פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



3
ועדת הכספים
09/05/2018


מושב רביעי


פרוטוקול מס' 1036
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ד באייר התשע"ח (09 במאי 2018), שעה 10:15

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)(פטור מחובת רישוי)(הוראת שעה), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
יצחק וקנין
מיקי לוי
עודד פורר
מיקי רוזנטל

עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לימור תוסייה כהן

היועמ"ש של הרשות לאיסור הלבנת הון, משרד המשפטים - מאיה לדרמן

מנהל תחום מימון-סוכנות לעסקים קטנים, משרד התמ"ת - יוסף משה עדס

עו"ד במחלקה המשפטית, משרד האוצר - ברוך לוברט

סגנית מנהל מח' השקעות-רנ"ע, משרד האוצר - שרה קנדלר

סגנית היועמ"ש, בנק ישראל - אורנה רות ואגו

מחקר, בנק ישראל - מיקי קהן

משפטית, בנק ישראל - יובל יעקב חדד

יועמ"ש, בנק ישראל - ניצה נעמי שמיר

ועדת בנקאות, לשכת עורכי הדין - אורית ישראלי

מנהלת, עמותת הבנקים והמוסדות פיננסים הזרים בישראל - אודיל סנוף

יועץ משפטי, עמותת הבנקים והמוסדות פיננסים הזרים בישראל - שמעון בראון

יועמ"ש בי אן פי פאריבס, עמותת הבנקים והמוסדות פיננסים הזרים בישראל - מיכל זיו שוחט

מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות המלונות בישראל - פנינה בן דוד

יועצת משפטית, מימון ישיר מקבוצת ביטוח ישיר 2006 בע"מ, חברת מימון ישיר - לירז אודלר חקמון

עובד חברה מכלול - מעיין ללוש

יו״ר מכלול - ירון בלנק

מנכ"ל וולסטון - ירון פיטרו

מוזמן/ת - ימית ינאי

שדלן/ית (משרד עו"ד מ. פירון ושות'), מייצג/ת את איגוד לשכות המסחר-איגוד חברות ממוסדות למתן אשראי - עודד אופק

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את פז - עדן קנובסקי

שדלן/ית - משה ביבי

שדלן/ית (כהן - רימון - כהן), מייצג/ת את חברת ישראכרט - רוני ליטינצקי

שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את PayPal - איתן אלון

שדלן/ית (ברדוגו יועצים) אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (שמות לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: גמא ניהול וסליקה בע''מ - מתן אלקלעי

שגית אפיק
אייל לב ארי

טמיר כהן

רויטל יפרח


תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)(פטור מחובת רישוי)(הוראת שעה), התשע"ח-2018

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בנושא: תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע"ח-2018. התקנות הללו, התחלנו לקיים עליהם דיון, תקנות לא קלות. מי נמצא פה מרשות שוק ההון? יואב. התקנות הללו, התחלנו לקיים עליהן דיון, הן תקנות לא קלות. אלה תקנות מורכבות, לא פשוטות ונצטרך לדון בהן הלאה בהמשך אבל מה שקרה בישיבה הקודמת, התברר שבין הגופים המוסמכים והרשמיים לא הגיעו להסכמה ולא אכפת לי להכריע ביניכם אבל לא זאת היתה מטרת הדיון, ואני ביקשתי שאתם תדברו ביניכם ותנסו להגיע להסכמה. אני מבקש לדעת האם זו תמונת המצב. בינתיים גם הצלחתי לקבל פניות מכמה גופים שקובלים. האמת היא שאני לא יודע, אלה שפנו אלי חלק בעד, חלק נגד. מישהו מ"אל על" פה? למה אתם יושבים מאחור? אני מבקש לדעת לגבי הנושא של הגופים הזרים, שעל זה היה הוויכוח עם בנק ישראל, אני מבקש
לדעת מה העליתם בחכתכם כאשר ישבתם ומה אתם מבקשים מאתנו? טידה או יואב גפני?

