פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



9
ועדת החינוך, התרבות והספורט
16/05/2018




הכנסת העשרים



הכנסת


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 614
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, ב' בסיון התשע"ח (16 במאי 2018), שעה 9:30

הצעת חוק יום ציון לאומי לתרומתה ופועלה של העדה הדרוזית, התשע"ח-2018

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

חמד עמאר

חנן ארליך - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דפנה גוטליב - יועץ משפטי, משרד המשפטים

מאהר חסון - מתאם הפעילויות במגזר הדרוזי צ'רקסי, משרד המשפטים

שאדי אבו פארס - אכ"א- ראש מינהל אוכלוסיות, משרד הביטחון

עידו שוואב - רפרנט מאקרו ותרבות באג"ת, משרד האוצר

ראובן חביב - מנהל אגף בכיר מו"פ, משרד התרבות והספורט

מירב כהן - עוזרת יועמ"ש, משרד התרבות והספורט

נביה נאסר אלדין - יועץ למגזר הדרוזי, מרכז השלטון המקומי

נביה אסעד - ראש המועצה המקומית כסרא-סמיע, עיריות ומועצות מקומיות

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אתי בן-שמחון



הצעת חוק יום ציון לאומי לתרומתה ולפועלה של העדה הדרוזית, התשע"ח-2018, פ/4747/20 כ/769, הצעת ח"כ חמד עמאר

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום ה-16 במאי 2018, ב' בסיוון תשע"ח. הנושא על סדר-היום: הצעת חוק יום ציון לאומי לתרומתה ולפועלה של העדה הדרוזית - התשע"ח-2018. של חבר הכנסת חמד עמאר וקבוצת חברי כנסת מסיעתו. הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

בוקר טוב לכולם, בוקר טוב לכל אלה שהגיעו, גם ראש המועצה המקומית כסרא-סמיע, שהגיע לכאן. נציגי צה"ל, משרד התרבות, משרד הביטחון, השלטון המקומי - באמת, תודה לכולם. תודה גדולה ליושב-ראש הוועדה שקידם את החוק, בעצם, מהר מאוד מהרגע שהגיע לשולחן שלו, הוא לקח את זה כמשימה. אני אמרתי את זה גם כאשר העברנו את זה בקריאה ראשונה, אני אומר את זה כשאנחנו מכינים את זה לקריאה שנייה ושלישית. אני מקווה שהיום נצליח להביא את זה להכנה לקריאה שנייה ושלישית, וכבר בשבוע הבא יהיה חוק שיציין יום לאומי לבני העדה הדרוזית, כי אני מאמין שמגיע לנו אחרי 70 שנה, זה תואם לחגיגות השבעים למדינת ישראל, וגם לעדה הדרוזית.

אני רוצה להודות לכל הצוות של הוועדה, שבאמת, עם אוזן קשבת את קבלת הדברים בצורה הכי טובה שיש. אני מקווה, אדוני היושב-ראש, שהיום נצליח להתקדם בנושא. היה לי דיון עם שר הביטחון, דיברתי עם שר הביטחון. שר הביטחון מוכן, כי הנושאים קשורים למשרד הביטחון. משרד הביטחון מוכן לקחת את זה על עצמו, ואת הארגון של היום במקום משרד התרבות, כי הוא אומר שזה בסיסי צה"ל, בכל מה שנוגע לצבא, לכנסת, לבית הנשיא – הוא מוכן לקחת את זה, ולקדם את זה. אנחנו נשמע את משרד התרבות.

אנחנו נשמע הכול.

בבקשה, היועצת המשפטית.

ההצעה המונחת לפניכם כפי שהיא עברה בקריאה ראשונה, פשוט היו הבוקר כל מיני אמירות.

יש שינויי נוסח מהקריאה הראשונה?

אני בדקתי. הלכתי לפרוטוקול של הישיבה הקודמת, כפי שכתוב גם בדברי ההסבר להצעת החוק. בקריאה השנייה והשלישית הוועדה אמרה שהיא תדון בנושא הזה בסמכות איזה שר. בכחול, זה שר התרבות והספורט, אבל אמרנו שנדון בהעברת הסמכויות.

