פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



44
ועדת הפנים והגנת הסביבה
14/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 619
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ט באייר התשע"ח (14 במאי 2018), שעה 9:00

יישום חוק הפיקוח על מחירי הקייטנות הציבוריות תשע"ז–2017.

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר
טלב אבו עראר
יואב בן צור
יעל גרמן
לאה פדידה

איתן ברושי
דב חנין
איילת נחמיאס ורבין
רחל עזריה

מרדכי כהן - מנכ"ל, משרד הפנים

איתי פלומבו וייסמן - תאגידים עירוניים, משרד הפנים

נאוה אושר - עו"ד, משרד הפנים

נתן בביוף - סגן היועמ"ש, משרד הפנים

אריאל יוצר - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

איתי טמקין - רכז פנים באגף תקציבים, משרד האוצר

ביין ותד - רפרנטית תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

שרון רוברטס - עוזרת ראשית, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אורי שלומאי - עו"ד מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דודו ביטס - מפקח קייטנות ארצי, משרד החינוך

הילה פאר סיקרון - מנהלת תחום, משרד החינוך

שמעון אליאל - ראש מועצה מקומית, כוכב יאיר

עופר בן אליעזר - ראש מועצה מקומית, רמת ישי

חיים ביבס - יו"ר, מרכז השלטון המקומי

שלמה דולברג - מנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

איתי חוטר - כלכלן, מרכז השלטון המקומי

אסנת לוי - רכזת, מרכז השלטון המקומי

מיכל רבקה מנקס - ראש מינהל חינוך, מרכז השלטון המקומי

איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

הילה וזאן - דוברת, מרכז השלטון המקומי

מרים סלומון - יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי

דניאל כהן - חשב, מרכז השלטון המקומי

ענבל זרקון - מנהלת צהרונים, מרכז השלטון המקומי

יורם מאי - סגן מנהל היח' הכלכלית, מרכז השלטון המקומי

פנחס קבלו - קשרי כנסת מרכז השלטון המקומי

שרון אבן טוב - מנכ"ל עמותת קהילתיים, עיריית גבעתיים, פורום ה-15

אלי פולק - מנכ"ל החברה העירונית, עיריית ראשון לציון, פורום ה-15

אייל אשד - מנהל חטיבת הגיל הרך, עיריית ראשון לציון, פורום ה-15

שגב שביט - עוזר ליועמ"ש, עיריית תל אביב, פורום ה-15

ערן פרידלר - מנהל אגף תקציבים, עיריית תל אביב, פורום ה-15

אורן טואיל - מנכ"ל החברה העירונית אשדוד, פורום ה-15

אילן בן-עדי - מנכ"ל העיר אשדוד, פורום ה-15

ישראל נדיבי - סמנכ"ל מרכז מועצות האזוריות

דגנית אטיאס דקל - מנהלת, עיריית הרצליה

מעיין צדוק - ס.הנהגת גנים הוד"ש, ועד הגנים הארצי

מור רמלר - ועד הגנים הרצליה, ועד הגנים הארצי

מיקי מרקוביץ - מרכז תחום צהרונים גני ילדים

ענת פליישמן מאור - מנהלת הדרכה ברשת צהריים טובים, החברה למתנ"סים

זאב גולדבלט - מנכ"ל, פורום ועדי ההורים היישוביים

דנית ברביבאי - יו"ר, פורום ועדי ההורים היישוביים

אמציה דויטש - חבר הנהלה, פורום ועדי ההורים היישוביים

מוטי מיקלס - הורה מודאג, ועד הורים ארצי

אחז אגם - יו"ר ועד הגנים, ועד הורים ארצי

איל לבנון - סגן יו"ר ועד ההורים המרכזי תל אביב, ועד הורים ארצי

אלכס פיאלקו - מוזמן/ת

נדב שרון - מוזמן/ת

מאיר תורג'מן - מוזמן/ת

נועה בן אריה - שדלן/ית

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את פורום ה-15 הערים העצמאיות

עדו אבגר - רכז מחלקת מחקר ומידע, עובדי הכנסת

תומר רוזנר
גלעד קרן

לאה קריכלי

רונית יצחק


יישום חוק הפיקוח על מחירי הקייטנות הציבוריות תשע"ז–2017

בוקר טוב, שלום. נא לשבת, אנחנו מתחילים בדיון. נמצאים איתנו חברי הכנסת: איתן ברושי, לאה פדידה, יעל גרמן, טלב אבו עראר ואיילת נחמיאס ורבין. יושב-ראש מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן, יוצר גם פה?

כן, כן.

איך אפשר לפספס?

ראיתי. יוצר, אתה כזה שקט.

מה העניינים? כן, שקט רק בפתיחה.

סגן ראש אגף תקציבים. אני פותח את הדיון בנושא: יישום חוק הפיקוח על מחירי הקייטנות הציבוריות, ישיבת מעקב. אני רוצה להגיד כמה מילים לפתיחה. אני מתנצל על האיחור בגלל הפקקים.

לא היו פקקים הבוקר.

איך לא היו?

בחיי.

אני יודע למה, כי במקום שאני רואה פקקים את רואה מחלפים.

בדיוק.

לעניין, הנושא חשוב. אנחנו ממש בפתח היציאה לחופשת הקיץ ולקייטנות. אני רוצה להגיד דבר אחד פה, ואני אומר את זה לכל הפורום, יש פה גם ראשי רשויות, גם מהמשרדים, גם ההורים. לצערי, אם לא נצא מהישיבה הזו עם איזושהי בשורה של הבנה שנצליח לייצר, אנחנו הולכים לקראת משבר שאני לא יודע לכמת אותו. יכול להיות שהוא יסתיים בבג"ץ, יכול להיות שהוא יסתיים בברדק בשטח, יכול להיות שהוא לא יסתיים, אבל זאת התמונה שאני כרגע רואה לנגד עיני.

או שהוא יסתיים בהשבתה של הרשויות המקומיות.

אין פה אשמה. אני לא מחלק פה אשמה ולא מחלק ציונים. אני רוצה לעשות סדר על מטרת הדיון הזה.

היא אמרה השבתה, היא לא אמרה אשמה.

השבתה. אז אני שמעתי אשמה, מצטער. גם לא השבתה.

הפקקים - - -

אני רוצה להגיד בכנות, הוועדה הזו והיושב-ראש הקודם דודי אמסלם הובילו מהלך מאוד חשוב לציבור.

נכון.

נכון.

מהלך נכון וראוי. וכמו כל דבר שעושים פעם ראשונה, יש בו קשיים, זה טבעי. אבל על הקשיים האלה אנחנו צריכים לנסות להתגבר. אני יכול להגיד לכם, לפחות מהתפיסה שלי, אני אעשה הכול, בטח לא מדבר על דחייה ולא על יישום וכאלה, קודם כול שיהיו קייטנות. אני חושב שזאת מחויבות שלנו לציבור, ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו פותרים את הקשיים בעניין הזה. איפה המורכבות? כל שינוי משמעותי יצטרך חקיקה, וחקיקה בלוחות זמנים מאוד קצרים, כשאני לא רואה את זה בכלל רלוונטי.

לכן, הדרך לעשות את זה היא בהסכמות. לא סתם נמצאים פה אנשים הכי רלוונטיים להסכמות האלה. כל אחד צריך לדעת לתת כתף בעניין הזה. כי אם לא, אני אומר, אנחנו יוצאים מפה למשבר, ככה אני רואה את זה.

אני אתן גם לחיים ביבס וגם למרדכי כהן להגיד כמה מילים, ואחרי זה אולי לעוד קצת נציגים מהציבור, וניכנס עם הח"כים לדיון הענייני. ככה זה ייראה. נתחיל דווקא עם מרדכי כהן מנכ"ל משרד הפנים, בבקשה. אחריו ביבס.

בוקר טוב לכולם, אני לא חושב שזאת סוגיה שנכון לדבר עליה במושגים של קרב ותוהו ובוהו. בסופו של דבר, כמו שיואב אמר, לדעתי בישיבה הזו צריך לדבר יותר על עובדות ועל המטרה המשותפת מאשר לדבר בשיח המתלהם הזה של קרבות והשבתות ודחיות. אני רוצה להזכיר לכולם את השתלשלות העניינים ממש בקצרה, בלי להטריח.

היושב-ראש הקודם דודי אמסלם הניח את הסוגיה על השולחן אחרי שעלתה קול זעקה של הורים לילדים, משפחות צעירות, על תעריפים בלתי סבירים שהגיעו עד ל-3,000 ו-3,500 לקייטנה. זה היה תחילת הדיון. לא ייתכן שהורים יסיימו את הקיץ עם חובות בלתי סבירים, את חופשת הקיץ עם עלויות של קייטנות בהוצאה של אלפי שקלים. משפחה שיש לה שלושה ילדים מסיימת בחובות של אלפי שקלים את הקיץ, וזה רק תחילת הסיפור. בקייטנות יש את כל ההוצאות שכולנו מכירים.

פנה דודי אמסלם לחיים ופנה למשרד הפנים, ולנו הייתה עמדה מאוד מאוד פשוטה. זה לא עניינו של משרד הפנים. מי שאחראי על פעילות התוכן הזו שנקראת קייטנות קיץ, בית ספר קיץ, זה משרד החינוך. יתכבד משרד החינוך וימתח את הפעילות שלו גם לגני ילדים, ומ-ד' עד ו', וזו הבשורה הטובה ביותר, ותם ונשלם הטקס.

