פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



20
ועדת הפנים והגנת הסביבה
14/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 623
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ט באייר התשע"ח (14 במאי 2018), שעה 13:10

הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (היתר יצוא של קנאביס רפואי), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים - יואל הדר

עוזרת היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים - ענת מססה קינן

ראש חוליית מחקר סמים במשטרה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים - רפ"ק קרן לרנר

יועמ"ש אג"ת, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים - רפ"ק אמיר ליפשיץ

ראש אגף אכיפה וחקיקה, הרשות למלחמה בסמים, המשרד לביטחון פנים - אסתר כהנא

עוזרת היועץ המשפטי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים - רפ"ק הדס פטר

יועץ השר, המשרד לביטחון פנים - ליאור חיימוביץ

הלשכה המשפטית, משרד הבריאות - שרונה עבר הדני

מנהל היחידה לקנביס רפואי, משרד הבריאות - יובל לנדשפט

מנהל תחום הסכמים מסחריים וכלכליים, משרד הכלכלה והתעשייה - איתן קופרשטוך

נספח כלכלי סחר חוץ, מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה - איתי מלכיאור

מנהל לשכת מנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - טל שמחה

ממונה על תחום הבריאות, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - טל שטיין

ממונה חוקיות היצוא ברשות המיסים, משרד האוצר - ירון כהן

מנכ"לית העמותה לקנאביס רפואי - דנה בר-און

יו"ר ארגון צרכני בריאות ישראל - מידד גיסין

מנכ"ל תיקון עולם, חברת קנאביס רפואי - אהרון לוצקי

מנהל פיתוח עסקי, בזלת, חברת קנאביס רפואי - איתי רוגל

יו"ר עמותת תנו יד לחירש – נכים למען נכים - משה בר

עמותת תנו יד לחירש – נכים למען נכים - דן מיכאל קדרון

איילת לוי-נחום
דניאל בלמס – מתמחה בלשכה המשפטית

לאה קריכלי

אור שושני
הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (היתר יצוא של קנאביס רפואי), התשע"ז-2017

אני פותח את הדיון בנושא הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (היתר יצוא של קנאביס רפואי), פ/3648, של רשימה של חברי כנסת ואני בראש היוזמים.

אנחנו דנים בהכנה לקריאה ראשונה בהצעת חוק שמטרתה לאפשר את ההסדרה החוקית של יצוא קנאביס רפואי. היום הנושא הזה נמצא בעבודת מטה של משרדי הממשלה השונים – משרד הבריאות, משרד החקלאות, המשרד לביטחון פנים, ומשרד האוצר.

ומשרד הכלכלה.

הנושא הוא נושא חשוב מכמה בחינות, ואנחנו, לפחות כל חברי הכנסת שחתמו על הצעת החוק, מאמינים שהדבר הזה חשוב מאוד לחקלאות, וזה יאפשר לחקלאים להיכנס לתחומים חדשים של גידול שיאפשרו להם התפתחות. כמובן שזה צריך להיעשות בצורה רגישה, כי אנחנו מבינים ויודעים היטב שזליגה של הגידול החוקי יכולה להוות בעיה בעבירות הסמים האזרחיות, ולכן הנושא של הפיקוח והשמירה על הגידול ועל כל שרשרת המוצר עד שהוא יוצא לארץ בצורה מוסדרת, חייב להיות מפוקח ומוסדר.

אבל, יש גם את הפוטנציאל העסקי-כלכלי למשק והפוטנציאל למגזר החקלאות, ובנוסף, בסופו של דבר מדובר – כך לפחות אני מתייחס לזה – בתרופה. כך מתייחסים לקנאביס הרפואי, וגם יש בזה לא מעט הקלות להרבה מאוד משתמשים, שאין להם מענה אחר מלבד הקנאביס הרפואי, כפי שאנחנו רואים גם בארץ וגם במקומות אחרים בעולם.

אני אתן לנציגי המשרדים השונים לדבר, ואני כבר אומר שבכוונתי להכין את החוק לקריאה ראשונה בהקדם. בישיבה הזו נשמע איפה הבעיות בחקיקה בעיני המשרדים, ולפי זה אנחנו נחליט האם אנחנו נתעסק בזה לפני הקריאה הראשונה, או שנעביר את החוק מוכן לקריאה ראשונה ובין הקריאה הראשונה לבין השנייה והשלישית תתבצע העבודה היותר משמעותית של הכנה והתמודדות עם כל האתגרים. נתחיל עם משרד הבריאות, בבקשה.

שלום, שמי שרונה עבר הדני, מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות. כבקשת היו"ר אני אתייחס להיבטים המשפטיים. לעניין זה אני אציין שפשוט אין צורך בתיקון החקיקה, משום שפקודת הסמים המסוכנים, שהיא בהלימה לאמנה הבין-לאומית בנושא סמים מסוכנים, בהחלט מאפשרת, כתשתית נורמטיבית, יצוא. ולכן אין צורך בתיקונים.

צריך גם להדגיש שסם מסוכן, גם אם הוא משמש ברפואה, עדיין נשאר סם מסוכן בהגדרת הדין הפנימי שלנו ובדין הבין-לאומי שלנו, כאשר יש הסדרים פנימיים וחיצוניים שהם בהלימה לדברים האלה. החסם כרגע אינו בחקיקה, כפי שמפורט בדוח שהוגש למנכ"לים בהמשך להחלטת ממשלה 1587 בנושא היצוא. מפורט שם שמבחינה חקיקתית - - -

אם אני מבין את דברייך, אז מכיוון שאין צורך בחקיקה אז גם אין לכם שום התנגדות שתהיה חקיקה.

הבעיה עם הצעת החוק כאן היא שהיא מבקשת לייצר מסלול יצוא שונה מהמסלול שמחייבת פקודת הסמים המסוכנים. לזה אנחנו מתקשים להסכים, כי בכך נשים את עצמנו בהפרה לאמנה הבין-לאומית שאנחנו אשררנו וקלטנו בדין הפנימי שלנו ושבגינה פקודת הסמים המסוכנים מנוסחת בצורה שהיא מנוסחת.

זאת אומרת, צריך למצוא התאמה לפקודת הסמים. או שלתפיסתך מסלול היצוא כבר קיים.

הוא קיים, הוא מבוצע ביחס לסמים - - -

ברישיון.

ברישיון.

ברישיון לעניין היצוא, לא לעניין הגידול.

ברישיון לעניין היצוא. הוא מתקיים ביחס לסמים מסוכנים אחרים - - -

גם לעניין הגידול?

