פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



12
הוועדה לפניות הציבור
05/06/2018


מושב רביעי

פרוטוקול מס' 140
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ח (05 ביוני 2018), שעה 11:11

פניות ציבור בנושא שריפות הענק וזיהום האויר באתרי פסולת סביב העיר אשדוד - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

אלון זסק - סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע, אשכול משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה

ברוך ובר - מנהל מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה

יתיר אבישר - ראש אגף קרקעות מזוהמות, המשרד להגנת הסביבה

ורד אדרי - סגנית מנהל מחוז מרכז, המשרד להגנת הסביבה

שגיא עזני - משטרה ירוקה, המשרד להגנת הסביבה

איזבלה קרקיס - מנהלת המח' לאפידמיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות

אורי דביר - רפרנט תכנון וסביבה באג"ת, אגף שוק ההון, משרד האוצר

עובד מנשה - רע"ן הערכת סיכונים כב"ה, המשרד לבטחון פנים

רפ"ק אברהם תובל - מ"מ ק' אג"מ לכיש, המשרד לבטחון פנים

דניאל שגב - אגף תכנון ומדיניות, משרד הפנים

אסף רפלד - מנהל מרחב ירושלים, רשות מקרקעי ישראל

יואב ששון - חטיבה לשמירה על הקרקע, רשות מקרקעי ישראל

אמיר ברק - עו"ד, לשכה משפטית, עיריית אשדוד

ד"ר ענת רוזן - מנכ"לית איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד חבל יבנה

גדי סימון - מנהל תחום איכות הסביבה, מועצה אזורית חבל יבנה

יהונתן רוזנברג - תושב מועצה אזורית חבל יבנה

דרור אהרן - ראש מועצת גן יבנה

יעל גביש-תבור - נציגת שדמה

רוני בריל - יועצת סביבה, החברה הכלכלית לראשון לציון בע"מ ותושבת האיזור

אבי פוקס - תושב בני דרום

עודד שטיינמץ - תושב שכונה

אסף פינק - תושב

טלי אולשק - תושבת

יעל אושר - מוזמו/ת

עו"ד ורד קירו-זילברמן

שלומית אבינח

רותם צור, חבר המתרגמים
פניות ציבור בנושא שריפות הענק וזיהום האויר באתרי פסולת סביב העיר אשדוד - ישיבת מעקב

ברוכים הבאים לדיון על שריפות הענק וזיהום האוויר באתרי הפסולת סביב העיר אשדוד, אנחנו בישיבת מעקב, ישיבה שלישית בעניין הזה, הוועדה קיימה שתי ישיבות בנושא בתאריכים 21.5.2017 ו- 10.7.2017, זאת אומרת בתוך חודש עשינו שתי ישיבות.

אולי נבטל את הישיבה? הזמנו אותו ל- 11:00.

את הסקירה בכל מקרה יעביר הגורם המקצועי במשרד שזה אלון זסק, הוא הסמנכ"ל המקצועי והוא זה שיעביר את הסקירה, גם אם המנכ"ל לא יהיה נוכח. הוא הגורם הכי נכון להעביר את המידע.

בסדר, נתחיל את הדיון ונראה מה אנחנו עושים. אם הוא יגיע אנחנו נמשיך, אם הוא לא יגיע אנחנו נעשה הפסקה ונחכה לו, יגיע במועד אחר.

בדיון הנוכחי אמור להשתתף מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, מר ישראל דנציגר, בעקבות בקשותינו ופניותינו לשר להגנת הסביבה, זאב אלקין, לטיפול בנושא. השר ציין במכתבו לוועדה כבר לפני יותר מחצי שנה, כי הטיפול בשריפות הוא פתרון חלקי בלבד, צריך פתרון מקיף, צריך לשקם את הקרקעות המזוהמות, וזה צפוי לדרוש תקציבים נכבדים. אין ביכולת המשרד להגנת הסביבה לממן את הפרויקט של שיקום אתרי פסולת סביב העיר אשדוד ללא תוספת תקציב שיוקצה ע"י משרד האוצר, בחסות החלטת ממשלה ייעודית לנושא. זאת אומרת זה נושא כבד, שזה לא איזה דיון אחד אצלנו פה שיפתור את הבעיה פה. צריך החלטת ממשלה ייעודית, ואני מקווה שיהיה פה רפרנט של רשות מקרקעי ישראל והגנת הסביבה באגף התקציב, מר אורי דביר.

נמצא.

שלום עליכם.

בפעם הראשונה הוועדה התכנסה בעקבות שריפות שהתרחשו באשדוד ב- 15 במאי 2017, יותר משנה. בדיון נכחו תושבים מודאגים מאשדוד, יבנה, יישובי גדרות ומועצה איזורית שורק. כל התושבים הביעו חששם מפני ההשלכות הבריאותיות מזיהום האוויר והריחות שסובלים מהם התושבים בכל התקופה. צריך להגיד גילוי נאות, שיש לי באשדוד ילדים, נכדים ונינים, כך שיש לי אינטרס מובהק בעניין הזה, ולצורך הפרוטוקול הודעתי, זה לא משהו מוסתר.

