ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-28OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 1029

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ב באייר התשע"ח (07 במאי 2018), שעה 11:45

הצעת חוק אמנות הבנקים הבין-לאומיים לפיתוח (תיקוני חקיקה), התשע"ח-2018 (מ/1179) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

דוד ביטן

איתן ברושי

עמר בר-לב

יצחק וקנין

מיקי לוי

רועי פולקמן

יוליה מלינובסקי

מוסי רז

יואל נוה - כלכלן ראשי, משרד האוצר

אסתי פלדמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

רוני טלמור - עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אלעד אשר - מתמחה, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יהודית גולן - קשרים בין-לאומיים, בנק ישראל

דיתי סירקיס - עו"ד, המחלקה המשפטית, בנק ישראל

אייל לב ארי

ליאת קרפטי

אירית שלהבת

הצעת חוק אמנות הבנקים הבין-לאומיים לפיתוח (תיקוני חקיקה), התשע"ח-2017, מ/1179

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק אמנות הבנקים הבין-לאומיים לפיתוח (תיקוני חקיקה), התשע"ח-2018, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. מי מציג את הצעת החוק?

אני אציג את הצעת החוק. אני הכלכלן הראשי במשרד האוצר.

מה אמרת על העלאת שכר המינימום?

לא אמרתי שום דבר. במסגרת הפרסומים השבועיים שלנו, בכל פעם אנחנו שמים פוקוס על נושא אחר. הפעם שמנו פוקוס על מחקר שאנחנו עורכים כרגע, על השפעות של העלאת שכר המינימום על שכר ועל תעסוקה. בגלל שאנחנו קרובים להעלאת שכר המינימום הנוכחית, הסתכלנו על העלאת שכר המינימום המשמעותית הקודמת, שקרתה בין השנים 2006–2008. המחקר בעיצומו ואנחנו בודקים את ההשפעות על התעסוקה ועל השכר מתוך בסיסי הנתונים האדמיניסטרטיביים של רשות המסים, שעל-פי חוק פתוחים בפנינו.

אחת המסקנות שעולה שם, שבדרך כלל עם העלאת שכר המינימום לא רואים השפעה על התעסוקה. רואים עליית שכר כמובן, כי שכר המינימום עולה, אבל בטווח הארוך יותר מוצאים שיש גם השפעות שליליות על תעסוקה, בעיקר בחברות שבהן מספר העובדים שמועסקים בשכר מינימום גדול יחסית. למה זה לוקח זמן? כי בדרך כלל אנחנו מעלים את שכר המינימום בתקופה שבה הביקוש לעובדים גדול מאוד, כמו עכשיו, יש מחסור גדול מאוד של עובדים במשק הישראלי בכל החתכים ובכל רמות השכר. כאשר בהמשך יש איזו האטה, ומטבע הדברים בכלכלה יש מחזורים, אז שכר המינימום הופך להיות מעין מחסום. בהתחלה מפטרים את העובדים שהתפוקה שלהם- - -

כלומר, לפי המחקר שלכם, מי שייפגע מהעלאת שכר המינימום בהמשך הם החלשים יותר.

מטבע הדברים, אחת הטענות שעולות היא שהעלאת שכר המינימום – שוב, הכול הוא שאלה של כמות. אגב, בישראל שכר המינימום הוא גבוה יחסית, לא באופן אבסולוטי בהכרח אבל בפער בינו לבין השכר הממוצע. כאשר אתה מסתכל על מדינות אחרות שיש בהן שכר מינימום- - -

או שהשכר הממוצע הוא נמוך מאוד.

אבל פה גם החיים יקרים יותר. נכון? לא רק השכר.

הוא לא הביע עמדה. ראיתי את המחקר הזה.

לא הבעתי עמדה.

יואל נוה טוען שהעלאת שכר המינימום, בטווח הקצר זה מצוין, אבל בטווח הארוך עלול להיות מצב שכאשר יהיו יותר מדי עובדים תהיה בעיה בעניין הזה וזה יהיה מחסום למקבלי השכר הנמוך.

זה דוחף לשכלול של המשק, זה דוחף לפריון, כי ברגע שעובד מרוויח יותר הוא צריך להיות יותר מיומן, להכיר יותר טכנולוגיה. בסוף זה טוב יותר למשק.

הוא אומר שהחלשים ייפגעו. זה המצב. כך מראה המחקר שלהם.