אנחנו ישבנו והתברר שלמעשה לא היתה אמורה להיות מחלוקת ותאגידים בנקאיים זרים, תקנה 2(1) מתייחסת אליהם, יוכלו לקבל פטור מחובת הרישוי לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים אם הם אינם טעונים רישוי מכוח חוק הבנקאות (רישוי). אנחנו סבורים שזה המצב הלכה למעשה כי אם הם לא טעונים רישוי לפי חוק הבנקאות (רישוי), אז התקנות מקנות להם פטור מחובת הרישוי לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים.

הבנתי.

אם הם טעונים רישוי אז הם יבואו אלינו לקבל את הרישוי ואז החוק הראשי קבע - -

זאת אומרת, אתם הסכמתם אתם שזה לא יהיה ברשות שוק ההון אלא בבנק ישראל.

לא, הסכמנו אתם שמה שלא בבנק ישראל זה כאלה שלא טעונים רישוי אצלנו ולכן, זה המצב נכון להיום.

אני כנראה, אם אני עוזב את הכנסת, אני הולך לעבוד בבנק ישראל בתור מחלק תה. יואב גפני, בבקשה. אני מבין שישבתם יחד והסכמתם.

נכון. טידה הציגה את הדברים היטב ולכן אין בינינו מחלוקת.

אנחנו רצינו לדעת - בישיבה שעברה, ישבנו על הוויכוח הזה מה שטידה אמרה שלא דיברתם אתם בכלל, רצינו שתשבו, תדברו, תגיעו להסכמה. יש ויכוח ביניכם. האם זה נשאר בבנק ישראל, וכפי שהיטיבה להגדיר את זה היועצת המשפטית של הבנק, היא אומרת שמה שטעון אישור יבוא לבנק ישראל לקבל אישור. מה שלא טעון אישור אלא פטור, הם יתנו לה את הפטור ואתם תעסקו בפנסיות. זה מה שאמרת?

לא.

אני יכול לנסות להציג את הדברים מנקודת מבט אחרת כי אנחנו מסכימים לחלוטין. אנחנו הבנו נוסח תקנות שיכול היה להשתמע ממנו כאילו גופים שטעונים רישוי לפי חוק הבנקאות (רישוי), מקבלים פטור לפי תקנות הפטור של חוק שירותים פיננסיים מוסדרים, וזו לא היתה הכוונה. אלה גופים שממילא לא צריכים פטור. הם צריכים לקבל רישיון אם הם אכן מבצעים פעולות שמתחייבות לפי חוק הבנקאות (רישוי), הם צריכים לעשות את הפעולות שם. מנוסח התקנות שאנחנו הבאנו, זה לא היה ברור לחלוטין אבל הנושא מוסכם בינינו ואנחנו סבורים שגם ניתן להבהיר אותו.

כן, ומי ייתן להם את הפטור?

אני רוצה לחדד את הדברים.

לא צריך לחדד, אני מתחדד לבד. מי ייתן להם את הפטור? מי יחתום על זה? הנגידה או - -

אין חתימה.

בלי חתימה. אני מתכוון, באיזה מחלקה זה יהיה אצלכם?

אני חושב שאנחנו נמצאים בדיון שהוא בלתי רלוונטי לעולם של השירותים הפיננסיים המוסדרים. אני מתנצל שאני אומר את זה כך בצורה בוטה מכיוון שאנחנו פה במסגרת של התקנות של שירותים פיננסיים מוסדרים. במסגרת התקנות האלה יש גופים שאנחנו אמורים לפקח עליהם ולתת להם רישיונות. לשר יש סמכות במסגרת הזאת לפטור חלק מהגופים שהוא סבור שניתן לפטור, לפטור אותם. יש לנו רשימה של גופים כאלה שאנחנו הבאנו לפה. אם אני מבין, יושב הראש, אתה שואל אותנו לגבי מי ייתן פטור לגופים שממילא התקנות האלה לא חלות לגביהם ולא אמורות לחול לגביהם ויש בינינו הסכמה. ולכן, הדיון הזה, יתכן שיש לו מקום - -

הסכמה זה דבר טוב, אהבת ישראל.

- - יתכן שיש לו מקום אבל זו לא המסגרת.

אני תכף אאפשר לך אבל אתן קודם לגופים שהגיעו. מי ביקש?

