פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



44
הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור
13/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 139
מישיבת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור
יום רביעי, ל' בסיון התשע"ח (13ביוני 2018), שעה 09:30

שקיפות בתקציבים ותוכניות לשילוב ישראלים ממוצא אתיופי ברשויות המקומיות - לציון יום השוויון לקהילת יוצאי אתיופיה

חברי הוועדה: סתיו שפיר – היו"ר

דב חנין
פנינה תמנו-שטה

טלל דולב - ראש מטה היישום, משרד ראש הממשלה

אלירן אלעזר - מנהל תחום תקציב, מטה היישום, משרד ראש הממשלה

לימור פקדו - סטודנטית בתחום רשויות מקומיות, מטה היישום, משרד ראש הממשלה

עירית בירן - סגנית מנהל המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

אלמו אבנט - מרכז קליטת קבע, חטיבת רשויות וארגונים, משרד העלייה והקליטה

דפנה מושיוב - מרכזת מנהלת קליטה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ברוך עדיקה - רע"ן תכנון כלכלי, המשרד לבטחון פנים

גונן ירום - הרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול, המשרד לבטחון פנים

רות דיין מדר - מנהלת מח חברה, מרכז השלטון המקומי

נועם אשטו - מתכלל רשותי, עיריית עפולה

אורה זיגרה סולומון - מחלקת הרווחה, עיריית אשדוד

אליאס מהרי - מנהל המחלקה לחברה וקהילה, עיריית נתניה

רינה קליין - פעילה בצוות הכנסת, נשים עושות שלום

זיוה מקונן-דגו - מנכ"לית האגודה הישראלית ליהודי אתיופיה

סיגל ספירמן - אחראית מחקר, מידע ונתונים, האגודה הישראלית ליהודי אתיופיה

ישמבל אלמיו - אחראית מעורבות קהילה, האגודה הישראלית ליהודי אתיופיה

שושנה בן דור - מנכ"לית ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

נועם ברגל - פוליטיקאיות צעירות

אלמוג זעפרן - פוליטיקאיות צעירות

נועה שוסברגר - פוליטיקאיות צעירות

שירן משיח - פוליטיקאיות צעירות

נועה מירון - פוליטיקאיות צעירות

לאה גופר

ס.ל., חבר תרגומים
שקיפות בתקציבים ותוכניות לשילוב ישראלים ממוצא אתיופי ברשויות המקומיות - לציון יום השוויון לקהילת יוצאי אתיופיה

בוקר טוב לכולם ותודה שבאתם לכאן היום. אנחנו נפתח את הדיון בוועדת השקיפות בעניין שקיפות התקציבים והתכניות לשילוב ישראלים ממוצא אתיופי ברשויות המקומיות. זה דיון שקיבלנו מספר בקשות לקיים אותו ואנחנו מאוד שמחים לקיים אותו כאן גם בנוכחות הרשויות המקומיות וכמובן נציגות משרד ראש הממשלה שאחראית לתכלל את כל התכנית הזאת.

עשינו בוועדת השקיפות מספר דיונים על מה קורה בתכנית הכוללת לשילוב יהודי אתיופיה בכלל, בעקבות המחאה הסוערת והחשובה כל כך שהייתה לפני כבר, שנתיים או שלוש? כבר שלוש שנים, נכון?

2015, כן.

איך הזמן טס. זה באמת נראה כאילו זה היה אתמול. כבר שלוש שנים חלפו והיינו רוצים לראות אחרי שלוש שנים תוצאות מאוד מאוד משמעותיות. בתחילת הדרך, כשהבאנו את הדיון הזה לוועדה בעניין מה קורה עם התכנית, בפעם הראשונה שקיימנו על זה דיון גילינו שהרבה מהתכנית בכלל לא תוקצבה ולא נכנסה לתכנית התקציבית במשרדי הממשלה. אחר כך התקיים שיפור מאוד מאוד משמעותי בהיערכות ובדיון נוסף שקיימנו כאן בוועדה על ההתקדמות בתכנית, אז כבר ראינו תוצאות וראינו תקציב והבנו שיש עם מה לעבוד. וכעת הנושא שקיבלנו לכאן עוסק באיך הרשויות המקומיות ממלאות את התפקיד שלהן בנושא הזה.

