פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



36
ועדת משנה לענייני תכנון ובנייה ברשויות הדרוזיות
22/05/2018


מושב רביעי


פרוטוקול מס' 7
מישיבת ועדת משנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה
לענייני תכנון ובנייה ברשויות הדרוזיות
יום שלישי, חיילים משוחררים בסיון התשע"ח (22 במאי 2018), שעה 11:00

מדיניות שיווק המגרשים על ידי רשות מקרקעי ישראל בישובים חורפיש, שפרעם וחואלד

חברי הוועדה: חמד עמאר – היו"ר

יואב בן צור
סאלח סעד

רבקה שאלתיאל - אגף מיעוטים, משרד הבינוי והשיכון

עו"ד אריאל צבי - מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

הלל פרימן - מנהל אגף תאום ובקרה, רשות מקרקעי ישראל

אורן יעקב - סגן מנהל אגף שיווק, רשות מקרקעי ישראל

טלי מורלי - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות מקרקעי ישראל

אל"מ (מיל) מופיד מרעי - ראש המועצה המקומית שפרעם, יו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות

פרג' חניפס - משנה לראש עיריית שפרעם

שלמה כפיר - עוזר ראש המועצה האזורית זבולון

ארז ארד - מזכיר המועצה האזורית זבולון

סזאר יהודקין - רכז פרויקט יישובים ערבים, עמותת "במקום"

יחזקאל אייל - רכז צפון, תנועת "רגבים"

מאיר דויטש - תנועת "רגבים"

דני קדרון - יו"ר ועדת ביקורת, עמותת "נכים למען נכים"

כמאל קיס - תושב שפרעם

מוסטפא חאלד - תושב חואלד

עורסאן ח'אלדי - תושב חואלד

עאבד ח'לאדי - תושב חואלד

אדהם קוזלי - תושב חואלד

איסמעיל ח'אלדי - תושב חואלד

סאלח ח'אלד - תושבת חואלד

סאמר קוזלי - חייל משוחרר תושב חואלד

לאה קריכלי

ר.ל., חבר המתרגמים
מדיניות שיווק המגרשים על ידי רשות מקרקעי ישראל בישובים חורפיש, שפרעם וחואלד

בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת המשנה של ועדת הפנים, לענייני זכויות בנייה ברשויות הדרוזיות.

היום הנושא הוא מדיניות שיווק המגרשים על ידי רשות מקרקעי ישראל בישובים חורפיש שפרעם וחואלד. אני קיבלתי הרבה פניות בנושא הזה. אני אתן לכם רק דוגמה. אני אתחיל עם דוגמה פשוטה, משפרעם. אחרי שהיה פסק דין של בית המשפט – מקרקעי ישראל, אתה יכול לשמוע אותי – אחרי שהיה פסק דין שחייב את מי שפולש לשם להוציא את כל הדברים שהוא שם על החלקות של חיילים משוחררים, ראש העיר מחליט ביוזמתו האישית, כיושב ראש ועדת תכנון ובנייה מקומית, לשנות ייעוד לאותן ארבע חלקות שמיועדות לחיילים משוחררים, לעשות אותן שטח ציבורי.

למרות שיש בשכונת חיילים משוחררים הרבה שטח ציבורי הוא משנה את הייעוד. ועדה מחוזית מאשרת את שינוי הייעוד בכפוף לתנאים, אני לא יודע אילו תנאים, היא משנה את הייעוד ואני לא יודע איפה מינהל מקרקעי ישראל, איפה הנושא של חיילים משוחררים שנמצאים באותה השכונה שמחפשים כל מגרש ריק? ואנחנו עכשיו מחכים, רק בשפרעם, לחלוקה של חלקות חדשות, כבר ארבעה חמישה ששה חודשים. הכול מוכן לחלוקה. היה בית משפט, נגמר בית המשפט, אמרו: תוך חודשיים נצא לחלוקה. החודשיים האלה נגמרו לפני יותר מארבעה חודשים. אנחנו מחכים לחלוקה בחורפיש. ראש הרשות אין לו שום סמכות שם. לעומתו, בכפר ורדים, ראש הרשות שם יכול לעצור את המכרז, בגלל שניגשו שם יותר מ-50% בני מיעוטים לאותם מגרשים, הוא יכול לעצור את החלוקה. ראש רשות חורפיש, שרוצה שיקבלו חיילים משוחררים, אותם אנשים שאין להם מקרקעין, ורוצים לבנות את הבית שלהם - - - במינהל מקרקעי ישראל, אין לו שום סמכות, לא עוצרים, לא מתייעצים אתו, לא קוראים לו לשום דבר. הוא נמצא כאן.

חואלד, יש שם חיילים משוחררים ואותם חיילים משוחררים לא מקבלים מגרשים. אנשים מבחוץ, מחוץ לישוב חואלד, ניגשים לשם, משתלטים, עכשיו אמרו על עשרים מגרשים, שמינהל מקרקעי ישראל חילק עשרים מגרשים שם, לא לאותם חיילים משוחררים ולא לזה זה נועד. זה נועד לאותם אנשים שתרמו למען מדינת ישראל, תרמו למען בטחונה של מדינת ישראל, המדינה החליטה לחלק חלקות לחיילים משוחררים והן נקראות חלקות לחיילים משוחררים. לא יכול להיות מצב, שאנשים שלא עשו צבא יבואו מחוץ לישוב חואלד, יקבלו את המגרשים ואותם חיילים משוחררים בחואלד לא יקבלו מגרשים. זה גם קרה בשפרעם. בשפרעם יש שכונה שנקראת שכונת חיילים משוחררים וחילקו שם לא לחיילים משוחררים, לא לאנשים שעשו צבא, לא לבני העדה הדרוזית, למרות שכל התושבים בשכונת חיילים משוחררים עד עכשיו הם דרוזים. פתחו את זה לכולם. כל אחד יכול לבוא לקבל, כל מי שיש לו כסף יכול לבוא ולקנות ואותם חיילים שמצבם לא הכי טוב – לא יכולים לקנות.

לכן אני יזמתי את הדיון הזה. אני רוצה לשמוע על המדיניות של מינהל מקרקעי ישראל. אם לפי מדיניות מינהל מקרקעי ישראל יש אפשרות לעצור את המכרזים בכפר ורדים, למה אין את האפשרות להגביל ולאפשר לחיילים משוחררים לקבל בחואלד, לאפשר לאותם חיילים משוחררים לקבל בשפרעם, לאפשר לראש רשות בחורפיש, שיודע שלאנשים מסוימים שזכו במכרז יש בית והם גרים בתוך הבית שלהם? יש להם הכול והוא לא יכול לבוא ולהגיד: תשמעו, הבחור הזה, משפחה שכולה, חייל משוחרר, אין לו בית, הוא מחוסר דיור והשני יש לו בית והוא גר בתוך הבית שלו.

אני אשמע את כולם. נשמע את מינהל מקרקעי ישראל מה יש לו להגיד על הדברים ונראה איך אנחנו מתקדמים בדיון הזה. אני מציע שנתחיל עם ראש מועצה מקומית חורפיש, מופיד, הוא גם יושב ראש הפורום של ראשי הרשויות הדרוזיות, אז הוא יכול לתת לנו סקירה. יש לנו זמן עד שתים עשרה וחצי ואני רוצה אז לסיים את הדיון הזה, כי אני רוצה להתחיל בדיון אחר בשתים עשרה וחצי. אחריו ידבר נציג חואלד ואחריו ידבר נציג שפרעם. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני רוצה לפתוח, אדוני היושב ראש, קודם כל בברכות, לך, על עצם קיום הדיון אבל יותר מזה, אולי לא כל האנשים פה יודעים ומכירים, אבל אתה עקבי בדיונים שלך לפתרון הבעיות. מגיע לך כל הכבוד ומלוא המחמאות על העקביות שלך, כי אנחנו בסוף נגיע לפתרון. וזה בלי שום קשר ליחס שיש בינינו, ליחס החברתי שיש בינינו, אתה גם חבר כנסת וגם ידידי, באמת תודה.

תודה רבה לך.

תודה רבה לך על הדיון הזה. תודה שהזמנת אותנו והוא גם מוודא שאנחנו מגיעים. לא יכולים גם לשחק הרבה. בזה אני חייב לפתוח.

נושא שיווק של מגרשים לחיילים משוחררים, הן במגזר הדרוזי והן במגזר הבדואי, חווה עליות וירידות. בסופו של דבר אנחנו מדברים על זה שאנחנו רוצים שמי ששירת יקבל את המגרש שלו ויוכל לבנות בשקט. אני לא רוצה לחזור על כל תהליך התכנון והבנייה בישובים הדרוזים וגם, אגב, בישובים הבדואים, שגרם בעצם לאי הרחבת התכנון והבנייה בשנים האחרונות ובעשרות השנים האחרונות, עשרים ושלושים שנה, גרם למצב שיש בנים או תושבים שהלכו ובנו באדמה הפרטית שלהם בתים משלהם והם גרים. נקרא לילד בשמו, הדירות לא רשומות על שמם, כי מרביתם אנשי בטחון ושומרים על החוק, הדירות רשומות על השם של האבא והאימא ואני לא יודע מי. המצב רע, המצב רע וכתוצאה מהמצב הזה, השיווק של מינהל מקרקעי ישראל לא מדביק את הקצב של הצורך. ולי בחורפיש, אני אדבר כרגע על חורפיש ועל מה שקרה, הייתה לי הרחבה, 180 יחידות בתשעים ומשהו מגרשים. בסופו של דבר הביקוש יותר מההיצע וההיצע פחות מהביקוש.

כשבאנו לדיון במינהל מקרקעי ישראל ואני באתי מוכן, אדוני היושב ראש, עם שמות, מי באמת מגיע לו, מי זכאי לקבל ולמי יש עדיפות, הייתה לי בקשה אחת פשוטה, תנו לנו שבועיים לעשות סדר בשביל לקבוע את סדר העדיפות אצלנו, שמי שבאמת מחוסר דיור יקבל. נעניתי בשלילה, עזבתי את הדיון והלכתי כי אני לא יכול להשפיע. אני לא יודע למה זימנו אותי אם אני לא יכול להשפיע. לדיון האחר כבר לא באתי. בפועל, 38 נזקקים לדיור לא קיבלו. לעומתם, מעל 40 איש שיש להם דירות קיבלו יחידות דיור. משהו עקום כאן בתהליך עצמו. כשאני בא ובודק מי לא קיבל אז אני רואה שהתהליך שלו לא היה בסדר. הרי ידוע שמשפחות שכולות הן בסדר עדיפות גבוה. וחברים, משפחות שכולות לא היו בעדיפות, הבנים של חללים אצלנו לא קיבלו עדיפות ולא קיבלו את הדיור והם יש להם מצוקת דיור, אין להם איפה לגור. אלו העובדות. איך, מה עושים עם זה, צריך לראות את התהליך. לא יכול להיות שבסופו של דבר אנחנו לא נותנים מענה וגם לא נותנים העדפה למי שצריך לקבל העדפה.

עלויות, כבוד היושב ראש חמד עמאר, עוד פעם, הלך, נלחם בזמנו על 10%, על סבסוד של 10% ו-90%, אנחנו צריכים לשלם 10%. במגרשים שלמעשה מסחריים או לא מסחריים, או עם צימרים, פתאום מגיעים לתשלומים של מעל 120,000-130,000 שקל למגרש.

מה שאני רוצה לדעת: מגרש למגורים, יחידת דיור למגורים, לא קיבלה 90%?

כן, אני אגיד. קודם כל, קיבלו אבל בסופו של דבר ההכשרה בחורפיש יקרה יותר מאשר בירכא, לדוגמה, או בג'וליס או ברהט, או אצלכם. השטח ישר, אין בעיה, אבל אצלנו, בגלל הטופוגרפיה הקשה ההכשרה פגועה. אבל מה כן עשינו וחשוב מאד שגם אתם, זה לא קשור למינהל מקרקעי ישראל, אתם שייכים לתאגיד המים?