נעשית פה חלוקת ההכנסות בין העובדים- - -

תלוי כמה המשק מסתגל לשכר הגבוה יותר.

לא עשיתי מחקר. אני בעד העלאת שכר המינימום. אומר יואל נוה: עשינו מחקר, בדקנו את ההשלכות בעקבות ההעלאה הקודמת, שהייתה לפני כמה שנים. הוא אומר: ברגע שיש היצף ויש מקום להרבה עובדים – הכול בסדר. אבל ברגע שמתחיל מיתון מבחינת העובדים, המציאות תהיה שמי שייפגע זה מקבלי שכר המינימום.

אם זה הולך ביחד עם צעדים נוספים, כמו השקעה בטכנולוגיה בתעשייה, אז זה לא קורה. זה לא מחויב המציאות.

רועי פולקמן, מה שאתה אומר הוא בסדר.

אני רוצה להבין את המחקר. הוא אמר שהייתה העלאה בין 2006–2007. מתי הייתה הירידה בתעסוקה?

אנחנו מסתכלים על השינוי היחסי בתעסוקה.

הוא יענה לך. אני רק רוצה להגיד באופן כללי. אומר המחקר של הכלכלן במשרד האוצר שהעלאת שכר המינימום היא דבר נכון כאשר יש היצף של עובדים ויש שפע. עלול להיות בעוד כמה שנים – הם בדקו את זה אחורה לגבי מה שאירע עם העלאת שכר המינימום – בחברות שניזונות מעובדים שיש להם שכר מינימום תהיה פגיעה בעובדים האלה. לא בעובדים המיומנים ולא בעובדים שמקבלים שכר גבוה.

לזה צריך שיהיו צעדים משלימים. אני מסכים. אבל אומר יואל נוה: דעו לכם שזה תמונת המצב הגולמית. צעדים משלימים – תלוי איזו ממשלה תהיה, איזה שר אוצר יהיה, איזה יושב-ראש ועדת הכספים יהיה. זה שאלה קשה.

אתה תהיה לנצח. אנחנו לא מחליפים אותך.

נכון, יואל נוה? אני טעיתי?

פחות או יותר.

מתי ראית את הירידה בהיקף התעסוקה?

בודקים את הגידול בתעסוקה.

אתה אומר שיש גידול, אבל הגידול קצת קטֵן?

באופן הפשטני, כאשר אתה מסתכל על חברות שבהן כמות העובדים בשכר מינימום גדולה יותר, אתה מחלק אותן לשתי קבוצות ומסתכל על "טרנד" הגידול בתעסוקה, אתה רואה שבעוד שבחברות שיש להן מיעוט עובדים בשכר מינימום באותה תקופה יש גידול משמעותי למדי בתעסוקה, בחברות שרוב העובדים שלהן על סף שכר המינימום רואים שהגידול הזה- - -

מי אמר שזה קשור לשכר המינימום? חברות שמשלמות יותר הן חברות טכנולוגיה, חברות תמיכה.

זה אותו דבר. בסופו של יום הרי מעסיק לא מעסיק עובד אם העלות השולית שלו גבוהה יותר מהתפוקה השולית של העובד. זה בדיוק העניין.

זה מחקר גדול?

אנחנו עושים מחקר משמעותי למדי, בשיתוף עם פרופסור מאחת האוניברסיטאות בארצות הברית שהוא מומחה לנושא שכר מינימום. כשיתפרסם המחקר המלא תוכלו לראות אותו.

אבקש לראות אותו. יש לזה חשיבות, גם כלכלית וגם חברתית.

עכשיו אנחנו מדברים על הבנקים הבין-לאומיים. שם לא מקבלים שכר מינימום...

הצעת החוק הזאת היא בעצם סופו של מהלך שהחל עוד בשנת 2015, שבמסגרתו הגיעו בנק ישראל ומשרד האוצר להסכם, שלפיו הייצוג של מדינת ישראל בשלושה מוסדות: בבנק העולמי, בבנק הבין-אמריקאי לפיתוח, ובבנק האירופאי לשיקום ופיתוח יעבור מבנק ישראל למשרד האוצר.