הרשויות המקומיות הן בעצם הגוף הישיר ביותר, או הגוף הפוליטי הראשון והרשמי שיכול להשפיע על חייהם של האזרחים בצורה המשמעותית ביותר האפשרית. אבל מה שראינו בתחקיר לקראת הוועדה, גם כאן, על אף שהיו אמורים להיקבע מתכללים לקידום התכנית הדבר הזה עדיין לא נקבע, אין שום מקום שבו אפשר למצוא את ההתקדמות. מישהו שרוצה להיכנס עכשיו ולהבין מהי ההתקדמות בקידום התכנית ברשות שלו, למי הוא צריך לפנות, איך הוא יכול לקבל את מה שמגיע לו, אז מאוד מאוד קשה למצוא ולאתר את המידע הזה ולכן הבאנו אתכם לכאן. אנחנו רוצים להבין כיצד אפשר באמצעות השקיפות ושיתוף הציבור לקדם את התכנית בצורה הטובה ביותר. זיוה, תרצי לפתוח ולהציג את הפנייה שלכם?

תודה, כן. קודם כל תודה, למרות שביום קידום השוויון ליוצאי אתיופיה לא הסתדר, גברתי היושבת ראש קבעה את הוועדה תוך חודש כדי להעלות את הנושא.

זה חלק ממסר שאומר שקידום השוויון שליוצאי אתיופיה זה לא רק עניין של יום אחד. לכן זה דבר מבורך.

כן. צריך יותר מיום. אנחנו רצינו שיהיו פה הרשויות המקומיות ולא - - -

אנחנו עובדים על זה במשך כל השנה, בכל ימות השנה, בוודאי זה מה שצריך להיות. חבר הכנסת דב חנין, שהוביל את היום, במשך שלוש השנים מתמיד, והצטרפו השנה שני חברי הכנסת, חברת הכנסת תמנו וחבר הכנסת נגוסה. גם מבקר המדינה בדוח המבקר ב-2012 והחלטת הממשלה, בסופו של דבר מתקבלות החלטות ממשלה, אנחנו אוהבים או לא אוהבים אותן, לא משנה, אבל בסופו של דבר הן לא מחלחלות ומשפיעות בשטח וזה מה שהמבקר קבע ואמר.
כשאנחנו היום יוצאים לשטח, אחרי שלפחות שלושה משרדים קיבלו את החלטת הממשלה בספטמבר 2015, בשטח השינויים הם לא מהותיים ולא משמעותיים וזו הסוגיה שמטרידה אותנו, ששוב לא נגיע לסיום התכנית של ארבע שנים ועוד פעם נגלה שיצאו מהתכנית והחלטות הממשלה לא התקבלו. הדברים המהותיים בהחלטת הממשלה שהתקבלה היו לסגור את כל התכניות המבדלות. במשך שני עשורים ויותר הוקמו עבור יוצאי אתיופיה תכניות מבדלות, הוקמו תכניות על מנת לשפר שילוב מיטבי, לקליטה מיטבית וכו' וכו', אבל בסופו של דבר כשראינו בשטח הם יותר גרמו להאטה, לשימור הפערים, ולא צמצמו וסגרו את הפערים. בכל התחומים אני יכולה להגיד את זה.