כן.

אצלנו לא משלמים. אם אתם שייכים לתאגיד, בישובים ששייכים לתאגיד מים, ההכשרה כוללת היטל מים וביוב. אל תשלמו לתאגידים. אצלי בחורפיש ובישובים הדרוזים אנחנו לא משלמים וגם לא בשכונת חיילים משוחררים, היטלים, אז מבחינת האזרחות זה בסדר. כשאתה עובר לאזור תעשיה מסחרי או לבניין מסחרי או לבניין עם צימרים העלות יותר גבוהה אבל בגלל החוסר, אנשים יצא להם בהגרלה לקבל מסחרי והוא אומר: אני לא רוצה מסחרי. הוא לא רוצה מסחרי אבל בגלל שהייתה הגרלה כי השיטה היא לעשות הגרלה במינהל מקרקעי ישראל, אז הוא קיבל מסחרי והוא בא אלי ואומר לי: אדוני, ראש - - -

אתה יכול לברר מה זה מסחרי ולא מסחרי?

אני אברר.

איך ההחלטות על לשווק מסחרי או לא מסחרי בקרקע של חיילים משוחררים?

אני לא מכיר קרקע מסחרית לחיילים משוחררים.

אתה יכול לבדוק?

יכול להיות שמדובר במגרשים שהם למגורים ויש להם איזו חזית מסחרית.

נכון והעלות היא יותר, אבל זו לא הבעיה, הבעיה היא שבהגרלה נפל שפלוני קיבל מגרש שהוא למעשה מסחרי, הוא צריך לשלם 180,000 שקל.

אבל מה שמייעדים, החלקות לחיילים משוחררים זה למגורים - - -

גם וגם.

גם מסחרי יש?

בתכנית הכוללנית של חורפיש, חשוב שזה יהיה, יש בפנים תיירות חקלאית ויש גם מסחר, זה בסדר. צריך את זה אבל מה הבעיה? בגלל החוסר, בגלל החוסר בחלקות עשו הגרלה ואז חלק מהתושבים שרצו בכלל רק מגרש לבנות, מצאו את עצמם מקבלים מסחרי והם צריכים לשלם 180,000 שקל, אין להם לשלם. לא ישלמו בזמן לוקחים להם את המגרש. אלו שתי בעיות, האחת, חלוקה - - -

מי שרוכש את הקרקע, הוא לא מחליט בעצמו אם הוא רוצה מסחרי או מגורים?

לא, כי עשו לו הגרלה ואמרו לו: אתה מקבל מסחרי.

שימושים בתב"ע. אתה קונה קרקע, התכנית מגדירה.

לא, אני לא רוצה מסחרי, אני חייל משוחרר, רוצה לקבל חלקה.

רוצה חלקה ב-40,000-50,000 שקל הכשרה, זה מה שאני רוצה.

יש חזית מסחרית, זה משהו מזערי, המסחר שם הוא מזערי.

אבל התשלום הוא לא מזערי.

זה ביחס למגורים אבל יש כאלה שאתה נותן להם - - -

השאלה שלי היא אם אני לא רוצה מסחרי, אני נגשתי למכרז, אני רוצה לקבל חלקה של חייל משוחרר ואין לי את הכסף הזה לשלם את - - -

אין כזה דבר, חלקה של חייל משוחרר. יש אפשרות לחייל משוחרר לגשת למכרז ולהתמודד על המגרשים שמשֻווקים במסגרת אותו מכרז. במסגרת אותו מכרז משווקים מכרזים למגורים ולעתים, בחלק מיחידות הדיור יש בתוכן חלק מזערי של מסחר.

אני מבין אבל אני לא רוצה מסחר, אני רוצה רגיל. אתם יכולים לחייב אותו לקחת מסחר?

יש מגרשים למגורים ובחלק מהם יש גם חזית מסחרית.

סליחה, הוא יכול גם בלי מכרז, נכון? זו הקצאה. הוא יכול גם בלי מכרז. תסביר את זה.

זה מסלול שונה, זה ענין שיש תקנות שהן - - -

שיעשו הגרלה, אני אגש, אני רוצה מגרש - - -

סליחה, לא לדבר יחד. בבקשה, תמשיך.

זו בעיה שניה. אז אמרנו, קודם כל, אין התייחסות למשפחות שכולות ועל פי החוק כן צריך להתייחס אליהן ולהעדיף אותן. דבר שני, נושא ההגרלה שכוללת בתוכה את המסחרי ואת התיירותי ואז העלות היא יותר מאשר של מגרש רגיל.

לשאלתך, אדוני היושב ראש, האם 10% הם סבירים – כן, מקבלים 10% וזה סביר, כי 10% נחלקים, כלומר, התשלום של התושב נחלק לשניים, 25,000 שקל הכשרה של השטח וזה must, כלומר, זה חלק מהתשלום. השאר, מה שנשאר, 30,28,24 אלף שקל, תלוי במגרש, הוא ה-10% של 230,000 או 240,000 שקל של המסחר. זה עובד, עובד אצלנו ויעבוד אצל כולם.

דיברנו על התשלום לתאגיד המים – לא לשלם והסדרי תשלומים. החייל משתחרר, מקבל מגרש, אין לו בקושי כסף לשלם ואז, המינהל רוצה בהסדר שהתשלום יהיה מיידי.

תוך 90 יום.

90 זה עוד יותר. מה, איפה חייל היום יכול ללכת ולהביא 60, 90, 80 אלף שקל ולשלם אותם תוך 90 יום.

80,000 שקל תוך 90 יום חייל משרות סדיר?

כן, כן.

אם לא, הוא מאבד את הזכות שלו.

יש לי שאלה, כמה זמן לחייל בתל אביב או בקרית אתא, לקחת משכנתא?

איסמעיל, אני מבקש, אנחנו נסיים עם ראש מועצת חורפיש, ידבר נציג של חואלד, אחרי זה ידבר נציג של חורפיש ואחרי זה נשמע את מינהל מקרקעי ישראל ונגיע.

לא, אבל באמת זה לא סביר שבתוך 90 יום חייל משוחרר, הוא לא יקבל הלוואה באף מקום, אף אחד לא ייתן לו.

בתל אביב לוקח עשר שנים עד שיחסוך 100,000 שקל.

גם מענק השחרור שלו לא מגיע לסכום הזה.

למה לא לפרוס את זה, נגיד, לעשרה תשלומים או חמישה עשר תשלומים?

זה מה שאמרתי.

התשלום תוך 90 יום הוא לכלל מכרזי רשות מקרקעי ישראל.

בהרצליה פיתוח - - -

סליחה, אני מבקש לרשום את השאלות. אף אחד לא שואל. ראש הרשות מעלה איזו שאלה, תרשמי אצלך, אל תעני לאף אחד. אחרי זה תעני במרוכז לכולם, נדע את התשובה בדיוק, כי אני רוצה לצאת מהדיון עם תוצאות כמו שצריך, לא באמצע לדבר ולהכניס דברים.

חמד, אני שואל שאלה ברורה וזכותי לשאול שאלה.

כן, זכותך, אבל היא תיתן תשובה אחרי זה.

בבקשה, אין בעיה. אני רוצה לשאול, למה אתם, לחיילים משוחררים, בדואים, דרוזים, לא משנה, כל חייל משוחרר שרוצה לקבל חלקה, למה לא נותנים לו עשרה תשלומים או חמישה עשר תשלומים?

תרשמי את זה, תענו לנו אחרי זה. בבקשה, תמשיך.

זה בנושא הסדרי תשלומים. הנקודה האחרונה, נכון, יש הרחבות, יש הרחבה בשפרעם, יש הרחבה ביִרכּא, הרחבה בחורפיש, ביאנוח − עוד מעט אנחנו נשב בדיון לגבי יאנוח − אבל זה, חברים, לא מספיק. מינהל מקרקעי ישראל צריך להפשיר יותר שטח בתיאום עם משרד השיכון, ליותר חלקות. זה לא נותן מענה. תזכרו דבר אחד, שהאדמות הפרטיות בישובים הדרוזים הן נחלתם או בחזקת 20%-30%, מה קורה עם 70% מהאוכלוסייה? ה-70% האלה, חברים, צריכים לקבל פתרון.

אני ישראלי כמו תושב תל אביב, תבנו לי בתים לגובה, לרוחב, עזריאלי מצדי, תאשרו לי עזריאלי, אני מכניס אותו לחורפיש בבניין אחד, אבל גם זה לא מאשרים לי כי אנחנו שייכים לחוק הבנייה הכפרי. אז אם אנחנו שייכים לחוק הבניה הכפרי, אנחנו מבקשים שיהיו הרחבות, שמינהל מקרקעי ישראל יפשיר יותר שטח ויאיץ את התכנון. ולא, כמו שנאמר כאן, או שאני לא יודע מה, חבר'ה, אז בסדר, עזבו, אתם לא רוצים להפשיר לישובים הדרוזים? לא רוצים להרחיב את תכניות המתאר? אז תנו לישובים הדרוזים וגם לבדואים, להיות שותפים בישובים היהודיים שסמוכים.

אם יש הרחבה בכפר ורדים וחבר הכנסת חמד עמאר יודע בדיוק למה אני מתכוון, אז אם יש הרחבה בכפר ורדים תאפשרו גם לאחרים להתמודד שם.

שם עצרו את ההרחבה.

שאלו אותי מערוץ החדשות, הייתי במקרה בניו ג'רזי בשליחות במשלחת, איך ראש המועצה בכפר ורדים, חבר שלי, סיוון יחיאלי, מצליח לעצור את השיווק. למה, כי מעל 50% מהשיווק של כפר ורדים, מי זכה בו – חבר'ה לא יהודים. חבר'ה לא יהודים לא טובים להם אז אמרו: או.קיי., אנחנו עוצרים את השיווק. אמרתי: אני מצדיע לחבר שלי, ראש המועצה של כפר ורדים, סיוון יחיאלי, שהצליח לעצור שיווק. אני לא הצלחתי להשפיע על השיווק כראש רשות.

אתה יודע שאני בדקתי והתברר לי שאף לא דרוזי אחד ניגש למכרז?

מרביתם לדעתי מתוך - - -

כל ישוב, עם מניעים - - -

אז שניים, לא משנה, אחד - - -

אבל הרוב לא ניגשים, לעומת יאנוח, זה מהבית, זה כאילו כפר אחד.

מה שאני רוצה להעלות לוועדה המכובדת שברשותך, אדוני היושב ראש, למה אנחנו לא מצליחים ואין לנו השפעה על נושא השיווק. תנו לראשי הרשויות, כי הם יודעים מה קורה אצלם. בסוף, חברים, ואני רוצה בזה לסיים, אם אני אצטרך אחרי זה להתייחס אני גם אתייחס, חברים, מרבית האנשים פה, אחרי הדיון הולכים הביתה, אין להם אחריות. האחריות היא על ראשי הרשויות, אנחנו עומדים מול הציבור, לטוב ולרע. אם מינהל מקרקעי ישראל עושה טעות או תקלה באים לראש המועצה. אם משרד השיכון עושה טעות או תקלה בהכשרות, באים לראש המועצה. בסוף אני וחבריי ראשי הרשויות במגזר הדרוזי והצ'רקסי, עומדים בפני הציבור ונותנים להם תשובות על דברים שלנו אין השפעה עליהם ואנחנו לא יכולים להשפיע עליהם. זה דבר אבסורדי, אני מבקש שזה יילקח בחשבון.

תודה רבה. אני מבקש נציג של חואלד, מי הנציג של חואלד?

אנחנו מן המועצה האזורית זבולון.

