פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



18
ועדת הכנסת
09/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 352
מישיבת ועדת הכנסת
יום רביעי, כ"ד באייר התשע"ח (09 במאי 2018), שעה 10:00

הצעת תיקון לחוק הכנסת – הצעת חוק מטעם הוועדה

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר
יואל חסון
איילת נחמיאס ורבין

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
אסי מסינג - יועץ משפטי, משרד האוצר

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

אתי בן-שמחון



הצעת תיקון לחוק הכנסת – הצעת חוק מטעם הוועדה

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ועדת הכנסת. הנושא שלפנינו היום: הצעת תיקון לחוק הכנסת. הצעת חוק מטעם ועדת הכנסת, הוועדה בראשותי. הכנה לקריאה ראשונה.

מהות החוק מדברת על תנאים של היועץ המשפטי לכנסת, שנכון להיום מצויים בסמכות יושב-ראש הכנסת עצמו, באישור הוועדה הרלבנטית.

נשמע את דבריה של היועצת המשפטית של הוועדה. לאחר מכן, את היועץ המשפטי של משרד האוצר, ומשם נתקדם להחלטה.

יש לי המלצה מטעם יו"ר הוועדה לתיקון חוק הכנסת שכוללת תיקונים בעניינים שונים, נלך לפי סדר של ההצעה. הסעיף הראשון מתקן את סעיף 9 לחוק הכנסת שעניינו כינוס הכנסת בתקופת הפגרה.

הסעיף שקיים היום אומר כמה דברים. קודם כל, הוא אומר שיהיו שני כנסים בשנה. כנס אחד, ייפתח בתוך ארבעה שבועות אחרי סוכות. הכנס השני ייפתח ארבעה שבועות אחרי יום העצמאות. עניין שהם יימשכו שמונה חודשים לפחות בשנה, ושאם הכנסת לא כונסה בתקופה הזאת, מתי היא תתכנס – זה סעיף שלא מוצע עליו לגעת בו.

"בשנה שבה מתקיימות בחירות לכנסת, תקבע ועדת הכנסת את מספרם של הכנסים שתקיים הכנסת, את מועדם ואת משכם, אף אם יופחת משכם באותה שנה משמונה חודשים" – כי, כידוע, כאשר מכריזים על בחירות, הכנסת נוהגת לצאת לפגרת בחירות, באותה שנה יכול להיות שיישבו פחות משמונה חודשים, יכול להיות שהמועדים קצת יזוזו.

העניין הוא, שהיום כתוב בחוק – "בשנה שבה מתקיימות בחירות" – זה מאוד יכול להיות שיהיו בחירות כמו שהיה בפעם שעברה במרץ, ויוצאים לפגרה כבר בדצמבר, זו שנה קלנדרית. דבר שני, פתאום בסעיף הזה כתוב: ש"ועדת הכנסת תקבע את המועדים", בעוד שבסעיף בשנה רגילה, לא כתוב מי קובע, ותקנון הכנסת אומר לנו שיו"ר הכנסת בהתייעצות עם הסגנים ובאישור ועדת הכנסת קובע – נוצרה מין אנומליה שאני רוצה לתקן אותה כך, שבמקום פסקה 2 שהקראתי לגבי שנת בחירות, יהיה כתוב הנוסח שמונח בפניכם – "בשנה שמתקיימות בו בחירות לכנסת, ובשנה שחל בה היום הקובע". היום הקובע זה בערך שלושה חודשים לפני הבחירות, זאת אומרת, כך וכך ימים אחרי שהכנסת מחליטה על בחירות וכו', או במצב רגיל - - -

זה היום שמופיע ביום התפזרות הכנסת, אם הכנסת מתפזרת, זה היום הקובע?

לא, אם זה בחירות במועדן, זה היום ה-101 לפני הבחירות. אם יש חוק התפזרות היום השלישי אחרי תחילתו של החוק, אם נוצרה עילה אחרת, שלושה ימים אחרי היווצרות העילה. זה מועד שהוא קבוע לנו היום בחוק מימון מפלגות כי ממנו חלים כל מיני תאריכים. מוצע שגם בשנה שהמועד הזה חל בו, כלומר, אם יש בחירות בתחילת שנה, אבל היום הקובע הוא בשנה הקודמת, גם באותה שנה אפשר יהיה לסטות מהמועדים הרגילים של הכנסים והפגרות.

הבחירות אמורות להיות בנובמבר 2019. ואם הבחירות יהיו במועדן, גם החוק הזה לא רלבנטי כי אז ברור שיוצאים לפגרת בחירות ב-2019, אבל הכוונה היא זה לא משהו שחל על שנה מסוימת. הוראה כללית, שאם יש בחירות בתחילת שנה, גם השנה שלפניה שבה חל היום הקובע, תחשב שנת בחירות לעניין האפשרות לצאת לפגרה. לא יהיה כתוב בחוק מי קובע את מועדי הפגרות, אלא הקביעה מי קובע את מועדי הפגרות תישאר לתקנון הכנסת ולא תהיה קבועה בחוק – זה סעיף אחד.

הסעיף השני בא לתקן את סעיף 11 לחוק הכנסת, שהוא נמצא בפרק של ראש האופוזיציה. היום כתוב – יו"ר הכנסת יודיע בכנסת, כלומר, במליאה על קביעתו של ראש האופוזיציה בתום 14 לאחר תחילת כהונת ראש הממשלה והשרים. משביעים את הממשלה, צריך להמתין 14 ימים, רק אז אפשר להודיע על ראש האופוזיציה. עכשיו, בהקשר הזה התעוררו כמה בעיות. קודם כל, ברוב המקרים, מיד אחרי שמושבעת הממשלה יודעים כבר מי ראש האופוזיציה, למה צריך להמתין את ה-14 ימים האלה. בנוסף, יכול להיות מצב שמושבעת ממשלה ויוצאים לפגרה, למשל בפסח, אז אין דרך להודיע לראש האופוזיציה והוא לא יכול להיכנס לתפקידו כי כתוב שהוא ייכנס לתפקידו עם מסירת ההודעה במליאה.

