פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



4
ועדת הפנים והגנת הסביבה
08/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 616
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ג באייר התשע"ח (08 במאי 2018), שעה 12:00

הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשע"ח-2018

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר
מיכאל מלכיאלי

יהודה זמרת - יועץ משפטי, משרד הפנים

עמי ברקוביץ - ממונה חקיקה יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אבינועם סגל-אלעד - משרד המשפטים

עדי נוי - ס' יועמ"ש איו"ש, משרד הביטחון

ביין ותד - רפרנטית תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

מורן ישראל - יו"ר, זה מקומי - המפלגה המקומית הישראלית

תומר רוזנר
גלעד קרן

לאה קריכלי

יפעת קדם















הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשע"ח-2018, מ/1217

אני פותח את הדיון. אנחנו סיימנו את ההקראה של החוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, 2018. מה שלי הפריע בתיקון הזה, זה שלא ראיתי התייחסות לתחולת החוק על אזרחי ישראל ביהודה ושומרון. המנגנון היחידי שהוצע הוא דרך מנגנון צו אלוף, שהניסיון שלי איתו הוא לא ניסון טוב, הוא ניסיון שמוגבל במשאבים, עומס גדול שמונע מהם להתקדם בחקיקה הזאת, ואז נוצר מצב של פערים, לעיתים פערים גדולים מידי, בין החוק הישראלי לבין החלתו בשיטה, במנגנון של צו אלוף. יש לא מעט חוקים, בוודאי פרסונאליים, שמוחלים ישירות על ידי הכנסת על אזרחי ישראל ביהודה ושומרון. לתפיסתי, גם בחוקי הבחירות לרשויות המקומיות יש הרבה מאוד תפיסה פרסונאלית. זאת זכות פרסונאלית בסיסית שאי אפשר להתעלם ממנה. זה נכון שיש גם את הקונוטציה של רשות כרשות. אולי יש מקומות שיש להם מאפיינים שונים ביהודה ושומרון, אבל עדיין אני חושב שהערך של החלה, של אחידות והשוואת הזכויות וגם החובות בעניין הזה בין אזרח ישראלי שמתגורר ביהודה ושומרון יכול להיות יותר חשוב מאשר אותו תפר שאנחנו עושים, לפעמים, בנושאי החקיקה בצווי אלוף. בחנתי את זה גם עם היועץ המשפטי של הוועדה, גם עם היועץ המשפטי של הכנסת. שמעתי גם את אמירתו של אבינועם ממשרד המשפטים שאמר שבוועדת שרים לחקיקה הוצגה הכוונה להחיל את זה דרך צו אלוף. הבעתי את אי שביעות רצוני מהמנגנון הזה עוד קודם.

אנחנו נקיים דיון ביום שני. אני אודיע לכולם בדיוק באיזו שעה ביום שני. לדיון הזה אני מבקש נוכחות של הייעוץ המשפטי לממשלה, של משרד המשפטים, של יועמ"ש, של ראשי רשויות מיו"ש ולא מיו"ש, של שלטון מקומי, של כל מי שידו בעניין. התפיסה שלי אומרת - כפתרון בוודאי ארוך טווח, לשם אנחנו צריכים ללכת - שהחקיקה תהיה חקיקה ראשית שתשווה זכויות וחובות בעניין הזה. מצד שני, אנחנו בסיטואציה של לוחות זמנים קצרים לפני הבחירות. אני מבין את הלחץ והדרישה של תיקון החוק הזה. אני בחנתי אפשרות שרק את התיקון הזה נחיל כחקיקה ראשית, שלא נעצור את ההליך הזה. התשובה שקיבלתי ספציפית לגבי זה היא שהמצב ביו"ש הוא מורכב, שהוא עדיין לא שווה למצב בתוך הקו הירוק, ולכן אם אני אאמץ רק את זה אני עוד יכול לייצר קונפליקטים שיכולים לייצר בעיות. האלטרנטיבה שכרגע מוצגת בפני זה או ללכת למתווה של צו האלוף, או ללכת למתווה אחר שבו אני אומר שכל חוקי הבחירות המקומיות יחולו על אזרחי ישראל ביו"ש. זה אומר שזה לא רק חוק הרשויות המקומיות, זה כחמישה או שישה חוקים.

לפחות.

לפחות.

חלקם בצווים, שזה עוד יותר בעיה.

