פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



39
ועדת משנה לבחינת מוכנות העורף
15/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 33
מישיבת ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון
לבחינת מוכנות העורף
יום שלישי, א' בסיון התשע"ח (15 במאי 2018), שעה 11:33

בחינת הערכות הרשויות המקומיות לתרחישי חירום

חברי הוועדה: עמיר פרץ – היו"ר
אבי דיכטר - יו"ר ועדת החוץ והביטחון
ישראל אייכלר
איל בן ראובן
מרדכי יוגב
איילת נחמיאס ורבין
עיסאווי פריג'
נחמן שי

שרן השכל
סאלח סעד
רויטל סוויד
רחל עזריה
לאה פדידה
נחמן שי
עפר שלח

לוף תמיר ידעי - פקע"ר רמ"ט, משרד הביטחון

אל"מ גולן ואך - רמ"ח מיגון פקע"ר, משרד הביטחון

רס"ן מרינה דולצקי - רל"שית רמ"ט פקע"ר, משרד הביטחון

אל"מ אריאל בליץ - רמ"ח אוכלוסייה פקע"ר, משרד הביטחון

מעיין רוזנשטוק - ע' ראשי לעורף רח"ל, משרד הביטחון

עלי בינג - רכז בטחון, אג"ת, משרד האוצר

אלי רגב - מנהל מינהל החירום, משרד הפנים

ווה צוק רם - ס' ראש מל"ל, משרד הביטחון

שאול אהרון - סגן ב' רח"ל

מור כהן - מנהלת שירותי הצלה, משרד הבריאות

גדי בר - משרד הכלכלה והתעשייה

חיים ביבס - יו"ר מרכז השלטון המקומי

עמיר ריטוב - יו"ר מרכז המועצות האזוריות

אורי בן יהודה - מרכז תחום חירום ובטחון, מרכז המועצות האזוריות

סיון יחיאלי - ראש מועצת כפר ורדים, יו"ר פורום קו העימות

אבי נעים - יו"ר ועדת הביטחון במש"מ, מועצה מקומית בית אריה

צביקה גנדלמן - ראש עירית נתניה

אלי דלאל - ממלא מקום ראש עירית נתניה

מאיר בן הרוש - חבר מועצת העיר, נתניה

אמיר ירון - חבר מועצת עירית רחובות

עמוס לוגסי - חבר מועצת העיר נס ציונה

חן פוליפוביץ - ראש מועצת הר אדר

ישראל גץ - ראש עירית קרית אונו

אבי רוטמן - חבר מועצת העיר ק. מוצקין

עידו בן יצחק

שמואל לטקו

עופרה ארגס - חבר תרגומים


בחינת הערכות הרשויות המקומיות לתרחישי חירום

שלום לכולם. אנחנו מברכים את כל מי שהגיע. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת המשנה להגנה על העורף.

הדיון פתוח לא חסוי לפי סעיף 120.ב.2 לתקנון הכנסת. משמעות הדבר שהפרוטוקול יפורסם.

יש מישהו מחברי הכנסת שמתנגד לפתוח את הישיבה? אין. אנחנו מקיימים את הישיבה גם בצל האירועים בצפון ונכון שתשומת הלב נתונה היום לדרום, אבל אנחנו יודעים יפה מאוד כיצד החיכוך והעימות יכול לעבור מזירה לזירה. אני רוצה להדגיש שהישיבה הזאת מתכנסת בתיאום עם מרכז השלטון המקומי, יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס נמצא כאן וראשי ערים מכל המגזרים למיניהם ונמצאים כמובן גם חברי מועצות עיר וסגני ראשי ערים שהגיעו להשתתף בדיון, כאלה שיש להם מעמד בעירייה שלהם, שמחזיקים את תיקי הביטחון וכולי.

נמצא איתנו גם נציג המועצות האזוריות, אמיר שמייצג אותם וודאי גם יציג את עמדתם. הדיון הזה הוא דיון שצריך להתנהל באופן מאוד מאוד מדויק. אנחנו לא נאפשר כאן מצב שבו תהיה סטייה מהמסלול שאנחנו תיכננו, אנחנו בעיקר רוצים להקדיש את הזמן הזה כדי לשמוע ולהגיע למסקנות באשר למוכנות של השלטון המקומי, שם אנחנו מתמקדים.

אני רוצה לומר כפתיחה שאמנם תשומת הלב עכשיו נמצאת בדרום אבל העימות בצפון הוא עימות שיכול להתרחש, אנחנו נהיה זהירים מאוד בכל משפט שאנחנו אומרים, אבל בהחלט כל אחד מבין שהאירועים האחרונים שהיו בצפון הארץ הם אירועים שנבחנים גם מההיבטים של מערכת הביטחון כולה, של צה"ל, אבל וודאי שהשלטון המקומי ואנחנו כוועדת המשנה לא יכולים להתעלם מכך.

רוצה לומר שאתם היום חוזים במה שמתרחש בדרום, והעובדה שהחמאס בחר לעצמו נתיב של עימות אזרחי במידה מסוימת מראה על כך שהוא מבין שבשאלות הצבאיות שהוא פיתח, גם נושא הטילים תלולי המסלול, גם המנהרות ההתקפיות למיניהן, למעשה בדרום ניבנה מודל שהוא מודל נכון שמאפשר לקיים את המשפט של שיגרה בחירום. המבחן של מדינת ישראל היא הבטן הרכה שלה .הבטן הרכה היא העורף וכאשר אנחנו איננו מצליחים לקיים חיי שגרה בעת מתיחות או בעת עימות, גם במדרגה הזאת וגם במדרגה הזאת, למעשה אנחנו יכולים למצוא את עצמנו עם תמונות קשות שההישגים הצבאיים לא יוכלו לכסות עליה ולכן אני חושב שהמודל שבנינו בדרום הוא מודל נכון וצריך לנסות להעתיק אותו. השילוב בין הגנה פסיבית להגנה אקטיבית, עם כל הפרמטרים המבצעיים ועם כל השאלות של מה התיעדוף, הוא דבר נכון.

השקט בצפון הוא שקט שאמור להיבחן. חברי הוועדה כאן לא - - -, אבל מה שקורה בצפון שיש פה שני גרפים שנעים בכיוון הפוך. הגרף של האיום הביטחוני נע במסלול אחד, גם בשאלת רמת האיום, הדיוק של האיום, עוצמת האיום והיקף האיום. לעומת זאת, הגרף של ההתגוננות בעורף נע בקצב הרבה יותר איטי. זה צריך להיות הפוך כי זה לא הצרכים שנבחנו לפני 12 שנים בעת מלחמת לבנון השנייה, הצרכים היום הם הרבה יותר גדולים ומקיפים כי גם גרף האיום השתנה ולכן צריך לקחת את זה בחשבון.

אני רוצה לסכם במשפט אחד ולומר, לפנות לשר האוצר ולראש הממשלה. תראו, יש עודפי הכנסות במדינת ישראל. היום. אז יכול להיות שתקבלו החלטה להוריד אחוז במס הכנסה, מחצית מהאוכלוסייה ממילא לא נהנית מאותה הפחתה במס הכנסה כי מחצית מהאוכלוסייה כמעט לא משלמת מס הכנסה. היא לא מגיעה לרף המס. אז אוקיי, אז המחצית השנייה, רוב האנשים שנמצאים כאן שייכים אליה אז כל אחד יקבל עוד 100 או 200 שקל למשכורת שלו. זה לא מה שיציל פה אף אחד. אין לי ספק שגם אם היינו עושים משאל בקרב אלה שעתידים ליהנות מאותה הפחתת מס, והיינו אומרים להם "במקום שתקבלו הפחתות מס בשנה-שנתיים הקרובות אנחנו רוצים לייעד את כל הכסף להגנה על העורף לצמצום הפערים, לשיפור המצב של הגנת העורף", אני בטוח שהיינו מקבלים תשובה חד משמעית שרוב האזרחים בישראל היו תומכים. מה עוד שכשאתה מדבר על השקעה בהגנה על העורף אתה מדבר על השקעה חד פעמית. זה לא כמו שאתה מוריד מס הכנסה ובשנה הבאה תצטרך למצוא תקציבים נוספים כי אתה תצטרך לשלם את זה גם בשנים הבאות. פה כל שקל שאתה משקיע הוא שקל שישרת את המדינה הזאת, ישרת את כל המערכות.

אני במשפט סיכום אומר, הערכתנו היא שמדובר בטיפול הן בתשתיות והן במוסדות ציבור והן בסופו של דבר הממ"ד האישי הוא הדבר הנכון, ואנחנו מקווים מאוד לקדם שני חוקים שמונחים כאן על ידי חברי הועדה. החוק הראשון הוא חוק שהונח על ידי איל בן ראובן וחברים אחרים למיגון הצפון באופן ספציפי, החוק השני זה חוק שהונח על ידי יו"ר הוועדה, ואני מברך את יו"ר הוועדה שהצטרף אלינו, אבי דיכטר, שרואה בנושא הזה נושא מאוד חשוב ומשתתף בכל ישיבת ועדת משנה ואני מאוד מאוד מקבל ממנו, כולנו מקבלים את כל הגיבוי וההצעה שהוגשה היא הצעה לתת פתרון לכל אותם בתים שלא ניבנה להם ממ"ד, החל מ-1992 אנחנו מבינים שכל בית בישראל לא מאושר מבלי שיש לו ממ"ד בתכנית הבניה שלו, אבל כל המשפחות שבנו את ביתן לפני נמצאות במצב שונה לחלוטין מבחינת הביטחון האישי.

עד כאן. אם יו"ר הוועדה רוצה לומר משהו, קודם אתן ליועץ המשפטי. בבקשה.

אני אתייחס בכמה מילים, גם חילקתי לכם חברי הכנסת מסמך יותר מפורט לגבי מה התפקידים שמיועדים לרשויות המקומיות בחירום לפי החוקים של מדינת ישראל, אחר כך תהיה התייחסות יותר מפורטת של הגופים לגבי נהלים והסדרות אחרות, לפחות לגבי החוקים, יש שני חוקים מרכזיים שמסדירים את הדבר הזה, אחד הוא חוק ההתגוננות האזרחית, חוק הג"א שמסדיר את הפעילות של פיקוד העורף בתפקידו כהג"א ויש פה גם תפקידים לרשויות המקומיות, והחוק השני הוא פקודת העיריות שמסדירה את כלל תפקידי העיריות, פקודת המועצות המקומיות עושה את הדברים המקבילים לגבי מועצות מקומיות ומועצות אזוריות ושם גם יש לרשויות המקומיות תפקידים בחירום.

בראש ובראשונה מבחינת יחסי רשויות מקומיות - הג"א, אז בין התפקידים של הג"א עצמו זה לתאם אתת פעולותיהם של משרד הממשלה, רשויות מקומיות ומפעלים פרטיים ומכאן נגזרת מערכת יחסים בין הג"א לבין הרשויות המקומיות. אין יותר מדי פירוט בחוק לגבי המהות של התיאום הזה. עניין נוסף הוא התקציב, תקציב הג"א מגיע בחלקו מהרשויות המקומיות ובמקביל יש גם הוראות שמחייבות את הרשויות המקומיות להקצות תקציבים אצלן לצרכי התגוננות אזרחית. הנושא הזה מוסדר מדי שנה בחוזרי מנכ"ל של משרד הפנים, הסכומים והייעוד של הכספים האלה. בפקודת העיריות יש תפקיד מרכזי לרשות המקומית של הכנת המשק לשעת חירום. המונח "משק לשעת חירום" לא מוסבר בפקודה, גם בהחלטת הממשלה על הפעלת מל"ח אין יותר מדי פירוט אבל ברמה העקרונית הכוונה היא לאספקת מוצרים ושירותים חיוניים. לעניין הזה גם אמור להיות תקציב ייעודי, למיטב הבנתי התקציב מועבר בדרכים אחרות, אבל עד כמה שאני מבין אכן מועבר. אם אחרת יחלקו עלי כמובן.

עוד עניין בהקשר הזה, בכל רשות מקומית אחת הוועדות הסטטוטוריות היא ועדת מל"ח, היא גם אחת משתי הוועדות היחידות לצד ועדת ההנהלה שבראשה עומד ראש הרשות בעצמו. תפקיד נוסף של הרשות הוא בכל מה שקשור למקלטים ציבוריים ומחסות ציבוריים, הרשות היא זו שצריכה, אם מורה לה הג"א להתקין – זה כבר לא כל כך נעשה לאחרונה אבל יש את הסמכות הזאת – להתקין מקלטים ציבוריים, ובאלה שקיימים להחזיק אותם ולדאוג לאספקה לציוד שלהם. יש לה גם סמכות להועיד מקומות למחסות ציבוריים אם לצורך העניין יש חניון תת קרקעי גדול, הרשות יכולה להפוך אותו למחסה ציבורי.

הסדר חדש יחסית שקיים נוגע לסיוע לרשויות מקומיות אחרות. רשות מקומית ברמה העקרונית יכולה לפעול רק בתחום שלה, אבל במקרים שבהם רשות מקומית שנמצאת באזור שיש בו מקרה מיוחד בעורף או אירוע חירום, רשות מקומת אחרת, יש הסדר מפורט בפקודת העיריות שבו היא יכולה לסייע לרשות בין באמצעות כח אדם ובין באמצעות משאבים כאלה ואחרים.

התפקיד האחרון שהוא פחות בהקשר שלנו אבל הוא גם קיים, רשויות מקומיות מוגדרות כגופי הצלה באירועי חירום אזרחיים שהם באחריות המשטרה. אלה עיקרי ההסדרים שיש כיום.

תודה. אני מבקש מיו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס בבקשה.

חברים בוקר טוב, ראשית אני רוצה להודות ליו"ר ועדת המשנה לשר הביטחון לשעבר עמיר פרץ שבטווח של שלושה שבועות מהרגע שהשלטון המקומי נפגש איתו, יזם את הדיון שהוא דיון משמעותי גם להודות ליו"ר ועדת החוץ והביטחון שגם שוחחנו איתו בנושא הזה, נושא חשוב, נושא שאנחנו מדברים עליו כבר הרבה מאוד חודשים. האתגרים כמו שאתם רואים הם עצומים, וכל מה שקורה בדרום זה כאין וכאפס לעומת הצפון משום שהדרום בעשור האחרון עבר מוכנות משמעותית והוא מוכן הרבה יותר מאשר הצפון, בטח ובטח אזורים מסוימים גם בתוך הצפון.

צריך להבין שהפערים היו הם פערים מאוד מאוד גדולים. עיקר הפערים הם פערים תקציביים, משום העובדה שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא, ונמצא פה אלוף פיקוד העורף, עובדים לא רק בשיתוף פעולה מלא אלא מייצרים הרבה מאוד דברים ששנים לא קרו. אני אומר באמת, לא אומרים שבחו של אדם בפניו, אבל מאז שהוא נכנס זה הגביר בכמה וכמה רמות את שיתוף הפעולה, עדיין, גם הוא וגם אנחנו לא נוכל להביא א תזה לאן שאנחנו רוצים אם לא יצמצמו טווחים. גם ה-500 מיליון של היערכות של המוקדים שצריך לצמצם אותם מחמש שנים, מבינים כולם שבעוד חמש שנים יכול להיות שנהיה בכלל במקום אחר ולכן נצטרך לצמצם את זה הכי מהר שאפשר בשנה הקרובה או לכל היותר לפרוש את זה אולי קצת גם על פני שנה הבאה.

הנושא של אפס-עשרים ששם גם אמרת ובצדק, מדינת ישראל יש לה בקופת מינהל מקרקעי ישראל מרשויות כמוני ועוד רשויות רבות למעלה מ-7 מיליארד שקל שהם עודפים שנמצאים לא במסגרת התקציב אפילו ואין שום סיבה שבעולם שאת הפער שמגדירים אותו במקסימום 2 מיליארד שקל, הפער הזה בפרישה ניתן יהיה לסגור כי בסוף בטחון העורף הוא הדבר המרכזי. שמענו רק את אדון נסראללה שלשום שמסביר כמה העורף שלנו חשוף, הוא יודע בדיוק את מה שכולנו יודעים. זה לא סוד ולא שום דבר אחר. אני חושב שככל שנבין, אם כולם יסתכלו בחור בגרוש ויתחילו להתעסק עכשיו שהכסף הזה נפרוש אותו בחמש או בעשר שנים, אנחנו נמצא את עצמנו בקטסטרופה הבאה מוציאים יותר משום שברגע שקורה משהו, אף אחד כבר לא עושה חשבון לכסף, מבינים שזה באותו רגע. אני חושב שהקידום של החוק הוא דבר מהותי ומשמעותי, פעם אחת ולתמיד שיהיה משהו מוגדר.

אנחנו לא צריכים להיות תמיד כמו עניים בפתח ובאים כשקורה משהו, לקבל משהו ואחר כך כשכבר לא קורה שום דבר מתעלמים, קחו לדוגמה את נושא האבטחה בגני ילדים. כאשר היה מהלך של דקירות, האוצר היה מוכן לשלם גם 100 ומשהו מיליון שקל, קיימנו דיונים איתם וברגע שהעסק נרגע הם אפילו לא מוכנים לתת 40 מיליון שקל, למה? כי זה כבר לא נושא על הפרק. לכן היום זה על הפרק, צריך להביא את המוכנות כמה שיותר ואני חשוב שהגיע הזמן לקחת את שיתוף הפעולה המדהים שיש לנו עם פיקוד העורף, השלטון המקומי, צריך לאגם הרבה מאוד משאבים. בכלל, אני חושב שהוועדה גם צריכה לצאת ביחד עם השלטון המקומי, לקיים סיור בצפון כדי להסתכל מקרוב על הפערים האמתיים, ככל שתראו את זה יותר קרוב ככה נוכל להגדיר ולהבין בקשה לממשלה לצד החוק שאתם מקדמים שהוא מדהים, לצד זה כמובן לקדם את נושא התקציבים כי זה הדבר המהותי והמשמעותי היום, להתעסק לביטחון העורף.

