פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



12
ועדת הפנים והגנת הסביבה
15/05/2018


מושב רביעי

פרוטוקול מס' 625
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, א' בסיון התשע"ח (15 במאי 2018), שעה 10:30

חסמים לעסקים קטנים בשלטון המקומי

חברי הוועדה: אכרם חסון – מ"מ היו"ר
לאה פדידה

מיקי לוי

תמר מירסקי - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

נעמי היימן רייש - ראש תחום רגולציה וחקיקה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

ביאן ותד - רפרנטית פנים ושלטון מקומי, אגף תקציבים, משרד האוצר

מתן אברמוביץ - רכז סביבה עסקית, ממונה נושאים מוניציפליים, התאחדות התעשיינים

רועי כהן - עו"ד, נשיא לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

לילי לאה בורוכוב - עו"ד, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

פרדריק גרניט - יו"ר מחוז דרום, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, המרכז לשלטון מקומי

ציון נקש - מרכז השלטון המקומי

איילת וסרמן - מנהלת אגף רישוי עסקים, עיריית תל אביב

נדיה קסלמן - סגנית מנהלת אגף רישוי עסקים, עיריית תל אביב

נפתלי קאיקוב - מנהל אגף רישוי עסקים, עיריית נתניה

צפריר פדלון - מנהל מח' ביקורת ובקרה, אגף רישוי עסקים, עיריית נתניה

יגור ספרונוב - מנהל אגף רישוי עסקים, עיריית פתח תקווה

אשר גרין - סגן נשיא התאחדות בוני הארץ

גרא קאושנסקי - סמנכ"ל תשתיות ובנייה חוזית, התאחדות בוני הארץ

רוית אוליאל - גולן, חקלאית

גל גפני - גולן, חקלאי ומזכיר ישוב

ולדימיר בליאק - פורום עסקים קטנים "יש עתיד"

חניתה חפץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ) מייצג/ת את התאחדות בוני הארץ

מיכאל שאינסקי - שדלן/ית (עו"ד גויסקי − קשרי ממשל ייעוץ ושירותי חקיקה) מייצג/ת את לה"ב - לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל

שגיא אהרון - שדלן/ית (קונטקטי בע"מ) מייצג/ת את המועצה האזורית עמק חפר

תומר רוזנר

איה נחום

ר.ל., חבר המתרגמים

חסמים לעסקים קטנים בשלטון המקומי

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה.

כמובן שהנושא הוא ציון יום העסקים הקטנים בכנסת ו"החסמים לעסקים הקטנים בשלטון המקומי". אני רוצה להביע כאן גם עמדה אישית. אני מאמין ואמרתי בעבר שאם אנחנו נטפח ונקדם את העסקים קטנים זה יביא לצמיחה כלכלית בכל המשק בארץ ואני שמח שאני שייך למפלגה שהגישה מספר חוקים בנושא הזה.

אני אישית, החוק הראשון שלי שעבר, זה בנושא העסקים קטנים, נושא איחוד השילוט, שהיה שם בלגאן שלם. ניסינו במידת האפשר לקדם ולשמחתי החוק הזה עבר אבל גם ידידי אלי כהן, שר הכלכלה, עשה רבות וגם רועי פולקמן ועוד מספר חברי כנסת ואנחנו שמחים שמקיימים דיון כי אנחנו רואים שיש הרבה בעיות לעסקים הקטנים בארץ.

אני בא ממגזר, שברובו יש רק עסקים קטנים ואין עסקים גדולים. אין לנו תעשייה, למשל, בכפרים הדרוזים, פרט למספר מצומצם של ישוב אחד או שניים. אותו הדבר בשאר מגזרי המיעוטים הערבים בארץ, הם גם סובלים מאותה תופעה. ולכן, קידום וחיזוק העסקים הקטנים מביא לפתרון בעיית התעסוקה בקרב הנשים, כ-60% מהאוכלוסייה שלנו חיה ממשכורת אחת בגלל היעדר תעשיה ולכן הנושא הזה חשוב, גם לאוכלוסייה אחרת בכל עיר ובכל כפר. אנחנו צריכים לקדם ולעשות הכול על מנת לטפח ולפתח ולקדם. אנחנו נשמח לשמוע את נציג משרד הכלכלה, האם הוא נמצא כאן?

לא, צריכה להגיע.

צריכה להגיע. משרד האוצר, הציגי את עצמך בבקשה.

ביאן ותד, אגף תקציבים, צוות פנים ושלטון מקומי.

בואי תגידי לנו בבקשה מה עשיתם, מה אתם עושים, מהי המדיניות שלכם?

כבר בימים אלה מתקיימים דיונים בוועדה זו, ועדת הפנים, בנושא חוק רישוי עסקים דיפרנציאלי, שמטרתו לבוא ולבחון את מתן הרישיונות דרך רשויות מקומיות ולייצר מסלולים דיפרנציאליים בהתאם לגודל ובהתאם לסיכון של העסק. היום יש את הצו של רישוי עסקים במשרד הפנים שכחלק מהרפורמה הוצאו עסקים מהצו הזה, מה שאומר שלא צריך רישיון בשביל לפתוח את העסק. יש רישיונות שנכנסו למסלול שנקרא "מסלול תצהיר", שבעל עסק מצהיר על קיום התנאים והמפרטים שהם נותני אישור ועוד שני מסלולים שזה היתר מזורז. מטרתו של החוק הזה היא להקל על העסקים, לפתוח את העסקים כמה שאפשר מהר. וכמובן, משרד האוצר, כשתעבור הרפורמה, הוקצה התקציב גם לשלטון מקומי לטובת חיזוק וכוח אדם שמתעסק בנושא הרישיונות ברשויות המקומיות. זה מה שאנחנו עשינו בנושא הזה.

יש לכם נתונים, באיזה תקציבים תמך האוצר בנושא העסקים קטנים?