מוצע את שני הדברים האלה לתקן, כך שבמקום בתום, יבוא בתוך. "יו"ר הכנסת יודיע על קביעת ראש האופוזיציה בתוך 14 ימים מכינון הממשלה", ויהיה כתוב – "נקבע ראש אופוזיציה בפגרת הכנסת, תימסר ההודעה לחברי הכנסת על ידי מזכיר הכנסת". כמו, למשל, שמזכיר הכנסת, מזכירת הכנסת שואלים על הסכמים קואליציוניים, ודברים כאלה. מזכירות הכנסת יודעת להגיע לחברי הכנסת בתקופת פגרה, למשל, במייל, אז במצב כזה שקביעת ראש האופוזיציה היא בפגרה, תימסר ההודעה הזו לחברי הכנסת, לא בכנסת, ואז הוא ייכנס לתפקיד ולא הצטרך לחכות לתום הפגרה. זה סעיף 2 שבפניכם.

סעיף 3 מתקן את סעיף 17 לחוק הכנסת. זה 17 זה הסעיף שעוסק בתפקידי היועץ המשפטי, הוא קובע היום שאם היועץ המשפטי לכנסת רואה שהליך לפני בית משפט כרוך בשאלה הנוגעת לכנסת או משפיעה עליה, רשאי הוא באישור בית המשפט להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו. הכוונה היא לא הליך שהיועץ המשפטי לכנסת צד לו, כמו שהמון עתירות לבג"צ, למשל, מוגשות, אז הכנסת היא צד, או הליכים בבתי משפט אחרים שהכנסת היא צד, אז ברור שהיועץ המשפטי לכנסת לפי חוק מייצג. אלא הליכים שהכנסת אינה צד להם, ובכל זאת, מתעוררת בהן שאלה שנוגעת לכנסת או משפיעה עליה, למשל, לחשוב על איזשהו אישום נגד חבר כנסת שמתעוררת איזושהי שאלה מהותית של חסינות, והיועץ המשפטי לכנסת חושב שמן הראוי שהוא התייצב שם.

היום הוא צריך לבקש את אישור בית המשפט לדבר הזה, וההצעה היא להוריד את הצורך באישור בית המשפט, ולאפשר ליועץ המשפטי לכנסת להתייצב ללא קבלת אישור. שוב, כמובן רק במקרים האלה שההליך כרוך בשאלה משפטית הנוגעת לכנסת או משפיעה עליה. זה סעיף 3 שבפניכם.

סעיף 4 שבפניכם בא לתקן את סעיף 25 לחוק הכנסת. הסעיף עוסק בשכר היועץ המשפטי לכנסת. היום קובע סעיף 25 – "שכרו של היועץ המשפטי לכנסת ייקבע על ידי יושב ראש הכנסת באישור ועדת הכנסת". אכן, מכוח הסעיף הזה קבע בזמנו יו"ר הכנסת - עוד היה בורג, באישור ועדת הכנסת את שכרו של היועץ המשפטי לכנסת שהוקבל בזמנו לשכרו של היועץ המשפטי לממשלה ושופט בית משפט עליון. כמובן, שהרעיון היה להשוות את המעמד שלו. עכשיו ההצעה שבפניכם באה לקבוע שלא רק שכרו של היועץ המשפטי של הכנסת ייקבע על ידי יו"ר הכנסת באישור ועדת הכנסת, אלא גם גמלתו של היועץ המשפטי לכנסת תקבע באותה אופן.

בבקשה.

ראשית, מדברי ההסבר עולה שמדובר בהבהרה. רק למען הסדר הטוב, זו לא הבהרה, אלא זה איזשהו שינוי מהותי של הדין, שלמעשה מוציא את היותו של היועץ המשפטי לכנסת בדבר קביעת הזכויות שלו לקצבה ומשנה למעשה את מערך הדין, להבנתי, גם המהותי וגם הפרוצדורלי, אם אני מבין נכון מה תכליתו של הסעיף, לפחות איך שהוא מנוסח כרגע.

היום שכרו של היועץ המשפטי – אני אומר, דמיין לך מצב ששכרך היה נקבע על ידי גוף מסוים, וגמלתך הייתה נקבעת על ידי גוף אחר. האם בעיניך זה נשמע סביר?

אני אסביר, ואז תראה איך הדבר סביר, ואיך לא יכול להיות אחרת, לטעמי, לפחות.

יש הבחנה שלמה בעולם השכר ובעולם הגמלאות. אני אתייחס לעולם השכר ולהוראה שקיימת כאן, אבל אנחנו מדברים כרגע על התיקון וההרחבה לעניין הגמלאות. למעשה, ישנם שלושה דברי חקיקה ראשיים שמתייחסים לזכויות לקצבה של נבחרי ציבור ועובדי ציבור. הראשון שבהם והמרכזי ביותר זה חוק שרות המדינה – גמלאות, הוא חולש על כלל הפקידים בשרות המדינה, מהיועץ המשפטי לממשלה ועד נציב שרות המדינה, מפכ"ל המשטרה או הרמטכ"ל וכהנה וכהנה, כל צמרת הפקידות. מזכיר הממשלה, כל צמרת הפקידות הבכירה בממשלה, מנכ"לים וכו', נכנסים תחת חוק שרות המדינה – גמלאות, בהתאמות שונות שיש. אם יש צורך בהמשך אני אתייחס לכך.

מה ההתאמות אומרות לגבי שכרו של היועץ המשפטי לכנסת? הגמלה. מה ההשלכות, האם ההשלכות זהות, נניח, כמו הגמלה של היועץ המשפטי לממשלה?

תן לי רק להשלים, ואז יהיה הכול ברור.

הדבר השני הוא שכל הזכויות של נבחרי ציבור, לרבות מבקר המדינה, ונגיד בנק ישראל והמשנה שלו, קבועים מכוח חוק הגמלאות לנושא משרה ברשויות השלטון. זה החוק השני, ויש חוק משלים שמתייחס לראשי רשויות מקומיות.