אני מייצגת את עמותת הבנקים הזרים והגופים הפיננסיים הזרים בישראל. אנחנו שמחים שבנק ישראל ומשרד האוצר הגיעו להסכמה. מה שלנו חשוב, כבנקים הזרים - -

אגב, איפה יותר טוב? בממשלה או בגופים פרטיים?

זה אחר כך, בשקט. מצולמים.

מה שחשוב לבנקים, בנקים שפועלים למימון של תאגידים ישראלים או למימון של - - - אנחנו לא חושבים שזה מתן אשראי בישראל אבל אנחנו לא רוצים להגיע למחלוקות מול הרשויות הרלוונטיות. מה שלנו חשוב בסופו של דבר זה ודאות רגולטורית. חשוב לנו שמנוסח התקנות יהיה ברור שהרגולטור הרלוונטי היחידי לגופים זרים הוא בנק ישראל, חוק הבנקאות (רישוי). אנחנו לא יודעים מה הנוסח שאמור להיות בתקנות. הנוסח הקיים זה נותן לפחות לבנקים - -

מה אכפת לכם שזה יהיה ברשות שוק ההון? מי שזכאי לפטור, זכאי לפטור. מי שלא, לא.

המשמעות היא שאנחנו זקוקים לשני פטורים כי בחוק הבנקאות (רישוי), אין מחלוקת ומעולם לא חלקנו שככל שיש פעילות בנקאית בישראל, יש חובה לקבל רישיון מבנק ישראל והפרשנות לגבי חוק הבנקאות (רישוי) היא פרשנות של בנק ישראל. כלומר, עדין חוק הבנקאות (רישוי) לא בוטל עם חקיקתו של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים. מדובר בשני חוקים. אנחנו סבורים שבנקים בכלל אמורים להיות רק תחת חקיקה אחת ולכן, הפטור צריך להיות מדויק וברור.

כן, הבנתי. עמדתכם, אם אני מבין אותך נכון, שזה צריך להישאר בבנק ישראל והסיבה היא שאתם לא קובעים הלכה בין רשות שוק ההון לבין בנק ישראל אלא רק בגלל הסיבה הטכנית הזאת, שבלאו הכי בבנק ישראל אתם צריכים לקבל אישור אז אתם מעדיפים שהכל יהיה באותו מקום.

המשמעות להשאיר אי-ודאות היא שאנחנו לא עוברים לבנק ישראל אלא צריכים לקבל תשובה משני הרגולטורים, ושניהם צריכים להגיד לנו שהפעילות שלנו היא תקינה. זו המשמעות.

תודה רבה. בבקשה.

אני מהתאחדות המלונות. אני רק רציתי לדבר על הדחיפות של האישור של התקנות האלה כי למעשה מה-1 ביוני – לתקנות האלה אגב, יש איזה שהוא פטור למלון שממיר עד 250 דולר לתייר שלן במלון לכל יום. מה-1 ביוני אנחנו למעשה חשופים. אנחנו לא נוכל להמיר כי אין לנו את הרישוי והתקנות האלה עוד לא אושרו אז אני פשוט מבקשת שזה יהיה כמה שיותר מהר, אם אפשר לגמור את זה היום ושב-1 ביוני זה כבר יהיה בתוקף.

זה תקנות מורכבות.

אז מה נעשה?

לא, אני לא יכול שהוועדה תעשה מלאכה לא... אנחנו נשתדל.

אז אולי שרשות שוק ההון תיתן איזו שהיא הערכה או איזה משהו כזה כי אנחנו מה-1 ביוני בבעיה.

אתם תצטרכו להגיד אם לא נספיק. אולי כן נספיק. אם לא נספיק עד המועד אז תתנו תשובה לגבי מה שהיא אומרת. תודה רבה. אני מודה לך. "אל על" בבקשה.

אני עורכת הדין של "אל על".

את היועצת המשפטית של חברת "אל על"?