לרפורמה הזו הוקצו, ככל שתעבור, לשנת 18', 50 מיליון שקל והחל מ-19' זה תקציב קבוע, תקציב לבסיס בסך 20 מיליון שקל, החל מ-19'.

זה גם מחולק לפי מגזרים, או שזה באופן כללי?

זה נושא שאחרי שתעבור הרפורמה האוצר והפנים יישבו ויקבעו את התנאים לחלוקת הכסף.

יש לכם תכנית איך לקדם את העסקים במגזר הערבי או במגזר הדרוזי, או אצל החלשים, נגיד, אצל החרדים, איפה שנמצאים בסוציואקונומי נמוך?

בסופו של יום, הרפורמה הזאת חלה על כל המגזרים ועל כלל הרשויות. זה לא רק על רשות בסוציואקונומי חזק אלא על כל הרשויות. וזה מקל על כל הרשויות ללא אבחנה אם זו חזקה או חלשה, כי בסופו של יום אנחנו רוצים כן לחזק את העסקים בכל רחבי הארץ.

מאה אחוז. אני רואה שנציגת משרד הכלכלה הגיעה, נשמח לשמוע אותך, בבקשה.

נושא המכרזים ברשויות המקומיות, נמצא עכשיו על השולחן. אנחנו מקיימים דיונים עם משרד הפנים, בשאלה כיצד ניתן להנגיש את המכרזים ברשויות. כרקע לדיונים האלה, עשינו בדיקה מדגמית ברשויות המקומיות. לקחנו ובדקנו 11 רשויות, סקרנו 40 מכרזים ורצינו לראות מה המצב באותם מכרזים ביחס למכרזי ממשלה, שהרי במכרזים ממשלתיים הממשלה עשתה עבודה מקיפה על מנת לייצר תנאים שמנגישים את המכרזים לעסקים קטנים. ברשויות המקומיות, טרם ננקטו אמצעים כלשהם ולכן רצינו להשוות את המכרזים ברשויות לעומת מכרזי הממשלה. ואנחנו באמת ראינו שהמכרזים ברשויות מקומיות יש להם תנאי סף יותר חוסמים מאשר במכרזים ממשלתיים, אותם מכרזים שהם יכולים להתאים פוטנציאלית לעסקים קטנים. יש מכרזים גדולים שאנחנו לא מצפים שתהיה עבורם איזושהי הנגשה.

לכן אנחנו חושבים שנכון לנקוט בכמה פעולות ביחס למכרזים של הרשויות המקומיות. אני כן רוצה לציין, שבעבר נעשתה עבודה מול מכרזי המשכ"ל (החברה למשק וכלכלה), שעושה מכרזי מסגרת עבור הרשויות המקומיות והם דווקא לקחו את היוזמה והובילו מהלך של הנגשת מכרזים לעסקים קטנים והראו תוצאות מאד יפות של מכרזים, שלכאורה היה אפשר לחשוב שלא באמת ניתן להתאים אותם לעסקים קטנים. הם פירקו אותם וחילקו אותם לסלים גיאוגרפיים, סלים של שירותים. זאת אומרת, באמצעות עבודה יצירתית זה משהו שאכן אפשר לעשות. חשוב לומר שהמרוויחים העיקריים של מהלך כזה יהיו הרשויות בעצמן, שיקבלו יותר תחרות על השירותים שהן רוצות לקבל, מחירים יותר טובים ויותר ספקים. זאת אומרת, יש פה מהלך ששני הצדדים אמורים להיות מורווחים ממנו.

את יכולה להגיד לנו בבקשה כמה עסקים קטנים יש בארץ? כמה נפתחים וכמה נסגרים כל שנה?

יש כ-500,000 עסקים קטנים ובינוניים, 99% מכלל המגזר העסקי הם עסקים קטנים ובינוניים. נתוני פתיחה וסגירה של עסקים הם: 10% מכלל העסקים נפתחים בכל שנה, לעומת 8% מכלל העסקים שנסגרים.

מבחינת המדד הזה אנחנו נמצאים בהשוואה בינלאומית, ביחס למדינות ה-OECD, במקום טוב. זאת אומרת יש לנו יותר עסקים שנפתחים לעומת פחות עסקים שנסגרים. יש מדד נוסף בינלאומי שמודד את היחס בין פתיחה לסגירה, שהוא בודק את הוולטיליות של עסקים, דינמיות של המשק. מה שעומד מאחורי המדד הזה הוא ההנחה שקיפאון הוא לא טוב. זאת אומרת, אם מעט נפתחים ומעט נסגרים זה מצב שהוא לא טוב, שמלמד על קיפאון, לעומת הקצה השני שלו שבו הרבה נפתחים והרבה נסגרים. זה גם מראה על איזשהו חוסר יציבות. אנחנו נמצאים במקום טוב באמצע מהבחינה הזאת, עם משק שהוא דינמי ועם זאת, עם איזושהי המשכיות של עסקים, עסקים ברי קיימא.

בשבוע שעבר הגשתי ביחד עם חבר כנסת נוסף, בקשה לדיון מהיר בנושא בנק ישראל. אולי כאן, גם האוצר וגם הכלכלה, תעזרו לנו בזה. בנק ישראל רוצה עכשיו לחייב את כל העסקים בארץ, כולל העסקים קטנים, להכניס מסופי אשראי כמו שנמצאים בארצות אירופה בכל העולם, כדי למנוע גניבות, מרמה והכל. הוא רוצה לחייב את העסקים הקטנים האלה בהוצאות ואנחנו מתנגדים. אם אתה רוצה לחייב אותם אז שהמדינה או חברות האשראי ישלמו את העלות. וזה חשוב מאד כי אנחנו מדברים על עסקים, את אמרת 8%, הם 40,000 עסקים שנסגרים בשנה. לפי מה שאת אומרת זה הרבה, אז אי אפשר עוד פעם להעמיס עליהם הוצאה, לפי דעתי הוצאה מיותרת, לא אחראית, ואנחנו נעשה את הכול כדי שחברות האשראי, שמרוויחות הון, שהן יישאו בעלות הזאת.

