פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
21/05/2018


27/06/2018
13:36
מושב רביעי



פרוטוקול מס' 750
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ז' בסיון התשע"ח (21 במאי 2018), שעה 9:30

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - דחיית מועד פירעון של הלוואה לדיור ללקוח מובטל), התשע"ו-2016 (פ/3291/20), של חה"כ רועי פולקמן, מירב בן ארי, מרדכי יוגב, יעקב אשר

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר
עבד אל חכים חאג' יחיא
רועי פולקמן

סגנית המפקח על הבנקים, בנק ישראל - עודדה צפורה פרץ

עוזרת ליועמ"ש, בנק ישראל - חן פליישר

עו"ד במחלקה המשפטית, משרד האוצר - לירז דמביץ-כהן

מרכז בכיר-מח' ביטוח שוק ההון, משרד האוצר - אוהד מעודי

משפטנית מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לירון מאוטנר לוגסי

מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים - טיבי רבינוביץ

מנהל סקטור מטה משכנתאות במזרחי טפחות, איגוד הבנקים - דרור פלדמן

מנהלת מחלקת מחקר, איגוד הבנקים - גלי כספרי

עו"ד, איגוד הבנקים - לבנת קופרשטיין - דאש

מחלקת מחקר - כלכלנית, איגוד הבנקים - זהר קריצ'מן

יו"ר יאל - ירון שגיא

מנהל מח' הסדרים, יאל, ארגונים חברתיים - נטע שגיא

מנכ"לית עוז בנקים לא מעל לחוק - אליסה מלכה דברה

נציג האגודה לשמירת זכויות הפרט - עודד פריד

חבר הנהלה, התאחדות יועצי מימון לדיור (משכנתאות) - רימון חייט

אתי בנדלר
נעמה דניאל

לאה ורון

הדס צנוירט

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - דחיית מועד פירעון של הלוואה לדיור ללקוח מובטל), התשע"ו-2016 (פ/3291/20), של חה"כ רועי פולקמן, מירב בן ארי, מרדכי יוגב, יעקב אשר

בוקר טוב לכם, היום יום שני, אני שמח לפתוח את השבוע. גברתי מנהלת הוועדה, היועצות המשפטיות, רשמת, דובר. כמדי יום, נתחיל את היום בשיר. אני מזכיר, שאנחנו כבר בספר במדבר, פרשת נשא, והיום נקרא את שירו של ירדן בן צור, אולה גונאר. אם מישהו מכיר – סורשייה, ששיחק במנצ'סטר יונייטד. זה מתחבר לעובדה, שלקראת סוף השבוע יהיה משחק גמר ליגת האלופות. זה לגמרי מתכתב עם השיר – וננצל את ההזדמנות. היום נקרא את שירו של ירדן בן-צור, אולה גונאר. בן-צור, יליד 1986, מתגורר ביפו, ותלמיד לתואר שני בחוד לספרות באוניברסיטת תל-אביב. הקטע מתוך עיתון שירה ספרות ורעיונות, "מעיין", בעריכתם של רועי צייקן ארד ויהושע סימון.

אולה גונאר (גמר ליגת האלופות 1998/9)/ ירדן בן־צור. "הו, אולה גונאר, איך דחקת אבר הכדור ננתר ויצאת גבר/ הו, אולה גונאר, איך נבקע בי גלד כשהשער ננער והייתי לילד/ הו, אולה גונאר, איך עלית, חששת? ובלתי מהורהר באת, ראית, כבשת/ הו, אולה גונאר, גחת מים הצפון לזרוע, ויקינג נהדר, בקאמפ נואו עילפון/ הו, אולה גונאר, יהיו עוד גדולים ממך, מסי, ניימאר, אך שמך יימנה באלים/ הו, אולה גונאר, מאז לבותינו גסים בזכותך, איש סונאר האמנו שנית בנסים". ואכן היה נס במשחק הזה.

שוב, בוקר טוב לכם. אני עושה מעבר חד, ברשותכם. אי-אפשר שלא להזכיר את הקטל בדרכים. מתחילת השנה נהרגו 118. נכון שיש כאן ירידה, כי שנה שעברה בתקופה זו נהרגו 129 בני אדם, אבל יחד עם זאת אני רוצה להזכיר, שהמספרים האלה של אפריל-מאי מאוד מטעים, כי זה קרה גם שנה שעברה, פחות או יותר – היה נדמה, ואז מגיע הקיץ, ומביא אתו לשינויים מאוד-מאוד דרמטיים. אני מקווה שהמגמה של הירידה תימשך. גם נעסוק באיזשהו שלב בעניין האופניים החשמליים, שאיני מבין – היתה תקופה פתאום של שבוע של כמה הרוגים, שניים או שלושה הרוגים, אם איני טועה, שהיו מאופניים חשמליים, ואלה דברים שיש לתת עליהם את הדעת. אנחנו עוד חייבים לטפל בעניין הרישוי. יש עוד דברים שצריך לעשותם, וגם אליהם נגיע, בעזרת השם.

במעבר חד אנחנו עוברים אל הצעת החוק של חברי הכנסת רועי פולקמן, מרב בן ארי, מרדכי יוגב, יעקב אשר - הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - דחיית מועד פירעון של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות), התשע"ו-2016. אזכיר - כבר היה לנו דיון אחד בעניין הזה, ואתה היית אמור לבוא בדברים, אם איני טועה, עם הפיקוח על הבנקים, ולנסות להגיע אתם לאיזו הבנה. ברשותך, אשמח אם אדוני יפתח ויגיד לנו, האם הגיע להבנות. אם כן, נמשיך.