ההיסטוריה של זה ארוכה למדי. ב-1963, כאשר מדינת ישראל הייתה צריכה להגדיל את היקף ההשקעה שלה במניות בבנק העולמי, ככל הנראה בגלל שלממשלה בזמנו לא היה עודף מטבע חוץ נעשה הסכם הפוך, שבו מניות המדינה בבנק העולמי ובקרן המטבע עברו ממשרד האוצר לבנק ישראל ובתמורה בנק ישראל הוא זה שהשקיע במשך שנים בהון המניות של הבנק העולמי, והייצוג של מדינת ישראל במוסדות הבנק העולמי עבר לבנק ישראל. בהמשך ישראל הצטרפה לעוד שני מוסדות, כפי שאמרתי, לבנק הבין-אמריקאי לפיתוח, נדמה לי ב-1976, ולבנק האירופאי לשיקום ופיתוח שקם מייד אחרי נפילת ברית המועצות בראשית שנות התשעים. באופן טבעי מי שקנה בזמנו את המניות, השקיע אותן ושלח ייצוג היה בנק ישראל, כהמשך לאותו הסדר מ-1963.

כל אחד מן המוסדות האלה, הארגון שלו מבוסס על אמנה בין-לאומית, כאשר המדינות החברות בבנק חותמות על האמנה. האמנה הזאת תמיד מאושרת בממשלה, מאושרת על ידי הכנסת ומקבלת תוקף בדין הפנימי באמצעות חוק ספציפי של הבנקים האלה. כך נעשה לגבי שלושת המוסדות הללו.

על פי ההסכם בין בנק ישראל לבין משרד האוצר, כאמור, המניות והייצוג יעברו מבנק ישראל למשרד האוצר. השלמנו את כל הוראות ההסכם.

כמה זה בכסף, מניות בכל שלושת הבנקים?

400 מיליון שקל.

אין שום משמעות לזה, זה רק עניין של כבוד.

איך הנגידה הסכימה? אם זה עניין של כבוד, למה הסכימו?

לקחת לי את השאלה.

יש כאן מישהו מבנק ישראל שמאשר שהם הסכימו?

אנשי בנק ישראל נמצאים פה. הם חתמו על ההסכם.

בדרך כלל הם לא מסכימים לשום דבר. סוף סוף בדבר רציני הם הסכימו.

המשא ומתן ארך תקופה לא קצרה. ה"טריגר" למשא ומתן הזה או ההתנעה של המשא ומתן הזה הייתה אחרי שראש הממשלה החליט שישראל – כמובן באישור הממשלה ואחר כך באישור הכנסת – תצטרף לבנק האסיאני להשקעות בתשתית.

אישרנו את זה.

באותו מועד בנק ישראל חשב שלא נכון שהוא יקנה את המניות. מדינת ישראל דרך התקציב קנתה את המניות. התחיל דיון בין משרד האוצר לבין בנק ישראל על העברת הייצוג.

אסביר מה הרציונל בהעברת הייצוג. ברוב המוסדות מן הסוג הזה בעולם מי שמייצג את המדינה הוא משרד האוצר ולא הבנק המרכזי.

אבל זה לא נקרא משרד האוצר העולמי, זה נקרא בנק בין-לאומי למשהו.

הנציגים של המדינה באותם מוסדות בנקאיים – ואני משתתף בפגישות השנתיות של רוב המוסדות האלה – בדרך כלל מגיעים ממשרדי הממשלה, וברוב המקרים ממשרד האוצר. למה? המוסדות האלה עוסקים במדיניות של פיתוח בין-לאומי. מדינות בדרך כלל לא מסתפקות בעצם העובדה שהן קונות את המניות וחברות בבנקים האלה אלא יש להן עוד אג'נדות שהן רוצות לקדם באמצעות החברוּת הזאת. מטבע הדברים, בנק מרכזי, שיש לו חוק שמגדיר מה מותר לו לעשות ומה אסור לו לעשות, מוגבל בפעולות נוספות, שהן פעולות מתבקשות מול המוסדות הבין-לאומיים האלה. כאשר מדינה רוצה לקדם נושאים של מעורבות בין-לאומית ופיתוח בין-לאומי, הגוף היותר הגיוני לעשות את זה הוא הממשלה ולא הבנק המרכזי. לכן זה מה שקורה.

עד היום זה לא הפריע ועכשיו פתאום זה מפריע?