בדיון ב- 21 במאי 2017 התברר כי קיימים שלושה אתרים, בריכות החמצון, רתמים וא.א. אשדוד, כל אתר שייך לרשות אחרת, ואפילו במשרד להגנת הסביבה שני מחוזות שונים אחראים על כל אחד משלושת האתרים. רתמים באחריות מחוז המרכז של המשרד, א.א אשדוד באחריות מחוז דרום של המשרד, ובריכות החמצון, שנטושות כבר מ- 2002, באחריות עיריית אשדוד. קיימת החלטת ממשלה כבר מ-2014, 4 במאי, לפני 4 שנים, שמספרה 1583. עד כה לא נעשה הרבה לטיפול במניעת המפגעים והאתרים, ההחלטה הזו מתייחסת לכיבוי השריפות ולא מתייחסת כלל לשיקום שלושת האתרים הבעיתיים. הוקצב לנושא 64 מיליון שקלים. מעניין מה עשו עם 64 מיליון שקלים רק בשביל שריפות.

בדיונים הקודמים התברר, כי עד כה לא התקבלו הערכות תקציביות של עלויות לפינוי רתמים, א.א אשדוד ובריכות החמצון. נציגי המשרד להגנת הסביבה התבקשו לבדוק אילו חומרים נפלטים, כי הרי יכול אדם לבוא ולומר זה שום דבר, ויכול לבוא מישהו ולהגיד שזה נורא ואיום, אז אנחנו צריכים לדעת אילו חומרים נפלטים כדי שנוכל לדעת מה ההשפעה. ביקשו גם לגדר את האיזור מפני גנבי מתכות. בדיון השני הוצגו נתוני מדידה מדאיגים לגבי חומרים שנמדדו במקום השריפה, ועלה בדיון האחרון דבר שאני מקווה שלזה כן נמצא פתרון, זה לא עולה כסף כמעט, העניין של החוזים הנצורים של כבאות והצלה, שלא מאפשרים להם להביא כלים הנדסיים כבדים מצה"ל לכיבוי מהיר ויעיל של שריפות, זה ממש חלם. נעשתה פנייה בנושא לשר אלקין, אנחנו רוצים לדעת האם החוזים שונו והאם אפשר כבר להביא בשעת הצורך כלים לטיפול ולכיסוי האש. לגבי אתר רתמים, נפסק כי העלויות לשיקום הן 43 מיליון ₪, ויש תכנית שיקום מ- 2010, סה"כ 8 שנים. התכנית לא קודמה, גם בגלל מציאת חומרים מסוכנים באתר. התכנית הוגשה ע"י איגוד ערים דרום יהודה, יש עדיין איגוד ערים דרום יהודה?

כן.

אני עוד זוכר את חברת התחבורה דרום יהודה.

זה ראש עיריית יבנה, הוא יו"ר האיגוד.

במידה ואיגוד הערים מוותר על ההגשה, צריך למצוא גורם חדש להגשת תכנית השיקום. סוכם כי רשות מקרקעי ישראל ימשיכו ויקדמו את התכנית הקיימת, נמצאים פה נציגי רשות מקרקעי ישראל? אנחנו נרצה לשמוע אם התקדם משהו מאז הדיון הקודם בנושא שיקום רתמים.

לא.א אשדוד ובריכות החמצון אין בכלל הערכות כספיות לשיקום, בגלל מחלוקת וסכסוכים משפטיים. בדיון ב- 10 ליולי נטען כי בא.א אשדוד הייתה תכנית שלא תוקצבה ולא הופעלה ולכן פג תוקפה, וביקשנו לטפל בבוצה, שיש שם מתכות כבדות. דובר בדיון האחרון ביולי 2017, כמעט שנה, על הוצאות המכרז לשמירה על אתרים ע"י רשות מקרקעי ישראל, גם על זה אני רוצה לשמוע, האם רשות מקרקעי ישראל כבר הציבה שומרים ומצלמות ודברים כאלה שדיברנו לפני שנה. בסיכום הדיון האחרון נמצא כי סמכויות הממשלה תורחבנה, שיכללו גם את נושא השיקום ולא רק כיבוי, אם יהיה מימון בהתאם, אבל צריך החלטה ממשלתית ייעודית. הבעיה היא שאף גורם לא נקב שום עלות מדוייקת לשיקום האתרים האלה, צריך לדעת על מה מדובר, בכמה, ואין הערכה תקציבית כוללת של שיקום האתרים הללו.