נשמע אותו, אחרי זה נשמע התייחסות שלהם ואז נפנה לשפרעם.

מועצה שלכם?

מועצה של חוואלד, שוב שלום. כבוד היושב ראש, תודה, אתה יודע שאנחנו נאחזים כמעט - - -

תגיד את השם שלך לפרוטוקול.

שמי איסמעיל, אני מוועד פעולה למען חואלד, יש פה נציגים מחואלד, גם חייל בשרות פעיל ובאנו אליך כי אנחנו יודעים - - -

באתם אל הוועדה, לא אליי.

אליך כראש הוועדה. גם לוועדה, כי יש בעיה במדיניות. הבעיה היא באמת, כמו ששמענו מקודם, במדיניות. היא לא בעיה טכנית – כמה נשלם, כמה תשלומים וכל הדברים האלה, לפחות אצלנו. חואלד, להזכיר לכולכם, אני מכיר כמה חבר'ה כאן מרשות מקרקעי ישראל, חואלד הוכר ב-93', לפני עשרים וחמש שנים כמעט, כדי ליישב את בני שבט חואלד. זה כתוב כאן בסעיף 10 של התקנון של תכנית המתאר. אני מזכיר לכם דבר אחד, מאז 1948, 70 שנים, במדינת ישראל שהיא מדינה יהודית, מוגדרת כמדינה יהודית, לא הוקם אף ישוב לא יהודי אחד, אף ישוב. לא ישוב דרוזי, לא ישוב ערבי, אלא ישובים יהודיים. גם בחואלד, היום, צפונית מחואלד ודרומית לחואלד, מתוכננים שני ישובים יהודים, אחד דתי ואחד לא. מה שקרה הוא, כולל חואלד, הכרה בישובים ושבטים בדואים קיימים, כדי למנוע מהם להתפשט, כל מיני שמות וכל מיני דברים כאלה, כולל חואלד. התכנון היה להקים לבני שבט חואלד ישוב קבע ואז ליישב אותם. לבנות להם ישוב כפרי תואם.

בהתאם, תוכנן עבור 200 משפחות, זה היה הצפי או ההערכה פחות או יותר, מספר מסוים של מגרשים, אין לי את הנתונים בדיוק, לבני הישוב. קודם כל, אנחנו, המשפחות המייסדות ואחר כך הבנים שלנו, הבנים של הבנים שלנו וכל מיני.

יש פה בעיה במדיניות. הבנתי שרשות מקרקעי ישראל משווקת -25% בחואלד, שמיועדים לי, לילדים, לאחיינים שלי ולאנשים אחרים, גם לבדואים כי זה ישוב בדואי, ישוב שבטי, אני לא סכנין, אני לא הרצליה פיתוח ואני גם לא חורפיש, אני מכבד, כן? עדיין, אנחנו ישוב שבטי אז - - - לאנשים מבחוץ. מה שקורה בפועל זה שסוחר קרקעות ערבי, אני לא יודע מה, מנצרת, שיש לו כסף וזה פחות או יותר מה שמעניין את רשות מקרקעי ישראל, בא סוחר קרקעות, שאין לנו שום קשר – כמו שאמרנו מקודם – למדינת ישראל, אין לו שום קשר רגשי כמעט, לא אכפת לו, לא שירת בצבא, יכול לבוא, לשים חצי מיליון שקל על מגרש, ליד הבית שלי, במקום חייל ששירת ב"דלעת", ב"ריחן", בעזה ובעוד מקומות אחרים. אין שום צדק כאן, יש פה עוול אפילו. זה מה שקרה.

מה שאנחנו מבקשים, שבישוב חואלד, שהוא ישוב בדואי שבטי, השיווק של המגרשים יהיה 100% ולא 75% אלא 100% לבני השבט, לתושבים בלבד. אנחנו מבינים שיש כל מיני בעיות של משפט, שוויון וכל הדברים האלה. ניסינו להתאגד, יש עוד בעיה קצת יותר מסובכת, אולי נציגי המועצה יגידו ויספרו, אנחנו מנסים לפתור את זה. הלכנו לפני שנה וחצי למינהל, למרחב בחיפה, בתמיכה של המועצה, לגבִּי ויצמן, מנהל המרחב. אמרנו: תשמע, גבי, זה המצב. מה שקורה זה שאנשים מבחוץ באים, משתלטים, כי יש להם כסף ושוב, חייל משוחרר לא יכול לחסוך 50,000 ₪ תוך שנתיים שלש, כי הרבה אנשים, אני חושב 90% מתושבי חואלד, אין להם. הם עובדים בפרדסים של הקיבוצים, עובדים בחקלאות מסביב, אין להם. לוקח להם חמש עשרה שנים, אולי עשרים שנה, עד שיקנו חלקה קטנה שיבנו, את המגרש לבנות את הבית שלהם והעתיד שלהם.

גבי עשה לנו הקפאה של מכרזים לשנה, עד דצמבר. עברה חצי שנה, אנחנו מבינים שרשות מקרקעי ישראל מתכוונת שוב פעם לשווק. בתנאים הקיימים כמעט ולא עשינו כלום. בתנאים הקיימים, שוב פעם, יבוא אותו – אני לא רוצה לקרוא שמות – משפרעם, מנצרת או ממקומות אחרים, אותו סוחר יבוא, יקנה וימכור בפי שתיים לאנשים מבחוץ שהם לא בדואים, שאין להם שום קשר לחואלד.

אז קודם כל, אני רוצה להגיד לכם דבר אחד, זו פגיעה בתרבות שלי, זו פגיעה בצביון, כמו שקרה בכפר ורדים. כפר ורדים אמרו: מה פתאום? זה ישוב יהודי עם צביון יהודי ואני מסכים. דרך אגב, אני מסכים ואני תומך בהם אבל צריך להגדיר את זה מן ההתחלה. צריך להגדיר את זה מן ההתחלה. לא כשיבוא רוב ערבי או לא יהודי, יקנה מגרשים אז יגידו: לא, לא, לא, מה פתאום, אנחנו מבטלים את המכרז. זה קרה גם בעפולה אבל שם בג"ץ פסל. אנחנו מנסים להשתמש בכל מיני כלים משפטיים כמו להתאגד אבל שוב פעם, יש לנו בעיה של פיצול, אנחנו נפתור את הבעיה שם.

אם אנחנו נמשיך במדיניות הזו, חברים, ואני חייב להגיד לך, כבוד היושב ראש וחבר הכנסת בן צור, אני חייב להגיד לכם דבר אחד, אנחנו באנו לכאן, חברים, כדי לפתור בעיה של מדיניות. אני מתבייש, כאזרח. חברי מועצת מינהל מקרקעי ישראל היו צריכים לשבת פה. שר האוצר או נציג שלו – איפה הם? איפה מועצת רשות מקרקעי ישראל? למה אף אחד לא בא? למה זורקים אותנו ככה בצד? אנחנו לא חשובים לאף אחד?

אני אגיד לך מה יקרה, חברים, חוץ מרשות מקרקעי ישראל, לא, חברים, אני לא צוחק, אני אגיד לך מה יקרה, כי אם אין פתרון אתה יודע מה יקרה? אנחנו, חברים, אנחנו חברה שבטית, אנחנו רועי צאן, אני חוזר הביתה, אין לי פתרון, יקרה אתנו מה שקרה בנגב ואני נגד התופעה הזאת אבל אין שום ברירה. אנשים יתחילו לפלוש, להתפשט. יש פה בעיה. אם לא פותרים אותה לא יהיה צדק, יהיה רק עוול.

מה שאנחנו מבקשים הוא דבר אחד, אנחנו מבקשים המשך ההקפאה בחואלד, עד שנמצא פתרון קבע אבל בינתיים אנחנו מבקשים, יש מצוקה של שניים שלושה אנשים, החבר'ה שלנו יודעים – למצוא פתרון, עם מה שהצעתי מקודם, בלי מכרז. יש אפשרות כזאת, זה חוקי, למה לא עושים את זה? אני פונה כחייל, שלושה חיילים בבית אחד, בבית אחד, עם עוד שלש ארבע אחיות, אחת או שתיים מהן סטודנטיות, שירתו בשרות לאומי ואבא בוגר צבא. תני לי, אני מבקש, אני לא מבקש שום דבר - - - יש פה מצוקה. אי אפשר להתעלם ממצוקה. זה נגד היהדות גם.

תודה רבה. אני מסכם את הדברים שלך. מה שאתה אומר זה נושא של בן ישוב, בן מקום ואפשרות של שיווק ללא תושב מן המקום, 25% יש לו אפשרות לבוא, לא כתושב מקום. זו הבעיה הקשה ביותר. בעצם, לא רק אצלך, זה כמעט בכל מקום ומקום. אנחנו רוצים לשמוע את המדיניות של מינהל מקרקעי ישראל, כל הקריטריונים של חלוקת המגרשים. אני אתן לךָ אבל אני צריך לתת לבן צור, כי הוא צריך לצאת לישיבה אחרת, בבקשה, אדוני, חבר הכנסת.

רבותי, אני חייב לומר שגם הדברים של ראש המועצה וגם דבריך, אדוני, באמת, דברים של טעם שאני חושב שיש בהחלט לתת את הדעת, איך אנחנו בעצם פותרים לכם את הבעיות. יש לכם ייחודיות ומדינת ישראל צריכה להכיר בייחודיות הזו ולתת לכם את הפתרונות הראויים וההולמים, לכל משוחררי הצבא ולכל הצעירים ולכל המשפחות שצריכות להקים את הבית שלהן. אנחנו מכירים את המנטליות הזאת. בסך הכול, גם אנחנו אנשים שגדלנו במקומות מהסוג הזה ואנחנו מבינים את המנטליות המשפחתית ואת הרצון להיות ביחד ולהיות קרובים אחד לשני. אני חושב שמגיע לכם בהחלט שמדינת ישראל תעשה את הכול אבל את הכול לטובת הדברים הללו. ואם צריכים שינויי חקיקה ואם צריכים דברים אחרים, אנחנו נהיה לאחי-עזר ואחי-סמך לחברי הכנסת הדרוזים ומי שירצה יצטרף לעגלה הזאת כדי להציע הצעות חוק מהסוג הזה ולהוביל אותן. יש לנו קצת קשר עם שר הפנים ועם עוד כמה שרים ואנחנו יכולים קצת לטפל בעניין.

אני אומר לכם שוב, באמת, כל היום הזה הוא יום מאד חשוב, הישיבה הזו היא ישיבה מאד חשובה ואני חושב שאתם באמת מדברים וצריכים ליפול על אוזניים קשובות ולא ערלות, כי אתם באמת חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל ויש לכם קשר דם עם מדינת ישראל, אני חושב שמגיע לכם הכול, אבל הכול, שיעשו בשבילכם ויְפַשטו את כל הבירוקרטיה הקשה שיש היום במדינה, כדי באמת לתת לכם פתרונות מהירים. אני מאחל לכולם שבעזרת השם תהיה הצלחה ואני אומר שוב, אנחנו פה בשבילכם לטובתכם, ככל שנידרש. שני חברי הכנסת יכולים לגייס אותי בכל עת ובכל שעה, גם חברים טובים וגם אנשים שעושים ואנחנו ביחד נשתדל לעשות בשבילכם את הכול.

תודה רבה.

משפט אחד לפני שתלך. אנחנו לא רק מנטליות, אנחנו מורשת, אנחנו תרבות, אנחנו מסורת שיש לה את הייחודיות שלה.

מסכים בהחלט.

אם יבואו אנשים מבחוץ, בחואלד בעוד חמש שנים לא יהיה בדואים, יהיה פלאחים - - -

תאבדו את הייחודיות שלכם, אתה צודק במאה אחוז.

הפתרון הוא באמת הצעת החלטה במועצת מקרקעי ישראל. מועצת מקרקעי ישראל צריכה לקבל החלטה, דיון וזה מה שאנחנו מבקשים.