תודה. עמיר ריטוב, בבקשה, מועצות אזוריות.

בוקר טוב. האמת שבימים כאלה אני חש גאווה להיות שלטון מקומי שאנחנו בעצם התושבים שנמצאים בצפון ובדרום מקיימים שגרה בימים כאלה וזה בעצם מעיד על החוסן שלנו.

אני ברשותכם רוצה להתייחס למספר נושאים, שלחנו נייר עמדה מסודר לכל חברי הוועדה ששם ירדנו לרזולוציה של פירוט איזה בעיות יש לנו במועצות האזוריות. אנחנו אבל חייבים לציין את השיפור ההדרגתי שחל במשך השנים בכל הנושא של המוכנות בהיערכות שלנו אבל עדיין יש פערים ועליהם אני ארצה קצת לפרט.

אתה רק תעשה פתיחה, תפרט יותר מאוחר אחרי שנשמע את הגופים. תשלים את הפתיחה כי נתתי לכם, למרות שרציתי קודם לתת לגופים לדווח ואתם תתייחסו.

אז אני אומר כך, בסדר, אני אפרט בשלב יותר מאוחר, רק אני אומר בקצרה שאם אנחנו מסתכלים עלינו כמרכז המועצות האזוריות ומועצות אזוריות אנחנו נמצאים גם במצב שבו אנחנו יודעים גם לקלוט מקרים של פינוי של תושבים, דבר ראשון. דבר שני, יש לנו פער של מיגון שהתחלתם לדבר עליו בעיקר בצפון, יש לנו בעיות יותר נקודתיות של מועצות אזוריות שנעלה אותן כפי שאמרת בהמשך.

תודה.

אפשר להוסיף אדוני היושב ראש בעיקר, זאת אומרת יש לנו בעיה בצפון, ובמגזר הערבי עוד יותר. אם שם יש לנו עוד כמה דברים שאפשר להתלות בהם, במגזר הערבי - - -

אנחנו מתחילים.

אם אפשר מר ביבס, התבקשת לפני שפיקוד העורף עובר לסקירה, גם אתה וגם רח"ל, לגבי איך אתה רואה גם לפי החוק, כמו שאמר היועץ המשפטי וגם בכלל, לגבי מי אחראי להכין את הרשויות ל מצבי חירום, האם זה ראש הרשות, ה אם זה רח"ל, האם זה פקע"ר.

בואו, סליחה. רח"ל בבקשה.

בוקר טוב. אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה שיש בינינו לבין פיקוד העורף וחלוקת העבודה בינינו לבין פיקוד העורף. בעצם על פי ההסדרה שעשינו עם פיקוד העורף, פיקוד העורף לקח את הכנת הרשויות המקומיות לידיו - - -

מה החוק אומר?

החוק, מי שאחראי, הכנת הרשויות המקומיות היא על משרד הפנים.

זו ההגדרה. אוקיי. אני מבקש מאלוף הפיקוד, כיוון שגם הרשויות המקומיות ציינו שהן עובדות בתיאום מסונכרן עם פיקוד העורף ורח"ל אומרת כאן שבפועל הטיפול ברשויות המקומיות הועבר לפיקוד העורף למרות שהחוק בעצם מטיל את האחריות למשרד הפנים ואנחנו נחזור למשרד הפנים. בבקשה האלוף תמיר.

בוקר טוב לכולם. אני לא אחזור באריכות על הדברים שאמרו לפניי אבל בסך הכל הכללי אני חושב שבאמת לפחות בתקופה שאני נמצא, אנחנו זוכים לשיתוף פעולה מלא ואני יכול רק לומר דברים טובים בשבחם גם של ראשי הרשויות, גם של השלטון המקומי, רח"ל ומשרדי ממשלה השונים. אנחנו נציג את תמונת המצב כפי שהתבקשנו בהתאם להמלצה ונאמר גם כמה דברים בהקשר של הפערים בהמלצות.

בפתח הדברים אני כבר אצלול לשאלה שלך מלפני דקה. אנחנו גם בהתאם להסדרה שביצענו מול רח"ל וגם בהתאם להסדרות שונות שאנחנו עושים מול משרדי הממשלה השונים, אנחנו מובילים את פעילות המשולבת צריך לומר, לשיפור המוכנות של רשויות החירום. בתוך זה יש אותנו, יש את רח"ל, משרד הפנים, משרדי ממשלה, שלטון מקומי, כמובן מועצות אזוריות ועוד גופים שכל אחד יש לו חלק בדבר.

התשתית הנורמטיבית, זה נושא שצריך להיות מטופל בטווח הארוך. בטווח הקצר אני אומר ככה, שכל אחד יכול למצוא בתוך מערכת החוקים במדינת ישראל כיום חלק בתוך האחריות שלו ברשויות המקומיות. החל בתור"ה כמי שמרכזת את המל"ח, בשלטון המקומי באחריות הכוללת שלו, משרד הפנים במה שהוא צרך לעשות, אנחנו בתחום ההג"א, כך שאין פה גורם אחד שלוקח את הבעיה או לוקח את הסוגיה של הרשויות המקומיות ויודע לטפל בהן מצד לצד בהקשר החוק. לכן אני חושב שבתקופה האחרונה גם התגבשה מערכת הבנות, גם מערכת של שיתופי פעולה. אני חושבה שהתפתחו לא מעט מנגנונים ותהליכי עבודה שמאפשרים לנו לעבוד ביחד ולטפל ברשויות המקומיות.

אני חושב שבתקופה האחרונה יש גם שיפור משמעותי, אגב משני הצדדים. אני רואה מחויבות גדולה של ראשי הרשויות ואני חושב שהקשר שלנו איתם הוא משמעותי וטוב וגם מתפתחת פה לדעתי גם מודעות גם מוכנות ובסך הכל הכללי יש גם לא מעט דברים טובים לומר על מה שיש, למרות הפערים הקיימים. זה בחלק הנורמטיבי.

בחלק המהותי אני אומר שאנחנו בחרנו לעסוק או הגדרנו את הרשויות המקומיות כלבנת היסוד מכיוון שהמצב במדינה שלנו הוא כזה שהשלטון המרכזי באמת באמת בו יש את המדיניות, את המשאבים וגם את סדר העדיפויות ומה שקרוי אצלנו מחוזות, הם בעיקר לזמני שגרה ואינם מחזיקים ביכולות אופרטיביות לחירום ולכן אני חושב באופן אישי ואני מקווה שגם אנחנו לא חלוקים פה, שהרשות היא המקום הראשון שמחבר בסוף את הצרכים עם הפתרונות וככל שאני מבין, שם צריך להיות עיקר המאמץ שלנו בהקשר הטיפול ביכולות ואני אומר על זה מילה אחת. אנחנו לקחנו את המוכנות של רשות מקומית ביחד עם השותפים השונים, גיבשנו מודל שהוא מוסכם על כולם והוא תפקידו לעשות שלושה דברים: אחד הוא מספק לנו מודל שדרכו אנחנו מעריכים את הרשויות, הדבר השני זה היכולת שלנו לסווג אותן והדבר האחרון זה לבנות תכנית עבודה מתועדפת שמתייחסת גם למצבם אבל לא פחות מכך לאיום, ולבנות מענה לכל אחד מהרכיבים. באופן כללי הרכיבים מופיעים פה, אני לא אעבור, אני רק אצלול לחלקם. מה שאינו מסומן בכתום, ירחיבו אחרי זה משרדי הממשלה.

אנחנו בנינו תכנית שהיא תכנית רב שנתית, מתואמת עם כל הגופים ותוך ההצגה אני אענה גם על חלק מהשאלות שנשאלנו במצע. אז בתוך הדבר הזה בחלק שקשור בתשתית מקצועית לפיקוד ושליטה, אנחנו עד כה מיפינו 178 רשויות מקומיות מתוכן 13 ללא מרכז הפעלה, ו-52 מהן זה כאלה שנדרש מהן שיפוץ. אותו דבר לגבי מפקדות או צוותי החירום הישוביים, שם אנחנו מיפינו 14 מועצות אזוריות ובסף הכל הכללי עד כה שופצו 53 מפקדות ועשרה רשויות שבהן טיפלנו גם ברובעים. בכל מה שקשור באמצעים, בסך הכל הבשורה הכי גדולה שאנחנו מביאים במהלך השנה זו מערכת שו"ב שהתחלנו להטמיע אותה ברשויות, בחמש היא כבר הוטמעה, אני מקווה שעד סוף השנה נטמיע אותה ב-55 נוספות. זה אתגר משמעותי, לא בטוח שנצליח.

זה השו"ב הלאומי?

זה השו"ב שחלקו יהיה תשתית לשו"ב הלאומי.

סוכם כבר מה השו"ב הלאומי?

מל"ל סיכם. השו"ב הלאומי בנוי מרדיו וסולאר ולאחר מכן תשתית של שו"ב שתחילתה במפ"מ מג"ד למטה, בסופה בראש הרשות והולכת בסופו של יום עד לומ"ה ולמנ"ל, ובאופן כללי זה חלק, זו שכבה אחת מתוך כל מה שקשור לשו"ב הלאומי. בסך הכל היא התחילה להיות מוטמעת, אנחנו בשיתוף פעולה גם עם השלטון המקומי רוצים להכניס שם גם פיצ'רים שקשורים לשגרת הרשות המקומית כדי שזה תהיה מערכת שתופעל גם בשגרה ולא רק בחירום. קנינו לא מעט אמצעים שקשורים ביכולת חילוץ ובחפ"ק והתקנו מערכות - - - בעיקר במועצות האזוריות כדי לאפשר יכולת פו"ש. בהקשר של התפיסה ושל כתיבת המענה לתרחיש הייחוס, בסך הכל הכללי אנחנו עם 30% מהרשויות שכבר המענה נכתב ויש טיפול מיוחד באוכלוסייה או בישובים הערבים ששם משרד הפנים שכר חברות אזרחיות שעוזרות להם לגבש את המענה, עד כה נרשמו 46 ו-39 נמצאים בתהליך שאני מקווה ש- - -

מה זה הטיפול המיוחד?

לרשום תפיסה מבצעית שחלקה קשור באיום הייחוס, חלק קשור בממשקים עם משרדי ממשלה, פיקוד העורף וכולי, צריך ידע ייחודי. משרד הפנים נותן את הכלי הזה עבור הרשות שיעזור לה לרשום את התפיסה הזו.

אימונים והכשרות – אני אגע פה בארבעה נושאים, אחד זה מודל האימונים, הדבר השני זה בהכשרות הייעודיות, שני הדברים האחרונים קשור למינהלת אימוני הרשויות והסימולטור של פיקוד העורף. אז ראשית לגבי המודל, מכיוון שיש 255 רשויות ועוד שתי רשויות תעשייתיות, פיצלנו או עשינו מודל שבסופו של דבר מביא לכדי שיכלול שני דברים: אחד זה את רמת האיום על המודל וכמות התושבים. אנחנו פיצלנו את זה לשתי קבוצות, רשויות שהן מעל 40,000 תושבים מאוימות וכאלה שהן פחות מאוימות ומתחת ל-40,000 ואנחנו עושים להן מתכונת אימון שונה. מתכונת האימון הראשונה מדברת על שנה אימון מלא, שנה שניה אימון מלא ושנה שלישית זה ביקורת והשתלבות בתרגיל העורף הלאומי, זה עבור המאוימות יותר, ועבור המאוימות פחות, תרגיל רשותי מלא פעם אחת בשנה הראשונה, בשנה שניה חד יומי לצורך העניין אימון מפקדה או מפקדות, והחלק האחרון קשור, בשנה שהם עושים ביקורת, בנוסף בנינו מינהלת שבנויה לא על אנשי צבא אלא על אנשים אזרחיים שכולם אקסים, אקס מנכ"ל עיר, אקס יחסי ציבור או לא משנה כרגע, בהתאם למכלולים השונים ברשות, ובסך הכל זה עובד טוב. השנה זה נכנס וזה בינתיים מוכיח את עצמו בצורה טובה מאוד. צריך לומר שהאימון הוא מרמת הפרט, מאותו בעל מקצוע לצורך העניין ועד רמת הרשות המקומית כולה.

לגבי הסימולטור, לפיקוד העורף יש סימולטור שאנחנו מביאים את הרשויות להתאמן בו. האחרונה שעשתה אימון זו רהט, שבאה, עשתה אימון טוב מאוד, מלא, צריך לומר פה מילה טובה. אנחנו משדרגים אותו השנה באופן שהוא יוכל לדמות טוב יותר את מצב האמת, לתרגל טוב גם צוותים שכאילו יוצאים לשטח בעזרת טכנולוגיה מתקדמת ונוכל לתעל ולתחקר את האימון בצורה טובה יותר. עד כה 65 רשויות עשו את האימון ו-20 נוספות מתוכננות עוד השנה לעשות את האימון.

מילה לגבי הכשרות. קודם כל בעיני זה המפתח ליכולת שלהן לתפקד בחירום בצורה טובה. צריך לומר שמצד ימין מופיעות כל ההכשרות שאנחנו עושים. השלוש התחתונות זה כאלה שפתחנו אותן רק השנה, אבל הארבע העליונות, מנכ"לים, אוכלוסייה, חינוך ומידע לציבור זה פועל כבר שנה שלישית לדעתי, ובסך הכל הכללי גם יש היענות וגם מרבית האנשים מוכשרים ואנחנו עכשיו ברמה שהתחלנו כבר להיות מסוגלים לקיים מעקב אחר מי מוכשר באיזו רשות ובעצם נעשית תכנית הכשרה שבסופו של היום האנשים שעושים בתפקידים לחירום יהיו האנשים שמוכשרים.

לגבי הכשרה של מה שאנחנו קוראים מענה מבצעי ראשוני, השנה עשינו פרויקט שנקרא פרויקט אורי שמכשיר תלמידי כיתות י' לחילוץ ראשוני, בסך הכל פרויקט מבורך עם תוצאות טובות מאוד שקשורות גם בחירום אבל גם בדברים שאינם קשורים בחירום. הכשרנו עד כה 60,000 תלמידים בשנת הלימודים האחרונה ואני מקווה שלדבר הזה יהיה המשך בשנה הבאה.

תגיד שאין תקציב לשנה הבאה.

אנחנו עובדים שיהיה, כרגע צודק.

בשביל זה אנחנו פה.

לא הבנתי. מה זאת אומרת אין תקציב לשנה הבאה? 2019?

כרגע אין פתרון לתלמידים בשנת הלימודים הבאה, תלמידי כיתות י'. כל הפרויקט המבורך שבוצע השנה.

אנחנו הכשרנו השנה 60,000 תלמידים. זה פרויקט מצוין שאגב מלווה גם במחקר של אוניברסיטת תל אביב, מוכיח דברים שבאמת לא התכוונו אליהם, ובאופן באמת יוצא דופן מהמסוגלות של האנשים, מעורבות חברתית, מגזרים לעומת תלמידים, בנים-בנות, באמת פרויקט נפלא. בשנה הבאה אנחנו קצת עם קשיי תקציב או עם קשיי תקציב, אנחנו מנסים לארגן שיתוף פעולה עם משרד החינוך.

מי תיקצב את זה עד עכשיו?

מי שתקצב את זה עד עכשיו זה משרד הביטחון רח"ל.

בלבד?

בלבד. אנחנו עכשיו מנסים לעשות ג'וינט בינינו לבין רח"ל לבין משרד החינוך ואני מקווה שנצליח.

מה העלות של זה?

העלות, אנחנו מדברים על משהו באזור ה-12-13 מיליון שקל בשנה.

ל-60,000 תלמידים.

כן.

תנו לו להתקדם.

תמיר היה גם תקצוב למכלול ישיבות ההסדר שיעורי א' וב' שיהיו בתוך העניין מגויסים. איפה זה עומד, אתה יודע?

אני לא בקיא כדי לומר לך את זה. אני מוכן לבדוק, עד שנצא מהישיבה בטח תהיה תשובה. לגבי הכשרות סער שזה הצוותים של הרשויות המקומיות, סך הכל הכשרנו במהלך השנה כ-3,000 איש וזה תהליך שהוא די קבוע והוא קורה באופן סדור. מבחינת כל מה שקשור למרכיבי המידע לציבור או הדרכת ציבור, יש פה מספר תכניות שעובדות במקביל. כל מה שקשור לתכנית הרב גילאית שמתרחשת במערכת החינוך איתנו, בסך הכל המספרים פה מונחים לפניכם, זה השלב הראשון, כיתות י', לאחר מכן יש פה הדרכת מבוגרים והדרכה של מפעלים חיוניים, בסך הכל פועל על פי מה שאנחנו עושים בצורה סדורה, לגבי האתר של הרשות, אתר החירום הרשותי, אנחנו לצורך העניין פיתחנו את האתר הזה ועכשיו אנחנו מנגישים אותו לרשויות, 12 ביצעו כבר הטמעה, 17 נמצאות בתהליך, עוד 34 אני מקווה שעד סוף השנה ישלימו את התהליך. בסך הכל זה מאפשר לנו לשים אצלם את המידע הדרוש והם יכולים גם להפעיל אותו בצורה עצמאית, והדבר השני זה לאפשר לנו לתקשר איתם בחירום ולתאם איתם את המסרים לציבור, בכל הקשור להסברה והנחיה של אוכלוסייה. בסך הכל אנחנו פועלים גם למול ראשי הרשויות בסדנאות עמידה מול מצלמה, גם ימי עיון לדוברים וכל מה שקשור בתכניות לחירום, זה מסודר אצלנו על פי התרחישים השונים גם דרום גם צפון וגם מערכה רב זירתית. גם במגזרים הסיפור הזה קיים, אנחנו פועלים גם במגזר החרדי גם במגזר הערבי, וההדרכות האלה והפעילות שקשורה בהסברה לציבור היא שווה בין כל האזרחים של המדינה.