לא, אני עורכת דין חיצונית ממשרד יגאל ארנון. שמי שירי שחם ואני מייצגת את "אל על". אני רוצה להגיד בקצרה: "אל על" באה לדיון הזה מהזווית שהיא אחת מהחברות הגדולות במשק שמתממנת בעיקר מבנקים זרים וממלווים זרים שאינם בנקים וחשוב לה לשמור על היכולת הזאת, וחשוב לה מאוד שתהיה ודאות רגולטורית מה צריך מלווה זר לעשות כדי שהוא לא יהיה כפוף כאן לאישורים רגולטוריים, זאת מתוך הנחה וידיעה שהעולם הוא כזה שאם יידרש אישור רגולטורי כבד, הבנקים הזרים, המלווים הזרים פשוט לא ילוו בישראל ל"אל על" - -

אבל אתם כמו האחרים, אתם צריכים אישור גם היום לפני שיהיה תקנות, אתם צריכים אישור.

רגע, שנייה. קודם כל, אני חושבת שהפשרה שהושגה היא בוודאי יותר טובה מאשר שהתקנה הזאת לא היתה - -

הפשרה שהושגה?

הנוסח המוצע, ההסכמה. הנוסח שהוצע הוא נוסח שאפשר לחיות אתו בהנחה שתתלווה לזה ודאות רגולטורית נוספת, וזה אני חושבת שגם "אל על" דיברה עם בנק ישראל בעניין לבחינת הציפיות של השוק לגבי השלב הבא של השגת הוודאות הרגולטורית מבחינת העמדה של בנק ישראל. התהליך שבו העמדה הזאת תפורסם, תקבל הערות, יהיה הבהרה שהיא לא תחול רטרואקטיבית וכולי. אני חושבת שבסך הכל הדברים הובנו על ידי הרגולטורים השונים ואני מקווה שהוודאות הרגולטורית תושג ולא תהיה לנו בעיה. עושה לי רושם שהנוסח המוצע עושה את העבודה כרגע.

תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה?

אני עורך דין עודד אופק, אנחנו מעירים לכל סעיף בנפרד תוך כדי הקראה או הערות כלליות?

לא, עכשיו אנחנו מדברים על הסעיף הבעייתי הזה. כמובן שנדבר סעיף סעיף, זה ברור לחלוטין, אתם מכירים את זה. את מי אדוני מייצג?

כמה גופים. כשיהיה רלוונטי אני אתייחס לגוף שאותו אני מייצג.

בסדר. בכל זאת? לפחות שם אחד?

איגוד הנאמנים, איגוד חברות האשראי, "וולסטון" - -

למה לא לוקחים כל חברה שאמרת לעורך דין נוסף?

אנחנו מנסים להקל על - - -

תודה. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס לסעיף הזה? בבקשה טידה.

מה רצית?

אני כבר לא מבין. דווקא הבנתי בישיבה הקודמת. מורידים את הסעיף הזה ושלום על ישראל. לא רוצים להוריד את הסעיף הזה, תגידו מה ההסכמה. מה עושים?

אז אני אסביר: לכאורה - -

לא הסברים. מה את מציעה לנו, כוועדה, לעשות עם הסעיף הזה? תכף נשמע את יואב.

אנחנו מציעים שהסעיף בנוסח כפי שהוצע ויוספו לו בסוף המילים: שאינו חייב ברישיון מכוח חוק הבנקאות. הפטור יינתן לגופים שעונים על ההסדרה, התקנה. הכוונה לבנקים זרים. נגיד ככה: לא כל נוכחות של בנק זר בישראל מחייבת רישוי של חוק הבנקאות (רישוי). אומר שוק ההון שאם זה נופל במקום שהם נותנים אשראי בישראל ומשום מה – אני לא בטוחה שזה נכון אבל משום מה זה לא מחייב רישוי לפי חוק בנק ישראל, אני נותן להם פטור. אני גם לא אתחיל להפעיל עליהם רגולציה, נתתי להם פטור אז הכל בסדר. אם הם לא צריכים רישוי לפי חוק בנק ישראל והוא נותן להם מראש פטור בתקנות אז זה בסדר.

יואב. דווקא נשמע הגיוני.