והתקבלה החלטת ממשלה והחלטת הממשלה הזאת לא מיושמת ברוב המשרדים. אני אפילו יכולה להגיד שיש, למרות שבאמת מטה היישום של משרד ראש הממשלה, אני יכולה להגיד גם דברים טובים ואני אומרת אותם, הוא נכנס בכל הכוח, גם ברמה היישובית, אבל עדיין ברמה היישובית, אני אומרת ברמה היישובית, יוצאי אתיופיה הם בחצר האחורית. היישובים לא רואים אותם כתושבים שווים וזה לא משנה אם אנחנו מדברים על עפולה, שלא קלטה במשך ה-25 שנים האחרונות עולים בכלל, אלא כל התושבים שלה ותיקים, או רמלה, או קרית מלאכי. זאת אומרת יישובים שעולים חדשים לא נכנסים אליהם, אבל עדיין תופסים את יוצאי אתיופיה כעולים חדשים, כקבוצה אחרת שצריך לתת לה תקציבים נפרדים ולא באמת להכניס אותה כחלק מהמרקם החברתי והיישובי וזה מהותי.

והדבר הנוסף, הנושא של סגירת פערים. כולם מדברים על צמצום פערים, אבל אף אחד לא מדבר על סגירת פערים. אני יכולה לתת נתונים קלים. לפני ארבע שנים גילינו שיש רק 24 תלמידים יוצאי אתיופיה מחוננים. 24 ברמה הארצית, מתוך 4,000 ומשהו. אז עשינו מהלכים - - -

אני מכיר עשרה תלמידים, אז אני מכיר חצי מזה? עשרה תלמידים יוצאי אתיופיה מחוננים אני מכיר.

יש 60? זה גם לא הרבה.

תוך ארבע שנים, אכן עושים עבודה, אבל 38 תלמידים יוצאי אתיופיה ב-2016 עברו את הבחינות ב-5 יחידות מתמטיקה. 40 ניגשו, 38 עברו. אלה נתונים שאנחנו לא יכולים לדבר עליהם אחרי ארבעה עשורים שאנחנו בארץ. זה לא הגיוני. רוב התלמידים הם כבר ילידי הארץ והפערים הם כאלה ועדיין משרד החינוך משמר תכניות מבדלות. לא סביר, לא הגיוני.

אז אלה הדברים המהותיים, אבל אם יתאפשר לי אני אשמח להמשיך אחר כך ולתת את הנקודות. תודה רבה.

סליחה, את יכולה להציג את עצמך?

זיוה מקונן-דגו, מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה.

תודה רבה. דב, בבקשה.

תודה, גברתי יושבת הראש. באמת תודה על כינוס הדיון הזה ותודה לאגודת עולי אתיופיה על הפעילות שלהם לאורך כל השנה ולכל הפעילים והפעילות שנמצאים איתנו ופועלים בנושא הזה.

בהמשך למה שנאמר כאן, אני חושב שאנחנו יכולים לומר לעצמנו בזהירות מסוימת שאפשר לראות התחלה של שינוי. אפשר לראות התחלה של שינוי, אבל להתחלת השינוי הזו יש בה מורכבות. במערכת הממשלתית למעלה יש הבנה, אל"ף, שיש בעיה, שהבעיה היא בעיה רצינית ושהבעיה הרצינית הזו מחייבת התייחסות אחרת. נקודת המוקד מבחינתי הייתה עבודה שאני מאוד מעריך אותה, של הוועדה הבין משרדית, בראשות אמי פלמור. אני חושב שזו הייתה נקודה מאוד משמעותית של שינוי בתפיסות וסוגיות משמעותיות שנוגעות להתייחסות ולדפוסים גזעניים בחברה הישראלית, כולל היחס ליוצאי אתיופיה. הבעיה נשארה כמעט סטטית ככל שאנחנו יורדים למטה במערכת.

הדברים שנאמרו כאן, על המצב בשלטון המקומי, הם נכונים לגבי הרבה מקומות. אני לא יכול להגיד שזה נכון לגבי כל מקום בארץ, אבל הם נכונים לגבי יותר מדי מקומות. יותר מדי רשויות מקומיות לדעתי לא הפנימו שום שינוי, זאת אומרת הם נמצאים באותו מצב שהיה לפני חמש שנים מבחינת התייחסות, מבחינת גישה. למרות שהשיח אצלנו השתנה, למרות ההבנה שצריך להתייחס לבעיות האלה אחרת וכדומה, עדיין אין את השינוי ברמת השלטון המקומי, או לפחות בחלק גדול מהרשויות המקומיות.

