ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-21OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 613

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, כ"ג באייר התשע"ח (08 במאי 2018), שעה 8:00

הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשע"ח-2018 (מ/1217)

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

יעקב אשר

לאה פדידה

סעיד אלחרומי

ענת אסרף - מפקחת ארצית על הבחירות, משרד הפנים

רון אלמוג - לשכה משפטית, משרד הפנים

עמי ברקוביץ - ממונה חקיקה יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ביאן ותד - רפרנטית תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

עדי נוי - ס' יועמ"ש איו"ש, משרד הביטחון

אילנה גימפלסון - קצינת ייעוץ במדור פנים, משרד הביטחון

יצחק בקר - עוזר בכיר ליועץ המשפטי, משרד מבקר המדינה

חיאם קעאדן - סמנכ"ל מגזר ערבי, מרכז השלטון המקומי

מירה סלומון - עורכת דין, מרכז השלטון המקומי

לירון דורון לוי - רמ"ט היו"ר, מרכז שלטון מקומי

שמואל שפט - ראש צוות חקיקה, עיריית ירושלים

עופר בן-אליעזר - ראש מועצת רמת ישי

מורן ישראל - יו"ר, זה מקומי - המפלגה המקומית הישראלית

גלעד קרן

לאה קריכלי

יפעת קדם

הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשע"ח-2018, מ/1217

שלום, אני פותח את הדיון. אנחנו דנים בהמשך הכנת החוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשע"ח-2018, לקריאה שנייה ושלישית. אני אתחיל עם כמה דברים כלליים. ראשית, אני בדרך כלל לא נוהג לעשות ישיבות ב-08:00 בבוקר. עשיתי את זה, כי אחרת לא הייתה ישיבה השבוע. גם הייתה בקשה של משרד הפנים שהנושא מאוד דחוף. אני משתדל כשאני יכול כן להתחשב במשרד הפנים, לכן עשיתי את זה. מצד שני, יש לזה מחיר. המחיר בצד השני זה שאני רוצה לסיים את ההקראה ואת החקיקה היום, אבל אני לא אלך עכשיו לשינויים דרמטיים. אנחנו נעביר את כל השינויים הטכניים שרציתם. אני לא אלך פה לאיזה שהוא מהלך שנוי במחלוקת. אם יש לכם מהלכים שנויים במחלוקת, ייתכן והם יידחו, את זה אני אומר לכם כבר עכשיו. מה שהיה בסעיף 12 בהקראה הקודמת, אם עדיין ייראה שנוי במחלוקת, אנחנו כנראה לא ניכנס לזה. אני כן רוצה לאפשר לסיים את החקיקה. הבנתי שמדובר בלחץ של לוחות זמנים, לכן קבעתי. אני רוצה רגע לשמוע מאיו"ש איך הנושא של החקיקה הזאת יקודם בבחירות המקומיות ביהודה ושומרון. בקשה.

אנחנו לא הכרנו את החקיקה הזאת עד בערך לפני שבוע-שבוע וחצי כשקיבלנו את הטיוטה הזאת מיועמ"ש משרד הפנים. אנחנו השבנו להם שכדי שנוכל לטפל בזה צריך שסגן הביטחון יתעדף את זה בתוך תכנית העבודה שלו. אני לא יודע אם הם כבר פנו אליו או לא פנו אליו. הגורם שאותנו מנחה זה סגן שר הביטחון. יש לו תכנית עבודה שאנחנו צריכים לעמוד בה, לא לטפל בשום דבר אחר שלא נמצא בה. אם יש משהו דחוף, וזה קרה בשנה האחרונה בענייני - -

אתה מדבר על המסלול של צו אלוף.

כן. זה המסלול שאני מכיר.

וכרגע זה לא בתכניות העבודה שלך.

יש לנו תכנית עבודה שנקבעת על ידי סגן השר. הוא יכול לשנות. כבר היו שני תיקוני בחירות השנה.

את זה אני מבין. סגן השר מודע לעניין, הוא כבר מכיר את זה?

מה שאני מכיר זה שסגן השר אישר, הוא הכניס לתוך תכנית העבודה בסדר עדיפות עליון שני תיקוני בחירות קודמים. אחד כבר נחתם, שזה השוואת מועדי הבחירות בין המועצות המקומיות והאזוריות. השני שהוא הכניס לתכנית העבודה זה הנושא של הצבעת חיילים. קיבלנו בקשה להכניס אותו לפני כמה חודשים. הוא נמצא בשלב של טיוטה מתקדמת בתוך תכנית העבודה. לגבי התיקון הזה, אני לא יודע אם הוא נכנס עדיין לתוך תכנית העבודה.

יש שתי דרכים נוספות, תגיד לי אם אתה מכיר, שאפשר להוסיף את זה בלי לחכות לצו אלוף. אתה בדקת את זה בהמשך להנחיה של יועמ"ש של הכנסת?

כן. ההנחיה של היועמ"ש אומרת שמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים צריכה להתייחס לנושא הזה במהלך הליך החקיקה.

מה טוענת מחלקת ייעוץ וחקיקה?

אנחנו עוד לא התחלנו עבודה על זה, לכן אני לא יודע להגיד בוודאות, אבל יכול להיות שחלק מתיקוני החקיקה באיו"ש מוחלים אוטומטית כי יש חוקים באיו"ש - -

אני יודע, בגלל זה אני שואל. אל"ף, אתה צודק, שנינו יודעים את זה שיש חוקים שכבר חלים באיו"ש וכל תיקון בהם נמצא וחל אוטומטית, כמו ביטוח לאומי ודברים כאלה.

בבחירות לכנסת זה כך.

אז לדעתי גם החוק הזה צריך להיות.

המצב הוא שלא.

אפשר לתקן את זה?

אני לא חושב.

למה לא? אם החוק של הבחירות לכנסת חל אוטומטית, למה שהחוק הזה לא יחול?

לשכת השר פנתה לסגן שר הביטחון. כרגע זה עוד לא נמצא בתכנית העבודה כי זה עוד לא עבר בכנסת, אבל סגן שר הביטחון מסר ללשכת השר - -

זה בסדר, זה הבנתי. זה הפתרון במסלול צו אלוף.

פנינו לסגן השר. סוכם איתו שכשזה יועבר בכנסת, כשזה יאושר, זה ייכנס בעדיפות ראשונה לתכנית העבודה. זה בדרך של צו אלוף, כששם זה תלוי ביועמ"ש איו"ש, אם זה ייעשה בדרך של העתקה או החלה אוטומטית. כרגע אין תחולה אוטומטית.

תחולה אוטומטית זו לא החלטה של אלוף, תחולה אוטומטית זה הגדרה של חוק שהכנסת מגדירה.

בצו האלוף אפשר להעתיק את ההוראות, אפשר להחיל את החוק.

הבנתי. זאת אומרת, זו החלטה של צו אלוף על ההחלה האוטומטית?

כן.

אדוני היו"ר, מכיוון שהחוק של הכנסת הוא חוק פרסונאלי, אז הוא חל אוטומטית על כל אזרח גם כשהוא באיו"ש. לגבי רשויות מקומיות באיו"ש, אז יש צו אלוף שנקרא "צו המועצות האזוריות" או "צו המועצות המקומיות". חלק מהחוקים של הכנסת כן מוחלים שם באמצעות צווי אלוף ספציפיים. אנחנו מתקנים את התקנות.

אתה אומר שזה לא חל פרסונאלי.

זה לא פרסונאלי. זה חוק שרלוונטי לרשויות המקומיות, לא לאנשים, לכן זה ידרוש, לפחות נכון להיום, תיקון של צו אלוף. התיקון לא נראה לי מורכב מידי.

יש דרך אחרת? אלעד, אני מבקש שתבדוק אצלנו אם יש דרך אחרת. אם כן, נעשה את זה עכשיו. אם לא, נשאיר את זה.