תודה, אדוני היושב-ראש, על הדיון. התשובה היא שכן – בהתאם לדיון הקודם, הגענו למספר הבנות – מכירה את זה הוועדה, מכירה את זה אתי היועצת המשפטית. הרציונל הבסיסי של הצעת החוק – אני רוצה כמובן בהזדמנות הזו להודות לרן מלמד מידיד, ולאחל לו רפואה שלמה – לא יכול היה להגיע הבוקר – היה בסיסי, שבו אמר, בדיון שהתקיים כאן גם עם הפיקוח על הבנקים, ואני גם רוצה להודות להם על ההסכמות וגם לאיגוד הבנקים, שבאופן כללי, רוב הבנקים מציעים סוג של גרייס, אבל זה תלוי – יש כאלה שכן, יש כאלה שלא, לפעמים לוקחים על זה עלויות, לפעמים לא. רצינו שהדבר הזה יהיה בסטרים ליין, ולא דווקא מי שמגיע למצב המצוקה, ולכן הוגדרו שלושה מצבים מזכים: דובר על אבטלה, דובר על מחלה ממושכת, ודובר על חופשת לידה. לא יודע אם אגדיר את ההסכמות שדובר עליהן, ויתקנו אותי חבריי – אבל דובר שאנחנו לא מחייבים אותם בכל מחיר להציע, אלא אנחנו מחייבים אותם להציע את זה לצד המסלול הרגיל, כלומר שזה יהיה שקוף וברור. לטעמי, זה פשוט מייצר תחרות, ובאיזשהו שלב הבנקים יציעו את זה אוטומטית, אבל הבנק חייב להציע גם מסלול גרייס לכל אחד, שבו זה אומר שבמצבים האלה, קרי אבטלה, מחלה, חופשת לידה מקבלים גרייס, והסיכום שהיה – לתקופה שלא תופחת משלושה חודשים למעט לבקשת הלקוח – הוא יכול לבקש פחות – לא יותר מפעם בשנה ולא יותר משלוש פעמים במהלך תקופת ההלוואה. זה הסיכום שהיה אתם.

היה דבר אחד שסוכם – אקריא מה שסוכם ואומר הערה אחת שקיבלנו מאז שהנוסח פורסם. מה שסוכם עם הפורום שיושב כאן היה – הלקוח מובטל – אני אומר את זה עם שם דוגמה – לאחר סיום קבלת דמי אבטלה, לקוח חולה – לאחר סיום קבלת דמי מחלה, פגיעה וכו', ולקוחה בחל"ת, חופשת לידה, שסיימה לקבל דמי לידה, כלומר הרציונל היה: יש לי משכנתא, אני באירוע שבו אין לי יותר פרנסה – אני מובטל, חולה, מאריכה את חופשת הלידה מעבר לשלושה חודשים, ואין לי יותר דמי לידה, משכורת, ואז אני מבקשת מהבנק לקבל גרייס כמה חודשים. אלה ההסכמות שאני מכיר, שלטעמי אפשר לקרוא. זה מה שאני מכיר וזוכר, אלא אם יתקנו אותי.

עד עכשיו שתיקה.

הכול טוב.

היה דבר אחד שאני רוצה להעלות – כמובן, אני מחויב להסכמות האלה. נעשו כאן הסכמות. אני רק שואל לגבי סוגיית הסיור, כי העלו לנו כמה הסכמות מקובלות – אני לא מתכוון לפתוח אותן, וגם מבחינתי, אנחנו צריכים לסיים. היתה הערה אחת, שעלתה לאחר שהנוסח פורסם לגבי למה רק סיום, כלומר האם זה משנה אם אדם אומר: אני מובטל – הלא מובטל מקבל דמי אבטלה שלושה חודשים. למה עקרונית ההגדרה "סיום"? הגדרנו שלושה תקופות מזכות: מחלה, לידה וכו'. למה זה משנה לנו, אם הוא בא לבנק, ומבקש אחרי חודש שהוא בדמי אבטלה – תנו לי את השלושה חודשים – בהתאם לסיכום שסוכם כאן, או אם הוא בא רק אחרי שלושה? האם זה משנה לכם מתי? אם זה לא עקרוני – ההערה היחידה שקיבלנו היתה למה להתעקש על הסיום. הגדרנו את האירוע המזכה – תנו לאדם. הוא יכול לבוא לבנקים. סיכמנו אתכם ממילא שאתם מציעים שני מסלולים, שזה מקובל – רק שלזה לא יחייב את המילה סיום. זו ההערה היחידה שקיבלתי מאז פרסום הנוסח.

כיוון שבסך הכול הכללי נשמע מפיך, והשתיקה כהודאה של בעלי העניין, נתחיל את ההקראה. לכשנגיע לסעיף הספציפי הזה, ננסה לתת עליו את הדעת לנקודה שבה העלית. בבקשה. אני אקריא. כל כך הרבה מילים? לפי ההסכמות, חשבתי שקיצרתם גם את זה.

תיקון סעיף 9ב. 1. בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א- 1991 (להלן – החוק העיקרי), בהגדרה "הסכם הלוואה לדיור", במקום "שנחתם" יבוא "שנכרת".

קודם כל, צריך להוסיף לנוסח שזה בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), אחרי להלן - החוק העיקרי – בסעיף 9ב. המילים הללו נשמטו. זו היתה הבקשה של בנק ישראל, אז אני מציעה שעו"ד חן פליישר תסביר.

חן פליישר, מהמחלקה המשפטית בבנק ישראל. כבר נגענו באזור הזה של הסעיפים, אז רצינו לעשות שיפור, ולנצל את ההזדמנות, ולהחליף את המילים "שנחתם" במילה "שנכרת" כדי לתת יותר אפשרויות לכריתה. חתימה, יש לה המשמעות של חוק חתימה אלקטרונית, והיא מגבילה את האפשרויות. חשבנו שזה מקרה, כפי שעשינו בחוק- - - , שנכון להרחיב את מגוון האפשרויות לכריתה.

במילים אחרות, שלא צריכה להיות חתימה בפועל. יכול להיות שזו הסכמה טלפונית וכו'.

לי אין בעיה עם העניין זה. אני מעלה להצבעה את סעיף 1. מי בעד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד
סעיף 1 אושר.

אושר.

הוספת סעיף 9ח1. 2. אחרי סעיף 9ח לחוק העיקרי יבוא: דחיית מועד פירעון של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות.

לפני (א) צריך לבוא המספר 9ח1.