פנה השר דרעי לחיים בדיוני התקציב ואמר לו: ככל שתגיעו להישג הזה מול משרד החינוך, למשרד הפנים אין שום עניין, הוא ייסוג לאחור. אבל אם לא יהיה פתרון ומשרד החינוך – כמו שקרה פה בדיונים, בתחילת הדרך אמר אני מעוניין, ולאחר מכן נסוג בו, בא והודיע הודעה לוועדת הפנים של הכנסת שמשרד החינוך לא יהיה חלק מהאירוע הזה. לא הייתה ברירה, נוצר ואקום שהמשרד האמון בורח מאחריות ולא לוקח אחריות על הלקונה הזו שנוצרה, גני ילדים ויתר הכיתות, וההורים הקימו זעקה אדירה על הוצאות בלתי מתקבלות על הדעת. יושב-ראש ועדת הפנים שדורש ממי שאחראי על הרשויות המקומיות, הרגולטור, משרד הפנים, לעשות משהו בעניין, והדבר הוביל לתוצאה מאוד ברורה של פיקוח על המחיר כדי שלא תהיה ההפקרות הזו.

מה שעשה שר הפנים, הקים ועדה. בוועדה הזאת היו חברים גם נציגים של משרד החינוך. הוועדה הזאת פעלה כפי שהיא פעלה, המליצה את ההמלצות שלה. אני רוצה לחדד כבר מראש ולהוריד טיעון שלא רלוונטי. לכאורה, הייתה ועדה והשר פעל בניגוד לוועדה, שטויות במיץ עגבניות. הוועדה ניתחה את האירוע, קבעה ארבעה מסלולים, והמליצה את ההמלצות שלה לשר.

בדיון שהתקיים על המלצות הוועדה שר הפנים שאל כמה שאלות פשוטות: האם במידה שיהיה אפשר להפחית כמה מרכיבים של פעילות בקייטנות, האם המשמעות היא שניתן יהיה לקיים את הקייטנה ולהפחית את התעריף? חברי הוועדה אמרו כמובן, ברגע שאתה מוריד, למשל, מרכיב אחד של פעילות חוץ, לא פוגע - - -

מה זה בייביסיטר?

רגע, רגע, חברים, אחר כך תעירו את ההערות על בייביסיטר.

ששש, תנו לו לסיים את דבריו, בבקשה לא להפריע. אבל נא לסיים, אנחנו בזמנים קצרים.

שאלה שנייה: האם זה נכון לפעול בצורה אוטומטית בתקורה של 15%-20% על כל סוגי המפעילים, בין אם זאת רשות מקומית, גורם פרטי, תאגיד. אמרנו: נכון, צריך לעשות את זה יותר מורכב, יש גופים שנכון שייקחו תקורה, כי העלויות שלהם ישירות ואמיתיות, ויש גופים כמו הרשות המקומית, ברגע שהיא משתמשת במבנים שלה היא לא צריכה להגיע לתקורה כזאת. מהסיבות האלה זה התעריף.

עכשיו אני רוצה להגיד מילה על המהות, כי בסופו של דבר פעלה ועדה בצורה מסודרת, הבאנו בשורה, פרסמנו צו. הצו הזה לא נולד היום, הייתה אפשרות לציבור, לרשויות המקומיות, למרכז שלטון מקומי, למועצות האזוריות, למפעילים הפרטיים להגיב, הם בחרו לא להתייחס - - -

- - -

רגע. עם הטענות שמועלות פה עכשיו, חלק מהטענות הן טענות חדשות בשימוע. עכשיו אני רוצה לדבר על המהות. מציגים את זה לכאורה כמהלך שמשהו יוביל לקריסת הרשויות המקומיות. מהבדיקות שלנו אנחנו יודעים שבבית ספר קיץ נותרת דלתא של 200-100 שקלים לרשות המקומית כשמדובר ב-852 שקל. זאת לא המטרה. קייטנת קיץ היא לא יחידת רווח לרשות המקומית, היא מוצר שצריך לספק לציבור, אחד.

שתיים, חיים שיושב פה יודע איזה מאמצים משותפים עשינו יחד כדי להגדיל את ההכנסות לרשויות המקומיות.

כבר שחקתם את זה מזמן, עברתם את זה מזמן.

הגענו ל-4.7 מיליארד שקל תקציבים לשוטף לרשויות המקומיות בדגש על מוחלשות.

מרדכי, אנחנו היום עוסקים בתמחור הקייטנות.

משפט אחרון. כשזה היה 2 ומשהו מיליארד שקל, אז יש מספיק לרשויות המקומיות להתמודד עם האתגר זה, במיוחד שאין בו הפסד. אין בו רווח, אבל אין בו הפסד.

אבל אין בו שירות.

לא, לא, חברת הכנסת פדידה, לא להפריע.

אין בו רווח. והדבר האחרון, בסופו של דבר כל מה שיש פה זה באזור רישום מסוים. רשות מקומית יכולה לאפשר איזה סוג של קייטנות שהיא רוצה, גם ב-4,000 שקל מדע החלל, אבל באותו אזור רישום תהיה גם קייטנה ציבורית אחת שתאפשר למי שרוצה לצרוך את המוצר הציבורי הזה מבלי לפשוט רגל. זה כל המהלך.

תודה רבה. חיים ביבס, בבקשה. כמו ששמרו על שקט, נא לא להפריע עכשיו.

חברים, בוקר טוב לכולם. תראו, כל נושא הקייטנות, החופש הגדול, כל הדברים האלה בכלל התחילו, בית הספר של החופש הגדול התחיל בשלטון המקומי. התחיל בין השלטון המקומי לבין שר החינוך הקודם כשעוד היה פירון, סגר לנו את הדברים, לאחר מכן נבחר בנט, וכמובן שדחפנו את זה יחד עם האוצר לבית הספר של החופש הגדול. כאשר לקחנו ויצרנו דבר מדהים של 852 שקלים בית ספר של החופש הגדול עם תוכנית מסודרת, עם האוצר, עם החינוך, עם כולם, עם אחריות ועם תוכן, ולא רק למכור משהו שאין בו שום דבר. אחר כך הלכנו גם לנושא הצהרונים שהיה מאוד קשה.

נכון.

חלק מחברי הכנסת גם עזרו פה, ובנינו משהו נכון וטוב. נושא הקייטנות התחיל כאן בוועדה עם דודי אמסלם ביחד עם מאיר תורג'מן - - -

אבל זאת המחשה לזה שאפשר, חיים.

ששש, חברים.

עם מאיר תורג'מן שבזמנו הבאנו. פנה אליי דודי, ואמרתי שאני מוכן להיכנס גם לנושא הזה. כן, צריך לחתוך מ-1,400, ומ-1,300, ומ-1,200 קייטנות, להפוך אותן למחיר סביר. אלא שאחר כך באו משרד הפנים והקימו ועדה. אותה ועדה שהם הקימו – דרך אגב, יש פה הפרה של החוק משום העובדה שכאשר אתה רוצה לשנות ועדה שהקמת אתה צריך לנמק את הדברים, אבל לא היה שום נימוק. תכף אני גם אסביר לכם את מה שדרך אגב, בזכות היושב-ראש, גילינו על הוועדה שבוע שעבר. לא ידענו את זה אפילו.

בא מרכז המחקר והמידע שישבו פה, הציגו את הנתונים, בדקנו, ואז גילינו בכלל שעשו על כולנו סיבוב. למה? משום העובדה שאותה ועדה שהם הקימו בעצמם, שהם פתאום מתנערים – דרך אגב, בישיבה הקודמת החלק הזה לא היה, כמו שאתה זוכר, עד עמ' 41, כל החלק מה שנקרא המפורט הכלכלי, חלק שמסביר במלכ"ר לבית הספר 1,055, לא מלכ"ר – 1,137, ההבדל של המע"מ, קייטנה – 1,016, לא מלכ"ר – 1,069.

אז אני באתי, הם אמרו שהרי שלחת אותם לעשות עבודה יחד עם הוועדה עצמה כי תקפנו את הוועדה, מסתבר שהוועדה הייתה מקצועית, ההחלטה לא הייתה מקצועית. משום העובדה שלקחנו את הנתונים שלהם, אמרו לנו: חבר'ה – מה שהוא אמר, אני איתו, בסדר? – הרשויות לא צריכות להרוויח, מסכנות, בסופו של דבר הן צריכות להיות מה שנקרא על הקצה. בסדר גמור, הורדתי את התקורה 20% מלא, הורדתי את 17% מלא, וראו איזה פלא, הגעתי פה ל-751, 723 שקלים, כשהם קבעו 689 שקלים.

זה 430.

כשניסיתי להבין מאיפה חתכתם 50%, אז הסבירו לי: הורדנו פעילות. אז הלכנו גם לפעילות כדי לוודא אולי באמת הם הורידו פעילות. אלא מה? הם לקחו את הפעילות שאנחנו תמיד נותנים אותה מה שנקרא פעילות עודפת חינמית, נותנים אותה, את השלושה, והורידו אותם. ועל זה הם עשו את התמחיר שלהם כדי להוריד את המחיר.

רבותיי, זאת לא הייתה הכוונה. הכוונה גם של דודי וגם שם של מאיר - - -

חיים, המספרים שלך לא מסתדרים, 50% - - -

אלו המספרים האמיתיים. אני תכף גם אספר להם איך התקבלה ההחלטה אצלכם.

- - -

רגע.

אבל זה לא מסתדר. מתמטיקה. - - -

זה מסתדר לחלוטין, תקרא, מה לעשות.

מרדכי, אני אתן לך להגיב אחרי זה.

במתמטיקה אני מבין קצת יותר ממך, מה לעשות, אחד לאחד. אני מסתכל על הדברים, אני רואה פה, ואז אני מבין איך זה התנהל. איך זה התנהל? הייתה ועדה, ישבו, אז לא הסתדר המחיר, אז קבעו את המחיר. זה כמו ילד שמקבל נוסחה במתמטיקה, אומר זה המס', אתה מסביר לו איך, עכשיו הוא מנסה להתאים את המספרים, אבל הוא לא באמת מבין במתמטיקה.