משהו מאוד חשוב, פנינו איתו למפקחת הארצית על הבחירות וגם הוגשה הסתייגות בפעם הקודמת. קיימת אנומליה היום בחוק שלא מאפשרת לנו כמפלגה להתמודד בבחירות המקומיות. נאמר לנו, נזרק לנו לאוויר: "תתמודדו כרשימה עצמאית", אבל כמו כל מפלגה, כמו שאתה יודע, יש לנו סניפים. במידה והסניפים שלנו יתמודדו באופן עצמאי, המפלגה לא תוכל לקיים כל קשר תקציבי בינה לבין - -

תסביר לי עוד פעם, אתם מפלגה - -

שאין לה ייצוג בכנסת.

היא רוצה להתמודד, או שלצורך העניין היא בהקמה?

היא רוצה להתמודד בבחירות המקומיות.

ועכשיו אתם אומרים: "למרות שאנחנו עוד לא בכנסת, אנחנו רוצים כסיעה להתמודד".

אנחנו רוצים להתמודד כסיעת אם לסיעות בנות ברשויות שונות. בחלק מהיישובים יש לנו כבר נציגות קיימת, חברי מועצה מכהנים שבחרו להצטרף למפלגה שלנו. הבעיה כיום זה שההגדרה של מפלגה, לפי חוק הבחירות - -

זה רק מה שקיים?

זו רק מפלגה שיש לה ייצוג בכנסת.

אם אורלי לוי רוצה להתמודד כמפלגה שאין לה עוד נוכחות בכנסת בבחירות המקומיות, אסור לה?

זו שאלה לגבי אורלי לוי, כי לה ספציפית יש ייצוג בכנסת.

היא לא מכהנת כמפלגה.

מפלגה או סיעה. אם היא נחשבת כסיעת יחיד, לדעתי יש לה את האופציה הזאת. אם משה בוגי יעלון, שיקים מפלגה, ירצה להתמודד בבחירות המקומיות לפני שיהיו בחירות ארציות, הוא לא יוכל לעשות את זה.

למה לא?

כי אין לו ייצוג בכנסת. זה במידה והוא רוצה להתמודד כמפלגה.

אבל אתה עוד לא מפלגה, עוד לא נבחרת.

מפלגה, וזה על פי חוק המפלגות, זו מפלגה שנרשמה אצל רשם המפלגות. נרשמנו, יש לנו סניפים, אנחנו מעוניינים להתמודד. במידה והרשימות שלנו יתמודדו כרשימות עצמאיות, אני לא אוכל לתמוך. במידה ואני אתן שקל, יחשיבו את זה כתרומה מתאגיד לרשימה עצמאית. אם תפתרו את הנושא הכלכלי כך שאני אוכל להיות סיעת אם לאותן סיעות בנות, מצוין.

בוא נשמע התייחסות של היועץ המשפטי.

ההתייחסות שלך היא יותר לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) מאשר לחוק שלפנינו.

גם וגם, כי כרגע אין שום דרך.

אתה דיברת על מניעה להתמודד. החוק הזה לא מונע ממך להתמודד, אמנם לא כמפלגה אלא כרשימה. החוק שעוסק בבחירות לא מונע ממך להתמודד. אתה מדבר על בעיית מימון, שהיא בעיה שקיימת בחוק רשויות מקומיות (מימון בחירות). זה לא חוק שהוא כרגע על השולחן שלנו. אני מסכים שבחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) יש אי שווין אינהרנטי בין מפלגות קיימות לרשימות עצמאיות.

אם אני מצליח לסכם את מה שהבנתי משניכם, אז המצב הוא מפלגה שעדיין אין לה ייצוג בכנסת יכולה להתמודד לפי החוק הזה ברשויות המקומיות, לא לממן.

לא, היא לא יכולה.

היא יכולה להתמודד כרשימה.

רשימות עצמאיות. שנינו מבינים שהבעיה זה המימון.

לא, זה הרישום. אני כמפלגה לא יכול להתמודד. אתה כמפלגה יכול להתמודד בבחירות המקומיות.

נשים את המימון בצד, נתעסק רק ברישום.

שים את המימון בצד. אני לא יכול להירשם כמפלגה בבחירות המקומיות.

אני אשמח לשמוע מה ההבדל. אם אין בעיה של מימון, מה ההבדל אם אתה רץ כרשימה שקוראים לה איקס או כמפלגה שקוראים לה איקס בבחירות לרשויות המקומיות?

אני הסברתי לך. אם עכשיו יש לנו תקציב שנאסף - -

אמרת שהמימון הוא לא בעיה.

אני לא מדבר על המימון של הממשלה ומה אתם מצפים.

לא קשור. לא הבנת את ההגדרה שלי. שים את כל נושא הכספים, כולל העברת כספים - -

אין כסף.

לא שאין כסף.

הבנתי, אני שם אותו בצד.

אני מבין שיש בעיה. שים אותו בצד.

אני נותן לך את הרציונל. נניח שיש לנו סניפים ב-10 יישובים ברחבי הארץ. נניח והסניפים רוצים לרוץ עם השם "זה מקומי" בדיוק כמו שהליכוד רץ עם השם. אנחנו רוצים להישאר עם השם "זה מקומי". במידה והם לוקחים את השם "זה מקומי", האם זה מוניטין שנתרם על ידי המפלגה לאותה סיעה מקומית, האם זו תרומה של תאגיד? אנחנו רוצים להגיש רשימות בנות וסיעות בנות, יש לנו חברי מועצה מכהנים, איך אנחנו נרשמים? אני רוצה להתמודד כמו שאתה מתמודד.

אתה אומר שהכסף זו בעיה אחרת, צריך לטפל בה בדרך אחרת.

נכון, זו גם בעיה שצריך לטפל בה, אבל קודם יש בעיה מהותית של חוסר שוויון ביכולת שלי להתמודד.

משרד הפנים, יש לכם תשובה? עזבו את הכסף, אפס אירועי כסף, רק את העניין שהוא רוצה שהמותג יהיה זהה בכל הארץ. יש לו מניעה לעשות את זה?

אין לו מניעה להשתמש בשם. אם יהיו באותה רשות מקומית שתי רשימות שיתחרו על אותו שם, מנהל הבחירות יצטרך להכריע מי זכאית מביניהן לשם, בין השאר לפי גודלה של המפלגה.

השאלה אם יש בעיה להוסיף איזה סעיף שאומר שמפלגה שאין לה ייצוג עדיין בכנסת, או שלא היה לה ייצוג בכנסת, תוכל לפעול, להתמודד בבחירות המקומיות בצורה ארצית תחת המותג של אותה מפלגה, משהו כזה.

כרגע בחוק הרשויות המקומיות (בחירות) אין שום מעמד למפלגה שהיא לא בכנסת. יש מעמד לסיעות הכנסת ולמפלגות שיש להן ייצוג בכנסת. אין שום מעמד עודף למפלגה, היא מתמודדת כמו כל רשימה חדשה.

אתה אומר שיכול להיות שהבעיה שיש הרבה מפלגות.

מסכים. צריך לאסוף רשימה של 200 תומכים באותה רשות מקומית שמגישים מטעמם את הרשימה.

אתה מבין את הבעיה שהוא מתאר פה?

התסריט שבו באותה רשות מקומית מישהו אחר ירצה "לגנוב" להם את השם ולהשתמש בו - יש לזה פתרון. מנהל בחירות בסוף יכריע. אם יש מפלגה ארצית שיש לה זיהוי ארצי, סביר להניח שהוא ייתן לה את העדיפות בשם, אם באמת תהיה מריבה על השם "זה מקומי" באחת הרשויות.

אז מה אתה מציע לעשות? לא לגעת? יש לכם רעיון לשינוי שכן אפשר לעשות?

שוב, זה למעט המימון. מבחינת ההתמודדות אנחנו לא חושבים שיש כאן איזה שהוא קושי. אם נגיע למצב שבו שתי רשימות נאבקות על אותו שם, למנהל הבחירות יהיה מנגנון להכריע ביניהן. אם יש כאן מפלגה ארצית, זה נותן לה יתרון.

