פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



19
ועדת הכספים
08/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 1032
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ג באייר התשע"ח (08 במאי 2018), שעה 10:00

הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון - דירת מגורים יחידה), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
מיקי לוי
עודד פורר

אורי מקלב

יועצת מקצועית למנהל רשות המיסים, משרד האוצר - שרית דנגור - קריגר

מנהל תחום שומת מקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר - רויטל לוי סלהוב

מנהלת מח' מקצועית מיסוי מקרקעין, משרד האוצר - מיכל סופר

סמנכ"ל בכיר מסמ"ק, רשות המסים, משרד האוצר - שי אהרנוביץ'

רפרנט תקציבים, משרד האוצר - שני מנדל לאופר

רפרנט שיכון באג"ת, משרד האוצר - יובל טלר חסון

מנהלת תחום מידע וסטטיסטיקה, אגף ניתוח כל, משרד הבינוי והשיכון - אריאלה מסבנד

יו"ר ועדת חקיקה לשכת שמאי מקרקרעין - חזקיה יאיר העצני

מנהל תחום בקרה ותקצוב, משרד הפנים - ששון דקל

עו"ד במח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - יגאל-עם פז

שגית אפיק

טמיר כהן

אתי אפלבוים




הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון - דירת מגורים יחידה), התשע"ז-2016

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום: הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – דירת מגורים יחידה), התשע"ז-2018, של חבר הכנסת אורי מקלב. אני וחבר הכנסת יעקב אשר הצטרפנו.

אנחנו אישרנו את זה כאן בוועדה. האמת שלא היה צריך חוק. אם רשות המיסים היתה יותר חברתית ויותר נמצאת בעניין אז היה מספיק שתהיה חוות דעת, שאם למישהו אין שתי דירות, או בצורה שמופיעה בחוק, שהיתה לו דירה והוא רכש דירה אחרת כדי להחליף ובינתיים הוא לא קיבל את הדירה השנייה. הוא עדיין עם דירה אחת, הוא לא צריך לשלם מס רכישה גבוה.

גם אני וגם חבר הכנסת מקלב קיבלנו הרבה פניות בנושא הזה והצענו, שגם אם זה יהיה הפוך, שאדם קנה דירה והדירה לא מוכנות מסיבות שלא הוא אשם בהן והוא בעצם מתגלגל ממקום למקום ואז הוא קנה דירה אחרת. היא בעצם הדירה השנייה אבל למעשה היא דירה ראשונה כי הוא לא קיבל את הדירה ההיא. העיקרון הוא אותו עיקרון.

היות ודיברנו עם רשות המיסים ועם משרד האוצר יכול להיות שנגיע להסכמה. בישיבה הזאת אני מבקש לנסות להגיע להסכמה. לכן אני מבקש להחזיר את הדיון מחדש על-אף שהצבענו בישיבה הקודמת. בעצם היינו יכולים להביא את זה למליאת הכנסת אבל אני רוצה לעשות את זה בהסכמה. אני לא יודע אם אנחנו בעידן של הסכמות עם משרד האוצר.

עם רשות המיסים כן.

עם רשות המיסים כן.

עם אגף התקציבים לא.

בסדר, אני לא יודע, אמרתי שאני לא יודע. אני לא מעביר ביקורת. מן הדין בחוקים מהסוג הזה, שצריכה להיות הסכמה בין רשות המיסים לבין ועדת הכספים. אין לנו עניין ללכת על הראש שלהם ואין להם עניין ללכת על הראש שלנו. יש להם עניין לעשות את מה שטוב. לכן אני מבקש להחזיר את זה לדיון בוועדה.

נקיים את הדיון אם לא נגיע להסכמה אז נצביע כמו שהצבענו בפעם הקודמת. אם נגיע להסכמה נצביע על ההסכמה. אני רוצה להגיע להסכמה. אני מודיע שאני מבקש להגיע להסכמה.

שר האוצר אמר אתמול בכנס של המלונאים, שהוא עושה כל מאמץ לפתור את הבעיה של התשלום הרטרואקטיבי של המסעדנים ושל המלונאים. אז התקשרו אלי. אמרתי שלא הבנתי, זה לא כל-כך מחלחל למשרד והרי שר האוצר אמר.

שיבוא לאחד מהדיונים שאנחנו מקיימים.

כן, בשבוע הבא יש דיון, בבקשה. אני אשמח, אני אברך אותו ממש.

אני מציע שבעקבות דבריו אולי שהוועדה תזמין אותו פורמלית.

בסדר, אני אדבר איתו.