לגבי התרעה, אני רוצה לומר ככה: קודם כל הכשירות המבצעית שנבחנה לצערי רק בתקופה האחרונה עומדת כרגע על 99.7% בודקים את זה ומתריעים את זה יום יום-שעה שעה. גם פה צריך לומר שני דברים, אחד שפועלים בשני ערוצים מרכזיים. היום אנחנו עם 254 אזורי התרעה, עד סוף שנה אנחנו נהיה באזור ה-2,000, כרגע 1,763 פוליגונים והם יאפשרו בסוף יכולת להתריע לשכונה, לישוב, בהתאמה למה שכרגע ממופה מול השלטון המקומי או מול הרשויות המקומיות ואנחנו עומדים כל העת ביחד עם חיל האוויר גם לטייב וגם לשפר את יכולת הדיוק של ההתרעה כדי שבסופו של דבר היכולת הסלקטיבית הזאת תפגוש גם יכולת שממוקדת יותר של מתן פוליגון.

החלק השני קשור להפצת ההתרעה, שפה בסך הכל הכללי מבחינת צופרים אנחנו בסדר גמור, יש פה ושם פערים שמנוהלים כל הזמן, אבל בגדול אני יכול לומר שזה כמעט ללא פערים, והיכן שיש הם מטופלים. אנחנו מפתחים או בשלבי פיתוח - - -

אנחנו מקבלים את האמירה הזאת לגבי התרעה מסוימת. לעומת זאת יש באזור 0-4 פערי התרעה ניכרים שצריך לטפל בהם והם ידועים ואני לא צריך לדבר עליהם כי הדיון פתוח, אבל צריך לטפל בהם.

אוקיי. ניתן לכם הזדמנות, תנו להשלים את המצגת. גם כך הוא חרג מהזמן שהוקצב לו אבל אנחנו שומעים דברים מעניינים אז אנחנו מאפשרים.

בנוסף, כל מה שקשור להפצה, יש פה את כל המגוון, רדיו, טלוויזיה, אינטרנט וכמובן האפליקציה של פיקוד העורף.

הסוגיה המעניינת ביותר מיגון, לפני כן אני רוצה לומר חמישה דברים בבסיס. אחד – תראו, אי אפשר להתעלם מיחסי הגנה/התקפה שפותחו בשנים האחרונות על ידי צה"ל, בין אם זה רמת המודיעין, שניים - זה כל מה שקשור להגנה אקטיבית ושלוש- גם דבירם שקשורים ביכולת התמרון וההכרעה של צה"ל ופה צריך לשים את זה רגע כדבר שאנחנו לא עוסקים בו אבל צריך לומר אותו. הדבר השני שאני רוצה לומר, שכשאנחנו גם ממגנים וגם מציעים, אנחנו עושים את זה בהתאמה לאיום והדבר השלישי או שני הדברים האחרונים שאני רוצה לומר בעניין זה אחד שהיום נכון לשעות אלה, כשאנחנו בודקים את כל הארסנל בהקשר של יכולות שמופנות כנגד מדינת ישראל, 92% מהאמל"ח שמופנה כנגד מדינת ישראל, לו אנשים פועלים על פי הנחיות פיקוד העורף עכשיו, עם כל הפערים הקיימים, אם הם לא נפגעים באופן ישיר, אם יש פגיעה ישירה, הם לא צריכים להיפגע. זה לא שלא צריך לטפל בדבר הזה אבל כן צריך להגיד רגע, למסגר את זה במסגרת הנכונה.

מבחינת התשתית הנורמטיבית שגם היא עולה פעם אחר פעם בהקשרי הבקרות שאנחנו עוברים מפעם לפעם, זאת התשתית החוקית. מי שאחראי על המיגון הפרטי זה הפרט, מי שאחראי על המיגון הציבורי זה הרשות המקומית.

יש לכם ניתוח?

של?

של מה מצב ההגנה על הפרט, כמה בתים חשופים יש לנו, מה מצב ההגנות, אני לא רוצה שתיכנס לפרטים של תשתיות רגישות, אבל נניח תן לנו מספר. כמה משפחות בארץ שאין להן מיגון פרטי, חצי מיליון? 600,000?

שליש מאוכלוסיית המדינה.

קודם כל במגזר הפרטי יש פער של 28% שזה מתורגם אם אתה רוצה, 2.5 מיליון אזרחים.

זה בעצם ה- - -

לא שמענו את המספר, עוד פעם בבקשה.

המספר, אתה מדבר על 2.5 מיליון אזרחים. כמה להערכתך ממוצע של נפשות במשפחה? כדי לעשות הערכה, זה חצי מיליון בתים בערך?

לפי הלמ"ס זה 3.7 ממוצע.

זאת אומרת שאתה מעריך שיש לנו כ-700,000 בתים שאינם עם מיגון פרטי.

פלוס מינוס, כן. מיגון תקני.

שנדע פעם אחת מה המספרים, על מה מדברים. 2.5 מיליון אזרחים, 700,000 בתים.

אבל זה לא כולל את הערבים.

למה?

לא, אין דבר כזה.

ה- - - שם ללא היתר וללא תכנית מתאר, אז לא נכנסים במכלול.

לא לא, אין דבר כזה. מה זה לא כולל את הערבים? כולל את כולם.

כי אין תכניות מתאר אז זה לא נכלל ב- - -

פיקוד העורף בודק בפועל, לא מתעסק עכשיו מה תכניות המתאר העתידיות. גם אם מישהו בבנייה בלתי חוקית, הוא עדיין משפחה שהיא בספירה.

זה היה אחד הנימוקים שלהם למה המיגון בחברה הערבית לא טוב, כי הבניה שם בלתי חוקית ובלי תכנית מתאר אז קשה להגיד.

טוב. נתקדם בבקשה.

תמיר, יש לך יכולת לתת לנו לגבי נושא הצפון, לגבי הזירה הצפונית איזו שהיא חלוקה?

כן. בוא אבל רגע נשים את התמונה הכוללת, אחרי זה אם תרצה לצלול - - -

תן לנו רק תשובה על זה כי זה חשוב ביחס לאיום.

מקלטים ציבוריים, 27% מהם בכשירות נמוכה, שירותים חיוניים לאזרח בסך הכל שמתייחסים לבריאות, רווחה, חינוך, אז פה יש פער של 35% ותשתיות לאומיות מתוך 50 שנקבעו, אנחנו עם 10 שמיגנו, עוד 14 שנמצאים בתהליכי תכנון ובניה ויישארו בסופו של דבר עוד 26 - - -

תשתיות לפי החלטת הממשלה נקבעו 105 לפי מיטב זכרוני. נכון ווה? לפי החלטת הממשלה קבעתם 105 תשתיות?

105, אבל 50 סימנו אותן לביצוע. שלב ראשון.

אוקיי.

ו-40 טרם - - -

בסדר, אבל אני עד היום ידעתי - - -

19 שהן עכשיו כבר עברנו את התכנון הסטטוטורי ונכנסנו לעבודה, ברגע שנגמור את הסבב הזה יהיו 29 ממוגנים.

האלוף תמיר, כשאתה מציג את הנתונים האלה, הפערים של ה-27% למשל מקלטים ציבוריים, זה מספר כלל ארצי. כלומר יכול להיות שאם אני נכנס לתא שטח אני מגיע ל-50% בצפון.

בני ברק 80% פערי מקלוט.

בסדר, אנחנו תיכף נשאל וניתן לך גם הזדמנות. חברים, סליחה. יש לי המון כבוד לכל מי שנמצא כאן, אבל מה לעשות, אני מחויב פה לזמן ויש פה חברי כנסת שעוד ירצו להביע דעתם ונשתדל לתת לכמה שיותר נציגים, אבל בואו תנו לנו לסיים את הסקירה כדי שעל בסיס הסקירה הזאת יוכלו גם אחרים להתייחס. בבקשה תמיר.

אני רוצה לומר מה אנחנו עושים בעניין של הפערים. מעבר למיפוי ובקרה שלא נרחיב על זה את המילים, מילה לגבי המקלוט הציבורי שאנחנו עוסקים בו לא מעט. קודם כל אנחנו מבצעים ביקורות במקלטים, לכן אנחנו גם ניתן את התשובות לכל מה שתרצו לשאול. דבר שני – ביחד עם משרד הפנים יש לנו וקטור קבוע של תקציב שהוא הולך לשיפוץ מקלטים. הדבר הנוסף, אנחנו בכל מה שקשור בצפון, אנחנו מכשירים את המקלטים לשהייה ארוכה, זה אומר שיהיו כאלה שיהיו, אצלנו כשירות טובה של מקלט הוא כזה שתהיה לו נעילה מרחוק, כזה שיהיה לו מזגן וכזה שיהיה לו Wi-Fi בפנים כדי שנוכל בעיקר לתקשר עם התושבים, ולגבי הפרויקטים שנמצאים עכשיו בביצוע, אז א. אנחנו עושים ברמת הגולן ממגנים את מוסדות החינוך, בדרום מוסדות החינוך 0-7 בוצע, 7-15 בשלבי סיום, כמובן כל מה שקשור לשיפוץ מרכזי הפעלה, דיברנו על זה קודם וגם הוקצה תקציב של 8 מיליון שקלים למיגון מרפאות אחודות, גם הוא בצפון.

על פי איזה - - -אתם - - -תוך כמה זמן זה מסודר?

כל הפרויקטים מצד שמאל, או הסתיימו או בשלבי סיום.

מדוע רמת הגולן בקדימות ל-0-4 גבול לבנון?

ההגיון היה, יצאו לזה לפני בערך שנה וחצי וההגיון היה שכל סוגיית הזליגות שהיו מרמת הגולן, צריך להגיד שזה גם מספרים אחרים ונמוכים ולכן בכסף קטן רצינו להוציא אותם מדיון בשגרת היום שלהם, לכן שם היה המיגון, שם נקבע למגן. נראה לי בסך הכל החלטה הגיונית.

לפני שאני אגע בתכנית של ה-150 מיליון שקל, אני אומר שבהקשר של מיגון תשתיות לאומיות הסך הכל, אמרתי שכבר מוגנו עשרה, חמישה מהן בצופן וכרגע יש 19 מתקנים נוספים שגם הם בביצוע ברמה כזו או אחרת. לגבי התכנית של ה-150 מיליון - - -

תשתדל להתמקד ברשויות. אנחנו היום בדיון רשויות, תשתדל להתמקד שם כי תשתיות חשמל ותשתיות רגישות אחרות זה לא הפורום, זה אנחנו נדון בנפרד כי אנחנו מקיימים הרי מול כל משרד ומשרד אנחנו קיימנו ונקיים בחינה של מה עושה כל משרד ומשרד.

ביוזמה ושיתוף פעולה של שר הביטחון ושל שר האוצר הוקצו לנו 150 מיליון שקל שיועדו למיגון 0-20.

כמה ביקשתם?

אנחנו עוד לא ביקשנו, תיכף אני אגיד. בשקף הבא. אנחנו בנינו תכנית ביחד עם משרדי הממשלה השונים, ובסוף, אני אומר רגע את התוצר הסופי, בסוף האירוע הזה, המקלטים הציבוריים ב-0-4 יהיו ב-100% כשירות לשהייה ארוכה על פי מדיניות ההתגוננות שאנחנו חושבים שתהיה באותם זמנים כל השירותים החיוניים ומצבורי המיגון שחשבנו שנשים שם היו בכשירות של 100%. 4-9 קילומטר אותו דבר, מקלטים ציבוריים, בכלל, מ-0-20 הם יהיו בכשירות מלאה 100%. מוסדות החיוניים או השירותים החיוניים מ-4-9 יהיו 80%, 9-20 יהיו ברמה של 50% ואנחנו בטח בחלק מהמקומות שבהם לא ניתן לעשות שום פתרון מיגון אחר ולא קיים שם מיגון ציבורי אחר כמו בחלק מיישובי המגזר שקיימים שם, אנחנו מנסים לבדוק פרויקטים שדרכם יהיה אפשר להיכנס, למשל בונים בית ספר, נבנה את תת הקרקע כדי לשים מקלט ציבורי גדול, ופרויקטים של מיגון פזיר שתיארתי מקודם, זה מה שהתכנית הזאת תיתן ובסך הכל - - -

כשאתה אומר שאתה עושה כשירות מקלטים, אתה מחשיב את מה שיש?

ברור.

זאת אומרת שיש מקלטים נניח שעל פי הדיווח של פיקוד העורף אינם מתאימים, אינם ראויים. בגלל עובי הקירות, בגלל מיקומים וכולי. השאלה אם יש כאלה מקלטים שאתם מוציאים מהארסנל שלכם, או - - -

תראה, יש מספר בטל בשישים של מקלטים שהם אין מה להשקיע בהם וחבל על הזמן, זה מגיע עד אלי באישור שלי, אז מורידים אותו מהסד"כ ובדרך כלל גם בונים עליו משהו. שאר המקלטים וכל מה שהוצג פה שהוא בכשירות נמוכה, הוא בר שיפוץ. מה שהתכנית הזאת מביאה זה מ-0-20 כל המקלטים הקיימים היום יהיו בכשירות מלאה לשהייה ארוכה.

אוקיי. עכשיו תן לנו פילוח.

זה הפילוח.

לא, לא תקציר. פילוח מבחינת פערי המקלוט האלה שאתה מדבר עליהם. אני לא מדבר על הממ"דים שאליהם ניכנס בסוף, אבל פערי מקלוט שאתה מפלח בארץ, איפה ה-35% האלה מרוכזים? האם רובם בצפון? פתאום יסתבר לנו שבצפון זה 60%. יקרה לנו מה שקורה לאיש שטבע בבריכה של 20 סנטימטר עומק ממוצע.

השקף בדרך אליך.

יש התייחסות למקלטים בבתי ספר? כי הם חלק מתוך - - -

הכל.

לא שמעתי מילה בנושא.

סליחה, עם כל הכבוד, נא להמתין.

אם רוצים את התמונה הספציפית צפון, אז להלן התמונה. זה מחולק, אתם רואים, 4 קילומטר, 9 קילומטר, 20 קילומטר, יש לכם פה את החלוקה בישובים יהודיים, בישובים ערביים. באופן כללי ב-0-4 פערי המקלוט בישובים היהודיים זה 7.59% - - -

במקלוט הציבורי, לא הפרטי.

זה פרטי.

אתה מדבר עכשיו על בתים?

זה פרטי. אותו דבר, המספרים פה - - -

התמונה הזאת לא תהיה ברורה כי בסוף כל גני הילדים ב-0-4, רוב גני הילדים בקיבוצים, במושבים, בישובים הערביים אין להם ממ"דים ואין להם מקלטים. אז אתה יודע בסוף אתה מסתכל על זה, האלוף מציג כאן תמונה מדהימה ועשייה מדהימה אבל אתם צריכים להבין שהפערים האלה - - -

אנחנו נבין אם תדבר בזמנך. אנחנו לא מבינים כשמדברים בחלקים. ניתן לך זמן. נשאל אותו שאלות. אתה מתייחס כרגע למקלוט הפרטי כן?

כן.

ואתה אומר שהפער הוא 8%?

ב-0-4.

ב-0-4 כל משפחה - - -

- - -

חבר'ה סליחה, אני ממש מצטער. אני מאוד נחמד עד גבול מסוים. אז תנו לי את האפשרות לתת לכם את הכבוד המגיע לכם.

אנחנו מקבלים אינפורמציה אחרת מראשי הרשויות.

בסדר, ניתן להם, אבל השיח ביניכם אפילו לא נרשם. אז מה?

אלה הנתונים של המיגון הפרטי.

ליהודים.

0-4 בכל גבול הצפון. לא רק רמת הגולן. הכל.

נכון. סיון, זה לא מתייחס פה לגני ילדים ולא לבתי ספר ולא למרפאה. זה מדבר על המיגון הפרטי. אלה הפערים. בישובים הערביים ב-0-4 הפערים הם 50%. לכו לרצועה השנייה מ-4-9 בישובים היהודיים זה 24.5%, בישובים הערביים 42.03%. אחרי זה 9-20 בישובים היהודיים זה 21.64% ובערביים 36.62%. צריך לזכור, שם כבר יש ערים. אלה הפערים ב-0-40.

אגב, התכנית באשר למה שאומר סיון, התכנית של ה-150 ואגב בהתייעצות עם משרד החינוך שמשקיע מכספו אגב שלא קשור אלינו בסוגיות המיגון, גם גני ילדים בעיקר חינוך מיוחד, יטופלו במסגרת התכנית הזאת. לא הכל, אבל חלק מזה בוודאי יזכה למענה.

ביקשתם לדעת לגבי הפינוי, אני אומר את הדברים הבאים: ראשית זה המעגל השלם, אנחנו אחראים על סוגיית הפינוי, אני מדבר על הצבא, פיקוד העורף. אני אומר כך, א. אנחנו ביצענו נוהל קרב עם כל מי שהוא, הישובים שאמורים להיות מפונים, מבוצעים דרך קבע תרגילים ומודלים במרחב, כתבנו כל מה שקשור לטכניקות ולסדר גבולות בפינוי ישוב וכל מה שקשור לחומרי הסברה - - - קיימים היום, חלקם כבר בישובים וברשויות המקומיות.

מפה אני רוצה לעבור לפערים. הפערים הקיימים כפי שאני מבין אותם הם הפערים הבאים: 1. אני חושב שמוטב שיהיה לנו פו"ש משותף למשימת הפינוי, התחלנו בתהליך כדי לארגן את זה בתוכנו. דבר שני, אני רוצה להצביע פה על פער של פינוי תחת אש. ככל שההחלטה תתבצע בצורה מהירה או מוקדמת הסיכוי לבצע את התכנית הזאת במחירים סבירים היא גבוהה. ככל שנאחר בקבלת ההחלטה זה אירוע מורכב, בחלקו ספק אם ניתן לביצוע.