עכשיו במעגל השני למעשה מבחינת נבחר ציבור בכל העניינים הללו, ראשית, הזכות לגמלה נקבעת בחוק או בהחלטה מכוחו שלגבי עובדי מדינה באשר הם זה מכוח חוק הגמלאות, ולגבי נבחרי ציבור זה החלטות של ועדות השונות בכנסת שמתייחסות לכך, והסמכות לקביעת הזכות בסופו של דבר, מה פלוני אלמוני זכאי לקצבה, היא למעט שני חריגים שאני אדבר עליהם של החשב הכללי במשרד האוצר - ממבקר המדינה ועד אחרון עובדי המדינה ושרים. היחידים שיש החרגה שמבחינת קביעת הזכויות, זה חברי כנסת, שחשב הכנסת קובע לגביהם, ושופטים שמנהל הנהלת בתי משפט קובע לגביהם. עכשיו אני מנסה להבין מה התכלית של התיקון - - -

ברגע זה יש לי תשובה בשבילך. הכנסת הוא מוסד עצמאי שלא צריך להיות תלוי באף גורם, הוא צריך להיות תלוי אך ורק בעצמו, שכן, הרצון של כולנו שהדמוקרטיה הישראלית תפרח, ושאיש לא יוכל להשפיע על החלטותיה - לא אני ולא אתה, ולא פקיד כזה או אחר, ולא ממונה כזה או אחר, אלא אך ורק נבחרי העם. מאחר והיא מוסד עצמאי וחופשי, ראוי שהכול יישאר בתוכה, גם האחריות. למשל, עד היום, מה שאגב אני רוצה לשנות, שכר חברי הכנסת היה בידיהם של חברי הכנסת, ולא בידיים של משרד האוצר, נניח, או לא לידיים של משרד ממשלתי כזה או אחר - למה? כדי לשמור על עצמאות הכנסת, זו המהות. היום, אגב, אני רוצה להעביר את זה לציבור שזה גם בסדר. אם תאמר לי שכל השכר של חברי הכנסת, כולל שכרו של היועץ המשפטי לכנסת, יעבור להחלטה של ועדה ציבורית אני אלך אתך. אבל לומר לי שזה צריך להיות בפיקוח אחר ולא בפיקוח של אנשי הכנסת, אני חולק עליך. ולכן, המהות פה של העניין הזה, זה עצמאות הכנסת.

לי כלל לא ברור מה שאלת עצמאות הכנסת בקביעת זכותו לגמלה של אדם לאחר שהוא סיים את שירותו בכנסת. כמו שלא ברור לי, והטענה הזאת יכלה להיטען לגבי עצמאותו של מבקר המדינה ביתר שאת, או כל אחד מנגיד בנק ישראל, או כל אחד מבעלי התפקידים האחרים. כלל אין רלבנטיות לשאלה של עצמאות. מי שעדיין סיים את עבודתו, וכבר אינו עובד. כל מה שאנחנו מדברים כרגע, זה על התשלומים שמקבל אדם לאחר פרישתו, ולכן, שאלת העצמאות היא בוודאי אינה רלבנטית.

נתת נתון שלו ולמציאות אין כל קשר, אני אסביר לך גם למה. כי כשאדם מגיע לעבודה, הוא שוקל את כל התנאים, כולל מה הגמלה שלו, הוא לא שוקל את התנאים המיידים ומה שקשור בענייני ההווה, הוא שוקל גם לגבי העתיד שלו. הרי אדם לא נכנס למקום עבודה בלי לדעת עם מה הוא יוצא ממקום העבודה. גמלה היא חלק בלתי נפרד מזכויות של עובד, וברור שהוא לוקח את זה בחשבון, אז ברור שיש לזה השלכות גם על השיקולים שלו במקום עבודתו. לכן, כשאנחנו מדברים על עצמאות, אנחנו מדברים על כל התנאים.

אבל אני לא חושב שיש פה שאלה - לא עולה השאלה האם היועץ המשפטי לכנסת באשר הוא אינו יודע מהן זכויותיו כרגע, זו לא השאלה. השאלה היא שאלה של שינוי, אינה שאלה של מה קיים. אין בעיית ודאות כרגע.

תענה לי. מי היום שולט בגמלתו של היועץ המשפטי לממשלה? מי היום קובע אותה?

זה לא עניין של שולט. אנחנו לא במדינה שבה התנאים נקבעים לפי קפריזה של אדם כזה או אחר. במהות התנאים קבועים בחוק הגמלאות.

אז למה הוא מקבל שונה?

התנאים קבועים בחוק הגמלאות, והיועצים המשפטיים לממשלה לדורותיהם. מי שפרשו במהלך כל השנים, קיבלו מבחינת תנאי זכויות כמו עובדי מדינה באופן רגיל. שאלת השכר היא שאלה אחרת, ושידע בסוף מהו שכרו לפני שהוא פורש, השיטה הקבועה בחוק שרות המדינה – גמלאות, המשכורת הקובעת, היא המשכורת הקובעת האחרונה לפי הרכיבים הקבועים שהוכרו על ידי הממשלה, ושלגביהם ניתן להחילם בתוך הקצבה.

לא קיבלתי תשובה על שאלתי.

השאלה היא שאלה מאוד פשוטה – השאלה היא על איזה רכיבים אתה מדבר. אם אתה מדבר על רכיבי שיעורי הקצבה, אז שיעורי הקצבה קבועים בחוק הגמלאות.

אבל למה החוק מקפח את היועץ המשפטי לכנסת?

מי אמר שהוא מקפח. על איזה קיפוח אתה מדבר?

אם היועץ המשפטי לכנסת מקבל 2% פנסיה לשנה.

כמו כל עובד מדינה.

למה פרקליט המדינה מקבל יותר? למה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מקבל יותר? למה שופט מקבל יותר?

הן החלטות שהממשלה החליטה בסופו של דבר.

הממשלה? אז אתה רוצה שהיועץ המשפטי לכנסת יהיה תלוי בהחלטות הממשלה? בוא נשאיר אותו תלוי בהחלטות הכנסת, למה אני צריך - - - בהחלטות הממשלה?

הממשלה החליטה.

יגיע הרגע גם שהממשלה תחליט שלא צריך יועץ משפטי לכנסת.

אתה יודע מה הבעיה? הבעיה היא שכל העניין הזה של השכר במדינת ישראל, במיוחד של הבכירים, נקבע לא בעקבות מדיניות, אלא בעקבות לחצים, צעדים ולחצים.

זה ממש לא נכון. אדוני אומר דברים שהם אינם נכונים.

אין היגיון אחד צרוף שבא וקובע כלל מאוד ברור, שאגב, לדעתי, צריך להיות כבר מתוקן אחת ולתמיד. אני מדבר על היועצים המשפטיים, על השופטים. מה, תגיד, כל תנאי העבודה של השופטים לא באו מתוך לחצים, ועדים, וכל מיני דברים כאלה - אין ועד לשופטים? אתה יודע שיש. ואתה יודע בדיוק מה קורה שם. ואתה יודע יפה מאוד את כל ההסדרים שהיו שם לאורך כל השנים, ולכן, מתוך זה היו כל מיני הצמדות, ואנשים גם נהנו מההצמדות האלה, ולכן, לא היה ברירה.