אדוני היושב ראש, צריך לציין שנעשתה הכנה להסכמות.

כן, דיברנו איתם ישבנו איתם.

רבותיי, בקשה לדיון מחדש בהצעת חוק מיסוי מקרקעין. מי בעד להעביר את זה חזרה לדיון מחודש ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הבקשה לדיון מחודש בהצעת חוק מיסוי מקרקעין נתקבלה.

פה אחד אנחנו מחזירים את זה חזרה לוועדה.

יש לכם מה לומר בעניין הזה? ישבנו, מה התשובות שלכם?

אולי תפרטו את ההסכמות?

אני רוצה להגיד שני דברים. אני חושב שכשהגענו כבר למצב של חקיקה, גם רשות המיסים וגם אגף תקציבים חשבו שנכון יותר ללכת בדרך של פרשנות ונוהל משלהם, אבל זה כבר היה קצת מאוחר מידי. אני חושבת שאמרת את זה בישיבה הקודמת.

מה שביקשנו לפני זמן רב הם הסכימו עכשיו.

אגף תקציבים לא היה בעסק.

אגף תקציבים לא היה בעסק, רשות המיסים.

מה אגף התקציבים?

הנושא לא הובא לשולחנו לפני החקיקה.

הבנתי, בסדר.

במסגרת פגישות שקיימנו אז באמת ניסינו להגיע לחקיקה שתפתור גם את כל הבעיות של רוכשים שנמצאות על הפרק, מפניות שהגיעו לחבר הכנסת גפני ולחבר הכנסת מקלב. רצינו גם להתייחס לעניין מתוך היבט כללי יותר צופה פני עתיד.

ההסכמות שהגענו עליהן הן, שרוכש שהדירה שרכש בקבוצת הרכישה ובנייתה לא החלה בתוך 4 שנים, או שבתוך 4 שנים נוצר עיכוב מהותי בתהליך הבנייה או בקצב ההתקדמות של הבנייה בקבוצת הרכישה, או שאחרי 6.5 שנים לא הושלמה הבנייה של הדירה בקבוצת הרכישה, בכל אחד מהמקרים הוא יהיה רשאי לקנות דירה. אם הוא קנה דירה נוספת בתוך התקופות האלה, 4 שנים או 6.5 שנים, הוא יהיה רשאי בעצם לקבל פטור ממס רכישה כאילו הוא עשה חילופין בדירות.

כמה שנים?

4 שנים אם לא התחילה הבנייה.

צריכות לחלוף 4 שנים עד למועד רכישת הדירה החדשה. אם חלפו 4 שנים ולא החלה הבנייה של דירה בקבוצת רכישה, אז הוא יהיה זכאי להקלה הזאת.

או, אם היה עיכוב מהותי אחר, לפי שיקול דעתו של המנהל, זה גם בחלוף 4 השנים. אם לא היה עיכוב מהותי וחלפו 6.5 שנים ועדיין לא נמסרה הדירה בקבוצת הרכישה, אז גם תינתן ההקלה. זה ללא שיקול דעת של המנהל.

אבל בשלב הראשון צריכות לחלוף 4 שנים.

מה שיקול הדעת של המנהל?

אם יש עיכוב מהותי שלא קשור לבנייה.

עשינו הגדרה לעיכוב מהותי.

למה קבעתם 4 ולא 3?

אני אסביר. אנחנו נתנו הגדרה לעיכוב. אנחנו קבענו הגדרה בחקיקה לעיכוב מהותי. עיכוב מהותי, מטבע הדברים, זה לא מונח שהוא חד משמעותי כמו האם הוא קיבל את המפתחות של הדירה. זה משהו שהוא בסוף באמת נתון לפרשנות. לכן גיא אומר שזה יהיה שיקול דעת של פקיד שומה.

מה זה עיכוב מהותי?

עיכובים שלא קשורים לבנייה, כי לגבי הבנייה כבר יש חזקה בחוק שאם לא החלה הבנייה - - -

מה למשל? תן לי דוגמה של עיכוב מהותי.

התחילה כבר הבנייה ומאיזו סיבה נתקע הפרויקט.

אני אתן לך דוגמאות מפניות שהגיעו: אבד הליווי הבנקאי מסיבות שונות, היזם הפסיד.

פשיטת רגל של הקבלן או של היזם.

זה נקרא עיכוב מאותי?

כן. אנחנו מדברים גם על קצב. השתדלנו להגדיר את ההגדרה של עיכוב מהותי.