הגידול כבר היום מתקיים.

בהצעה של חבר הכנסת קיש וקבוצת חברי הכנסת הגידול נעשה בהיתר. זה צריך להיות ברישיון שניתן לפי המנהל. החידוש בהצעת החוק הוא שמסלול היצוא יהיה כרגע ללא רישיון.

זה בוודאי דורש לתקן את הפקודה, ואז נמצא את עצמנו בהפרה לאמנה שאנחנו חתומים עליה ואשררנו אותה וקלטנו אותה לדין הפנימי. מהותית לא ברור שישנה הצדקה למסלול יצוא שונה לקנאביס בשימוש רפואי מאשר לסמים מסוכנים אחרים שמשמשים ברפואה, שכאמור, כבר היום מיוצאים ומיובאים לארץ, על פי המנגנונים שקיימים היום. מדובר על מנגנונים ברי-ביצוע והדדיים מול מדינות אחרות.

אז את בעצם אומרת שאת רוצה להמשיך להתייחס לקנאביס רפואי כמו שמתייחסים לכל סם מסוכן שמשמש ברפואה.

כן. ואכן יש עוד סמים מסוכנים שמשמשים ברפואה.

ואת בעצם אומרת שכבר יש מסלול כזה.

בהחלט.

אבל יש פה שרשרת שלמה שקשורה בתהליך הזה - - -

וגם זה לא דורש תיקון, הרי הכול כבר מתקיים.

זה משהו שאני לא בטוח שאני מסכים איתו. יש עוד משהו שאת רוצה להתייחס?

אם דיברנו על כל השרשרת, אז גם לגבי הגידול הפנימי אנחנו נמצאים בהלימה לאמנה, שמחייבת משטר מאוד מאוד ספציפי, שאנחנו מקיימים אותו. בוודאי ששום דבר לא כתוב בסלע ובוודאי שאפשר לשנות, אבל צריך להבין את המשמעויות של זה – שהן בעצם פרישה מהאמנה וחתימה מחדש תוך הסתייגות שיש איזו מורכבות לא פשוטה בכלל.

תודה. משרד החקלאות, בבקשה.

אני טל שמחה, מלשכת המנכ"ל. אני אחדד את מה ששרונה הסבירה פה - - -

לא, אני קודם כול רוצה לשמוע מה גישתכם באופן כללי לעניין.

באופן כללי אנחנו מתנגדים לתיקון הזה. צריך להבין שלהבדיל מגידולים חקלאיים אחרים, קנאביס נחשב למוצר רפואי נרקוטי, וככזה הוא לא יתאפשר ליבוא למדינות מערביות ממדינות מתפתחות. זאת אומרת, מדינות מערביות לא יוכלו לייבא את זה בזול ממדינות מתפתחות.

עכשיו, בגלל שישראל חתומה על אמנות הדדיות על שוקי היצוא שלנו באירופה ובצפון אמריקה, זה מבטיח שהמוצרים שיוצאו מישראל יהיו בתקינה ובדרישות הנדרשות, מה שמחזק את היתרון היחסי שלנו ביצוא ומהווה באיזושהי צורה חסם לכניסה של מדינות אחרות.

דבר נוסף, הצעת החוק הזאת בעצם מתעלמת מהמודל שנקבע בהחלטת ממשלה 1587, שקבעה תקנים וסטנדרטים לייצור וגידול של קנאביס רפואי, שזה בעצם מה שמבדיל אותנו היום מהשווקים הקיימים בחו"ל.

אבל את זה אפשר להוסיף להצעה, זה לא שאנחנו רוצים לעשות הפוך ממה שהממשלה רוצה. אם זה לא נמצא אז יכול להיות שאפשר להוסיף את זה באמצעות שינוי נוסח. אדוני, בבקשה.

אני ראש היק"ר, הסוכנות לקנאביס רפואי במשרד הבריאות.

אם אתה כבר פה, יש לי הרבה תלונות לגבי המחיר בשוק בארץ.

גם על זה נוכל לדון, כי המנכ"ל שלנו והשר הם עמוק בתוך הקורה, ואנחנו מניחים שלאורך זמן המחיר יופחת.

ומי ישלם את המחיר לאורך זמן?

אנחנו חושבים שהמחיר יופחת. כבר היום לשמונים ומשהו אחוז מציבור המטופלים, המחירים החדשים בפיילוט נמוכים יותר.

אחרי שניתן פה לכמה אנשים לדבר אולי תשמע לגבי זה. אבל זה לא נושא הדיון. בוא נחזור לענייננו.

בכל מקרה, המנכ"ל שלנו יושב על זה גם עם משרד הכלכלה, וימצאו פתרונות לכל דבר. אנחנו לא רוצים להעלות את יוקר המחיה בארץ.

לגבי היצוא, החלטת ממשלה 1587 נוגעת במיוחד בנושא היצוא. היא אומרת שמדובר בנושא שראוי שתשב עליו ועדת מנכ"לים. ואכן ישבה ועדת מנכ"לים - - -

אגב, בגלל זה חיכינו הרבה זמן עם זה בכנסת. אבל בסוף יש גבול לכמה זמן שאפשר לחכות, אפילו לוועדת מנכ"לים.

ועדת מנכ"לים סיימה את עבודתה, הגישה את המלצותיה לשר הבריאות ושר האוצר, ושרי האוצר והבריאות אימצו את מסקנות הוועדה. מסקנות הוועדה היו ברוב, לא פה אחד, בגלל המשרד לביטחון פנים, כפי שיואל יוסיף. כעת הצעת המחליטים נמצאת בישורת האחרונה לפני הגשתה לממשלה.

מה עיקרה של הצעת המחליטים? אנחנו הצלחנו לייצר פה בישראל משהו שאין בעולם: קנאביס ברמת medical grade. אני אסביר. קנאביס שגדל בשדה בלי פיקוח, הוא קנאביס שונה. הוא לא בפוקוס שלנו. אם רוצים להתייחס לקנאביס כמו לתרופה, הוא חייב להיות מיוצר בשרשרת ערך כמו בתרופה. כלומר, עם אותם מבחני איכות: הגידול – בחוות ראויות, וכבר כתבנו לזה את התקנים, GMP; הייצור – כמו בעולם התרופות, ב-GMP; והשיווק – בבתי המרקחת. זו תכליתה של החלטה 1587, ועל בסיסה התחלנו כעת את הפיילוט.