מה קרה? לקחו ויצרו מחיר - - - , התקשרו לראש עיריית אשדוד, לדוגמה, שאלו אותו, אמר: כן, אנחנו בגנים החרדיים, בזה, עושים ככה, זה 700-690 שקל. רק שכחו להגיד דבר אחד, אותו אחד שכח להגיד את תקורת ההפעלה, הוא שכח להסביר שיש היום את עליית שכר של הסייעות שהוא לא נכלל. כשהבינו את זה אחרי שהסברנו להם, הבינו שהם כבר בדפיציט של 60 שקלים על מה שהם אמרו לו ב-690.

רבותיי, רצינו לעשות משהו טוב, רוצים לעשות משהו טוב. אלא מה? המשמעות היא שלקחו ממצב שבאו – אני מסכים – להוריד ולהפחית את העלויות למצב שהרסו את העסק. למצב שבסופו של דבר אפילו ההורים, שיש להם אינטרס שכמה שיותר יורידו, מבינים שבסוף הילדים שלהם יקבלו איזו נקניקיה מעובדת עם איזו ילדה לבייביסיטר, ובלי שום דבר, וזה בעצם מה שקרה. במקום שינהגו באחריות.

אחד, הפתרון צריך לבוא ממשרד הפנים, לא מיושב-ראש ועדת הפנים. יושב-ראש ועדת הפנים לא היה חלק מהתהליך הזה, הוא בא מה שנקרא כדי לנסות לפתור.

חיים, מה עם משרד החינוך?

רגע. משרד החינוך, אני אגיד לך, אתייחס לזה.

אני מסכים איתכם, דרך אגב, משרד החינוך ברח. למה?

הוא פטר את עצמו מבית הספר של החופש הגדול.

אתה מבלבל, רגע, דב, עזוב. בוא נלך, נתחיל את הפתרונות. עזוב את משרד החינוך, דבר, אל תתייחס.

למה שהוא לא יוכל - - -

כי זה לא רלוונטי כרגע. אסביר לך את זה אחר כך.

חבר'ה, אחר כך אותו משרד החינוך, דרך אגב, בחלק מהמקומות הוא כן מפעיל בית ספר של החופש הגדול ומסבסד אותו.

נכון, זה מה שאמרתי, ככה הוא פתר לעצמו את הבעיה.

התחלת להגיד פתרונות. אני רוצה לשמוע איך אפשר לפתור את זה.

- - - לסבסד.

הפתרון צריך להיות אחד מהשניים, או ללכת לתהליך של חקיקה מהיר שבו נעשה תיקונים שיהיה אפשר להפעיל את זה, וכולנו נירתם כדי לעשות את זה מהר כדי שנגיע לחופש הגדול עם משהו מסודר. או לחילופין, לקבוע מה שנקרא ועדה של משרד הפנים שתשב באופן מהיר על מנת להציג עלויות אמת מסודרות בלי גירעון, בלי שום דבר. ובמקביל, להפעיל את בית הספר של החופש הגדול, כרגע מבחינת העלויות והתוכנית להחיל את זה. כרגע עד אשר נגיע לפתרון.

דבר אחרון, אדוני היושב-ראש. צריך לזכור, גם אתה, אותו מנכ"ל שנמצא משמאלי, יש לי הערכה רבה אליו, דרך אגב, הוציא לנו מכתב לפני חודשיים לכל הרשויות, אסור לנו – בטח ובטח בשנת בחירות – אסור לנו להיכנס לגירעונות, אסור לנו לעשות אלף ואחד דברים. אני אומר רק דבר אחד, אם ירצו שלא נגיע לבג"ץ, שיהיה מכתב של השר שאומר: רבותיי, מותר לכם להיכנס לגירעונות, ויש פה גירעונות של עשרות מיליונים.

אני רוצה לומר דבר אחרון, למרות שהוא נוגע לכללי ולא לוועדה. אנחנו בארבע השנים האחרונות הבאנו הישגים מדהימים במענקי איזון, פיתוח בהרבה דברים, ולצערי, בשנתיים האחרונות, בעיקר השנה האחרונה, כל ההישגים האלו נמחקו לחלוטין, חזרנו שלוש שנים אחורה לימי סילבן שלום.

תודה. אגיד כמה דברים, וגם לפורום. קודם כול, משרד המשפטים פה? איפה הם? מי הנציג שלכם? את?

כן.

תכף נשמע אותך. משרד החינוך? שב קדימה, בבקשה, שתחליף את אחד הנציגים, ראשי רשויות.

בשורה השנייה. פשוט לא יאומן מה שקורה במשרד החינוך.

אנחנו עוסקים בתעשייה, לא בחינוך.

דב, אענה לך על שאלתך לגבי משרד החינוך. היו לי שיחות ארוכות עם משרד החינוך כדי לנסות לראות האם הם יכולים להשתלב כחלק מהפתרון. דרך אגב, אתה יכול לשמוע אותו אומר את אותו דבר, כי ביקשתי שיהיה פה גם המנכ"ל, רציתי את המנכ"ל. אחרי שהבנתי מהם שגם במסגרת לוחות הזמנים וגם במסגרת העלויות הם היום לקיץ הזה לא יכולים לעשות שום דבר – דב, תעשה ככה, אני אומר לך מה נשמע מהם – ולכן אפשר לחשוב על משרד החינוך לשנה הבאה. בסדר גמור.

זאת לא מדינה נפרדת, עם כל הכבוד.

תקשיב, דב, את העניין הזה אנחנו צריכים לפתור בין הרשויות לבין משרד הפנים. משרד החינוך לקיץ הקרוב לא רלוונטי, זה הכול.

למה? מה זה? זאת מדינה עצמאית?

- - -

זאת הסיטואציה. אתה רוצה להגיד מילה לגבי זה?

זאת העצמאות של משרד החינוך? אבל אני לא מבין, יש משרד חינוך במדינת ישראל או לא?

לא, יש פה חוק, דב, במדינת ישראל, ובחוק, שאני לא יודע אם היית פה והצבעת עליו - -

הייתי בחוק.

- - משרד החינוך לא היה. אנחנו נקיים את החוק לעוד חודש, ואנחנו לא נמציא המצאות שאי-אפשר לעמוד מאחוריהן, עם כל הרצון הטוב.

אבל מי אחראי על התכנים, משרד הפנים?

עזוב. משרד החינוך. אני רוצה להגיד איך אני רוצה להתקדם. מבחינת המחירים, מרדכי, אני מניח שיש לך ביקורת עזה על התמחור שאמר פה יושב-ראש השלטון המקומי חיים ביבס. אני בטוח שאתה רואה את זה אחרת, וזאת הרי מהות הוויכוח.

- - - אבל איזו מן משילות זו?

מהות הוויכוח היא על המחירים. איילת, אני בוודאי לא יכול ולא אכנס לבחינה של זה בלוחות הזמנים האלה, ולא אנקוט עמדה.

אני מבינה אותך, המטרה שלך טובה.

תני לי לסיים את דבריי. לא אנקוט עמדה האם התמחור מדויק, לא מדויק, נכון, לא נכון, לזה אני לא נכנס. ותכף, אני אגיד איך אני חושב שכן אפשר לפתור את זה. יש דבר אחד שמאוד חשוב וביקשנו ממשרד הפנים בישיבה הקודמת, זה את הנקודה שבאו ראשי הרשויות ואמרו בצדק: אין פה מספרי מינימום. זאת אומרת, כל התמחור היה מבוסס - -

על מס' משתתפים.

- - על מס' משתתפים מינימלי, וזה לא קיים. ברור הדבר שבמחיר הזה אתה לא יכול להפעיל קייטנה לא לילד אחד, גם לא לחמישה, וגם לא לעשרה, זה ברור. אז אני רוצה לשמוע מכם האם יש אפשרות להתייחס משפטית לכך שיהיה ניתן לתת הגבלת מינימום לכמות הילדים בקייטנה.

גם בצהרונים.

כן, זה מה שביקשתי מכם לבדוק בשבוע שעבר, ואני מבקש את התשובה בעניין הזה, משרד המשפטים.

לעמדתנו, אפשר לקבוע את זה לפי החוק, אבל בעצם צריך לעשות תיקון לצו שיכלול את זה.

לצו אפשר לעשות תיקון עכשיו?

אז זהו, זאת שאלה שאנחנו - - -

רק אם מתקנים את החוק.

- - -

אם את אומרת לי שאפשר – אני רוצה להימנע מתיקון לצו. אני רוצה שיהיה מצידי מכתב מלווה של שר הפנים שמסביר את המהות של הצו, וכמובן שהצו מבוסס על כמות מינימום כזו או כזו. האם זה דורש חקיקה? זאת השאלה.

לדעתנו כן יהיה צריך לעשות איזשהו תיקון לצו כדי להבהיר.

תיקון לצו אי-אפשר בלי חקיקה. תגידי לי אם אני טועה.

אנחנו לא שומעים אותה.

אנחנו עדיין בודקים את האפשרות אם צריך חקיקה או לא צריך חקיקה בהקשר של התוספת.

תגידי לי, מה, אתם עושים צחוק? תבדקו את זה אולי בספטמבר ותיתנו לנו תשובה, נכון?

לא, זה בסך הכול היה משבוע שעבר.

לא, מה? זה שבוע שלם.

- - -

זה לא מסובך. זאת לא שאלה מסובכת.

זאת שאלה אחת פשוטה שביקשנו, שהיא מהותית, ואתם לא מסוגלים לתת לי תשובה עליה?

לשאלה לגבי פרשנות החוק - - -

מי אחראי עלייך במשרד המשפטים?

דינה זילבר.