זה לא משנה כי היא הכניסה את זה למשבצת של זמן. זה יעזור. נגיד שהם לא קיבלו את המהותי, אז יש מלבן של זמן או משבצת של זמן שתפתור את זה.

אמרת עד 6.5?

כן, 4 ו-6.5.

זה עושה שכל. אתם מסכימים?

אם תחליטו להוציא נוהל או חוזר לפקידי השומה, שבו תנחו אותם איך לפרש עיכוב מהותי, נרצה לראות את זה לפני קריאה שנייה ושלישית. החששות של חברי הכנסת ביחס להגדרת עיכוב מהותי וביחס למה צריך לקרות אחרי 4 שנים, זה גם יהיה מונח בפנינו ונוכל לדעת שאנחנו בפרשנות אחידה. מקובל עליכם?

מקובל.

חבר הכנסת מקלב.

קבוצת רכישה שקנתה אצל ענבל אור, למשל. לא צריך לקחת 4 שנים כדי לדעת שהפרויקטים התפרקו ולא יצא מזה שום דבר. המנהל יכול לתת גם פחות מארבע שנים. לא צריך לחכות ארבע שנים.

אני מבקש שתקשיבו לחבר הכנסת מקלב. הוא מביא דוגמאות בהן אנחנו לא צריכים לחכות 4 שנים. תחזור על הדוגמאות כדי שגם גיא ישמע.

שם אני מצפה ממנהל, שגם אם לא עברו 4 שנים מאז שאדם קנה את הדירה שלו, למנהל חובה להתערב. אני יכול להביא דוגמאות אחרות.

הייתי עד לאחרונה מנהל מס שבח נתניה. אני אתן דוגמה. קבוצת רכישה של קנדה ישראל באזור של צומת מורשה. בהתחלה זה הוגדר כדירה בקבוצות רכישה. היות והרשות המקומית עיריית רמת השרון מתנגדת לאישור תב"ע בגלל היעדר מחלף, הפרויקט נעצר ולדעתי לא יהיו שם דירות.

פה זה ברור שזה עיכוב מהותי.

זאת סיטואציה שגם אם בן אדם קנה לפני שנתיים אני תיקנתי לו. לקחנו את התיקים ותיקנו.

אפשר להכניס משהו בעניין הזה?

אין צורך. שם תיקנו את זה.

לא, גם אחרי שנתיים ולא לחכות ל-4.5. ברמת השרון לא יבנו כלום, לא יעזור.

את זה יכולתי לתקן מכוח החוק הקיים.

מיקי, העיכוב המהותי לא מדבר על השנים. אתה אמרת קודם נכון. אין הגדרות. עברו ארבע שנים ותמונת המצב היא שלא התחילו לבנות, זאת עובדה. יש כאלה שאחרי שנה אתה יודע שיש עיכוב מהותי. ולא נגיע לבנייה גם בארבע שנים. נכון? אז לא מחכים?

בזה אני לא מחכה, אני מתקן לבד.

זה גם יהיה כתוב בנוהל שלכם.

תיקנתי 300 שומות כאלה וחזרנו לקרקע.

כן.

יש דוגמה שהתחילו לבנות וגילו קברים.

שם לא התחילה הבנייה. זה גם מקרה ייחודי שהדברים ברורים בו. לא התחילה הבנייה כי התגלו קברים.

יכול להיות שבמגרש שלם התחילה בנייה. למשל, ארבעה מתחמים במגשר אחד. בניין אחד כבר התחיל ובבניין השני גילו קברים ואז הפרויקט נעצר. זה משליך על כל הקבוצה. אז נכנסים לעיכובים להרבה שנים. לא צריך להגיע לארבע שנים. אנחנו התווכחנו בעניין הזה מכיוון שבעינינו ובפרקטיקה היום, גם קבוצת רכישה שלא התחילה אחרי שנתיים, משהו לא בסדר. אמרנו שנלך כמעט למקרה הקיצון. ארבע שנים זה זמן שאם קבוצת רכישה לא התחילה, אין ספק שמשהו קורה.

יכול להיות מצב שהתחילו בנייה אבל בשלב מסוים יש עיכוב מהותי. מה קורה ויש שלד?

למה זה התעכב?

בגלל שזה התעכב, מישהו מעל בכסף.

אז הוא אמר שהוא מבין את העיכוב המהותי. אגב, במקרה של הקברים אין שום בעיה, נרים 40 ס"מ על-פי ההלכה את היסודות והכול בסדר.

כמפקד מחוז בעיריית ירושלים מול שער יפו, הכביש שאתה עולה למנהרה מוגבה ב-60 ס"מ. היו לי שם מהומות ואמרתי שאני הפוסק.