תודה רבה.

אנחנו נשמע עכשיו את שפרעם ואחרי זה נאפשר למינהל מקרקעי ישראל לענות. אחרי זה ניתן אפשרות, אני חושב שאתה גם רוצה לשמוע את המינהל ואז נפתח את הדיון. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אדוני יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת חמד עמאר, ידידי וחברי, אני באמת מצטרף גם לברכות של ידידי מופיד, ראש מועצת חורפיש, על זה שאתה מדי פעם מקיים את הדיונים, אפילו ביוזמה אישית, כי אתה דואג למגזר, מגזר שהוא כל כך חשוב למדינה. זו הזדמנות להודות לך באופן אישי על כל מה שאתה עושה. אני גם מודה לידידי, חבר הכנסת סאלח סעד, חבר הכנסת בן צור, שהוא גם בא, רציתי שהוא גם ישמע אותי אבל יש לו - - -

יש לו דיון אחר. הוא חייב לצאת, יש הצבעות.

אבל הוא גם בא ממגזר כמונו ייחודי והוא גם סבל וסובל - - -

גם מקופח.

אבל הוא לא מקופח כמונו. אני רוצה להעלות אדוני היושב ראש, שני נושאים קריטיים מבחינתנו בשפרעם. אני מתכוון לשכונת חיילים משוחררים בעיר שפרעם. אני רוצה להתייחס לנושא של שיווק מגרשים ודבריי מכוונים בעיקר למינהל מקרקעי ישראל, שהם הבעלים של הקרקע. חברים, אנחנו 7,000 דרוזים שגרים בשפרעם, שזה נחשב לריכוז גדול, זה הכפר החמישי בגודלו בישובים הדרוזים במדינת ישראל. אנחנו כפר גדול וממשלות ישראל למיניהן התייחסו בהחלטות שלהן, במתקני עיוותים, התייחסו לדרוזים באשר הם ולא משנה אם אתה אומר לי ששפרעם זה ישוב ערבי או לא ישוב ערבי. זאת אומרת, באבו סנאן למשל רוב האוכלוסייה שם היא ערבית והדרוזים הם מיעוט, אבל ראש המועצה שם הוא דרוזי ולכן אבו סנאן נהנית מכל ההטבות שמקבלים הדרוזים. לי בשפרעם, יש 7,000 דרוזים שגרים שם, שהם פי 10 מכמות הדרוזים שגרים באבו סנאן ואני לא נהנה מזה.

אתה צריך ראש עיר דרוזי בשפרעם.

בסדר, זה יקרה בגלגול הבא. חברים, כל החלטות ממשלות ישראל מתייחסות לדרוזים, על השירות שנתנו, על מה שהם תרמו ועל כל מה שהם עשו. לא יכול להיות שצריך למנוע ממני בשפרעם את ההנחה ואת הסבסוד של 90%.

רגע, אתה רוצה להגיד שחייל משוחרר משפרעם לא מקבל את מה שמקבל חייל משוחרר מחורפיש?

לא, לא - - -

באמת?

לא מקבל.

לא, לא, זה תוקן והוא מקבל.

אני רוצה שתקשיבו לי.

הוא מקבל. פרג', חייל משוחרר מקבל אותו הדבר.

אם סגן יו"ר הכנסת וחבר הכנסת חמד עמאר שהוא יושב ראש הוועדה פה, אם הוא לא היה חבר כנסת ואם הוא לא היה מתערב ואם הוא לא היה מפעיל את כל הקשרים שלו בתוך הממשלה, אני אומר לכם, אנחנו, עד שהוא לא התערב אנחנו לא זכינו להנחה הזו. ריבונו של עולם, לא זכינו.

רק לפרוטוקול אני אתקן. ההחלטה היא היום, לפי מה שאז הגענו עם שר האוצר לפיד, שכל חייל משוחרר מקבל 90% גם בקרקע, גם בפיתוח, היא כוללת את כל החיילים המשוחררים בני מיעוטים; גם בדואים, גם דרוזים, גם נוצרים, גם מוסלמים. זה בא לישיבה במינהל מקרקעי ישראל בהנהלה של מינהל מקרקעי ישראל וזה אושרר שם וגם אושר על ידי הממשלה. לכן כל חייל משוחרר בן מיעוטים מקבל את ההנחה שהצלחנו להשיג אותה אז.

יופי.

היה עוד תיקון, נכון? היה עוד תיקון.

אני מבקש, תנו לי לסיים את דבריי. ההגרלה האחרונה שהייתה, אני אומר לכם, אני, כמשנה לראש העיר שפרעם ואני מלווה את השכונה משנת 93', מאז הקמת השכונה הזאת, אנחנו, בהגרלה האחרונה, אדוני היושב ראש, מי כמוך יודע, הגענו עד בית המשפט אתך ואנחנו לא קיבלנו את ההנחה הזו. אני רוצה פשוט להבהיר, אף אחד לא עושה לי טובה במדינה הזו, אף אחד לא עושה לי טובה.

מתי הייתה ההגרלה האחרונה?

אם לא מספיק סגן יושב ראש הכנסת שגר בשפרעם, מה, לא מגיע לו? יש לי פה מג"ד שקוראים לו אסעד סוביח, סגן אלוף בצבא, שירת, מה לא נתן? מה, לא מגיע לו, כי הוא גר בשפרעם? קצח"ר בצה"ל, תת-אלוף רסאן עליאן מגולני, מה, לא מגיע לו? חברים, איך אומרים, קצת צריך להתבייש במדיניות הזו, צריך להתבייש הרבה אפילו, לא קצת. לכן אני אומר לכם, אי אפשר לעבור לסדר היום. אין עוול יותר קשה מאשר לתת לי הרגשה, שאני נתתי את הכול למדינה, עוד לפני שקמה מדינת ישראל. סבא שלי נרצח למען המדינה בשנת 1939, כשרבים רבים עוד לא היו בארץ. סליחה שאני מקצין, אבל זה לא יכול להיות וזה לא יעלה על הדעת. האם יושבים פקידים במינהל ולא אכפת להם?

אבל הנושא הזה סודר. יש לנו בעיה מאד רצינית בשפרעם. לא דרוזים שנחשבים לחיילים משוחררים והנושא של הארבעה מגרשים, שהמינהל, אני לא יודע, למרות שיש החלטת בית משפט מוותר לעיריית שפרעם ומאפשר לה להעביר אותם לשטח ציבורי. אלו שתי נקודות והשיווק של שפרעם עכשיו.

אני אמרתי מה שכואב לכל אזרח דרוזי בשפרעם ואני חייב להגיד את זה בפני המינהל ושישמעו את זה היטב. הדבר השני, שהוא גם לא פחות חמור, ראש עיר בא ביוזמתו ומנסה לקחת מהרזרבות של המגרשים בתוך השכונה, יש סיפור של שצ"פים ולא שצ"פים. אני אומר לכם, בשכונה הזאת, ידידיי אנשי המינהל, בשכונה הזאת יש מספיק שטח של שצ"פים. יש לנו שם בית ספר, יש לנו שם מתנ"ס, יש לנו מגרשים, מה אין לנו? יש לנו שם את הכול. אבל הוא בא, יוזם תכנית, מגיש אותה לוועדה המחוזית ופה הסיפור שהוא כל כך מוזר. מגיש את זה לוועדה המחוזית ובוועדה המחוזית הוא מקבל אישור. אני רוצה להגיד לכם, אני מסתכל על הדיון - - -

ועדה מחוזית לתכנון ובנייה?

כן, כן, ועדה מחוזית לתכנון ובנייה בנצרת. ואני קורא את הפרוטוקול, מי ישבו שם? מי הנוכחים? תאמינו לי, כל אלה שישבו מסביב לשולחן לא יודעים מה זה חייל. כולם, בלי יוצא מן הכלל, אני אומר את זה באחריות. אף אחד מהם ואפילו כולם ביחד לא שירתו יום אחד בצה"ל, הם לא יודעים מהי המשמעות של מגרשים ושל שכונות חיילים ומצוקה של חייל שאין לו ללכת לשלם את המחיר של המגרש, גם כשהוא מקבל את ה-90% הנחה.

אני אומר לכם, אני לא מתבייש, נראה לי שהדיון הזה התקיים ברבת עמון או בקטאר או בבחריין, זה בכלל לא במדינת ישראל. תסתכלו על זה ושם, אתם, גם לפני זה, המינהל, יש לי את המסמך של מינהל מקרקעי ישראל, הרי בארבעת המגרשים האלה יש תושבים שם שהם פלשו למגרשים האלה. מה אנחנו עושים? לא רק פלשו, לא רק שהם עבריינים, המינהל הולך מוציא צו פינוי ואחרי זה ועדה מחוזית באה, מכשירה לעבריין ולפולש את הפעולה שלו. והיא מאשרת לו, שצריך לקחת את ארבעת המגרשים מהרזרבות, לתת אותם לשכונה מסביב ולהקים שם שצ"פים". זה סיפורי סבתא ואנחנו יודעים מהי המטרה העיקרית של לקיחת ארבעה המגרשים האלה. לכן אני מבקש, אדוני היושב ראש, אני מבקש מהמינהל - - -

לפי הדברים שלך המינהל עוזר להם.

לא, המינהל, ירשו לי החברים, בכוונה, אני בשביל להעיר אתכם, הם נרדמו בשמירה. הם לא עזרו לי, הם נרדמו בשמירה. למה? כי הדיון שהתקיים בוועדה המחוזית, אני מניח שהמינהל היה צריך, הרי מדובר באדמה שלו - - -

אין להם נציג שם.

אין להם נציג, לא היה שם נציג. עכשיו, מה קרה שם, אני אומר לך, ישבו שם אחמד שמסי שאני לא יודע מיהו, יושב ראש הוועדה, נאסין אזעתרה, בת דודה של מזכיר חדש בחיפה, ישבו שם בוועדה הזו, עיינו בזה ואישרו. המינהל היה צריך להיות ער לישיבה הזאת, לסיפור הזה ולבוא להגיד: חבר'ה, אנחנו, יש לנו פה צו פינוי. זו אדמה שלנו. אתם לא יכולים לעשות באדמה שלנו כפי שנראה לכם. לא יכול להיות. אז אני מבקש מהמינהל עכשיו בשיא הרצינות, חברים, אני מבקש מכם, אני הגשתי ב-2 למאי תכנית התנגדות לתכנית הזו ואני מצרף עוד מאות התנגדויות, כולל ההתנגדות של חבר הכנסת חמד עמאר, התנגדות של המג"ד, אני הולך להציף את הוועדה המחוזית באלף התנגדויות שם. לא יקרה ואני אומר לכם באחריות.

בואו נשמע, תרשמו את זה אצלכם, איך אתם מאפשרים שינוי יעוד על ידי ראש רשות, של ארבעה מגרשים, כשאתם בעצמכם הלכתם לבית המשפט על מנת לפנות אותם ויש לכם צו בית משפט כבר חמש שנים, ואתם עד עכשיו לא פיניתם אותם וראש הרשות מחליט ואתם אפילו לא מגישים התנגדות ולא נוכחים שם. מהו מעמדם של הארבעה מגרשים שם? אני אקבל תשובה מהם. נקודה אחרת - - -

לא, לא, אני רוצה לבקש מהמינהל, שיהיה אתנו כדי לעזור לנו, שיעמדו על זה ושגם הם יתנגדו, אתם הבעלים.

זה בדיוק מה שאני רוצה לשמוע מהם.

כן, תודה לך אדוני.

תודה. אלה הדברים שהעלו ראשי הרשויות. אני אתן למועצה האזורית זבולון להגיד כמה דברים ואז אני רוצה לשמוע את המינהל, איפה אנחנו עומדים ומה קורה. אני אגיד לכם את הדברים שאני רוצה ואחרי שנשמע את המינהל אני אתן גם לחברי סאלח סעד להגיד כמה דברים בנושא. בבקשה.