חלקם בצווים. צריך לעשות עוד עבודה, אבל בפירוש אפשר להחיל את הכל, אפשר לייצר סיטואציה כך שאין טלאי על טלאי, אנחנו לא נמצאים בשתי מערכות נפרדות אלא במערכת אחת. אמנם היא חדשה, צריך להטמיע אותה, אולי לוקח זמן, אני מבין את כל זה, אבל זו מערכת אחת שהיא זהה לחלוטין. יכול להיות שתהיה לזה השפעה. זה מה שאנחנו נבחן ביום שני, האם אנחנו נלך ונוביל חקיקה משווה בכל החוקים הרלוונטיים על-מנת שלא ייווצרו שתי מערכות חוקים. את הדבר הזה נבחן לעומק ביום שני. אם נגיע למסקנה עם חברי הכנסת שכך נכון לעשות, כך נעשה.

עד היום ההרכב היה שונה?

חד וחלק. הבחירות ביהודה ושומרון לא חלות מתוקף חוק הבחירות המקומיות, הן חלות מתוקף צו אלוף.

מה המשמעות?

תומר, תתאר אתה.

אני יכול לתת דוגמה שניתנה לנו. משיקולים מדיניים החליטו שישובים מסוימים לא יוכרו כישובים אלא כשכונות של ישובים אחרים. ניתנו דוגמאות של ישובים, אם תרצו. בדיני הבחירות של הרשויות המקומיות באיו"ש נקבע שאותן שכונות, למרות שהן שכונה, יוכלו לשלוח נציג למועצה ויבחרו לו בנפרד. אין דבר כזה בישראל.

יכול להיות שטוב שמיישרים קו. אם היישוב הוא אחד, הוא ייקרא כיישוב. עד שהוא לא יופרד כשני יישובים יהיו בחירות כמו שצריך להיות. זאת אומרת, הדואליות הזאת עם הקומבינה פה וקומבינה שם לא תמיד נכונה.

רק להדגיש, דיני הבחירות באיו"ש נועדו לקלוט את דיני הבחירות בישראל. זאת אומרת, זה מנגנון שבא ואומר: אני לוקח את חוק הבחירות הישראלי לפי תוקפו מעת לעת בישראל, ומכניס אותו לתוך האזור. זה מה שהצו של המפקד הצבאי עושה.

אין בעיה, אפשר לעשות את זה כחקיקה ראשית.

במהות, ואת זה חשוב להדגיש, אותו אזרח ישראלי שמתגורר ביו"ש, בוודאי שזכויותיו לא נפגעות.

בתיאורה, לא במהות.

לא בתיאוריה.

המהות היא שיש לנו מנגנון חקיקה מאוד מורכב. יש חוסר כוח אדם, חוסר משאבים. אנחנו מוצאים את עצמנו שצווי אלוף לא משכפלים את המהות שלהם.

להוציא היתר בנייה במעלה אדומים, אתה יודע כמה זמן לוקח?

היתר בנייה זה משהו קצת אחר. היו"ר, יש אכן פער בעובדה שכשרוצים לתקן בישראל התהליך לא תמיד שווה ערך באיו"ש. יש פערים בין איו"ש לישראל, אלה דברים שכבר נדונו פה בוועדות, אני לא מחדש כלום. אחרי מה שאבינועם אמר, דיני הבחירות מאוד מאוד דומים לישראל. לדעתי, כל הנורמות אומצו. יש שינויים, כמו שהסביר היועץ המשפטי של הוועדה, שתואמים את איו"ש, כי איו"ש שונה בהרבה מאוד מובנים. היציר הזה שנוצר בשנות ה-70 של המועצות המקומיות והאזוריות באיו"ש הוא יציר שהוא קצת שונה, לכן הפרויקט הזה – כמובן שהכנסת היא ריבונית, היא תחליט, היא תעשה איזו חקיקה שהיא רוצה - זה לא פרויקט קטן להתאים. יכול להיות שיצטרכו הוראות מעבר ארוכות טווח, כי היום הרשות לא לגמרי בנויה כמו בישראל. זה ישנה הרבה מאוד את הרכב הרשות ואת סדרי פעולתה, על אף שכמו שאבינועם אמר, השינויים הם לא כל כאלה גדולים. זה מאוד מאוד דומה. יכול להיות, כמו שאמרתי בדיון הקודם, שרובם של הסעיפים האלה ממילא כבר חלים, אבל הדבר הזה טעון בדיקה. אנחנו חושבים שעד הדיון ביום שני גם נוכל לתת תשובה לדבר הזה.

אנחנו נבחן את הנושא הזה לעומק ביום שני. תודה רבה, הישיבה סגורה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:15.