ועכשיו יש לנו משהו שאין בעולם, וכולם מבינים את הפוטנציאל הגדול הזה. ובנוסף, לבקשת ראש הממשלה, פרופ' אבי בן שמחון ערך על כך דוח שהמלצתו היא לצאת ליצוא. יש עדיין חילוקי דעות בין המשרדים, וזה לא סוד, זה נאמר פה בכנסת; יש חילוקי דעות בין משרד החקלאות, הבריאות, הכלכלה והמשפטים מהצד האחד, לבין המשרד לביטחון פנים מהצד האחר, שרוצה איזושהי הגבלה מסוימת בתוך הצעת המחליטים. אנחנו חושבים שכשזה יסתיים, במסגרת הזמן הקרובה, זה ייתר את הצעת החוק הזאת.

קודם כול אני שמח לשמוע, כי אני יכול להגיד שבגלל ועדת המנכ"לים אנחנו חיכינו הרבה מאוד זמן עם ההצעה הזו, אבל באיזשהו שלב אמרנו שכבר הגיע הזמן שהכנסת תפעל, כי הממשלה יותר מדי מתעכבת. לכן אני שמח לשמוע שיש מגמת התקדמות. לא מעט פעמים קורה שהממשלה מחליטה בסוף רק בגלל שיש לחץ מהכנסת, אבל אני שמח לשמוע שזה הולך להבשלה.

לגבי מה ששוחחנו קודם על מחירי הקנאביס הרפואי בישראל, אני מסכים איתך שהצורכים בכמויות הנמוכות לא יחוו עליית מחירים, אבל דווקא הצרכנים עם הכמויות היותר גבוהות, לפחות כפי שזה נראה עכשיו, יחוו עליית מחירים במאות אחוזים אולי. טוב, נשמע את האנשים, חלקם באו לדבר גם על זה. חולי סרטן או ניוון שרירים וכל אלה שצריכים כמויות באופן קבוע ימצאו את עצמם משלמים יותר לצערי. אתה אמרת שזה יסתדר לאורך זמן, אבל אני לא יודע אם זה נכון לתת למצב הזה להסתדר לאורך הזמן ולא להתערב בו מידית.

אבל אני רוצה לחזור לנושא היצוא. משרד הכלכלה, בבקשה.

אני איתן קופרשטוך, ממינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה. הצוות הבין-משרדי שהוקם ישב, והגענו לאיזשהו מתווה, אחרי שדנו כמעט בכל היבט. אין דבר מושלם, אבל הגענו לאיזושהי החלטה, כאשר נשארה סוגיה אחת, שהיא ההתנגדות של המשרד לביטחון פנים, מסיבותיו הוא.

אני רוצה לציין שביסוד היצוא עומד גם הפיקוח, כולל פיקוח על הזליגה. ולכן העובדה שאנחנו חתומים על האמנה מ-1961 לסחר בסמים ופקודת הסמים שיש בעקבותיה או לא בעקבותיה – אלו הן משענות טובות מאוד לכך שנוכל בסופו של דבר לייצר. כי אף מדינה לא תקנה מישראל אם לא יהיה פיקוח הדוק על אי-זליגה בארץ.

יצוא ללא רישיון – ברור שזה לא דבר שיהיה, ולכן אין סיבה לשנות את החוק. דיברו פה לגבי המחירים. העובדה שיהיה יצוא ותהיה אפשרות לאספקה יותר גדולה לשוק המקומי, תוכל בסופו של דבר להוריד את המחירים בשוק. זה עניין של היצע וביקוש.

אני רוצה להגיד שבהחלטה של הצוות הבין-משרדי גם הוקם צוות מעקב, ולצוות המעקב יש גם סמכות לדון בהסטת סחר. הווי אומר שאם כל היצוא יפנה לחו"ל בגלל המחירים הגבוהים בחו"ל, נוכל בהחלטת ועדה להגביל את היצוא, כדי שתהיה אספקה למשתמשים מקומיים במחירים נורמליים.

אז אנחנו לא מתנגדים, אבל אנחנו גם לא רואים כל סיבה להגיש את החוק הזה.

רשות המסים, בבקשה.

אני ירון כהן, הממונה על חוקיות היצוא במינהל המכס. אני אקדים ואומר שהמכס יעקוב אחרי כל החלטת ממשלה שתצא, ובמידה שיאושר היצוא אנחנו ניישם את זה בצורה הכי טובה.

אני רוצה להתייחס למה שאמר איתן בנושא של פיקוח על היצוא. רישיון חייב שיהיה. מבחינת הרישיון, יש היום מערכת שמשרתת את כל משרדי הממשלה בנושא של - - -

למה זה לא עובד? כי אין החלטה בעניין?

לא, אני מדבר על מערכת שנקראת מסלול לרישיונות יבוא ויצוא. לצורך העניין, משרד הבריאות, מעצם היותו הרשות המוסמכת, יצטרך לבצע את כל הפעולות הנדרשות כדי לשדר את רישיונות היצוא שהוא נותן לעוסקים בתחום, אל תוך המערכת הזאת. ללא שידור של הרישיונות אלינו אנחנו לא נוכל לבצע אכיפה בכלל.

זה רק לגבי היצוא, כן?

כן, אנחנו כמכס מדברים על היצוא בפועל ולא על מה שלפני.

יש דבר נוסף. כל היצוא עובד תחת צו יצוא חופשי. בצו יצוא חופשי אנחנו בהחלט קובעים תנאים ליצוא, והיצוא עצמו יהיה תחת פיקוח, בעיקר על ידי המכס כמובן.

בדיוק. וזאת הנקודה הנוספת, הקנאביס הרפואי יצטרך להיות מוגדר - - -

למה הוא יצטרך להיות מוגדר?

כפרט מכס.

הוא לא מוגדר היום?

אני לא מכיר היום פרט מכס שמוגדר כקנאביס רפואי.

ההגדרה הזאת לא מצריכה חקיקה?

לא, אין צורך בחקיקה.

תודה. המשרד לביטחון פנים, בבקשה.

הסיפור הזה הוא סיפור ארוך אצלנו, עם כמה טוויסטים תוך כדי העלילה.

על זה אני מסכים איתך. ארוך מדי.

זו כבר הוועדה השלישית שלנו בנושא, כאשר יש ועדה אחת שכבר חוזרת על עצמה. אבל מאחר שהוועדה הזאת היא הוועדה שאמונה על התחום שלנו, של ביטחון פנים, אני מקווה שנזכה פה לאוזן כרויה.