אבל בגילה, כשיש דבר כזה ואין סיכוי, מי ישלם 6 מיליון דולר?

אורי, הנושא ברור.

אני רוצה להסביר עוד פעם כדי להרגיע את הוועדה. החוק מתייחס לארבע שנים. בתוך ארבע שנים, נניח שקיבלתי פרויקט ואני רואה שלפני שנתיים זה נרכש, הוגדר כדירה בקבוצת רכישה ואחרי שנתיים הפרויקט נתקע, כמו, למשל, באזור צומת מורשה.

בסיטואציה כזאת אנחנו כבר לבד, מכוח החוק הקיים, מתקנים. מי שקנה אז קנה קרקע ולא קנה דירה. לא צריך לחוקק את זה, אנחנו עושים את זה יום ביומו. גם עוד לא עברו ארבע שנים ואין התיישנות שומה ודברים כאלה. לכן אין צורך. זה כבר קיים היום בחוק ואנחנו עושים את זה.

מעבר לארבע שנים תהיה לנו את ה חקיקה הזאת.

אנחנו מדברים עכשיו על הקריאה הראשונה ואני מקווה שאנחנו מגיעים להסכמה. לקראת הקריאה השנייה והשלישית תראו לנו את החוזר, נראה מה אתם מוציאים.

דברים מהסוג הזה צריכים להיות כתובים בו. אז זה ייתן תמונה שלמה לוועדה וגם ייתן קצת יותר ודאות לקבוצות רכישה.

בסדר גמור.

אני רוצה לומר לוועדה שהרבה פעמים אנשים שרוכשים בקבוצת רכישה מאוד רוצים להגדיר את זה כדירה כי חבל להם לשלם מס רכישה על-פי קרקע. ככה השומות העצמיות מוגשות. צריך לזכור שלמי שאין את הסיווג זה חוזר לקרקע.

אתם צריכים להסביר את זה היטב, כשהציבור יידע על מה מדובר.

התחלתי אחרי ארבע שנים ושלושה חודשים. זה בניין של 8 קומות בקבוצת רכישה . הוא לא ייקח שנתיים וחצי בנייה. איפה שיקול הדעת?

לא הבנתי את המקרה.

אני התחלתי את הבניה אחרי ארבע שנים. זה אומר שאחרי 6.5 שנים אני צריך למכור כי אם אני לא מוכר - - -

לא, לא קיבלת את החזקה בדירה. אנחנו מדברים על גמר הבנייה.

סגור, רק בקבלת החזקה.

בדיוק.

אני מלשכת שמאי המקרקעין.

קודם כל, אנחנו מברכים על החוק הזה שבא ליצור שקיפות וודאות ולא רק צדק, כמו שאדוני אמר קודם. הגעתי לדיון בגלל הנושא של עיכוב מהותי ואדוני תפס את השור בקרניו כשדיבר על הנושא. אין פה הגדרה של עיכוב מהותי, זה מאוד אמורפי ונתון לפרשנות. אנחנו יודעים שלכל קבוצת רכישה מסודרת יש לה אסיפה כללית, יש לה דוח אפס שבודק מהתחלה עד הסוף. כל פעם הוא מתעדכן לפי ההתקדמות. הוא בודק את היטל ההשבחה, תנאי ההיוון.

כמו שאמר חבר הכנסת מקלב, ברגע שמגלים קברים - - -

עזוב, הדוגמה של קברים היא לא דוגמה טובה.

הדוגמה היא כשהקבלן פשט את הרגל.

או הליווי הבנקאי.

לפני כמה שבועות קיבלתי בבית"ר עילית קבוצה של 60 יחידות דיור שנתקעו בגלל הלוואה מאוד גדולה שלקחו.

אבל ההגדרה של עיכוב מהותי לא מחפשת את הסיבה. תשים לב שכן יש את הסיבה וההגדרה מדברת על עיכוב בהתקדמות הבנייה.

אני רוצה לומר שלכל קבוצה מסודרת יש אסיפה כללית ודוח אפס. כאשר אתה תבוא ותטען לעיכוב מהותי, אתה תראה מהתחלה את ההשתלשלות. אתה תראה שבאמת עבדת לפי הספר, לפי הדוח והכול היה מדווח.

היות ואנחנו מדברים בחקיקה ראשית, אנחנו לא יכולים לרדת לרזולוציות כאלה שאתה מעלה ושיכול להיות שהן נכונות. על זה אמר שי אהרונוביץ, שהם יוציאו חוזר בין הקריאה השנייה לשלישית ששם יפורטו הדברים.