אפשר להוסיף סעיף שברישום, במידה ויש ויכוח על שם, יינתן תעדוף לרשימה מקומית שמייצגת מפלגה, משהו כזה? הרי אם אין בעיה של שם, אין בעיה. אם תהיה בעיה של שם, צריך לתת תעדוף למפלגה קיימת.

הסיפור הוא לא רק שם.

אני יודע.

הוא גם לא רק כסף. הוא סיפור של מה מערכת היחסים, באיזו מסגרת אנחנו רצים. היום במסגרת החוק יש רשימה, יש סיעה, יש רשימה בת, סיעה בת וסיעה אם.

בעיני זה נושא מעניין.

הוא עניין חוקתי לבחירות הקרובות.

ברור שהוא רלוונטי גם לבחירות הקיימות. הוא נושא חדש, הוא לא עלה - -

יש הסתייגות על זה.

של מי ההסתייגות?

של חברת הכנסת יעל פארן. היא הגישה בישיבה הקודמת.

נדבר על ההסתייגות אחר כך.

צריך להיזהר שלא יהיה מצב שיירשמו מפלגות שלא התמודדו לכנסת.

צריך להיזהר ממצב שבו מפלגות לא יוכלו להתמודד במדינת ישראל באופן שווה, להיזהר ממצב שרק מפלגות שיש להן ייצוג בכנסת יוכלו להתמודד.

עופר, נושא חדש, אנחנו לא מדברים עליו עכשיו. האם בסעיף 12 יש לכם הצעה לנוסח חדש?

לא מעבר למה שנדון.

זה סעיף שעושה שינוי בהתמודדות, במידה ויש בעיות בכל מיני ועדות. הייתה התנגדות של חבר הכנסת יעקב אשר.

אנחנו רוצים לחזור לפסקה (21)(ב)(א1) לגבי ועדת קלפי מיוחדת שסופרת קולות חיילים. אנחנו הצענו שתהיה ועדת קלפי של שלושה. בדיון עלתה טענה שגם ברשויות גדולות יש 5,6 סיעות, לכן אפשר לתת ייצוג לכל חבר סיעה. בדיון הסכמנו לזה, אבל אחר כך בדקנו את הנתונים. גם ברשויות בינוניות יש בין 10 ל-16 סיעות בכל רשות מקומית. לתת חבר אחד לכל סיעה בוועדת קלפי - זה עדיין 16 אנשים שיושבים וסופרים פיזית פתקים. אנחנו מבקשים לחזור לנוסח הקודם, לנוסח של ועדה של שלושה, כאשר כל הרשימות האחרות הן משקיפות בוועדה. הן יכולות לפקח על הספירה, אבל טכנית הספירה נעשית על ידי שלושה נציגי הסיעות הגדולות ביותר.

מי בוחר את 3 הסיעות?

מי התנגד לזה בדיון?

אני התנגדתי.

מי בוחר את 3 הסיעות?

ועדת הבחירות. ועדת הבחירות מורכבת מהנציגים של כל סיעות המועצה. היא בוחרת את 3 הסיעות.

ואם במקום 3 נעשה 5 כדי שיהיה קצת יותר רחב?

אפשר גם 5.

נראה לך הגיוני 5 סיעות? השאר משקיפים.

אין בעיה.

אז נעשה את זה 5, כאשר השאר משקיפים. שלא יהיה 16, כי אני מבין שזה מספר בעייתי.

(23) בסעיף 84ט –

בסעיף קטן (א), במקום הרישה עד המילים "שליד הרשויות" יבוא

"ועדת קלפי מיוחדת שמונתה לפי סעיף 82(א1) (בפרק זה – ועדת קלפי

מיוחדת) תהיה אחראית לקבלת המעטפות של אלה שהצביעו בקלפיות

לאסירים, לבדיקת קולותיהם ולספירתם; מיון המעטפות של אלה

שהצביעו בקלפיות כאמור והעברתן לוועדת הקלפי המיוחדות שמונו

ברשויות";

בסעיף קטן (ב), במקום "לוועדת הבחירות" יבוא "לוועדת הקלפי

המיוחדת";

בסעיף קטן (ד), לפני "חברי ועדת הבחירות" יבוא "חברי ועדת

הקלפי המיוחדת" ובמקום "לדעת ועדת הבחירות" יבוא "לדעת

ועדת הקלפי המיוחדת";

(24) בסעיף 84י –

בסעיף קטן (א), במקום "ועדת הבחירות" יבוא "ועדת קלפי

מיוחדת";

במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) על חתימת הפרוטוקול ועל הערות לפרוטוקול יחול הוראות

סעיף 64(ב).";

אלה תיקונים טכניים שנובעים מהשינוי של ועדת הקלפי המיוחדת. כשהקמנו את ועדת הקלפי המיוחדת - -

עם החמישה חברים?

כן.

זה לפי גודל הולך? מי קובע מי החמישה?

ועדת הבחירות מורכבת מנציגי הסיעות במועצה. הם בוחרים חמישה. זה כמו שהם בוחרים ועדת קלפי רגילה בכל מקום אחר.

זה טכני לחלוטין. בוא תמשיך.

(25) אחרי סעיף 97ב יבוא:

"הארכת מועדים 97ג (א) כל מקום שחוק זה קובע שפעולה מסוימת תיעשה

מספר מסוים של ימים לפני יום הבחירות, רשאי שר

הפנים, לא יאוחר מהיום ה-100 שלפני יום הבחירות,

אם ראה סיבה מספקת לכך, להאריך את המועד לאותה

פעולה עד לחמישה ימים נוספים; הודעה על החלטה

כאמור תפורסם ברשומות.

ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עתירות וערעורים

לפי חוק זה."

זה תיקון מהותי חדש שאנחנו מבקשים להוסיף. אנחנו רוצים לתת סמכות לשר הפנים לתקן מועדים לאורך הבחירות. כדי לא לפגוע בהסתמכות של רשימות ומועמדים, הוא יעשה את זה לפני יום ה-100 שלפני יום הבחירות. יש סמכות דומה בכנסת לוועדת הבחירות המרכזית. הוספנו את המגבלה של ה-100 יום שלא קיימת בכנסת.

ברגע שהוא חצה את ה-100 יום לפני, הוא לא יכול לתת שום הארכה. אם זה לפני ה-100 יום, אתה נותן לו את הגמישות של להאריך עד חמישה ימים.

ההחלטה מתקבלת 100 ימים לפני הבחירות. הוא מאריך מועדים שנמצאים בתוך תקופת ה-100 ימים, אבל הוא מודיע על זה מראש כדי שיוכלו להיערך.

הוא יכול מראש להגיד: השנה, במקום 50 ימים יהיו לך 55 ימים להגיש משהו.

לתת גמישות. זה גם עד חמישה ימים.

ולהודיע מראש, כדי שכולם יוכלו להיערך בהתאם.

אני רוצה לבחון עכשיו אם אפשר להוסיף משפט שאומר שתיקון זה יחול על כל הרשויות שמתוקצבות מתקציב המדינה. אז אני פותר את הבעיה, לא צריך צו אלוף, לא צריך כלום. אני מבקש שתבדקו ותתנו לי תשובה אם זה אפשרי. כבר עשו את זה בחוקים אחרים. יש את זה בתיקונים אחרים. אנחנו חוסכים את כל העבודה שאני לא יודע אם תקרה או לא תקרה. אני לא רוצה להפלות פה לרעה את הרשויות ביהודה ושומרון. תרשמו לעצמכם להוסיף תיקון: תיקון זה יחול על כל הרשויות שמתוקצבות מתקציב המדינה. תבדקו ותחזרו אלי.