שלושה משפטים. אל"ף, אני ארז ארד, מזכיר המועצה המקומית זבולון. המועצה מקבלת לחלוטין ותומכת בדרישה של תושבי חואלד לשמור על הישוב חואלד - - -

על הצביון שלו.

ולא לייצר עוד מצבים שמכניסים אנשים מבחוץ. זו טעות וצודק איסמעיל שזו טעות במדיניות, שכוללת את חואלד בקבוצה הזאת של 75%-25%. זה פוגע בהתפתחות של הישוב. כרגע, אנחנו, יחד עם התושבים, לא רוצים לתכנן כי תכנון יביא עוד שיווקים שיביאו עוד אנשים וזה יבלום בסופו של דבר וייצר בסופו של דבר בעיה לישוב. אם הישוב היה משווק ב-100% לתושבי המקום אז מחר בבוקר אפשר היה להתחיל לשווק ולבנות ולעשות פעולות טובות.

תודה רבה. המינהל, ראש הרשות המקומית חורפיש, יו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות, העלה כמה נושאים. נושא של מסחרי ומגורים ביחד עם המחיר שלו, שהוא יותר גבוה בהרבה. אני רוצה לשמוע קצת כי אני לא מכיר את הנושא הזה, פעם ראשונה שאני נתקל בו. משפחות שכולות, האם יש להן העדפה של משפחות שכולות במכרזים של המינהל? תשלום של 90 יום מיום הזכייה במכרז, האם יש אפשרות לתת תשלומים בנושא הזה, או שאותו חייל משוחרר חייב לשלם את כל התשלום בבת אחת אחרי 90 יום? שיווק של המקום ומעורבותו של ראש המועצה, שהוא יודע באופן ודאי שחלק מהאנשים שניגשו למכרז יש להם בית, הם גרים בבית שלהם, פשוט הבית לא רשום על השם שלהם והם זוכים במגרשים, במקום שאנשים מחוסרי דיור יזכו בחלקה.

הנושא השני, תהליך של הקמת שכונות חדשות לחיילים משוחררים, מי אחראי? האם המינהל הוא שמחליט שיש עתודת קרקע ואנחנו מתחילים לפתח ולהכין את התכניות, ברגע שאנחנו גומרים את כל השיווקים, או שאנחנו כל הזמן עובדים כך שכל הזמן תהיה לנו רזרבה? מי אחראי, המועצה המקומית או מינהל מקרקעי ישראל על השיווק? הבנתם את מה שאני רוצה לדעת? ראש הרשות אמר שיש מחסור, מי אחראי על המחסור, האם מינהל מקרקעי ישראל, או מועצה מקומית שלא התחילה לתכנן ולהכין גוש חדש לחיילים משוחררים ולשנות יעוד שלו למגורים?

בחואלד, הנקודה החשובה ביותר שלהם היא תושב חוץ שיש לו את האפשרות להתמודד במכרז. מה אנחנו עושים עם זה כדי לשמור על הצביון הייחודי של הישוב חואלד, לאפשר מאה אחוז לתושב מקום ולא לאפשר למישהו מנצרת לבוא ולעשות מסחר, לקנות קרקע שם של המינהל ב-500,000 שקל, ב-300,000 שקל, ואחרי זה למכור את זה ב-700,000 שקל או 800,000 שקל, למישהו שצריך לבנות את הבית שלו, אפילו מישוב חואלד ולא זכה במגרש של חייל משוחרר, מהי העמדה שלכם? איך ניתן לעשות את זה? איך עשינו את זה במקומות אחרים, אם המינהל עשה את זה?

אני אוסיף עוד שאלה לשפרעם בנוסף למה שהעלה המשנה לראש העיר, מתי יהיה לנו שיווק מגרשים בשפרעם, מתי יהיה לנו? הכול מוכן שם ואני שמעתי את זה גם ממשרד השיכון, שהנושא של החלקות מתעכב בגלל שני דברים, שראש הרשות צריך לחתום על איזשהו מסמך - - -

הוא חתם.

הוא חתם על המסמך וראש התאגיד צריך לחתום על עוד מסמך ושני המסמכים האלה הם שמעכבים, אבל אני לא מאמין שמינהל מקרקעי ישראל קשור בתאגיד ובטובה של ראש תאגיד לחתום או לא לחתום. מתי השיווק יצא בפועל לאותם חיילים משוחררים? מתי אני יכול לצאת ולהגיד לחיילים משוחררים? בגלל שאני גר בשפרעם עשיתי קבוצת חלוקת מגרשים בשפרעם ואני מעדכן אותם על כל מה שקורה. ואני עושה המון בנושא הזה ורץ כמעט כל יום בנושא הזה, כי באמת, שנים רבות לא חולקו מגרשים. מה שהעלה המשנה לראש העיר, ששפרעם לא נכללה ב-90%, נכון, בהתחלה שפרעם לא נכללה ב-90% ואז עשינו את כל המלחמות כאן בתוך הממשלה, בזה נכלל כל חייל משוחרר, לא משנה איפה הוא גר, בן מיעוטים מגיעים לו ה-90% ואז לא ניגשו למכרזים. ואנשים אחרים, שלא עשו צבא, מעדה אחרת, ניגשו למכרזים בשפרעם וזכו בשבעה מגרשים בשכונת חיילים משוחררים. אני לא יודע איך אנחנו יכולים ביחד לעצור על מנת לפתור את הבעיה שנוצרה שם.

בקשר לארבעה מגרשים, יש לי מכתב שלכם שנשלח לא מזמן, שאומר שאתם תפעלו לפנות את הפולש, כי יש פסק דין ועדיין לא עשיתם כלום. אני לא יודע איך אתם לא מכבדים פסק דין של בית המשפט ולא מפנים את הפולש מארבע חלקות לחיילים משוחררים. ואיך אתם הסכמתם כשזו קרקע שלכם להפוך את זה לשטח ציבורי, למרות שאתם ייעדתם את זה לחיילים משוחררים ביעוד שלכם? המגרשים האלה היו אמורים לשווק אותם מזמן ואנשים שם מחכים ויש מחסור במגרשים ואתם עדיין לא שיווקתם את זה. בבקשה, המינהל, כל מה שהעלינו להתייחס.

מה שאני אמרתי נכון לכל הישובים.

כן, נכון, לכל הישובים.

אני אגיד כמה נקודות כלליות ואז אני אתן לאנשים שהם קצת יותר בקיאים בפרטים להמשיך. ראשית, אני מתחבר למה שאיסמעיל אמר. רשות מקרקעי ישראל מבצעת מדיניות, מדיניות שמועצת מקרקעי ישראל קובעת לה. יש לנו החלטות מועצה שהן בשבילנו החוקים שלנו. כל מה שנאמר הוא טוב ויפה, עד שמועצת מקרקעי ישראל לא מנחה אותנו, אנחנו פועלים לפי החלטות שקיימות.

כמה נציגים של המועצה נמצאים פה? כולם הוזמנו, מן היושב ראש וכולם.

יש פה נציג, ממלא מקום נציג משרד המשפטים, שיושב פה.

זה הכול, משנים עשר נציגים?

לא משנה, הוא יכול לדבר.

אני לא יודע את מי הוועדה - - -

מהי המדיניות? בוא נבין, המדיניות מאפשרת 25% לשווק שלא לתושבי המקום.

שניה, לפני המדיניות. נקודה שניה, בעולם הזה שבו שר האוצר, שהוא היום אחראי על כל הנושא של הנדל"ן והדיור, אסור ליצור תחרות בין הגופים וליצור מוטיבציה לגופים להתייעל, יש חלוקה בין גופים שונים. במקרה הזה, שלושת הישובים האלה למיטב ידיעתי, מי שקובע את השיווק זה משרד השיכון ולא רשות מקרקעי ישראל.

אילו שלושה ישובים?

חורפיש, שפרעם וחואלד. זאת אומרת שנכון שעל פי חוק רשות מקרקעי ישראל היא זו שמוציאה את חוברת המכרז, אבל מי שמכין אותה ונותן לנו אותה וגם שותף לוועדת המכרזים ויושב בוועדת המכרזים, זה משרד השיכון.

נכון לגמרי, לחלוטין, למה אתה אומר - - -

זה נכון, אבל מי שעושה את השיווק זה אתם.

לכן כל הכללים של המשרדים הספציפיים שדובר עליהם, לא אנחנו קבענו, לא רשות מקרקעי ישראל קבעה, אז את זה חשוב לדעת.

אני ניהלתי בעצמי משפט נגד מינהל מקרקעי ישראל על שיווק חלקות בשפרעם שלא לחיילים משוחררים דרוזים, ומי שהגיע מולי ועמד היה מינהל מקרקעי ישראל.

יכול מאד להיות.

מי שהגן על ההחלטה היה מינהל מקרקעי ישראל, לא משרד השיכון. משרד השיכון בא לשם כאורח, כי הוא הוזמן. אתם הייתם שם ועמדתם מולי עם עורך הדין שלכם.

יש רשויות שבהן חלק וחלק.

גם משרד השיכון - - -

בואו נמשיך כי אני יודע מי אחראי.

זו נקודה חשובה, שלא תטעה את הצבור. נציג של משרד השיכון שותף לשיווק אצלכם – לא.

לגבי מדיניות כן.

רגע, רגע, שניה אחת, חברים, תראו, משרד השיכון - - -

רגע ,יש לנו את משרד השיכון כאן?

סגן מנהל אגף שיווק, יגיד את הפרטים.

בואו נשמע על הנקודות שאני העליתי. נקודה של המגרשים שהיו חלק בשפרעם, נקודות שאתה יכול לענות לי כגוף מוסמך, על זה שראש הרשות של חורפיש לא מעורב, על זה שיש 25% לתושב חוץ בחואלד, יש דברים מהותיים בדיון שלנו שאנחנו רוצים להבין לאן נפנה את האצבע ואיפה אנחנו יכולים לפתור את הבעיה הספציפית הזאת. זה מה שאני רוצה לדעת בדיון הזה.

אני אענה ספציפית לגבי חואלד, כי אני מבלה עם איסמעיל הרבה זמן בטלפון והרבה זמן בפגישות.

יצא משהו?

לא יודע, נראה.

אבל הוא צודק, לגבי המדיניות - - -

איסמעיל, איסמעיל, בוא נשמע את מינהל מקרקעי ישראל.

לעניין חואלד. 75% כמו שהיום, בשונה מישובים שהם ולצורך העניין נקרא להם - - - ביישובי מיעוטים נתנו פריבילגיה שגם באזורים שאינם אזורי עדיפות לאומית נותנים עד 75% למקום, מה שלא קורה במגזר היהודי, לא קורה. ביישובים שאינם באזורי עדיפות לאומית במגזר הערבי, המיעוטים לצורך העניין, נותנים עד 75%. חואלד הוא בעיה מוזרה, למה? כי יש שבט חואלד עם סמל ישוב בלמ"ס – 986 ויש כפר חואלד בלמ"ס שזה ישוב נפרד, עם סמל 1132.

והוא בעדיפות לאומית.

השבט נמצא במפת אזורי העדיפות הלאומית של הממשלה, סמל ישוב 986 והוא שייך לנפת יזרעאל, אבל הכפר לא במפת אזורי העדפות של הממשלה והוא נמצא בנפת חיפה, בזבולון. כל השיווקים נעשים למקומות שהם אינם באזורי עדיפות לאומית ולכן חלה עליהם המדיניות של ה-75%, ללא יכולת להגיע ל-100%.