מה אנחנו אומרים בחוק? זה בהסכמה, משהו משונה קרה היום. נכון, גיא?

בעיניי לא משונה.

בסדר.

אמרנו שיש את התאריכים שעוצרים את התהליך הזה, 4 שנים ו-6.5 שנים. ב-4 שנים, אם לא התחילה בכלל בנייה ו-6.5 שנים אם עדיין לא נמסרה החזקה. בדרך, יש גם עיכוב מהותי. הליווי הבנקאי התבטל, הקבלן פשט את הרגל, או קרו דברים. אנחנו אומרים שאפילו שלא הגיע המועד של 4 שנים או 6.5 שנים, זה ברור שיש פה עיכוב מהותי. אם יש עיכוב מהותי הוא לא משלם כבר עכשיו את מס הרכישה הגבוה בגלל שהוא יודע שלקראת ה-4 שנים וה-6.5 שנים לא יהיה פה שום דבר .

אתה רוצה שנגדיר יותר מזה.

לא.

אז אנחנו לא מגדירים יותר מזה אבל אנחנו סומכים על רשות המיסים שתוציא את החוזר לקראת הקריאה השנייה והשלישית, שכל בר דעת וכל אחד שרוכש דירה וכל מי שעוסק בעניין הזה, יידע מה הכוונה, על מה משלמים מס רכישה מלא ומתי פטורים ממס רכישה מלא.

אני לא חושב שיהיו בזה בעיות, מה גם שהם אומרים שהם יוציאו חוזר לקראת הקריאה השנייה והשלישית, או בין הראשונה לשנייה והשלישית.

רציתי לומר שבכל פרויקט בנייה יש הרבה בלתי נצפה מראש. יש כל –כך הרבה שפיצים שאי-אפשר לדעת אותם מראש.

אין בחקיקה ראשית אפשרות להגיע לכל שפיץ. אנחנו מדברים על העיקרון כולנו הסכמנו על העיקרון. אם לא תהיה לו דירה נוספת וזה כבר ברור לפני ה-4 שנים כי יש עיכוב מהותי, אז הוא לא ישלם מס רכישה גבוה.

אם המצב הוא שבעצם מתקדמים אבל לאט, מגיע 4 שנים והוא לא יצטרך לשלם את המס הגבוה.

אני חושב שיש תקופות שהן ארוכות יותר מ-4 שנים וזה יזכה אותו.

אין בעיה.

צריך להוכיח את זה אובייקטיבית.

אז הוא יזוכה. מ-4 שנים ואילך הוא כבר יהיה זכאי.

מקריאה את החוק.

"הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – דירת מגורים יחידה), התשע"ח-2018.

תיקון סעיף 9

1. בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, בסעיף 9(ג1ג)(2), אחרי פסקת משנה (ב) יבוא:

"(ב1) רכש את הדירה בחלוף אחת התקופות המפורטות להלן, ממועד רכישת דירה אחרת שרכש במסגרת קבוצת רכישה:

1. אם בנייתה של הדירה שנרכשה במסגרת קבוצת רכישה לא החלה בתוך 4 שנים ממועד רכישת הקרקע, או אם שוכנע המנהל כי קיים עיכוב מהותי אחר בהשלמת בנייתה של הדירה שנרכשה במסגרת קבוצת הרכישה.

2. אם בנייתה של הדירה שנרכשה במסגרת קבוצת רכישה לא נמסרה לידי הרוכש החזקה בדירה בפועל בתוך 6.5 שנים ממועד רכישת הקרקע.

א. העיכוב בהתחלת הבניה או בהשלמתה, לפי העניין, חל בנסיבות שאינן בשליטתו של הרוכש ולא היו ידועות במועד רכישת הדירה בקבוצת הרכישה.

ב. הרוכש מכר את הדירה שרכש במסגרת קבוצת הרכישה בתוך 12 חודשים ממועד השלמת בנייתה.

ג. בעת רכישת כל אחת משתי הדירות, לא היתה ברשותו דירה נוספת, פרט לדירה שנרכשה במסגרת קבוצת הרכישה, בעת רכישת הדירה האחרת.

לעניין פסקה זו –

"התחלת בנייה" – עבודות להקמת הבניין, למעט עבודות תשתית או עבודות להכשרת הקרקע.