זו גם סוגיה שאנחנו טיפלנו בה מול בנק ישראל. הייתה לנו פגישה עם המפקחת על הבנקים, ממש על סף כניסה לתוקף של ההנחיה הזאת. אמרנו שני דברים: אחד, אנחנו חושבים שזה לא נכון לחייב בשלב הזה את כלל המשק לעבור למסופים האלה. השיטה שלהם הייתה, הם רצו לעשות מנגנון של הסטת אחריות, זאת אומרת, מי שלא יאמץ את התקן החדש, את המסוף החדש, הוא בעצם יישא בהוצאות של הונאות אשראי ולא יהיה מבוטח.

דיברנו אז, שמדובר בשינוי גדול עבור המשק. אם אתם רוצים, אז שהעסקים הגדולים, הרשתות הגדולות שיש להן קהל לקוחות, שקודם הם יאמצו את זה באופן וולונטרי ואז האוכלוסייה תתרגל להשתמש במנגנונים האלה. לאחר מכן, ברגע שהעסקים קטנים יראו אם זה משתלם או לא משתלם להם, הם יאמצו בעצמם את התקן הזה גם כן.

דיברנו גם על העלויות. מדובר פה במנגנון שבסופו של דבר הנהנה העיקרי ממנו אמור להיות חברות האשראי ולכן, לא יכול להיות שהעסקים הקטנים הם אלה שייאלצו לשאת בנטל, גם בנטל של חינוך שוק וגם בנטל של הטמעת הטכנולוגיה החדשה. בעקבות הסיכום שהגענו עם בנק ישראל הם דחו את התחילה של כל המהלך הזה, הם ינקטו באותם תנאים. כמו כן אנחנו גם ראינו שאין תחרות משמעותית בשוק של ספקי המסופים האלה, זו גם בעיה. יש מעט מאד חברות שכרגע פועלות בשוק על מנת לספק את השרות הזה ולכן אנחנו נמצא את עצמנו עם לקוחות שבויים של מעט חברות. כל המהלך הזה נדחה בעקבות התערבות שלנו. יש עוד כמה סוגיות שקשורות לסיפור הזה שאנחנו נציף אותן מחדש בפני המפקחת על הבנקים ונפנה אליה בימים הקרובים בעניין.

יפה, כל הכבוד. יש עוד נציגי משרדי ממשלה כאן? טוב. נרשמו כמה חברות וחברים לדבר. נציגת לה"ב, גבירתי, בבקשה, יש לך שלוש דקות.

קודם כל קצת רקע. עסקים קטנים ובינוניים שמעסיקים עד 100 עובדים, מהווים 99.3% מסך העסקים במשק, מעסיקים למעלה מ-40% מסך המשרות. הקשיים והחסמים אתם מתמודדים העסקים הקטנים הם ייחודיים להם.

אנחנו מדברים על עודף רגולציה, שזה נושא שמטופל כאן במסגרת הרפורמה לרישוי עסקים, המיסוי הגבוה ולעתים המפלה. נתונים שהגיעו אלינו וגם פורסמו לאחרונה, מלמדים שעסקים קטנים משלמים פי ארבע ארנונה מן העסקים הגדולים. למה? שאלה טובה.

חסמי כניסה למכרזים שאנחנו כאן התכנסנו לדבר עליהם ומדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי, מדינת ישראל מדורגת במקום 54 מתוך 190 מדינות. לראשונה כשנכנסנו למדד, בשנת 2006, דורגנו במקום ה-26.

ב- 1.1.2018 קיימנו בוועדת המשנה העוסקת בנושא זה ושבראשה עומד חה"כ פולקמן, דיון ראשון בנושא של מכרזים ברשויות המקומיות. העניין הוא שבמרבית הרשויות המקומיות, עסקים קטנים שמעוניינים לגשת ולהתמודד על מכרז, נדרשים לשלם אגרה שהיא גלומה במסמכי רכישת המכרז. היא נעה בין 300-4,000 שקל, רק כדי לגשת, רק כדי לגשת. יש לי כאן כמה דוגמאות - - -

הפער הזה מבחינת האגרה, 300-4,000?

אלה הנתונים שדגמנו ממספר רשויות מקומיות ברחבי הארץ.

אבטחת מוסדות חינוך, שמירה אבטחה וסדרנות – 5,000 שקל ברשות מקומית אחת. מתן שירותי אספקה ברשות מקומית אחרת – 2,000 שקלים. אנחנו מדברים על רק לקנות את חוברת המכרז הזו ולהשתתף. אספקת התקנה של שערים גדרות ומעקות – 2,000 שקלים והיד נטויה.

תיקון חוק חובת המכרזים משנת 2016 מחייב היום, לא מחייב, הוא בעצם קובע, שמסמכי מכרז עבור מכרזים של עד 50 מיליון שקלים, עסק קטן שרוצה להתמודד על אותו מכרז, לא משלם בעצם, הוא פטור מרכישה של המסמכים הללו. האגרות האלו שמתבקשות על ידי הרשויות המקומיות נקבעות באופן שרירותי, אין שקיפות, לך תדע למה זה נקבע כך או כך.

אנחנו רוצים להוסיף שהרשויות המקומיות גם נשענות וכדאי להן להישען על העסקים הקטנים, באותם המכרזים. הם מעודדים יותר תחרות, יותר כדאי לנו שהעסקים הקטנים ישתתפו במכרזים האלה אז למה בעצם למנוע מהם לקנות או להשתתף עם הנושא של האגרה? למה למנוע מהם בכלל להיכנס למכרז?