אני מבקש מדינה או שתבוא לפה בחצי שעה הקרובה, תתקשרי אליה עכשיו, או שהיא תעלה לשיחת טלפון מולי, בסדר? אני לא מוכן לקבל תשובה כזו. תודה.

על כל 25 ילדים גירעון של 7,000 שקל.

אני תכף אתן זכות דיבור. אבל הנקודה כמו שאני רואה אותה היא כזו, יש ויכוח שאני אומר עוד פעם, כמו שאמר גם חיים, זה לא תפקידי ואני לא הולך להיות השופט בעניין הזה, על התמחור של הקייטנות. אני לא נכנס למי צודק, לא צודק בעניין הזה. אני רוצה להשאיר את זה כוויכוח, לא להחליט עכשיו על התמחור, כי לא נגיע להחלטה בתמחור. בשביל להגיע להחלטה בתמחור צריך ללכת לבג"ץ או לאנשהו, להשאיר את זה כוויכוח, ולנסות לתאם מנגנון. בגלל זה גם ביקשתי מיוצר, למרות שפה אני חייב להודות שהאוצר לא מחויב לתקציבים מעבר לתפעולים.

פעם ראשונה הוא מחייך, תראה איזה חיוך.

זה מוקלט, נכון?

כשמגיע מגיע, וכשמגיע לקבל אני גם יודע לקבל.

יש נטו משפחה, אפשר לחבר את זה לנטו משפחה.

אבל אתה מבין את המורכבות. בסוף לכולנו, כל מי שיושב מסביב לשולחן הזה יש מחויבות להורים ולילדים, וזה מה שאנחנו מנסים לפתור. אז אני שואל – אם אנחנו שמים רגע את האירוע הזה של התמחור בצד, ויש בו איזה פער שגם אותו אפשר לכמת, ודיברנו על זה, ראינו שבמקרה קיצון זה יכול להגיע לעשרות מיליונים וזה יכול להיגמר גם בפחות, אנחנו הרי לא יודעים בעצמנו להגיד כמה בסוף ילדים יבחרו להשתמש, כמה לא, מה יקרה.

יש 120 מיליון שקל לאירוויזיון.

הרי אנחנו מדברים קצת בתיאוריה, ומאוד מאוד נכון בסיטואציה כזו כן לרוץ למבחן אש ראשון ולעשות את השנה הראשונה, ולצאת כמו שהחלטנו. אבל בצדק אומר ביבס, תנו לנו איזו מסגרת שאם יש רשויות שבסוף נמצאות בגירעון, המשרדים ידעו לטפל בזה. לא יכול להיות שאתם מצד אחד אומרים לנו: אסור לכם להיות בגירעון, ובצדק; מצד שני קובעים לנו: אתם חייבים לעשות קייטנות; ומצד שלישי, במחיר שמכניס אותנו לגירעון.

אבל בשורה התחתונה ההורים משלמים.

לאה, אני באמצע דבריי, את רוצה שאני אוציא אותך? כל פעם את מפריעה.

לא, אולי אתה מתעצבן נורא מהר. אתה מתנהל ככה.

את כל פעם מפריעה. יש לנו דיון עם לוחות זמנים קשיחים, ויש לנו קיץ עוד רגע. אז אני רוצה לשמוע, יוצר, האם יש איזשהו מנגנון שאתה יכול לחשוב עליו שיכול לשים את השאלה של התמחור, שהוא בעייתי, אני לא יודע מי צודק ואני לא נכנס לזה כרגע. אני יכול להגיד לך יותר מזה, אני לא מתכוון. אבל איזשהו מנגנון שיכול בהסכמה של כל הגורמים שיש פה – משרד האוצר, משרד הפנים, נגב וגליל, וראשי רשויות – שיכול לייצר משהו שייתן לאותם ראשי רשויות, בוא נגיד, את השקט הכלכלי לצאת לדרך. ואז אנחנו יכולים איכשהו אחרי הקיץ להגיד: רגע, אוקיי, זה הסיפור, זה הנזק, בוא ננסה לפתור את זה. תן ליוצר, אחרי זה.

אבל רק הערה. מנסים לייצר כאילו נגב וגליל, פריפריה, מגזר, מקבלים מה שנקרא סבסוד מלא, לכן זה אפילו לא בקטגוריה. הקטגוריה היא לא ב-40% תושבי מדינת ישראל, אלא ב-60% שלא נמצאים שם, זאת הבעיה. מנסים למכור משהו שהוא לא נכון בכלל. בנגב ובגליל הם משלמים עוד הרבה פחות, כי יש להם סבסוד מלא.

בסדר. אז בוא נדבר על ה-60%.

זה רק מקטין את הבעיה.

כן, אבל זה ממקד אותנו לא בנגב ובגליל אלא במשרד הפנים. בבקשה, יוצר.

זה לא סותר. נגב וגליל יפתור מה שהוא יכול לפתור, ואנחנו נפתור מה שאנחנו יכולים.

בכוונה התחלתי כדי שתוכל לחסוך לעצמך את זה שהאוצר לא התחייב.

בוקר טוב. תראה, אז בזה תמו דבריי, מה שנקרא. הצעת החוק והמנגנון והאירוע כולו התחיל מ-day one כשנאמר על-ידי כל השותפים שהמטרה היא בסך הכול לפקח על מחיר, זה הכול, כדי לא לתת לו להגיע לרמות שהן רמות לא סבירות. נאמרו כל מיני טענות על רשויות מקומיות שעושות רווח לא סביר על האירוע הזה, מכניסות כסף לכיס, ומממנות בכלל פעילות אחרת מפעילות הקייטנות. זאת הייתה מטרת הצעת החוק והחקיקה שעברה, לפקח על המחיר ולוודא שהכסף שמשולם מממן אך ורק את האירוע של הקייטנות.

לאורך כל הדרך לא נאמר בשום מקום שבו אנחנו מייצרים פעילות שיש לה גם משמעות תקציבית.

ברור.

בהתאם לאמירה הזו פעם אחת הסכמנו לחקיקה ושיתפנו איתה פעולה. לא שאנחנו לא מסכימים לחקיקת תקציביות, אנחנו מסכימים, אבל אנחנו נערכים בהתאם.

במקור.

באירוע הזה לא נערכנו בהתאם, ולא תקצבנו את זה, כי לאורך כל הדרך נאמר שזאת לא מטרת החוק. ולכן, אני מתקשה לפתור ברמה התקציבית את האירוע הזה בגלל שאני לא ערוך לו ברמה התקציבית, פעם אחת.

פעם שנייה, אני גם חושב שאין כוונה לא לשלטון המקומי ולא למשרד הפנים לייצר תלות תקציבית באירוע הזה. השלטון המקומי אמר לאורך כל הדרך שהוא יודע - - -

- - - בשנה הזאת, בשנה הבאה לתקצב.

נכון, תומר צודק.

דקה אחת. השלטון המקומי אמר לאורך כל הדרך שככל שייצרו מודל כלכלי, הוא יודע לייצר או לספק את השירות הזה באופן עצמאי.

אבל, יוצר, אני מעריך אותך לא כמישהו שלא מבין את הסיטואציה, ואנחנו בסיטואציה של האירוע החד-פעמי של הקיץ, ובאמת זה האירוויזיון של הקיץ בקייטנות, בסדר? לא יהיה לך כל שנה אירוויזיון כזה.

אבל, יואב, היה לכם צהרונים אירוע חד-פעמי השנה, והרשויות עמדו בזה יפה מאוד.

לא עמדו בזה.

עמדו, עמדו.

- - -

סליחה, חברות הכנסת. סליחה, האירוע חד-פעמי בקיץ, הרי בצו הבא נפיק את הלקחים והלקחים יהיו מבוססים על אירוע אמיתי. אנחנו באירוע חד-פעמי עם תקצוב חד-פעמי. אנחנו בסיטואציה מאוד רגישה. יושבים פה גם הרבה הורים שעוד לא שמעת אותם, אבל תאמין לי שאני שמעתי, ואתה יודע במה מדובר. זה בלי לשמוע את ראשי הרשויות, והמכתב של ראשי הרשויות ואת הבחירות ואת הגירעונות, ואת כל הדברים האלה. אנחנו באירוע חד-פעמי שהעלות שלו, דיברנו על זה, מגיעה לסדר גודל של עשרות מיליונים, לא מעבר, והשאלה - - -

אין עשרות מיליונים, אל תזרקו מספרים. יואב, זה מפריע לי.

במקסימום של הסצנריו.

לאף אחד אין נתון. לשיטתנו זה אפס, לשיטת מרכז השלטון המקומי, לא על-פי תחשיב, כי זאת רק ספקולציה, עשרות מיליונים. זה יכול להסתיים גם במיליון שקל, ב-200,000 שקל.

נכון, אתה צודק.

- - -

הוא צודק. חבר'ה, אוקיי, הספקטרום - - -

הוא לא צודק. אותו דבר הוא אמר בנושא של הפטורים לעמותות - - -

מרדכי, תודה. אני חוזר בי, אני אתקן את דבריי. אתה צודק, נא לשמור על השקט.

מצוין. אדוני היושב-ראש, רק שיוציא מכתב התחייבות שאם זה ככה, אם אין גירעון, מצוין, שיוציא את זה, שיתחייב.

חיים, שנייה. אני מוכן לתקן את דבריי. באמת זה הכיוון, האירוע הוא חד-פעמי, וטווח העלות שלו זה בין אפס למקסימום עשרות מיליונים. בזה אני מוכן לתקן את דבריי, ואני מסכים עם מה שאמר מרדכי.

ואני מסכים עם עצמי.