אגב, זה הולך להשתנות, אתה יודע, עם החוק שאני מגיש.

הלוואי, וכולם הוצמדו לכולם, וכולם מוצמדים, אז זה מוצמד לזה, וזה מוצמד לזה, וזה מקבל יותר, וזה מקבל פחות – תראה איזה בלגאן יש כאן. אז אתה עכשיו בא, ומביא את כל האנרגיות האיכותיות שלך, כי אתה מעלה טיעונים רבי משמעות, ואתה אדם רציני. ואתה בא ומביא את כל הטיעונים הכבדי משקל האלה, על מה? עכשיו חשוב לך שלא יעבור הגמלה ליועץ המשפטי לכנסת, זה מה שחשוב לך כרגע. כל כך הרבה בעיות מסביב, אם היית בא ואומר, אני רוצה היגיון אחד. אני רוצה לסדר אחת ולתמיד את כל נושא תנאי השכר של עובדי מדינה בכלל או לא בכלל, בכירים, וכל זה, הייתי אומר בסדר. אבל עכשיו, תראה, אתה בא עם כל האנרגיות האלה כדי להילחם על הבן-אדם הזה ועל התקן הזה, ועל התפקיד הזה. תודה.

למען הסדר הטוב, אין פה שום מלחמה, המנוחים הללו צורמים לי, אבל אני חושב שזה פשוט תיאור לא נכון. אני בסך הכול משקף את המצב הקיים. יש בסופו של דבר החלטה, היא בידיכם, ואתם צריכים שכל הנתונים יהיו - - -

לי יש דבר אחד שמעניין אותי - מעניין עצמאות הכנסת, זה מה שמעניין אותי.

אני לא חושב שיש כהוא זה פוגע בעצמאות הכנסת.

סליחה, אתה אומר שמשהו שבשכר במרכיבי השכר שלא נשלט על ידי הכנסת?

תן לי להשלים, ואז הכול יהיה ברור.

זכויות לקצבה לפי חוק שירות המדינה – גמלאות, לכן אמרתי, זו שאלה לאיזו זכות אתה מדבר, מערך זכויות שלם שקבוע בחוק שרות המדינה – גמלאות. ככלל עובד מדינה, כל עובד מדינה, למעט עניינים שמיד אתייחס אליהם, מקבל 2% לשנה, אני מתייחס לשאלת שיעור הקצבה.

כל הפרקליטים מקבלים יותר, וכל השופטים מקבלים יותר.

חוק שרות המדינה – גמלאות, אינו חל על שופטים, תיכף אני אתייחס לשופטים.

על הפרקליטים הוא חל?

הוא חל.

אז למה הפרקליטים מקבלים יותר?

היועץ המשפטי לממשלה צמוד לשופט עליון?

אבל אני עונה לזה.

אני שואל אותך שאלות תוך כדי וזה מותר לי, אין לנו כבר כמעט זכויות, הזכויות באמת הבודדות שנשארו לנו כאן.

אם תיתן לי שתי דקות בלי הפסקה תקבל את התשובה לזה.

אני רוצה שיהיה פה דיון.

אני מאשר.

שיהיה דיון, מה רע? אנחנו רוצים להבין קצת יותר לעומק את הטענות. היועץ המשפטי לכנסת, עד כמה שאני יודע, הוא צמוד לשופט עליון בשכרו. ושופט עליון בשכרו יש לו גם גמלתו, נכון? אז למה אתה לא רוצה שיהיה גם ליועץ המשפטי לכנסת בגמלתו?

אז אני אסביר שוב. אם היית שומע גם את תחילת דבריי שאמרתי קודם - - -

אגב, לא ענית על השאלות הללו, אני חייב לציין, שמעתי היטב.

אם לא הובנתי, אני אסביר שוב. היועץ המשפטי לממשלה ששכרו כמו השכר של היועץ המשפטי של הכנסת מוצמד לשכר של שופט, זכויותיו לגמלה אינן מוצמדות לשופט, והן נקבעות לפי חוק שרות המדינה – גמלאות, כי הוא עובד מדינה. עכשיו שופט, הוא נבחר ציבור, ויש חוק יסוד השפיטה מתייחס באופן נפרד לאופן קביעת השכר והגמלאות של שופט, כמו שחוק יסוד הכנסת מדבר על שכר וגמלאות.

רגע, הגמלה של היועץ המשפטי לממשלה היא 2%?

כמו שחוק הממשלה מדבר על שכר וגמלאות של חבר ממשלה וכיוצא באלה. שכרו, קצבתו של היועץ המשפטי לממשלה, הזכויות לקצבה, למיטב זכרוני, ואני מוכן לבדוק את עצמי, אבל אני משוכנע שזו התשובה, הזכויות לקצבה עדיין עומדות מאז ומתמיד על 2% לשנה, וזאת בין היתר בשל גובהו המשמעותי של השכר, השכר שפורש אתו היועץ המשפטי לממשלה בעת קבלת קצבה, הוא גבוה משמעותית מכל שכר אחר של עובדי המדינה, ולכן, לא מצאו בעבר צורך להגדיל את הזכות לקצבה. מכל מקום, הסמכויות איך שקובעות את גובה שיעור הקצבה קבועות לפי חוק שרות המדינה – גמלאות, לגבי שאלת הגדלה, יש שם סמכויות לממשלה. ולא כאן מבקשים לשאול את השאלה האם לגבי יועץ משפטי של הכנסת, הסמכות לעניין אופן קביעת ההגדלה היא של הממשלה, או לא של הממשלה, הרי זו לא השאלה שנשאלת כאן.

נשאלת השאלה היותר גדולה - לקחת את הזכויות לגמלה, בטח גם אין פה התייחסות לשאלה אם מדובר בפנסיה תקציבית, או עובד בכלל בפנסיה תקציבית, והאם יש רצון להכניס, או יועץ משפטי לכנסת בפנסיה תקציבית גם למי שאינו זכאי – אין פה בכלל התייחסות לנושא הזה. מה שמוצע כאן, זה פשוט להוציא ולנתק את הזכויות מתוך חוק הגמלאות ולהעבירם ליושב-ראש הכנסת, שכלל לא ברור לי גם מי יהיה קובע הזכות עצמה כשהיועץ המשפטי לכנסת יגיע - - -

זה באישור ועדת הכנסת.

זה עצם קביעת הזכויות, אבל מה קביעת הזכויות הכללי.