אני ואיסמעיל ישבנו וכמה פעמים אמרנו: אחד, או שתעשו ועדת גבולות שזה לא ברשות מקרקעי ישראל, תעבירו את הכפר לעמק יזרעאל ותיפרדו יפה מזבולון ואז הוא יהיה באזור עדיפות לאומית ויהיה על מה לדבר. זה במדיניות קיימת שאפשר להגיע, ביישובי מיעוטים באזורי עדיפות לאומית, בהחלטה חריגה, גם ל-100%. זה קיים, זה רשום בהחלטת מועצה כבר. לא צריך לשנות - - -

את זה אני יודע ובשביל זה אני שאלתי.

היום המצב הוא שזה במועצה אזורית זבולון ואני יכול לתת עד 75%. ספציפית, בנקודת הזמן הזו, מהמכתבים שאני מקבל מאיסמעיל, מתוך 15 מגרשים שיש לשווק, יש לו רשומים תשעה אנשים שזה פחות מ-75%, אז אני לא מבין את הבעיה. כל התשעה אנשים שרשומים במכתבים שלך, בקונסטלציה כזו או אחרת, נכנסים ב-75%.

כולנו בחדר כאן מבינים שחמישה עשר מגרשים שיש היום לשווק ולמיטב ידיעתי אין עוד מגרשים פנויים, צריך ללכת ולתכנן תכנית, 15 המגרשים האלה לא ישנו, לא את הצביון ולא את המורשת ולא שום דבר בחואלד. המשחק הוא על השלב הבא ומישהו צריך ללכת למוסדות התכנון וליצור עוד מגרשים.

אבל אדוני, יש שם שלושים מגרשים.

אני יודע על חמישה עשר, זה מה שאיסמעיל אמר.

שניה, חברים.

בואו נפתור את הבעיה, איסמעיל, שניה. כמה מגרשים לשיווק? הוא אמר 15, שמעתי 30. כמה מגרשים לשיווק יש בחואלד?

כמה פנויים?

כמה מגרשים פנויים?

יש פה בעיה - - -

שלושים ושבעה מגרשים.

חברים, יש פה שתי בעיות - - -

15 יחידות דיור אבל מקדמים - - -

מה זה יחידת דיור, יחידת דיור זה על חצי דונם שתי יחידות?

לא.

שניה, שניה, יש פה שתי בעיות, חברים. הלל, אני חוזר ואומר, הבעיה היא במדיניות. גם אם אתה נותן לי 75%, שמענו מקודם, אתה לא עושה לי שום טובה. אני רוצה כי זו התרבות שלי, זו המסורת שלי, זו המורשת שלי, אני רוצה מאה אחוז.

סבבה. אנחנו בתוך - - -

שניה, לא, שניה אחת. מה שאתה מנסה לעזור לי עכשיו זה בעניין טכני, אם יש 15 או 20, לא משנה מה - - -

לא, ישבנו ביחד, אמרתי פה, תלכו לוועדת גבולות, תעבירו את הכפר לעמק יזרעאל.

זו בעיה טכנית, זה לא יפתור.

זו החלטה של הממשלה - - -

אבל המועצה האזורית זבולון לא רוצה - - -

מה שאתה מציע להם זה לעבור ממועצה אזורית זבולון, זה הכול.

זה ענין טכני, זה מה שאתה מציע להם.

יש לי שאלה.

את ה-100% תוכל לשווק רק - - -

שניה, אני הבנתי את הנקודה. מה שיש לנו כאן בעיה בחואלד, קודם יש רק תשעה דורשי מגרשים עכשיו בחואלד - - -

לא יודע, דיברנו על בוגרי צבא. בוגרי צבא מחר בבוקר מוכנים לבוא כי אמרו לנו לפני כמה חודשים: המינהל רוצה במרחב חיפה לשווק. אמרנו: רגע, אחד, במדיניות הזאת אני לא רוצה להפסיד, אני לא רוצה - - -

בוא אני אשאל אותך שאלה, איסמעיל, סליחה. בוא אני אשאל את השאלה. אם יש לי שלושים מגרשים בכפר חואלד, יש לי שלושים מגרשים מכפר חואלד עצמו ויש לי עשרה מבחוץ. האם אין העדפה לשלושים מחואלד?

75%.

לא, 75%.

רק 75%?

75% לבני המקום בכל שיווק נתון.

ואם יש לי יותר מ-75% אז אותם 25% לא יזכו, למרות שהם תושבי המקום, אין להם עדיפות?

חברים, יש לי שאלה.

לא יזכו להנחה.

יש לי שאלה, עזוב הנחה.

רגע, סליחה.

תן לי להבין את זה. אולי נביא את זה לשינוי גם במועצה.

אתה נותן עדיפות לבני המקום.

עדיפות לבני מקום עד 75%, 25% מי שיזכה יזכה. זו החלטת מועצת מקרקעי ישראל, צריך לשנות את ההחלטה הזאת.

יש לי שאלה.

יש לי הצעה בעניין הזה אם אפשר.

בבקשה.

שמי סזאר יהודקין, ביקשתי רשות דיבור מקודם, אבל זה בדיוק הנושא שרציתי להתייחס אליו. אני מעמותת "במקום". ההצעה שלי היא יחסית פשוטה. אפשר להגדיר בהחלטת מועצה שבישובים שהם קטנים מ-1,000 תושבים כמו המקרה של חואלד - - -

ולמה לא 3,000?

קטנים מאיקס, יש לכם אפשרות להעניק עד 100% לתושבי המקום, כמו שקורה באזור עדיפות לאומית. כי סך הכול, אני בדקתי עכשיו, יש חמישה או ששה ישובים שנופלים בקטגוריה כמו חואלד.

כמה תושבים יש בחואלד בכלל?

700?

אני רוצה להגיד לך דבר אחד. בצפון - - -

אדוני, אתה משווק לאנשים. הכפר שלנו, הישוב-שבט היה מחולק על שש ערים והמינהל הגיע לעשות אותנו שבט בדואי. התחברנו לכאן והתרחקנו מהאדמות שלנו ועדיין יש עוד 45 איש מחוץ למתאר שבדיונים אתם, ות"ל מוציא מכרז שאנשים זרים - - -

רגע, סליחה, הדיון הזה מאד חשוב. עם מה ששמענו עכשיו אנחנו צריכים לפנות למינהל מקרקעי ישראל, למועצת מינהל מקרקעי ישראל, על מנת לשנות את האפשרות, מה שהוא הציע. ישובים קטנים עד 1,000 תושבים לאפשר 100% לבני מקום. אם יש לנו את בני המקום תהיה להם העדפה.

או להעביר.

או להעביר את זה, בסדר. זה בקשר לחואלד. עכשיו בקשר לחורפיש. אם אתם שכחתם, אני לא שכחתי, רשמתי, אני יכול לשאול אתכם. חורפיש: אחד, מעורבותו של יושב ראש המועצה המקומית בחלוקה של המגרשים, האם אין לו דעה? אין לו מקום בשיווק? ולמה אין לו? הוא מכיר את הנושא יותר טוב מכולם. משפחות שכולות, מסחרי ותיירותי ותשלום בתוך 90 יום.

באופן כללי אני אומַר שמנהלי המרחבים וגם ראשי הצוותים של השיווק - - -

שם לפרוטוקול בבקשה.

אורן יעקב.

ותפקיד.

סגן מנהל אגף שיווק. מנהלי המרחבים שלנו וראשי הצוותים של השיווק עובדים בשיתוף פעולה בדרך כלל עם מהנדסי ערים ועם ראשי הערים, ואין שיווק שהוא לא מתואם עם הרשות המקומית.

כל מכרז מתואם עם הרשות?

בגדול כן. אם היו תיאומים לפני כן אז זה, תמיד יש תיאום. אין מכרז שיוצא, בלי שהרשות המקומית תדע שיש מכרז ביישוב.

זה ברמה הטכנית בלבד, לא ברמת החלטות.

לא. שוב פעם, ברמת ההחלטות, הרי כשמדברים עם הרשות, היא מעלה את מה שהיא מעלה, את הדרישות שלה, את הבקשות שלה וכמו שהלל אמר, יש החלטות מועצה. מה שאפשר לעשות במסגרת החלטות המועצה, כמובן שאנחנו קשובים וערים לכל מה שהרשויות מבקשות ומנסים לעשות את המיטב והמירב, אבל הכול במסגרת החלטות המועצה כפי שהן נקבעו.

כן, אז לראש הרשות אין מקום. אם הוא בא ואומר לך: שמע, עכשיו ניגשו 100 איש, מתוכם 40 יש להם מגרשים, יש להם בתים והם גרים בתוך הבתים. אני מציע לך, בוא נחלק לאותם אנשים שאין להם. אין לו שום דעה בנושא?

הוא לא יודע את זה. אחרי שאנשים ניגשו אתה לא בא לרשות ומדבר עם הרשות.

כאן מקרה ספציפי שראש הרשות הגיע.

ראש הרשות משקיף בוועדה שלהם. משקיף, הוא לא יכול להביע דעה.

איך אנחנו מתקנים את העוול הזה? סליחה, איך אנחנו מתקנים את העוול הזה? כאן נפל עוול לפי טענת ראש המועצה, אני לא מכיר את זה אישית אבל נפל עוול גדול. 40 אנשים שיש להם בתים והם גרים ויש להם אדמה והם גרים בתוך הבית שלהם – זכו במגרש, ו-38 אנשים שאין להם בתים בכלל, אין להם מגרשים, אין להם אפשרות לגור בשום מקום, לא זכו במגרשים. איך אנחנו מתקנים את זה?

ולא רק, אלא אפילו סוחר - - -

תודה.

יש לי עוד שאלה לרשות מקרקעי ישראל, בבקשה. האם בכל המכרזים שמתקיימים במדינה, ראש הרשות רק משקיף שם?

אני אתחיל עם השאלה הראשונה ברשותכם. מי שיודע מי מחוסר דיור או מי לא מחוסר דיור – מי שאמון על הדבר הזה זה משרד הבינוי והשיכון, שאצלו יש את הרישום - - -

כן, זה אני יודע, את זה אמרתי גם לראש הרשות.

כשאנחנו מפרסמים מכרז, מי שמשתתף במכרז צריך להגיש אסמכתא, אישור ממשרד הבינוי והשיכון. זה הדבר היחיד שאתו אני יכול לדעת אם הבן אדם הוא מחוסר דיור או לא מחוסר דיור. אין לי גורם אחר במדינה שהוא אמון על זה. כמו משרד הפנים שיכול להגיד לי מי תושב מקום, באיזה ישוב, החל מאיזה תאריך, משרד השיכון אחראי על תעודות הזכאות ומי מחוסר דיור. גם החלטות המועצה כשאנחנו מדברים על הקריטריונים של משרד הבינוי והשיכון, אני מפנה להחלטות של משרד השיכון. לכן, מי שניגש למכרז צריך לצרף את האישור של משרד הבינוי והשיכון על היותו מחוסר דיור. ברגע שצירף אישור כזה מבחינתי הוא מחוסר דיור, אין לי דרך אחרת לבדוק את האמיתות.

תענה ליושב הראש על השאלה. אתה אומר "אין לי דרך אחרת, משרד השיכון קבע מי מחוסר דיור". כשראש רשות מסוימת, או מהנדס הרשות באים לוועדה שלכם, שעל מינהל מקרקעי ישראל לשים את העובדות על השולחן על מנת שתקחו אותם בחשבון אבל אתם לא לוקחים את זה בחשבון. אתה לא יכול לבוא ולהגיד: "משרד השיכון אמר לי מי זכאי", אני לא רוצה לשמוע את הרשות. הרי אני לא יצרתי את המצב הזה. מי שיצר את המצב הזה זה ועדת התכנון. אתה נותן לי אותה תשובה שנתנו לי במחוז. אמרו: תשמע, זה החוק, אנחנו לא יכולים לשנות, אתה לא יכול להשפיע.

אבל אם היית הולך לבית משפט - - -

אי אפשר - - -

אם היית הולך לבית המשפט - - -

בשביל מה הגענו לפה?