הגיוני בהחלט ואנחנו מסכימים. אני מציג את הצד העקרוני של העמדה שלנו: אנחנו היינו צריכים לטכס עצה ולחשוב האם לגבי אותם גופים שאינם מחויבים ברישיון לפי חוק הבנקאות (רישוי), יש מקום שהשר לפי הסמכות שלו יפטור אותם מחוק שירותים פיננסיים מוסדרים, חובת רישוי לפי חוק שירותים פיננסיים מוסדרים. וסברנו שלמשך תקופת מעבר, הוראת שעה, לאחר שפגשנו חלק מהגופים האלה, יש מקום לפטור אותם. מה שאנחנו הבנו במהלך הדיונים האחרונים זה שאנחנו למעשה החלנו את זה ממילא על גופים שזה היה בלתי רלוונטי לגביהם מכיוון שאם הם מחויבים ברישיון לפי חוק הבנקאות (רישוי) ממילא החוק לא חל עליהם וממילא אי אפשר לפטור אותם. אבל אם חוק בנקאות (רישוי), כפי שטידה פירטה כעת לא חל עליהם, אז הם נמצאים בתוך השטח של חוק שירותים פיננסיים מוסדרים, ופה היינו בדיון המהותי אצלנו שאליו הגענו למעשה בדיון הקודם, ואמרנו שאלה גופים שאנחנו רוצים לפטור אותם מחובת רישוי בעת הזו.

טוב.

אז המשמעות היא שלא יצטרכו לפנות לשני רגולטורים כי ברגע שיש פטור מכוח בנק ישראל אתם תתנו - -

אין פטור.

אתם תתנו את הפטור אצלכם?

אנחנו לא נותנים פטור. אני לא עשיתי שום שינוי של החוק שלי. אני דנה - -

אבל היא טענה שהיא לא רוצה ללכת לשני רגולטורים.

סליחה, אז היא בראש וראשונה צריכה לבוא לבנק ישראל כי תאגיד זר, תאגיד בנקאי זר - -

כן, אבל בנק ישראל הודיע שהם עומדים ברגולציה - - -

הוא לא עמד.

זו הפנייה שלהם.

אני מדברת על בנק ישראל.

אני מדבר גם על בנק ישראל.

בנק ישראל לא שינה כלום והם לא פנו לבנק ישראל. אנחנו לא חלק מהעניין הזה. לא דיברו אתנו, לא פנו אלינו. יש חוק קיים משנת 1981. לא עשינו שום שינוי בחוק הזה.

הם רוצים לפעול בישראל, כן?

שיבואו אלי, אני הרגולטור, שישאלו אותי האם אני צריך רישיון, האם את נותנת לי פטור? מה הפטור?

הם לא פנו לבנק ישראל?

לא פנו אלינו.

בסדר. עכשיו, עולם חדש, אני רוצה לפתוח בנק בישראל, אני פונה - -

זה לא בנק ישראל, זה בנק זר.

תפנו אלי, אני אשקול את זה לפי הכללים הקיימים. אני יודעת להגיד לך? לא פנו. יש חוק קיים, אני לא שיניתי כלום.

אבל אנחנו מדברים שלא יהיה עודף רגולציה, זה מה שמטריד אותם. הם לא רוצים לפנות לשני גופים, הם צריכים רק לפנות אליכם?

כן.

הם יקבלו מכם פטור, אם הם יקבלו פטור לפי סעיף 201 - -

אז הם פטורים מיידית מכוח התקנה. זה מה שזה אומר.

ברוך, אתם רוצים להגיד משהו? הדבר היחיד שתפס אותנו מהר בוויכוח הזה זה מה שהיא אמרה. היא אמרה שהיא לא רוצה עודף רגולציה.

אני היועץ המשפטי של הרשות לניירות ערך. מדברים הגופים על ודאות. אני חושב שזאת הוודאות שהם מקבלים. הם מקבלים את הוודאות במהות. מעבר לפניה לרגולטורים, הוודאות במהות היא שיש להם פטור. בסוף, ברמה המהותית, אם הם לא תאגיד בנקאי והם פטורים לפי חוק הבנקאות (רישוי), הם באים גם לתקנות שלנו בהקשר של האשראי והם מקבלים גם פטור אצלנו. אז בסוף הוודאות, יש להם את הוודאות.