באישור ועדת הכנסת, זה אומר שזה בידיה של כנסת ישראל.

להבנתי, ואני אומר את זה בזהירות הראויה – שינוי מערך זכויות שברור שמטבע הדברים הוא מתייחס לעניין פרסונלי כזה או אחר, בעידן שבו אחרוני הפנסיה התקציבית נמצאים, נדמה לי שהוא לא נכון והוא לא מתאים. מעבר לכך, הוא מעלה שורה של שאלות – העלית את השאלה של עצם חיזוק עצמאות הכנסת. אמרתי אין בין זה לבין שאלה של העובד שהוא פורש לאחר מכן דבר, והוא נכון לגבי כלל עובדי הכנסת. כלל עובדי הכנסת הזכויות שלהם נקבעות לפי חוק שרות המדינה – גמלאות, ובסוף קביעה מה האדם יקבל לפי החוק היא של החשב הכללי. וכאן, באבחה אחת, מנסים לייצר איזשהו משהו חדש שנדמה לי שהוא מאוד בעייתי, הוא פרסונלי. אני לא דיברתי עם היועץ המשפטי לכנסת הנוכחי, אני לא בטוח שזה בטח מה שהוא היה רוצה, שיהיה עיסוק פרסונלי בזכויות שלו, תוך כדי כהונה - נראה לי שזה פשוט חבל.

תודה לך.

ראשית, אני חייב לציין שלא ציינו בחקיקה את השם עו"ד אייל ינון, אלא דיברנו על היועץ המשפטי לכנסת, הווי אומר שזה יחול גם על היועצים המשפטיים הבאים אחריו.

מה, יהיה להם פנסיה תקציבית?

הנה, הם בפנסיה תקציבית.

אין פה התייחסות בכלל לשאלה. איפה המערך שאומר מהי הזכות ומי זכאי לפנסיה תקציבית.

אני שוב חוזר ואומר. החקיקה הזו היא חקיקה שהיא מדברת על כל יועץ משפטי שיהיה בכנסת ישראל מהיום והלאה, ולכן, הטענה שזו חקיקה פרסונלית היא טענת סרק.

תראה, אני מסתכל על העניין הזה מנקודת מבט מאוד ברורה. היא לא מדברת כרגע על התנאים הספציפיים של היועץ המשפטי אם הם סבירים, או לא סבירים, אם הם זהים לעובד ברמתו או אחר ברחבי הארץ, זה לא מה שמעניין אותי. מה שמעניין אותי זו עצמאות הכנסת. אני אמרתי עוד מתחילת כהונתי כיושב ראש ועדת הכנסת שאני אלחם על העקרונות שצריכים לעזור לכנסת הזאת להיות חזקה, עצמאית ולשמור על כבודה, זה מה שמעניין אותי, זה מה שאני עוסק בו כל הזמן. וחלק בלתי נפרד מעצמאותה של הכנסת היא מצב בו היועץ המשפטי של הכנסת לא יהיה כפוף לאף גורם בשום קונסטלציה, ולא יהיה תלוי באף גורם בשום קונסטלציה, למעט בכנסת עצמה - זו הטענה שלי. היום יש משהו אחד שהוא תלוי בו, הוא תלוי בגחמות הממשלה וכל מה שקשור לשכר.

השימוש במונח "גחמות" לא יעלה על הדעת, לטעמי, לגבי ממשלה, לא יעלה על הדעת.

אני אשתמש בו, ואני ממשיך להשתמש בו, והשתמשתי בו הרבה מאוד פעמים, וזה בסדר גמור.

מה לגבי עצמאותו של היועץ המשפטי של הכנסת? האם יעלה על הדעת שיועץ משפטי של הכנסת שאמור להיות עצמאי בתפקידו יהיה תלוי בשאלה מה יושב ראש הכנסת קובע לו מבחינת זכויות פרסונליות? היעלה על הדעת?

אני לא יודע אצל מי אתה חושב שהיועץ המשפטי של הכנסת עובד, אבל הוא עובד אצל יושב-ראש הכנסת וחברי הכנסת.

אז יעלה על הדעת שהוא הצטרך לפני תום תפקידו לבוא ליושב-ראש הכנסת ולבקש החלטות פרסונליות לגביו?

אז רגע, ואני שואל אותך שאלה. ואם יושב-ראש הכנסת יחליט שכן?

לא יעלה על הדעת.

ואם יושב-ראש הכנסת החליט שכן, ואנחנו חברי ועדת הכנסת נחליט שלא? אז מה זה אומר? זה רק מראה לך שזה בשליטת הכנסת. היושב-ראש של הכנסת יכול להמליץ, אנחנו לא חייבים להסכים.

העניין הפרסונלי פה הוא ברור שהוא מעלה שורה של קשיים אתיים וגם קשיים ברמת העצמאות.

בואו ותפרט לנו.

אני מסביר שוב.

תגיד לי במה הדבר הזה יגרום ליועץ המשפטי לכנסת לחרוג מסמכותו, מעבודתו?

מציעים כך. שיושב-ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, יוכל לקבוע כעולו על רוחו מהן זכויותיו של היועץ המשפטי של הכנסת. זו אמירה שאומרת – אני היועץ המשפטי של הכנסת צריך לבוא לבקש.

אז דווקא הכנסת בעיניי שמה על עצמה הגבלה מסוימת. הרי יכולנו לחוקק פה חוק שאומר אוטומטית בגמלתו וזהו, לא קבענו את זה כעובדה. אבל אנחנו באים ואומרים, לא, אנחנו דווקא פותחים את זה לדיון. אגב, הטענה שלך לגבי יושב-ראש הכנסת שכאילו יש לו סמכות ויש כאן איזשהו משהו בעייתי, בניגוד ליועץ המשפטי של הממשלה, ליועץ המשפטי של הכנסת אין השפעה אישית על יושב-ראש הכנסת, זה אומר - הוא לא יכול לפתוח בחקירה נגדו, אין לו שיקולים בנושאים האלה, זה לא רלבנטי. יועץ משפטי לממשלה יכול באמת לגזור את דינו של ראש הממשלה, ראש הרשות המבצעת, ואז באמת, אם הוא זה שיקבע את שכרו ויהיה יחסים כאלה, אתה צודק, זה פסול. אבל פה בין יושב-ראש הכנסת לבין היועץ המשפטי לכנסת אין מערכת יחסים כזאת, לו אין השפעה עליו ולו אין השפעה עליו, לכן אין את הרגישות הזאת.