אנחנו בדיון שלישי אבל לא האחרון, לצערי ולשמחתי. זאת אומרת, מצד אחד אני יודע שבדיון אחד אי אפשר לגמור עניין כזה, מצד שני חבל על הזמן, כל יום זה עלול להיות לא בריא. אני מבקש מכל הגורמים להתכנס, ביניהם, לא רק בדיון בוועדה הזו, למצוא מענה לפתרון בבעיה האמורה.

עד כאן הדברים שלי, אנחנו נאפשר לסמנכ"ל בכיר במשאבי טבע לתת סקירה של כמה דקות. אם המנכ"ל מגיע, טוב, אם לא אנחנו נסגור את הישיבה.

בוקר טוב לכולם, אלון זסק, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע. איתי נמצאים פה מנהל מחוז דרום של המשרד, מר ברוך ובר, וסגנית מנהלת מחוז מרכז של המשרד, ורד אדרי. אני אתן לכם סקירה קצת יותר גדולה, ואוסיף לגבי הנושא של בכלל השריפות בשטחים פתוחים, אחרי זה בעצם זה יתכנס כי אשדוד הוא חלק מהסיפור.

מבחינתנו הנושא של שריפות בשטחים פתוחים ובמקרה הזה גם אשדוד, ובפרט, הוא נושא מאד בעייתי, הוא נושא שנכנס לתכנית העבודה של המשרד להגנת הסביבה באופן מאד משמעותי. זה התחיל, ראיתי פה קודם נציגים גם מאיזור מנשה, זה התחיל בנושא של מפגע המפחמות, באיזור חריג, במצפה אילן, וכחלק מהפתרונות ושלל הדברים שאנחנו טיפלנו בנושא, אנחנו למעשה עושים פתרונות שאמורים לתת מענה לכל הארץ, כשהתכנית היא תכנית למניעת שריפות בשטחים הפתוחים. נכון להיום, אם אנחנו מדברים בכלל על הבעיה של זיהום האוויר, וזיהום האוויר הוא הבעיה מספר אחת שאנחנו מתמודדים איתה, אז היו שלוש רגליים שתמיד ידענו וטיפלנו בהם בצורה כזאת או אחרת. התעשייה, התחבורה, שהיא המזהם הגדול ביותר, הרגל השלישית זה כל נושא תחנות הכח ובאשדוד מן הסתם גם, והדבר הרביעי זה בעצם זיהום האוויר מהשריפות בשטחים הפתוחים, חלקן שריפות של פסולת חקלאית אבל חלקן כמו שאתם רואים בתמונה הזאת, פסולת חקלאית שאליה התווספו אשפה לא מטופלת כמו שצריך, חומרים מסוכנים, ספות, מקררים, כל מה שאתם רוצים ובמקרה שלנו גם בוצה, בנושא של הבוצה הישנה של מט"ש אשדוד.

אגב, עבר חוק בקריאה שנייה או שלישית, קנסות כבדים מאד למי ששורף פסולת, אתם יודעים את זה?

הוא לא עבר בשנייה והשלישית, הוא עבר ראשונה, אם אני זוכר.

החוק של גרמן.

נקווה גם שהוא יעבור את בשנייה והשלישית, אבל איתו צריכים לבוא סטים של תקנות שחלק מהן אנחנו כבר עושים היום, לתקן את התקנות מכח חוק אוויר נקי, נדבר גם על זה.

מבחינתנו, כשאתה מסתכל על הבעיה אז יש זיהום אוויר קשה מאד, וריח, וחשיפה לחומרים מסוכנים כתוצאה משריפת פסולת שמושלכת בשטחים הפתוחים, כשסוגי הפסולת המושלכת הם אמנם פסולת חקלאית שאנחנו מכירים אותה יותר, זה גזם חקלאי ובעיקר פסולת פלסטיק, אבל גם פרא של חיות משק ופגרים של חיות משק, פסדים. פסולת עירונית, אשפה צמחית, בעיקר ביישובים בצפון, בפזורה, במשולש. פסולת אלקטרונית שחלקה העיקרי הוא פסולת מסוכנת, לרבות חומרים מאד מאד בעיתיים, כולל מסרטנים, פסולת בניין, שיפוצים כאלה ואחרים.

כשאתה מדבר על אלקטרונית אתה מדבר על בטריות וכאלה?

גם, כן. מחשבים, בטריות, טלוויזיות, הכל.

אנחנו עשינו בדיקה מה יש לנו. שאלת קודם מה נושמים, אז לגבי הנשימה יש לנו כמובן את תחנות הניטור, לרבות תחנות ניטור באיזור אשדוד, עם נתונים. אבל מעבר לזה, כשאתה מסתכל על הפסולת ועל מה נשרף, ועשינו בדיקה בשנה האחרונה עם מבצעי הפיקוח והאכיפה של המשרד, אז אנחנו חשבנו שפסולת חקלאית תהיה רוב מה שנשרף, לא כך הדבר, רק עשרים אחוז זה פסולת חקלאית שנשרפת, אחרי זה יש לנו את הפסולת הביתית, אשפה ביתית שלא מטופלת כמו שצריך, לא מגיעה לאתרי פסולת, לא ממויינת, ופשוט שורפים אותה כפתרון קצה, מה שהיה אולי לפני שלושים וארבעים שנה ועדיין קיים בהרבה מאד מקומות, ופיזור שונה של פסולת בניין, פסולת גושית, פלסטיקים, כבלים, פסולת בניין גושית וכו'.