אם היית הולך לבית משפט מה היה אומר?

אתה תגיד שהוא גר בדירה של אבא שלו, שהיא דירה שלו. הוא יבוא ויגיד: לא נכון. זה לא משהו שאפשר - - -

אני הבנתי, בוא נתקדם. אין להם מקום, הם עובדים לפי החלטת מועצה ולפי החלטה של משרד השיכון. משרד השיכון אומר לך: אתה מחוסר דיור, אין לך שום דבר רשום על שמך.

כבוד היושב ראש, אין את הזכאים של משרד השיכון.

לא, זה משהו אחר, ודאי. השאלה היא מה שאמרתי.

את לא חושבת שיש פגם, שיש משהו לא טוב, במדיניות הקיימת?

בהרכב הוועדה שקובעת את הדברים האלה - - -

זה לא המועצה, הם לא רואים אותו.

אני כבר לא צריכה - - -

שאלתי, כי את יכולה - - -

איסמעיל, כולם מדברים ביחד אז אני לא יכול להבין. לנקודה השנייה אני מבקש להתייחס. אני כבר הבנתי את הנקודה ואיפה אנחנו צריכים לתקן. בוא נתייחס לנקודה השנייה. משפחות שכולות, מסחרי ותשעים יום.

לעניין המסחר, אנחנו משווקים את המגרשים, כמו שהמגרש מופיע בתכנית בנין העיר.

זה רק בחורפיש או בכל הישובים?

לא, בכל ישוב.

כי אני לא שמעתי על זה אף פעם אז טוב לדעת.

משווקים מגרש סטטוטורי, איך שהוא מוגדר בתב"ע כך משווקים אותו. אם יש למטה חזית מסחרית אז זה היעוד של המגרש. אני לא יכול להפריד את החזית המסחרית מתוך המגרש הזה. זה המגרש, ככה הוא בנוי, יש לו מגורים למעלה וחזית מסחרית למטה. אם אנחנו נוציא אותו מה'פול' של היחידות והוא לא ישֻווק במסגרת ההרשמה וההגרלה, יהיו פחות מגרשים לטובת תושבי הישוב, לטובת מחוסרי הדיור ולטובת התושבים עצמם. מכניסים אותו על מנת לתת יותר היצע של מגרשים. נכון, הערך שלו, בסופו של דבר יש לו ערך - - -

הערך שלו יותר גבוה.

הערך שלו - - -

זו הבעיה. הוא יותר גבוה. אני רוצה בית רגיל, מה אתה מביא לי מסחרי?

או זה, או כלום.

קודם כל, זה מה שיש לי בתב"ע. יכול להיות שבשלב של התכנון צריך לתכנן אחרת את המגרשים. אני לא יודע, אני לא איש תכנון, אני יודע להגיד את הנושא של תכנון סטטוטורי. התשלום של 90 יום הוא ככלל, לכל מכרזי רשות מקרקעי ישראל, בין אם מדובר בהרשמה והגרלה, בין אם מדובר במכרז פומבי, בין אם מדובר בצפון ובין אם מדובר בדרום או במרכז. בכל המכרזים של רשות מקרקעי ישראל התשלום הוא תוך 90 יום.

בידיים של מי לאפשר תשלומים, עשרה תשלומים, שמונה תשלומים?

זה לא ריאלי, גם בגלל שבהתאם לכלל המכרזים שלנו, כשבן אדם עומד בדרישות סף של מכרז, הוא בעצם מבצע את התשלום. אם אני אפרוס את זה עכשיו נניח לחצי שנה או שנה, זה אומר שאני במשך שנה לא יודעת אם המכרז שלי הצליח והגיע לסיומו או לא.

מי הסמכות לאפשר את זה?

אבל הוא חתם חוזה, מהי הבעיה?

עד שלא ישלם את כל התשלום, הוא מבחינתי לא עמד בתנאי המכרז.

למי יש סמכות לאשר את זה?

ליושב ראש רשות מקרקעי ישראל.

סליחה, אתם מדברים איתה.

את יכולה להשיב שניה? למי יש את הסמכות לשנות את הדבר הזה?

מועצת רמ"י.

אני לא בטוח שזו המועצה, יכול להיות שזו ההנהלה.

בואו נבדוק. אני מבקש, מה שאני מבקש מכם הוא לבדוק, לבדוק את הנושא.

אני מסבירה, לאור כללי המכרז זה לא נכון לדחות תשלום - - -

לא, לא, אני לא מבקש לדחות תשלום. אני לא מבקש לדחות תשלום.

אני לא שאלתי אם זה נכון או לא, אני שואל בידי מי הסמכות?

מסבירה לך את המדיניות. אתה שאלת - - -

מי הסמכות?

מי קובע מדיניות, מי קובע מדיניות?

את לא יודעת של מי הסמכות?

בעניין הזה הנהלת הרשות.

כשאני דיברתי אני לא דיברתי על דחיית תשלום לעשרה חודשים או לחודשיים. בוא נגיד, זכה, תוך 90 יום הוא צריך להביא הסדר תשלום של עשרה תשלומים, או בצ'קים או בהוראת קבע או במשהו, שיאפשר לו להתחיל לשלם. ואם הוא לא עומד בתשלום זה משהו אחר אבל יש את ההסדר. אני רוצה שתבדקו לי את הנושא הזה, איך אנחנו יכולים לעשות את האפשרות הזאת, עם אותם חיילים משוחררים? האם זה קשור בהנהלה או במועצה של מינהל מקרקעי ישראל? עכשיו אני רוצה להיכנס לנושא של שפרעם. שפרעם, בקשר לארבעה מגרשים, אלה מגרשים שלנו, של כולנו, של מדינת ישראל - - -

אנחנו לא מכירים את פסק הדין, לצערי לא קיבלנו חומר לפני הוועדה ולא ידענו - - -

איך לא קיבלתם אתם בעצמכם - - -

אנחנו באופן אישי לא קיבלנו - - -

אז אני מבקש מכם שתבדקו. יש פסק דין ברור. הייתה פניה של אחד מחברי הכנסת למינהל והמינהל חזר אליו "לפנייתך שבנדון, פנייה לארבעה, ניתן פסק דין שמטופל בימים אלה במסגרת הוצאה לפועל, נקבע מועד לפינוי שלאחריו יעברו המגרשים איך שהם מיועדים". בינתיים, ראש הרשות, בשביל לשמור את אותם אנשים, הוא החליט, כדי שימשיכו להיות פולשים הוא החליט להפוך את המגרשים למגרשים של שטח ציבורי.

אנחנו לא מכירים את פסק הדין. אנחנו נבדוק את הנושא הזה אבל באופן כללי אני אומרת, ראש הרשות אמור לקיים את פסק הדין. הטענות שמועלות פה הן על ועדות התכנון הן לא בידיים של מקרקעי ישראל, הן לא בסמכות של רשות מקרקעי ישראל, היא גוף עצמאי וקידום תכנית על ידי - - -

לא, לא, אלה מגרשים שלכם שמיועדים, לא, לא, זה משהו אחר.

נבדוק, המדיניות של הרשות היא לקיים את פסקי הדין ואני - - -

מה אני אומר, יש פסק דין שהמגרשים האלה יוחזרו לחיילים משוחררים. בינתיים הפולש עדיין יושב שם וראש הרשות, בשביל לקדם את אותו פולש, הופך אותם לשטח ציבורי, על מנת שהוא ימשיך להחזיק בהם וימשיך להחזיק את הציוד שלו. לכן כאן, "נרדמתם בשמירה" אמר המשנה לראש העיר, אני לא יודע מי נרדם בשמירה אבל בינתיים אותם אנשים - - -

אבל אלה שני ערוצים נפרדים. התכנון לא קשור לקיום של פסק הדין.

גם אם נפנה וראש העיר מקבל תכנית - - -

גם אם נפנה וגם אם לא, ראש העיר יכול - - -

אבל הם מיועדים אצלכם לחלוקה. יש להם תכנית, הם מחולקים כמגרשים, הם היו צריכים לצאת לשיווק, הוא פלש שם, אתם לא עשיתם כלום. הלכתם לבית משפט, בית המשפט קבע לכם לפני חמש שנים לפנות את הפולש, אתם עדיין לא עשיתם כלום עם הפולש.

אנחנו נבדוק את זה.

תבדקו את זה, אני מבקש לקבל תשובות ואם אין לכם סמכות אז להתנגד לוועדה מחוזית, ברגע שהם משנים יעוד של הקרקע שלכם, יש לכם את הסמכות.

לא וטו.

אבל יש לכם את הסמכות, אתם לא הייתם שם.

אין לנו וטו. אנחנו כפופים למועצת התכנון - - -

אני בעל הקרקע, לפחות אני מתנגד. לפחות אני מתנגד.

מה בקשר לשיווק המגרשים בשפרעם, מתי יחל? מישהו יכול לענות לי?

המגרשים הספציפיים האלה?

לא. הספציפיים האלה אתם גרמתם שם שתהיה, אני לא רוצה להגיד את זה כאן בוועדה, גרמתם למשהו גדול שיכול לקרות בשפרעם. ברגע שראש הרשות מחליט להוציא קרקע – ואני אומר את זה באופן ברור, גם שיהיה בפרוטוקול – לחיילים משוחררים דרוזים, להפוך את זה לשטח ציבורי על מנת לייעד את זה למשהו אחר ולעֵדה אחרת. בשפרעם הדרוזים הם המיעוט. אני לא רוצה להשתמש בוועדה ולהשתמש בשמי כיושב ראש ועדה בדברים הברורים כאן, אבל אני חושב שכאן נעשה עוול גדול לאותם חיילים משוחררים שהיו אמורים לקבל את המגרשים. בסופו של דבר הם יקבלו. אני מבטיח לכם שלא יהיה מה שראש הרשות מתכנן לעשות שם, לא יהיה. מתי יהיה לנו שיווק בשפרעם?

אני לא יודע בדיוק מתי יצא השיווק, רק מהדברים של ראש העיר אני מבין - - -

המשנה לראש העיר.

אני מבין שלאחרונה התאגיד חתם על מכתבי קיזוז. הנושא של מכתבי קיזוז הוא כן קריטי במכרזים שלנו. אנחנו לא סתם מתעקשים שהתאגידים יחתמו על המכתבים האלה, זה לא בשביל להגן עלינו - - -

התאגיד עדיין לא חתם.

עדיין - - -

העיריה רק חתמה. התאגיד עדיין לא חתם. אילו סנקציות יש לכם להטיל על התאגיד? יושב ראש תאגיד יושב שם, ארבעה חודשים אחרי שישבנו אתו ועד עכשיו לא חתם. מה אתם יכולים לעשות בנדון? אותם אנשים מחכים. תשמע, מה שמעצבן כאן, שאני רוצה את המגרש, אני רוצה להתחיל לבנות את הבית שלי ופקיד מחליט לא לחתום. מולו מינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון עומדים ואומרים: אני מחכה שיחתום. ארבעה חודשים עברו, מה אתם עושים?

אני אומר לך שאנחנו דווקא פה באותו צד. אנחנו לא אחד נגד השני, אנחנו באותו צד.

אנחנו באותו צד, אני רוצה שתהיה לך סנקציה נגדו, שתהיה לך את האפשרות לחייב אותו לחתום או שאתה יכול לצאת למכרז בלי חתימה שלו. זה מה שאני רוצה, אני לא רוצה לחכות.

הלוואי, הלוואי.

כולם באותו צד אבל לתושב אין איפה לגור.

הלוואי והיה לי הכלי הזה שהייתי יכול. אם אפשר לעשות דבר כזה בחקיקה.

בסדר, אני רק רוצה לדעת, תגיד לי בתשובה.