(א) טרם כריתת הסכם הלוואה לדיור, לדירה יחידה כהגדרתה בסעיף 9א1(ד), יאפשר תאגיד בנקאי ללקוח לכלול בהסכם ההלוואה הוראות המאפשרות דחיית מועדי פירעון של ההלוואה אם הלקוח יבקש; תאגיד בנקאי יקבע את התנאים לדחייה, בכפוף להוראות אלה:

(1) דחיית מועד הפירעון תתאפשר באחת הנסיבות שלהלן, ובלבד שהתרחשה לאחר נטילת ההלוואה והלקוח הציג לתאגיד הבנקאי אסמכתה לקיומה:

(א) הלקוח סיים את עבודתו והתקיימו לגביו שני אלה: (1) מאז סיום העבודה הוא מובטל; (2) הלקוח אינו מקבל דמי אבטלה; (ב) הלקוח אינו כשיר לעבוד במשך תקופה רצופה העולה על X ימים עקב מחלה או פציעה שארעו לאחר נטילת ההלוואה, ובלבד שהוא אינו מקבל דמי מחלה לפי חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, דמי פגיעה או קצבה לנכה עבודה לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), דמי תאונה לפי פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי או קצבה מקופת גמל לקצבה או ממבטח שניתנה עקב הנכות או הפציעה האמורים; הלקוחה ילדה וטרם חלפו X חודשים מיום הלידה ובלבד שהיא אינה עובדת ואינה מקבלת דמי לידה לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי;

(א) יש הערות לגבי 2(א)(1)?

הערה אחת קטנה. למה רק אם הלקוח יבקש? הסיכום היה שהבנק צריך לאפשר את זה, להציע. הרי הלקוח הוא לא צריך בהכרח לקבל את זה, אלא אם כן יבקש, אבל להציע לו את המסלול. אתם לא חייבים לתת לו.

תסביר מה ברירת המחדל – הוא יודע או לא יודע?

בהנחה שהוא לא יודע כביכול; השאלה, שהבנק אומר לו בתוך החומר שהוא מקבל: יש לך אופציה לקבל, בתנאים מסוימים. בהנחה שהלקוח מגיע, והוא בא לחתום על משכנתא – הוא לא יודע.

הכוונה – ואם זה לא ברור, נשפר את הנוסח בהמשך – הכוונה היא שהבנק יהיה חייב.

להציג, והוא יכול לבקש לקבל את זה. זה בסדר. זו הכוונה.

להעלות שהאפשרות הזו קיימת בפניו, והוא יחליט אם הוא רוצה או לא רוצה.

לכל אחד מציעים את זה.

הוא צריך לבקש אקטיבית, אם יש אחד מהמקרים.

בבקשה.

אליסה דברה, מבנקים לא מעל החוק. השאלה היא – קודם כל, אני מקווה שבאמת יהיה כך, שהבנק יהיה חייב להציע. והדבר השני – במה זה כרוך, אם הלקוח ירצה? מדוע הוא לא ירצה?

לא. קודם כל, אמרנו מראש, שהבנק יכול להחליט שהוא מתמחר א זה. יכול לעשות מה שהוא רוצה. הערכת העבודה היתה שיש פה אפשרות לתחרות. זה חלק מומצר. זה כמו שאת יכולה לומר, שמציעים לך משכנתא - את לא חייבת לקחת אותה, כי בנק אחד יציע בריבית גבוהה, ואחר – בריבית נמוכה. אנחנו לא קובעים מה הבנק רוצה. אנחנו אומרים: זה שירות ללקוח, שהבנק חייב לתת אותו. עכשיו הבנקים יצטרכו להחליט, אם זה עולה להם, לא עולה להם. הטענה שלנו, שהם יראו שזה מעט אנשים, שהסיכון נכון, ועם הזמן או בכלל, יראו שאין לזה עלויות. הבנק הוא גוף עסקי. כמו שהוא יכול כל דבר – הוא יכול לומר לרועי שהוא מעריך את הסיכון שלו והמשכנתא שלי בריבית כפולה משלך.

אבל התנאים האלה הם חלק מחוזה המשכנתא?

ברור.

זה מה שחשוב. אחרת הלקוח נכנס לשדה שהוא לא מכיר.

בזמן הבקשה, ברור שהבנק צריך לומר ללקוח.

תכף אסכם את זה. בבקשה, ירון.

זה קצת מדאיג אותי, ברשותך, חבר הכנסת פולקמן, כי בהנחה שהרבה אנשים פתאום יזהו את זה, וזה יעבור כאש בשדה קוצים, ופתאום הבנקים יגלו שיש פה משהו, והתגובה שלהם תהיה שזה יהפוך להיות משהו מאוד יקר - איך אנחנו מגנים? איך ניצור מסגרת למקרה הזה?

זה כמו שאתה יכול לומר על כל דבר בשוק המשכנתאות.

כשזה עסק פרטי, אני מבין.

אתה צודק, אבל זה נכון לכל דבר. הרי אתה יכול לומר שהסיכון בשוק גדול, והם יעלו את הריביות באופן דרמטי, ואז מה נעשה? לא קבענו תקרה. אנחנו אומרים: שוק המשכנתאות הוא שוק תחרותי. אנחנו טענו שיש מוצר חסר, שבו עושים קימינג של הבנקים. רוצים שהוא יינתן לא בזמן האירוע המשברי – זה הדיון שעלה כאן – שאדם מובטל או פתאום חלה, ופתאום אז הוא מנהל משא ומתן על הגרייס, ופתאום הבנק מחזיק אותך אתה יודע איפה.

בסופו של דבר פקיד בנק יושב – אני יורד לרזולוציה הכי נמוכה. הלקוח שלו לא בא לו טוב. הוא לא אוהב אותו שנים. אומר: יש לי הזדמנות – ההן אדם לא ייפול.

אבל הוא יכול לתת לו את זה בריבית.

על זה אני מדבר.

בלי קשר לגרייס. יכול לומר לו: רועי, אתה לקוח בעייתי – לא יגיד לי את זה, אבל יגיד: הריבית שלך- אתה תקבל בריבית קל"ץ 3, ואני – בריבית 4.

כל מה שרציתי – כמו שמקבילים את הריבית, להקביל גם את זה.

אני רוצה להבהיר – כל הנקודה שבסוף הגיע אליה המציע יחד עם הגורמים הממשלתיים, היא שבאחת משלוש הנסיבות המדוברות, לכשהוא בא אל הבנק, הבנק יגיד לו מלכתחילה שיש לו האפשרויות האלה, ויקבע את התנאים. הוא יגיד לו: אם.

לכן לא יכול להיות מצב שפתאום הלקוח בא לו לא טוב, והפקיד מתחיל להמציא.