הדבר השלישי, פינוי הערים. אנחנו בהתאם להחלטת הממשלה ביצענו תכנון לגבי פינוי הערים, זה אירוע מסוג אחר שבעיני צריך לבדוק את הישימות שלו וצריך לומר, ותיכף בטח משרד הפנים ידבר, הוא באופן ישיר פותח תכנית גדולה יותר שיש לה השלכות לגבי המשק ורציפות התפקוד בשאר הארץ ודבר שגם זה בטח יעלה פה בהמשך, אמצעי פינוי עבור אוכלוסיות מיוחדות. אני יודע שהנושא נמצא בתהליך, צריך לומר, הוא לא פתור בשלב זה.

כמו בתי חולים, בתי אבות וכל אלה?

כן.

אני אתייחס לזה אחר כך.

תמיר תחתור לסיום.

חותר. אני אעבור לסוף אם תרצו העמקות אחר כך, אני אשמח. אני אגיד רק משהו אחד בסוגיית התקציב. א. קיבלנו 150 מיליון שקל השנה לטובת הצפון, אנחנו נדרשנו והצגנו גם תכנית עבודה רב שנתית לשר הביטחון, שיש כוונה להעלות אותה ב-12.6 בקבינט שייערך בפיקוד העורף בסוגיית העורף ושם בעצם שמנו את כל המנעד, אני רוצה לומר שבסוף - - -

שכמה כסף יש בה? התכנית הבאה?

אנחנו שמנו תכנית מודולרית באמת, היא מה שנקרא בנויה לכל מתנה שלא נקבל או לכל תקציב שלא נקבל, יש בה תשובה. השיא שלה שמטפל בכל המדינה, דרום, צפון, מרכז הארץ וכולי, הוא באזור 7 מיליארד. חלק הכרחי שאנחנו חושבים הוא סביב ה-1.5 מיליארד, פרוש לחמש שנים.

לא כולל פרטי.

בחלקו כולל פרטי.

חלקו הקטן. אתה מדבר בעיקר - - -

חלקו כולל פרטי בעיקר 0-4 צפון וכמובן בהתאם להחלטת הממשלה 2025 שהיא מתארת כיצד אפשר לעשות את זה עם כל מיני פרמטרים שהם שמו, ואני לא נכנס לשם. אני רוצה להגיד שבסך הכל הכללי אני לפחות מרגיש שיש רצון גם מצד שר הביטחון שמקדם את הנושא וגם מצד משרד האוצר, לפחות ממה שקבלנו עד עכשיו, ואני גם מקווה שהרוח הזו גם תמשיך לשנים הבאות. צריך לזכור ולהגיד ביושר שגם אם עכשיו ייתן לנו 10 מיליארד, זה לא משהו שאפשר לממש אותו מחר בבוקר, בכל דרך. הסיפור של מיגון הצפון - - -

אל תבנה על זה. שיתנו ואז - - -

בדיוק.

זאת השאלה תמיר, מה אתם יודעים לבצע. נגיד שכסף הוא לא המגבלה, מה אתה יודע לבצע?

וכמה זמן?

אני רוצה רגע להסביר דברים שאינם קשורים בנו. אני אתן לכם דוגמה. הייתי בשבוע שעבר או לפני שלושה שבועות אצל הרשויות הדרוזיות ברמת הגולן. בעיית המיגון עלתה. אמרתי להם "חבר'ה מה שאתם רוצים קיבלתם, בואו נתקדם" אז אין שטח צהוב ואין היתרי בניה, ואתה רוצה לשים מיגונית, אין איפה לשים מיגונית.

הערבים תמיד אשמים.

האלוף, אלה תשובות ממש לא מספקות את האזרחים שם. עם כל הכבוד.

אני אומר שוב, הצענו "בוא תגיד מה אתה רוצה" אני מציע כרגע, אין אפשרות שם - - -

ראשי הרשויות של רמת הגולן, הדרוזים, הציגו שאפשר להכניס קירות חסינים, ובאמת, מתכת כבדה, כמו שבמקלט, לשים את זה על התקרה ולמגן חדר בתוך הבית.

לאה, אני מודה לך. האלוף הבהיר, הוא אומר "אני יכול להכיל X" הוא נתן דוגמה, אנחנו צריכים לשמוע ממשרד הפנים.

זה לא אומר שהאלוף יכול להגיד "ישבתי עם ראשי המועצות הדרוזים ואין מקום לשים מיגוניות" זה לא נכון, הייתי שם לפני בדיוק שלושה ימים ישבתי עם ראשי המועצות, אני וחברת הכנסת לאה פדידה וראינו שיש - - -

חבר הכנסת סאלח סעד, חברת הכנסת לאה פדידה, אתם תקבלו את האפשרות לומר, תרשמו. האלוף יש לו את תחום הסמכות שלו. תיכף נשמע ממשרדי הממשלה, איך הם גורמים לכך שאם יש תקציב תהיה אפשרות לנצלו. אז יכול להיות שבישיבה אמרו שאין להם בעיה, ואחר כך מסתבר שצריך תהליך חקיקתי כזה או אחר או צריך תהליך אישורים, תיכף אנחנו נשמע.

ברשותך אני חוזר לשאלה. משהו בג'ורסטיקשן שלך וביכולת הביצוע שלך, היה וכסף איננו המגבלה, מה אתה יודע לבצע?

יש הרבה דברים שאפשר לבצע, אגב, חלקם זה גם לא מיגון. בסוגיית ההתרעה אפשר לטפל בצורה מהירה, בסוגיות שקשורות ביכולת הסברה שלנו ובמתן כשירות לרשויות המקומיות, יש מה לעשות. בהקשרי המענה המבצעי הראשוני יש מה לעשות, בהקשרי הכשרת אוכלוסייה יש מה לעשות, זאת אומרת יש הרבה דברים שאפשר לממש כסף יחסית מהר.

גם מיגון אישי נייד.

גם המיגון הנייד, כן. אני רוצה לומר שסוגיית המיגון מחר יהיה לנו הרבה כסף, היכולת לממש אותו דברים שאינם קשורים בנו היא יכולת לא פשוטה, זאת אומרת בסוף היא תלויה בהרבה גורמים, חלקם של המועצה ושל הרשות וסטטוטוריקה, סיפורים מסוג זה. כל הפרויקט המפואר של עוטף עזה זה שבע שנים,

וגם זה לא התחיל ביום הראשון.

זה לא הגזרה המערבית בלבנון. לכן אני אומר פה - - -

זה מה שצריך?

זה מה שצריך.

סיימת?

שישה משפטים. התכנית נורמטיבית, בסוף, את חלקה אפשר להסדיר בצורה יותר טובה, הדבר השני שלא יובן מדבריי לא נכון, חסרה תכנית רב שנתית לאומית של המוכנות של הרשויות המקומיות לחירום, סוגיית המיגון שגם פה, לא יובן מדבריי, חשוב להשקיע בה ובטח בחלקים מסוימים, בטח בצפון, ואני חושב שבמובן הזה עושה שר הביטחון כדי לקדם את הסוגיה, זו סוגיה שאינה פתורה. אגב, לא רק סוגיית הרשויות המקומיות. אני אומר שוב, היכולת שלנו להבטיח את השירותים החיוניים לאזרח בשעת חירום, אני חושב שהיא לא במקום טוב כרגע וצריך לומר, הרשויות המקומיות על אף הרצון הטוב שלהן והרצון הטוב שלנו וכולי, בסוף אני אומר תנו להם חכה ולא דגים. המשאבים והיכולות האופרטיביות שיש להם בקצה לא מספקות.

הדבר האחרון, אני חושב, גם אמרתי לכם אותו באיזו ועדה פנימית, הסוגיה של מבנה וארגון מערך החירום בכלל המדינה, ראוי שנבחן אותו. אני לא בטוח שנכון להתארגן ב-255 רשויות. ישנם לא מעט מקומות שאפשר לעשות את זה בצורה של אשכולות ערים. עד כאן.

תודה רבה. עכשיו אני מבקש משאר הגורמים לעשות את זה בקיצור, בבקשה רח"ל.

רח"ל בעצם נושאת באחריות על משק לשעת חירום. נשאלת פה השאלה מה זה משק לשעת חירום.

תמיר, כאשר אמרת נושאים חיוניים שהרשויות לא מסוגלות לעמוד בהם האם זה קשור למה שאנחנו הולכים לשמוע עכשיו מרח"ל של מלאים, אספקה, פערים?

לא רק זה. אגב, רח"ל היא אחד. בסוף יש פה משרדי ממשלה.

כלומר רח"ל צריכה לתת לנו את הדיווח מה קורה במשרדי הממשלה כולם. בבקשה.

כשאני מדבר על משק לשעת חירום אני בעצם רוצה להבהיר את המושג משק לשעת חירום. משק לשעת חירום, הכוונה היא לכל משרדי הממשלה, לכל הרשויות המקומיות כשבעצם רח"ל זה המטה, המטה של ועדת מל"ח עליונה. ועדת מל"ח עליונה למי שלא יודע זו ועדה שבראשה עומד שר הביטחון וחברים בה כל משרדי הממשלה ובעצם התפקיד העיקרי של הועדה הזאת היא לתת קדימויות ועדיפויות של משאבים. הקים אותה בן גוריון וכך היא קיימת עד היום.

רח"ל מבצעת עבודת מטה מול משרדי הממשלה כדי לספק את השירותים החיוניים בשעת חירום. רח"ל בימים אלה שוקדת על תכנית שנקראת מלח הארץ והיא בעצם תכנית של חלוקת מזון בשעת חירום למקלטים ציבוריים, כשבעצם את החלוקה עצמה רחל בונה שפיקוד העורף יעשה, אבל רח"ל בעצם תדאג שיהיו קיימים מנות מזון בהתאם למה שצריך. ראינו בתרגילים האחרונים שיש בעיה שיש מזון בארץ, אבל הבעיה היא בעצם באריזות של המזון. זאת אומרת אם אנחנו לא מתארגנים לפני כן, ייקח לרשויות המזון להתארגן לפחות שלושה ימים לפני שנתחיל לפזר את האוכל.

מה, לארוז?

לארוז. כן. יש גם בעיה למשל של קרטונים, שלא ידענו שיש בעיה של קרטונים במדינת ישראל, שאין אותם.

כי זה משרד אחר שלא מטפל בבעיה שיש בקרטונים במדינת ישראל.

לא, לא.

תאמין לי שכן.

לא לא. לגבי רח"ל, נאמר פה על ידי אלוף הפיקוד שנעשים תכניות למיגון בתי ספר ומרפאות אחודות, רח"ל דואגת לממן חלק מההוצאות האלה על ידי העברת כספים למשרדי הממשלה ובעצם היא מעבירה את האחריות למשרד הממשלתי עצמו זאת אומרת היא לא מוכנה לקחת את כל האחריות - - -

כמה כסף יש לך מעבר ל-150 מיליון? כמה בסך הכל.

אנחנו נתנו, אני אגיד לך מה הקצינו ב-2018, הקצינו 20 מלש"ח למשרדי הממשלה לתכניות של התמגנות והעברנו 39.3 מלש"ח לפיקוד העורף ורשויות מקומיות.

וזה מחוץ ל-150?

וזה מחוץ ל-150.

אוקיי. אני מקווה רק שבפעם הבאה שתופיע בפנינו שלא יעלה עניין כזה של אריזות וכולי, זה נראה לי מאוד מאוד - - -

תשמע, אני פשוט יורד פה לדברים - - -

אבל תפתרו את זה.

בסדר, נכון, אנחנו עושים את זה.

אני אומר, אני מבקש שעניין כזה שהוא לא איזה דבר פרובלמטי, אתה יודע, כשמדברים איתי על מלאים שיש להם פג תוקף, אני מבין. אתה אומר אין ברירה, צריך תחלופה, לא תמיד יש הכל וכולי. אבל כשאתה מדבר איתי על מלאים של קרטונים, זה השקעה אחת ושיהיה לך לכל ה, כמה שלא תצטרך.

מה שאני רוצה להגיד, הבאתי את זה כדוגמה בעצם מהפקת לקחים של תרגיל. הרבה פעמים אנחנו עושים תרגילים וכולם שואלים למה אתם עושים את התרגילים האלה, וזה אחד מהפקת הלקחים שאנחנו נטפל בזה.

מאה אחוז. סיימת? או שיש עוד משהו?

רק מי אחראי על האריזה, לא הבנתי. כי אמרת פה כמה גורמים. מי אחראי על האריזה בימים האלה, באחריות רח"ל? האריזה עצמה על ידי מי?

האריזה עצמה על ידי הרשויות, על ידי הסופרים וכל מי שבעצם מייצר את מנות המזון. אבל יכול להיות, אם זה מעניין, יכול להיות שנגיע למסקנה שצריך להחזיק מלאי חירום של קרטונים.

חבר הכנסת פרץ, אני חושבת שחשוב שרח"ל תתייחס לאמירות המאוד מאוד קשות מבצלאל טרייבר, לטרייבר שסיים את כהונתו ברח"ל יש התבטאויות מאוד מאוד קשות בנושא מוכנות העורף. אני חושבת - - -

אנחנו לא נעסוק, מי שמחברי הכנסת רוצה להעלות טענות, אני אפילו לא שואל אותו מאיפה הוא למד אותן. אם מישהו למד טענות מטרייבר או מגורם אחר.

טרייבר התראיין.

אני עם כל הכבוד לא דן בראיונות לא של טרייבר ולא של אף אחד אחר. אם את חושבת שמה שאמר טרייבר הם דברים - - - תעלי אותם כחברת כנסת והגורמים פה יצטרכו להשיב.

אני רוצה לציין עוד כמה דברים. במדינת ישראל יש מלאי חירום, בתוך מלאי החירום למשל יש גם מלאי מזון שמשרד הכלכלה אחראי עליהם, אבל המזון שמשרד הכלכלה מחזיק הוא לא מזון ארוז ולא מזון לתושבים. המזון הוא מזון לרשתות. יכול להיות שאנחנו נגיע למסקנה שצריך להחזיק גם מזון לתושבים בצורה של מנות קרב ודברים כאלה, יכול להיות שהוועדה שלנו שדנה בנושא הזה היא תגיע למסקנה ונצטרך להעביר את זה כהחלטת ממשלה.

חבירים אני ממש מבקש, בעניין הזה של האריזות אני לא רוצה לדון בזה כי זה נשמע לי טיפה, אנחנו נראים כאילו נקלענו לאיזה מצב שפתאום יש מלאים, יש הכל ואחר כך אין אריזה, אני מבקש, שבו עם כל הגורמים, תקבעו נוהל עם הסופרים האחראים לארוז, האם אתה מחרים, זה כמו שיש לך צווי ריתוק למכוניות, למשאיות, אז כל אחד יודע. ברגע שיש מצב חירום מסוים, הסיכוי שיחרימו את כלי הרכב שלו, שירתקו אותו הוא סיכוי קיים. אם אתם חושבים שהסופרים צריכים להכין זאת, נא לקבוע נוהל. אם אתם מכינים זאת, אם הרשות צריכה להכין את זה, שיהיה נוהל. אם פיקוד העורף צריך לשלוח חיילים להכין אריזות, אבל שלא יהיה מצב שבסוף באמת בגלל שלא יודעים מי יארוז לא יגיע המזון למקלטים. אני לא מזלזל במה שאמרת - - -

אתה לקחת את זה רחוק מדי, אני נתתי את הדבר הזה כדוגמה.

הדוגמה מצוינת, אז אני מבקש שגם תהיה דוגמה איך פותרים אותה. זה הכל.

עמיר, ברשותך יש פה משהו חמור מזה. מפני שאתה אומר "יכול להיות שנגיע למסקנה" מה שאומר שאין לכם תפיסה. זה לא חסרים קרטונים, אין לכם בכלל תפיסה מי מכין את המזון הזה ומי מחלק וכן הלאה. בקצה התפיסה אתה יודע אם חסרים לך קרטונים, אולי בכלל מעיפים אותם ממרגמות, אני לא יודע.

תפיסה יש לנו. אבל בכל תרגיל עולות כל מיני בעיות שאתה בעצם צריך לפתור אותן.

המחסור הזה בקרטונים, אני רוצה לקחת את הקרטונים לא לכשעצמו. זה לא דיון בקרטונים. אבל בדיוק דיון בתפיסה. להכרתכם, איפה זה חסר בחוליה, מי צריך, איך זה עובד שהגעת לזה שלחוליה מסוימת חסר קרטונים או - - -

אני הגעתי לזה במהלך התרגיל שאין קרטונים במדינת ישראל. וזה קורה, זה בסדר גמור. עוד פעם אני אומר, זה מטרת התרגיל, לגלות פערים. זה בסדר.

חבר הכנסת שלח, אתה צודק, לפעמים בחוליה כל כך פשוטה פתאום מסתבר לך שהתהליך כולו ייפול על זה שאין מישהו שמודיע למישהו במקום מסוים. אני מבקש בסוגיה הזאת, מכיוון שמדובר במזון ומדובר בהחלט במצב שבו אנשים ישבו במקלטים תקופות ארוכות וזה קריטי, תעבירו לנו נוהל. חודש ימים אתם צריכים להכין נוהל? כמה אתם צריכים? 60 יום?

אנחנו צריכים 60 יום.

אוקיי. אני מבקש תוך 60 יום יוגש לנו נוהל מתואם עם כל הגורמים כאן איך סיפור אריזת המזון איך סיפור אספקת המזון יתבצע. מה תהיה השרשרת של האחריות, נהפוך את זה להחלטה. או שאתם צרכים החלטה אחרת, נהפוך את זה להחלטה וכל אחד ידע מה האחריות שלו. תודה. ווה, יש משהו שאתה רוצה להוסיף?

ירדו לפרטים כל כך רבים.

אוקיי.