כאן הכלים של מנגנוני שקיפות הם באמת חיוניים וחשובים, כי בעצם דרך הכלים האלה אנחנו יכולים להבין מה באמת קורה, מה לא קורה, מה מטופל, מה לא מטופל, איפה נמצאות בעיות, איפה לא נמצאות בעיות. לכן, שוב, אני חוזר ואומר שהדיון הזה הוא מאוד מאוד חשוב, אני מתנצל שאני אצטרך עוד כמה דקות לצאת לדיון אחר, אבל אני בטוח שזה יהיה דיון עם מסקנות ועם גישה אופרטיבית ואני מאחל לכולנו שהדיון הזה יתרום לשינוי שצריך בתחום הזה.

תודה רבה, דב, ותודה רבה על השדולה שהקמתם ושארגנה גם יום מאוד מאוד חשוב בנושא. לפעמים בתוך הימים האלה, בגלל שהם כל כך עמוסים וצפופים לא מצליחים לקיים דיונים ארוכים עם כל המשתתפים שאנחנו רוצים שיבואו ולכן גם נוח לפעמים לפרק את זה. אבל אתם עושים עבודה מצוינת וחשובה ביותר והמעקב הזה שנה אחר שנה הוא מעקב שבאמת עוזר לכולנו לפקח על הממשלה שתעשה את עבודתה ואת שליחותה בעניין.

משתדלים.

אני יודעת שאתם משתדלים.

שאני אציג?

בבקשה.

אז ככה, יש נתונים, אז הבאתי מצגת. קודם כל אני חושבת שאני מאוד מסכימה עם הניתוח של חבר הכנסת חנין, אני חושבת שאתה צריך להיזהר כי הממשלה מסכימה איתך, אבל - - -

אחד המנהיגים הסוציאליסטיים במאה ה-19, אוגוסט ובר, אמר 'כשהעיתונות של הימין משבחת אותי אני צריך ללכת להסתכל בראי ולראות במה אני לא בסדר'.

לא, כשתתחיל להסכים עם הממשלה זה יהיה הרבה יותר - - - אני חושבת שהניתוח הוא מאוד נכון, התהליך שהביא לתכנית הזאת, שאתם רואים פחות או יותר את העקרונות שלה, היה תהליך של שיתוף ציבור, הוא עירב מגוון די גדול מנציגים של יוצאי אתיופיה, אבל מעט מאוד גורמים רשמיים ברשויות המקומיות, כך שמה שהתחיל לקרות בעצם מ-2012, בהובלת משרד העלייה והקליטה והמשיך אחר כך מ-2015 בהובלת משרד ראש הממשלה, נגע באמת באותם אנשים במטה או בקשר עם המטה, פעילים חברתיים, אנשים שמעורבים בתהליכים ובאמת פחות חלחל לרמת הרשויות המקומיות, גם פחות שאלו את הרשויות המקומיות מה אתם צריכים.

אחד הדברים שאנחנו שמנו לעצמנו למטרה במטה זה כן להביא את השינוי עד לרמת השטח, עד לרמת האזרח בעניין של הרשויות המקומיות ולכן כשהתחלנו לפעול, בסוף 16' תחילת 2017, בילינו את המחצית הראשונה ב-2017 בלחשוב ביחד עם הרשויות איך כן אפשר להגיע עד הקצה ויחד עם כל המשרדים שיושבים בוועדה הארצית בנינו מתווה עבודה ברשויות המקומיות. משנה שעברה, לפני פחות או יותר שנה, סוף יוני, כמעט לפני שנה, בדיוק אחרי הדיון הקודם שהיה לנו על הסוגיה של הרשויות, בעצם קיימנו את המפגש הראשון של מתכללים בכל הרשויות המקומיות כשאנחנו מדברים היום על 24 רשויות במעגל הראשון, שיש בהם 1,500 יוצאי אתיופיה ומעלה, שזה סדר גודל של 80% מאוכלוסיית יוצאי אתיופיה. בדיוק בעוד שבוע אנחנו מתחילים עם עוד עשר רשויות שיש בהם 900 עד 1,500 יוצאי אתיופיה.