ב- 31.1.18 התקיימה פגישה בין נציגי לה"ב לבין נציגים מלשכתו של חה"כ פולקמן ונציגי השלטון המקומי כשבמהלכה הצענו שייקבע סכום סמלי עבור מכרז שבו משתתף עסק קטן, או שתהיה התאמה בין עסק קטן לעסק גדול, מדרגות לפי שווי מכרז. אנחנו נענינו בשלילה ואנחנו כאן.

מאה אחוז, תודה רבה. נציגת עירית תל אביב, הגב' וסרמן.

בוקר טוב. אני איילת וסרמן, לצידי יושב מנהל האיחוד ואשמח אם הוא ידבר תחילה ואני אחריו.

יש לכם שלש דקות ביחד, תחליטו.

לא צריך יותר מדקה.

בבקשה.

בוועדה הזאת, ועדת הפנים של הכנסת, מונחת הצעת חוק דיפרנציאלי ברישוי עסקים. חה"כ פדידה הייתה גם בדיון הקודם. השלטון המקומי ביחד עם איגודים של העסקים למיניהם, תעשיינים, בארים ומסעדות, לה"ב. אנחנו רוצים לעשות שינוי ולשדרג את ההצעה שמדברת על כך שתוך 60 יום עסק במדינת ישראל טעון רישוי, יקבל רישיון ללא הגבלת זמן. אנחנו רוצים ליצור מערכת יחסי אמון עם בעלי עסקים. אם עסק משקר, מרמה, מטעה, הרישיון יילקח ממנו בצורה מיידית. אנחנו רוצים להגיע למצב שאנחנו עושים "One stop shop". פעם אחת תכנית נכנסת לתוך בדיקה של כל נותני האישור המרכזיים, נבדקת, מאושרת ויוצאת לדרך. להקטין את הרגולציה בצורה מכסימלית.

יש בעיה מאד מאוד קשה במגזר הלא יהודי. אין תב"עות, אין תכניות בנין ולמעשה ההצעה הזאת לא נוגעת לזה ואנחנו מבקשים גם לעשות ניתוק מסוים בין תכנון ובניה לרישוי עסקים, כדי לעודד עסקים להיכנס לתוך מאגר העסקים.

מה שקורה בפועל, 99% מהעסקים במדינת ישראל נפתחים כשאין בידם רישיון עסק. זה מצב שהוא בלתי נסבל בעליל ולמעשה, אנחנו רודפים אחרי הזנב של עצמנו, כשאנחנו נוקטים הליכים משפטיים נגד העסקים. ובפועל העסק מזהם פני קרקע, פוגע בתשתיות, במקום להביא אותו מהמסלול השלילי למסלול החיובי. שער בנפשך עסק שיהיה לו רישיון עסק, הוא ירצה לשמור עליו בקנאות, כי העסק הזה מייצר לו הכנסה, כמו שדיברתם על מכרזים וכן הלאה. השלטון המקומי, חיים ביבס מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, כולל הרשויות הגדולות, תל אביב, נתניה, ראש עירית נתניה הגב' מרים פיירברג-איכר ורון חולדאי, יש תמיכה מלאה של השלטון המקומי בהצעה שלנו, וכמובן שיש לנו שיתוף פעולה עם חברי הכנסת וכן הלאה ואנחנו מקווים מאד שאנחנו נצליח לקדם את זה אצל יואב קיש בוועדה. עכשיו אתן לאיילת וסרמן להשלים אותי.

להוסיף רק עוד שני דברים. אני לא אחזור על דברי נפתלי, אנחנו יחד מקדמים את אותו נושא. הנושא החשוב הזה שגם הגשְׁתם הצעת חוק ספציפית לעניין של רישיונות לצמיתות ואנחנו תומכים - - -

תומכים בהם מאד.

באופן מלא, הוא גם נכון. על פי סקר שעשנו באירופה, ראינו שבלא מעט מדינות מתוקנות – אנחנו רוצים לחשוב שגם אנחנו מדינה מתוקנת – עוברים לרישיונות לצמיתות, כשיש תדירות ביקורת. כל משרד עושה תדירות ביקורת מתי שהוא צריך לעשות, כשאף אחד לא מפריע לו. גם לבעלי העסקים אין בעיה עם זה. הרישיון הוא אבן הדרך הראשונה למעשה, רגע לפני שמדברים על כל השאר, לפני שמדברים על מכרזים, לפני שמדברים על חסמים אחרים, זה החסם הראשון שעומד בפניהם. הוא יוצר שני דברים. הוא יוצר חוסר ודאות לבעלי העסקים – בדיון קודם דיברו על כמה עסקים נפתחים וכמה נסגרים – החוסר ודאות הזה, שכל שלש שנים בעל מסעדה צריך לשאול את עצמו אם הוא יקבל אחרי שלש שנים, אם מישהו יחזיר לו וייתן לו חידוש לרישיון כן או לא, לא מְפנה אותו בעצם לעסוק בעניינים האחרים שבאמת חשובים לא פחות מזה.

הדבר השני זה הנטל הכלכלי. הם קורסים תחת הנטל הכלכלי, כי בכל תקופה שהם צריכים לחדש את הרישיון יגיע נותן האישור ויבקש מהם לעשות עוד אחת, שתיים, שלש או ארבע – זה דבר שלא אמור להיות והרישיון היה אמור להמשיך, כמו שהוא קיבל אותו בתנאים שהוא קיבל אותו מלכתחילה. ככה עובדים בעולם. אנחנו רוצים להשוות את זה ואנחנו חושבים שזה הרגע גם לשנות את ההצעה שיש היום על השולחן, של משרד הפנים ומשרד ראש הממשלה.

מאחר וחברת הכנסת פדידה ממהרת אז אנחנו ניתן לה עכשיו לדבר ואחר כך נשמע את סמנכ"ל הכלכלה במרכז לשלטון המקומי. בבקשה.