דבר שני שרשום אצלי, וזה כן נוגע למשרד התרבות. הנושא של קיום הטקס אמנותי המרכזי, זה הקשר שלו למרכז המורשת הדרוזית בישראל, שזה חוק נפרד שמקים תאגיד סטטוטורי להנצחה של מורשת הדרוזים. אז צריך לקשר, אם צריך, נשמע את העמדות – מי אחראי על קיום הטקס, איפה הוא מתקיים. אני מזכירה, כמו שהיה בגבעת התחמושת, היתה שם הוראה מיוחדת שהמרכז יעמיד את המקרקעין לטקס. אז אם רוצים לעשות משהו דומה פה, צריך לתקן תיקון עקיף את חוק המרכז למורשת הדרוזית. אני מזכירה שזה שני הדברים שנשארו מבחינתנו פתוחים בקריאה הראשונה.

אני רק יכול להעיר הערה בקשר למרכז המורשת הדרוזית. במרכז למורשת הדרוזית חוקק החוק לפני יותר מעשר שנים, בשנת 2007. עד היום היה בסך הכול הנחת אבן פינה. אפילו בהנחת אבן פינה, השרה אמרה שם – תלכו, תלחצו על שר האוצר שיקצה תקציב לנושא. אני לא יודע מתי זה יהיה מוכן, אנחנו צריכים לעשות את הטקס כבר בשנה הבאה – ב-1 למרץ שנה הבאה, אנחנו צריכים להתחיל לרוץ עם הנושא. אני חושב שאנחנו לא צריכים לקשור אחד בשני, אין קשר בין אחד לשני.

אפשר להשאיר את זה גם ככה.

בואו נשמע. משרד התרבות, בבקשה.

קודם כל, רק רוצה להעיר לגבי מה שאמר חבר הכנסת. בשנת השבעים, כלומר: בתאריך 2 לאוקטובר 2018, התקיים באמצעות מרכז ההסברה במשרד שלנו טקס אזכרה ממלכתי במלאות 25 שנה למותו של מנהיג העדה, וטקס במסגרת זאת לעדה הדרוזית. אבל פה מדובר באמת על השנה הנוכחית במסגרת חגיגות השבעים.

חצי יובל. אני אחד החברים בוועדה שמכינה את היום הזה, זה חצי יובל לפטירתו של מנהיג העדה הדרוזית.

כן, היא אמרה. היא אמרה שזה רק בהקשר שנת השביעים.

עכשיו, לגופה של הצעת החוק.

לגופה של הצעת החוק. אני שמעתי קודם שדובר על סיכום עם שר הביטחון שמדבר על זה שהם מוכנים לקחת את ארגון הטקס, ואז אמרה מירב משהו על טקס ממלכתי. הנוסח הנוכחי שהקריאה הראשונה מדברת על טקס מרכזי ולא על טקס ממלכתי. אם זה טקס ממלכתי - זה מרכז ההסברה אצלנו. אם זה טקס מרכזי - זה משרד הביטחון, אז משרד הביטחון. השאלה הזאת שעולה לא התייחסה לנושא של התקציב אם משרד הביטחון גם לוקח את המימון על עצמו.

גם דיברנו על זה, ומשרד הביטחון אמר את זה לשר באופן ברור שהוא מוכן לקחת את זה - - -

נציגי משרד הביטחון כאן? נשמע אחר-כך.

יש לנו שאלה אחת פתוחה – אם זה ממלכתי או מרכזי, ושאלת התקציב.

בבקשה, משרד המשפטים.

אני רק רוצה להסב את תשומת הלב, דבר שנאמר גם בסוף הישיבה הקודמת על-ידי נציגת משרד המשפטים. שבהתאם להחלטת הממשלה, החלטת ועדת השרים, אז הצעת החוק תקודם במקביל לקידום הצעת חוק יסוד – ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. עד היום זה התקיים, כאשר עברה הצעת החוק - - -

אתה אומר שדינה של הצעת החוק הזו להיות כדינה של הצעת חוק הלאום.

החלטת הממשלה הייתה שהיא תקודם במקביל לקידום של הצעת חוק היסוד במדינת הלאום.