לא, אני מתקן. הוא צודק, לקחתי את המקסימום, רק לא אמרתי שלקחתי את המקסימום. זה יכול גם להיגמר באפס במידה שמשרד הפנים צודק במאה אחוז באמירות שלו. לי יש בעיה אחת שהיא ברורה לכולם, וזה כמות המינימום, חייב להיות תיקון פה לנושא כמויות המינימום להרשמה, כי בלי זה זה יקרה.

אבל לגבי העלויות האחרות, אני שואל עוד פעם, האם לא ניתן יהיה, בהבנה שזה אירוע חד-פעמי ואלו הסכומים, לשבת ולייצר בין שלושת הגורמים האלה איזשהו מנגנון שלפחות לקיץ הקרוב נפתור את הבעיה ולא נהיה בברוך הזה.

אבל מה זה אומר לפתור את הבעיה? מה המשמעות?

ששש.

לפחות מהניסיון שלי, טיבם של אירועים כאלה, ברגע שייצרת באופן חד-פעמי מנגנון תקציבי אין ממנו דרך חזרה. שלא יובן שאני אומר שזה לא סביר לעשות כאן מנגנון, זאת החלטה לגיטימית. הרי בהחלטה לגיטימית, ככל שנערכים לאירוע הזה בעוד מועד ואומרים: כאן אנחנו רוצים לבצע פעולה תקציבית – דרך אגב, אני חושב שגם מבחינת השלטון המקומי, שבו הוא הופך את המנגנון הזה למנגנון מסובסד ולמנגנון שבו יש תלות בתקציב מדינה, גם זאת שאלה בפני עצמה. זה עולם אחר ממנגנון שבו אומרים: אנחנו יודעים לבצע אותו.

שני דברים, קודם כול אין כוונה שהמנגנון הזה יהיה מתוקצב על-ידי המדינה חד וחלק. יש פה שאלה אחת שעלתה בעקבות הצו וזאת פעם ראשונה.

אין דרך חזרה.

האם הצו הזה משקף באמת אפס תקצוב או שהוא דורש תקצוב, זו השאלה. בוא נשמע את משרד המשפטים, בבקשה.

מבחינתנו דרך המלך, ואם אפשר לעשות את זה בלוח זמנים צפוף שמתאים לקראת הקייטנות הקרובות, זה לתקן את החוק ולהתאים את זה.

את זה אנחנו יודעים. שאלתי שאלה אחרת.

ואם לא, אנחנו חושבים שאפשר לעשות תיקון לצו ולקבוע בו את המחיר המינימלי של תלמידים.

איך?

תיקון לצו?

משרד הפנים.

משרד הפנים.

זאת אומרת שאתם טוענים שכפוף לחוק, בהגדרות של החוק אפשר יהיה לעשות תיקון לצו ולא צריך חקיקה, שידבר על מספרי מינימום.

לדעתנו, כשכתוב מהסוג שיקבע השר או שכתוב שם בין השאר או חלק מהסמכות הקבועה שלו.

לא, אני לא מצליחה להבין את זה. אני לא מבינה איך - - -

יש כאן שתי בעיות.

יואב, אני רק רוצה לחדד. מה שאת אומרת כנציגת משרד המשפטים, על אף שבחקיקה יש תאריך קובע ופורסם הצו אפשר לתקן אותו בסתירה לתאריך הקובע. יש משפטן הרבה יותר טוב ממני.

נכון, בסתירה לחוק.

בואו נשמע.

אני חושבת שזה חלק מההיגיון של המנגנון הזה, וזה תיקון שבעצם נובע מהחוק הזה.

זה לא משהו חדש.

צריכה להיות פה החלטה אחרת.

- - -

פעם אחת שמשרד המשפטים נותן משהו ריאלי אז קבלו את זה. תמיד אומרים שהם עושים בעיות, עכשיו - - -

גם אני וגם חיים מאוד נשמח, אנחנו רק רוצים לדעת שזה אכן כך. נלך הביתה ואז הם יוציאו מכתב בחוות דעת שאי-אפשר.

זה נשמע לי הגיוני שאפשר לתקן את החוק הזה.

זה נאמר לפרוטוקול. חברים, קודם כול זה חשוב, כי זה יאפשר לנו – דרך אגב, אני רוצה להגיד פה, חברי הכנסת, אני מניח שלא תהיה בעיה אופוזיציה-קואליציה להוביל תהליך כזה מהיר גם בחקיקה כדי לפתור את הבעיה שכמויות מינימום יעודכנו בצו. את זה אפשר לעשות מהר.

לא תהיה בעיה.

ברור.

אני חושב שכדאי לעשות את זה בחקיקה.

אדוני היושב-ראש, למען הפרוטוקול, אני באמת כנציג אופוזיציה לא מתנגד אם אפשר לתקן את החוק. לדעתי יש ספק משפטי גדול - - -

אפשר ללכת בדרך המלך. אז אני כבר אומר, יש פה הסכמה מלאה של כמויות המינימום. אני אבקש מהיועץ המשפטי לממשלה, כדי שנישאר בדרך המלך, להוביל חקיקה מהירה. אם הוועדה לא יכולה, אז אני אעשה את זה כהצעת חוק פרטית ונחתים את כל חברי הכנסת.

כולל המחירים. מה עם המחירים?

במחירים אני לא נוגע. אני נוגע רק במספרי מינימום, ומאפשר לשר להוסיף התייחסות למס' מינימום. תומר, אני מבקש שתכין עוד היום הצעה כזו, נגיש אותה פרטית ונריץ את זה.

בדיוק, זה מאוד חשוב. מאוד מאוד מאוד חשוב.

חבר'ה, אז נושא המינימום התקדם.

הוראת שעה רק לשנה הזאת.

רק לשנה הזאת. אחרי זה זה יתוקן בצווים הבאים.

יושב-ראש הוועדה, אחת הבעיות זה שבינתיים מפרסמים ברשויות המקומיות קייטנות במחירים מאוד מאוד גבוהים.

ברור.

זה לא ברור, כי זה מפורסם להורים, ההורים יודעים שהקייטנה תעלה מעל 2,000 שקל - - -

מותר להם לעשות קייטנות פרטיות.

פרטיות מותר להם.

לא, אסור.

אתם מערבבים בין שני דברים.

זה לא אותו דבר. סליחה, אני רוצה להמשיך.

זה כן אותו דבר, כי בהרבה ערים - - - . לא מציעים שני סוגים של קייטנות.

אבל בחוק כתוב שאסור להם.

תודה. רחל, את מפריעה.

אז זה מה שאני אומרת.

את מפריעה לדיון כרגע.

אני לא מפריעה.

את מפריעה כרגע לדיון.

אתה מתעלם מפיל שיושב בחדר. אתה פוטר את הדיון - - -

יואב, תן לי לשאול שאלה.

אני אתן. אני מבקש ממנכ"ל משרד הפנים.

רגע, שאלה.

עכשיו לא. ששש, לא, לא. הדיון הזה מתנהל אחרת.

רק שאלה. אתה לא נותן לדבר.

ברשויות מקומיות מפרסמים - - -

רחל עזריה, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

אין בעיה. מפרסמים - - -

אני אוציא אותך, מה אין בעיה?

תוציא אותי. - - - אבל ברשויות מקומיות - - -

- - -

כי יש לי דברים אחרים. אחרי שנגמור את זה נמשיך עם הדברים שלה.

אבל ברשויות מקומיות - - -

היא משתלטת על הדיון ומתפרצת.

אלו לא דברים קטנים. אני לא משתלטת.

וחושבת שהיא מנהלת פה את הדיון.

יש פה בעיה.

רחל עזריה, אני קורא לך לסדר פעם שנייה.

אבל יש בעיה.

את תצאי החוצה עוד רגע.

אז תוציא אותי, יאללה, אתה מאיים.

רחל עזריה, את נקראת לסדר פעם שלישית. תוציאו את רחל עזריה, תודה.

למה? על מה?

אין בעיה, תוציא אותי החוצה, אין בעיה. אתה מתעלם ממה שקורה ברשויות המקומיות.

את לא תשתלטי פה על הדיון.

אבל זה לא עניין של להשתלט.

יואב.

יושבים פה עוד שבעה חברי כנסת שרוצים גם לדבר.

אתה לא עושה את העבודה שלך. אין בעיה.

תודה רבה.

שתדאג שיהיו מחירים רלוונטיים.

תודה רבה לרחל עזריה. תוציאו אותה החוצה, בבקשה.

מה זה עוזר שיש צו אם - - -

תוציאו אותה החוצה, בבקשה. תודה.

(חברת הכנסת רחל עזריה יוצאת מאולם הוועדה)

אפשר לקבל תשובה על השאלה שהיא שאלה?

רק שנייה, אני מבקש ממרדכי.

אפשר לשאול שאלה?

אפשר, אבל לא להתפרץ. מרדכי, שאלה כזו יש לי אליך – אני רוצה לשאול שאלה את מנכ"ל משרד הפנים.

תן לנו גם לשאול.

אני רוצה לומר לך דבר כזה, מרדכי, אני צריך אותך איתי.

- - -

עזוב, יותר חשוב. את המינימום נפתור, זאת לא הבעיה, אבל אחרי זה אם זאת השאלה שלי, אז תגיד לי שאתה צריך תשובה וזה בסדר. אמרת פה שלהבנתכם העלות בפועל תהיה אפס, נכון?

הערכה שלנו.

הערכה שלכם.

היא לא מתבססת על תיאוריות, יושב פה מנכ"ל עיריית אשדוד, ונערכו לזה.

אני יודע, עזוב, לא נכנס לזה.

אתה מבין, כל דבר יסביר לנו מנכ"ל עיריית אשדוד? שכחת שלושה פרמטרים שהם שווים 100 שקל.

ביבס, עזוב רגע, אתה רואה שאני רוצה לעזור לך.

תבדקו על מה אתם מדברים בכלל.