המקורות המרכזיים לשריפות של הפסולת בשטחים הפתוחים, זה דבר ראשון השלכה ושריפה של אשפה ביתית או מסחרית, לאחר מכן שריפה של פסולת אלקטרונית לצורך הפקת המתכות, לוקחים את הכבלים, שורפים, ואחרי זה את המתכות שנשארו פשוט לוקחים ומוכרים אותן. גזם או פסולת פלסטיק חקלאית, השלכה ושריפה של הגזם, גם גזם חממות, גם גזם רגיל ממטעים, שריפות לא מאושרות, בעקרון יש אישור, ברגע שיש מחלות לאותו גזם חקלאי אז יש אישור ממשרד החקלאות לשרוף, אבל זה ניתן במשורה.

גזם מטעים זה גם דבר שגורם למחלות?

כן, גזם מטעים יכול לגרום לשריפה. אם זו שריפה משמעותית, יש הרבה מאד חומרים, כמו פורמלדהיד, שנשרפים עם הגזם החקלאי ואני מדבר רק על נקי, מן הסתם עם הגזם הזה שמים כבר צינורות השקייה, ו - - -

הפלסטיק ואסבסט יודעים, אבל לא ידעתי שגזם מטעים גם יכול להיות מסוכן.

כן, במיוחד כשהוא נשרף בשריפה לא מבוקרת. כשאתה עושה את זה בשריפה מבוקרת אז זה עוד מילא, אבל שריפה לא מבוקרת זה מאד בעייתי. וכמובן שריפות חקלאיות יזומות במקרה של מטעים.

התכנית שלנו למעשה מורכבת משלוש רגליים עיקריות: א. הגברה משמעותית של פיקוח ואכיפה, לרבות הקמת יחידת פיקוח ובנייה של מנגנון בקרה סגור לנושא הזה, דבר שני חקיקה ותקינה ופה אנחנו מצטרפים למעשה, החוק של גרמן אומר בסופו של יום, מעבר לעיסוק בחוק, שהמשרד להגנת הסביבה יתקין תקנות. אנחנו בשלבים מאד מתקדמים של תקנות מכח חוק אוויר נקי, זה גם יאפשר לנו אחרי זה להעביר עיצומים כספים לנושא הזה, כי כל ההסדרה הנורמטיבית של הפסולת החקלאית היום לא קיימת. היום אין נורמת התנהגות נורמטיבית לחקלאי מה הוא צריך לעשות בגזם החקלאי שלו, גם בצמחי וגם בקלאסי. את זה אנחנו אמורים להכתיב בתקנות. מעבר לזה, פינוי פיזי, אנחנו יכולים לעשות חקיקה ולעשות פיקוח, ואנחנו רוצים גם לעשות פינוי משמעותי של ערימות הפסולת שמושלכות לשטחים הפתוחים, לרבות הקמת מנגנון - - -

לאן תפנו את זה?

לאתרים נסתרים. אתרים מוסדרים, טיפול כמו שצריך, חלק למיחזור.

ושם תקברו את זה בחול?

חלק, אפשר להשיב את זה.

תלוי, חלק יכול להיות ממוחזר. פסולת בניין יכולה להיות ממוחזרת וגם גזם צמחי יכול להיות ממוחזר, לפי העניין.

לרבות בנייה של מנגנון של צווי ניקוי ומכרזים לרכישת שירותי פינוי פסולת, במידה והרשויות או בעלי הקרקע לא יבצעו. זאת אומרת, תכף אני אגיע לזה, יש איזשהו מנגנון, אתם תראו את זה תכף באיזשהו איור, שיציג את כל הפעילות. אז תכנית הפעולה בקצת יותר מפורט זה הפעלת פקחים לאיתור הערימות, לרבות הפעלת אמצעי תצפית, גילוי ומיפוי. יחידה של משנעי פסולת, יחידת מבעירים, פה אנחנו עושים שיתוף פעולה, תכף נדבר עליו קצת יותר, עם רשות הכבאות. השבוע נציב הכבאות ומנכ"ל המשרד למעשה סוגרים נוהל עבודה סדור. יש פה שתי רגליים, אחת מניעה במקור, שזה אחרי פעילות שאנחנו עושים, ושנייה מה עושים במקרה שיש שריפה, להפחית עד למינימום את הזמן שבו השריפה קורית, ולייצר מצב כזה שבו כלים כבדים יכולים להיות מופעלים ע"י כב"ה, לפתוח את הערימות, ראינו את זה - - -

זה סודר כבר?