נקבע מתווה עבודה לרשויות המקומיות. אז כמו שראיתם בטיים ליין, אם אנחנו מסתכלים במשרדים אנחנו רואים שיש לנו שקיפות, יש לנו מעקב, אנחנו רואים כמה בוצע מהתקציב במהלך 2017, גם תקציב שחויב חלקו לפעולות שכבר בוצעו - - -

איפה אנחנו רואים את מה שחויב?

40% חויב.

לא, מה חויב בפועל.

יש לך בחוברת, אני לא רוצה להיכנס לזה כי זה פוקוס על רשויות, אבל יש בחוברת וגם בעותק שלך של המצגת בדיוק איזה משרד, מה הפעולות שחויבו, חלק גדול מהתקציב שחויב הוא במשרד השיכון ובמשרד החינוך, שאופי הפעולות שם בעצם מחייב לחייב את התקציב. מי שלא לקח משכנתא עדיין מהבנק, אבל זכה לשמור לו את המשכנתא בחיוב של התקציב.

לא כתוב פה מה חויב, כתוב פה איזה נתח. חשבתי ממש מה חויב.

בגיליונות אקסל ששלחנו יש בדיוק מה חויב והם שקופים לכל המשרדים ולכל מי שרוצה. תקנה תקנה, פעולה פעולה, כתוב - - - אבל זה בעצם ברמה הארצית וברמה הארצית אנחנו באמת במצב שהדברים כן קורים בשטח.

מבחינת הרשויות המקומיות אנחנו רואים שאם אנחנו מסתכלים על ביצוע ברשויות מול ההצהרות לביצוע במטה, זה אמנם תקופות שונות, זה רבעון ראשון של 2018 ברשויות, אנחנו רואים שמרבית הפעולות ברשויות מבוצעות ואותרו על ידי המתכללים, 19% מהפעולות אינן מבוצעות, או שיש קשיי ביצוע. זה לפי דיווח הרשויות עצמן בסוף הרבעון הראשון של 2018. ויש עדיין 10% מהפעולות שלא אותרו ברשויות.

זאת אומרת אם אנחנו מגיעים משנה שעברה, שהיה מאוד לא ברור לשטח מה הממשלה נותנת ומאוד לא ברור לממשלה מה קורה בשטח, יש לנו היום לא רק תמונה ברורה, אלא אנחנו יודעים איפה ה-30% שעליהם צריך לעבוד ולתקן מבחינת ביצוע ואי ביצוע וגם יש לנו לגבי כל אחת מהפעולות, אתם רואים, יש סיכום שאני אראה אותו עכשיו, גם לפי רשות. זה כל הרשויות המקומיות. אנחנו רואים מה אחוז הפעולות בכל רשות שמבוצע, באופן מלא, באופן חלקי, קשיי ביצוע או לא אותר ברשויות. אנחנו רואים שיש רשויות שבהן היקפי הביצוע גדולים יותר ואחרים שבהם היקפי הביצוע והפעולות שלא אותרו הם קטנים יותר. חלק זה הרשות המקומית עצמה.

מה שאנחנו גם יכולים לראות, לפי כל אחת מהפעולות שהממשלה מפעילה, באיזה מידה הרשויות מזהות את אותן הפעולות. אז למשל בפעולות של 'עיר ללא אלימות', אנחנו רואים שיש ביצוע חלקי, אבל הרשויות מזהות את כל הפעולות. אנחנו רואים פעולות של משרד הרווחה, בדרך כלל הרשויות מזהות את מרבית הפעולות.

כל התקציב לנושא מגיע ישירות?