מרדכי, אני שואל אותך שאלה כזו, נניח שעקב נסיבות כאלה או אחרות, אני אפילו לא נכנס אליהן, רשות מסוימת לא מצליחה לייצר בעלויות האלה ויש לה גירעון. אתה לא רוצה שזה יהיה המצב, אני מניח. הרי אתה מניח שזה יהיה אפס, ואתה לא רוצה להיות במצב הזה.

שיחתום על מכתב.

לא, די. איך אנחנו פותרים את הבעיה הזו מבחינתכם?

אם מתקדמים עם המהלך הזה של תיקון צו למספרי מינימום אתה לא בעולם של גירעונות לרשות המקומית, כי כל הרעיון של מס' מינימום אומר את הדבר הבא: אם אתה פחות מהמס' – הרי מה הרעיון של מינימום?

שיווי משקל.

כן, שקבעת את - - -

אבל הם טוענים שגם בעלות הקבועה, גם במס' קבועים הם מפסידים.

ב-1055?

- - -

לא, לא.

לא במס' שאתה הגעת אליו.

אדוני היושב-ראש, מה שהם עשו, הם לקחו כדי לקבוע את המס' כמינימום – זה בדו"ח שלהם מופיע, דרך אגב, לא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין את זה – הם לקחו 28 ילדים לגן ילדים כמינימום, זה קובע את נקודת האיזון 689 שלהם.

אבל לכם זה פותר? עם 28 ילדים אתה יכול להסתדר?

בוא נאמר שאם אנחנו במס' האלה שהם קבעו בדו"ח, אין לנו בעיה, אנחנו יכולים לעבוד.

- - -

יש בייביסיטר עם נקניקייה מתועשת, מה לעשות.

אתה ראש רשות, יהיו לך 20 ילדים, לא תיתן מענה?

חיים, הרי מה עשינו בצהרונים? חבר הכנסת קיש, זורקים סתם מס'.

תאחד אזורים.

אבל אי-אפשר.

איך אתה מאחד אזורים? זה הסעות, זה בלגן.

ברור, זה לא נורמלי.

זה חגורות בטיחות.

יואב, אפשר לתת להנהגת ההורים לדבר?

חברים, שני דברים, ראשית, אם נוכל להימנע, כפי שאמר משרד המשפטים, מפתיחת הצו ומהחקיקה זה מבחינתי תהליך עדיף. נבחן את זה לעומק, וננסה להתקדם בנתיב הזה.

פשוט שייתנו תשובה עד סוף היום.

דבר שני, אני עדיין בפירוש בשאלה שלי, שבכל מקרה, נגיד אם נותרנו עם 20 ילדים והמינימום היה 25 – עדיין נרצה שהרשויות יפתחו.

שהרשות תיתן שירות.

ואז השאלה עוד פעם, במקומות האלה שיהיה גירעון מסוים, איך אתה מציע להתמודד עם זה?

אז אני אומר, זאת שאלה נכונה, אבל יש לה שני כיוונים. מצד אחד אנחנו לא רוצים להגיע למצב שאתה קובע מס' מינימום של משתתפים שהמשמעות של זה תהיה שאם אתה לא מגיע לא נפתחת קייטנה, כי אנחנו רוצים את המוצר הציבורי.

- - -

רגע, הוא באמצע דבריו, סליחה.

מה, מה הקפיצה? ודאי, מה, אני מצד אחד רוצה מוצר ציבורי; מצד שני, ודאי שאני לא רוצה שיקרה מצב שרשויות מקומיות בטענה של מס' משתתפים מינימלי יגרמו לזה שלא יהיה הרישום והשיבוץ הזה, ואז אין קייטנה. זה לא יהיה.

ברור.

אבל עשינו את זה בצהרונים.

- - -

איילת, תכף אני אתן לך.

די, נו, עשינו ועשינו ועשינו.

מרדכי, לא אל תתייחס.

קבענו מינימום.

מרדכי, אתה מנהל איתי את הדיון, לא עם אף אחד אחר.

- - -

איילת, עוד רגע אני אתן לך לדבר.

די, מספיק.

סליחה, שהוא לא יענה לי ככה.

אבל הוא אומר משפט סיום ואז הח"כים ידברו, אל תפריעו.

הוא לא יענה לי ככה.

מרדכי, אל תענה.

אתה עונה בחוצפה, אתה לא תענה ככה.

אל תענה לה. נכון. אני אמרתי לו שלא, נכון.

סליחה, שיתנצל.

כל רשות מקומית מסבסדת את הצהרונים.

מה זה השטויות האלה? מה זאת החוצפה הזאת?

בבקשה, אמרת משפט סיום, מה רצית להגיד? אל תענה לח"כים.

אל תענה לי ככה.

צודקת. בבקשה, משפט סיום. רציתי לשמוע את סוף דבריך.

חצוף. ממש חצוף.

אנחנו צריכים להוביל לפתרון, מצד אחד שזה לא ינוצל לרעה מס' המינימום של המשתתפים, כך שבסופו של דבר לא יהיה המוצר הציבורי הזה.

נכון, לא יפתחו.

ומצד שני, לגרום לזה שלא יהיה האבסורד שבסופו של דבר יהיה מס' קטן וזה יושת על הרשות המקומית. איך? אני לא יודע. נצטרך לשבת ולשבור את הראש.

יהיו גירעונות. תודה.

וגם לא יהיו - - -

- - -

אי-אפשר לנהל דיון ככה. שאלות. חברת הכנסת לאה פדידה, שאלה. ואחרי זה איילת.

זה אליך, בחוק היה כתוב שרשות מקומית לא יכולה להפעיל גם תאגיד עירוני - - -

אני עומדת על זה שיתנצל.

אני מתנצל בפניך.

לא בזמן שחברתי מדברת. תודה.

לאה, אני יכול להתנצל גם בפנייך, להפסיק אותך לרגע, ולהתנצל בפנייך? בסדר?

יפה.

תודה רבה. תמשיכי, חברת הכנסת לאה פדידה, בבקשה.

סבבה.

לא מכיר אותי חיים.

נו, מה יהיה? לפי התקנון בתוך החוק כתוב שרשות מקומית לא יכולה לעשות קייטנה גם במחיר אחר, אלא היא חייבת, גם לא תאגיד עירוני מתחתיה.

היא יכולה.

בנוסף. ודאי שהיא יכולה.

סליחה, גם לתאגיד עירוני מתחתיה יש מחיר מינימום ומקסימום.

את טועה.

לא, לאה אני מתקן אותך.

אז תתקן אותי, זה חשוב לי.

היא יכולה לעשות. רשות מקומית יכולה לעשות - -

מה שהיא רוצה.

- - מה שהיא רוצה.

יש קייטנה מיוחדת שהיא כן יכולה.

רשות מקומית יכולה לעשות מה שהיא רוצה. אלא מאי? באותו אזור רישום כדי למנוע מצב שיש רק את אותן קייטנות פרטיות יקרות, החוק אומר: קייטנה אחת תהיה באותו אזור רישום שהיא קייטנה ציבורית.

לכל דורש.

שאלה נגזרת מזה. נראה לך שראש רשות מקומית, באמת, יכול להגיד לגן ילדים, שרובם אצלנו לפחות זה 26-24 ילדים, אין לכם, לא פותח לכם? ראש רשות צריך לתת שירות.

הוא אמר את זה. הוא אמר שיש לו בעיה עם זה. איתן ברושי, בבקשה.

אמרתי.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני קודם כול אני חושב - - -

אמרת שאלה.

אני חושב שבגלל מגבלת הזמן צריך להתייחס גם למועצות האזוריות, שבמידה והן מפעילות קייטנה ציבורית יש מרכיב של הסעות שמכפיל את ההוצאות. לכן, אם מדברים על תיקונים – ואני לא מתייחס לכל הנושא כי יש פה מגבלת זמן, אני גם צריך לצאת למשהו אחר – אני מבקש להתייחס למועצות האזוריות ולא לקבל החלטה שמתעלמת מהן. אחר כך להגיד את הכלל הידוע: "תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו".

זה השבוע, שבועות.

כן, זה מפסח אבל זה טוב גם לשבועות.

תודה.

גם לי יש שאלה קצרצרה.

חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין.

קודם יעל, היא הייתה לפניי.

יעל גרמן, בבקשה, שאלה. רק עכשיו היא אמרה שהיא רוצה.

אה, סליחה.

השאלה שלי היא כזאת, הרי ברגע שאנחנו קובעים מס' מינימום יכולה הרשות לומר: אוקיי, במס' המינימום אני לא מרוויחה, בוא נכניס 40 ילדים. מה אנחנו עושים אז?

זאת אותה השאלה רק מהכיוון השני, איך אנחנו מונעים מצב שזה חוזר להיות יחידת רווח.

נכון.

זה אומר שהוועדה לא נגעה בהכול.

בכל מקרה אתה יכול יותר מ-35.

אתה מדבר על יחידת רווח, אני מדברת על פגיעה בילדים. אני מבקשת לבדוק גם את זה.

בסדר. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, בבקשה.

- - -

מרדכי, אתה הרי התנצלת, אז עכשיו תקשיב. בבקשה.

זה לא מצחיק.

אותי זה מצחיק שהוא אומר לו תקשיב, מה הבעיה?

גם לחברי כנסת מותר לדאוג שינהגו בהם בנימוס, ואנחנו גם משתדלים לפחות רוב הזמן.

זכותך, וזה היה טוב מאוד שהערת לו.

בבקשה, חברת הכנסת ורבין.

כל מה שטענתי זה שבחוק הפיקוח על מחירי הצהרונים אנחנו בסופו של דבר השתכנענו, בלית ברירה גם משיקולים כאלה ואחרים, שחייבים לעשות מס' מינימום למרות שהמוצר ביודעין - - -

ברור.