סעיף 2 מתקן את חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם). זה סעיף מהותי ביותר, לדעתנו גם בעייתי ביותר. פסקה (2) עוסקת במועמד שזכה ב-75 אחוז מהקולות אבל הרשימה שלו לא זכתה במנדט. כאן יש הצעה של הממשלה שאומרת שגם אם מועמד זכה ב-74.9 אחוז מקולות הבוחרים בבחירה ישירה והרשימה שהוא רץ בראשה לא זכתה במנדט, הוא יצטרך להתמודד בסיבוב השני.

מישהו רוצה להסביר לי את ההיגיון של זה?

הבחירות למועצות הרשויות הן בחירות יחסיות כמו הבחירות לכנסת. כל רשימה מקבלת חלק יחסי של מנדטים במועצה. יש סעיף שנועד למקרי קיצון בהם ראש הרשות מתמודד ברשימה ולא הצליח להגיע למנדט שלם. כדי לפתור את הבעיה שראש רשות מכהן לא נמצא במועצה, יש סעיף בחוק שאומר שבמקרה כזה ראש הרשות יצטרף כחבר נוסף. בשני דוחות של מבקר המדינה נמצא שיש תופעה של ראשי רשויות שמריצים רשימות מלאכותיות שכמעט לא משיגות קולות - חלק מהמקרים אפילו אפס קולות - כדי להשיג את המנדט הנוסף. אז יש רשימה אחת שמתמודדת בבחירות היחסיות, מקבלת את החלק היחסי שלה מקרב ציבור הבוחרים, כאשר ראש הרשות מקבל דרך הרשימה המלאכותית שלו מנדט נוסף למרות שהציבור בבחירות למועצה לא בחר בו. ככה יש עיוות של היחסיות של הבחירות. מבקר המדינה העיר בדוחות שזה ניצול לרעה של הסעיף בחוק, וזה בגלל מקרים שראש רשות זכה באלפי קולות בבחירות הישירות בלי שהוא הצליח להשיג אפילו קול אחד, כלומר, אפילו הוא עצמו לא הצביע עבור הרשימה שהוא עומד בראשה.

איפה זה, באיזה רשויות זה קרה?

יש כאן רשימה. מתוך הדוח של המבקר: זרזיר, טמרה, כבר יאסיף, כבר מנדה, שפרעם וכו'. אלו רשימות שבהן היו אפס קולות לראש הרשות.

כולן מהמגזר.

יש רשויות שהן לא מהמגזר, למשל בית דגן, יבנאל, שזכו למספר ספור של קולות.

למה ההצעה הזאת תפתור את זה?

ההצעה הזאת נותנת תמריץ שלילי לראש רשות להריץ רשימות כאלו, בי הוא מגיע לסיבוב שני ועלול להפסיד את הבחירות. עשינו גם רף של 75 אחוז.

אתה משאיר עדיין את המצב שאם אין לו - - ?

המנדט הנוסף הזה עומד לבחירות של הציבור, כלומר, בסיבוב השני עומד ראש הרשות והמנדט הנוסף. הציבור בסוף יכריע אם הוא רוצה לעוות את היחסיות ולהעניק את המנדט הנוסף. בסיבוב הראשון הציבור עוד לא מודע לכל התוצאות. בסיבוב השני הוא מודע לכך שעומד כאן על הכף מנדט נוסף מעבר למה שהוא בחר בסיבוב הראשון למועצה. הוא מחליט אם לתת את זה לאותו ראש רשות.

אני לא מצליח להבין את הלוגיקה במה שדיבר פה משרד הפנים. ברגע שבאתי לסיבוב הראשון ושמתי פתק לראש הרשות, לא לרשימה, מראש ידעתי מה אני הולך לעשות. מה ההבדל בין זה לבין ההצבעה אחרי זה, הרי בכל מקרה אני מצביע רק לראש הרשות? אתה לא מתקן שום דבר.

אתה רק עושה בחירות כפולות ומיותרות.

בדיוק.

ומשתק את הרשות המקומית.

ומשתק לעוד שלושה חודשים.

בעולם שבו המחוקק נתן דעתו בבחירות המרכזיות וחוקק את החוק הנורבגי בשמו העממי - בזה הוא נתן יתרון מסוים לשרים שהם לא חברי כנסת להעביר חוקים ממשלתיים שלא עוברים הכנה בוועדת בקריאה ראשונה, אלא מגיעים ישר לקריאה שנייה ושלישית להכנה. כאן בא המחוקק ונתן יתרון מסוים. כאן אפילו אין בחירות ישירות. בבחירות המקומיות יש לנו ראש רשות שנבחר בבחירות ישירות, הוא קיבל את אמון הציבור בבחירות הישירות באופן אישי, גם אם הרשימה שאיתה הוא רץ לא קיבלה את אמון הציבור. אין שום סיבה להגיע למצב של סיבוב שני שמשתק את הרשות המקומית. גם כך עוד זמן ממושך לפני הבחירות הרשות משותקת - אסור לה לעשות למכרזים, להיכנס למכרזים חדשים, אסור לה להתנהל בצורה מסוימת לפני הבחירות. עוד אחרי הבחירות סיבוב שני? אנחנו חושבים שהתועלת, שספק אם היא קיימת, מועטה לעומת הנזק.

אני חושב שיש פה סנקציה מאוד דרקונית, מאוד קשה לגבי אדם שנבחר וחייב 75 אחוז. זה עיוות של רצון הבוחר, זה עיוות של רצון האנשים כשאנחנו מבקשים ששני שליש מיישוב מסוים יבחר בראש עיר בכדי שימשיך לכהן. מה אם הוא נבחר ב-70 אחוז, ב-72 אחוז? זה דבר לא נורמטיבי. אני חושב שאפשר להטיל סנקציות, ואני אתן לך טיפ בקשר לסנקציות. יש את יושב-ראש המועצה. אם משרד הפנים רוצה לטפל בסוגיה הזאת ספציפית, אפשר להכניס סעיף שאומר שמי שנבחר והרשימה שלא לא נבחרה לא יכול לכהן כראש מועצת העיר. זה דבר אפשרי. בהרבה רשויות מקומיות היום ראש העיר הוא לא ראש המועצה. אני חושב שאין לזה מקום בסעיף הזה.

לגבי העניין של ההרכב וכמה מההשלכות, אנחנו לא מביעים דעה לגבי פתרון כזה או אחר.

אתם חייבים להתייחס לפתרון.

צריך להבין קודם את הבעיה.

הבעיה הוסברה היטב.

זה לא רק זה.

דרך אגב, אנחנו לא רואים בזה בעיה.

לכן אני פה.

הם רואים בזה בעיה, מבקר המדינה רואה בזה בעיה.

דבר ראשון, לגבי ההרכב. יש 27 ראשי מועצה מכהנים שאכן היו במצב שהסיעה שלהם לא הגיעה למנדט אחד. הם גם טענו שבכלל לא היו להם הוצאות בבחירות האלו, הם לא הגישו דוחות למבקר המדינה, לכן גם ההתנהלות הכספית לא משתקפת על ידנו ולא בפני הציבור.

אתה אומר שאותו ראש מועצה לא מבוקר?

הוא אומר: אני הייתי ראש סיעה שקיבלה חמישה קולות, אני בכלל לא הוצאתי הוצאות, ולמרות זאת הגעתי לארבעים ומשהו אחוזים ונבחרתי כראש מועצה.

זו בעיה אחרת. את זה לא תיארתם כבעיה.

הוא לא בזבז כספי ציבור וזכה באמון הציבור?

לא הבנת מה שאמרתי.

הוא לא הוציא כסף משלו.

אמרתי משהו אחר. כל מה שהם נתנו כהסבר לא רלוונטי למה שנציג מבקר המדינה אמר עכשיו. מה שנתתם כהסבר לא רלוונטי בעיני. אני נוטה להסכים עם הדעה של השלטון המקומי. מבקר המדינה אומר משהו אחר. הוא אומר שמכיוון שהוא לא זכה במנדט אז הוא לא מגיש דוח, ואז כל הכספים שהוא גייס - -

הוא אומר שהוא לא גייס כלום.