נכון. נקודת המוצא היא, בסוף-בסוף, כל דבר הוא האם אין לו סוף. תמיד אתה יכול לשאול – יקרה כך, ויקרה כך. אין גבול לאפשרויות האלה. אנחנו מנסים לעשות פה צעד קטן עבור אוכלוסיות מסוימות, ולמה לא? אני מקווה שהבנקים ייקחו את זה גם למקום של תחרות.

שייקחו את זה למקום של הגינות.

רק להבין – מציעם חייבים? לבקש, הכוונה לממש את ההצעה.

נכון. לממש את ההצעה.

זו הכנה לקריאה ראשונה, נכון? אני זוכר שזו הכנה לראשונה. למה אני אומר את זה – לא סתם שאלתי, רועי. אם נראה, פה עוד כל מיני עניינים כאלה ואחרים, שנוכל לתקנם לקראת הקריאה השנייה והשלישית. גם תראה את הנוסח.

צודק.

עכשיו יש שלוש נסיבות. אתה בנסיבה הראשונה.

רועי ביקש להתייחס לעניין המועד.

לגבי הלקוח סיים את עבודתו – הכוונה שהוא מובטל – אישור על היותו מובטל. מקובל, כמובן – זה הסיכום. הלקוח מובטל – זה התנאי המזכה לאירוע הזה. השאלה, למה צריך את הלקוח אינו מקבל דמי אבטלה? כלומר למה זה משנה? אנחנו יודעים שהוא מוגדר מובטל, ואנחנו קוצבים בזמן את המשך. אנחנו מגדרים את זה. האירוע של אני מקבל דמי אבטלה – יכול להיות שאני מקבל חלקי. למה זה משנה?

לפי הנוסח הזה, יכול להיות שהוא בכלל לא מממש את זכותו לדמי אבטלה.

הסכמנו מובטל – מקובל עליכם?

בהתאם לנוסח שהממשלה הציעה.

אם איגוד הבנקים מסכים, אפשר להוריד את 2. סיום עבודתו, הוא מובטל - זה נכון. האירוע הוא שהלקוח מובטל. זו לא הטבה שניתנת ללקוח לא מובטל. גם הוא מוגבל בזמן – שלושה חודשים, כל ההגדרות שהגדרנו. אבל הסיפור של מקבל דמי אבטלה - הם אומרים שהוא לא קריטי להם, כי הוא יכול להחליט שבשלושת החודשים הראשונים, כמו שרציתם – לא. יכול להיות שהוא מקבל 75% החזר, במאבק הצודק המשותף של כולנו, גם של בנק ישראל, להגדיל את דמי האבטלה ולשפר אותם. אבל זה עדיין לא אומר שהוא לא במצב כלכלי יותר קשר ברגע שהוא מובטל, גם עם דמי אבטלה. אם זה מקובל על כולם, בואו רק נוריד את סעיף קטן (2).

בבקשה.

עודדה פרץ, סגנית המפקחת על הבנקים. אין לנו התנגדות. רק אני רוצה להבהיר, שברגע שמגדילים את הקבוצה שלה נותנים את האופציה הזו, התמחור יכול להיות בהתאם. ברגע שהקבוצה יותר גדולה, זה יכול לגרום לכך, שזה יעלה יותר, האופציה הזו, ואז אלה שבאמת זקוקים לה, שהפסיקו לקבל דמי אבטלה – תהיה להם בעיה. אבל אין לנו בעיה, אני לא מתנגדת.

מי שמקבל את ההחלטה, יודע את התחשיב. הרי אומרים לו: אם אתה תקבל, זה ישתנה.

נותנים את האופציה הזאת מראש.

הוא יודע מראש מכל מקרה.

מבלי להביע עמדה לכאן או לכאן – אתם כמובן תחליטו בעניין, אני רוצה לומר איך לראות את ההצעה הזו. בעצם שלוש הנסיבות שבהן מדובר הן כאלה שאדם אינו עובד, אין לו הכנסה, וגם אין לו תחליף הכנסה – גם דמי לידה, גם דמי אבטלה וגם דמי מחלה או דמי פגיעה, הם תחליפי הכנסה. בעצם השאלה היא למה רוצים לייחד את האופציה הזו – האם למצב שבו אדם נשאר בפני שוקת שבורה ואין לו התחליפים האלה, או הוא במצב לא טבעי – או אם מדובר בדמי לידה, זה מאוד טבעי – אבל אין לו מקורות ההכנסה הרגילים שיש לו.

ככל שמרחיבים את קבוצת הזכאות, ברור שיש לזה עלויות יותר גבוהות. לכן אתם צריכים להחליט, עד כמה אתם רוצים להחליט את זה.

אדוני היושב-ראש, משפט על זה. אחד, המצב שתואר הוא מצב של פגיעה בהכנסה, שיכולה להיות מכלום – מובטל אחרי שלושה חודשים, ועד זה שהוא בחודשיים הראשונים מקבל 75%, והוא עדיין בקושי כלכלי, דמי לידה, שיש הוצאות נוספות. כלומר מצב של פגיעה בהכנסה הרגילה של אותו משק בית, של אותו פרט לצורך העניין. זה האירוע.

לגבי התמחור, זו תמיד אמירה נכונה. המספרים סך הכול שראינו הם לא גדולים ביחס לשוק המשכנתאות. נצטרך לראות, המערכת הבנקאית היא גוף רציני. אם התמחור יהיה מאוד גבוה, נצטרך לראות מה עושים. אולי צריך יהיה לצמצם את ההגדרה, אבל על פניו, אתה אומר: מובטל. גם כשאדם מאבד את מקום עבודתו ומקבל דמי אבטלה, הוא לא מקבל בדרך כלל את כל שכרו. אתה אומר – למה ניכנס? אדם יכול לעשות את השיקול הזה, לומר – מגיע לי שלושה חודשים, אחכה לסוף דמי אבטלה. תנו לאדם. השוק יסדר את עצמו.

מאחר שהממשלה הציעה לנתק את הזכאות בפסקה הזו מחוק הביטוח הלאומי לדמי אבטלה, יכול להיות שאדם התפטר כי נמאס לו מהעבודה שלו, והוא לא זכאי בכלל לדמי אבטלה; יכול להיות שאדם זכאי לדמי אבטלה, והוא לא ממצה את זכותו, לא ניגש בכלל לבקש דמי אבטלה – אין פה התניה, כלומר מדובר פה על מצב עובדתי – הוא סיים את עבודתו, והוא מובטל.