אני חייבת להגיד משהו, כמי שבאה מרשות מקומית, זה אינטרס גדול מאד של ראש רשות לקדם את העסקים הקטנים. ולמה? רובם ככולם הם תושבי המקום, זה תורם לכלכלת העיר, אנשים ונשים במיוחד יכולים לעבוד וזה מייצר תעסוקה. יותר רמת חיים מסוימת, יותר שרות לתושב, הן בתרבות, הן ב- Low-tech והן בדברים אחרים, אבל כן אנחנו נתקלים ברשויות בסגירת עסקים כאלה או אחרים, ויקירתי, לא בגלל 2,000 שקל שהם צריכים לשלם להשתתפות במכרז, זאת הבעיה הקטנה ביותר.

יש בעצם מספר בעיות שהן הנרטיבים שמשפיעים עליהם הכי קשה. אחת מהן, פה אני עוברת לצד השני, זה מוסר התשלומים הקשה מאד של הרשויות המקומיות, שלוקחות 90 יום ו-120 יום ואותו עסק קטן, שלא מסוגל לשרוד את הסכום הזה ואת הפער הזה כדי לממן, הוא בעצם אמור לממן, אז הוא קורס ושוקל פעמיים אם לגשת למכרז כזה או אחר.

עודף הרגולציה שהרשות המקומית מחוייבת לו ולכן היא מפעילה אותו על העסק הזה או האחר, שהיא בודקת אותו וכל הזמן יש רישיון והרישיון מתחדש והנה, יש לך את ה"מכבי אש" ככה ולמחרת יוצאות תקנות חדשות והספינקלרים לא מספיק טובים וצריך להחליף, ואותו עסק קטן בעצם קורס.

אני רוצה לציין עוד משהו. רוב העסקים הקטנים, ברשויות המקומיות הקטנות יותר, הם גם של נשים ולכן אנחנו צריכים לשים עליהם, כבוד היושב ראש, דגש גדול יותר. אם הן כבר פותחות את העסק ורובן בבית וגם שם אנחנו מערימים קשיים, אז אם אנחנו רוצים מקורות תעסוקה ואם אנחנו רוצים חיי תרבות וחיים שבהם השרות יירכש גם באותה עיר שאנחנו גרים בה, אנחנו צריכים מוסר תשלומים, אנחנו צריכים הרבה פחות רגולציה ואנחנו רוצים סעיף שנותן תקדים שאפשר לקחת בְּמקום ולקדם את זה. הפוך, לעודד את הרשות הגדולה לקחת את העסק הקטן ולא את העסק הגדול שבאמת לא צריך אותה, תודה.

תודה לך. סמנכ"ל כלכלה בשלטון המקומי, איתי חוטר, בבקשה, שלש דקות.

בוקר טוב. תודה, אדוני, על רשות הדיבור. אני הגעתי לפני חמש דקות באמצע הדיון כי הייתי בוועדה לביקורת המדינה בדיוק באותו נושא, אז אני אתייחס לחלק מהסוגיות שהספקתי לשמוע. אם פספסתי משהו אני אשמח גם שתסבו את תשומת לבי.

לסוגיית רישוי עסקים. אפשר לדבר רבות על האבנים הקטנות אבל זו האבן הגדולה ביותר שאנחנו מזהים. וזו פעם ראשונה, אני רוצה להגיד לך אדוני, שאנחנו מזהים שכל הגופים המייצגים במשק והשלטון המקומי, רוצים במשהו יותר מהממשלה. הממשלה התאהבה באיזה נוסח שלה, במודל שלה, של רפורמה לרישוי עסקים, אנחנו רוצים משהו שהוא יותר טוב ויותר טוב לעסקים. כולם מסכימים על זה, והעסק הזה לא מתקדם. אנחנו מאד מאוד מקווים שבאמצעות החקיקה הפרטית של חבר הכנסת פולקמן וכמה חברי כנסת נוספים, נצליח להביא את התיקונים האלה ואת הבשורה האמתית לעסקים, הקטנים בעיקר אבל לעסקים בכלל. זה בסוגיה הזאת.

לסוגיית הארנונה. סוגית הארנונה היא מצב קיים. אם אנחנו מסתכלים על המיסים המקבילים בעולם של הארנונה, שזה מה שקרוי property tax, למיטב ידיעתנו מקובל בכל העולם, שעסקים משלמים יותר property tax מאשר משקי הבית. המשמעות של הבקשה הזאת, שמונחת כרגע על השולחן, אם אנחנו מסתכלים על משק כספים סגור של השלטון המקומי ועל כמות המשאבים שצריכה להיכנס אל השלטון המקומי, המשמעות של הפחתת המיסוי על נישום אחד היא העלאת המיסוי של נישומים אחרים. בהחלט אפשר, משהו, אנחנו פתוחים לשמוע. אני לא חושב שזה אפשרי היום, להעלות מסים למשקי הבית כדי להפחית את נטל המס על העסקים אבל יכול להיות שהכנסת חושבת אחרת.

בנושא מוסר התשלומים, עבדנו קשה מאד, יחד עם משרד הכלכלה, משרד הפנים, החשכ"ל, הגופים המייצגים, גם העסקים הקטנים הבינוניים-לה"ב וגם התאחדות בוני הארץ, והצלחנו להביא בשורה, אני חושב אמתית, יחד כמובן עם מציע הצעת החוק, מציע הצעת החוק על גלגוליה השונים, זה עוד היה רוברט אילטוב ואחר כך רועי פולקמן ואחרים, ושלי יחימוביץ' והחקיקה הזו עברה בקריאה שניה ושלישית בכנסת. אני בדיוק מגיע, כמו שאמרתי, מדיון שבו הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה הביאה נתונים משנת 2017, שמראים שיפור ניכר במוסר התשלומים גם בשלטון המקומי. ואנחנו שמחים על כך ומברכים על כך ואנחנו חושבים שזה דבר נכון. דרך אגב, לאו דווקא בהסתכלות דרך משקפי העסקים. אני חושב ששיפור מוסר התשלומים הוא נכון גם לרוכשי השירותים והטובין, כי ברגע שיש לגוף מוסר תשלומים טוב, יש יותר תחרות על המכרזים, יש יותר הצעות וזה מביא גם להצעות משופרות. וכמובן, ברגע שיש לגוף מוסר תשלומים - - - ומגולם בתוך הצעות המחיר שאותו גוף משלם. לכן אנחנו באנו בנפש חפצה לחקיקה הזאת, היא עברה והיא עושה את השינוי הגדול.