"עיכוב מהותי" – עיכוב בהמשך הבנייה (כלומר, לאחר התחלת הבנייה – ש.א.) או כל איחור אחר בקצב התקדמות הבנייה שאינו מקובל ברכישת דירה באמצעות קבוצת רכישה. "

לכן, המצב שבו דיברת עליו, שיש לקבוצת הרכישה דוח אפס והיא עובדת בצורה מסודרת, זה ישמש אותו כדי להוכיח שיש לו עיכוב מהותי.

זאת היתה הכוונה שלי בדיוק.

זה בדיוק מתכתב עם מה שכתוב בהצעה.

הבנו מה שאתה אומר וכתבנו את זה.

לא כתבנו סעיף תחילה להצעה. חלק מהפניות שהגיעו לחברי הכנסת היו של רוכשים שרכשו בתקופות שהן מעט שונות מהתקופות מופיעות כאן. לגבי הרוכשים האלה, מוקפאים להם החיובים - - -

לא לכולם. יש אחד שפנה אלי השבוע וזה לא מוקפא.

הוסר לא.

לא כולם יודעים הכול ברשות המיסים. ברשות המיסים, כמו בכל חברה, יש אנשים יותר טובים ופחות טובים. גם בין חברי הכנסת יש יותר ופחות טובים.

לגביהם, רשות המיסים תמצא את הפתרונות והם לא יחויבו במס רכישה בדרכים שיש לכם, למרות שאין כאן סעיף תחילה שלכאורה מחיל את זה באופן כזה.

אני מבינה שלהצעת החוק אין עלות תקציבית, יובל?

הנוסח מקובל עלינו, תואם איתנו.

יש לי הערה ניסוחית. אמרתי לאייל שבחלוף התקופה נרכשה הדירה – נסדר את זה אחר-כך.

זה מופיע ברישה.

בסדר, תסדרו את זה.

יש לי שאלה ברמה המקצועית לגבי מה שאמרת. בעצם, מרגע שאתה פטרת אותו ממס הרכישה מהדירה החדשה אתה משנה לו את השומה לקבוצת הרכישה לשומה לקרקע?

זה מה שקורה כשמדובר על תקופות קצרות יותר.

לא, בחוק לא.

יכול להיות שהוא ניזוק.

עודד, לא הבנתי מה שאמרת.

על קרקע יש מס רכישה. אם תבוא רשות המיסים ותגיד: בסדר, אז נגיד שרכשת קרקע ולא דירה ואז תקבל את הפטור על הדירה. אם הוא עושה את המהלך הזה, בסוף מס הרכישה שהוא ישלם על הקרקע - - -

מה את אומרת?

לא. הוא יעשה את המהלך הזה רק במקרה שלא נמצא בחוק. ברגע שהוא בחוק, זאת דירה.

אבל הוא אמר שכשבא מישהו שאחרי שנתיים הבין שיש בעיה מהותית - - -

הוא נתן דוגמה של מישהו שהוא היה צריך לפתור לו את הבעיה בהיעדר חקיקה.

האם עכשיו, עדיין על התקופות הקצרות יותר, כשאתה תדע שפתאום תכנית הבניין לא מאפשרת שם עכשיו שום בנייה כי עושים מחלף או משהו אחר, אם אחרי שנתיים תגיע למסקנה שלא יבנו, תעביר לו את זה לקרקע?

אני מעביר לו את זה לקרקע אבל צריך לזכור - - -

אתה מבין מה העניין? אז הוא יגיד שלא תתקן לו ושהוא יחכה לתום 4 שנים.

אני רוצה להדגיש, שכל מקרה לגופו ואנחנו גם נתייעץ בינינו, אבל זה ברור שככל שהתקופה מוקדמת יותר כך המשבר צריך להיות גדול יותר. ככל שהתקופה ארוכה יותר ככה הוא יקבל את זה אוטומטית בלי שיקול דעת.

סליחה. הרי למה אתה מקצר את התקופה? אתה מקצר את התקופה כי ברור לחלוטין שגם אם יחלפו 4 שנים לא יבנו שם. אם אתה מקצר לו את התקופה ואומר לו שעכשיו ישלם מס רכישה על קרקע, פגעת בו במקום אחר.

חברים, אבל קרקע נרכשה. הוא לא מחזיר את הקרקע לבעלים.

חלפו 6.5 שנים והוא עדיין לא קיבל את הדירה. הוא נכנס לחוק?

כן.

עודד, התשובה היא כזאת: אם הוא נמצא בתקופה קצרה יותר ממה שמופיע בחוק, זאת אומרת אחרי שנתיים, הוא יסב לו את זה לקרקע.

למה?