חוות הגידול הן גם אלה שמשווקות לצרכנים בישראל, ומבחינת ביטחון הפנים המשטרה צברה במשך הזמן עוד ועוד מידע על כך שיש פעילות עבריינית מסוימת שנעשתה, אמנם לא לכל החוות אבל כן לחוות מסוימות, ברמה של פיצוצים של מכוניות שקשורות לחוות, ירי לעבר בית, והנחת מטען חבלה. זה המידע הגלוי, ובנוסף אליו יש לנו עוד מידע מודיעיני שאני לא יכול לפרט פה.

זאת אומרת, הן הפכו להיות מטרות של עבריינים.

אם בקבוקי פיקדון הפכו להיות מטרה של עבריינים, קל וחומר שגם קנאביס יכול להיות מטרה של עבריינים, כי יש בזה הרבה כסף ועוד כל מיני משמעויות אחרות.

ואכן זה מה שקרה בפועל, והמטרה שלנו היא למנוע את הדבר הזה. וכמובן שככל שהדבר הזה יתפתח, ככל שיהיה יותר יצוא יהיה צורך בעוד חוות, בעוד קנאביס, וזה בהכרח עלול להגדיל את הבעיה, שיכולה להיות הרבה הרבה יותר גדולה מהיום. גם בחוץ לארץ אנחנו רואים שבמקומות מסוימים שיש בהם את הגידול... אפשר לקרוא מאמרים על גבי מאמרים בנושא של הבעייתיות של היקף הגידול שעולה בחוץ לארץ, ואנחנו צריכים למנוע את זה, או לפחות למנוע מהנוער שלנו, שלא יהיה חשוף לעניין הזה.

אבל לא מדובר על אותו גידול.

צריך להזכיר שכשקנאביס גדל בתוך החווה או מתרבה, אין עליו תווית מראש שהוא קנאביס רפואי, אלא הוא גדל כקנאביס. והבעיה שלנו היא לאיפה הוא יכול להגיע. זאת בעצם הבעיה שלנו כל הזמן – לאיפה הוא יכול להגיע.

הקנאביס הרפואי גדל ממצב של צרכנים בודדים כשהתחלנו את תקופות הרישיונות, למצב שבו, לפי מה שנמסר לנו, מספר הרישיונות לצרכנים הישראלים עלה למעל 30,000.

מטופלים.

נכון, מטופלים. אנחנו אמרנו שעדיף עשרה אחוז שלא צריכים לקבל ויקבלו, מאשר עשרה אחוז שצריכים לקבל ולא יקבלו. זאת אומרת, השיקול שלנו היה שבהחלט צריך לדאוג למטופלים, ואם מגדירים את זה בתור מוצר רפואי, אז אנשים שצריכים לקבל את זה צריכים לקבל את זה, ואנחנו בכלל לא מתעסקים בזה – אנחנו צריכים למנוע שהקנאביס יזלוג ויגיע לנוער.

אני הייתי מיעוט בצוות של המנכ"לים, והעמדה שלנו הייתה - - -

שאלה: אם אנחנו נתקלים בתופעה של איומים כמו שאמרת – כמה כתבי אישום כבר הוגשו בעניין הזה?

אפס. לא הוגשו.

כמה? 50? 70?

לא הוגשו.

לא הוגש כתב אישום אחד?

כנגד בעלי חוות לא הוגשו.

אני לא שואל לגבי בעלי החוות, אני שואל על כתבי אישום כנגד אלה שפעלו נגדם. אני רוצה להבין אם יש פה תופעה. נאמר פה על ידי היועץ המשפטי של הבט"פ שיש תופעה שגורמים עברייניים מפעילים לחץ על המגדלים.

אנחנו עומדים מאחורי האמירה הזאת.

אז אם זה המצב אני רוצה לדעת כמה כתבי אישום הוגשו כנגד אותם גורמים עברייניים ומה המהלכים שהמשטרה עושה.

שלום, שמי קרן לרנר, אני ראש חוליית מחקר סמים בחטיבת המודיעין. במשך השנים הצטבר אצלנו מידע מודיעיני, שהתחלנו לקבל אותו ביתר שאת בשנה האחרונה, על השתלטות של גורמים עברייניים והתעניינות של גורמים עברייניים בנושא הזה, ועל הזלגה של קנאביס רפואי לשוק הפלילי, לשוק השחור - - -

הכול טוב, אבל על מודיעין לא עושים שום דבר. אני שואל מה נעשה בשטח ברמת החקירות המשטרתיות וכתבי האישום.

אנחנו צריכים לבדוק את מספר כתבי האישום המדויקים, אבל אכן יש כתבי אישום שהוגשו נגד מזליגים כאלה ואחרים בשרשרת – אם זה משנעים שמפיצים את החומר לצרכנים, למטופלים - - -

כנגד המגדלים כרגע לא הוגשו, וכנגד גורמים אחרים בשרשרת כן. אבל אותי דווקא יותר מטרידים אותם ארגוני פשע שפועלים מבחוץ ומנסים לפעול על אותה שרשת.

מדויק אמר יואל הדר, אנחנו מדברים על חווה אחת שבאמת - - -

אז תסגרו אותה. תוציאו צו לסגור אותה.

לא להתפרץ.

אז היו אירועים של הנחת מטעני חבלה, של ירי - - -

אז הטיפול במקום הפלילי הזה - - -

כרגע מתנהלת חקירה משטרתית בנושא, אבל טרם הוגשו כתבי אישום. החקירה בעיצומה.

מבחינת הנושא של המשטרה וחומר המודיעין, אני מצפה לראות שבמידה שנעשות עבירות זה מתבטא בכתבי אישום. כי אם בסוף מדובר רק על אווירה ועל הרגשה – קשה לבסס על זה עובדות. אני יכול לתת לך דוגמה לדיון שהיה לנו עם המשטרה לגבי רישוי עסקים, שמי שרוצה לפתוח מזנון שיש בו משקאות אלכוהוליים צריך אישור משטרה. למה אישור משטרה? כי יש אולי מודיעין... אני מאוד נזהר בזכויותיהם של אנשים ואנחנו לא נאשים אנשים סתם. ולכן, אם באמת היו מקרים – והבנתי שיש פה מקרה אחד מובהק וודאי של רימון מתחת למכונית - - -

שלושה מקרים.

אז לא יכול להיות שיש שלושה מקרים ואין כתבי אישום. ואני לא מדבר על כתב אישום כנגד אותו אחד שהזליג אחר כך סמים, אלא כנגד מי ששם את הרימון. על זה אתם צריכים לשים את האצבע.

אז החקירה אכן בעיצומה והיא מתנהלת - - -

מתי קרו שלושת המקרים?