ההתעקשות הזו נובעת - - -

אדוני היושב ראש, עלתה פה הצעת חקיקה, אולי אפשר לקדם חקיקה בתחום.

ההתעקשות הזו נובעת על מנת להגן על הזוכים במכרזים - - -

אני יודע, אני מכיר, אני הייתי שם, אני הייתי בישיבה עם משרד השיכון. אני יזמתי את הישיבה. משרד השיכון, עירית שפרעם, התאגיד, כולם ביחד. והעיריה, מה שהבנתי מהמשנה לראש העיר – חתמה. נשאר התאגיד, אני רוצה שהתאגיד יחתום. ואם התאגיד לא יחליט בעוד חצי שנה לחתום, נחכה עוד חצי שנה, שנה, אחרי שהמגרשים מוכנים לשיווק? בשנה הזאת אותו בן אדם יכול לבנות את הבית שלו.

אתה צודק בהחלט, זה המצב שכרגע קיים. יש לתאגידים כוח שאני - - -

משרד השיכון, מתי יהיה השיווק בשפרעם?

בשפרעם מתכננים השנה במאי 2018 להוציא 180 יחידות דיור - - -

אנחנו במאי, סוף מאי כבר.

החודש, אני מקווה שזה באמת - - -

180 יחידות דיור?

יחידות דיור לשיווקים משנת 2017, ועוד 20 יחידות דיור ביולי 2018, גם בשכונת חיילים משוחררים.

אז אנחנו מדברים על 200 יח"ד.

נכון.

לידיעתך, אם את אומרת במאי, התאגיד חתם כבר או עדיין לא חתם?

לא ידוע לי שהוא חתם על זה.

אני מבקש ממשרד השיכון לבדוק אם התאגיד חתם, כי העיריה הבנתי שחתמה, אנחנו מחכים שהתאגיד יחתום. תודה. אני אתן לחבר הכנסת סאלח סעד להגיד כמה משפטים ואז אנחנו נסכם את הדיון, כי בשתים עשרה וחצי צריך להתחיל דיון חדש.

חברים, אני חושב שאנחנו מתדיינים קרוב לשעה פה ומה שקורה למעשה בכל הוועדות קורה גם כאן. אנחנו, חברי הכנסת, ראשי המועצות והנציגים הבכירים כאן בכנסת, יושבים מול פקידים ואני מאד מברך ומכבד את הפקידים, הכול בסדר, מהבחינה הזאת שלא תבינו אותי לא נכון, אבל כל התשובות שמקבלים הן אותו דבר. לא בהכרח בוועדה הזאת, בכל הוועדות. זה פשוט מוציא, גם את ראשי המועצות, גם את נציגי הצבור, מוציא אותם מדעתם. גם אותנו, כחברי כנסת, זה פשוט מרגיז.

לא יעלה על הדעת שראש רשות כאן יושב והוא הולך לוועדה או ועדת מכרזים, הוא בסך הכול משקיף. תבינו מהי המשמעות. אין לו אפילו מילה שם. הרי הוא מכיר את התושבים, הוא יודע מהם הצרכים של האזרחים שלו ביישוב, מי משפחה שכולה, מי נכה צה"ל, מי מחוסר דיור, אני לא מבין אתכם. חברים, הדברים האלה צריכים לתקן אותם מהר ככל האפשר. לא יכול להיות שאותו ראש רשות, הוא נמצא כאן, הוא זה שנמצא בחזית. יושבים כאן נציגים, גם של חואלד וגם של חורפיש, הם לא חברי ועדה, משקיפים. ראיתי מכתב של ראש הרשות בחורפיש שהביא לפני חודש וחצי, זה מקומם. אין לו אפשרות לקבוע מי יקבל חלקה של חייל משוחרר, מה קרה?

אנחנו גם לא רוצים, לא, לא, חבר הכנסת, אנחנו גם לא רוצים שיגיע מצב שראש הרשות קובע מי יקבל חלקה. אנחנו לא רוצים, אני לא רוצה את זה.

לא אמרתי את זה.

אני חושב שהמחוקק גם לא רוצה אבל שתהיה לו מילה בתוך הוועדה כן. שהוא יקבע אנחנו גם לא רוצים, אנחנו כמחוקק לא רוצים שזה יהיה בידיים של הרשות.

אדוני היו"ר, תרשה לי, הכוונה שלנו היא ברורה. ראש הרשות חייב להיות עם עמדה באותו ישוב שלו, כי הוא מכיר את האנשים, הוא מכיר את האוכלוסייה, לא אנחנו ולא אתם. בעניין המכרזים, ואני מדבר כאן, אני רואה את שפרעם, המשנה לראש העיר, מכיר אותו כבר שלושים ארבעים שנה, הוא דיבר מדם לבו. האם יעלה על הדעת שבוועדה יושבים שלושה ארבעה אנשים, שהם בכלל לא עשו צבא, לא מכירים מה זה בטחון ויכתיבו וידונו בעניין חיילים משוחררים, בשכונה של חיילים משוחררים, מי כן יקבל ומי לא יקבל? איפה אנחנו נמצאים? חברים, צריכים לתקן את הדברים האלה. אני חושב שאנחנו כאן עושים עוול לאוכלוסייה כל כך חשובה במדינת ישראל. החיילים המשוחררים – אנחנו בזכותם גרים בישראל כמו שצריך. יש לנו בטחון אישי לכל אחד מאתנו. גם הנכים, גם המשפחות השכולות. האם יש כאן העדפה מתוקנת לחייל משוחרר במכרזים, למשפחה שכולה במכרזים או למחוסר דיור או לנכה צה"ל?

יש, יש.

לנכה צה"ל כן אבל לא - - -

אם הם לא עובדים לפי זה אז - - -

נכה צה"ל במאה אחוז, נכון? יש לנכה צה"ל.

לנכה צה"ל מעל 70%.

שאלתי את משרד השיכון, לא קיבלתי תשובה. האם ראשי הרשות כולם בוועדות יש להם אותו מעמד, של משקיפים? לא קיבלתי תשובה.

אני לא יודעת אם זו שאלה שאמורה להיות מופנית אלינו.

אני שאלתי.

אני לא יודעת אם זו שאלה שאמורה להיות מופנית אלינו.

חבר הכנסת סאלח סעד, אני אחדד את השאלה שלו. חבר הכנסת סאלח סעד אומר: ראש רשות כפר ורדים הצליח לעצור את המכרז - - -

לא, לא, לא, לא, לא התכוונתי לזה, לא התכוונתי לזה. אני התכוונתי, ראשי הרשות, האם כולם באותו מעמד של משקפים בוועדות?

אני יכולה להגיד לך אם זה אמור להיות ככה, לדעתי לא אבל - - -

רק דרוזים לא? אפשר לקבל תשובה?

ועדת המכרזים מורכבת מנציגי רשות מקרקעי ישראל, יושב ראש ועדה, יועץ משפטי.

זה אצל המינהל?

זה אצל המינהל וגם - - -

יוצא מכרז בקרית טבעון. האם ראש הרשות באותו מעמד של ראש הרשות של חורפיש, משקיף?

זה מה שהוא אמר, כן.

הוא לא אמר כן.

ההרכב של ועדת המכרזים – זה ההרכב. יש במרחבים לפעמים במסגרת הרשמות בהגרלה, שמבקשים מהרשויות להגיע כנציגים להיות משקיפים. לפעמים הם מבקשים, אבל - - -

אותו מעמד משקיף לכולם?

ככלל, הוועדה היא בכלל לא, זה רק משהו - - -

תודה רבה, אני מסכם את הדיון. סליחה, אני חייב להתחיל בדיון חדש, אני מסכם את הדיון. אנחנו דנו בשלושה ישובים, במדיניות החלוקה של מינהל מקרקעי ישראל. נגענו בישוב חורפיש ובכל מה שקרה בישוב חורפיש. אני מקווה שבמכרזים הבאים תהיה השאלה הפשוטה של ראש הרשות, לברר, למרות שיש את האישור של משרד השיכון, לבדוק עם ראש הרשות מי מחוסר דיור או לא מחוסר דיור, שתהיה לו את האפשרות רק להגיד. אני לא רוצה שיקבע ראש הרשות, אני לא רוצה שתהיה דעה של ראש הרשות בתוך המכרז, אנחנו לא רוצים את זה אבל שתהיה לו - - -

מה יהיה הערך של האמירה הזו? הוא בא ואומר שאותו בן אדם לא באמת מחוסר דיור. מהו הערך מבחינת תנאי המכרז, כי צריך להיות - - -

תשמעי, בואי אני אגיד לך מהו הערך של האמירה הזו.

לנו יש - - -

אני אומר לך, אני אומר לך, אני לא מדבר דברים שאני לא יודע שמשרד השיכון עושה אותם. משרד השיכון, ברגע שיש לו ספק שמישהו לא מחוסר דיור והוא בא לבקש תעודת זכאות, הוא שולח חוקר פרטי לבדוק, הוא עושה את זה. נכון או לא?

כן.

מה שאני מבקש מכם, ברגע שראש הרשות בא ואומר לכם: יש לי שלושים איש האלה, יש להם דיור, לעשות את אותו מהלך שאתם עושים. אני לא מחדש לכם. הבנת מה שאני ביקשתי? זה אחד, זה אחד הדברים החשובים.

דבר שני, אני רוצה בקשר לחואלד, כאן גם מקרקעי ישראל והמועצה האזורית יושבים כאן, יש לנו ייחודיות של הישוב חואלד. בואו נשמור על הייחודיות של הישוב חואלד. בואו לא נרוץ מהר מאד להכניס אנשים זרים לתוך הישוב חואלד, שלא נגרום את כל הבעיות שיכולות להיווצר באותו ישוב. בואו נבדוק אם כל חייל משוחרר בישוב חואלד יקבל חלקה לחייל משוחרר. אני לא יודע איך נעשה את זה, אני אדבר גם עם שר האוצר, כי הוא יושב ראש ועדת מועצת מינהל מקרקעי ישראל בנושא הזה. אני אבדוק את עמדתו ונראה איך אנחנו נתקדם בנושא הזה.

בנושא שפרעם, מה ששמעתי ממשרד השיכון, שאני אומר שלא ייצא לפועל, לא במאי ולא ביוני, אמורים להיחלק שם 200 מגרשים, כי אנחנו כבר לקראת סוף מאי ועדיין לא יצא מכרז בכלל בשפרעם. אני רוצה שתבדקו למה בשפרעם עדיין לא חתם התאגיד? איך אתם מפעילים לחץ על התאגיד שיחתום? ולבקש את החתימה של עירית שפרעם כי עדיין לא הועברה אליכם. אני יודע אישית כי אני עוקב אחרי זה. אני רוצה שתבדקו את שני הדברים האלה, משרד השיכון, על מנת שנתקדם ונצא למכרז כמה שיותר מהר בשפרעם.

בנושא של ארבע חלקות ממינהל מקרקעי ישראל. אתה לא יכול כאן לשבת ולהגיד לי: אני מקבל את החלטות התכנון. אתה גוף כל כך חזק וכשאתה לא רוצה זה לא יכול לקרות. אני רוצה שזה לא יקרה ואותם ארבעה מגרשים שמיועדים ויש פסק דין עליהם של בית המשפט ואתם בעצמכם הוצאתם מכתב רק לפני כמה חודשים שאתם תפנו את הפולש ואותם ארבעה מגרשים יחזרו ליעד המקורי שלהם כחלקות לחיילים משוחררים, אני רוצה שתעשו את זה ותעשו את זה כמה שיותר מהר.

אני רוצה להודות לכל מי שהגיע לוועדה. אני אמשיך לעקוב. אני יושב ראש ועדת המשנה של תכנון ובנייה למגזר הדרוזי אבל הישוב חואלד מאד יקר לי, לכן הכנסתי אותו ואנחנו נמשיך לעקוב אחרי הביצוע של ההחלטות.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30.