הגענו למסקנה בקיץ 2015 שנכון לשנות את המצב הזה. אני יכול לומר לכם שבמסגרת אגף הכלכלן הראשי אנחנו אחראים גם על הקשרים הבין-לאומיים של משרד האוצר ואנחנו מטפלים גם בקשר אל מול המוסדות הללו. ביכולות שיש לנו היום אנחנו מגבירים מאוד את שיתוף הפעולה עם המוסדות האלה, גם בתחומים שהם מעבר לייצוג הפורמלי במוסדות הבנק. אני חושב שאנחנו מממשים בצורה טובה יותר. זה רק תחילת הדרך, יש לנו עוד תוכניות משמעותיות למדי למנף את החברוּת של ישראל במוסדות האלה כדי להשיג יעדים נוספים, שהם ברובם גם כלכליים, לטובת מדינת ישראל.

כדי לסיים את המהלך נדרש אותו שינוי חקיקה, שבו נכתב בעבר בכל אותם חוקים שמי שמייצג את ישראל במוסדות האלה הוא בנק ישראל. לכן הצעת החוק הזאת הגיעה לכנסת, זה הרקע.

תודה. בנק ישראל.

אין לי הרבה מה להוסיף, פרט לכך שאנחנו היינו חלק מן ההסכם. אנחנו הסכמנו.

תמורת מה הסכמתם?

תמורת 400 מיליון שקל.

לוקחים מבנק ישראל את הסמכויות בעניין הזה ומעבירים אותן למשרד האוצר. מה היה רע כשזה היה אצלכם? מה יהיה טוב במשרד האוצר? תגידי, בבקשה.

אני חושבת שיואל נוה נתן הסבר מה היתרונות בכך שזה יעבור למשרד האוצר. אם זה היה רק העובדה שזה היה בבנק ישראל, אני חושבת שזה לא היה רע, גם בבנק ישראל עשו עבודה טובה. אמרתי שיואל נוה הסביר את היתרונות בכך שזה יעבור למשרד האוצר.

אין לכם בעיות עם העניין הזה?

אנחנו הסכמנו לזה. אבל אני לא חושבת שכאשר זה היה בבנק ישראל זה היה רע.

לא אמרנו שלא נעשתה עבודה טובה.

הרי כל הנציגים בבנקים העולמיים הם נציגים של בנק ישראל. הנציג בוושינגטון הוא לא נציג של בנק ישראל?

כבר לא. במסגרת ההסכם, המשמעות של החלפת הייצוג, שמי ששולח את הנציגים כעת, בצורה הדרגתית – ואסביר גם למה – למוסדות האלה יהיה משרד האוצר ולא בנק ישראל. זאת המשמעות הפרקטית. במסגרת ההסכם הזה אמרנו שאמנם ההסכם נחתם בסוף שנת 2016 והתשלום הועבר בסוף שנת 2016. לא הייתה שום כוונה לקחת נציגים מכהנים של בנק ישראל במוסדות האלה ובאותו מועד להחליף אותם. לכן ההסכם אמר שהנציגים האלה מוחלפים בהדרגה. לכן עוד לפני חתימת ההסכם, בהסכמת נגידת בנק ישראל, נשלחה נציגה של משרד האוצר בקיץ 2016 לבנק הבין-אמריקאי לפיתוח. לפני כשנה נשלחה נציגה של משרד האוצר, כבר על פי הוראות ההסכם, לאחר שמשרד האוצר בחר ושר האוצר מינה נציג, לבנק האירופאי לשיקום ופיתוח.

זה שליחות קבע?

זה לא שליחות קבע. אדם שנבחר לייצג את ישראל מקבל חל"ת ממשרד האוצר. כך היה גם בבנק ישראל. הוא נוסע לתקופה של כשלוש שנים, שבה הוא עובד של הבנק העולמי, מקבל את השכר מן המוסד הרלוונטי. הוא עובד במשרדו של הדירקטור שמייצג גם את ישראל בבנק.

יש לזה השפעה על כוח אדם?

לא, אין לזה שום השפעה על כוח אדם.

אם הם חוזרים, צריך למצוא להם משרה.

הם נוסעים לחל"ת בהסכמה.

אז הם חוזרים לבנק ישראל וצריך להעסיק אותם.

מי שנסע, מראש משרתו נשמרת. כך זה עובד.

עכשיו ייסעו אנשים ממשרד האוצר ובינתיים יצטרכו במקומם מישהו שיחליף אותם.

זה בסך הכול ארבע משרות.

לא מגדילים את מספר המשרות. כאשר אדם יוצא לחל"ת יש מנגנון של מילוי מקום, כך שאין כאן הגדלה של שיא כוח אדם, לא בבנק ישראל ולא במשרד האוצר.