לסוגיה של דמי השתתפות במכרזים, גם הסוגיה הזאת נמצאת בדיונים יחד עם רועי. היינו בשיח מתקדם בעניין הזה. רועי – אני מתכוון לנשיא הנכבד שנכנס זה עתה וגם רועי פולקמן שמוביל את זה בצורה מאד יפה. משרד הפנים גם שותף לעניין. נכון, אנחנו לא יכולים להסכים לכל מה שמבקשים אבל אנחנו נמצאים כרגע בשיח. אנחנו מקווים שגם פה נגיע להבנות ולהסכמות. פספסתי סוגיה שדובר עליה כאן?

לא.

אלו ההתייחסויות.

תודה רבה. נציג התאחדות בוני הארץ נמצא כאן? בבקשה, שתי דקות.

שמי אשר גרין, יושב ראש האגף לבדיקה חוזית. באגף אצלנו 80% מהחברים באגף הם קבלנים קטנים ובינוניים. צריך לדאוג לחזק אותם וכדי לדאוג לחזק אותם, אולי צריך באמצעות חוק, כמו בארצות הברית, ש-25% מהמכרזים שיוצאים לקבלנים, שיצאו לקבלנים קטנים ובינוניים. יחד עם זה גם להחיל את הוראות התכ"מ, לבקש סיווג בהתאם להיקף העבודה ואני מדגיש, לא מעבר לזה, כי זה מה שעושים וזה חסם לקבלנים. קבלן שיש לו ג/1 ומבקשים במכרז ג/3 למרות שזה לא נדרש – הציבו לו חסם, הוא בכלל לא יכול להשתתף.

לחייב את העיריות להשתמש במנגנון בחירת הקבלן הזוכה, שלא לַזול ולא לִמסור לזול ביותר. פוסלים הצעות מתאבדות. הזול ביותר, ואני חושב שלאט לאט לומדים במדינה שהזול ביותר בסופו של דבר, בסופו של יום, הוא היקר ביותר. יחד עם לא למסור לזול ביותר צריך גם קריטריונים לאיכות. ואז יקבלו גם בזמן, גם בתקציב וגם באיכות. הנושא הנוסף שהזכירו אותו פה הוא תשלום עבור ההשתתפות במכרז - - -

דיברו, כן, אגרות.

זה צריך להיות - - -

זה לא האגרות.

לא, אתה לא היית פה כשהיא דיברה על דמי ההשתתפות במכרז. אנחנו מדברים על דמי השתתפות במכרז שצריכים להיות במחירים סבירים, מינימליים, כמו בחוק חובת המכרזים. כמו כן להפחית את הדרישות לגובה הערבויות. יש בעיות היום בקבלת אשראי בבנקים וזה עוד חסם שעומד בפני קבלנים קטנים ובינוניים. תודה.

תודה רבה. מתן, נציג התאחדות התעשיינים, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה להתייחס לדברים של השלטון מקומי לגבי הארנונה. את הארנונה משלמת התעשייה. עסקים קטנים משלמים פי ארבע, פי חמש והם מקבלים הרבה הרבה פחות שירותים, לא חינוך, לא תרבות. באותה הזדמנות הרשויות מבקשות אגרת שמירה, אגרת פינוי אשפה, אגרת שילוט, כל שני וחמישי ממציאים איזושהי אגרה ולמעשה הארנונה יוצאת נקייה. גם בהשוואה לעולם – אנחנו עשינו בדיקה ואני מוכן להעביר לך את הנתונים – בישראל משלמים גבוה משמעותית, גם ממדינות שדומות לנו, גם ממדינות שלא דומות לנו וכן, "האם צריך שמישהו אחר?" צריך שהנטל יתחלק שווה בשווה ולא יכול להיות שהתעשיינים, בגלל שכביכול במירכאות הם מרוויחים יותר, צריכים לסבסד את הרשויות המקומיות, אז יש מקומות - - -

לא את הרשויות מקומיות - - -

את האזרחים, את כל השירותים. אני לא חושב שיש מקום שהעסקים ילכו ויסבסדו. צריך התייעלות, צריך לראות אם יש מקומות, לצמצם מקומות עבודה, מה שצריך התייעלות. וספקים, כשיש מכרזים לעשות את המכרזים בצורה הכי טובה, שכולם יוכלו להשתתף, ברמה כזאת שגם אפשר לקבל את המחיר הכי טוב וגם את השרות הכי טוב. מה קורה בסופו של יום, בא קבלן גדול ולמעשה לוקח קבלן משנה קטן, ספק קטן. במקום זה תיתן כבר ישר לספק הקטן והבינוני, שהוא כבר יעשה את העבודה, יחסוך לך את ה-5% ואז גם הארנונה, תוכל לשלם הרבה פחות. זו כאילו העמדה שלי. תרצה עוד דעות - - - אני אשמח.

תודה רבה. אתנו רועי, שהוא נשיא לה"ב, שעושה עבודת קודש ומשנה הרבה דברים לטובה ואנחנו מקווים שימשיך להצליח ביחד עם החברים, כדי לחזק את העסקים הקטנים והבינוניים בארץ. בבקשה, שלש דקות.