הנוהל ייסגר ביום חמישי הקרוב, בשאיפה, ואז נוכל להעביר גם מימון לטובת הנושא לכבאות, אנחנו נבחן איך עושים את זה ומה עושים.

דובר אז לקחת מהמשטרה או מהצבא כלים, זה כן סודר?

זה סודר. לגבי המט"שים יהיה מספיק כלים מיוחדים, זה ה- די-9 ודי- 10, זה נסגר ממש בימים הקרובים.

שאתם תרכשו בעצמכם?

אנחנו לא רוכשים, אנחנו עושים הסכם.

הסכם עם חברה שכן יש לה.

זה מה שביקשנו.

זה המכרז עם הקבלנים.

מעבר לזה, הקמת מערך מידע שיתעדכן כל הזמן, ongoing, אודות המפגעים בשטחים הפתוחים, ואנחנו כבר בפיילוט מול שני מחוזות מתוך שישה של משרד החקלאות, להפחית את כמות רישיונות השריפה שמקבלים לנגעים, כשאנחנו מפקחים בפועל על כל רישיון כזה, מקבלים את האישור, אנחנו יוצאים לשטח, רואים שבאמת מדובר בנגע ולא מדובר בקצת עצים עם הרבה פסולת והרבה פלסטיק, על מנת שזה גם לא יישרף. ניקוי השטח, זה הוצאת צווי ניקוי ע"י המשרד לבעלי השטח כשיטת הפעלה, ונוהל מזורז עם סיוע מנהלי מאד משמעותי פה, ופינוי יזום של ערימות הפסולת. כיבוי, יש חדר בקרה ושליטה שלנו, יש את חדרי השליטה של כב"ה שאנחנו עושים שיתופי פעולה בינינו, ושיתוף פעולה של כב"ה שכבר קורה בפועל בשטח – נכון להיום, למרות שהנוהל עוד לא סגור, כב"ה יוצא לשריפות של השטחים הפתוחים, מה שלא היה קודם באופן מהותי, נכון להיום יש שיתוף פעולה מאד טוב גם בין חדרי המצב, גם בפועל בין אנשי השטח של כבאות ואנשי המשרד.

מבחינת תרשים הזרימה של מערך הפעולה, אנחנו נעשה פיקוח בשטחים הפתוחים למעלה, נאתר את המפגעים, אם הערימה כבר נשרפת אז מן הסתם זה הפעלה של כב"ה בנוהל שדיברנו עליו, אם הערימה עוד לא נשרפה, אנחנו רוצים למנוע אותה במקום, ולכן אנחנו נוציא דו"חות סיור, לאחר מכן אנחנו נפעל לאיתור בעל הקרקע ו/או הרשות והוצאת התרעות, אם זה נוקה מה טוב, אם זה לא נוקה אנחנו מכינים צווי ניקוי בהתאם לסמכויות שיש למשרד.

אנחנו עוקבים על ביצוע צו הניקוי, שוב, אם צו הניקוי יבוצע ע"י הרשות מה טוב, בנושא הזה אנחנו גם בקשר מול משרד הפנים, על מנת שלמשרד הפנים יהיה מנגנון תמיכה ברשויות לטובת הנושא. אם צו הניקוי לא יבוצע אז אנחנו ננקה בעצמנו באמצעות מכרזים לקבלנים שאנחנו עושים במשרד, ואחרי זה אנחנו בעצם יכולים לעשות גבייה של כפל הוצאות, לטובת המשך הטיפול.

איזה סעיף צריך לעלות 50 מיליון שקל?

כל המערך הזה.

חוץ מהפינוי, אני לא רואה הוצאות גדולות.

לעשות פיקוח זה משמעותי, אתה צריך לייצר מצב כזה שיש פקחים בשטח.

אבל זה 50 מיליון?

רגע, זה אחד. דבר שני אנחנו מדברים על פריסה לשלוש שנים, זאת אומרת בערך 16 מיליון שקל לשנה, אנחנו מדברים על מימון אותם כלי עבודה כבדים לכב"ה.

זה הפינוי.

כן, גם זה. גם הפינוי בעצמו של כמויות מאד גדולות, כשחלק יחזור בסופו של יום לאוצר המדינה.

טוב, יש לך משהו להגיד לי לגבי הנושא של הדיון היום, האתרים שדיברנו עליהם.

כן, לגבי האתרים שדיברנו, ורד את רוצה שאני אגיד או את תגידי לגבי הנושא של התכנית של רתמים, אחרי זה ברוך אם אתה רוצה להתייחס, בשמחה.

ורד אדרי, מתכננת המחוז וסגנית מנהל המחוז במשרד להגנת הסביבה, מחוז המרכז.