אתה יכול לבדוק את זה.

או שהוא מצהיר שלא היו לו בכלל.

אם הוא שיקר בכך שהוא אמר שהוא גייס, אתה יכול לראות את זה. מה הבעיה?

הבעיה היא שסיעת האחות שקיבלה שלושה מנדטים ורצה איתו, תמכה בו, והיא הסיעה האמיתית שלו - -

אז הכל משם, כל הכספים שם. תהיה לך בקרה שם.

ואז אנחנו במצב, כמו שנאמר פה, כאילו מדובר בתרומה מסיעה לסיעה. הוא אמר: אני בעשייה שלי לא מוציא כלום, אבל מי שמהדהד את המוניטין שלי ומי שמפטם אותי כדי להיות ראש מועצה זו סיעה אחרת, שם הם מקבלים.

עם כל הכבוד, יש גם מקרים בהם הליכוד מתמודד ברשימה ותומך בנציג אחר לרשות. הוא יכול להחליט אם הוא מממן או לא מממן.

נכון, אבל לא בצורה מלאכותית שבה מי שעומד כראש מועצה אומר: לי לא היו הוצאות בכלל.

יכול להיות שהוא צודק. יכול להיות שבאותה סיעה לא היו לו הוצאות. אתם צריכים לבדוק אם בסיעה המהדהדת, כמו שקראת לה, ההוצאות שהיו התקבלו כדין ויצאו כדין. זה בסדר גמור.

הוא לא יכול להעביר מסיעה לסיעה.

נכון.

אבל זאת הטענה, זה המצב.

אני אגיד לכם מה אני חושב.

אני אגיד רק לגבי העניין של 75 אחוז. אני מסכים זה נראה מוזר שיהיה סיבוב שני. מצד שני, המצב הנתון כיום הוא כזה שאדם יכול לקבל אפס קולות ולזכות ב40%, לא רוב.

רוב.

רוב הוא מחשיב כמעל 50 אחוז. זו שאלה של הגדרה.

נכון. כש-60 אחוז מהתושבים הצביעו נגד המועמד הזה והוא הופך להיות ראש מועצה ועוד מקבל מנדט נוסף, זה - -

הנושא של עוד חבר נוסף פחות מטריד אותי. אני רק רוצה לוודא שאתם כמשרד מבקר המדינה יכולים לעשות ביקורת הוגנת על הכספים שהתקבלו. זה נראה לי הגיוני.

מה שאתה אומר לא הגיוני בקטע של האחוזים. לפי מה שאתה אומר, בוא נקבע שיש רק שני מועמדים: אחד עם רוב, אחד שלא יהיה לו רוב. אם יש עשרה מועמדים שכל אחד מקבל חמישה ואחד מקבל 40 אחוז - -

אין לו רוב לפי דבריו.

אבל הוא קיבל את אמון הציבור כי יש עשרה מועמדים.

אין לו רוב, יש לו 40 אחוז.

אני חושב שלא צריך לשנות את זה, רק בעניין של הכספים צריך לסגור את הגדרות.

חבר מועצה צריך לקבל רק בשביל להיות חבר מועצה, הוא לא צריך ארבעים אחוז.

איקס קולות.

איקס קולות לפי גודל המועצה. ברור שכשהוא מקבל 40 אחוז, הוא עובר בהמון את האחוזים של חבר המועצה. לגבי האבסורדיות של ההצעה של משרד הפנים, גם אם אתה רוצה לדרוש יותר, ואני חושב שזה לא סביר, אתה לא יכול לדרוש - -

אני רוצה לשמוע מה חושב היועץ המשפטי של הוועדה בעניין הזה.

כפי שהתחלתי להגיד מקודם, אנחנו חושבים שיש פה בעיה מהותית ובעיה פרקטית. מבחינה מהותית יש פה פגיעה בעיקרון של הבחירה הישירה, שזה העיקרון של הבחירות ברשויות המקומיות - בחירה ישירה לראש הרשות ובחירה נוספת לחברי המועצה. מבחינה פרקטית, ההצעה של משרד הפנים, של הממשלה, לדעתי לא תפתור את הבעיה בכלל. היא לא יוצרת שום הרתעה למועמד. מועמד שקיבל מעל חמישים אחוזים, בטח אם אנחנו מדברים על שבעים אחוזים ומעלה, אין לו שום בעיה להתמודד בסיבוב שני, הוא יזכה בוודאות בסיבוב השני. הוא יקבל מימון לבחירות בסיבוב השני. הוא יצטרך להוציא עוד הרבה כסף על ארגון הבחירות לסיבוב השני, כך שאני לא יודע מה ההרתעה. צריך לזכור שהיום אותו מועמד לוקח סיכון הרבה יותר גדול כשהוא מתמודד ברשימה "פיקטיבית". אם הוא לא יזכה בבחירות לראש הרשות, הוא לא יהיה חבר המועצה במשך אותה קדנציה.

אז למה עושים את זה?

עובדה שהוא עושה את זה. כנראה שזה לא מה שירתיע אותו.

משרד הפנים, אתם רוצים להגיב?

רק להערות שהיו קודם לגבי השיתוק. בחירות חוזרות הן תוך 14 יום, זה לא כמה חודשים. הדרישה שלנו היא לא בהכרח שראש הרשות יזכה ב-75 אחוז מהקולות. הדרישה היא להעביר את זה לסיבוב שני כדי שהציבור יבחר. אם הציבור בחר בסיבוב הראשון עם תשעה מנדטים - שתהיה לו את האפשרות לבחור על המנדט הנוסף מול מי הוא יתמודד בסיבוב השני.

אני רק רוצה לומר שעיקרון הבחירה הישירה, להבדיל מבחירות למועצות האזוריות, לא עומד בפני עצמו. זה לא שהוא לא מתמודד ברשימה. הוא גם מתמודד עצמאית לבחירה הישירה לרשות - -

זו רשימה חצי פיקטיבית לפי מה שהם אומרים.

הוא גם חייב להיות ראשון ברשימת מועמדים.

אני מסכם את הנושא. הנושא הוא לא נושא כזה פשוט, הוא נושא מורכב, הוא משפיע מהותית על הליך בחירות כפי שראינו בלא מעט מועצות. אני לא מתכוון לעשות דיון שבא לתקן דברים מהירים. אני לא רואה שבמסגרת לוחות הזמנים שמשרד הפנים מציג אפשר להעביר את הדבר הזה בצורה רצינית, לכן אני אומר למשרד הפנים: אם אתם רוצים לעשות תיקון בעקבות הדבר הזה, תבואו עם פתרון יותר תפור וראוי יחד עם מבקר המדינה, תבינו את הבעיות שיש לו, אם זה בנושא המימוני. הפתרון שמוצע פה לא מתאים. להתחיל לרוץ עכשיו בגלל שזה הגיע זה לא נכון, אני לא מקבל. אנחנו נמשיך בלי זה. סעיף 2(2) לא יעלה להצבעה. אולי נסיר אותו. בוא נמשיך בהקראה.

אני מקריא את סעיף 2 בלי פסקה (2) שעוסקת בנושא שדיברנו עליו עכשיו.

2. בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975 -

בסעיף 6(א), אחרי "מועמד לראש הרשות" יבוא "שאינו מועמד יחיד";

(3)בסעיף 10, במקום המילים "או התפטר" יבוא "התפטר מועמד יחיד" ובמקום

"בסעיפים 6 ו-6א" יבוא "בסעיף 6א";

הסעיפים האלה קשורים, אתה רוצה להשאיר אותם? רק סעיף 2(2) בעייתי?

2(2) (א) ו-(ב).

2(2) (א) ו-(ב) יורדים. השאר זה טכני?

לא, זה לא טכני.

ו-(3) הם טכניים?

לא, הם לא טכניים. זה אותו תיקון. (1) ו-(3) מתייחסים לסיטואציה שבה יש מועמד יחיד לראש הרשות אחרי המועד האחרון להגשת הרשימות והוא מתפטר.