מאחר והייתי חבר ועדת שרים. מאחר שפרוטוקול ועדת שרים כל כך בעל חשיבות כמו הפרוטוקולים של הקבינט, יכול אולי להדליף לי מי שם את הנעץ הזה בקיר. העמדה של מישהו - - -

אין לי את הפרוטוקול, את הסטנוגרמה של הדיון.

אני אומר לך, מפה, ממרחק פה, לא רחוק מהבניין שבו מתקיימת ועדת שרים, זה נשמע כמו ליצנות אחת גדולה – מה הקשר בין זה לזה?

אני מצטט את החלטת הממשלה.

לא, אני לא בא בטענות, חנן. רק אנחנו מותר לנו מאחר וזו הצעת חוק באמת לא כבדה. יש לי את הפריבילגיה הזו קצת להביע את רחשי ליבי, זה גובל בליצנות. אני מעניין אותי בשביל הידיעה הכללית איפה אני חי, מי זרק את הסייג הזה.

בבקשה, יש לך משהו אחר להוסיף?

רק המשמעות היא שצריך להמתין להעברה בקריאה - - - של חוק יסוד הלאום על מנת להעביר את ההחלטה הזו.

בבקשה, משרד הביטחון.

אני מוכרח להגיד שלא שמעתי על הדברים האלה אם זה ממלכתי או מרכזי. אני מאמין שחבר הכנסת - - -

אני לא יכול להאמין, אני צריך לדעת את עמדת המשרדים, במיוחד שיש לי סייג של ועדת שרים שאני מתכונן לעקוף אותו. אני אעקוף אותו, רק אני אשמע עמדה נחרצת של שני משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. יש גבול כמה אני יכול.

עמדת משרד הביטחון – אם מדברים מרכזי, אז התקציב עלינו.

אז נשמע את המציע אם הוא התכוון למרכזי או ממלכתי.

צה"ל יש לו עמדה בנושא?

בוקר טוב, אני שאדי – ראש מינהל אוכלוסיות, הוא למעשה הגוף המטכ"לי האמון על כל המיעוטים, בתוך כך גם העדה הדרוזית. אני יודע להיות פה גם בשני כובעים.

ראשית, ראשית, אנחנו מברכים על החוק. אני חושב שאחרי שבעים שנה, טרם ההיכרות עם העדה בתרומתה שמים אותנו במקום שאנחנו היינו רוצים בו.

ההכרה.

ההכרה וההיכרות. יש פה כיום היכרות שטחית שמסתכמת ביוזמות פרטיות מבחינת טיב האוכל - אז אנחנו רוצים להשתדרג. תרומת העדה לביטחון המדינה, לצערי, גם לא נמצא ב-level הנכון, כולל גם בצה"ל. כשאתה אומר יחידת המיעוטים, אנשים זזים באי-נוחות, לא יודעים על מה אנחנו מדברים איתם. לדעתי, אנחנו צריכים להיות במקום אחר לגמרי.

עמדתכם להצעת החוק?

עמדתנו חיובית ביותר. אני רוצה לציין כמה הערות גם כקצין, גם כבן העדה הדרוזית.

לגבי המועד – הייתי דווקא נותן את זה להיות סמוך לנבי שועייב, כי הברית בין עם ישראל לעם הדרוזי לא החלה עם חוק גיוס חובה, החלה עוד מימי יתרו ומשה - הייתי דווקא מצמיד את זה לכיוון הזה. גם אחרי כל מה שנקרא מסכת הציונים - יום השואה, עצמאות, זיכרון ובכלל.

אדוני היושב-ראש, אני חרד שבסוף זה הסתכם בטקס, אנחנו לא רוצים. אם זה הסתכם בטקס, אז לא קלענו מה שנקרא למטרה. אני חושב שהיום הזה צריך להיות יום שבו למעשה יכירו את העדה על בוריה. אם אתה שואל אותי, לא הייתי הולך על עצרת או טקס. הייתי עושה את זה אחת לכמה שנים עצרת. הייתי עושה יום שבו מכינים ערכה, חומר מקצועי, דיגיטלי, כי זה הנוער של היום. מלמדים אותו בבתי-ספר. עושים מפגשים בין בתי-ספר, בין תרבויות ועושים את זה כמו שצריך. אם זה הסתכם בטקס, אנחנו נתחיל לריב מי יוזמן לטקס ונאבד את מה שצריך.