יש לנו את אתר רתמים, בעבר באמת קודמה תכנית והיא נתקעה.

התכנית לשיקום לאתר רתמים קודמה לפני כמה שנים, היא נעצרה, בימים אלה היא מחדשת את פעילותה מה שנקרא, היא הגיעה חזרה לדיון בוועדה המחוזית ונתנו לה עוד ארכה כדי להגיש אותה לצורך מתן תוקף, כלומר היא עברה כבר את כל השלבים הסטאטוטוריים בעבר. ממה שידוע לי, ומשיחה שקיימתי אתמול עם מתכנן המחוז של רמ"י, מי שבסופו של דבר יחתום על התכנית זה איגוד ערים דרום יהודה ורמ"י יחד, וכך נוכל לאשר את התכנית.

הם פה, הם גם יכולים להתייחס לזה.

אז הם גם יכולים להתייחס לזה. התכנית הזו בעצם מציעה מנגנון - - -

מי מתייחס לרתמים?

רתמים זה לא בתחום שלנו, שנינו ממחוז ירושלים, רתמים זה מחוז מרכז. מה שאני יודע להגיד על רתמים, שהיא שוקמה, גודרה.

מה זה גודרה?

אני אמשיך. התכנית הזאת בעצם היא תכנית השיקום לאתר - - -

אני רק רוצה שהפרוטוקול ישמע מה שאמר אלון, סמנכ"ל משאבי טבע במשרד, הוא אמר: לא שוקמה ולא גודרה.

לגבי הגדרות, הגדר נמצאת במכרזים.

אם תתנו לי לסיים אני אתן לכם את הסקירה גם הסטאטוטורית וגם של העבודה בפועל.

רציתי שהפרוטוקול ירשום את זה, כדי שאחר כך אני קורא, אני אדע איפה אני עומד.

אני אדבר קודם סטאטוטורית ואז על המצב בפועל. התכנית בעצם מציעה מנגנון כזה, יש שם שני בורות שהם עדיין - - -

את מדברת על רתמים.

על רתמים, כן. בורות שעדיין לא הטמינו בהם פסולת, כדי לשקם את זה בצורה מיטבית הבורות האלה צריכים להתמלא, מה שבעצם אנחנו עושים פה זה מנגנון שאותם בורות ימולאו בפסולת יבשה בלבד, כלומר פסולת בניין. פעם אחת אנחנו ננצל את הנפח הזה, פעם שנייה באמת נוכל לעשות את השיקום כמו שצריך. התכנית הזו אני מניחה שבימים ובחודשים הקרובים תובא לידי אישור, כאשר היא תתאשר אנחנו שוב נצא לפעולה בשטח, נדרוש את כל החקירות הנוספות, בעבר עשו סקר שדה, יצטרכו לחדש את הנתונים האלה, זה מבחינה סטאטוטורית.

מבחינת המצב בשטח, גידור הבערות. גידור עדיין לא נעשה בשטח, רמ"י עדיין מנסים לקדם את המכרז לעניין הגידור, אבל הבערות הופסקו. לפני כמה ימים הייתה בערה נקודתית, שגם היא טופלה, כמו שסופר קודם יש באמת קבלן שברגע שיש בערה, רמ"י מפעילים אותו והוא מכבה את הבערה.

לגבי בריכות החמצון, הבריכות הן לא בתוך מה שנקרא הקו הכחול של התכנית, הם לא בתחום תכנית השיקום של הקו, הבריכות האלה יצטרכו טיפול בנפרד.

אבל זה לא שייך לאשדוד.

בריכות לשפכים.

זה המאבק המשפטי. נציגי אשדוד כאן, נכון?

אבל ברוך יכול להתייחס לזה אחרי זה.

לעניין הבריכות נעשתה חקירה ראשונית, צריך גם פה לעשות השלמה של החקירה אבל אין פה תכנון סטאטורי ארוך.

אני רוצה לציין לפרוטוקול, שמנהל התכנון שלח לנו הודעה לפיה תכנית לאתר הטמנה ברתמים אמורה לקבל תוקף תוך כחודש, אם וכאשר רמ"י יגיש עותקים לאישור. ככלל, אנחנו לא עוסקים בפיקוח על מה שקיים בשטח, גם לא עוסקים בתפעולם של האתרים, המשרד להגנת הסביבה עוסק בנושאים האלו.

נכון, אז התכנית באמת, היא תבוא, מה שאמרתי, זה ימים או חודשים, אני יודעת שהם כבר מכינים את העותקים, ואז התכנית תקבל תוקף, ברגע שהיא מקבלת תוקף אפשר להתחיל לעשות את הפעולות לשחרור, בעצם אפשר יהיה להתחיל לתת את כל ה - - -

בעצם ,יש שלב נוסף שנקרא מסמכי ביצוע ואז אנחנו באמת כבר עובדים בפרטני.