נארוז את הדברים בקרטונים והכל יהיה בסדר. הבעיה היא לא זאת. הבעיה היא שיש רשתות שיווק במדינת ישראל, הן עובדות. חבר הכנסת שלח, העסק הזה עובד, יש מרכולים, הבעיה אם המרכולים יהיו פתוחים או לא פתוחים. ללמד את הרשויות המקומיות איך - - - זה הכל. יש נוהל שנכתב ב-2006 תפור, אחוד, בנוי. אני חתום עליו.

בסדר, אתה חתום אז קלענו לדעת גדולים. עזוב, לא נעסוק עכשיו בשאלה הזאת. אם יש נושאים נוספים שאתה רוצה להעלות, בבקשה.

אני רוצה משהו לגבי מה שהעלה חבר הכנסת שלח לגבי מה אפשר לעשות במידה ויש כסף כי הוא ציין, להתחיל לבנות מיגונים וכולי זה שנים, זה שנים, אחרי שהשנים של הסטטוטוריקה לפתור אותה. הפיקוד עושה את זה, אני רוצה להדגיש את זה, לנצל תווך תת קרקעי קיים באזורים של קניונים, ברשויות וכל מיני מקומות, ולהפוך אותם ליכולת לקלוט אנשים. זה דבר שלא עולה הרבה כסף.

יש איזו תכנית?

יש תכנית שנקראת תמיר, על שמו של האלוף. ראשי תיבות תכנית מיגון רשותית, ואכן מיפו את כל הדברים כדי שיהיה - - - פשוט להפוך חניונים תת קרקעיים - - -

תודה הבנו. היועצת המשפטית רצית לומר משהו? בקצרה.

ברור. אני היועצת המשפטית של רח"ל. לגבי השאלה של חבר הכנסת שלח אני רוצה להעיר שבעצם יש בעיה כללית בשרשרת האספקה היום מבחינה חוקית.

אני מבקש, ביקשתי, תוך 60 יום תביאו לי פתרון.

ברור, אני רק רוצה לציין הערה קטנה. יש לנו טיוטת חוק, כבוד היו"ר מכיר אותה היטב, חוק מוכנות המרחב האזרחי מה שנקרא חוק העורף ובעצם החוק הזה אמור להסדיר את העניין של שרשרת ההספקה בצורה חוקית ולא בצורה חוזית שהיום היא אופציה שאין לה הרבה שיניים. ניתן להכין נוהל, ניתן לעשות חוזים, אך בסופו של יום בין אם מדובר בקרטונים ובין אם מדובר בכל דבר אחר, אין בעצם חובה על אותם סופרים או מרכולים להחזיק את אותם מוצרים חיוניים ומכאן הבעיה. אנחנו עובדים ועמלים קשה על טיוטת החוק הזאת כדי שבאמת היא תבוא לידי ביטוי והיא תפתור המון פערים שקיימים בתחום.

תודה. אני אשמח לקבל אוחתה תוך 60 יום. בבקשה, נציג משרד הפנים.

אני מנהל מינהל החירום במשרד הפנים. אדוני היושב ראש, משרד הפנים עוסק בשלושה תחומים בהקשר הזה, אחד זה סיוע לרשויות המקומיות ברציפות התפקודית שלהם למצבי החירום השונים, עוסק בקליטת האוכלוסייה ועוסק בטיפול בחללים האזרחיים, כל זה למעשה על בסיס תשתיות נורמטיביות שנקבעו בהחלטות ממשלה, בחוקי המדינה, אם זה חוק הג"א, או פקודת העיריות וכולי. בתוך העניין הזה משרד הפנים לצורך העניין, מפרש פרשנות מרחיבה את המחויבות שלו בהקשרים האלה משום שחלק מהדברים בתוך החקיקה הם גם סובלים מלקונות כאלה ואחרות, אנחנו מקיימים בעצם, לוקחים אחריות נרחבת יותר בפעילות משותפת יחד עם משרדי הממשלה האחרים ובדגש על פיקוד העורף ששם שיתוף הפעולה בעצם לטיפול ברשויות המקומיות הוא הכרחי וחיוני, ובשנים האחרונות, בשנתיים האחרונות במיוחד השיתוף הזה התעצם בצורה משמעותית ואנחנו רואים את התוצאות שלו ניכרות בשיפור במוכנות של הרשויות המקומיות.

משרד הפנים בשלוש השנים האחרונות בתקציבי 2016, 201,7, 2018 מסך כל התקציבים, הן מתקציבים שהוא קיבל בתוך תקציבי הפיתוח של משרד הפנים/ תקציבים בהחלטות ממשלה ייחודיות כמו החלטה 922 לגבי המגזר הערבי ואחרות, הושקעו כחצי מיליארד שקל במרחב האזרחי מתקציבי משרד הפנים, כולל מתקציבי הג"א שהועברו לפיקוד העורף.

חצי מיליארד שקל בתחומי ההגנה והעורף?

חצי מיליארד שקל בתחומים של ההתגוננות האזרחית, כולם מיועדים לרשויות המקומיות.

כמה שנים זה?

2016, 2017, 2018.

שלוש שנים השקעתם 500 מיליון שקל?

499.

רק דרך משרד הפנים?

רק משרד הפנים הוא אומר.

אני מוודאת.

אני אומר, כ-100 מיליון שקל מתוך החלטות ממשלה ותקציבי הפיתוח של משרד הפנים, מתוך זה רק לצורך הדוגמה, העברנו עכשיו 48 מיליון שקל לפיקוד העורף בגלל היתרונות שלו בביצוע המכרזים, היתרונות לגודל וכולי, כדי שהוא יממש חלק מדברים שהם בעבודה משותפת כמו למשל קידום מרכזי הפעלה, כמו ציוד חירום לרשויות המקומיות וכן הלאה. אנחנו מבינים שיש יתרון יחסי מצוין לשיתוף הפעולה הזה ולכן אנחנו מעבירים את הכסף הזה. תקציבים נוספים שאנחנו מעבירים זה מכח חוק כמו תקציבי הג"א, גם הג"א ארצי גם הג"א מקומי לפיקוד העורף כדי שהוא יממש את האחריות שלו בתחומי ההתגוננות האזרחית.

כמה תקציבים מעבר לתקציבים שאתה מחויב מכח החוק?

105 מיליון שקל העברנו, 48 מיליון שקל לצורך העניין הועברו השנה ותקציבים אחרים הועברו בשנים קודמות. יחד עם זאת אני אציין שעד היום, עד השנה, ב-2019 זה ישתנה בעקבות מעבר חוק התקציב האחרון, למעשה לא היה למשרד הפנים תקציב בבסיס התקציב שמיועד להכנת הרשויות המקומיות לחירום, הצלחנו גם להבקיע את העניין הזה אבל לא במספרים שאנחנו שואפים אליהם כמובן, ועל כך אנחנו פועלים.

אתה אומר שהתקציב צבוע אצלך במשרד הפנים?

התקציב צבוע להכנת הרשויות המקומיות לחירום. הוא לא צבוע, הוא בבסיס.

אבל האם התקציב צבוע גם ברשות המקומית?

יש תקציבים שצבועים ברשות המקומית מכח חוק. תקציב הג"א מקומי הוא מכח החוק. כל רשות לפני שהיא קובעת את תקציבה לשנת העבודה העוקבת, למעשה היא צריכה קודם כל לקבוע את תקציב הג"א המקומי שהוא נקבע על פי מפתחות משותפים לפיקוד העורף ולנו ואנחנו מגבים אותו בחוזר מנכ"ל. בהקשר הזה, התקציבים החסרים, אני נוגע כבר בסוף לגבי הפערים, התקציבים החסרים הם בעיקר לצורך בניית תכנית רב שנתית. אני ביקשתי משר הפנים להגיע לפיקוד העורף וקיימנו סיור מעמיק וארוך בפיקוד העורף להבנת העניין, משום שהקשר בין משרד הפנים לפיקוד העורף הוא קשר סימביוטי בכלל. אנחנו מטפלים רק ברשויות המקומיות ויש לנו מכנה משותף רחב מאוד. לכן כרגע אנחנו עומלים על תקציב נוסף של 70 מיליון שקל שהפיקוד הציג ויש נכונות לשר להעביר תקציבים מתוך רזרבות התקציב שלו, עוד השנה לטובת קידום חלק מתכנית תר"ש הרשויות. האלוף פחות נגע בזה, יש תכנית תר"ש רשויות שהתכנית הזאת מדברת בסך הכל על כ-50 מיליון שקל עד 2022. ביקש השר להקדים את ביצוע התכנית לאור ההתפתחויות שיש באזור ולכן אנחנו רוצים להוסיף עוד כסף כדי לקדם את העניין הזה, מלבד הכספים שאנחנו רוצים לקבל תקציבים נוספים ב-2019 כדי לקדם את המוכנות.

מה התרומה שלכם לקידום המיגון הפרטי?

במיגון הפרטי א. יש חוות דעת משפטית שהיא מאוד בעייתית להקשר הזה גם למקלטים משותפים בבתים משותפים וגם בוודאי במקלטים פרטיים. לגבי המיגון נוסח מה שקרה בשדרות כפרויקט לאומי, אנחנו כמובן בעד העניין הזה. צריך למצוא את המשאבים להקשר הזה, הביצוע כמובן אם יתבצע, יתבצע על ידי פיקוד העורף. חווינו את זה עכשיו, היינו ברמת הגולן ביום חמישי האחרון וברמת הגולן יש מקלטים משותפים לבתים משותפים שהם מוזנחים, מטופלים פחות טוב, הם באחריות מבחינה משפטית של ועד הבית/התושבים עצמם אבל מדובר באנשים קשי יום, המקלטים האלה לא יודעים לתת מענה וזו תופעה שהיא לא ייחודית רק לרמת הגולן. גם שם אנחנו מחפשים כרגע את האפיק המשפטי כדי לתת פתרון לבעיה הזאת כדי לסייע לתושבים שם.

בהקשר של התקציבים והמעורבות של משרד הפנים, משרד הפנים מעורב למעשה בכל התחומים כמעט שציין האלוף, אם זה בתחום הסיוע לקיום האימונים ברשויות המקומיות, מקלוט, אנחנו מטפלים כרגע בכ-300 מקלטים ציבוריים, במקלטים שאדוני היושב ראש נגע בהם שהם לא מספיק שמישים אבל ניתנים בעצם לטיפול, אנחנו מטפלים כרגע בתכנית משותפת יחד עם פיקוד העורף. אותו דבר לגבי מרכזי ההפעלה, אותו דבר לגבי תחומי התקשוב וכולי. המעורבות שלנו היא מעורבות מלאה עם הפיקוד.

רק דבר נוסף, ביקשתם פה בתוך מצע לדיון שנתייחס גם לנושא קליטת האוכלוסייה בחירום, אני אגע בזה ממש בקצרה. תשתית נורמטיבית אחת קיימת לעניין הזה, זו החלטת ממשלה מ-2012 מלון אורחים שמתייחסת לתרחישי הייחוס השונים אם זה לרעידת אדמה או לעימות צבאי, כאשר הבסיס לעניין הזה הוא בתי הספר. המשמעות של העניין הזה מנסיוני לפחות, כמי שחווה כמה אסונות בעולם זה למעשה כשאתה משתמש, היום התכנית שלנו אמורה להשתמש בכ-1,300 בתי ספר זה למעשה להשבית כמעט את מערכת החינוך במדינה והשבתה של מערכת החינוך במדינה קוטעת את הרציפות התפקודית של המשק, ועד כמה שניתן יהיה להימנע מזה אני חושב שזה נכון, אנחנו כרגע פועלים בשני אפיקים, אפיק ראשון, בנינו תכנית אלטרנטיבית מתואמת עם הפיקוד המרחבי, גם פיקוד צפון גם פיקוד דרום וגם פיקוד העורף כדי לתת מענה למקרים של עימות צבאי קטן יותר, מוגבל יותר, שבו ההיקפים שידרשו לפינוי אוכלוסייה יהיו קטנים יותר, אנחנו קראנו לתכנית "מלונית", התכנית הזאת מגובשת, מתואמת, גם מבצעית לצורך העניין גם מול הצבא גם מול ראשי הרשויות, גם הקולטים גם המתפנים, יש כמובן עדיין פערים כאלה ואחרים שאנחנו צריכים לסגור, אבל בסך הכל התכנית ב-90% סגורה.

תודה. מי פה נציג משרד החינוך?

רק הבהרה, לא הבנתי. למה הרשות המקומית לא יכולה לקבל את האחריות על המקלטים המשותפים? - - - היסוד כמו שנאמר כאן - - -

היא יכולה.

אז למה משרד הפנים לא דוחף את הדבר הזה?

זה רכוש פרטי, היא צריכה לחוקק חוק עזר עירוני. ברגע שהיא תיתן חוק עזר עירוני - - -

הייתה בזמנו הצעת חוק שנתקעה בדיוק לנושא הזה. כמה מקלטים מדובר בסדר גודל ארצי?

אתה דיברת על המקלטים הציבוריים או המשותפים?

המשותפים.

כל בית, כמה בתים שיש.

במקלטים המשותפים, תקנות העזר שיכולים ראשי רשויות לתקן ויש כאלה שעשו את זה, יכולים לאכוף על הוועדים שהמקלט יהיה זה, ויש כאלה שאוכפים יותר, יש כאלה שאוכפים פחות. אבל לא זאת הבעיה. הבעיה היא שברגע שהמקלט לא ראוי, ולצורך העניין לא רק בגלל שיש בו חפצים אלא בגלל שיש שם בעיות חשמל או מים או דברים מהסוג הזה, נשאלת השאלה מי מתקצב את זה. האם זה בא מכסף ציבורי או כסף פרטי, וכאן הסוגיה המשפטית.

מי פה ממשרד החינוך, יש פה מישהו?

הוזמנו.

טוב. כי יש פה הרבה טענות של ראשי רשויות בעניין מצב בתי הספר ואנחנו צריכים לשמוע יותר. מי פה נציג האוצר? בבקשה, נשמח לשמוע ממך התייחסות של משרד האוצר לאור כל מה ששמעת כאן על הפערים.

בגדול כמו שנאמר אנחנו עובדים בשיתוף פעולה, הוקצו ה-150 מיליון, עברו כבר ועדת כספים.

זה מימון או הרשאה, ה-150 מיליון?

ה-150 זה הרשאה, גם המימון הועמד בצידם, באותה פניה לוועדת הכספים הועמדו כבר 25 מיליון ₪ והתקציב יועמד בהתאם לקצב הביצוע.

ב-2018?

כבר יש 25 מיליון שקל מזומן ב-2018 ואת היתרה שנצטרך נעמיד בהמשך.

150 זה לשנתיים?

150 זה הרשאה.

לשנתיים?

לא, ההרשאה תחויב עוד השנה, הפרישה של המזומן תתבצע בהתאם לקצב הביצוע. לפעמים יש פרויקט שלוקח שנתיים, יש פרויקט שלוקח שלוש שנים וארבע שנים.

פרט ל-150 מיליון אין לכם שום תכנית כלשהיא להעמיד - - -

יש קודם כל את התקציבים השוטפים של כל הגופים, יש את התקציב הגדול של מערכת הביטחון, אנחנו נמצאים במהלך דיונים.

יש את הסוגיה של המקלוט הפרטי, אתם קיימתם על זה דיון? כי זה לא נוגע לשום גורם כאן. בסוף זו החלטה שצריכה להיות החלטה שלכם.

בכל הנוגע למיגון הפרטי היה צוות שדן בעקבות החלטת ממשלה 2025, היו כל מיני מסקנות. בנוגע למסקנה של התמריץ הכלכלי, עוד לא נמצא לזה מקום, לצערי גם המסקנות האחרות עוד לא יושמו, יש כל מיני תמריצים אחרים שרוצים, כמו שאמרה חברת הכנסת על תמריצים בהיתרי בניה.

טוב. זה עקב האכילס של כל הסיפור. תודה. אני מתחיל עם חברי הכנסת ורשויות. בבקשה איילת נחמיאס. לפי סדר ההרשמה. אני מבקש רק להתחשב בחברים. בוא נגיד שלוש דקות לכל אחד.

קודם כל תודה רבה לחבר הכנסת עמיר פרץ, אני אמנם מצטרפת חדשה יחסית לוועדת המשנה אבל אתה מוביל את הנושא הזה בעקשנות. אני מוכרחה לומר שאני חושבת שאנחנו, הוועדה לדעתי הייתה בחודש נובמבר בסיור בצפון, לדעתי צריך לעשות עוד סיור בקרוב.

יש סיור מתוכנן ב-27 לחודש.

מעולה, אז התפרצתי לדעת גדולים. אני רוצה רגע לומר משהו מאוד חשוב, אני חושבת שהשבוע שעבר העמיד אותנו בפרופורציה גם על המורכבות בקשרים בין הצבא לבין משרדי הממשלה לבין רח"ל.

קודם כל ראשי הרשויות לדעתי בשבוע שעבר, חברי הכנסת, התנהלו בצורה באמת מעוררת התפעלות, באחריות, בלי התלהמות, באמת התקשרתי לכל אחד באופן אישי ואני גם יודעת שאתה גם נסעת לדעתי חבר הכנסת פרץ, הם ממש ריגשו אותי כי בסוף כושר העמידה של הציבור תלוי מאוד בפעילות של ראשי הרשויות אבל הדבר המבצעי היותר חשוב ותיכף אני אתייחס למה שאלתי אותך על האמירות של תת אלוף טרייבר, הצבא, אנחנו יודעים, יהיה תלוי ביכולת שלו לממש את כל מה שאנחנו יודעים לעשות במובנים המבצעיים, ובכושר העמידה של העורף. אנחנו קוראים לעורף "עורף" אבל אנחנו יודעים שהוא במידה רבה חזית. לכן אנחנו גם שאלנו את השאלה על קצב ההתקדמות ומה היכולת שלנו לעשות את הדברים גם בהמשך למה ששאל עופר שלח, מה אתם יודעים לעשות אילו עכשיו נוחת עליכם כל ההון ממשרד האוצר, מה אתם יודעים ויכולים לעשות.