מ-2014 ועד היום אירעו כחמישה-שישה אירועי אלימות כאלה, של ירי, מטעני חבלה, זריקת רימון - - -

ואפס כתבי אישום בנושא?

כרגע כן, אבל זה מתגבש... אני מקווה שאם יתגבשו הראיות - - -

אז אני חייב להעביר פה ביקורת: אם משנת 2014 אנחנו נתקלים בכאלה מקרים קשים ואין כתב אישום – לדעתי זה לא קביל. אתם חייבים לפעול בצורה יותר נחושה ולהגיע אליהם. או שתגידי לי שאין תופעה כזו. או שזה קורה או שזה לא קורה, ואם זה אכן קורה אז אתם נכשלים בתפקידכם, כי לא יכול להיות שאין כתב אישום משנת 2014 על אירועים כאלה חמורים.

אם התמונה הראייתית תתגבש... לא ניתן הרי להגיש כתבי אישום אם אין לך תמונה ראייתית מספקת, אבל אי אפשר להתעלם ממאות ידיעות מודיעיניות שזורמות למשטרת ישראל. לכן אנחנו אומרים שצריך לעשות את הצעד הזה באחריות, זה הכול. ובגלל זה אנחנו מציבים את כל הרגולציה - - -

קרן, אני מקבל שתפקידך הוא לא להתעלם ממאות ידיעות מודיעיניות. אבל אני פה בשולחן הזה לא מתעסק בידיעות מודיעיניות, אני מתעסק בעובדות. התפקיד שלי הוא במידה מסוימת כן להתעלם, כי בסופו של דבר אני צריך לשמור גם על האזרחים הנורמטיביים. ואם אני הייתי ניצב בסיטואציה שמ-2014 אני רואה 50 מקרים קשים ועוד כ-15 כתבי אישום שהוגשו, אז הייתי מבין את עמדתכם. אבל הסיטואציה שאני ניצב מולה כרגע היא חמישה מקרים מדווחים, אפס כתבי אישום ומאות ידיעות מודיעיניות. מצטער, לנוכח זה אני טוען שאתם צריכים לעשות בדק בית. אתם צריכים להשקיע משאבים ולייצר מצב שהמודיעין הזה ייצר לכם משהו שהוא תכלס, אחרת אני לא יכול להתייחס לזה, כי אני לא אאשים עכשיו מגזר שלם על סמך ידיעות מודיעיניות, בלי שאני מקבל ראיות מוצקות. כלומר, אני לא אומר לך להתעלם מהידיעות המודיעיניות, אבל ברמת ניהול המשאבים שלכם, אם אתם מאמינים שזה דבר כזה חמור, אז לא יכול להיות שהתוצאה הסופית היא אפס כתבי אישום. יואל, בבקשה תמשיך.

כפי שיובל אמר, יש שינוי במשרד הבריאות והם החליטו לעשות מדיקליזציה של כל התחום. כלומר, לא יוכל המטופל לקנות ישירות מהחווה, אלא יהיו ארבעה שלבים: חוות הגידול, היצרן, המשווק, ובסוף, בארץ, בית המרקחת. ואמרנו שנשמע לנו הגיוני שהמטופל, כמו בכל סם אחר, כמו בכל תרופה אחרת, יוכל לקנות את זה בבית מרקחת. מבחינתנו הדבר הזה הוא הכרחי והוא הכיוון שצריך ללכת אליו.

אבל מאחר שיש ארבעה שלבים בדרך, אמרנו שאנחנו צריכים לבחון האם יש דברים אחרים שאנחנו מפספסים, ולכן בואו ניתן לזה להיכנס, נראה את הפיילוט, ואז נוכל לגבש עמדה לגבי איזה פיקוח צריכים והאם צריכים יותר אכיפה. אלא שלמשרדים האחרים אצה הדרך, ואז אמרנו שאנחנו מתנגדים למהלך עד שנראה - - -

כלומר, אתם הצעתם פיילוט?

לא, אמרנו, בואו ניתן לזה שנה, נראה איך זה יעבוד בארץ ואז נדע מה המשמעויות של הדבר הזה. אבל למשרדים האחרים אצה הדרך, הם לא רצו להמתין את התקופה הזאת, ולכן אנחנו הבענו את עמדת המיעוט ואמרנו שאנחנו רוצים לראות מה המשמעויות של זה – האם צריך יותר שוטרים, האם צריך יותר מצלמות, האם צריך לעשות רגולציה אחרת על כל הדבר החדש הזה - - -

על מה? על יצוא קנאביס רפואי?

לא על יצוא, קודם כול לבדוק מה בארץ.

אז זאת הייתה העמדה שלנו, ולקראת הסיכום התקציבי היו דין ודברים בין המשרד והשר לבין אגף התקציבים באוצר ומשרד האוצר, והוסכם שאנחנו נקבל כמות מסוימת של תקציב ותקנים, בין היתר לטובת הנושא הזה. ובמסגרת הסיכום התקציבי השר דרש שתהיה מכסה של 50 חוות גידול או ריבוי. אנחנו רצינו פחות, המשטרה בכלל התנגדה לעניין הזה, אבל בכל זאת אמרנו ש-50 זה משהו שנראה לנו שאפשר לעמוד בו. ואז, בהתאם לסיכום שלנו עם האוצר, אמרנו שאנחנו לא מתנגדים ליצוא יותר, אבל אנחנו דורשים לעמוד על המכסה של 50.

כפיילוט? רק בשביל ההתחלה?

לא.

קבוע?

כן, 50.

50 רישיונות ליצוא?

לא, לא ליצוא, אלא לגידול וריבוי. אני הבנתי שכנראה גם המשרדים האחרים לא סברו שיהיו יותר מעשר או עשרים. כלומר, 50 זה המון. כי הדרישה של משרד הבריאות להקמת חווה כזאת, אם הבנתי נכון, זה מיליון שקלים לדונם - - -

כמה חקלאים פנו לקבלת רישיון?

פנו למעלה מ-800 חקלאים לגבי חוות של ריבוי וגידול. השלב הראשון של התהליך הוא רק פנייה שצריך להראות תעודת זהות. את האישור הראשוני להקמה קיבלו כ-600.

אז איך זה מסתדר עם 50?

זה מסתדר. אם תשאל אותו כמה קיבלו רישיונות עד היום, הוא יגיד לך שקיבלו שניים לגידול ושניים לריבוי. כי העלות היא כל כך גבוהה ויש כל כך הרבה דרישות, שבסופו של יום - - -

אז ה-600 האלה לא מתכוונות לעשות את זה?

יש הבדל בין כוונה לביצוע.