אבל מבחינה תקציבית, אתם מתוקצבים בעניין הזה?

מה שאני יודעת, שמבחינה תקציבית יש שני מקורות, פעם אחת יש, כל השנים הופרשו סוג של קרן, תגמולים.

כל השנים הופרשו.

שמי ענת רוזן, מנכ"ל איגוד ערים אשדוד- חבל יבנה. כל השנים, על כל ק"ג פסולת שהוטמן, הופרש חלק מהתשלום לקרן שיקום, למיטב ידיעתי יש בקרן הזו 17 או 18 מיליון שקל.

בנוסף, מה שהסברתי קודם, יהיה לנו את ה - - -

אז רגע, את הכסף הזה אתם יכולים להשתמש ולבצע, או שאתם צריכים אישורים נוספים?

זה של דרום יהודה.

אנחנו רצינו להזמין אותם לדיון, אבל הם לא - - -

לא הבנתי, דרום יהודה צריך לעשות את זה ברתמים?

התכנית, מה שרמ"י החליטו עם דרום יהודה נכון לאתמול, העדכון שקיבלתי נכון לאתמול שזה יחסית חדש, שדרום יהודה ורמ"י מגישים יחד את התכנית. מבחינת מכרזים ואיך זה יעבוד אני לא יודעת, צריך לברר את זה מול רמ"י, הם יוציאו את המכרז.

דרום יהודה ורמ"י הם שחתומים על התכנית, מבחינת מכרזים אני לא יודעת איך רמ"י הולכת לבצע את זה, אבל הכסף הזה הוגדר לצרכי שיקום. אבל דבר נוסף שרציתי לומר, מה שהזכרתי קודם, הנושא של הטמנת פסולת בניין, גם היא בעצם תייצר איזשהו תקציב.

זאת אומרת התשלום של הטומנים.

כן, כל טון שייכנס בעצם ייצר.

הרעיון נשמע כל כך טוב שאני שואל את עצמי למה זה לא נעשה בשנה האחרונה.

את זה צריך לשאול את רמ"י. אני יודעת שהיה דיון ודברים כל הזמן מי הגיש את התכנית הסטאטוטורית, אם זה יישאר, כי בעבר דרום יהודה היו חתומים עליה ולא ידעו אם הם ימשיכו או לא, ובסופו של דבר הם מגישים את זה יחד.

אמרת את זה בפתיח, אבל זה לא עוזר לי. איך עוזרים לעניין עצמו, אם עוד שנה אנחנו נתכנס ושוב דרום יהודה לא יידע - - -

להערכתי, הם אמרו תוך חודש אז אני יודעת שנתנו להם ארכה של חודש אז הם חייבים להכין את זה, גם הבנתי שהם מכינים כבר עותקים. כלומר במתן תוקף כל התהליכים הסטאטוטוריים כבר נגמרו, שזה השלב שלוקח בדרך כלל זמן. מבחינת יציאה לשטח, זה באמת תלוי במכרזים של רמ"י.

אני יכול להוסיף שהחלטת הממשלה מדברת על הקמת ועדה שאותה המשרד להגנת הסביבה הוסמך לכנס. הוא אמנם הורה לכנס או ביקש לכנס, ועדה כזאת אמורה להיות בזמן הקרוב, אבל נקבע מועד שאני לא זוכר אותו, כדי לשבת ביחד עם אנשי רמ"י ולבדוק כיצד הדברים מתקדמים.

אנחנו כל הזמן איתם בדיונים ובישיבות.

כן.

בגלל שאני בודק מה קורה עם המנכ"ל, ובגלל שאני מתכוון לסגור את הישיבה אם הוא לא מגיע, אני רוצה לתת לאנשים המכובדים שהגיעו. ראש מועצת גן יבנה, מי עוד הגיע מראשי הערים? ראש מועצת יבנה, הגיע?

גן יבנה, דרור אהרן.

שלום אדוני, שלום לכולם.

אתם צריכים למצוא איזה שם שאנחנו לא נטעה בין גן יבנה ליבנה, זה כמעט קמצא ובר קמצא. בקיצור, מר דרור אהרן.

הנושא הזה של השריפה פתח צוהר מאד גדול לכך שאין שום אחריות, ואין שום גוף שמתכלל את כל מה שקורה מסביב לאותם אתרים. גם אתר רתמים וגם בריכות החמצון הישנות של אשדוד. האירוע הזה היה קשה ביותר כי לא ברור מה נפלט לאוויר, האירוע נמשך לאורך זמן וברציפות מאד גבוהה, העוצמה שלו היתה חריגה בכל קנה מידה ואף גוף ממשלתי או גוף רשותי לא לקח אחריות, כל אחד גלגל את האחריות ממנו והלאה ותשובות לא קיבלנו. אנחנו העלינו את הנושא הזה בדיון במועצה, גם באיגוד ערים לאיכות הסביבה, קיבלנו מידע חלקי, לא מלא, אני הייתי רוצה לדעת ולשאול ברצינות מי הגוף שאחראי לטפל במקרים מהסוג הזה. ברור שיש פה בעיה כספית, העלויות פה הן גבוהות של כל הנושא של השיקום, גם של רתמים שלא שוקם, פה נאמר שרתמים שוקם, רתמים לא שוקם. גודר אולי כן.