נדמה לי שהדברים לא כל כך מדויקים, מכיוון שהיועץ המשפטי של הכנסת, חווה ליו"ר הכנסת ולחברי הכנסת בשורה של דברים, ולא נכון שהוא יהיה תלוי באופן פרסונלי, כי מדובר פה בסופו של דבר בחקיקה פרסונלית שחלה - - -

אז ניתן את הגמלה בלי - - - אין לי בעיה.

בכל רגע נתון יש יועץ משפטי אחד, אין כמה. ולכן, זה לא חקיקה פרסונלית במובן של היועץ המשפטי הנוכחי, אלא מדובר ביועץ משפטי שמכהן לשבע שנים, ובמהלך השבע השנים הוא יכול לבוא לבקש לפי המוצע כאן מיושב-ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת שורה של דברים שמשפיעים על גמלתו שהם חורגים מהמקובל או לא.

אני אומר שוב, לגבי שכר פתרו את העניין בהחלטה כללית ונגמר העניין. אמרו, ישוו אותו ליועץ המשפטי של הממשלה ובזה נגמר העניין. פה מבקשים לתת סמכות כללית. אם היה עולה כרגע לדיון נושא השכר, אני גם הייתי מביע את עמדתי בעניין השכר. אבל בעניין הגמלה אני אומר שוב, מבקשים כאן מקל וחומר, זה מעלה שורה של בעיות ולטעמי הן ממש לא נדרשות, ולכן כלל לא ברור לי מדוע מבקשים לשנות, וגם הצטרכו להתייחס הוראות מעבר, בוודאי היועץ המשפטי לכנסת המכהן, להתייחס לשאלה של הקביעה של הפנסיה התקציבית, ואם לא פנסיה תקציבית, הצטרכו לתקן את חוק שרות מדינה – גמלאות, ולהחריג אותו מחוק שרות המדינה – גמלאות.

מדובר פה בשורה של בעיות שכלל לא ברור לי מדוע צריך לעשות חוק פרסונלי. הרי הטענה שאתה אומר עולה גם לגבי המשנה ליועץ המשפטי של הכנסת, והיא עונה לגבי הסגנים ולגבי היועצים המשפטיים של הועדות, היא אינה טענה שמתייחסת אך ורק ליועץ המשפטי של הכנסת.

אתה שכנעת אותי – אני רוצה לתקן את החוק.

מדובר פה בחוק שדרך אגב, גם העלות שלו היא כמובן עשויה להיות עלות תקציבית.

אני רוצה את כל השכר של כל עובדי הכנסת ללא יוצא מן הכלל בסמכותנו, אני לא רוצה את זה בסמכות אף אחד אחר, זה מה שאני רוצה. עצמאות הכנסת זה מה שמעניין אותי וזה מה שיהיה.

זו לא עצמאות הכנסת, זו חלוקה של הטבות. לא מדובר בעצמאות הכנסת. להוסיף לאדם לקצבה היא אינה שאלה של עצמאות - כדאי להוציא את הדבר הזה. כי הטענה אומרת ככה - שלמבקר המדינה אין עצמאות בגלל העניין הזה, ושליועץ המשפטי לממשלה אין עצמאות - זאת טענה שאין מאחוריה דבר לטעמי.

אני אסביר לך משהו שקורה כאן, ואתה פותח פה פתח מאוד רחב, דע לך. יש פה תהליך שקורה כבר הרבה מאוד שנים, שלאט לאט, משנים את המציאות שבה היה כלל שקבע שהכנסת עצמאית לגבי תקציבה ולגבי ההחלטות התקציביות שלה, ולממשלה אין יכולת להתערב בדבר הזה. לאורך השנים, אני חייב לומר, אנחנו, לא רק אנחנו, גם מנגנון הכנסת קיבל יותר ויותר הוראות, לדוגמה מחשב הכללי – הכנסת צריכה לקבל הוראות מהחשב הכללי, למה אנחנו צריכים לפעול על פי כללי החשב הכללי? למה אנחנו לא יכולים לקבוע אצלנו כללים אחרים? אגב, זו תופעה שלא מקובלת עליי בכלל. כשאומר לי היום חשב הכנסת, אני פועל כך וכך לפי הוראות החשב הכללי, זו פגיעה בעצמאות הכנסת.

נכון, אנחנו נשנה את זה.

נהיו פה עניינים ביורוקרטיים שהביאו למצב שבה אנחנו היום בהתנהלות מנגנון הכנסת ובסוף שזה גם משפיע עלינו, חברי הכנסת, אנחנו היום כפופים – תיכף, מיקי, אני אזרוק לך פצצה על השולחן שאתה לא יודע גם. אנחנו כפופים היום לכם לממשלה. אנחנו תלויים בכם בממשלה, כי כמעט הכול בא ומוקרן מהחשב הכללי, מהאוצר.

נגמר. הולכת להיות מהפכה – אני הולך להוציא את הכנסת מחוץ לעניין הזה. כמו שהיו מוציאים את השכר של חברי הכנסת, אני הולך לעשות גם את זה - שכנעת אותי, עשית היסטוריה.

מיקי, בוא ואגיד לך עוד דבר. נושא רשות המסים. היום אתה יושב עם חשב הכנסת, בכל מה שקשור לזכויות, חברי הכנסת לפעילותם ועצמאותם במה שקשור לכללים לעצמאותה ולפעילותם של חברי הכנסת, בא לך היום חשב הכנסת ומדבר ואומר לך רגע, אני צריך להיות מתואם עם החלטות רשויות המים, ואז אתה מגיע שגם הכנסת מושפעת מרשות המסים. זכויות חברי הכנסת ומה התעלה יותר – אתה יודע לדוגמה, שהחשבת הכללית הקודמת בלי בכלל לבוא לכנסת, הודיעה את זה לחשב, קיבלה החלטה שחברי הכנסת, מה שהיה נוהג של שנים מאז קום המדינה - חברי הכנסת לא זכאים יותר להלוואות מדינה, זו החלטה של החשבת הכללית.

אני זוכר את ההחלטה הזו.