להערכתנו הפער נובע משתי סיבות. ראשית, כדי להיכנס בהתחלה היה צריך בסך הכול להראות תעודת זהות, דופק, ניקיון כפיים ולא הרבה מעבר לכך – ולא כולם הבינו במה הדברים אמורים. חלקם זה חקלאים שלא הבינו - - -

היו כאלה שכבר עשו השקעות בעניין?

מעט מאוד. מעט התחילו בתכנון, כי אפילו רק שלבי התכנון - - -

משרד החקלאות, אתה צריך להיות מעורב בעניין הזה. אתה מכיר את הנושא? האם יש חקלאים שכבר השקיעו?

התשובה היא כן.

באיזה סדרי גודל?

אני לא יודע.

עשרה חקלאים או 150 חקלאים?

אפילו לא עשרה. ואני עוד מדבר על שלב התכנון הראשוני בלבד, שבסופו צריך לבוא אלינו שנאשר - - -

אוקיי. יואל, בבקשה.

לכן הדרישה שלנו ל-50 לא הייתה צריכה להוות בעיה אמיתית בתוך האירוע הזה. אלא שחבריי המשפטנים סברו, ואני מסכים איתם בגישה, שאם אתה קובע מכסה של 50 אתה בעצם הופך את זה למשאב מוגבל, ואם זה משאב מוגבל - - -

אז יסחרו בו גם בסוף.

אם זה משאב מוגבל אתה צריך לתת את זה בצורה שוויונית, ואז זה צריך להיות או במכרז או ב - - -

ברור.

וכבר יש ארבע חוות - - -

בארץ, כן?

כן, הכול בארץ.

לא, אבל השאלה היא אם ה-50 האלה מוגדרות ליצוא או שזה לקנאביס רפואי.

בסופו של דבר אנשים כנראה לא ישקיעו אם לא תהיה להם תוצרת הרבה יותר גדולה מרק לארץ, כך שכנראה זה משולב אחד עם השני.

אז נוצרה בעיה, וניסיתי למצוא פתרון לבעיה של המכסה ואמרתי שבמקום שאנחנו נעמוד על הדרישה של המכסות, אנחנו נקבע את זה בתור מעצור. זאת אומרת שזה לא יוכל להמשיך עד אין-סוף, והממשלה תצטרך לקבל החלטה - - -

כלומר, כשמגיעים לזה אז לוקחים החלטה אם להמשיך או לא.

כן, החלטה אם עוצרים או ממשיכים. כן, זה כאילו באמצע האוטוסטרדה אתה שם רמזור. זה יכול להיות רמזור אדום, זה יכול להיות צהוב, יכול להיות ירוק - - -

אם זה היה צהוב זה היה בסדר.

לא, אתה יותר מדי מפריע, פעם באה אני אוציא אותך.

יהיה מעצור ובחלוף 60 יום הממשלה תקבל החלטה לכאן או לכאן. אלא שחבריי לא הסכימו עם גישתי. היינו אצל המשנה ליועמ"ש של הממשלה, דינה זילבר, ומאחר שחבריי לא תמכו היא קבעה שאפשר לעשות מכסות בלי חקיקה, אבל אם קובעים מכסה אז צריך שזה יהיה בהליך שוויוני. כרגע אני יכול להגיד שאנחנו לפחות מקיימים דין ודברים מול משרד הבריאות כדי לנסות לחלץ את האירוע הזה, וכבר קיבלנו פנייה מהאוצר שמודיע לנו שאם עד סוף החודש הזה לא נגיע להסכמות בנושא היצוא אז בעצם לא יהיה יצוא, והמשמעות של זה היא שהם ייקחו את כל הכסף שהם רצו לתת לנו בשביל היצוא, ואז בעצם כל המהלך הזה ייתקע. זאת התמונה הנוכחית.

תודה. אני רוצה לשמוע עוד כמה דוברים. אהרון לוצקי, מנכ"ל "תיקון עולם", בבקשה.

"תיקון עולם" זו החברה הראשונה שעסקה בקנאביס רפואי בישראל, כבר 12 שנה. כיום אנחנו מטפלים ב-13,000 מטופלים, ואנחנו גם עוסקים במחקר, פיתוח וטיפוח.

אני חושב שהפעילות הכללית של הקנאביס בישראל זוכה להערכה בכל העולם, וישראל היא גם חלוצה במחקרים רפואיים בתחום הזה. לכן זה קצת אבסורד שכל כך הרבה זמן לא מצליחים לפתור את הבעיה של היצוא ולנצל את ההצלחה של הידע הישראלי בחקלאות וברפואה להצלחה כלכלית.

אנחנו ב"תיקון עולם" פתרנו את זה בדרך משלנו – שאנחנו שותפים בחברות בחוץ לארץ ומגדלים שם – אבל חבל שעם ישראל לא ייהנה מהשיטה הזאת, כי בינתיים יותר ויותר מדינות מתפתחות בתחום הקנאביס וחלון ההזדמנויות הולך ומצטמצם. לכן אני חושב שהגיע הזמן שיימצא פתרון.

לגבי כל בעיות הזליגה שהוזכרו כאן אני רוצה להגיד שלפעמים זה קצת נראה מגוחך. הייתה לא מזמן כתבה בעיתון שישראל היא שיאנית העולם מבחינת אחוזי האנשים שמשתמשים בקנאביס לא רפואי, בקנאביס לשעות הפנאי - - -

כלומר שימוש בלתי חוקי בקנאביס. אתה אומר ששם, לפי כל מיני סקרים ובדיקות, אנחנו באחוז מאוד גבוה?

אנחנו הכי גבוה בעולם לפי איזה מאמר שקראתי בעיתון.

לפחות מובילים, לדעתי, מהלך של אי-הפללה. יש חוק כזה בוועדת העבודה והרווחה.

הוזכר שם מיליון וחצי, אבל גם אם זה רק מיליון אזרחים בישראל שמשתמשים בקנאביס – תשוו את זה ל-30,000 שיש להם רישיון לקנאביס רפואי.

אבל זה רק מסביר למה כן צריכה להיות זליגה.

לא, זה אומר שיש גידול בלתי חוקי או הברחה בלתי חוקית של סמים לישראל בהיקפים עצומים.

נכון. זה גידול או הברחה? מה אתה חושב מההיכרות שלך?

לי אין את המודיעין שיש למשטרה. אני מקווה שלהם יש.

אתה רואה גידול בלתי חוקי בכמויות גדולות?