מה זה מקבלים פטור? הם לא באים אליכם, יש להם פטור.

לפי התקנות שלנו הם פטורים ולכן אני אומר שיש להם את הוודאות והם לא צריכים לבוא. יש להם את הוודאות במהות.

הם גם לא צריכים לבוא לבנק ישראל.

הם צריכים לבוא לבנק ישראל.

למה?

הם צריכים לבוא לבנק ישראל כי יכול להיות שהם צריכים רישוי שלי ויכול להיות שהם לא צריכים רישוי שלי.

אם הם צריכים, אם יש להם פעילות.

הם יכולים גם להחליט על דעת עצמם, כמו שהם נהגו עד עכשיו שהם לא צריכים רישוי אבל אז יש להם בעיה אם יתברר - -

מה שקרה, מה שהבנתי ממך, מה שהיה עד היום לגבי הבנקים האלה שאין להם פעילות ואין להם חובה של הבנקאות רישוי, הם יודעים, הבנקים האלה, הבנקים הזרים יודעים שאין להם חובה.

לא. מה זה להם? אם אין להם פעילות, אין להם חובה אבל יש להם פעילות.

לא, אבל היא אמרה שהיא מסכימה שאם יש פעילות היא צריכה רישוי. יפה. אז היא צריכה לפנות אליך. את מגיעה למסקנה שאין לה פעילות והיא לא צריכה רישוי - -

אז יש לה פטור מכוח - -

אז היא פטורה אוטומטית גם אצלו, היא לא צריכה לפנות אליו וזה מה ששאלתי קודם.

נכון.

היא לא צריכה לפנות אליך כי היא פטורה אוטומטית אבל אם יש פעילות, היא נשארת אצלך כי היא צריכה רישוי מטעמכם.

נכון.

בבקשה.

אם אפשר, אני חושבת שהנוסח שהוצע למעשה גורם לכך שרשות שוק ההון הופכת להיות האוכפת
- -

לא רגע, את הנוסח עוד לא הקראנו, תכף נקריא את הנוסח. אני רוצה שתעני על מה שנאמר פה. אם יש פעילות, אתם צריכים לפנות לבנק ישראל מכיוון שכמו כל בנק אתם צריכים לקבל פטור או אני לא יודע בדיוק מה.

אין פטורים. אין שיטת פטורים. העמותה שלנו מייצגת דרך אגב גם גופים שיש להם פה היתר, יש להם - - - מה שנקרא. גם גופים שיש להם סניף, גם גופים שאין להם לא את זה ולא את זה. אנחנו לא מייצגים דווקא את אלה שאין - -

בסדר. את אמרת טענה נכונה, את לא רוצה לפנות לשני רגולטורים.

נכון.

את שמעת את הדיון שהתקיים? בבקשה תעני.

למעשה, אנחנו סבורים שהתקנות, כפי הנוסח שלהם, המשמעות שלהם שבעצם החוק של שירותים פיננסיים מוסדרים לא מעניין אותנו, ממשיך לחול חוק הבנקאות (רישוי). הנוסח שדובר בו בעצם אומר שהפטור שיש לנו מכוח חוק שירותים פיננסיים מוסדרים מותנה בכך שיש לנו איזה שהוא פטור מכוח בנקאות - - -

בסדר, תעצרי. תקריאו בבקשה את הנוסח בתקנות. מי מקריא? אחרי מה שהסכמתם. מה הנוסח שאתם רוצים שנאשר?

אין לנו ניסוח מדויק.

אבל הקראתם, מישהו אמר את זה שיש הצעת ניסוח.

כן, יש תוספת אבל אם כבר אנחנו נכנסים לנוסח אז יש - -

לא, אני מדבר רק על זה, אני לא נכנס עכשיו לסעיפים אחרים. אני מדבר רק על זה, לראות אם זה עונה על העניין של הגופים שהעלו את זה, גם "אל על" וגם - -

לא, אבל אני אומר שאם אנחנו מדברים על הנוסח, אז יש שתי סוגיות: 1. שאנחנו קובעים שהפטור יינתן רק על גופים שחלים עליהם הוראות לעניין איסור הלבנת הון במדינת ה-OECD הזרה. וכן, שלא מדובר - -

לא, אני הייתי בטוח שאני כבר מבין. אנחנו מדברים על סעיף 2 שגית?