בסוף, בואו נאמר את האמת – החוק הזה הוא סוג של ביטוח.

חלף. הגענו לפה אגב, כי במודל של הביטוח זה היה נראה הרבה יותר יקר.

אתה צודק. זה ביטוח מסובסד, אם תרצה, או נקווה.

נכון.

האופציה הזו לא קיימת בצורה זמינה מאוד. חלקית.

נכון.

לכן אני לא מחפש פה את השלמות – יסלח לי ירון, תסלח לי אליסה.

אני מאוד מברכת, אדוני, על החוק הזה.

אני חושב שיש פה הצעת חוק שמקדמת. אם לא תיתן לה 100%, והיא תוכל לתת פתרון ל-20% או ל-30% מאותם אנשים, עשינו פה מעשה גדול. תזכרו שלא כולם לוקחים מאותו בנק את ההלוואה, וכל אחד בא עם שיקוליו. בסוף זה מתפזר, ואמור, בעזרת השם, לתת את התפוקה שלה כיוון המציע. בבקשה.

לירון מאוטנר, משרד המשפטים. רק רציתי להסביר, שהסיבה שמחקנו את הנושא של מיצוי הזכאות זה כי ניסינו לפשט את זה; לא כי חשבנו שזה לא היה בהכרח נכון. כמו שהיועצת המשפטית הסבירה, חשבנו שזה הרציונל למקם את זה למצבים שיש משבר בהכנסה, ואין תחליף הכנסה, אבל לטובת פישוט העניין ידענו שיהיה מאוד קשה ללקוח להוכיח שבאמת הוא מיצה את הזכויות. מיצוי זכויות זה כבר בעולם משפטי.

תודה. בבקשה.

בוקר טוב. רימון חייט, התאחדות יועצי מימון לדיור. יש פה דיון על המחיר, אבל המחיר בעצם ידוע היום.

אני זוכר שבפעם הקודמת נתת תובנות מעניינות.

המחיר כבר ידוע, וכל העניין של אם הבנקים מסכימים או לא, הוא קצת תמוה בעיניי, כי הבנקים משווקים את הדבר הזה באופן די אגרסיבי. אני מסתכל, למשל, באתר של בנק הפועלים. אפשר דרך האינטרנט לקחת גרייס באמצע המשכנתא בלי שום בעיה. זה מוצר שהוא רווחי לבנקים, והם מעוניינים לתת אותו. הם משווקים אותו. אז למה לבר מצוה כן ולאבטלה לא? אז הסכימו שלכל מקרה, וזה מצוין. גם המחיר כבר ידוע מראש, כי זה בסך הכול גרייס.

מה שאנחנו מבקשים, שלא רק הבנק יידע מה המחיר, אלא גם הלקוח יידע מה המחיר, כי מציגים ללקוחות, שיש פה חודש הטבה – חודש חופש, או חופשה ממשכנתא, או יולי אוגוסט ללא משכנתא או כל מיני שמות, אבל בדרך כלל לא אומרים להם כמה זה יעלה להם מבחינת סך הכול ההחזרים שלהם הדבר הזה. זה מוצג כחופש, ובסוף יש לזה מחיר שעלול להיות מחיר כבד, בין אם זה כאבטלה, ואז זה חירום, אז בדרך כלל הלקוח יהיה מוכן אולי לשלם את המחיר.

כמה להערכתך?

אנחנו חישבנו שבהלוואה די צנועה זה בקלות יכול להגיע במונחי סך הכול החזרים לאלפי שקלים, הדבר הזה, אם אדם ינצל כל שנה את יולי אוגוסט ללא משכנתא או יולי ללא משכנתא או כל מיני הצעות כאלה שישנן.

אנחנו לא מדברים- - -

זה המוצרים שמשווק הבנק - חודש חופש ממשכנתא.

בואו נעשה סדר. אני רוצה לסיים היום את הצעת החוק של פולקמן, להביא אותה לקריאה ראשונה. אין לי בעיה שאדוני יאתגר אותנו בכל מיני עניינים אחרים של הבנק - אני בעד. אני רק אומר, שזה לא מה שמונח ברגע זה. מה שחשוב- - -

אנחנו רק מציעים, שהלקוח יידע את המחיר.

אגב, ברוב המקרים אנשים, כשאדם בא לקנות את הבית, בדרך כלל, בשונה מקניית ג'ינס, שעל עשרה שקלים הוא לא משאיר חנות בתל-אביב, או איפה שהוא גר, הוא גם לא מסוגל – אנחנו בני אדם – אנשים שנכנסים למהלך כזה, לא מסוגלים להבין. יקרה אחד מן השניים: או, אני מניח, הרוב לא יעשה את זה, אם יסתבר לו שיש לזה מחיר גבוה, יגיד: כולנו יוצאים מנקודת הנחה שאנחנו תמיד בריאים, שתמיד יהיה לנו מקום עבודה, בעזרת השם, מסודר, כי ככה זה, והגיל לא משתנה, ותמיד ניראה צעירים ויפים ונהדרים. אבל מי שכבר לוקח את זה, שיידע בדיוק מה הוא לוקח.

זה אומר שבסעיף (א), אם הלקוח יבקש תאגיד בנקאי - יקבע את התנאים – אולי יקבע ויציג ללקוח?

זה מופיע בסעיף (ב) – היושב-ראש עדיין לא קרא - ימסור בכתב את מהות.

צודק.

אני עוד לא הגעתי לסעיף הזה, אבל שיהיה ברור – לא יהיה חוק, אם לא יהיה סעיף שמגדיר- - -

צודק.

לא אמרתי שלא. הבנתי. בכל מקרה יש שתי נקודות מרכזיות שבלעדיהן החוק הזה לא – חובת ההצגה שמוצר כזה קיים על המדף, ושנית, המשמעותיות בנטילת אותה זכות. זה הכול. אלה שתי הנקודות המרכזיות שמנקודת מבטי יש חובה שיהיו ברורים ולא נתונים לפרשנות.

יש לנו פה תקופה רצופה עולה על.

אז ההצעה, שלפחות כרגע נמחוק את סעיף (א)(2), ונחשוב על זה אחרי קריאה שנייה ושלישית. הסברת את השיקול.

מה שתחליטו.