אני לא יודע לגבי הגידול הבלתי חוקי, אני מתעסק בקנאביס רפואי ובגידול חוקי. אני יודע דבר אחד – שלהערכתי אין זליגה מהחוות. יש פיקוח משטרתי הדוק, יש שמירה הדוקה 24 שעות ביממה.

שאלה אחרת: נושא של אלימות כלפי מגדלים – אתה רואה דבר כזה?

אני מכיר מקרה מקרוב, אבל לדעתי זה לא כוון כלפי החווה, זה כוון כלפי אנשים פרטיים שלאו דווקא שייכים לתחום הקנאביס. אבל קטונתי מלשפוט בדברים האלה.

אבל חשוב לי לשמוע אם יש תופעה שבה הפשע המאורגן מנסה להשתלט על התעשייה הזאת.

אני לא חושב. כמנכ"ל "תיקון עולם" מעולם לא נתקלתי בשום איום, בשום דרישה ובשום לחץ מצד גורמים פליליים. אבל אני יכול להגיד רק מניסיוני האישי.

מבחינת הנושא של יצוא קנאביס רפואי, אתה חושב שנכון שכל מי שיגדל יעשה גם ייצור מקומי וגם יצוא? כלומר, שלא יהיו חוות לכאן וחוות לשם?

כמו שכבר הוזכר כאן, השקעה בחוות קנאביס רפואי בסטנדרטים הגבוהים היא השקעה מאוד גבוהה - - -

אז אתה אומר שבעצם זה ויכוח על שום דבר, כי בסוף לא יהיו יותר מ-50 רישיונות לגידול.

נכון, אתה צודק. זה קשור גם במפעל שייצר. גידול זה רק השלב הראשון, וצריך גם מפעל שייצר, וגם המפעל זה השקעה מאוד גדולה.

השאלה האם המפעל יהיה זרוע נפרדת, עם רישיון נפרד והשקעות נפרדות, או שזה חלק מההשקעה בגידול. לכם יש גם את הגידול וגם את המפעל?

במסגרת ההפרדה יש לנו חברת גידול, חברת ייצור וחברת הפצה.

שכולן תחת אותה בעלות?

ודאי. למדנו מ"טבע", שיש להם חברת הפצה שנקראת "סלא", שנמצאת באותו בניין והיא בבעלות משותפת של "טבע".

אני שמח שאתה מתגייס יחד עם הוועדה לעזור בנושא, אבל אני חושב שיש דרך שהיא יותר פשוטה. הקנאביס הוא חומר פלא שעוזר להמון אנשים, וכמעט שאין לו תופעות לוואי שליליות. יש בו רק חומר אחד שיש לו השפעה פסיכו-אקטיבית, THC. זה החומר היחידי בתוך צמח הקנאביס שיש לו השפעה פסיכו-אקטיבית, בעוד שיש מאות חומרים אחרים ללא השפעה כזאת, ביניהם אחד מאוד מפורסם, CBD, שיש לו השפעה פנטסטית – הוא אנטי דלקתי, אנטי אימוני - - -

אז מה אתה מציע?

רגע, תן לי להגיד עוד שני משפטים. ה-CBD למשל משמש אותנו לטיפול במעל 1,000 ילדים אוטיסטים ואפילפטיים, וזה עושה פלאים ומשנה חיים של משפחות.

עכשיו, מה שאני מנסה להגיד זה שאם נשאיר רק את ה-THC בפקודת הסמים ולא את שאר החלקים של הצמח, ייפתח היצוא.

אבל איך אתה רוצה לעשות את זה? הרי ה-THC הוא חלק מהצמח.

כיום פקודת הסמים אומרת שהצמח מסוכן על כל חלקיו, למעט שמן המופק מזרעים. עכשיו, אם יוגדר בפקודת הסמים שרק ה-THC הוא סם מסוכן – פתרנו את הבעיה.

כי אתה יודע במפעל להפריד אותו, להתייחס אליו כסם מסוכן, לא לייצא אותו, ואת כל שאר החומרים להשאיר?

נכון.

ואיך זה מסתדר עם האמנות הבין-לאומיות?

יש שוני בין ארץ לארץ. באירופה מותר להשתמש ב-CBD ויש בו סחר. בארצות הברית מותר להשתמש ב-CBD אם המוצר הוא מסוג של קנאביס שנקרא Hemp. יתרה מזאת - - -

רק שנייה, עצור. אני לא אספיק בדיון הזה להעביר קריאה ראשונה ואני לא מתכוון לעשות את זה. מה שאני כן מבקש לעשות לקראת הדיון הבא – ובגלל זה עצרתי אותך – אני מבקש ממשרד הבריאות להתייחס לנושא שעולה פה מהשטח ולבוא עם התייחסות ברורה לגבי השאלה האם ניתן לעשות את הדבר הזה בפקודת הסמים והאם יש לזה השלכות בין-לאומיות וכן הלאה.

זה נדון כבר מספר פעמים.

אז נשמע אתכם אחרי שהוא יסיים.

אני רוצה להגיד שבאירופה – בניגוד לארצות הברית, שבה הפקודה דומה לישראל – קנאביס שיש בו פחות מ-0.3 או 0.2 THC מותר לשימוש. ויתרה מזאת, אם מדובר על יצוא, הדברים היחידים שזמינים ליצוא באירופה זה המוצרים האלה.

תודה. משרד הבריאות, מה אתם אומרים על זה?

צריך להבחין בין ההצעה להחריג את ה-CBD מפקודת הסמים המסוכנים לבין להחריג את כל הצמח ורק להשאיר את ה-THC, אלה שני דברים שונים לגמרי.

אז תני לי תשובה קצרה לשניהם.

לגבי החרגת ה-CBD – זה נושא שנשקל ועדיין לא הוחלט לגמרי לגביו. אבל יובהר שכדי לייצר את החומר צריך לגדל את הצמח.

בסדר, זה ברור. אבל אני שואל אם יש לכם עמדה ברורה לגבי החרגה של CBD.

יש לנו.

מה העמדה?

עמדת משרד הבריאות בשלב הזה, ושל משרדים אחרים, היא שאנחנו מתנגדים להחרגת CBD, בגלל מספר דברים אחרים: אחד, הגידול; שתיים, בגלל שהחומר - - -

עצור. אני מבקש שעד הישיבה הבאה תשלח לי עמדה מנומקת של המשרד לגבי שני הנושאים שעלו. אני מניח שאם אתם מתנגדים להחרגת ה-CBD אז אתם בוודאי גם מתנגדים להשארת ה-THC בלבד. אבל אני מבקש את זה במסמך מנומק, כדי שנוכל להתקדם.