יחלפו שנתיים נוספות והוא יגיע למצב של 4 שנים, או שלא התחילה הבנייה או שיש עיכוב מהותי, או בחלוף 6.5 שנים והוא לא קיבל את החזקה, הוא מחזיר לו את זה לדירה.

ברגע שהופכים לו את זה לקרקע הבן אדם מקבל חיוב של 150,000 שקלים.

גיא, למה לא להשאיר את זה קרקע עד - - -

לא. הקרקע זה בעולם שינויי הסיווג, בעולם הנהלים, שאני הצעתי לוועדה ללכת בכיוון הזה והם לא רצו. הוועדה רצתה חקיקה.

אבל למה לא תשאיר דירה עד 6.5? מה מפריע לך? זה לא משנה.

הדרך היחידה להימנע - - -

מה יותר זול, קרקע או דירה?

זה תלוי איפה.

זה תלוי כמה שותפים בקרקע.

אם הוא שילם 400,000 שקל ליחידת דיור אז זה 5%, שזה 20,000 שקלים.

אז אולי נכניס "הזול מביניהם"?

הוא תמיד יכול לבחור את הברירה שבחוק. להמתין את ה-4 שנים.

עודד, שהוא יחליט. הרי אנחנו רוצים לפתור בעיה קריטית. הבעיה היא שבמקרה הזה הם גובים ממנו מס רכישה גבוה ופעמיים. אנחנו מורידים את זה עכשיו. מה שאתה מעלה זה בסדר.

עודד, הוא מתקן את זה בהמשך. ברגע שתהיה דירה הוא מתקן את זה.

זה נכון החשש שאתה מעלה.

כשאתה מסווג את זה לקרקע, אתה מוציא לו הודעת חיוב על קרקע.

מה שיקרה, שאותו אדם ישלם גם על קרקע וגם דירה.

הוא יחליט, הוא לא צריך.

אם חולפות עוד שנתיים ואנחנו מגיעים לארבע שנים והוא ייכנס לחוק?

מה עם מקרה הפוך. לאדם יש דירה והוא קנה בקבוצת רכישה ואחרי שנתיים הוא ימכור, אתה לא תחשיב לו את זה כקרקע, תפטור אותו לגמרי. יש לו דירה היום ועכשיו הוא יקנה בקבוצת רכישה. לאחר שנתיים הוא ימכור את אותה קרקע. אתה לא אומר לו שעכשיו יש לו קרקע ושישלם 5%. במקרה הזה הוא לא משלם כי עדיין לא קיבל את המסירה שלו.

זה כאילו שהוא משפר דיור.

לא קרה שום דבר. מס שבח אולי יהיה לו בפער אבל מס רכישה לא יהיה לו, הוא יהיה פטור. אבל כאן המקרה הזה הוא פחות טוב כי אין לו דירה. יש לו בסך הכול קבוצת רכישה על הנייר. הוא כבר רואה את הברוך והולך וקונה במקום אחר. עכשיו אתה רוצה ממנו כמו קרקע? אתה פוגע בו.

מצד שני, הוא יוכל למכור את הזכות שלו בקרקע. יש לו גם את האופציה הזאת.

ואז מה יהיה לו?

אם באמת זה תקוע – אם אנחנו מסכימים שאלה התקופות - - -

מס רכישה הוא יצטרך לשלם בכל מקרה.

הוא ישלם כמו קרקע?

אין מקרים של שנתיים.

חבר'ה, בשנתיים לא בונים.

הוא רואה שהעסק לא מתקדם.

מי רץ לקנות דירה אחרי שנתיים?

הוא קנה אצל ענבל אור וחלפו שנה שנתיים.

שי, מה אתה עונה לו?

החקיקה הזאת נותנת מענה לסיטואציות קיצוניות וכואבות, את זה אנחנו יודעים. מי שקנה, מבחינתו זאת היתה אמורה להיות דירה.

מקרים כמו ענבל אור, זה מקרי קצה. זה לרוב לא קורה. מישהו קנה דירה לפני שנתיים וכבר הולך וקונה דירה נוספת?

אגב, גם ברמת השרון זה לקח זמן. בגדול, ניתן פה מענה למקרים קיצוניים, שאנשים נתקעו לתקופה של שנים, לא לשנה שנתיים. מי שאחרי שנתיים אומר זה נראה לי תקוע אז בוא תשנה את זה לקרקע, אז קודם אנחנו נבדוק אם זה המקרה. אם כן, אז ישנו לו.

אם זאת באמת בעיה מהותית.