כן. 2(1) ו-2(2).

והנושא השני, שההתניה היא כמובן כפי שנאמר בדברי ההסבר, שלא מדובר בגופים שנותנים אשראי צרכני כי ברגע שהגופים הזרים נותנים אשראי לצרכנים בישראל אז כמובן שבמיוחד הגנת הצרכן צריכים לחול עליהם. אז אני אקרא איזה שהוא נוסח - -

תקריא ותגיד מה אתם הולכים לשנות. בבקשה.

הנוסח ישתנה בפסקה 1. קודם כל תהיה אמירה לגבי אשראי צרכני: לעניין ייצוג במתן אשראי שאינו אשראי צרכני, ואז אנחנו נחלק את שתי הפסקאות שהיו קודם: תאגיד שהתאגד במדינה החברה בארגון ה-OECD המחזיק ברישיון בנק מאת רשות פיקוח במדינה החברה בארגון ה-OECD, שחלות עליו הוראות לעניין איסור הלבנת הון במדינה האמורה, ושאינו חייב בקבלת - -

רגע, שחלות עליו מה באותה מדינה?

חלות עליו הוראות לעניין איסור הלבנת הון במדינה האמורה, ושאינו חייב בקבלת רישיון בנק בהתאם להוראות חוק הבנקאות (רישוי). זאת אומרת, זאת התניה שגם שלא חייב ברישיון בהתאם להוראות חוק הבנקאות (רישוי) וגם יש עליו הוראות לעניין איסור הלבנת הון ו - -

למה דווקא מדינות ה-OECD, למה לא מדינות אחרות גם? מה, זה שונה?

קודם כל הפטור הזה, ונדמה לי שהתייחסתי לזה בדיון הקודם שלנו, הפטור הזה בא לא על רקע של איזו שהיא סברה שלנו שצריך לפטור בנקים זרים באופן כללי אלא בעקבות פניות שהיו אלינו של איגוד ושל בנקים ספציפיים וכולי. כל אלה היו ממדינות OECD. המסגרת הזאת היא מסגרת שנותנת לנו איזו שהיא ודאות שנוגעת לסטנדרטים של רישוי ופיקוח שקיימים במדינות האלה, שנוח לנו לתת פטור במסגרתו.

ואם מגיע בנק שהוא איננו במדינה של ה-OECD אלא מדינה אחרת בעולם? אז מה אז?

אז אני אומר: מדובר בשאלה שהיא שאלה תיאורטית - -

למה תיאורטית?

כי לא היתה פניה כזאת ואין - -

תהיה מחר. אפשר לעשות חוק שמשנה ממדינה למדינה רק בגלל שה-OECD מקל עליכם? מותר לעשות את זה משפטית? שגית, אני רוצה לדעת. אני בא מזימבבואה - -

מבלגיה.

בלגיה פטורה. אני מבקש את אותו דבר. יש לי בנק, למה אתם מפלים לרעה את הבנק הזה? בגלל שקל לכם?

אז אני מציג את מכלול השיקולים שלנו, שיקול הדעת שהפעלנו פה: מצד אחד, בעצם זה שאנחנו קובעים מדינות ה-OECD, אנחנו פותחים את זה למקבץ מסוים של מדינות. אגב, הרבה יותר רחב מהמדינות שפועלות היום. כמדומני, מדובר ב-34 מדינות ה-OECD והיום בנקים זרים פועלים במקבץ יותר מצומצם של המדינות שהוא תת-קבוצה של כל הקבוצה הזאת. ולכן, ממילא אנחנו נותנים מענה למצב הקיים. אם אנחנו מחליטים להסיר את זה, אז אנחנו לא בחנו - -

טוב, כבר אין לנו הרבה זמן אבל זה נושא משפטי שמישהו יצטרך להחליט לגבי העניין הזה.

בכל מקרה מדובר בהוראת שעה.