אז אין מועמד.

אנחנו רוצים שבמצב כזה שאין מועמד יהיו רק בחירות למועצה, כשהמועצה בוחרת מתוכה אחד מחברי המועצה שיהיה ראש המועצה.

מתי זה קורה, לפני הבחירות?

לפני הבחירות, אבל אחרי המועד האחרון להגשת רשימות.

זאת אומרת, נוצרה סיטואציה שבה לפני בחירות יש רק מועמד אחד לראשות עיר, כאשר אחרי שהמועמד מתפטר אין יותר מועמדים לראשות העיר.

המצב היום הוא שפותחים את זה מחדש, נותנים לרשימות אחרות להגיש מועמדים.

אני חושב שזה יותר נכון. למה לא?

מה אם מישהו נפטר?

זה אם הוא מתפטר, לא נפטר.

אני לא מבין למה אתם רוצים שהמועצה תחליט.

אם הוא נפטר, כן יבחרו חברי המועצה. אני מבין מה שאתם רוצים. אתם חוששים שיהיה מישהו שיציג את מועמדתו כדי להתפטר אחר כך ומישהו יוכל - -

היה מקרה כזה באחת הבחירות.

אתם מאפשרים לו. האם אתם בעד בחירות כלליות, או בעד בחירות של חברי המועצה? מי יבחר את ראש העיר - המועצה, או שיהיו בחירות כלליות חדשות?

המועצה.

למה לא בבחירות כלליות?

זה אומר שצריך לפתוח שוב את הגשת הרשימות והגשת המועמדים.

כן, פעם ב-5 שנים. אתה לא רוצה לפחות את זה בשביל הבוחרים שלנו? תדחה בעוד שלושה חודשים, מה לעשות. אתה מדבר על סיטואציה קיצונית. אני לא מדבר באמצע הקדנציה, שאז יש מנגנון שאומר כמה זמן לפני בחירות והכל בסדר. אנחנו מדברים על מצב שבו יש מועמד מקובל על כולם, רק ששבוע לפני הבחירות הוא התחרט כי אשתו אמרה לו: אם אתה הולך לבחירות, אני עוזבת אותך. פעם ב-5 שנים האזרחים יכולים לבחור ראש רשות. אתה אומר להם: לא, בסיטואציה הזאת תבחרו מועצה, היא כבר תחליט בשבילכם.

כי אין מועמדים.

אז בוא נעשה מועמדים.

יש חשיבות בלערוך את הבחירות בכל הרשויות המקומיות באותו יום. רשות כזאת אנחנו מוציאים מהסבב, דוחים לה את הבחירות.

נכון, חד פעמי.

אתה לא מוציא אותה מהסבב. כמו שיש בחירות לסבב שני, יתנו עוד שלושה חודשים.

נראה לי יותר הגיוני פעם ב-5 שנים מאשר לתת למועצה.

יש ראש עיר שכשהוא מתמודד שאר האנשים אומרים: אין לנו סיכוי להתמודד מולו. אם הוא מתפטר שבועיים לפני הבחירות, יהיו הרבה מועמדים.

נכון.

זאת בדיוק הסיטואציה. את זה זה בא למנוע.

למה למנוע?

מה אתה מציעים? אתם מציעים שחברי המועצה יבחרו את ראש הרשות, זאת אומרת, יכול להיות שאיזו סיטואציה פוליטית של כמה מפלגות תביא את ראש הרשות. אתה הולך כנגד הרעיון של בחירה ישירה בה האזרח בוחר את ראש העיר שלו.

תסביר לו מה קורה היום.

זה מה שקורה היום.

מה שקורה היום הבנתי. ההצעה של היושב-ראש היא לדחות את זה בשלושה חודשים. כשאתה פותח את זה מחדש אין "שירקס". אז אנשים יחשבו ויגידו: ההוא עזב? אני עכשיו מתמודד.

זה ימנע ממנו להתפטר במקומות האלה. אם הוא חושב שיש לו קומבינה במועצת העיר הוא יעשה את זה. ככה הוא לא יעשה את זה.

אם זה מה שתגיד, אז יום אחרי שהוא ייבחר הוא יתפטר. מה אתה עושה?

זה בחירות.

אתה הולך לבחירות.

אם הוא מתפטר אחרי הבחירות, אז יש בחירות מיוחדות רק לראש רשות.

על זה אני מדבר.

כאן אנחנו מדברים על מועד הבחירות הכלליות לכל הרשויות המקומיות, למועצות ולראש הרשות.

אז לא הייתי ברור. הבחירות למועצת העיר יתקיימו בזמן. אני מפריד פה. אתה לא מוציא אותם מהבחירות. אם נוצר מצב שמכל סיבה שהיא ביום הבחירות אין מועמד לרשות, יתקיימו הבחירות למועצת העיר בזמן, כלשונן, כפי שהיה מתוכנן, כאשר במקביל נערכים לבחירת ראש רשות כפי שהיה אמור להיות.

החוק מתייחס למצב שבו אין מועמדים, יש בחירות במועצה. זה כבר החוק היום קובע.

אז אתה לא מוטרד מההיפרדות של הבחירות למועצה.

החוק קובע שיש בחירות למועצה, כאשר המועצה בוחרת יושב-ראש. זה מה שקורה כשאין מועמדים בכלל. אנחנו מבקשים להתייחס למצב שבו יש מועמד יחיד שהתפטר ואין בכלל מועמדים.

הדיון נגמר. אנחנו מדברים על סיטואציה שבה הגענו ליום הבחירות בלי מועמד לרשות. זו הסיטואציה?

מה קורה אם הוא נפטר?

יש היום שני מסלולים: אחד, אם אין בכלל מועמדים; שניים, אם יש מועמד יחיד שהתפטר. החוק כבר היום קובע את ההסדר כשאין בכלל מועמדים, וזה בחירות למועצה, כאשר היא זאת שבוחרת יושב-ראש.

איך מגיעים למצב הזה?

אף אחד לא הגיש מועמדות.

זה סיפור אחר. היה זמן לכולם להגיש מועמדות, רק לא הגישו. זה צריך להישאר בפני עצמו. אנחנו מדברים על סיטואציה שנייה, וטוב שאתה מדייק אותי, שהיה לנו מועמד יחיד שהסיר את המועמדות שלו. אנחנו עכשיו בלי מועמד לרשות, וזה אחרי שהיה לנו מועמד. זו הסיטואציה שאנחנו מדברים עליה.

הסיטואציה היא ראש עיר פופולארי שהחליט שהוא לא ממשיך. הוא רוצה מישהו מהחבר'ה שלו. הוא שם את עצמו, אבל אז הוא אומר: המועצה תבחר.

כמו שאמרתי, זה כמו שהוא נבחר ויום אחרי זה מתפטר.

הניצול לרעה של המצב היום ברור לוועדה? אם אותו מועמד מתפטר, הוא יכול לקבוע מי יהיה המועמד. זו הבעיה שקיימת.

זה מה שאמרתי.

בסיטואציה הזאת שהיה מועמד שהתפטר או חס וחלילה נפטר בתקופת זמן שלא איפשרה למועמדים נוספים להגיש את מועמדותם, הבחירות למועצה יתקיימו במועדן, ללא שום קשר, והציבור, שזה מה שאנחנו רוצים פה, ייתן פרק זמן חדש לבחירות חדשות לראש רשות, לא חברי המועצה.

נכון.

צריך לנסח את זה. זה הכיוון.

אם הוא נפטר - החוק כפי שהוא היום.

לא, גם אם הוא נפטר. למה לא? תן לציבור לבחור. אם הוא נפטר שבועיים לפני הבחירות, למה לא?

היושב-ראש, אתה צודק במאה אחוז.

צודק.

בתקופה הזאת צריך לבחור מישהו שינהל את הרשות.

תן הארכה של שלושה חודשים.

אתה לא יכול לתת הארכה.