לכן אנחנו מוטרדים. מה שאני שומעת מראשי הרשויות ואני מניחה שסיון יחיאלי יו"ר יישובי קו העימות גם יתייחס לזה ואני פה מתנצלת בשמו של גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית גליל עליון שדיברתי איתו בימים האחרונים הרבה והוא לא יכול היה להיות כאן, הם מאוד מאוד מוטרדים מתחושה של חוסר דיבור במשרדי הממשלה שבסופו של דבר החוסר תקשורת הזאת מחלחלת אליהם, אתה התייחסת, אלוף ידעי גם לנושא הפינוי. הם מאוד מוטרדים מנושא הפינוי ומידת הזמינות. כולם צחקו פה כשדיברת על הקרטונים, אבל לא באמת, כי אנחנו יודעים שזה אחד האתגרים הכי גדולים, מה עושים עם אותם האנשים שאתה מפנה, מה קורה איתם ברגע שפינית אותם. לכן בסופו של דבר התחושה היא שככל שאתם מטפלים בפיקוד העורף ורח"ל עושה את מה שהיא עושה, בסופו של דבר עם כל הכבוד זה מסתכם לשורה התחתונה שאמר תת אלוף טרייבר, וזו התחושה שאין באמת תכנית אחודה מתכללת, שכולם יודעים מה התפקיד של כל אחד ברגע האמת, עושים את הכל מוכווני מטרה, ראשי הרשויות יודעים מי אחראי על מה, מה הם צריכים לעשות ואני חושבת שפה באה לידי ביטוי מצוקה מאוד גדולה, והמצוקה הזאת באה גם לידי ביטוי בנושא המיגון בין אם מדובר במיגון גנים, בתי ספר או דברים אחרים, גם באה לידי ביטוי בנושא פינוי ובוודאי ובוודאי באה לידי ביטוי בנושא ההתרעה. לא יכול להיות שלעניין ההתרעה לא יימצא תקציב, יו"ר הוועדה וועדת המשנה. זה לא יכול להיות. זה גם לא סכום מאוד גבוה וזה פתיר במידיות מאוד גבוהה, בסוף אנחנו 12 שנים מאז מלחמת לבנון. זה לא יכול להיות, זה פשוט לא הגיוני. תודה רבה.

תודה. בבקשה סיון יחיאלי.

אדוני היו"ר, יו"ר הוועדה, חברי כנסת, אני רוצה להתחיל דווקא בלהגיד מכל הלב כל הכבוד לצה"ל. אני רוצה להגיד לאלוף ידעי ולאלוף פיקוד צפון, אנחנו רואים מה קורה בצפון, אנחנו רואים את העבודה הנמרצת גם של פיקוד העורף שעובד איתנו באופן שוטף, גם של פיקוד צפון שאנחנו יושבים איתו, באמת כל הכבוד לצה"ל.

אני רוצה להגיד עוד משהו. נעשתה כאן עבודה מופלאה של הרשויות והמדינה, של הרשויות, של הצבא, שמביאה אותנו למצב שאם אנחנו לא נתקלים בתרחיש הייחוס הקיצוני שלנו, כנראה שנתפקד טוב מאוד. כי בכל מצב שאנחנו לא מגיעים למצב שבו באמת יושבים במקלטים וצריך להביא אוכל, כנראה שבמצבים האלה אנחנו היום מוכנים בצורה יוצאת מן הכלל, נוכל לתפקד יפה. אבל בואו נדבר על המצבים שאנחנו לא מוכנים אליהם בצורה יוצאת מן הכלל, וזה בעצם הסיבה שאנחנו כאן.

אז תודה לוועדה שאנחנו פגשנו אותה לפחות בשנתיים האחרונות ארבע פעמים ועסקה בנושא הזה, אבל אנחנו מדברים על חוסרים גדולים מאוד. כמו שאמרתי קודם, אני מדבר על פערי מיגון, כל גני הילדים ב-0-4 לא ממוגנים. בסוף בסוף הילדים האלה, אומרים "יש מיגון" כשפיקוד העורף סופר, הוא סופר בצדק. גולן יכול להגיד, אם אני מכניס את הילדים למקלטים הם יהיו במקלטים, הכל בסדר. המקלט נמצא שתי דקות מהגן, זמן התרעה הוא 0, נופלת קטיושה, בסופו של דבר הגן צריך שיהיה לו ממ"ד. הוא לא צריך שיהיה לו ממ"ד לתרחיש קיצוני. הוא צריך שיהיה לו ממ"ד לתרחיש שבו יש זליגה קלה במעבר משגרה לחירום, כדי שתוכל לשים את הילדים בצורה סבירה בתוך המקום הזה. צריך שתהיה התרעה, כמו שאמרתי, פערי ההתרעה ב-0-4 חייבים לקבל מענה, זה דחוף. איילת אמרה נכון, זה 20 מיליון דולר. באמת, מאל חמה עד ראש הנקרה זה 20 מיליון דולר. הלכתי ובדקתי, בשיא הרצינות, הלכתי ובדקתי כמה זה עולה, כולל תשתיות. הכל ביחד. זה סכומים זניחים. מדינת ישראל חייבת לבצע את הדבר הזה כמה שיותר מהר.

אני רוצה להגיד, בתרחיש קיצוני נקודת המוצא שלנו היא שהדברים לא סגורים עד הסוף. אז הקרטונים הם כמובן דוגמה ואפשר להיטפל לזה, אבל זה לא הקרטונים. הבעיה היא שככל שאתה מתקרב לגבול אתה לא יכול להביא את האוכל למקלטים כי אם יש לך שם הרעשה בלתי פוסקת, מי יביא את האוכל לשם, מאיפה אנחנו מקבלים את האוכל? האוכל לא מגיע עד אלינו בכלל, לא מגיע לישוב. אז יש לי את המתנדבים, יש לי מי שיחלק, מי שיודע להביא את האוכל למקלטים? ובקיבוצים ב-0-4 או בישובים של בני מיעוטים זה הכל במקלטים משותפים. אין להם תשתיות להכנת מזון. אם אתה לא תביא לשם אוכל, אם לא תביא את התרופות, אם לא תביא את הדברים האלה, אנשים לא יכולים לשהות שם ואלה המקומות. לכן אני אומר לכם, במידה מסוימת זה כמו תשתית כבישים. עד רגע מסוים היא סוחבת לגמרי והכל בסדר, וברגע מסוים אתה נכנס לפקק ואתה יודע שהעסק הולך להיתקע. אנחנו אומרים שהפקק הזה, כאן אנחנו מדברים על תקציב. אני עומד לסיים.

לא, אתה מסיים.

תראו, 150 מיליון שקל זה לעג לרש. אתם יודעים למה זה לעג לרש? כי זה לא מאפשר לנו להתחיל לתכנן את הפתרונות. בסופו של דבר אתה צריך הקצאה רב שנתית עם יכולת לתכנן, כי כן, נכון, המסע ה זה יתחיל היום וייגמר בעוד שבע שנים, בוא נתחיל אותו עכשיו, מכאן, לא לחכות יותר. זה מה שאנחנו מבקשים מהוועדה.

אני אגיד עוד מילה. אני יודע שהממשלה מתכנסת בחודש הבא ואני מקווה מאוד ששם יתקבלו החלטות לתקצב את העסק הזה בצורה רצינית ואנחנו נראה תוצאות בשטח. תודה.

תודה רבה. איל בן ראובן בבקשה.

תחסכו לי מלים טובות. פיקוד העורף עושה עבודה מצוינת, תמיר, באמת ויש המון אנשים שעושים עבודה טובה. אבל אני מציע שנדבר במצב שבו אנחנו נמצאים בשפה בהירה וברורה לגבי המצב ולגבי מה צריך לעשות. אני אומר, אני יודע, אני חושב שהצפון ואני גם מדבר בסדר עדיפות. ברור לי שאי אפשר עכשיו לעשות הכל, למגן את כל מדינת ישראל. זה לא יילך ולכן צריך לדבר ברמה שבסדר עדיפות ברורה ועניינית. במבחן התוצאה האפשרית של מלחמה, של מערכה מחר, המצב בעורף האזרחי שלנו בצפון, בצפון בפרט הוא חמור מאוד ביחס לאיום כפי שאנחנו יודעים שהוא עלול לבוא אלינו ובסבירות של ההתפרצות כפי שהיא נמצאת היום ולא הייתה לפני שנתיים, היא היום השתנתה.

הסבירות השתנתה. אני חושב שמפה צריכה לצאת קריאה, צריך לעשות אחרת. המיגון האישי בפרט והמיגון בכלל, איננו במצב טוב. תראו, ההבחנות של בין 0-4, 4-9, עד 20 קילומטר אנחנו כולנו יודעים שהצפון יעמוד במשך תקופת זמן תחת איום קשה. האבחנה הזאת בין 2 ל-3 ל-6 קילומטר היא כמעט לא רלבנטית. היא חשובה, כי גם פה צריך לעשות סדר עדיפות ואני מקבל אותו, אבל בגדול אני יודע מה היכולות, 0-20 קילומטר יעמוד תחת אש כבדה, במהלך פתיחה של מלחמה. נאמר פה, השירותים החיוניים של מדינת ישראל כפי שהיא צריכה לתת במצב של לחימה, אמר אלוף פיקוד העורף לפני חמש דקות, לא במצב טוב כפי שצריך לקרות, כפי שצריך להיות, כפי שאנחנו היינו רוצים שיקרה. המצב הזה אומר שאין אף אחד היום שרשאי בממשלת ישראל, אנחנו, לישון בשקט תחת סיטואציה שכזאת. פשוט אי אפשר. אני מדבר על זה כבר שנתיים ושמתי חוק לפני מספר חודשים והחוק הזה נפל, וכולי. עזבו אותי לגבי העבר, בואו נסתכל עכשיו, צריך להסתכל קדימה, מחר בבוקר, מה עושים.

תודה.

רגע, לפחות לגמור את הזמן.

לא למה, אני מאוד אברך מי שיסתפק בפחות זמן.

רבותי, אני חושב שגם המקלטים הקיימים, אלו שנשפץ אותם, הם לא נותנים מענה למלחמה שאנחנו יודעים שהולכת לקרות עלינו. זה מקלטים שנבנו ל-1973, ל-1967. הם צריכים לתת אפשרות לשהייה ארוכה, המיגון צריך לתת אפשרות לאנשים בתוך 10, 15 שניות להיות תחת מיגון, למדנו את זה בלחימה הרבה הרבה יותר נמוכה ברמת העוצמה שלה. מה עוד צריך לקרות כדי שאנחנו נוציא את ה- - - אני דורש, לצורך העניין, תכנית עורף רב שנתית, אמר תמיר 1.5 מיליארד, נתחיל בזה ולא להסתפק, תראו, זה ייקח הרבה זמן, צריך להתחיל עכשיו. כל יום שאנחנו יושבים פה ומדברים ומדברים ומדברים ולא בונים מיגונים בצפון זה בזבוז זמן שאנחנו נשלם עליו מחירים שחס וחלילה, שלא נצטרך להסביר לעצמנו אחר כך שיכולנו ולא עשינו.

תודה. אבי נעים.

אני כבר 11 שנים יו"ר ועדת הביטחון לשלטון המקומי, לצד תפקידי כראש מועצה. באמת, גם לי יש רק קומפלימנטים להגיד על פיקוד העורף ועל הדרך שהוא עשה, אבל יש לי דה ז'ה וו. אני בא הרבה לדיונים האלה, הייתי גם עם קודמך. חבר'ה, ברגע שלא יהיה משרד ממשלתי שיהיה אחראי על החזית האזרחית, זה מזמן לא עורף, המלחמה הבאה אצלנו במרכזי הערים ולא רק בצפון, אתם עסוקים בדיון של 2006, כל מדינת ישראל. כשעושים סטטיסטיקה ומדברים על פערי מקלוט צריך להגיד, בני ברק 80% פערי מקלוט. עשרה אתרי הרס, אף אחד לא מגיע אליהם, אלפי הרוגים. וכדאי שנתעורר. אין שר שיודע להביא תקציבים והמילה היא "כסף", שלא תבינו את מפקד הפיקוד לא נכון.

הוא אומר שלעשות את המיגון ייקח שנים, אבל יש הרבה מאוד מה לעשות עם כסף. יש הצטיידות ויש הכשרות ויש מערכות GIS שהן ברוב הרשויות. יש 50,000 צוברי גז במדינת ישראל לא ממופים, לא מתוקננים שכל אחד מהם זו פצצה, ליד גני ילדים, ליד בתי ספר. יש 5,000 בתי ספר, אין מערכות התרעות לרעידות אדמה, אמרו לי "ב-2017 תהיה מערכת מבצעית" עד היום אין, כשיש מערכות שאפשר לקחת מהמדף ולשים 5,000 שקל בבתי ספר ולהציל חיים. הקב"טים, חבר'ה, הם אלה שינהלו את המלחמה הבאה. צריך להתייחס לנושא הזה. המדינה צריכה להבין שאם המל8חמה היא אצלנו היא צריכה לתקצב ב- - - כמו שמתקצבים עובדים סוציאליים, כמו שמתקצבים פסיכולוגים, מורים ורבש"צים, צריך ממונה חירום בכל רשות שיתעורר כל בוקר וידבר.

אני מרגיש לפעמים, תסלחו לי, שאני מדבר לקירות. ישבנו פה, החלו פה את חוק חינוך חינם מגיל 3, באנו ואמרנו "אתם בונים 800 גני ילדים, תבנו אותם ממוגנים, תרוויחו עוד 800 מרחבים ממוגנים. זה מייקר את זה ב-25% בלבד" עשו משהו? לא עשו כלום. לא נעשה בעניין הזה כלום. חבר'ה, חייבים תכנית חומש. מדינה שמתקצבת את מערכת הביטחון ב-80 מיליארד שקלים בשנה כדאי שהיא תתעורר ותשים חצי מיליארד שקלים בשנה בבסיס התקציב לטובת תכנית חומש מסודרת. פיקוד העורף הוא הגורם היחידי שמשמר ידע ומשתפר. תנו לו את הקרדיט. יש הרבה מאוד מאבקי אגו. אין היום ראש לרשות הלאומית לחירום. בצלאל טרייבר, אני כן רוצה להגיד, אמרתי לו "לאן אתה הולך, המדינה צריכה אותך" הוא אומר לי "המדינה לא נתנה לי להרגיש ככה" וכדאי שנתעורר. חייב שיהיה פה שר שידע להביא כסף ולעבוד בשיתוף פעולה.

מילה אחרונה, איפה משטרת ישראל, שהיא אמורה לנהל את אירועי החירום על פי חוק במדינת ישראל. איפה כב"א, איפה הכשרות?

חבר'ה, בואו - - -

רגע.

לא, אני קובע מתי רגע. אנחנו נתנו כבוד לשלטון המקומי ולכן מיקדנו את העניין. אתה משתתף בדיונים שגם המשטרה צריכה לתת את העמדות שלה, אנחנו השתדלנו שהדיון היום ייתן את המקום הנכון לשלטון המקומי וההערות שלך נרשמות, אין שום בעיה, אתה יודע יפה מאוד שהדברים שלך לא נשארים תלויים באוויר, אבל אני שמח לשמוע אותם שוב בנחרצות.

יש עוד משפט אחד מאוד חשוב. בני המכינות הקדם צבאיות ושנות השירות שזה אלפי בני נוער שהם כבר בגירים, לקחת את הגוף הזה גם לאור מה שקרה, לתת להם הכשרה מאוד בסיסית - - -

ובמקרה הגענו למוטי יוגב. בבקשה מוטי.

תודה רבה אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת ואלוף פיקוד העורף. קודם כל תודה למי שכן פועל, מפיקוד העורף ואחרים. אמר פה חברי חבר הכנסת איל, אני חושב שאני זועק על זה פה מיום הגעתי לכנסת, חמש שנים, ואגע בדברים. 150 מיליון שקל שהעמיד האוצר, אני אומר לך עלי, זה גרעינים לפיצוח בסוף הארוחה ולא מספיק לכלום, זה כסף קטן ולא מספק את מיגון הצפון ואני אומר את זה כחבר בקואליציה, כל מה שאני אומר, אני אומר כרגע כביקורת על מה שאין. פערי מיגון יש בכל הארץ אבל יש סדרי עדיפויות. 0-4, 4-7 וכולי, שלומי וקריית שמונה לפי דעתי לפני הישובים ואני אומר, בצפון, לפני יו"ש וכולי. תקציב מרכיבי בטחון באופן כללי הוא נמוך והוא היה בזנב של 16 ולנו אין אפשרות כוועדת בטחון לטפל בו, תקלה חמורה שפה הייתה צריכה לטפל היועצת המשפטית, שנוכל לטפל בו כי רק ועדת חוץ ובטחון בכלל יש לה אוריינטציה לסיפור והמיגון לצפון חסר באופן קריטי, אני מסכים עם כל מה שנאמר פה, רק בשביל יו"ר הוועדה אומר שגם המכינות וגם השין-שינים וגם מישיבות ההסדר בשיעורי א' וב'- יכולים להיות כוח אדיר בלא הרבה עלות, הדרכה ושיפוץ.

יישובי עוטף עזה בדרום שהאיום עליהם ידוע הוא 1/10 מהאיום בצפון והם מוגנו פי 10 מיישובי הדרום, ובצדק. יש אפילו פעמונים לעובדים התאילנדים בשדות, במרחב הציבורי, מוסדות החינוך והדיור. פערי המיגון של הצפון גבוהים, מחייבים נגיד מיליארד לשנה בתכנית עבודה לשלוש שנים כדי שגם יהיה אפשר לבנות במקביל, ושוב, סדרי עדיפויות. המיגון האישי, מוסדות החינוך, המרחב הציבורי 0-4, 4-7, פיקוד העורף יעשה את הסקירה, רק הוא כאיש מקצוע, ייקח לזה גם אנשי מילואים אם צריך לעשות, זה יותר מהר, גם כן הבינוי באחריות משרד החינוך, באחריות משרד הרווחה על מעונות, הכל יכול לבוא במקביל.