זה בכלל לא משנה. השאלה אם החקיקה הזאת היא חקיקה ראויה בגלל שמה אתה מעדיף את ה-OECD, בגלל שנוח לך? בגלל שקל לך לבדוק? אם יגיע בנק שהוא בנק זר אבל הוא לא ממדינה שהיא ממדינות ה-OECD, מה תגיד לו? סתם, לא למדתי משפטים אבל אם הייתי לומד משפטים הייתי שואל את השאלה הזאת.

הרגולטור שלו יהיה שוק ההון, זה מה שהיא תעשה.

אז בסדר, אבל למה הוא צריך להיות שונה?

אם הוא בנק זר והוא פועל פה והוא מקבל פיקדונות ונותן אשראי אז ממילא, כמו שאמרנו, מדובר בפעילות שמחויבת ברישיון לפי חוק הבנקאות (רישוי). אבל אם היא לא מחויבת - -

הוא נותן הלוואות עסקיות ולא פועל פה.

הוא לא פועל פה ולא במדינת ה-OECD. אז מי...

הוא נותן פה אשראי, זאת הכוונה. הוא נותן פה אשראי אבל אתם אומרים שהוא בנק, אז זה אומר שהוא גם מקבל פיקדונות אם אני מבין נכון. ואם זה המצב אז הוא מחויב לרישיון, ואם זה לא המצב אז אני שוב אומר - -

זה לא המצב. למשל מדינה בדרום אמריקה שאיננה חברה – בלי לתת דוגמאות, שהבעלים שלה, יש לו שליטה במשק הישראלי, הוא לוקח הלוואות כדי לממן. הבנק לא פועל פה אבל הוא לוקח הלוואות כדי לייצר פעילות.

אז התשובה שלנו היא כזאת: 1. אין בקשה כזאת, אין בנק כזה שפועל היום. אם יהיה בנק כזה, יש הוראת שעה. אני מוכן לבחון - -

אתה לא אמרת את שם המדינה, מיקי.

לא אמרתי.

- - אבל לפתוח את הכל לכל העולם - -

אנחנו חייבים לסיים את הדיון כי מתחילה המליאה. לגבי הסעיף השני, ברוך, בקצרה.

הפסקה השנייה זה תאגיד הנמצא בשליטת תאגיד המנוי בפסקה (1), זו הפסקה שהיתה רק הסיפא השתנתה: או בשליטת בעל השליטה בתאגיד כאמור, המפוקח במדינה החברה בארגון ה-OECD לעניין מתן אשראי, ושחלות עליו הוראות לעניין איסור הלבנת הון במדינה האמורה.

ומה את ביקשת שיוסיפו?

זה מוסכם אבל ברגע שתיקנו את תקנה א אז זה חל גם על זה.

יש הגדרה מה זה אשראי צרכני?

אנחנו ננסה להגדיר.

אנחנו לישיבה הבאה נבקש ניסוח שגם בנק ישראל יראה אותו. תראי את הניסוח, אני לא אכנס שוב לוויכוח הזה, אני כבר יצאתי ידי חובת מחלוקת, אני לא צריך - -

רגע, רוצים להתקדם. מתי ההצבעות?

לא, אין הצבעות, זה תקנות ארוכות, צריך לעשות עוד ישיבה.

רק משפט. אני יו"ר איגוד חברות האשראי ומנכ"ל קבוצת "פנינסולה". בדיון הקודם נשאלה שאלה מהותית לגבי החרגה של אשראי שניתן לתאגידים גדולים. בתקנות הוא היה מוגדר כשאשראי לתאגידים שמקבלים הלוואות של 10,000,000 שקל ומעלה. אנחנו ביקשנו שזה יהיה 3,000,000 שקל ומעלה, יש הבדל עצום בין השניים. התנהל דיון מול שוק ההון - -

ברוך, שמעת מה שהוא אומר? זה היה גם בישיבה הקודמת.

- - נפגשנו לבקשתך עם אגף שוק ההון ולא קיבלנו תשובה.

תודה רבה. לישיבה הבאה אני רוצה תשובה כי זה גם נשמע הגיוני.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:01.