אנחנו יודעים - - - לקובי שצועק מאחורינו, הטענה הזאת היא לא טענה מופרכת, שיש קייטנות לעשירים וקייטנות לעניים. אנחנו לא רוצים שזה יהיה המצב, ועדיין המוצר חייב להיות מוצע. ולכן, אנחנו צריכים לראות, ודווקא במובן הזה אני מסכימה עם מנכ"ל משרד הפנים, איך אנחנו באמת מגיעים למצב שיש עדיין מוטיבציה לפתוח את הקייטנות האלה.

אני מוכרחה להגיד לכם משהו במובן המשילות, סליחה שאני חוזרת לדו"ח בקצרה, לא מבינה איך זה יכול להיות שמקימים ועדה, היא קובעת מחירים, ואז באים וככה משמיטים.

לא משמיטים, היא עשתה טעות שהיא לא התייחסה למס' מינימום.

אני אגיד לך יותר מזה, התקורות נראות לי מופרכות בדו"ח.

זה לא נכון.

- - -

אני לא בטוחה שזה לא נכון, אבל עדיין אני אומרת. אז מה עשינו בזה, אז בשביל מה מקימים פה ועדות ציבוריות בשביל לבחון את הדברים האלה? בשורה התחתונה בלי מינימום אני לא רואה איך מוציאים את זה לפועל.

נכון. תודה. עוד מישהו רוצה שאלה. שאלה, חבר הכנסת דב חנין.

אבל צריך להיות גם מקסימום.

סליחה, זה יהיה באופן טבעי בגלל תקנים של סייעות. הם לא יכולים לעבור על החוק, יש להם תקנים.

דב, שאלה.

אדוני היושב-ראש, אני מסכים עם הרעיון שצריך להכניס מס' מינימום. יחד עם זאת, אני חושב שהספיקות שהעלה מנכ"ל משרד הפנים בעניין הזה הן עניין. יחד עם יצירת מנגנון המינימום, שלדעתי כן מחייב מהלך של חקיקה, אני אומר את זה בזהירות.

יכול להיות, נבחן את זה לעומק.

אני מציע שזה יקודם היום ולא יותר מאוחר.

מאה אחוז.

יחד עם המהלך הזה צריך לעשות שני דברים. דבר ראשון, להבטיח שהרשות מפרסמת בצורה בולטת את האפשרות הזאת ללכת לקייטנות הציבוריות האלה, כדי שלא ייווצר מצב שלרשות יהיה, חס וחלילה, במצבים חריגים, אינטרס, עם כל הקשיים שקיימים - - -

אני יכול להגיד לך משהו, דב?

שנייה.

לא, רגע, עצור, אני עוצר אותך. יכול להיות שאתה צודק במיליון אחוז, לא במאה אחוז, א'. אני לא יודע אם בחוק יש הזכר לזה או בצו, אבל מעבר לזה כרגע אתה השגת אותי בעשר אמות. אני ב-mood של זה יפתח בקיץ קודם כול.

אני איתך.

אני מצטער שאני לא שם, ובוא תתמקד, אין לי דיון לדבר על זה. שאלה לעניין הספציפי שלנו.

אני איתך בעניין הזה. לכן אני מציע שנאמר לרשויות שאנחנו מצפים מהן לפרסם את זה בצורה בולטת.

במקביל לזה, אדוני היושב-ראש, אני מציע, וגם לך נציג משרד האוצר, שאתם כן תקבעו, כמו שאתם יודעים במצבים כאלה, לקבוע קופסה לעניין הזה, קופסה חד-פעמית לעניין הזה, כי אחרת אנחנו עלולים להיות בבעיה. יכול להיות שהמספרים לא מסתכמים פה.

חבר הכנסת יואב בן צור, אתה רוצה להגיד מילה? צחי, שלום, זה אומר משהו שבאת? אבל למה אתה יושב כמו על כיסא של השגריר הטורקי?

יואב, זה אומר שכל הבעיות פה נפתרו אם הוא הגיע הנה.

אולי טראמפ הביא מתנה לקייטנות.

זה יכול היות.

בבקשה, חבר הכנסת יואב בן צור.

אני רוצה להגיד רק משפט אחד. יושב-ראש מרכז השלטון המקומי אמר בדבריו שבשנתיים האחרונות מצבן של הרשויות המקומיות הורע באופן יחסי. אני רוצה להחזיר אותו לדברים שהוא אמר בפעמים אחרות - - -

הוא לא הורע, לא הקשבת כנראה.

הקשבתי מצוין.

אמרתי שכל ההישגים שהבאנו, כולל ה-200 מיליון שקל שהביאו בשנתיים האחרונות, נמחקו בשלושה חוקים: אחד, זה הנושא של ההנחות, באו בפלט לתת הנחות על משהו שבכלל לא בדקו אותו, זה 100 מיליון שקל, יגיד לך האוצר; 68 מיליון שקל פטור לעמותות ולכל מיני מקומות כאלה; ועכשיו אם אתה מוסיף, אומרים 50 – אני אומר לא 50, רק מחצית מזה – זה 200 מיליון. נגמר. כל מה שהשגת נגמר, מה לעשות.

תודה.

אבל הגדרנו ב-1.5 מיליארד.

לא הגדרת בשקל. מספיק עם הבלופים האלה, נו, באמת.

חברים, אני אתן לשני נציגי הורים לדבר.

אבל מה איתנו? מה עם חברי הכנסת? אני רוצה להביע את דעתי.

אני לא הבעתי את דעתי, שאלתי שאלה.

בסדר, אבל אני רוצה לשמוע גם את ההורים, ואחרי זה אם יהיה זמן נמשיך.

אז הורה, חבר כנסת, הורה, חבר כנסת.

יש לנו את דויטש אמציה, בבקשה.

שלום. אני מצטער שאני צריך לשים את זה על השולחן, אנחנו מדברים פה על כסף, הכסף חשוב גם לנו, אבל אנחנו לא מדברים על התכולה. אני מזכיר לכולם, אנחנו הלקוח, אנחנו משלמים פה. זה לא מס שאני משלם למדינה, ואז המדינה מחליטה מה היא עושה עם המס שלי. אני קונה פה שירות ואני משלם. אני מבקש לדעת על מה אני משלם. אני מקבל לחם ומים בבוקר? אני מקבל קבוצה שרואה טלוויזיה מהבוקר עד הצוהריים? אני לא יודע מה אני מקבל.

הסל קיים. אתה יכול להחליט שהסל לא מספק אותך. הסל קיים, יש כלכלה ברורה.

אבל אנחנו עוד לא רואים את הסל שנמצא מול הסכום של 600, של 1,000, לא אכפת לי כרגע. אני לא רואה מה אני קונה, ואני קונה אותו, זה לא מס.

אני חושב שזה מפורט בצו, אתה יכול לראות את זה, ואתה יכול להחליט שזה לא מספק, זה לגיטימי. תודה.

בדיון הקודם אמרתי שבשל המתח בין המחיר לאיכות אנחנו לא מסוגלים עדיין לקיים את הדיון הזה.

אז תסתכל בצו. אחרונת הדוברים, דנית ברביבאי, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה קודם כול להגיד שהקייטנה או-טו-טו אמורה להתחיל, שזה עוד שישה שבועות. כרגע בגלל חוסר הוודאות הקייטנות הפרטיות חוגגות והורים נרשמים מהפחד בגלל שאין עדיין מענה.

צודקת.

אם יחליטו להניע את התהליך הזה אז חשוב שזה יקרה כמה שיותר מהר.

זאת המטרה של הישיבה הזו, ובגלל זה אנחנו לא מבזבזים זמן.

ודבר נוסף שנורא חשוב לי לציין זה את השעות. מי פותח קייטנה שמתחילה בשמונה ומסתיימת בארבע? כי אחרי הכול כדי לשים את הילדים בשעה שמונה הורים יגיעו בתשע לעבודה - -

אבל זה מתאפשר.

- - ולהוציא את הילדים בשעה ארבע, לצאת בשעה שלוש מהעבודה, פה יש קושי משמעותי. השעות צריכות להימתח, שבע וחצי עד ארבע וחצי. וכמובן, בתקווה ששנה הבאה - - -

צודקת. אנחנו לא עושים קייטנות - - - צריך - - - את הקייטנות.

אנחנו מתחילים עם מוצר חדש, שזו השנה הראשונה שהוא יוצא לפועל בקיץ, יהיו המון הערות. ההערה הזו לדעתי צריכה להישקל בשנה הבאה, אחר כך, בוודאי לשנה הנוכחית. כמו שאת רואה, אנחנו בכלל מנסים לראות אם אפשר לפתוח ושהדבר הזה יתקדם. יש הרבה הערות נכונות, אבל אני חושב שצריך להבין את זה, זה מהלך ראשוני, חלוצי, חשוב מאוד, ונלמד ממנו הרבה בשנה הבאה.

אני רוצה לסכם את הדיון. אבל לפני זה, חברי הכנסת בקצרה, מי שרצה להגיד משהו, בבקשה. חברת הכנסת פדידה, בבקשה.

אני בטוחה שהמחוקקים שהעלו את החוק הזה הייתה להם כוונה טובה, אבל הדרך לגיהינום גם רצופה כוונות טובות. כמי שעסקה 18 שנה בניהול קייטנות בעיר, המחיר לא רק שהוא לא ריאלי, אתם דורשים בשורה תחתונה לשלם פעמיים. הם יקבלו איכות גרועה, גרועה ביותר, כי אף אחד מההורים לא רוצה בייביסיטר בקייטנה, אלא הוא רוצה איכות.

והדבר השני, למה פעמיים? כי השלטון המקומי יצטרך לסבסד. ומאיפה? מהכסף של התושבים. או מהארנונה או שהתושבים לא יקבלו משהו אחר.