לתקופת הביניים המועצה תבחר.

זה אין לי בעיה. מה קורה כשמועמד נפטר, מי מנהל?

המועצה בוחרת ממלא מקום.

מה הסיטואציה היום כשמועמד יחיד נפטר, מה עושים?

יש אפשרות להציע מועמדים נוספים. הרשימה מציעה מועמדים נוספים. כאן אין את החשש. התיקון שלנו הוא רק בגלל החשש לניצול לרעה.

זה לא אותו מקרה. מה שהוועדה רוצה להנחות זה מקרים בהם מועמד היה מועמד יחיד, אבל הוא הסיר את מועמדתו או נפטר בתקופה שבה אי אפשר היה להגיש מועמדויות נוספות. אנחנו רוצים ללכת להליך שישאיר את הבחירות למועצת העיר בזמן, כאשר במקביל יתחילו בחירות לראש רשות חדש, כמה זמן שזה לוקח. בתקופת הביניים הזאת, כדי שלא יהיה מצב שהרשות תישאר ללא ראש עיר מכהן, המועצה תמנה ממלא מקום או ראש עיר זמני לשלושה חודשים האלה. אז יהיה מישהו שינהל את העניינים.

הייתי מציע לפצל רק את הסעיף הזה, להשאיר כרגע את המצב הקיים.

את הסעיף הזה נפצל. אנחנו ננסח ונעביר אותו במסודר. הוא סעיף טכני. העיקרון פה נאמר. יש הסכמה על העיקרון.

זה יגיע שוב לוועדה לדיון?

פיצול זה כלי שמשתמשים בו לאחד משני דברים: או שמישהו רוצה להרוג משהו מבחינה פוליטית, או בגלל בעיות של לחץ זמנים. הרבה פעמים מפצלים את חוק ההסדרים, דנים בדברים אחר כך. אני דן ברפורמת רישוי עסקים שפיצלתי מחוק ההסדרים. זה לא בשביל להרוג, אלא בשביל לעשות אותה כמו שצריך. אני רוצה להצביע היום על החוק. אני רוצה את הסעיף הזה לדקק ולזקק, לא לעשות בו טעויות, לכן נפצל אותו. הם יביאו נוסח מסודר. אנחנו עכשיו נצביע על פיצול הסעיף.

פיצול סעיף 2(1) ו-(3).

הבחירות לראשות הרשות המקומית זה מתוך רשימות קיימות, או שאפשר יהיה להכניס - - ?

בשביל זה אנחנו מפצלים. מי בעד פיצול סעיף 2(1) ו-(3), שירים את ידו?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים –אין

פיצול סעיף 2(1) ו-(3) אושר.

ההחלטה התקבלה פה אחד. הסעיף הזה פוצל.

(4) בסעיף 24א(ב) –

אחרי פסקה (5) יבוא:

"(5א) בקשה לפי סעיף 17 לחוק הבחירות יכול שתוגש בכל עת אך לא יאוחר

מהיום ה-51 שלפני יום הבחירות, והשר יודיע על החלטתו בבקשה כאמור,

לפי הוראות סעיף 19 לחוק האמור, לא יאוחר מהיום ה-48 שלפני יום הבחירות;

(5ב) עתירה לפי סעיף 20(ב)(1) לחוק הבחירות תוגש לא יאוחר מהיום ה-44

שלפני יום הבחירות;";

בספקה (7), בסופה יבוא "ראש המועצה יודיע לשר על בחירת ועדת

הבחירות, שמות חבריה ומעניהם, לא יאוחר מ-46 ימים לפי יום הבחירות;

לא נבחרה ועדת בחירות בידי המועצה עד המועד האמור, ימנה אותה השר

לא יאוחר מ-42 ימים לפני יום הבחירות";

אחרי פסקה (8) יבוא:

"(9) הוראות סעיף 38א(ד)(4) לחוק הבחירות לא יחולו."

זה טכני?

זה טכני. זה נוגע לבחירות מיוחדות. אם במהלך הקדנציה ראש רשות נפטר או מתפטר, תוך 60 ימים יש בחירות. יש סעיפים מחוק הבחירות שלא תוקנו המועדים כדי להתאים אותם למערכת בחירות של 60 ימים.

למה כתוב ראש המועצה ולא ראש הרשות? זה רק מועצות מקומיות, לא עיריות?

נכון, זה ראש הרשות.

ראש הרשות.

תתקן את זה. הערה טובה.

תיקון חוק המועצות 3. בחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ"ח-1988, אחרי

האזוריות (בחירת סעיף 5 יבוא:

ראש המועצה)

"עירבון 5א. הוראות סעיף 8 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת

ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975, יחולו,

בשינויים המחויבים, על הגשת הצעת מועמד לראשות

המועצה."

הכנסת החליטה בבחירות האלו לאחד לראשונה את הבחירות לעיריות, למועצות המקומיות ולמועצות האזוריות. בגלל האיחוד של המועדים - פעם ראשונה הבחירות למועצות האזוריות יהיו ביום הבחירות הכלליות - יש סעיפים מחוק הרשויות המקומיות שאנחנו מבקשים להחיל על מועצות אזוריות. זה כדי ליצור אחידות ושוויון בהסדרים. ההסדר הזה מדבר על עירבון שראש רשות בעיריות ובמועצות מקומיות צריך להגיש. אנחנו מבקשים להחיל את זה גם על מועצות אזוריות, כדי שההסדרים של הגשת רשימות יהיו כמה שיותר דומים לסוגים השונים של הרשויות המקומיות.

תיקון חוק המועצות 4. בחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ד-1994, אחרי

האזוריות (מועד סעיף 4ה יבוא:

בחירות כלליות)

"רשימה מנועה 4ו. ההוראות לפי סעיפים 39א עד 39ד לחוק הרשויות

המקומיות (בחירות), יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין רשימות

המועמדים בבחירות למועצת המועצה האזורית.

הפסקת שירות 4ז. הוראות סעיף 42ב לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) יחולו,

בשינויים המחויבים, לעניין המועמדים לבחירות.

תעמולת הבחירות 4ח. הוראות פרק ז' לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) יחולו,

בשינויים המחויבים, לעניין בחירות.

עד פה זו אותה לוגיקה, נכון?

אותה לוגיקה של החלה של סעיפים מחוק הבחירות של עיריות ומועצות מקומיות על מועצות אזוריות.

לגבי סעיף 4ט יש לנו הערה שהיא הערה טכנית. אנחנו מעירים שההפניה לצו, לחקיקת משנה לא נכונה.

מקובל.

עבירות 4ט. (א) העבירות לפי סעיף 85, 85א ו-86 עד 93 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות),

יחולו לעניין בחירות בשינויים אלה:

בסעיף 85, במקום "נציגי רשימות מועמדים כאמור בסעיף 28(ג), משקיפים

כאמור בסעיף 34(ה)" יקראו "משקיפים שנקבעו לפי פקודת המועצות המקומיות;

בסעיף 86 –

בסעיף קטן (א)(7), במקום "לפי סעיף 64" יקראו "לפי פקודת

המועצות המקומיות";

בסעיף קטן (ב), במקום "נציג של רשימת מועמדים כאמור בסעיף

28(ג), משקיף כאמור בסעיף 34(ה)" יקראו "משקיף שנקבע לפי

פקודת המועצות המקומיות";

בסעיף 88, בכל מקום, אחרי "רשימת מועמדים מסוימת" יקראו

"או מועמד מסוים";

בסעיף 90(3), אחרי "יותר ממעטפה אחת" יקראו "למוסד העומד

לבחירה";

לא הבנתי את המשפט הזה.

סעיף 90 זו עבירה פלילית שאומרת שאסור להצביע פעמיים, שאסור להטיל שתי מעטפות בבחירות. בבחירות למועצות אזוריות מצביעים ב-3 מעטפות. יש מעטפה לוועד המקומי, מעטפה למועצה ומעטפה לראש הרשות. זאת הבהרה שאומרת שמותר להצביע פעם אחת לכל מוסד.