לא, התקציב של משרד הרווחה, המשרד לבטחון פנים, החלקים האזרחיים, מוקצה ישירות לרשויות באותה שיטה שהוא מוקצה. התקציבים של משרד החינוך מוקצים, חלקם לרשויות וחלקם לבתי הספר וחלקם לארגונים. התקציבים של משרד העבודה מוקצים לארגונים, תקציבי משטרה זה כוח אדם, זה שוטרים שבעצם מגיעים לרשויות דרך המרכז. כל תקציב מוקצה בצורה אחרת. זאת אומרת לרשות אין תקציב, לרשות יש אוסף פעולות שחלקן זה פעולות גמישות יחסית, נגיד בתקציבים של המשרד לבטחון פנים, בחלקים האזרחיים, הרשויות עצמן מתכננות את התכנית, ובפעולות אחרות הפעולות הן קשיחות. בפעולות של משרד הרווחה התקציב מוקצה לרשויות והן מבצעות אותו, אבל הן מבצעות פעולות ספציפיות שעליהן הוחלט בתכנית.

זאת הייתה אחת הסוגיות המאוד גדולות שעלו מבחינת הרשויות, זה 'למה אומרים לנו מה לעשות ואין לנו בעצם שום סיי, אז גם אם אנחנו רוצים להטמיע את אבני היסוד ולעשות שילוב מיטבי אנחנו לא יכולים כי המשרד כבר החליט מה אנחנו צריכים ואולי אנחנו לא צריכים את זה', ועל זה בעצם עבדנו בחצי השנה הראשונה עם הרשויות והמשרדים ואמרנו ככה, קודם כל אנחנו צריכים לתכלל, ויושבים פה כמה, עפולה, נתניה, בכל רשות מקומית, שזה לא מישהו מיוחד, זה אדם שעושה את התפקיד בנוסף לתפקידו, חלקם זה אנשים יוצאי קהילה, בערך שליש מהמתכללים אלה אנשים שאינם יוצאי הקהילה ויש להם תפקידי תכלול ברשויות, מנהלי 'עיר ללא אלימות', מנהלי תכנית 360, מנהלי מוקדי קליטה, גורמים אחרים ברשויות, מנהלים באגף רווחה, מנהלים באגף החינוך.

יש ועדה רשותית שפועלת ברשויות והרשויות בעצם מחויבות החל מספטמבר 2017, כשהקמנו את המערך הזה, בספטמבר היה דיווח לא משהו, עכשיו באפריל היה דיווח די מלא. בעצם אחד הדברים שהמתכלל עושה, זה עובר משרד משרד, עושה בקרה שכל מה שהממשלה אומרת שצריך לקרות ביישוב אכן קורה ומשם הנתונים שהבאנו לכם קודם.

הדבר השני שאמרנו, זה אוקיי, בואו ניתן לרשויות הזדמנות גם לבטא ולהביע את הצרכים שלהם. בהסכמה של הוועדה הבין משרדית הקצינו איזה שהוא תקציב מתקציב המטה לרשויות המקומיות, זה תקציב גדול ובשביל זה הם היו צריכים לעבוד לפי המתווה, כאשר מה שאנחנו ביקשנו מהרשויות, זה כדי גם לזכות בתקציב ולאפשר להם לעבוד גם לפי הצרכים שלהם כל אחת מהרשויות צריכה לקיים מיפוי, בנוסף לבקרה על התכניות של הממשלה, מיפוי על מה קורה ברשות. כך שאם זיוה אומרת חצר אחורית, מה שאמרנו זה 'בואו נבדוק', האם באמת יוצאי אתיופיה הם בחצר האחורית.