צריך לזכור שזה 5% ולרוב מרכיב הקרקע הוא מרכיב נמוך. הרי זה היתרון בקבוצת רכישה, שמרכיב הקרקע הוא מרכיב נמוך. הרי זה היתרון בקבוצת רכישה, שמרכיב הקרקע הוא יחסית מרכיב נמוך, לעומת דירה שאני מכמת לו גם את עלויות הבנייה.

אגב, גם בדירה יחידה, צריך לזכור שהוא כנראה הוא הגיע לשומה של כמה אלפי שקלים.

לכן, אני לא רואה בזה בעיה. מי שאחרי שנתיים רוצה לתקן ואנחנו מוצאים שאכן זאת הסיטואציה שזה נתקע, אנחנו נשנה לו את הסיווג.

ענבל אור זה מקרה קצה אבל היא פגעה באלפי אנשים. במקרה הקצה הזה אתה מדבר על אלפי אנשים.

ענבל אור מטופל.

עברה שנה וקבוצת הרכישה התרסקה או נעלמה. עכשיו הוא קונה במקום אחר והוא רוצה לקבל משהו מקבוצת הרכישה ומוכר את הזכויות שלו. 5% זה יכול להיות סכום משמעותי.

מעבר לזה, אם אתה מגדיר את זה כקרקע, יכולות להיות פגיעות בדברים אחרים. אם אתה אומר שהוא מכר קרקע, יכולה להיות לו פגיעה במס הכנסה שלילי, יכול להיות בעוד מקומות. לפגיעה של החוק יכולות להיות השלכות. אם בשנה האחרונה הוא מכר קרקע, מסתכלים עליו כאילו הוא אדם עשיר. אתה הופך אותו לסוחר נדל"ן. צריך מאוד להיזהר מהפגיעה כי יש לזה השלכה.

אנחנו מדברים על קריאה ראשונה. אני גם שמח שיש הסכמה עם הממשלה. שמעתי בשקט ששי אומר לחברים אצלו שבענבל אור הם מטפלים. הרי ענבל אור זה לא דבר שעומד באוויר ואני מתאר לעצמי שהם לא ישאירו את הדבר הזה כך.

אנחנו צריכים לראות את החוזר שלהם לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אתה יודע שכשהתחלנו לטפל בבעיות שהגיעו אלינו, גם רשות המיסים אמרה שאם יש כיוון של חקיקה, אז הם יקפיאו את הדברים האלה.

צריך להודות להם שהם עשו את זה.

חשוב מאוד להעביר את זה בקריאה ראשונה. אם זה עובר בקריאה ראשונה בוועדה ולאחר מכן במליאת הכנסת, זה כבר כיוון שהם מסכימים איתו. אז אם יש ענבל אור, אז נראה. או שיגיעו אלינו פניות או שהם יפתרו את הבעיות.

אורי, אם יהיו בעיות בעוד שנתיים, נעשה שינוי חקיקה.

עצרתי אותך כשדיברת על עיכוב בגלל קברים. אני מאפשר לך להגיד את זה כי יש מקרה אחד שהוא בעייתי. יש בעיה עם גולובנציק.

יש היום פחות מקרים.

הוא יודע שבצומת מורשה זה כך. אנחנו יודעים שבבית שמש יש קבוצה - - -

אתה מדבר על גולובנציץ.

הצעת החוק נותנת לזה מענה בהתחלת בנייה בלי שיקול דעת בכלל.

כן. אני עצרתי אותו כי אמרתי שאין. אבל כן יש מקרה כזה אז יש גם את האמירה הזאת.

נעביר את זה ואם תהיה בעיה בעוד שנתיים ויצוץ משהו חדש, נעשה תיקון חקיקה.

אני מסכים.

אני רוצה לבדוק לעצמי לקראת קריאה שנייה ושלישית שאינם בשליטתו של הרוכש. מה זה נקרא שליטתו של הרוכש?

שלא הוא אשם בזה. אם הוא מעכב אז זאת בעיה.

השאלה מה נכנס להגדרה?

הוא שואל מה ההגדרה ל"שאינו בשליטתו"?

זאת הגדרה מקובלת שנמצאת גם לגבי השחלוף עליו דיברת קודם. גם שם זה צריך להיות בנסיבות שאינן בשליטתו.

"הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – דירת מגורים יחידה), התשע"ח-2018.

בהסכמה עם הממשלה על-פי הנוסח שאת הקראת, אני מבקש להצביע להכנה לקריאה ראשונה. מי בעד אישור הצעת החוק?

הצבעה

בעד – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – דירת מגורים יחידה), התשע"ח-2018, נתקבלה.

הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה. אני מודה לכם על הסכמה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:50.