אדוני היושב ראש וגם חברי וידידי, אכרם חסון, אנחנו מכירים המון המון שנים, אתה היית ראש עיר בישראל. היום יום העסקים שאנחנו מציינים ואני מגיע מהכנס יחד עם שר הכלכלה, והיו שם גם חבר הכנסת מיקי לוי וחבר הכנסת רועי פולקמן. המטרה היא בעצם לשים על סדר היום הציבורי את הנושא של עסקים קטנים ובינוניים. ואני שמח שנמצאים כאן שורה של שותפים שלנו ליום הזה ובכלל, אם זה השלטון המקומי, איתי, ונמצא פה גם נפתלי, שהוא בעצם האחראי על כל הנושא, ראיתי גם את איילת, את עירית תל אביב, עירית תל אביב היא מדינה אז יש לנו גם את איילת וסרמן, שהיא מעירית תל אביב, מנהלי רישוי עסקים, נפתלי הוא אחראי על כל רישוי העסקים.

אדוני היושב ראש, באנו לגרום לכך שמה שאתה עושה עכשיו הוא מלאכת קודש עבורנו. הדיון הזה, שבו אנחנו חושפים והוא גם נמצא בשידור ואנחנו גם נדאג לתקשר אותו ונדע להעביר את המסר הזה, העסקים הקטנים הם בסופו של דבר מנוע הצמיחה של המשק. אתה היית סגן ראש עיר בעיר מאד מאוד גדולה, אתה יודע שבסופו של דבר, אם יש לך מרכז עסקים טוב בעיר, העיר שלך יכולה לצעוד קדימה. ולמה? כי רוב הארנונה נגבית מן המגזר העסקי.

זה שמשלמים יותר, זה שמקבלים פחות שירותים, זו עובדה מוגמרת אבל זה שהשלטון מקומי צריך לעזור להם, כדי לגרום לכך שתהיה להם יכולת הישרדות, זה עדיין לא מובן מאליו. מה זה אומר, לעזור להם? זה לאו דווקא, כמו שאמרנו בארנונה, אני מדבר על מכרזים, לאפשר לעסקים הקטנים להשתתף במכרזים, אני מדבר על הנושא, אני קורא לזה אגרות כי מבחינתנו זה אגרות וזה חסם מאד מאוד גדול לעסקים קטנים להשתתף. בְּמקום שיש לך ואני אתן סתם דוגמה, למתן שירותי אספקה – 2,000 שקל, 3,000 8,000 שקל, כל מספר זוכה, בעצם, כל מספר זוכה. מי שרוצה – אהלן, מי מרים יד? כל מספר זוכה. לא, צריך לעשות שמה סדר.

אנחנו נמצאים בהידברות עם איתי אבל צריך להבין, אני אמרתי את זה גם בדיון הזה, אנחנו באנו לדבר על הטוב היום, על הדברים הטובים, שהעסקים הקטנים הם אחראים ל-60% מהמשרות במדינת ישראל, הם נותנים למעלה מ-60% מהתוצר, הם 99% מסך כל העסקים, בואו קחו את הנתונים המדהימים האלה, את האנשים שמאחוריהם ותנו להם סביבה עסקית תומכת. תנו להם באמת את היכולת להשתתף במכרזים, תנו להם את היכולת, בצורה כזאת או אחרת, להיות חלק מתוך תעשיית הכחול לבן. לא יכול להיות שאנחנו נמצא את עצמנו כל פעם מחדש מדברים על ה-50,000 עסקים שנסגרים.

הם נסגרים כי יש סביבה עסקית לא תומכת, אז אני באתי לפה ואני שמח שגם ועדת הפנים מנהלת פה דיון, לבוא ולהגיד: בואו נמצא את הדרכים לבוא ולעזור. כולנו יחד, אנחנו באותו צד של המתרס. תאמין לי, השלטון המקומי ואנחנו חלק ממנו, רוצה שהעסקים יצליחו. הוא רוצה שיהיו לו עסקים בעיר, הוא רוצה אבל הוא צריך להבין שכדי שזה יקרה צריך לייצר להם תנאים יותר טובים, אז תודה לך, כבוד היושב ראש - - -

תודה רועי, תודה ובהצלחה.

באמת מקווה שנביא בשורה עוד בתקופה הקרובה לעסקים בקטנים.

תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

תודה רבה אדוני. אני כבר אמרתי חלק מהדברים בשדולה עצמה, אני לא רוצה לחזור על דברים, אני רוצה להמשיך את הדברים שאמר רועי בנושא של מכרזים של הרשויות המקומיות. היקף המכרזים האלה, אדוני, הוא 3 מיליארד שקל, 3 מיליארד שקל. בזמנו הצלחנו לפצל את המכרז שלא יהיה מכרז אחד. זאת אומרת שאם רשות מקומית רוצה מכרז לכלי כתיבה, או לא יודע מה, עבור בתי הספר, עבור המשרדים שלה, היא לא מתקשרת עם ספק אחד - - -

אדוני, יכול להיות שאתה מתייחס למינהל הרכש הממשלתי?

חוק חובת המכרזים לא חל עליהם.

מה זה "גם וגם"? אין מכרז אחד לכל הרשויות המקומיות, אין דבר כזה.

תן לי רק לסיים.

אני מתנצל, פשוט חייב - - -

אם היית נותן לי עוד דקה אולי הייתי מסביר את עצמי, אני לא הסברתי את עצמי - - - לא שאתה לא הבנת, אני לא הסברתי את עצמי טוב. אני הגשתי הצעת חוק ואני מעביר את זה לוועדה, שיוגש מטעם הוועדה, שלא תהיה התקשרות עם ספק אחד. "קרביץ" הוא לא היצרן, לא של העפרונות ולא של המחקים אלא אפשר לפצל את המכרזים האלה לעוד עשרה, חמישה עשר מכרזי משנה. לצערי, הצעת החוק שהגשתי, שתחול גם על השלטון המקומי, לא עברה. נכשלה, מה לעשות. הנה, עכשיו הסברתי טוב. ואני מעביר את זה לוועדה בחפץ לב. לא רוצה קרדיט על החוק, לא שום דבר. 3 מיליארד שקל, אתה יודע כמה עסקים קטנים וזעירים יכולים לחיות רק מהעניין הזה? הם לא יכולים לגשת, ויצרן העפרונות והמחקים צריך ללכת דרך "קרביץ" שעושה עליו קופון וכך הוא מתמוטט אחרי שנה וחצי עם העניין הזה.