אני אומר עוד ביטוי אחד חריף. תקציבי הפיצויים שיידרש האוצר לשלם חס וחלילה על נפשות, על תשתיות ועל רכוש יהיו גבוהים בהרבה ממה שאם היום נחשוב ונשים, נידרש לשלם, ויש לי רק הערה אחת לאג"ת כגורם צבאי, שלצערי הוא מתכנן לא מספיק נכון את כמות הנפגעים העלולים להיות וסבור שיהיה כמעט ולא יהיה. אני חלוק עליו מזה כארבע שנים ששמעתי את הערכתו, ואומר את זה באופן מקצועי.

אני אסיים בכך שמה שאנחנו צריכים לפעול כוועדה או בכל דרך אפשרית, שתקציב המדינה לשנת 2018 וטוב רגע אחד קודם, כי האיומים לצערנו רק מצטברים, הצטרפו אליהם החברים מאיראן, 1,700 קילומטר מאתנו, אבל גם הם רוצים לירות אלינו. אף אחד מאתנו פה לא רוצה את זה, אף אחד מאתנו לא רוצה להילחם בהם בכלל והלוואי ונצליח להיות חברים שלהם ולא אויבים שלהם, אבל האיומים לא פוחתים ובדגש על הצפון ולכן צריך להגיע פה במסקנה ברורה שמיליארד שקל לשנה בתכנית עבודה למיגון הצפון, את האיך - יקבעו פיקוד העורף, אנשי המקצוע. הפער פה של רח"ל ושל - - - מסכים איתו, לא אוסיף עליו מילה. זאת אחריותנו לנהל סיכונים באופן אחראי ולא באופן לא אחראי.

תודה. עיסאווי פריג'.

שלום לכל החברים. אני מצטער לשמוע מה ששמעתי, אנחנו נמצאים במצב חירום, לקיים דיון על מיגון עם דאגות ברמות כאלה, זה מוביל אותי לחשוב על פי התרחישים של צה"ל, והתרחיש הקיצוני כפי שאמרת, של אלפי רקטות, דבר שאמור להפחיד, בזמן שבצפון יש בסך הכל עשרות מקלטים בישובים הערבים. צריך גם לחשוב.

אז אני רציתי לדבר על הנוכחים-נפקדים. חברים, נדמה לי בעשר השנים האחרונות סך הוצאות המיגון שהיו בדרום עברו כמה עשרות מיליארדים. ואנחנו ממשיכים לחשוב על - - -

התכוונת מיליונים. עיסאווי.

עשרות מיליארדים. מיליארדים. ואני עומד על מה שאני אומר. זה כולל כמובן הגדר, החומה התת קרקעית והמנהרות וכל אמצעי המיגון האלה. תבדקו. אנחנו נבדוק את זה בצורה מסודרת, זה לא מדאיג אותי. ואני שומע את הדברים. חברים, אני זוכר את עצמי ב-1973 עם אבא ואמא כשהייתה מלחמה, לקחו אותנו למערה בישוב. רוחנא א'על מרא'ר" זה המקלט שהיה לנו, מערה. ככה בכל שכונה יש איזו מערה שמגלים אותה תוך כדי, ולמערה.

זה הכי טוב.

חבר הכנסת פריג' זה הקונספט שהצעתי כהכי זול ליישובי הגבול, ואני לא אפרט יותר.

אה כן, זה מעניין. אני חושב לעצמי להיות ערבי בחיי היום יום זה קשה, ואיך להיות ערבי במצבי חירום, זה פי כמה וכמה. הנושא הזה מאוד קרוב אלי. בדקתי ודיברתי עם כמה אנשים בתחום והתעניינתי לגבי החברה הערבית בצפון, בעצם היא בקו עימות, אני מאוד מקווה שלא נצטרך את כל המיגון. כמעט כל התשובות ששמעתי היו "הערבים אשמים". "הערבים אשמים". אין תכניות מתאר ואמרת את זה, קשה להיכנס, אין בתים ללא רישיון, קשה לתת. חברים, אין מקלטים ציבוריים בישובים הערביים. תוכלו להגיד למרוח אותנו ב-150 מיליון, תוכלו להגיד דברים יפים וגרפיקות יפות, המציאות שאין. זה המציאות, המציאות שאין. תוכלו להגיד כמה שאתם רוצים. כמה המציאות הזאת היא רק אומרת דבר אחד, חיי הערבים במדינה הפקר. נקודה.

תודה. אורי.

אני מרכז את תחום החירום והביטחון במרכז המועצות האזוריות. אני רוצה להגיד בפתח דבריי שהנושא מספיק חשוב לא כי אתם עוסקים בו ואני מברך על זה, אלא כי יושבת פה חבורה גדולה מאוד שהגיעה מכל הרשויות בארץ, גם של נציגי מועצות, רשויות, גם של קב"טים, כך שהנושא בוער בעצמותינו.

אני לא אכנס עכשיו להתייחסות מפורטת, העברתי לאסף הבוקר מסמך, הוא אצלכם, יש שם התייחסות לכל עשרת הנושאים. אני רוצה להגיד בסוף באמת שני דברים שבעיני הם הכי חשובים לעניין. אחד – אני ממליץ לקחת את שקף הפערים שהציג תמיר בסוף, אותם שישה בולטים ולפרק אותם ולתקצב אותם וכן הלאה, כי אם בזה נתקדם, נתקדם צעד משמעותי מאוד.

הדבר השני, כשהייתי חייל צעיר לימד אותי מפקדי חבר הכנסת בן ראובן שהאמת מצויה בפרטים הקטנים. לכן המיני דיון שהתפתח פה סביב הקרטונים ולא בגלל הדיון עצמו הוא מאוד מאוד משמעותי מכיוון שהרבה מאוד דברים שנכתבו בנהלים וספרים כשיורדים פנימה למטה לדברים הקטנים, בגלל בעיות הרגולציה המדינתית, בגלל היעדר התשתית הנורמטיבית, לא ניתנים למימוש. תודה רבה.

יפה. רחל עזריה. תלמדו מאורי הוא הסתפק במחצית הזמן.

תודה. כן, זה יהיה קצר, גם באמצע הספקתי ללכת לאשר הצעת חוק במסגרת הרפורמות של חבר הכנסת יואל חסון ולחזור, אז לכן אני רק אומרת שאני מעלה נושא שבדקתי ולפי ידיעתי הוא לא עלה, זה ניהול, מה קורה ברגע האמת. עד כמה, יש את העניין שהוא חשוב, אבל עד כמה ברגע האמת יש ניהול מאוד ברור. עם ידיעה ברורה מה צריך לקרות, מי מנהל את האירוע. אני יכולה לומר שבדרום יש כבר הרבה מאוד זמן תרגול. היו הרבה הזדמנויות, כולם יודעים מה צריך לעשות ברגע האמת, כולם יודעים מי לוקח אחריות, עלה פה עניין של הרבש"צ, בדרום זה מאוד מנוהל.

ככל שלצערנו יותר גלי טרור, היה ברור מה צריך לעשות. אבל בעצם איך אנחנו יכולים להפיק לקחים ממה שקרה בדרום כדי להבין איך מנהלים יותר טוב אירועים כאלה כשהם קורים בצפון, שיהיה ברור מי אחראי, את ההשתלמויות הנכונות, שיהיה ברור בדיוק איך ברגע האמת, כולם יודעים, יש פרוטוקולים ברורים למה צריך לעשות כדי להתמודד עם האירוע. שוב אני אומרת, בדרום כאילו התאמנו על פחות קסאמים, פחות חזקים וכאילו היה זמן אימון. בצפון זה נראה שלא יהיה זמן אימון וברגע שתהיה מתקפה היא עלולה להיות מאוד חריפה, גם ראינו את זה במלחמת לבנון השנייה שהייתה הרבה מאוד התפרקות של המערכת הרבה פעמים העירונית, לא היה ברור מי צריך לעשות מה, היו אנשים שעזבו, איך מטפלים באנשים במקלטים, שם היה משבר מאוד גדול. איך אנחנו עכשיו מייצרים פרוטוקול ברור שברור לכל אחד מה התפקיד שלו וברגע האמת הפרוטוקול נשלח והדברים נעשים. תודה.

תודה. נחמן שי.

תודה רבה. מאחר שאני כבר לקראת הסוף אני חושב, לא אחזור על דברי קודמיי. קודם כל אני שוב מתרשם מהעבודה של פיקוד העורף, ושל רח"ל שסוגרים פערים במהירות יחסית, של עשרות שנים בתחום הזה וזה לא פשוט בכלל. אנחנו יודעים שזה היה נושא מוזנח עד שפיקוד העורף קם ועד שפיקוד העורף לקח, וגם זה לעשות ממש שינוי סדרי בראשית. אני חושב שאנחנו בתוך תהליך, מה שמציק לי זה שהזמן לא מחכה לנו, האיומים לא מתחלקים לפי השנים הללו אלא האיומים מתחזקים והפערים אולי אפילו מתרחקים, זאת אומרת שהאיום הולך וגדול והמיגון או כל הצרכים האחרים לא מספיקים להדביק את הקצב, זה בעצם האתגר הכי גדול בעיני. אני מבין שזה נכנס לתכניות רב שנתיות אבל צריך לקצר אותן, והאמת הפשוטה שנאמרה ותשוב ותיאמר, בלי עורף חזק אי אפשר לנהל מלחמות במדינת ישראל. אם העורף לא יעמוד, שהוא החזית בעצם, החזית לא תוכל לתפקד. זה לא יעבוד.

הצבא יסתכל כל המן על העורף וימדוד כמה העורף יכול לספק זמן כדי שהצבא יילחם. הצבא יכול להילחם, אין לו בעיה. הוא יכול להילחם גם חודשים. אבל אם העורף ישדר מצוקה, יצטרכו לקצר את הלחימה וזו תהיה בכיה לדורות והיו לנו מלחמות כאלה שנאלצו לעצור בגלל שהעורף נחלש. לכן ההשקעה פה נראית לי השקעה הכי נכונה והכי אמתית להשקיע בעורף, זה לא בזבוז. זו השקעה שהיא מרכיב חיוני בביטחון, היא כמו לרכוש אמצעי לחימה. זה לא שאומרים "נעזוב את החזית עכשיו כי אנחנו מסדרים את החזית" זה לא נכון. עורף חזק הוא המפתח להצלחה.

אני לא שמעתי פה מילה על ערכות מגן ואב"כ וכן הלאה, דיברנו על זה בדיון אחר, זה גם חשוב. אני רוצה שזה גם יילקח בחשבון. אני לא רגוע, גם אחרי הדיון שהיה - - -

אבל זה לא, שי - - -

אני אומר, גם זה - - -

מה שמסווג- מסווג, וזה לא - - - תודה.

אני לא נכנס לזה, אני אומר שזה היבט חשוב.

הוא מדבר על מלחמת המפרץ.

אה, אתה מדבר על מלחמת המפרץ.

לא, אני מדבר על היום. דיכטר, התאוששתי ממלחמת המפרץ.

נחמן, אתה פשוט עושה עוול לעצמך. מה שחשוב שאף אחד במדינה לא שוכח אותך. פה זו ההצלחה הגדולה. סאלח סעד בבקשה.

שלום לכולם. אני רוצה כמובן לברך ולחזק את צה"ל על כל מה שהוא עושה בימים האלה, בכל הגזרות. אבל תראו, האלוף תמיר הציג כאן תשקיף מאוד יפה, יסודי, ותבורך על זה. אבל חברים, המציאות היא אחרת לגמרי. אני אומר את זה בכאב. אני כתושב הצפון שמכיר את הצפון כמו שאני מכיר את עצמי, קיבלתי טלפונים ועשרות טלפונים מתושבים מודאגים מאוד אחרי ששמעו את האזעקות בשעה 23:30 ביום חמישי בלילה ואנשים היו מאוד מאוד מובהלים, לא היה מה לעשות, לא היו מקלטים, לא היו מקלטים ציבוריים, גם מקלטים פרטיים לאנשים אין. הרי כידוע לכם, כל הבתים שנבנו לפני 1991 אין להם ממ"דים, אין להם חדרי מיגון. כאן אנחנו חייבים לתת תשובה. גם מקלטים ציבוריים.

ערכתי סיור עם לאה פדידה רק ביום ראשון האחרון, ברמת הגולן ישבנו עם אנשי מועצת גם ברמת הגולן, גם בגליל העליון עם גיורא זלץ ועם יו"ר הפורום של המועצות הדרוזיות. חברים, המציאות היא אחרת לגמרי. 32% מהמקלטים בצפון לא מוכנים, אין מקלטים בכלל, ל-32% אחוז מהאזרחים אין מקלטים. אתם מבינים מה המשמעות? זה מאות אלפים של תושבים, בעת מלחמה, בעת רקטות או הפגזות, אני מאוד מקווה שזה לא יתרחש, אני באמת מקווה שזה לא יהיה, אבל המציאות אומרת אחרת. מה נגיד לאיראנים? "תחכו קצת עד שנגמור את המקלטים" מה נגיד להם, "תחכו קצת עד ששר האוצר יעביר את הכספים"? נו באמת. אנחנו צריכים לתת תשובות ברורות לאזרחים. 11 בתי ספר בגליל העליון, מועצה אזורית של 20,000 תושבים, אין בהם מקלטים, אתה מבין את זה תמיר? אני מניח שזלץ אמר לכם את זה. עמיר, 106 גני ילדים של מועצה אזורית שיש בה 22,000 תושבים, אין מקלטים שם. כלומר אלפי תלמידים בסכנת חיים אם יפלו טילים שם. חברים, זו הצגה מאוד יפה, אבל המציאות היא אחרת. סיוון יושב כאן, יו"ר ראשי המועצות בצפון, הוא מכיר את זה מצוין וראשי המועצות מדברים איתכם ואני מניח שגם מדברים איתכם, עם משרד האוצר, עם עמיר פרץ, עם אבי דיכטר, מדברים עם כולכם. חברים, צריך להתעשת, אחרת תהיה ועדת חקירה רצינית ביותר אם אנחנו לא נעשה את הדברים כמו שצריך.

תודה רבה. אלי דלל.

אני ממלא מקום ראש עירית נתניה. תודה לחבר הכנסת פרץ יו"ר ועדת המשנה ולחבר הכנסת אבי דיכטר יו"ר הוועדה. תראו, יש לרוכבי אופניים מושג, חוזק השרשרת נקבע על ידי החוליה החלשה, וזה בדיוק מה שקורה. אנחנו נמצאים בדיון שהוא מציל חיים ויש לתת את כל הכלים לרשויות המקומיות, זה מאוד חשוב, כי אנחנו בסוף האנשים שנצטרך לבצע ולהיות בחזית מול התושבים וזה מה שחשוב.

אני רוצה להיכנס לכמה פרטים בעיר נתניה. יש לנו בנתניה כ-40,000 תושבים חסרי מיגון. העיריה הכינה תכנית שבה מנצלים את המקלטים במוסדות החינוך לטובת הציבור הרחב. אנחנו בדקנו יחד עם פיקוד העורף ועל זה גם אני רוצה להגיד תודה רבה לאלוף תמיר ולשאר האנשים בפיקוד העורף, עבודה טובה יחד איתנו גם בהשתלמויות, גם בתרגול, זה מאוד מאוד חשוב. בדקנו 20 חניונים. עדיין, אחרי כל מה שלא נעשה יישארו כ-5,000 תושבים ללא מיגון. יש לנו בעיות בנושא של תקשורת, יש לנו תכנית פינוי שמדובר, תכנית קליטה המאפשרת לתת מענה זמני במוסדות החינוך. יש לנו תכנית לטיפול באוכלוסייה עם צרכים מיוחדים. העיריה אחראית להספקת מים ולכך היא ערוכה לתת בכל תרחיש, אבל בשאר המוצרים, לעירייה אין שליטה, שדיברנו על זה קודם, נושא הקרטונים למשל. שיתוף פעולה, ציינתי, עם פיקוד העורף. הבעיה זה גם אצלנו לפחות בעירית נתניה, זה שאין לנו לא מיגון אישי, לא ערכות תאורה, לא מכשירי קשר, לא חפ"ק עירוני ראוי, יחידת חילוץ וגנרטורים. מצד שני, העיריה מעמידה לפי הנחיות משרד הפנים כל שנה את התקציב הנדרש בחוזר מנכ"ל. אנחנו מבצעים תרגילים בהתאם. כל מה שנעשה הוא באמת עבודה רצינית, מתואמת יחד עם פיקוד העורף, אבל זקוקים לכלים ולתקציבים כדי שנוכל לעמוד בזמן אמת. תודה.

תודה רבה. לאה פדידה.

תודה רבה חבר הכנסת עמיר, הנתונים ששמענו היום הם לא מפתיעים, אבל הם מטרידים במיוחד. כי אם הנתונים האלה כתובים על הקיר וידועים, אז למה רק כשיש צליל של איום וכשפעמוני המלחמה על הגדרות אנחנו מתכנסים כדי לראות מה עושים ואיך. אמרה חברת הכנסת איילת שכבר הרבה שנים היה לנו זמן של רגיעה ושקט, אז איפה היינו ומה עשינו, ואומר לי פיקוד העורף, וזה הכי מלחיץ אותי, "זה לא בעיה של כסף. גם אם תתנו לי היום את כל הכסף שאני מבקש אני לא מספיק להכין את העורף הצפוני נגד מלחמת טילים, או כל תרחיש של איום אחר. וזה מחדל.

זה לא מה שאמרתי.