עוד שני דוברים אחרונים, שתי דקות לכל דובר. משה בר, יו"ר ארגון הנכים, בבקשה.

שמי משה בר, אני יושב-ראש עמותת "תנו יד לחירש – נכים למען נכים". קודם כול, אני מודה ליושב-ראש על הוועדה החשובה הזאת.

הזליגות שמדברים עליהן באות מהבודדים שמקבלים: היות שהמחיר גבוה הם מוכרים חבילה כדי לכסות על המחיר, ועוד נשאר להם כסף. לנכים קשה לממן את זה, ולכן יש חלק שמוכרים את זה. אז בתור דבר ראשון צריך להוריד את המחירים.

לגבי גידולים לחוות – לאלה שרוצים לגדל ולהשקיע יש כרגע פחד, כן ייתנו לייצא/לא ייתנו לייצא. אף אחד לא ילך להשקיע מיליונים אם זה עומד על קרן הצבי. אבל אם ייתנו ויחליטו, אז יגדלו יותר מ-50, זה בטוח, היות שאנחנו מקום שמגדל הכי טוב בעולם ולאט-לאט אולי נספק לכל העולם.

עכשיו, מה שאנחנו עושים פה עכשיו – אנחנו מפספסים את הרכבת. כמו שפספסנו ביהלומים ובהרבה דברים אחרים, גם בזה אנחנו נפספס את הכול.

טוב, נא לסיים.

עוד דבר אחד. אני רוצה שכל אדם שיקבל רישיון ליצוא יהיה מחויב גם לתת למדינה את אותו החומר, למען המטופלים. כי לא יכול להיות שאנחנו נקבל את הזבל בעוד שליצוא ילכו הדברים הטובים ביותר. תודה רבה לכם.

תודה. דנה בר-און, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני רוצה להתייחס כאן לשתי נקודות בקצרה. נקודה ראשונה מתייחסת להערה של משרד הבריאות לגבי המניעה של האמנה מלתקן את החקיקה. יש כאן איזושהי סתירה מבחינתי, מכיוון שאני יודעת – ויש כאלו שיעידו על כך, כי הם היו שם בזמן אמת – שבזמנו, ב-2010, כשבאו אליכם הספקים ואמרו "אנחנו לא יכולים יותר לתת את זה בחינם, אנחנו צריכים לקבוע מחיר", אתם באתם ואמרתם: לא, על פי האמנה אסור לקבוע מחיר לקנאביס, כי אסור למכור קנאביס, אבל מה שאתם כן יכולים לעשות זה לקבוע מחיר לשירות. עכשיו, עד כמה שאני יודעת שום דבר לא השתנה מאז באמנה ובפקודת הסמים, אבל משום מה ל'סופר פארם' כן מותר למכור קנאביס ולקבוע מחיר לקנאביס. מה אני אגיד לכם, משהו כאן לא נראה לי.

דנה, אל תתחילי דיון עכשיו.

אני יכולה להשיב לטענה הזאת?

לא, לא יהיה לנו זמן, מצטער, אנחנו עוד חצי דקה מסכמים את הדיון.

אני עוברת לדבר השני שחשוב לי לומר. כבוד היושב-ראש, אתה יודע שאני מהתומכים הגדולים והראשונים של חוק היצוא. אתה גם יודע שאני באתי ואמרתי לך באופן ישיר שאנחנו צפויים לספוג עליית מחיר בארץ. אמרתי לך את זה לפני שנה וחצי. אנחנו ראינו את זה, וגם הזהרנו את משרד הבריאות, הם ידעו את זה, הם קיבלו התראות, הם קיבלו את זה גם בדוח כתוב של השדולה. הם ידעו שזה הולך לקרות, והם אמרו לאורך כל הדרך שהשוק יאזן את עצמו. אמרת בצדק – ואני מחזקת אותך בנושא הזה, בשם כל המטופלים – שאנחנו לא יכולים לחכות שהזמן יעבור ובינתיים בשנה הזאת נוציא אלפים שאין לנו או שנישאר בלי תרופה. ולכן הבקשה שלנו, המטופלים, היא או שבמקביל לחוק היצוא יופעל הסעיף ברפורמה שאומר שיש להגדיר את הקנאביס כמוצר בפיקוח, או לחלופין שיוצמד לחוק היצוא סעיף שאומר שההיתר ליצוא יינתן רק למי שיקבע תקרת מחיר בארץ.

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. אני מבקש ממשרד הבריאות לתת תשובות לכל השאלות שעלו. נקבע עוד ישיבה בקרוב.

המטרה של החקיקה הזאת היא פשוטה, ואם לא צריך אותה אז לא נעשה. אבל מצד שני אני רואה שהממשלה מתקשקשת ולא מתקדמת, ולפעמים זו סיבה כן לחוקק. ולכן, אם אני אראה התקדמות של הממשלה בהליך היצוא אז יכול להיות שנעצור את תהליכי החקיקה. אבל אם אני אראה שהממשלה לא מתקדמת עם הדבר הזה, אנחנו נשקול לקדם חקיקה, כולל מתווה, כולל הגדרה שתפתור למשרד הבט"פ את ההליך. אם מדובר בהשקעות של מיליונים אז כנראה שלא יהיו יותר מ-50, בטח לא בהתחלה, כך שחבל שבגלל משהו שהוא לא באמת ויכוח אנחנו עוצרים את כל המהלך הזה.

לא, לא, זה ויכוח עקרוני. מה זה 50.

אני קורא לכל הצדדים למצוא פתרון לזה, אני לא רואה סיבה שזה יעכב.

דיברנו גם על המחיר של קנאביס רפואי בישראל למטופלים הכבדים. אני מבקש לבחון את זה. להגיד שהשוק יאזן את עצמו זה לא אמירה טובה. צריך למצוא לזה פתרון, כי יש לזה משמעויות כספיות כבדות דווקא למטופלים הקשים. לכן אני מבקש ממשרד הבריאות לשים דגש על העניין הזה ולמצוא פתרון.

לסיכום, כן יש כוונה לקדם את נושא היצוא ולהסדיר אותו. אני רוצה לשמוע התייחסות לגבי ה-CBD, האם זה יכול לפתור את הבעיה. ממשרד החקלאות אני שומע שלא, אז צר לי לאכזב את "תיקון עולם", אבל לא נראה לי שזה הולך לכיוון הזה. אבל אני כן רוצה לראות איך אנחנו מאפשרים את נושא היצוא – או במתווה ממשלתי מוסכם או בחקיקה. זה מה שנעשה בשבועות הקרובים. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00.