היא לא באה לדבר, לא הציגה את זה פה. פה אתה בא נלחם עכשיו על הדבר הזה, על הסוגיה הזאת. בא מתערב באופן בוטה בהחלטות שלנו הכנסת. אתה קיבלת החלטה שקשורה אלינו, בלי שבכלל באת לכנסת, לא אישור, אולי היית צריך להגיש אישור. אבל בלי שהצגת לחברי הכנסת, התמודדת עם הסוגיה הזאת ופשוט קבעתם שחברי הכנסת לא זכאים להלוואות מדינה יותר. על פי איזה בסיס קיבלתם את ההחלטה הזאת? מה שהיה מקובל שנים על גבי שנים. היחס הזה שבא מצדכם בעיניי, זה גם הולך ומטופל, כי אני הולך לטפל בזה פה, ואנחנו נעקוף את ההחלטה שלכם כמובן, כי אתם מקבלים החלטות שמשפיעות בסוף על עצמאותי כחבר כנסת.

אגיד לך משהו לסיום. אני, אין לי שום עניין להיות עובד מדינה, אלא אם כן אני נבחר ציבור. אני נבחר ציבור, עצמאותי כחבר כנסת היא בסיס ליכולת שלי לפעול, כמובן אני אומר את זה במרכאות. ברגע שאתה מטיל עליי מורא כלשהי כממשלה, כרשות מבצעת, אתה פוגע בסוף ביכולת שלי לייצג את הציבור שבחר בי לבוא לכאן ולעשות את העבודה. ולכן, כל הפעולות האהל שלכם שנראות על פניו כאילו פעולות של ביורוקרטיה, או כאילו פעולות של נהלים, כאילו פעולות של לעשות סדר, ויכול להיות שכוונתכם היא גם כזו. אבל אפילו בלי שאתם שמים לב, אתם בתהליך ארוך ומתמשך מצרים את יכולת הפעולה וחופש הפעולה של חברי הכנסת בישראל.

אני אתייחס. נדמה לי שנעשה כאן בלבול גדול בין חברי כנסת לעובדי הכנסת.

אין בלבול. דיברתי על חברי כנסת.

לטעמי, יש בלבול, ואני אסביר.

הערת ביניים. עובדי הכנסת תפקידם לשרת את חברי הכנסת, ולעזור לחברי הכנסת לעשות את עבודתם.

ברור. זה כמו שעובדי המדינה תפקידם לשרת את הממשלה.

זה אומר שבאותה מידה אני רוצה הפרדה מוחלטת בין עובדי הכנסת לבין עובדי הממשלה, וצריך להיות הפרדה מוחלטת באמת.

השאלה היא שאלה של קביעה, ודרך אגב, השאלות הללו עולות גם לגבי עובדי מבקר המדינה. נדמה לי המקבילה המלאה בין מבקר המדינה לכנסת. לא עלה בדעתו של אף מבקר מדינה להפקיע את הזכויות של גמלאות או עובדים ולקבוע אותם לפי קביעתו של מבקר המדינה, כמו שלא עולה על הדעת לטעמי גם העניין הזה כאן.

בסופו של יום, לגבי מה שאמרת לגבי מה שהיה עם החשבת הכללית ונושא הלוואות. צריך לזכור שהערבוב בין מתן הלוואות לחבר כנסת של אגף החשב הכללי, הוא בדיוק הערבוב שאין מקום לעשותו.

ביטלת את היכולת לקבל הלוואות.

אין מקום להביא לחשב הכללי שהצטרך לגבות חובו של חבר כנסת ושהוא יגיע לחשב הכללי ויבקש פטור מהחזר החובות שלו או כל דבר אחר.

פגעת לי בזכויות.

ולכן, המודל הזה הוא בוודאי ובוודאי לא מתאים. זה לא עניין של זכויות, זו שמירה על עצמאותו של חבר כנסת, זו ההפרדה עצמה. אני חושב שהורחבה היריעה מעבר למה ש- - -

באתם לכנסת? הצגתם את זה בפני חברי הכנסת? באתם, ביקשתם? פשוט קבעתם את זה. קבעתם את זה, שאגב, היא ניתנת לוויכוח שהייתה לכם בכלל הסמכות לעשות את זה. אבל באתם לכנסת והצגתם את העניין הזה, חוץ מלהודיע הודעה לאקונית לחשב הכנסת?

אינני יודע.

מה, אני עובד אצל חשב הכנסת?

אני אומר שוב, השאלה של מתן הלוואות של המדינה לחבר כנסת, והעיסוק של החשב הכללי והממונה על הגביה בנושא של מתן הלוואה לחבר כנסת, מעלה שורה של שאלות שהן פוגעות בהפרדת הרשויות, ובעצמאות חברי הכנסת.

למה לא באתם לוועדת הכנסת?

נדמה לי שזה חורג מסוגיה שמועלית כאן, אפשר לטפל עכשיו בכל הבעיות שקיימות בכנסת. כאן אנחנו מבקשים באופן תקדימי להוציא זכויות לגמלה של עובד אחד או קבוצה ולהעבירם מחוק שרות המדינה – גמלאות, למערך זכויות שטרם נקבע לגבי עובדים מכניים, וללא שום מגבלה, למעט העובדה שהדבר צריך לעבור בקרה של ועדת הכנסת. נדמה לי שמדובר בהצעה שהיא מאוד בעייתית, ומוטב היה אילולא לא הייתה באה לעולם.

מה שאני הולך לעשות זה כזה דבר. אני הולך להצביע על הצעה שהבאתי היום, אני הולך להצביע עליה כמות שהיא, אני לא הולך לעשות בה שום שינוי. אבל אני גם מצהיר בהזדמנות זו שאני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה ומכל גורמי המקצוע לקדם הליך מהיר של חקיקה שקובעת שכל ענייניה של הכנסת, לרבות השכר והתנאים של עובדי הכנסת, של היועצים המשפטיים של הכנסת, של חברי הכנסת, למעט השכר שאני הולך להוציא אותו, של תנאי וכדומה, תהיה כולה בעצמאות מוחלט של הכנסת, כמובן על-פי עקרונות היושב-ראש, ואישור ועדת הכנסת שצריכה לאשר את זה כמובן, שבעצם זה הריבון. לא רוצה להיות תלוי בממשלה בשום דבר – לא בשכר ולא בתנאים, ולא בכלום, הכנסת תהיה מוסד עצמאי בכל הפרמטרים, ללא יוצא מן הכלל.