אתה חייב שיהיה ישראלי.

בקשר למה שהעיר אלוף משנה שאדי, החוק מדבר באופן ברור שזה יעבור הדרכות במחנות צה"ל, במשטרה, בוועדות של הכנסת כאן, בבית הנשיא. בנוסף, יהיה טקס מרכזי שהתקיים.

אני בחרתי ב-1 למרץ, לא ככה במקרה. זה התאריך שבו חל חוק גיוס חובה לצה"ל, ולכן, אני בחרתי את זה כסמלי, ואני לא רציתי שהתנגש עם החג של בני העדה הדרוזית, אז רציתי שזה יתחיל ב-1 למרץ. אנחנו נגענו בכל הדברים האלה. אם אנחנו נצליח להחזיר את זה לכל המקומות, ואני אמרתי בדברי ההסבר שלי גם במליאה, גם כאן. הרבה חברה מהעדה הדרוזית שנמצאים היום בכל יחידות צה"ל מגיעים ליחידות, ואז שומעים אותם מדברים ערבית, ואז מתחיל לשאול אותם מי אתם בכלל? אלה שמגיעים מרעננה, מראשון לציון, מתל-אביב, בחיים לא שמעו על העדה הדרוזית. לכן היה לי חשוב להכניס את הנושא הזה גם למחנות צה"ל וגם לטקס המרכזי.

אני אתייחס למה שאמרת, גם הדינמיקה פה. קשה מאוד להבקיע את השער של החקיקה - זה לא פשוט לקבל הסכמה. אתה ראית פה לגבי הדברים הקטנים. הדרך היא להכניס את הרגל בין המשקוף לדלת. לאחר מכן, יש תיקון ועוד תיקון – תהליך הכלה.

אז זה מרכזי או ממלכתי?

מרכזי.

מרכזי. נעשה סדר – אם זה מרכזי, משרד הביטחון מוכן לקבל על עצמו את הארגון ואת התקצוב ואת הכול. משרד התרבות – מה העמדה שלכם בסוגיה הזאת?

אם משרד הביטחון מקבל, כפי שאמרת – הפקה ותקצוב. מהצעת החוק משתמע באמת גם שהאופי של הטקס הזה הוא באמת גם להנציח את התרומה לצבא, כי הוא גם נעשה בסמוך, מציין את יום הגיוס לצה"ל. המקור של החוק, לדעתי, פחות נוגע אלינו.

זה לא בדיוק ככה – החוק נוגע אליכם, אלא יש כאן העדפה גם של העדה בגלל האוריינטציה. בהתחלה תהליך ההכרה הרשמית הממוסדת. אנחנו מכירים, יודעים להעריך, לצערי, מסכים אתך, לעתים המדינה גם לא עושה די ולא עושה מספיק לגמול לעדה. אין ספק שבשלב יותר מאוחר, הלוואי והיה כיוון של משהו ממלכתי, יותר ממוסד, שזה נושק למה שאמר אלוף המשנה שאדי.

אין ספק, שכדי לעשות יום לאומי, וגם מוסדות החינוך וגם בכנסת – כפי שאמרתי, אני שומע העדפה גם מהצליל של חבר הכנסת חמד עמאר, שהוא מעדיף משרד הביטחון. היום יש לך שר ביטחון שאתה מדבר אתו, תחשוב טוב, טוב. מחר, מחרתיים, יהיה שר ביטחון אחר, לא יודע – תחשוב טוב.

מהיכרות שלי עם צה"ל שנים רבות, אם צה"ל לוקח על עצמו את הנושא ומשרד הביטחון, זה מתקתק כמו שעון כל הזמן.

מה שתרצה.

משרד התרבות כאן כרגע, כי זה נפל עליו כרעם ביום בהיר, בלי שיעורי בית, מוכן להשתתף בזה. אתה שם לב, באלגנטיות, אנחנו מקבלים את זה, זורמים עם זה.