זה לא עניין של מה נחליט; זה מה נכון. ואם נחשוב בין הקריאה השנייה ושלישית שראוי להשאיר את זה, נשאיר את זה.

בסדר.

אם כך, זה יהיה: הלקוח סיים את עבודתו, ומאז סיום העבודה הוא מובטל.

נכון.

(ב) - יש הערות?

קודם כל, על איזו תקופה מדובר. סיכמתם את התקופה?

לא. שאלה טובה. או זה הגדרות כמו של ביטוח לאומי?

חצי שנה, כמו אבטלה.

חצי שנה הוא לא כשיר לעבוד, ואז הוא זכאי – או שלושה חודשים?

אני מתנגד. לזמן יש פה משמעות גדולה מדי מכדי שנעביר אותו כלאחר יד. חשבתי שהגעתם להבנות ולהסכמות בעניין הזה. אני מציע שבין הקריאה השנייה והשלישית אנחנו נקבע – ובינתיים תשבו, כי יש פה מפתח רחב של שאלות מאוד משמעותיות, שרק עכשיו בשנייה אחת עלו כל מיני עניינים. אתם רוצים לשים פה מספר, שנחזור אליו?

תמיד אפשר לחזור.

אני מבקשת להעיר, מתוך ידיעה אישית. אדם שמבוטח בביטוחים נגד מחלות ופציעות, תקופת ההכשרה הרבה פעמים מתחילה שלושה חודשים לאחר קרות האירוע, ובאותם שלושה חודשים הוא חשוף לגמרי. לא מגיעה לו שום הכנסה משום מקום הרבה פעמים, ואז הוא יכול להיות זכאי, אבל לא זכאי.

ברשותכם, נסכם כך. בכל המקומות זה יהיה שלושה חודשים, ובין הקריאה הראשונה לשנייה והשלישית, תבדקו, רועי.

בסדר.

מה אומרים פה – אחרי שלושה חודשים שהוא לא כשיר, הוא יכול לבקש. בשביל שלושת החודשים האלה, שהוא לא כשיר, למה הוא לא יכול לקבל אפילו דמי ביטוח לאומי? אז המצב הזה, אם אין לו רזרבות, אין לו חסכונות שהוא יוכל לשלם את המשכנתא, בשלושת החודשים האלה עד שיידעו - ברור שהוא לא משלם.

לכן אמרתי, שמבחינתי, אין בעיה לא לשים מספר. בכל מקרה נחזור לדון בזה בין הראשונה לשנייה והשלישית. בבקשה.

שאלה. אדם שהפסיק לעבוד, ואני מסכים אתך, אדוני – הוא הלך למחשב, כפי שתיאר – הפעיל את זה שבוע אחרי שהפסיק לעבוד. האם אפשר לעשות מה שנקרא כפל מבצעים – עברו לו שלושת החודשים האלה, עכשיו והוא רוצה להיכנס לתוכנית שעליה אנחנו מדברים. האם יגידו לו: לא, כבר ניצלת את זה דרך המחשב שלושה חודשים קודם? כלומר היום יש אפשרות דרך המחשב, לעשות את אותה פעולה – לבקש דחייה, גרייס, לא משנה, כמו שהוא תיאר. היום אתה נכנס לאתר של בנק הפועלים- -

היום זה לא מחייב.

מה שנאמר, שעקרונית, לא צריך את החוק. זו היתה הטענה – שיש לזה מחיר. אתה יכול גם לבוא, כמו שאתה עושה ביטוח למשכנתא - אתה מבטח את המשכנתא. אשתך יכולה לקבל פטורים – תמות לפני הזמן, ואתה מבוטח. יש כללים. כל העניין, שיש לזה מחיר, ומחיר כבד. בא רועי ואמר, שבשלושה נושאים זה לא נתון למשא ומתן. כלומר הנסיבות הן כמעט אין סופיות. נדמה לי שאתי בדיון הקודם אמרה: ואם כך ואם כך, ובצדק. הסיבות, למה אדם מתאחר בתשלום המשכנתא, יכולות להיות מפה עד הודעה חדשה, וכולן צודקות, ואחרי הדיון הרחב שקיימנו וההבנות שהגיעו, קבעו שבכל מקרה, בלי קשר לעובדה שהוא יכול, לא יכול, יש שלוש נקודות שהבנק חייב להציע ללקוח את המסלול הזה - באבטלה, מחלה ולידה. לכן אני אומר – אני מבין מה שאתה אומר, אבל אתה צריך לשכוח ממה שהוא אומר לא כדי לשכוח את זה לגמרי. פה מנסים לעשות משהו קצת שונה.

להבנתי, אין פה כפל. כלומר הבסיס הוא זה – ואתה סוגר את זה בקביעת המשכנתא – אם תוך כדי אתה גם מחליט שהבנק נותן לך אופציה ליולי אוגוסט, זו בעיה שלך. הם יכולים לומר: כבר ניצלת.

לא, הבנק יכול לומר לו: אין בעיה, אבל המחיר יהיה בהתאם. זה כבר עניין של מערכת יחסים שלך.

נכון. רק לגבי דמי המחלה, זה סיפור יותר מורכב. אני רוצה לומר הערה אחת על (ג). ראשית, שם הזמן הוא ארוך יותר - זה ששה חודשים – לא שלושה, כי מרגע הלידה אתה אומר: יש לי אופציה – הלקוחה ילדה, וטרם חלפו ששה חודשים מיום הלידה – ברור, אחרת אין לזה משמעות. אבל רק הבקשה היא שעוצרים את זה - ובלבד שהיא אינה עובדת. אמרנו את אותו שיקול שעשינו על דמי אבטלה, היא אינה עובדת - כי היא צריכה להראות שהיא אינה עובדת. דעתו נחה שזה המצב, של הבנק.

בלבד שהוא אינו מקבל דמי מחלה, לפי חוק דמי מחלה, אז אם הוא מקבל, זה אותו דבר כמו דמי אבטלה. אם אנחנו מורידים את (2) ב-(א), אני חושב שיש מקום לטפל גם בזה.

הגיוני. הכוונה אומרת שאנחנו הולכים על ההגדרה של האירוע המזכה. מובטל – יש זמן מוגבל. הרי גידרנו את זה בזמנים. הלקוח אינו כשיר לעבוד במשך תקופה רצופה העולה – בקריאה הזאת נעשה שלושה חודשים עקב מחלה או פציעה שאירעו לאחר נטילת ההלוואה – מקובל, זה הסיכום, זה מה יש. הכוונה, שלא צריך את המרכיב שמסבך אותנו – מקבל דמי מחלה, לא מקבל.