אני אתמוך בחוק הזה אבל אני לא מבין אותו. אלה מבקשים ואלה מסכימים. אתם לא מסכימים בשל פחד, אתם מסכימים בגלל שהסכמתם.

זה הסכמה מדעת. אבל יש לנו תיקון. התיקון מוסכם ואסתי פלדמן תקרא אותו.

כאשר אקרא את הצעת החוק, אוסיף את התוספת של בנק ישראל שנשמטה בטעות, שהייתה עליה הסכמה מלכתחילה והעברנו את הנוסח גם לייעוץ המשפטי של הוועדה.

אגב, למה אתם לא מקבלים את הבקשה של הוועדה באשר לוועדה ליציבות פיננסית?

מה בקשת הוועדה?

אין בקשה. אנחנו בסדר. אל תביאו את החוק. בסדר.

הצעת חוק אמנות הבנקים הבין-לאומיים לפיתוח (תיקוני חקיקה), התשע"ח–2018

"תיקון חוק אמנות קרן המטבע הבין-לאומית והבנק הבין-לאומי לשיקום ולפיתוח

1.

בחוק אמנות קרן המטבע הבין-לאומית והבנק הבין-לאומי לשיקום ולפיתוח, התשי"ד–1954‏, אחרי סעיף 4 יבוא:

"ייצוג

4א.

(א) שר האוצר ייצג את המדינה בכל עניין הנוגע לחברות המדינה בבנק.

(ב) בנק ישראל ייצג את המדינה בכל עניין הנוגע לחברות המדינה בקרן."

הוספנו בסעיף 4א רבתי את סעיף קטן (ב). החוק הזה מדבר על הבנק העולמי ועל קרן המטבע הבין-לאומית. היכן שאנחנו מבהירים ששר האוצר מקבל את הייצוג בחברוּת המדינה בבנק, בנק ישראל ביקש להבהיר שהייצוג בקרן נשאר של בנק ישראל.

זה חלק מאותו הסכם. יש פה פשוט חוק שמאגד שני גופים שונים. הבנק העולמי, כפי שאמרנו, הוא בנק בין-לאומי לפיתוח, וקרן המטבע היא קרן- - -

למה אני מתערב כך? החוק בסדר. שר האוצר רוצה – בסדר. אתם מסכימים. בנק ישראל – גם בסדר. אבל עוברת סמכות מבנק ישראל למשרד האוצר וזה הגיע לפה בחוק של הוועדה ליציבות פיננסית. עוברת סמכות למשרד האוצר. ביקש חבר הכנסת מיקי לוי בדיון ההוא, שברגע שהולכת להיות בעיה גדולה אנחנו נדע מזה.

לא אנחנו. רק היושב-ראש. שמא הסוד הזה ידלוף.

אני הסכמתי שירד כל הסעיף הזה ואז גם אני לא אבקש. יצטרכו להביא את זה בכלל ברגע שיש בעיה. הצענו הצעה, וגם לזה אתם לא מסכימים.

מה אתה רוצה? ממשלה שיוצאת למלחמה בעקבות החלטה של שר אחד שהוא גם ראש הממשלה ועם שר הביטחון, אז למה היא צריכה לעדכן אתכם? לגבי המים מעדכנים אותך? הם החליטו לעשות שינוי של הכול. הגענו לכך שזו המדינה עם הכי הרבה הישגים בעולם. עכשיו מתחילים לפרק אותה עם כל החוקים ההזויים האלה.

אנחנו מדברים כאן על נושא שקשור בייצוג בבנקים. לא מדובר בסמכויות נרחבות.

אמרתי מראש שאני מסכים. רק אמרתי בהזדמנות הזאת – לא הייתה לי הזדמנות אחרת.

הוא דיבר על מה שכואב לו.

בסדר, אם אתם לא רוצים את החוק הזה – לא צריך.

הבעיה שלכם, שחבר הכנסת גפני הוא לא נוקם ונוטר. אחרי שהוא איים, הוא ממשיך הלאה.

אני לא נוקם ונוטר, אבל אני לא מביא את זה.

שר האוצר לא התייחס אליך בנושא גיל הפרישה של נשים, אז למה אתה מקיים את הדיון? תחזיר את יואל נוה, שיחזור עם שר האוצר ויבקש סליחה ויקדם את החוק. אבל כך, למה הם צריכים להתאמץ? הכול מצליח להם.

אמרתי פה בוועדה, לא הסתרתי שום דבר.