גם ברשות המקומית יש שתי מעטפות.

כן, זו פשוט התאמה של הסעיף.

לא הבנתי מה ההתאמה.

להבהיר שבגלל שממילא מצביעים ב-3 מעטפות, 3 מעטפות זו לא עבירה.

אבל הוא הקריא רק שתי מעטפות.

במקום "יותר ממעטפה אחת" יקראו "למוסד העומד לבחירה", כלומר, יותר ממעטפה אחת לכל מוסד.

זה שינוי טכני שנובע בגלל שוני ההצבעות בבחירות.

בסעיף 93 –

בפסקה (1), במקום "להגשת רשימות מועמדים לפי סעיף 35(ח)"

יקראו "להגשת רשימות מועמדים והצעות מועמדים לפי פקודת

המועצות המקומיות";

בפסקאות (2) ו-(3), אחרי "שאושרה כדין" יקראו "או מועמד

שהצעתו אושרה כדין".

(ב)הוראות סעיף 94 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) יחולו, בשינויים המחויבים,

לעניין עבירות כאמור בסעיף קטן (א)."

לפי מה שהבנתי, כל מהותו של הסעיף הארוך שהקראנו הוא טכני.

הוא לא טכני.

עשינו את השינוי המהותי שהחלנו את המועצות האזוריות.

בסעיף הזה יש רשימה של עבירות פליליות.

אבל הן קיימות היום, זה לא חדש.

הן קיימות לגבי עיריות ומועצות מקומיות.

איך אתה יכול לקבוע מי הטיל שתי מעטפות? איך אתה יכול לקבוע שזאת עבירה פלילית? אנחנו פוסלים את זה. הרבה פעמים הייתי בספירה.

במהלך הספירה אי אפשר לדעת שאותו אדם הכניס שתי מעטפות. חברי ועדת הקלפי רואים שהוא מכניס שתי מעטפות.

אם תופסים מישהו שבא לזייף, יכול להיות שכן יעשו. זו עבירה חמורה, זה זיוף בחירות. על אותו פרנציפ זה הזיוף עכשיו. במועצות האזוריות היום אין עבירות פליליות?

אין עבירות פליליות ספציפיות של בחירות. יש את העבירות הכלליות מחוק העונשין של זיוף ודברים כאלה. אין עבירות ספציפיות לבחירות.

אנחנו מיישרים קו, אנחנו משווים את הסיטואציה.

לעיריות ולמועצות מקומיות.

אתם, השלטון המקומי, אני מבין שאין לכם בעיה עם זה.

למועצות אזוריות? אין לנו זכות עמידה.

רק במקומיות וברשויות?

ובדברים שהמועצות האזוריות מבקשות.

לפני הפצת התזכיר העברנו את זה למרכז המועצות האזוריות. לא היו להם הערות בנושא.

אז נמשיך הלאה.

תיקון חוק הבחירות 5. בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, בסעיף 17ב, אחרי

(דרכי תעמולה) "לפי פרק ט' לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965"

יבוא "לפי סעיף 4ט לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות),

התשנ"ד-1994".

יש לך תשובה על הנושא שהעליתי, על הרשויות שמתוקצבות מתקציב המדינה?

קיימנו התייעצות ראשונית. ועדת השרים, לפי מה שאני מבין, החליטה שזה יהיה במסלול של צו אלוף. זה נבחן גם במסגרת הזאת, אבל לא הייתה החלטה אופרטיבית להכניס את זה במסגרת הזאת. זה מעורר קושי מהותי ביותר.

למה?

ספק אם זה יהיה אפקטיבי, כיוון שאתה מדבר פה על דינים אחרים. ספק רב אם תיקון כאן יביא לתיקון של הדין באזור. זה לא יעזור, אתה צריך צו אלוף.

אני לא מבקש. אני רוצה להחיל את התיקון הזה על כל הרשויות שמתוקצבות מתקציב המדינה.

גם אם תכתוב את זה כך, וזה מעבר לרגישות שתיקון כזה מעורר במישור של השלכות מדיניות וכדומה, זה לא יעזור מבחינת הדין, כיוון שאתה מתערב בדין הליבתי של הבחירות שחל באזור מכוח הדין שם. כדי לתקן אותו ממילא יהיה צריך לעשות את ההבהרה בצורה הזאת, לכן זה לא יהיה אפקטיבי ולא יעזור. אתה מתערב פה בחוק אחר. חוק אחר לא יכול להביא לתיקון של הדין הזה.

אני לא בטוח שאני מסכים.

אני חושב שבכל מקרה נזדקק לעשות צו אלוף אחר כך, כי הדין שם יגיד משהו הפוך בחלק מהדברים. תנוח דעתך, זה לא איזה שהוא תיקון מאוד מסובך, אדוני היו"ר. אנחנו נעשה אותו עם סגן השר.

יש לי ניסיון רע עם המנגנון הזה. אנחנו מדברים על בחירות עוד פחות משישה חודשים. מה זה יעזור סגן השר עכשיו?

אנחנו לא נעכב את זה.

צריך לדבר עם סגן השר. זו לא בעיה מקצועית, זו בעיה פוליטית.

אני רוצה לשמוע את עמדת שרת המשפטים בעניין. בואו ננסה רגע להתקשר אליה, אני רוצה לשמוע מה דעתה. קודם תסיים את ההקראה.

תיקון חוק הרשויות 6. בחוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר), התשכ"ד-1964, בסעיף

המקומיות (הגבלת 1, בהגדרה "רשות מקומית", הסיפה החלה מילים "למעט" –תימחק.

הזכות להיבחר(

זה טכני, נכון?

הסעיף הראשון מדבר על סמכות ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לתת צווי מניעה במועצות אזוריות בדיוק כמו שיש לו היום בעיריות ובמועצות מקומיות. הסעיף השני מדבר על תקופת הצינון שנדרשת מעובדים מסוימים. היא נדרשת היום בעיריות ובמועצות מקומיות. אנחנו מחילים את אותן הוראות גם על מועצות אזוריות.

אני מסכם רגע את הדיון. הקראנו את כל החוק.

בסעיף 31 היה ויכוח בין הוראה בכתב להסמכה. החלטנו על הסמכה של מנהל הבחירות לסגנו. קבענו שההגדרה של קלפיות מעבר ל-900 תוגבל ללא יותר מ-4,500 בוחרים באותה קלפי. החלטנו שסעיף 12 יימחק. בסעיף 82, לגבי ועדת קלפי מיוחדת, יהיו נציגים מ-5 סיעות שונות, השאר יהיו משקיפים.

זה 5 או עד 5?

אם יש פחות, אז פחות.

עד 5.

הסעיף אומר שככל שיש מעל.

ככל שיש מעל יהיו 5. אם יש פחות, פחות.

סעיף 2(2) יורד, שזה הסעיף שעוסק בבחירה של ראש רשות שהרשימה שלו לא נבחרה. לגבי פסקאות (1) ו-(3) שבסעיף 2 הצבענו על פיצול, אנחנו נעלה את זה לאישור המליאה.

יש את הנושא של הרשויות שמתוקצבות מתקציב המדינה. אנחנו נתכנס פה עוד שתי דקות להצבעה.

(הישיבה נפסקה בשעה 09:05 ונתחדשה בשעה 09:10.)

אנחנו סיימנו את ההקראה. הגענו לשלב ההצבעות כשעדיין יש לנו שאלה פתוחה, והיא מה קורה לאותן רשויות ביהודה ושומרון. בעניין הזה כרגע, וזה ממה ששמעתי, אין תשובה טובה למשרד הפנים, למשרד המשפטים. אנחנו נצטרך לשקול בחקיקה מה אנחנו עושים, לכן אני דוחה את ההצבעה. אנחנו נמצא פתרון, נביא ונציג את זה להצבעה של חברי הכנסת. הישיבה סגורה, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:15.