אתה רוצה למחוק את כל הסיפא?

כן. לאחר נתינת ההלוואה הוא לא מקבל דמי מחלה.

זו ההצעה שלי.

בלי קשר. והלקוחה ילדה וטרם חלפו ששה חודשים מיום הלידה, ובלבד שהיא אינה עובדת. האירוע המזכה הוא לפי הסיכומים – רק לא צריך את כל המרכיבים.

לא משנה אם יש לו תחליף הכנסה או לא.

נכון.

יכול להיות שהתחליף לא מספיק – זו לא אותה משכורת שהוא מקבל.

נכון.

אחר כך, אם יהיו הערות של בנק ישראל, נתקן. אני אומר שנתחיל בגרסה הנקייה והפשוטה, ואם צריך, נסבך אותה.

אני רוצה לוודא שרשמתי את הסיכומים נכון: בפסקה (1) פסקת משנה (א): הלקוח סיים את עבודתו, ומאז סיום העבודה הוא מובטל.

(ב) הלקוח אינו כשיר לעבוד במשך תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים עקב מחלה או פציעה שאירעו לאחר נטילת ההלוואה.

(ג) הלקוחה ילדה וטרם חלפו ששה חודשים מיום הלידה, ובלבד שהיא אינה עובדת.

אני מעלה להצבעה את הסעיף עם התיקונים, עם השינויים, וגם אומר, שבין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית נדייק יותר את הזמנים, אחרי עבודה שתיעשה. מי בעד – ירים את ידו.


הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד
סעיף 2(א)(1) אושר.

הסעיף אושר.

(2) דחיית מועדי פירעון של הלוואה לפי סעיף זה תהיה לתקופה שלא תפחת משלושה חודשים, אלא אם כן הלקוח ביקש דחייה לתקופה קצרה מזו;

(3) החובה על תאגיד בנקאי לאפשר דחייה לפי סעיף זה תהיה ללא יותר משלוש דחיות של מועדי הפירעון לאורך תקופת ההלוואה, ולא יותר מדחייה אחת בשנה;

זה גם מה שאתה תיארת.

(ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור תאגיד בנקאי ללקוח הסבר בכתב בדבר מהות וטיב התנאים לדחיית מועד פירעון של ההלוואה, ובכלל זה פירוט העלויות הכרוכות באפשרות לדחיית פירעון ההלוואה ובדחיית פירעון כאמור; תאגיד בנקאי לא יתנה על הוראות פסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א), אלא לטובת הלקוח.

(ג) דחיית מועד פירעון של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות אחרות של לקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכויותיו לפי הוראות חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב–1992 לעניין פנייה לוועדה המיוחדת בהתאם להוראות סעיף 5א לחוק האמור."

זה ניסוח תקין בעברית, דיור חלוף?

כן.

אבדוק את זה.

יש לי הערה לסעיף קטן (ב), אלא אם כן יש הערות לפסקאות (2), (3) לפני כן. אם כך, אדוני, לגבי סעיף קטן (ב) המוצע, התאגיד הבנקאי צריך למסור ללקוח הסבר בכתב בדבר מהות וטיב התנאים. איני יודעת מה נכנס למהות, ומה נכנס לטיב. בעיקר מה זה טיב התנאים – לא יודעת. לדעתי, צריך להיות בדבר התנאים – פשוט למחוק את "מהות" ו"טיב".

גם אני חושב. זה סתם מסבך.

טוב. וגם פה יש הבחנה. אני רק רוצה לוודא שאכן לכך התכוונתם – וכלל זה פירוט העלויות הכרוכות באפשרות ובדחיית פירעון, כלומר יש עלויות לעצם האפשרות, או רק הדחייה כרוכה בעלויות?

גם באפשרות. אם אתה לוקח את המשכנתא בלי גרייס, הריבית היא 7, ואם אתה לוקח עם גרייס – היא 10.

עצם האפשרות מעלה את הריבית על ההלוואה? יש פה שני סוגי עלויות, ואני רוצה להיות בטוחה שלכך התכוונו, כי אני לא מבינה – אחת, לעצם האפשרות, והשנייה, לדחייה עצמה. זה באמת שתי עלויות שונות?

למה שזה יעלה, אם שילמת על זה מראש?

זה מצוין. הם שומרים לעצמם את שתי האופציות. הבנק יכול לומר: עצם האפשרות לא תעלה כלום, רק תדע שאם תנצל, מראש אנחנו מסכמים אתך שתשלם עמלה של 100 שקל על זה שביצעת – סתם אני אומר. הם יכולים לומר לך או – יש לך עלות לזה שאנחנו נותנים לך את הביטוח הזה למקרה הצורך, אבל תדע שברגע שתרצה את זה, זה שלך – אין לזה אקסטרה. יכולים גם לומר לך: אין עלות לאופציה –רק תדע שכשתנצל, נגבה ממך איזו עמלה.

אבל זה לא נשמע טוב, כי אתה הרגולטור. זה התפקיד של הרגולטור.

כך אני הבנתי את זה.

אני לא חושבת שיש שני דברים. יש מחיר של אופציה.

המחיר מראש? אני חושב שצריך לוודא שהוא ניצל את האופציה.

עודדה, יש פה יותר גיוון, שבעיניי, יכול להיטיב עם הלקוח, וגם לתחרות. אני יכול לומר לך: לעצם האופציה – אין עלות. אני החלטתי, הבנק, אין עלות. אם תנצל, מראש אני אומר לך – יש לכך עמלה. זו אופציה אפשרית כזו, ואופציה אחרת. הבנק יכול לבחור. בעיניי, זה חלק מהמשחק התחרותי של הבנקים, שלאחד יגידו: אני לעצם הביטוח לא נותן לך. תדע שיש לי עמלה מסוימת, אם תנצל את זה. אני מקווה שלא.

אם לא תנצל- - -

אין עלות. זו גישה נכונה.

בעצם את מייקרת את כל המשכנתאות מראש רק בגלל חוק שיצא. זה נראה רע.

מה שאני אומר, לא עושה את זה.