גם לא.

חלקי, לא מלא. חלקי, יש שם גידור חלקי ממש, אני עשיתי סיור. יש חלקי, לא מלא, ועדיין למטה יש כנראה עוד בערה שעדיין לא כובתה. זאת אומרת, אין פה אף אחד שיודע באמת מה קורה בשטח. אף אחד שגם כן בא ואומר, המצב הוא כזה וכזה, נדרש לעשות כך וכך. לכן אני פונה לוועדה ברצינות, בשם התושבים שלי, בשם תושבי הסביבה, שיקום פה מישהו ויגיד מי אחראי.

אני חושב שהדברים שלך מאד נכונים, אני מצטער לסגור את הדיון מוקדם מהמתוכנן, מצטער מאד שהמנכ"ל לא הואיל להשתתף למרות שהישיבה תואמה איתו מבעוד מועד, בהתאם ליומן שלו, זה דבר שאנחנו לא עושים בדרך כלל, לקיים ישיבות לפי היומן של המנכ"ל. אבל אני מפחד לחשוב שבריאותם של תושבי הדרום פחות חשובה מבריאותם של אנשים באיזורים אחרים, אני אתן לעוד, מי אתה?

אני אבי פוקס, תושב בני דרום.

אתה תושב בני דרום, אתן לתושב אחד להגיד ואנחנו נסגור את הישיבה.

קודם כל תודה רבה על הישיבה ועל הרצף ועל ההמשכיות של הבדיקה, אבל כמו ששמענו פה אחרי שקיבלנו את הסקירה הרחבה, למעשה אנחנו נמצאים כל הזמן באותו שיח של פינג פונג, פעם מדבר מחוז אחד אומר זה מחוז אחר, ולדעתי הגיע הזמן לעשות מעשה ולהחליט שצריך להיות צוות עיבוי ספציפית לזה, שכל משרד ישלח נציג אחד שיידע לעשות את העבודה שלו. הועדה לא יכולה כל פעם לעקוב, ובטח גם כמו שאומר פה ראש הרשות, הוא לא יכול לנהל את השיח כשהתשובות מגיעות בצורה חלקית, אנחנו עכשיו נכנסים עוד פעם לעונה חמה, וסבירות מאד גבוהה שעוד פעם יפרצו שריפות, ואז עוד פעם נחזור לפינג פונג הזה.

אני חושב שאדוני צריך לבקש שלפעם הבאה יגיע נציג אחד שיודע לרכז את הפעולות, ולא להמשיך עם הפינג פונג הזה בין המחוזות. זו בעיה שהיא נמצאת באיזור ספציפי, אפשר לתחם את האיזור ולמצוא לו צוות עיבוי ספציפית למקום. מעבר לבעיות שהחומרים גם ממשיכים הלאה, לחלחל לתוך המים ועוד. הנזק ממשיך כל פעם בתחומים אחרים ומתרחב, זה לא יכול להיות השיח הזה גם. המצגת היפה שראינו היא יותר צופה פני עתיד, היא פחות דיברה על הטיפול הנקודתי בתוך האיזור שלנו מקבל טיפול.

תודה.

כבוד היו"ר, יש ישיבה של ועדת המעקב בסוף החודש הזה, ב- 26 ביוני, ישיבה של ועדת המעקב.

אני רוצה לקבל את הפרוטוקול שלכם, שלחו לנו אחרי הישיבה, של הדיון הזה.

לפני שאני סוגר את הישיבה, ישנו בחז"ל סיפור שאחד התנאים, כאשר אנשים יצאו ולא השתתפו בדיון אז הוא מאד כעס, אז אמרו לו: "למה אתה כועס על אלה שבאו? תכעס על אלה שלא באו". אז אני רוצה לציין את אלה שבאו, כי הם לא אשמים. ברוך ובר, ורד אדרי, אלון זסק, יתיר אבישר, חן נויבואר, שגיא עזני, כל אחד ותפקידו יבורך, זה רשום בפרוטוקול. אורי דביר, עובד מנשה, רב פקד אברהם תובל, אסף רפלד, יואב ששון, אהוד מויאל, אמיר ברק, ענת רוזן, יהונתן רוזנברג, גדי סימון, עודד שטיינמץ, אבי פוקס, אורי צפריר, אסף פינק, יעל צ'פרזרו, גברת רוני בריל, טלי אולשק, ראש המועצה דרור אהרן.

תודה לכולכם על שבאתם וסליחה שאני סוגר את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:44.