למעט - - - לחקיקה, מה שנקרא בכפוף - - -

היום יש סמכויות מיוחדות ליושב-ראש הכנסת - - -

לא, שלא בטעות נשפוך את התינוק עם המים, כי הכוונה שלך היא טובה - - -

כשחשב הכנסת בא, ולמשל, בענייני חברי הכנסת משווה כל דבר לתנאי עובדי מדינה, וקובע את הכללים שלנו, או מה שנקרא מוקרן משם, אבל מצד שני, הוא בא ואומר, אתם לא עובדי מדינה, אז אתם לא זכאים להלוואה. כשנוח – אנחנו עובדי מדינה, וכשנוח לגבי כל מיני דברים אחרים מתייחסים אלינו כאילו, מצמידים לפי עובדי מדינה, וכשלא נוח – אז אנחנו לא עובדי מדינה.

כמובן שיושב-ראש הכנסת יוכל לקבוע שהוא מאמץ קו מסוים מבחינת השכר של עובדי המדינה כזה ואחר, יכול לאמץ, או לא לאמץ, זו תהיה החלטה שלו, ואנחנו ועדת הכנסת נחליט לאשר לו או לא לאשר לו. ולכן אני אומר, שבעניין הזה, אני רוצה לקדם את זה במהירות. אני חושב שזה דבר נחוץ. טוב שהדיון הזה בא לעולם, זאת אומרת – מעז יצא מתוק. הכול ייפתר ללא יוצא מן הכלל.

מי בעד ההצעה שהועלתה, ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
הצעת תיקון לחוק הכנסת, נתקבלה.

ההחלטה התקבלה. תודה רבה.

הישיבה נעולה. תודה רבה.


(הישיבה נפסקה בשעה 10:50 ונתחדשה בשעה 10:51.)

אני פותח את הישיבה חזרה. רציתי לשאול, אתה העלית הצעה שמדובר בהצעה תקציבית?

ההצעה הזאת טרם עלתה לוועדת שרים, כרגע קשה להבין מה ההצעה כוללת.

נכון, היא רק קובעת סמכות ליושב-ראש הכנסת.

המשמעות שלה בוודאי יכולה להיות הצעה תקציבית.

אני לא סבור שזו הצעה תקציבית, אין פה מושג של חמישה מיליון שקלים.

קבעת כרגע בלי מגבלה שהיא, בלי שום התייחסות לשאלה - ראשית, היושב ראש של הכנסת יוכל לקבוע עכשיו שיועץ משפטי חדש שמתמנה מחר בבוקר לכנסת ללא זכות לפנסיה תקציבית לפי חוק הגמלאות יהיה זכאי לפנסיה תקציבית, זה מה שקבוע כאן כרגע. ולכן, זו בוודאי הצעה שחורגת מהמקובל, ובוודאי יש לה עלות ייחודית.

היא יכולה לעלות מעל שישה מיליון שקל בשנה מסוימת?

בוודאי.

איך הדבר הזה - - -

היא אינה מוגבלת.

אתם רוצים שנוסיף איזשהו משהו בחקיקה?

לא ברור לי אם ההצעה אכן מתכוונת לפתוח את כל נושא הפנסיה התקציבית, כי זה ממש לא ברור מההצעה. אם היא מבקשת לפתוח ולהעניק ליועץ משפטי חדש בפנסיה צוברת, פנסיה תקציבית, זו הוראה שהיא מעבר לעובדה שהיא פרסונלית וכו', היא גם חורגת מכל המקובל בשרות המדינה לרבות חברי כנסת, לרבות כל נושאי המשרה. היום שר וחבר כנסת אינו בפנסיה תקציבית, אז היועץ המשפטי של הכנסת יהיה בפנסיה תקציבית? גם שופט אין לו מ-1999.

אם אומרים גמלתו, זה אומר בהכרח תקציבית.

ממש לא.

בוודאי שאומר. המונח גמלה, המשמעות שלו היא אך ורק לפנסיה תקציבית.

אנחנו מתכוונים לתקציבית – לא?

אין משהו אחר.

הוא נשאר בתקציבית.

אבל אם הוא לא היה בתקציבית?

אבל מאיפה זה מובן מהסעיף הזה?

אז בואו ונבהיר את זה לפרוטוקול.

אני מבהיר לפרוטוקול. לגבי יועץ משפטי חדש שיבוא הלאה, החוק הזה, אין בכוונתו לאפשר לתת לו פנסיה תקציבית, אם הוא לא היה כזה קודם – זו הבהרה.

זו לא הבהרה, זה צריך להיאמר במפורש בחוק.

אז אני אומר – הבהרה, ואם צריך נעשה תיקון. אז נתקן את זה גם בחקיקה. מי שלא בתקציבית, לא ייכלל.

אתם מובילים כאן לחוק שהוא חוק שתחולתו לכל היותר לשניים, שלושה אנשים, לכל היותר, ואתם עושים כאן עוול.

למה? גם קדימה.

זו המשמעות – לכל היותר שניים שלושה, לכל היותר, אם לא אחד. הסיכוי שהיועץ המשפטי הבא של הכנסת יהיה בפנסיה תקציבית הוא נמוך. כך זה המגזר הציבורי, מה לעשות.

אם היועץ המשפטי החדש או הקיים היה בתקציבית, זה ימשיך להיות תקציבית. אם הוא לא היה בתקציבית, הוא לא יהיה בתקציבית.

ולכן אני אומר, התחולה של החוק כאן היא לכל היותר לשני אנשים.

מי הם?

היועץ המשפטי הנוכחי והיועץ המשפטי הבא.

למה לא הבא, הבא, הבא?

כי דיי, אין - - -

דווקא אתה אומר את זה שהעניין התקציבי הוא כבר לא סכנה, כי כבר אין כאלה.

אבל אני אומר שוב, חקיקה פרסונלית היא חקיקה הכי מסוכנת שיש. התנאים של יועץ משפטי לממשלה לא שונו מאז שנת שישים.

אז אני קובע שההצעה, לאור ההבהרה של הפרוטוקול, ואם צריך לעשות שינוי הבהרתי בחקיקה שההצעה היא לא תקציבית, מאחר ואנחנו מדברים על מצבים בהם החוק יחול למקרה שיש עובד שאין לו פנסיה תקציבית, כמובן שלא יהיה אפשר לתת לו פנסיה תקציבית, אלא הוא יהיה לפי הפנסיה הצוברת שלו, ואך ורק במקרה בו העובד הבא בתפקיד הה יהיה בעל פנסיה תקציבית מבעוד מועד, אז אכן החקיקה הזאת תוכל להיות רלבנטית לגביו. זוהי הבהרה לפרוטוקול.


תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.