נכון.

כל הכבוד.

(מחיאות כפיים)

לא מוחאים כפיים, סליחה. תודה.

לא סיימתי. לכן הגזירה הזאת היא גזירה של פעמיים.

את רוצה שלא נפתח את הקייטנות? זה מה שאת רוצה?

לא, אני אגיד לך מה אני כן רוצה.

זה ככה נשמע.

משרד הפנים, ראיתי את התמחור שלכם, והבאתי איתי גם את האקסל של איך שאני מתמחרת קייטנה. אתה יודע, יש גם סייעת מחליפה; יש מה שנקרא שעה; יש מה שנקרא אוכל ברמה סבירה; יש מה שנקרא פעילות בריכה וקייטנה. יש צורך לפקח על המחירים. הוועדה נתנה מחירים הוגנים, גם ככה אנחנו לא מרוויחים תקורה – אני מדברת כרגע בלשון שעשיתי – הם לא ירוויחו תקורה אגורה. המחירים שעשיתם, 673 שקלים לבין קייטנה פרטית לא - - -

רק שלא יבינו אותך לא נכון, עד ארבע זה 1,000 שקלים.

רק שנייה.

כן, עד אחת.

לא הגיוני לחלוטין, לא ניתנה תשומת לב לפרטים.

לסיים, בבקשה.

דבר נוסף, מה אפשר לעשות? אם אפשר, ואומר משרד המשפטים שאפשר לעשות תיקון לצו, א'. התיקון לצו צריך להיות גם תיקון במחיר.

לא ,לא, זה לא יהיה.

רגע, זאת הדרישה שלי.

זה חוקית לא ניתן, אני אומר.

בהתאם למחיר הריאלי. ואל תתקשטו בצהרונים, כי אחרי חודשיים הייתה מחאה של ההורים שלא מקבלים איכות, והרשויות נאלצו לסבסד כסף.

תודה.

רגע.

זהו, חברת הכנסת פדידה.

רגע, יש לי שאלה אליו.

סיימנו את הדיון, אין זמן לשאלות.

אני קוראת לכם מפה או לדחות את זה בשנה ולתת לוועדה להחיל את התכנים בצורה אחרת.

לא יהיה.

או לשנות מחיר.

לא צריך לדחות בשנה.

- - -

תודה. אל תענה לה, אתה לא בזכות דיבור, מרדכי. חברים, אני מסכם את הדיון, תודה רבה.

רגע.

אנחנו צריכים לסיים.

לקבוע מחיר מטרה בלי סבסוד.

- - -

אם זאת דקה, חברת הכנסת גרמן.

חצי דקה.

אתה דיברת. איילת, את רוצה גם דקה?

עשר שניות.

בבקשה, חברת הכנסת גרמן.

דקה, לא יותר, באמת. עברתי על הצו, ההורים צודקים, מדובר על תשע פעילויות חוץ ועל לחם או על לחמנייה וממרח ואיזושהי מנת ירק. לא מדובר על מה ייתנו, האם זה יהיה בייביסיטר שישבו מול הטלוויזיה או האם תהיה הפעלה. ההורים צודקים.

זה מה שזה יהיה.

אני חושבת שחייבים להכניס ולפרט, אחרת אנחנו נמצאים בתוהו ובוהו. אני רוצה לומר רק דבר אחד. צריך להיות ברור, נכון, אתה צודק, יוצר, התחילו באמת עם פיקוח על המחירים, אבל היה גם ברור שכשאנחנו מדברים על פיקוח על המחיר אנחנו מדברים על איזשהו מחיר - -

גם על המוצר.

- - שיהיה מתאים לכל אדם. זאת אומרת שכל משפחה ממוצעת באמת תוכל לשלוח, ולא שזה יהיה איזשהו מחיר של כאלה שיוכלו ישלחו, וכאלה שלא יוכלו לא ישלחו. אז אנחנו צריכים לזכור את זה. וכדי שבאמת נגיע לזה, יכול להיות שהמדינה צריכה להכניס את ידה לכיס.

אבל כרגע זה לא המצב.

היא עושה את זה בנגב ובגליל ובפריפריה החברתית.

וזה לסיום. כי אנחנו לא יכולים, אנחנו זה הכנסת, וגם הממשלה, להיות טובים על חשבון הרשויות המקומיות.

על חשבון התושבים.

תודה רבה. חברת הכנסת ורבין, בקצרה.

ממש בקצרה. אני רוצה רגע להמחיש פשוט למי שלא יודע, אם אתה בכיתה א' עד ג' ויש לך בית ספר של החופש הגדול, אז אתה משלם משעה שמונה עד אחת 450 שקלים לילד. זה לא פותר לך את הבעיה של אחר הצוהריים. כלומר, ההורים נדרשים להוסיף כסף כדי להשאיר את הילדים או בצהרון או בקייטנה. ואז גם בואו לא נשכח שבית הספר של החופש הגדול הוא שלושה שבועות ועוד כמה ימים, ואז בעצם הם צריכים להמשיך את הקייטנות גם לחודש אוגוסט. אז לא רק שההורים נדרשים להתקשר מול כמה גופים ולבדוק מה כל אחד מהגופים, כי בעצם הילדים שלהם עוברים לפחות שני סטים של ידיים במהלך היום, הם גם צריכים עוד קייטנה.

את אמרת 450?

אתה משלם 450, המדינה מביאה את הסבסוד.

יש סבסוד שם.

יפה. זה בדיוק מה שרציתי לומר. לא יעזור שום דבר, גם הצהרונים, עם כל הבעייתיות לא היו באים לעולם בלי זה שבסופו של דבר המדינה אמרה: אני שותפה לעניין הזה. וזה לא יכול להיות הילדים שלנו לא מחליפים ידיים, המדינה בסוף אחראית להם בכל שעה.

אדוני, משפט אחד.

לא, דב, דיברת קודם, נתתי לך. תודה. אני רוצה לסיים את הדיון, לסכם את הדיון.

המדינה חייבת להכניס את היד לכיס.

אבל כולם דיברו.

הם שאלו, אתה עשית נאום.

אני מציע הצעה לסיכום.

לא, דב, נו, גמרנו, תודה, מספיק.

אתה חייב לתת לי הצעה לסיכום.

אתה רוצה שאני אוציא אותך עכשיו בסוף הדיון?

אתה יכול להוציא אותי.

הייתה לך זכות דיבור.

לא, אני רוצה הצעה לסיכום. כולם דיברו.

דב, מספיק, הפעם לא. אני מסכם, אנחנו צריכים לסיים.

אני רוצה הצעה לסיכום הדיון. אני רוצה שהיא תעלה להצבעה.

אתה רוצה שאני אקרא אותך לסדר? אין הצבעה עכשיו.

אתה לא יכול לסכם בלי הצבעה.

אני יכול לסכם בלי הצבעה.

אתה, רק את דעתך.

דעתי, נכון.

דעתך, לא דעת הוועדה.

נכון, בוודאי. מישהו אמר אחרת?

בסדר גמור. זאת לא דעת הוועדה.

אני מסכם כך. אנחנו דנו עכשיו על נושא המחיר והמוצר. אני רוצה להגיד בצורה הכי ברורה לגבי המחיר והמוצר. עקב לוחות זמנים שהיו לדעתי זה לא פרקטי בכלל שניכנס לזה, הכול יהיה כלקחים לשנה הבאה. את זה אני אומר לכל מי שהתעניין ודן בזה. אנחנו לא בדקה ה-90, אלא בדקה ה-190. אז זה ספציפית לגבי זה.

הכול מלקחים.

מה שכן, קיבלתי את הערת ההורים לקבל פירוט יותר מורחב על מה שאמור להיות בקייטנה. אני מבקש מהמנכ"ל, נא תפרט שכנראה הצו לא מספק בעניין הזה, וזה יקרה.

אבל הנקודה העיקרית, תבינו את המשבר, עוד לא בטוח אם יהיה, זאת הסיטואציה כרגע. הרי אם אנחנו יוצאים מפה ונלך לישיבה סגורה וננסה לראות, אם לא נצא מפה עם הסכמות יכול להיות שהשלב הבא שלא יפתח ויהיו בג"צים, ולא יודע איפה נמצא את עצמנו.

לא טוב.

שיהיו בג"צים.

זה אפשרי, דרך אגב, אני לא מאיים פה על אף אחד. אני רק אומר שאני רוצה שתהיה אפשרות להורים, ואני בטוח שיהיו הרבה לקחים שנפיק מהשנה הזו. אני בטוח שכולם שיושבים פה יצטרכו להתגייס למהלך הזה. ואם הם לא יתגייסו זה לא יקרה.

אני מנסה להביא את הדבר הזה, אני מנסה לעשות את הדבר הזה. אחת הבעיות הכי קשות זה מספרי המינימום. מבחינת הכנסת נבחן האם השר יכול להוציא תיקון, כמובן באישור של משרד המשפטים, ללא צורך בחקיקה. אם נחליט שזה מצריך חקיקה נקבל מתווה שהמשרד יתמוך בו, ונלך איתו הכי מהר שאפשר בשיתוף פעולה מהיר לעניין הזה. אז את הבעיה של מספרי המינימום כנראה נפתור.

אבל הנושא המהותי, מעבר לזה, אם יהיו גירעונות צריך לראות איך אנחנו סוגרים את זה כדי שאירוע חד-פעמי – ובעניין הזה, יוצר, אני לא מסכים איתך, זה יהיה אירוע חד-פעמי. יכול להיות שהוא יסתכם באפס ויכול להיות שתהיה לו משמעות כספית, וצריך לדעת לפתור את זה, אחרת לא יהיו לנו קייטנות בקיץ. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:07.