הצעת החוק גם כוללת שתהיה שקיפות. שהשלטון המקומי, עוד שניה אחת, למרות שזה יטיל עליכם עומס, בסוף השנה יפרסם את המכרזים האלה, אחרי שזכו בהם אנשים. אין בעיה, אני לא מטיל ספק באמיתות המכרז וביושרה, נהפוך הוא, פרסום המכרז ברבים יאפשר לספקים וליצרנים קטנים ובינוניים לגשת בשנה הבאה למכרזים נוספים. כל העסק הזה הוא איזו קופסה שחורה, בהמשך למה שאמר רועי, 3 מיליארד שקל.

זה אינטרס שלכם, להרים את העסקים הקטנים אצלכם, כי מהם אתם חיים. כולנו חיים מהם אבל 40,000 עסקים קטנים וזעירים נסגרים בשנה, 40,000. זה טירוף אבל אני חושב שבגלל שהשר, שר האוצר, הוא בדיוק מהמפלגה שלך, אדוני היושב ראש, אני חושב, אני ברצון אגיש את הצעת הוק לוועדת הפנים, שתגיש אותה פעם נוספת, לשקיפות ולחייב את הרשויות המוניציפליות לפרק את המכרז, לא לאחד אותו, על מנת לאפשר ליותר עסקים קטנים ובינוניים ואפילו זעירים, לגשת למכרזים.

תודה רבה. הדובר הבא הוא פרדריק, יושב ראש מחוז הדרום של לה"ב. בבקשה.

בעסקי המכרזים זוכה מי שנותן את הסכום הכי נמוך אבל לא זוכה מי שנותן את העבודה הרבה יותר. ואז הקרב לעסק הקטן הוא יותר קשה, כי הוא לא יכול לתת את הסכום הנמוך. חוץ מעסק קטן יש גם עסק חדש ועסק חדש הוא כזה שהוא צריך ניסיון ואין לו ניסיון כי לא נותנים לו, אז בתוך המכרז הגדול הייתה צריכה להיות איזושהי אפשרות שבה אומרים: תשמע, חלק מהעבודה הזו גם עסק חדש ובלי ניסיון יוכל לעשות, כי בלי זה הוא לא יוכל לעשות מחזורים. לא לגדול, לא במחזורים ולא בניסיון כדי להיכנס למכרזים נוספים.

אני מתנצל, אני הולך לוועדת כספים, כי יש שם קרב כדי לפתור אתכם מהתשלומים של הרטרו אז אתם תסלחו לי על העניין הזה גם כן.

בהצלחה. נמצא אתנו, רשום אצלי, נפתלי, מרישוי עסקים.

אני דיברתי.

גל, חקלאי - - -

הצג את עצמך בבקשה.

גל גפני, חקלאי ומזכיר ישוב מהגולן. אני רוצה להעלות פה עוד שתי נקודות. לעסק קטן בפריפריה, בשביל לעמוד בדרישות החוק, ההשקעה שהוא צריך לשים על המבנה, אי אפשר להחזיר אותה. במרכז, כשהנדל"ן הוא יקר, אין בעיה להחזיר יחסית מהר. בפריפריה, מי שמכיר את מחירי השכירויות, אי אפשר להחזיר את ההשקעה הזאת.

הדבר השני, שימושים שונים במשק בעסקים החקלאיים, עומדים מבנים בהתיישבות – ריקים. אין מה לעשות אתם, כי החוק לא מאפשר לנו לעשות שימושים שונים כדי לקבל רישוי עסק.

דיברנו על זה.

זה עושה את כולנו עבריינים, שזה נכון לכולנו. החוק הוא כזה שאי אפשר לעמוד בו. צריך להקים קרן ממשלתית, שיודעת לתמוך עסקים קטנים בעמידה בדרישות החוק. אם זה החוק אנחנו רוצים לעמוד בו. אנחנו הראשונים שרוצים לעמוד בו, אנחנו לא יכולים.

תודה רבה. יש עוד נציגים או חברים כאן שרוצים להביע דעה, מהנוכחים שנמצאים כאן?

רק להגיד לך תודה.

תודה רבה.

אני רוצה להודות לכם. הדיון הזה הוא חשוב מאד. אני גם מודה לנציגת האוצר ולנציגת משרד הכלכלה, שהגיעו לכאן. אנחנו מטפלים בהרבה עסקים שפונים אלינו, למשל כשלא נותנים להם אשראי, כי הם נמצאים כביכול בסיכון, אם ניקח את המסעדות. אז יש דברים שצריך לתת עליהם את הדעת, איך לעזור ולפתור בעיות כדי לקדם את העסקים.

אני, רועי, אני אמרתי לפני שאתה באת, החוק הראשון שאני העברתי כאן זה בנושא העסקים קטנים, כי לשמחתי, בקדנציה הזאת, המפלגה שלנו לקחה אחריות, אם זה שר הכלכלה רועי ושאר החברים, כדי לקדם את העסקים הקטנים, שהם המנוע החיובי ביותר והם יביאו לצמיחה כלכלית במדינת ישראל. אני מקווה שכל המוסדות, כל המשרדים, יתנו כתף, יתמכו, נעביר חוק שייתן מענה לכל מה שהזכרתם כאן.

תודה לכם ובהצלחה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:21.