כרגע מופיע בנוסח לפי החלטת הממשלה. לא ממש ברור מה המשמעות של זה, אם נדרשים בעצם לחזור לממשלה מדי שנה, או שאולי עדיף פשוט לשנות את הנוסח?

מה שאמרנו לאחר שיוחלט להתאים את הנוסח, אפשר לעשות את זה, כמו שיש בחוק האחרון שעבר – שחרור והצלה, שמשרד אחראי על קיום הטקס, אז אפשר פשוט להוסיף את זה באותו נוסח.

מכוח החלטת הממשלה.

אם זה יהיה כתוב באמת לפי החלטת ממשלה, ברגע שיהיה לזה ממדים שהממשלה תצטרך לדון על זה, אז זה כן ייפול, אמרת, אנחנו מוותרים, אבל זה כבר כן ייפול יותר למרכז ההסברה ולמשרד התרבות, אז זה לא נכון שזה יהיה כך. אז או שזה באמת ברור - - -

אגיד לך סיבה אחרת למה זה לא חשוב שיהיה ככה. אם כתוב – על פי החלטת הממשלה, אמנם יש חוק, אבל אין בו כלום, כי יכול להיות שהממשלה לא תתכנס ולא תחליט.

אני ראש מועצת כסרא-סמיע.

אני רוצה להודות ולברך את חבר הכנסת חמד עמאר על היוזמה ועל הרעיון. הרעיון הוא אמת, רעיון טוב. אני חושב שמגיע לעדה זו אחרי שבעים שנה עם ברית החיים והדמים שנקשרה עם מדינת ישראל לפני קום המדינה בעשרות שנים. אני מאמין שכבודך יתמוך ויעזור בהעברת החוק. אני חושב שזה טוב לנו וטוב לכם, אתם החרדים, אם יכירו בנו, יכירו בכם פשוט גם כן – כדאי לשנינו. תודה רבה.

בוא, תשאיר את זה ככה, אל תהיה בטוח. לאט לאט. בוא נתחיל עם הדרוזים.

ננסה.

אנחנו נתכנס להכרעה. אנחנו נשנה את זה למשרד הביטחון – מרכזי ולא ממלכתי. במקום החלטת ממשלה, משרד הביטחון.

אני אבדוק את הנוסח. זה שר הביטחון.

ואז בעצם גם סמכות הביצוע משתנה בסעיף 4.

זו שאלה אחרת. האם שר הביטחון ממונה על כל - - -

על הכול.

אז גם בסעיף 4 זה יהיה שר הביטחון.

אנחנו מסמיכים אותך. אין מה לתאם, כי אתם לא תהיו שם.

בכל זאת, ברמת הנוסח שרק נראה.

אני אשלח, אין בעיה.

יש פה מישהו מהייעוץ המשפטי של משרד הביטחון? לא. אני אשלח להם.

רק תוודאי שכאשר נשלח - התעוררו כל מיני, כדרכנו בקודש, כי אנחנו רוצים לקדם את החוק.

כן, אבל בדרך כלל מגיע הייעוץ המשפטי.

בכפוף לשינוי שאמרנו – טקס מרכזי ולא ממלכתי. אחריות וסמכות ניהול וקיום ותקצוב – משרד הביטחון, ולא על-פי החלטת ממשלה, אלא משרד הביטחון, אני מביא זאת להצבעה.

מי בעד הצעת החוק כפי שהקראנו ואמרנו? מי נגד?



הצבעה

בעד – רוב
נגד- אין
נמנעים - אין
הצעת חוק יום ציון לאומי לתרומתה ופועלה של העדה הדרוזית, התשע"ח-2018, נתקבלה.

אין נגד, אין נמנעים. הצעת החוק אושרה, היא תוכן לקריאה שנייה ושלישית.

אני מודה לכל החברים.

אם שרת המשפטים ויושב-ראש ועדת השרים לענייני חקיקה תחליט שבכל זאת זה מזעזע את אמות הסיפים של מערכת המשפט וחוק הלאום העתידי מסכן את קיומו וכינונו של חוק הלאום העתידי, היא רשאית לבקש מאתנו, ואנחנו נחזור על זה.

אני אעביר את המסר.

אני אדבר עם השרה היום.

תודה רבה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:00.