מישהו מתבלבל – תפקידה של הוועדה הוא פיקוח על מהלכי הממשלה. בגלל הסודיות ביקשתי שרק היושב-ראש, באשר הוא, יידע.

כבר הלכתי עוד צעד, וגם לא הסכימו. איתן ברושי, אבל אני לא מביא את הצעת החוק עד שזה לא ייגמר. לגבי הצעת החוק שלפנינו אין לי בעיה.

צריך לתפוס אותם במקום שכואב.

"תיקון חוק אמנת החברה הבין-לאומית למימון

2.

בחוק אמנת החברה הבין-לאומית למימון, התשט"ז–1956‏, בסעיף 3, במקום "בנק ישראל" יבוא "שר האוצר".

תיקון חוק אמנת האיגוד הבין-לאומי לפיתוח

3.

בחוק אמנת האיגוד הבין-לאומי לפיתוח, התשכ"א–1960‏, בסעיף 3, במקום "בנק ישראל" יבוא "שר האוצר".

תיקון חוק אמנת הבנק הבין-אמריקני לפיתוח

4.

בחוק אמנת הבנק הבין-אמריקני לפיתוח, התשל"ו–1976‏, בסעיף 3, במקום "בנק ישראל" יבוא "שר האוצר".

תיקון חוק אמנת החברה הבין-אמריקנית להשקעות

5.

בחוק אמנת החברה הבין-אמריקנית להשקעות, התשמ"ו–1986‏, בסעיף 2, במקום "בנק ישראל" יבוא "שר האוצר".

תיקון חוק אמנת הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח

6.

בחוק אמנת הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח, התשס"ח–2008‏, אחרי סעיף 2 יבוא:

"ייצוג

2א.

שר האוצר ייצג את המדינה בכל עניין הנוגע לחברות המדינה בבנק."

תיקון חוק בנק ישראל

7.

בחוק בנק ישראל, התש"ע–2010‏, בסעיף 82(א), המילים "בבנק הבין-לאומי לשיקום ופיתוח," – יימחקו."

יש לי שאלה: איך מממנים את הנציג לתפקיד הזה? זה חלק מחוק הג'ובים או שזה מכרז? זה משרת אמון?

שר האוצר- - -

מיקי לוי, תן לי לשאול. אתה כבר לא סגן שר האוצר. תן להם.

אני מרגיש צורך להגן עליהם.

אל תדאג, יואל נוה מספיק מנוסה. תן לו.

אנחנו, בתיאום עם נציבות שירות המדינה, למרות שזה לא משרה בשירות המדינה, והמשרה הזאת, המינוי בסופו של דבר כפוף לאישורו של הדירקטור הרלוונטי בבנק, שהוא לא ישראלי- - -

אבל מישהו שולח אותו.

נכון. אנחנו מנהלים מכרז פנימי בתוך משרד האוצר לפי הכללים.

זה לא כתוב. אני שואל איך ממנים את הנציג. מה כתוב בחוק?

לא צריך להיות כתוב בחוק מה שלא היה כתוב קודם כשעשה את זה בנק ישראל. אנחנו ממנים את הנציג הזה באמצעות מכרז פנימי בתוך משרד האוצר.

זה לא צריך להיות כתוב?

לא.

ואיך ממנים את האיש בקרן?

יש את נציגי צה"ל והמשטרה ומשרד הכלכלה ומשרד התיירות. לא נגמור את זה.

גם אצלנו זה בהליך של מכרז.

אין לך מה לדאוג. זה לא כתוב בשום חוק, איתן ברושי. בכל מקום שכתוב שימונה על ידי המשרד או ימונה על ידי בנק ישראל או ימונה על ידי משרד האוצר, בכל מקום יש את הכללים איך עושים את זה. זה לא קשור לחוק הג'ובים, אם לזה התכוונת.

אני לא מתווכח. רק רציתי לדעת שזה נעשה באופן מסודר.

אולי המנכ"לים רוצים למנות.

מי בעד אישור הצעת חוק אמנות הבנקים הבין-לאומיים לפיתוח (תיקוני חקיקה), התשע"ח-2018, עם התוספת שאסתי פלדמן הקריאה בהסכמה עם בנק ישראל? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת חוק אמנות הבנקים הבין-לאומיים לפיתוח (תיקוני חקיקה), התשע"ח-2018, עם התוספת כפי שהוקראה, נתקבלה.

הצעת החוק נתקבלה פה אחד.

תודה רבה, אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.