אתה אמרת שקשה לבנות, לבנות מערכת מיגון וצריך זמן. אז לכן אלה שני המרכיבים בעצם שהיינו צריכים להקצות מזמן. תכנון זמן וכסף על מנת לתת מענה.

אני רוצה להעלות עוד נקודה שעלתה בסיור עם חבר הכנסת סאלח ולא שמעתי אותה כאן בדיון. אומרים ראשי המועצות "יש לנו חולים שצריכים תרופות כרוניות, שצריכים תרופות מצילות חיים ביום יום והם כבר במלחמה הקודמת נתקלו בחוסר של התרופות האלה" אז האם מישהו הסיק מסקנות ונותן מענה לתרופות הכרוניות ולמאגרים, כמו שמאגרי מזון, זה דבר שחייבים לעשות את זה. אנחנו צריכים להבין שיש אדם שזה מציל את התרופה שלו.

הדבר הנוסף שאני מבקשת התייחסות, אופי הישובים בצפון חברים וחברות, הוא שונה. הרבה קיבוצים, יש שם בתי ילדים שנבנו מזמן מאוד, גני ילדים שלא ניתן למגן אותם. מאידך, זמן ההתרעה מאזעקה עד לנפילה הוא אפס, לא כמוני שזה מרשה לי לקחת עוד את המים וללכת לחדר האטום. אז יש לתת איזה שהוא מערך של מתן מענה לקיבוצים, קרי גם הישובים הדרוזים, הם בנויים באופי אחר. לראות אם אנחנו נותנים מענה. אבל לא ייתכן, ובזה אסיים, שגם בנושא בטחון הצפון תהיה הילדה החורגת של ממשלת ישראל ואנחנו נצטרך לתת להם הסבר בוועדת חקירה. אז תודה רבה על הדיון ונקווה שייתן מענה במהרה.

תודה. עפר שלח בבקשה.

תודה היושב ראש. אני באמת רוחצה להתמקד בצפון משתי סיבות עיקריות. אחת, סיוון אתה אמרת שאנחנו יודעים לעמוד בתרחיש אבל לא בתרחיש קיצון. בצפון תרחיש הקיצון הוא תרחיש הייחוד. זה המקום היחיד במדינת ישראל שבו תרחיש הקיצון הוא תרחיש הייחוד. הוא מה שיקרה במקרה של מערכה כוללת שחיזבאללה יהיה בתוכה, ואפרופו גם דברים תמיר שאתה התייחסת אליהם, אנחנו התרגלנו בדרום, לחיים לא צריך להגיד את זה, אבל בדרום אני לא מקל בכלל ראש לא במה שעברו תושבי הדרום ולא ביכולת העמידה המרשימה שלהם, אבל בסופו של דבר ההשפעה של אספקטים אחרים כמו למשל יכולת ההתקפה שלנו או ההגנה האקטיבית לא דומה בכלל במערכה דרומית מול מערכה צפונית.

לכן אנחנו צריכים להתייחס לצפון כאל המקום, ונגדיר את הקילומטרז' של מה זה צפון לצורך העניין, אבל אנחנו צריכים להתייחס אליו במקום היחיד במדינת ישראל שבו צריך להתכונן באופן הרמטי לתרחיש הקיצון כי הוא מה שיקרה, והדבר השני שאני רוצה להגיד, הדבר הזה חייב להיות מוגדר מתפיסה. זאת אומרת כשאתה מדבר על גני הילדים, אז יכול להיות שכשאנחנו נבחן, אני לא בקיא ולא יודע לתרגם את זה לאמצעים, יכול להיות שנבחן את זה באמצעים ונגיע למסקנה שאי אפשר למגן גני ילדים, אבל בתפיסה ייאמר מתי נמצאים בגני הילדים ומתי לא, ומה הסימן הראשון שבגללו לא נמצאים יותר בגני הילדים ואת המקום שאנחנו נחליט שהילדים יימצאו בו, אנחנו נמגן, כנ"ל בענייני הפינוי. אנחנו גם בעניין הפינוי די משחקים עם עצמנו איזה שהוא משחק. אנחנו לא לגמרי פתרנו את הסיפור הזה, אנחנו לא לגמרי יודעים מה לעשות איתו, הזכרת פינוי תחת אש, אנחנו צריכים להניח הנחה שהוא יהיה תחת אש. אנחנו צריכים לקבוע את התורה שלפיה אנחנו נגן כי אנחנו לא יכולים להשקיע בכל דבר, אבל אנחנו חייבים שמה שנחליט עליו, יהיה הרמטי.

נקודה אחרונה, כל זה חייב להישען בוודאי באספקטים לאו דווקא של המיגון, בכל האספקטים האחרים על הרשויות המקומיות. זה מה שלמדנו גם מהמערכות הקודמות. הם הבסיס של החוסן האזרחי, הם מכירים, גם האזרח כשהוא מסתכל על הרשות והוא רואה שהיא לא מתפקדת, זה דברים שלך יו"ר הוועדה אני לא צריך להזכיר, כשאזרח מסתכל על הרשות והיא לא מתפקדת, המורל של האזרחים, הנכונות שלהם להיות חלק מכל העניין נופלת ואז הם מתחילים לברוח, וכשהם מתחילים לברוח אנחנו בסרט אחר לגמרי, לכן את הדבר הזה בלי שום שיקולים של תקציב אחרי שהצבנו תפיסה, בדבר הזה צריך להשקיע. תודה רבה.

תודה. אבי דיכטר בבקשה.

אני חושב שהמשפט נבלע, האלוף תמיר אמר איזה שהוא משפט והוא נבלע לנו תוך כדי הדיון. משפט שהוא מפתח בעיני. אני מקווה שאני מצטט אותך נכון. 92% מהתושבים היום, בנתונים שיש לנו היום, אם יעבדו על פי הנחיות פקע"ר, לא ייפגעו למעט כמובן בפגיעה ישירה. בפגיעה ישירה גם מיגון - - -

מה שאמרתי זה ש-92% מהתחמושת שכרגע נמצאת בארסנל של אויבנו, לו נתנהג נכון, למעט פגיעה ישירה, לא עושה שום דבר.

זה בעיני משפט מפתח. מפני שכדי לבצע את מה שאתה אומר, אנחנו כל הזמן חושבים באופן אוטומטי לקחת תקציבים לשפוך על נושא המיגון ולפעמים בתקציבים נמוכים יותר, אם אתה שואל אותי, גם אם יינתן תקציב למיגון ולא יינתן תקציב כדי להבטיח את המשפט הזה של ה-92%, הייתי חותך מהתקציב של המיגון ושם על הדבר הזה. כי זה נושא שהוא מציל חיים מניסיון, ויש פה מספיק אנשים מסביב לשולחן שהם עתירי ניסיון בנושא הזה. המשפט השני שהוא משפט שהולך איתנו ואנחנו הולכים איתו כבר שנים בוודאי מאז מלחמת לבנון השנייה, הרשות המקומית היא לבנת היסוד. אנחנו יודעים, חווינו את זה, לא צריך לעשות פה עוד פעם תרגול, מפני שכל המערך כולל פיקוד העורף בנוי לנושא הזה.

אגב, תוך כדי הדיון התחדד, מאחר והיו שינויים בנושא של אחריות רח"ל וכולי, אתה רואה שהעסק עובד מעל לראש של רח"ל, בכל מה שקשור לרשויות מקומיות. רח"ל כבר לא בלופ. אני אומר לעצמנו כוועדה בכנסת, אני לא זוכר שראינו - - -

למה רח"ל לא בלופ?

זה לא מדויק.

ככה התרשמתי מהדברים בדיון. אנחנו שמענו

המלצות ועדת אבי מזרחי לשר - - -

מאה אחוז, אני רק אומר - - -

רח"ל בלופ בגלל מל"ח.

למעט סוגיית מל"ח אבל מל"ח זה לא עניין של רשות מקומית. חבר'ה, מל"ח זה משק לשעת חירום ולא רשות לשעת חירום. גם מהתיאור של אלי רגב, יכולת להבין את ההעברה, הדיאלוג בין משרד הפנים לפיקוד העורף הוא דיאלוג ישיר. זה עובר ממש, לפחות לפי איך שזה נשמע כאן בדיון.

אני ממליץ לך עמיר, אנחנו צריכים לקבל מסמך בהיר וחד להבין את האחריות החדשה של הגופים זה יכול להיות גם בדיון. זה מחייב ליבון מפני שיכול להיות שאם זה יידרש לחקיקה, נצטרך גם לעשות תיקוני חקיקה בנושא. יש שינוי דרמטי, הוא לא איזה שהוא שינוי מינורי בנושא.

הערה אחרונה לגבי המיגון. בסוף זה באמת נושא שאם הרשות המקומית היא לבנת היסוד ואנחנו שנים שומעים בנושא, גם בנושא של המיגון הפרטי וגם בנושא של המיגון המשותף, של תמ"אות וכיוצא בזה, אני חושב שבנושא הזה אנחנו הולכים על יותר מדי וולונטריה של הרשויות המקומיות ופחות מדי מחויבות בחוק. נדמה לי שאפילו המשפט, וסליחה על המשפט הקשה, הבריחה של רשויות מקומיות מנטילת אחריות על מקלטים משותפים, היא לא סבירה בנסיבות העניין. על גזם שבית משותף זורק לרחוב, אתה יודע בדיוק את התאריך. ועל מקלט משותף, בעצם אין לו שום אחריות. ועד הבית. ועד הבית זה מונח אמורפי, אין לו משמעות לעניין שלנו. אני חושב שפה צריך לעשות בדיקה, איך הכי נכון מבחינתנו להתמודד עם הלקונה הזאת, היא לקונה לא סבירה, מאות אלפי אנשים שאתה יכול להבטיח בתיקון חקיקה או בחיוב חוקי עזר, דרך משרד הפנים, זה צד אחד של הסיפור.

הצד השני זה המיגון הפרטי. עמיר, אתה יזמת את זה והצטרפתי אליך בנושא הזה. הסיפור של המיגון הפרטי זה באמת בהקלה, היא חוצה את כולם. היא חוצה ישובים, היא חוצה מגזרים, היא חוצה הכל. היא רק מחייבת לתת למי שאתה מדרבן אותו לבנות מיגון פרטי, לתת לו גם את הרווח האישי, כדי שהרצון יהיה עז לעשות את זה. נכון יש מגבלות, בצדק נשאל כאן, אתה לא יכול להתיר מיגון פרטי בבית שנבנה שלא כחוק, אבל אוקיי, זה החריגים ואלה החריגות שנצטרך לטפל בהם בנפרד או להחליט איך מטפלים בזה באופן חריג. אבל במקביל לעיסוק שלנו בתקציב הרב שנתי כפי שמבוקש פה לחמש השנים 2020-2025, אתה מחויב להבטיח שלאזרח יהיה אינסנטיב, שרותם אותו לעשות את המיגון הפרטי, וכשאתה מחבר מקלטים משותפים זה מאות אלפים, מיגונים פרטיים זה מאות אלפים. פתאום התמונה משתנה, מ-2.5 מיליון אתה כבר עוסק במאות אלפי אנשים. זה סרט אחר לגמרי. תודה רבה.

טוב חברים אני בהחלט מברך על הדיון היום, אני חושב שהדיון מתבצע בעיתו. אמנם יש אזעקת ארגעה בצפון אבל אותנו זה לא אמור להרגיע. אנחנו אמורים לקחת את אירועי הצפון ולנסות ולהשתמש בהם כמנוף כדי לקדם את הנושא והנושא הוא רחב, מקיף, עם חלוקת אחריות שהיא לא פשוטה. אנחנו בעצם כוועדה נצטרך להשקיע בעיקר בלתחום את חלוקת האחריות. בסוף יש סמכות ואחריות, כשהאחריות מתחלקת בין כל מיני גורמים, וכל אחד בטוח שהשני יעשה יותר, אז לעתים יש דברים שנופלים בין הכיסאות וזאת אחת הבעיות הכי קשות, כשמדברים על תחום כל כך רגיש.

אני מצטרף לתפיסה שאומרת שהרשות המקומית היא לבנת היסוד, זה נכון. אבל אי אפשר לגלגל הכל רק על הרשות המקומית, הרשות המקומית צריכה לקבל בהחלט את הגיבוי המתאים, את התמיכה המתאימה.

אני חושב שמה ששמענו כאן מפיקוד העורף זה א. תשתית לתכנית לאומית רב שנתית. יש פה חלוקה נכונה של הנושאים, של המעגלים השונים שכל נושא ונושא מקיף, ואנחנו בהחלט יכולים לקחת את הדרך שנותחה כאן הסוגיה, ולהפוך אותה לתכנית רב שנתית, לאומית, גם כאן בפעם הראשונה שמענו על מספרים מדויקים של כמה פערי מיגון קיימים וחלוקת פערי המיגון לפי מספר תושבים, לפי אחוז של בניית בתים, מה פרטי, מה ציבורי. זה בהחלט אולי האתגר הכי גדול שלנו, לקחת את הניתוח הזה ולהפוך אותו לתכנית עבודה משותפת.

אבל אני רוצה לומר משהו למשרדי הממשלה. גם אם אין לכם תקציב, יש נושאים שהאחריות של משרדי הממשלה היא לקדם אותם. נניח שאנחנו מדברים על מיגון מוסדות ציבור, לא ייתכן בכלל שמישהו יאמר שכשיש תקציב אז נחליט איזה מוסד ציבורי אנחנו הולכים למגן. הרי התפיסה היום היא תפיסה שגם כשאתה בונה מקלט או גם כשאתה בונה בית ספר ממוגן או בונה גן ילדים ממוגן, הוא גם הופך מקום שיכול לשרת את התושבים באזור. בעוטף עזה היום כל בניה של מוסדות ציבור זה מוסד ממוגן. בתי ספר ממוגנים, אני לא מדבר על מרחב מוגן בבית ספר, אני מדבר על בית ספר ממוגן שיכול מחר לשרת כל אזרח, הוא הופך למתקן שמקל מאוד בהתמודדות במשבר הרבה יותר עמוק.

אני אומר שלא ייתכן שמשרדי הממשלה יחיו רק לפי התקציבים הקיימים, כי מה שאמר כאן האלוף תמיר ידעי שבעצם מחר תן לו 10 מיליארד הוא יידע להשתמש בהם לדברים המידיים, הוא יוכל להכין איתם תכנית רב שנתית. אבל למשל משרד הפנים, אני מצפה מכם להכין תכנית שאם מחר בבוקר יהיה תקציב למיגון פרטי, יוכלו לעשות את זה במהירות. אחת מההנחיות שלכם בתפיסה אורבנית היום, חייבת להיות איך מנחים את הרשויות המקומיות להיערך למקרה שיהיה פתרון לאותם אזרחים ואת הנתון הזה ששמענו היום בבני ברק, הוא נתון מאוד משמעותי. אני עד היום נתתי דוגמאות של בת ים, יפו, כשניסיתי להסביר שלא מדובר פה רק בצפון ובדרום. אנחנו נתעורר יום אחד כשטווח הירי של הטילים מכסה את כל מדינת ישראל ואז באמת נראה כמה העניין הזה של בתים לא ממוגנים הופך לסוגיה לאומית ואני מקווה לא למשבר לאומי. לכן הדוגמה הזאת שניתנה כאן בבני ברק היא דוגמה נכונה.

בגלל שאנחנו חייבים לסיים, אני אומר כך, אנחנו מתכוונים להמשיך ולזמן גוף אחר גוף אחר גוף כדי להגיע סופית למסקנות שאותן נוכל להציג בפני הגופים, לרבות בפני הממשלה. אנחנו בהחלט מתכוונים להגיע לרגע שבו כל הדיונים שקיימנו כאן, נעשה מהם סיכום ונעשה מהם גם תכנית שהיא תכנית שתעבור מבחינתנו את כל המערכות הנדרשות, ישנן שתי הצעות חוק שעומדות על הפרק היום, גם ההצעה שנפלה של איל בן ראובן ושצריך לחדש אותה, למיגון הצפון, אבל יש את ההצעה שאבי דיכטר ואני הגשנו יחד עם 80 חברי כנסת, שמדברת על מיגון של כלל אזרחי מדינת ישראל. זה נוגע גם למשרד הפנים וגם למשרדים אחרים כי ההצעה בעיקר מבוססת על יצירת אינסנטיב, תמריצים לאזרחים. למשל, אני חושב שנצטרך לקבל החלטה עקרונית שממ"ד שנבנה בבתים ישנים יהיה ממ"ד פטור מארנונה, שממ"ד שנבנה בבתים ישנים, האוצר יתחייב להעמיד לזה משכנתא, אם לא, בבני ברק אין סיכוי שתבנה ממ"דים. אין סיכוי.

ובסוף בחינת ההגדרה של סדרי עדיפויות. אני עדיין עומד על כך שאחרי כל מה שראינו וכל מה ששמענו, ואני באמת מעריך את מה שראינו כאן, את העבודה הגדולה שעושים כולם, את ההתקדמות המאוד מאוד דרמטית, גם בתיאום, גם בביצוע, גם בחלוקת אחריות. שמענו זאת בעיקר מפיקוד העורף אבל גם מהגורמים האחרים, יש צמצום בפערים שהיו גם בכל מה שקשור לרזרבות השונות שבעבר היו פערים יותר גדולים והיום הפערים יותר קטנים, אבל מבחינתי הממ"ד הוא החוליה החשובה ביותר, כמו שתכין את הצבא הטוב ביותר ובסוף לא תיתן לחייל שלך לא את השכפ"צ ולא את הציוד הנדרש, אז יפה מאוד, כל העסק ימצא את עצמו במשבר אחד גדול ולכן אנחנו חייבים להמשיך ולפעול בכל דרך, גם בדרך של חקיקה, גם בדרך של דיונים מול הרשויות, גם מול הממשלה, שהעניין הזה של הממ"ד האישי יתפוס את המקום הראוי לו כפתרון האמתי שבסופו של דבר כל אזרח יוכל להרגיש בטוח. תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:51.