מה שאתה אומר, לא עושה את זה, כי מה שהיא אומרת, נראה רע מאוד.

הבנק יכול לומר: אני לא רוצה לייקר שום דבר, עצם האופציה – לא, רק תדע שאני גובה ממך עמלה מסוימת על האפשרות שהיא מסוימת. אני יכול להבין את זה. אני לא חושב שזה מופרך. כל עוד זה יהיה עלויות הגיוניות, אני חושב שזה שירות טוב ללקוח. זה כמו ביטוח. למה יצאנו למודל הזה – כי ידענו שלבטח – ויש מדינה אחת או שתיים שעושות ביטוח, זה גנרי וזה יקר יותר, כי אז אני אוטומטית כל חודש משלם. פה אמרנו, יכול להיות שבנק מסוים יגיד: רועי, אני לא מייקר לך את המשכנתא. תדע שאם אתה רוצה- - -

רק תקפיד שזה יהיה באמת כך, ושזה לא ייפול בין הכיסאות.

כיוון שהוא רק מציע – הוא לא בנקאי – נשמע את איגוד הבנקים.

כל מה שאמר חבר הכנסת פולקמן, מקובל.

בבקשה, עודדה.

אולי במקום "ו" נאמר "או". שלא יהיה מצב שכותבים גם וגם.

אוקיי.

הערות נוספות לסעיף קטן (ג) או אחרים?

אבל אז זה יאפשר לך לעשות מסלול, שהאפשרות הראשונה תהיה בגובה מסוים. אני חושבת שזה ישאיר מרחב גבוה יותר.

אני סוגר את העניין. אני לא פוסל מה שאת אומרת. לא נפתח את זה עכשיו. נבדוק את זה בין קריאה ראשונה לשנייה והשלישית. נשאיר "ובדחיית". אם יסתבר שיש לזה משמעות כבדה, שראוי להתייחס אליה, לא נהסס לשנות את זה.

אני חושב שאנחנו צריכים לקחת בחשבון, כי מי שנמצא אצלנו פה זה הבנקים ובנק ישראל, ואיגוד הבנקים, ולא האזרח, ואנחנו אלה שצריכים לייצג את האזרח. בנושא הזה העניין של "או" "ו", אנחנו צריכים לרדת מהנושא הזה של לייקר את המשכנתא.

אני לא פוסל מה שאתה אומר.

אני חושב שאנחנו צריכים לחשוב על זה. הרי מי שלוקח את המשכנתא – והוא לוקח את המשכנתא בתנאים, שיש לו ההכנסה, הוא בריא, אשתו עובדת, יש להם ההכנסה והם עשו את התוכנית שלהם כך שיוכלו לקבל את המשכנתא, למרות שאני בא מהישובים הערביים – 3% מהמשכנתאות הם באוכלוסייה הערבית – רק שלושה אחוזים, ויש מקום לשפר ולשנות, וזה לא בוער לאוכלוסייה שאני מייצג, אבל אם אנחנו מתקנים, צריכים להיטיב עם האזרח.

טוב. ברור. לא פסלתי את זה. אמרתי שבין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית, נדון בכך. מה שאתה אומר, שווה התייחסות מעמיקה.

אם כך אדוני, בסעיף 9ח1 החדש המוצע, יש להצביע על פסקאות (2), (3) וסעיף קטן (ב).

יש שם תיקונים קלים שבוצעו. מי בעד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד הסעיפים – פה אחד
סעיפים 9ח1(2), (3) וסעיף קטן (ב) אושרו.

תודה, הסעיפים אושרו.

מי בעד סעיף (ג) – ירים את ידו.

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד
סעיף (ג) אושר.

הסעיף אושר. בבקשה.

הכול מקובל עלינו, רק רצינו להעיר שצריך להחיל, לטעמנו, את הצעת החוק הזו גם על כל הגופים נותני ההלוואות – לא רק על תאגידים. היום כל חוק צריך לחשוב על ההיבט הזה, שאין סיבה שזה יחול רק על תאגידים בנקאיים. אם גוף חוץ בנקאי נותן הלוואה לדיור, שגם הוא יהיה חייב לתת גרייס ללקוחות.

זה הגיוני.

אני חושב שזה הגיוני לגמרי. מלכתחילה חשבתי שאת צודקת. בבקשה.

אוהד מעודי, רשות שוק ההון. לגבי הנושא של תאגידים חוץ בנקאיים, נבדוק. ככל הידוע לי, בפרקטיקה היום לא נותנים הלוואות למעט אולי של חברת ביטוח אחת, שמעניקה משכנתאות, כלל. אבל התאגידים החדשים, מה שנקרא, שירותים פיננסיים מוסדרים – אמורים לתת הלוואות חוץ בנקאיות- -

בבקשה.

כמובן, ההצעה הזאת חלה על הלוואות לדיור. ככל שלא נותנים, זה לא יחול.

צופה פני עתיד.

ברור. עודדה, בכל מקרה אני שולח אותו לבדוק את העניין. בכל מקרה נעסוק בזה בין הקריאה- -

אכתוב בדברי ההסבר, שבעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית הוועדה תבחן אפשרות להחיל את הוראות החוק גם על נותני הלוואות לדיור מגופים חוץ בנקאיים.

כן. תודה.

במקום הלוואות לדיור, אולי הלוואת בגיבוי משכון של נכס דיור. מטרת ההלוואה היא לא מה שמשנה; מה שמשנה, שלוקחים את הבית. אם לא עומדים בתשלום ההלוואה- -

זה חצי נכון, כי מדובר פה גם על הלוואות לטווח ארוך. זה לא שאני ממשכן את הבית להלוואה לקנות רכב.

לטווח ארוך.

הצעת החוק חלה רק על הסכם הלוואה לדיור.

נכון. זו הכוונה. תודה רבה.

נציג אוצר, עלויות.

מסרו לנו – מר כפיר בטט – רכז מקרו באגף תקציבים מוסר, כי ההצעה אינה כרוכה בעלות תקציבית.

תחילה. האם זה יחול רק על הלוואות שיינתנו מיום קבלת החוק?

לדעתי, כן. מן הסתם. בסדר גמור. גם על זה אנחנו מצביעים, על התוספת הזו. מי בעד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד מועד התחילה – פה אחד
מועד התחילה אושר.

מועד התחילה אושר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:35.