אין לי נתונים של כל הרשויות, לא כולם סיימו, תיכף אני אראה לכם מי, אבל הרבה מאוד רשויות סיימו מיפוי. המצב הוא שאכן בחלק מהרשויות יש נטייה לבוא ולהגיד תכניות ליוצאי אתיופיה הן תכניות נפרדות, זה תקצוב נפרד, וברשויות אחרות דווקא יש נטייה להגיד, 'אנחנו בכלל לא מבחינים בצרכים'. מה שאנחנו מנסים לעשות זה לאפשר לרשויות להסתכל באיזה שהיא צורה מאוזנת. כל הרשויות נדרשו למפות את כל מערך השירותים הרשותי ולדווח בכל אחד מהשירותים, כולל תכניות בתוך בתי ספר, תכניות של רווחה שהן לא בתכנית, כמה יוצאי אתיופיה משתתפים וכמה האוכלוסייה הכללית ואיך אנחנו רואים את יוצאי אתיופיה מיוצגים בשירותים.

אז אני חייבת לציין שהיו כמה הפתעות לטובה. תנועות נוער למשל, יש ייצוג הרבה יותר טוב של יוצאי אתיופיה, גם בסניפים מעורבים, ממה שחשבנו. עדיין יש תנועות נוער שמפעילות סניפים נפרדים. אם אנחנו מסתכלים על תכניות בבתי ספר, יש רשויות מקומיות שבהן יוצאי אתיופיה משולבים לגמרי בתכניות במערך הבית ספרי, בעיקר בבתי ספר יסודיים. אני יכולה לציין פה כמה, אבל יש 35, אז אני לא רוצה להתבלבל על מי כן ומי לא, ולעומת זאת יש רשויות שיוצאי אתיופיה מקבלים שירות מבדל ליוצאי אתיופיה בלבד וכמעט לא משתתפים בתכניות אחרות.

יש תחומים שאנחנו יודעים שצריך לעבוד עליהם, העליתם את הנושא של מצטיינים. יש רשויות רבות שלא משלבים יוצאי אתיופיה בתכניות למצטיינים, אבל עכשיו הם רואים את כל בתי הספר, הם רואים איפה משולבים ואיפה לא משולבים ואז הרשויות יכולות לעמוד על הפערים בין הצרכים למענים ועל פערים ביישום - - -

אתם עובדים באופן קבוע עם כל המתכללים?

אנחנו עובדים באופן קבוע עם כל המתכללים. באמת אלה אנשים שזה בנוסף על תפקידם ואנחנו קיימנו עד היום לדעתי ארבעה מפגשים עם מתכללים. לפחות מפגש אחד בכל רשות כשהצוות שלנו הגיע לרשות המקומית, ישב עם המתכלל וגם עם הוועדה הרשותית. לפחות אחד, בחלק מהמקומות יותר. בעצם לפחות פעם בחודשיים אנחנו רואים אותם.

אני בטוחה שיש גם לפעמים תכניות טובות שכבר התקיימו ברשויות ואפשר להעביר אותן מרשות לרשות, או אפשר ללמוד מהן. זה קורה?

שנה זה לא הרבה להקמת מערך רשותי, זה צריך ללמוד את התפקיד, זה צריך לעשות מיפויים, אני חושבת שמה שעשינו בשנה הזאת, ביחד עם המתכללים ובעיקר בזכותם, זה יצרנו את התשתית, אחת, לשקיפות, שיכולתם לראות מהנתונים, ומה שאנחנו יודעים, גם יושבים פה נציגי המשרדים, אנחנו עכשיו עוברים רשות רשות ובודקים איפה הרשות לא ידעה לדווח על הפעולה, איפה הפעולה לא מתבצעת, למה זה קורה, אולי צריך להחליף את זה, וזה יחד עם המשרדים והרשויות. ואפילו כבר קיבלתי טלפונים, 'תתקנו כי אני יודע שהם טעו והם לא מצאו', יתוקן בדיווח של סוף השנה.

והדבר השני, זה שאנחנו כן מצליחים להביא לשינוי בדרכי החשיבה ברשויות, כי הם שמים את יוצאי אתיופיה, את הנושא, על השולחן בקטע של כלל מערך השירותים. זה לא קורה ביום, אנחנו ראינו את התהליך במטה. תהליך 'דרך חדשה' התחיל במשרד עלייה והקליטה בשנת 2012 או 2013. אני חושבת שהיום, כמו שאמר חבר הכנסת חנין, האנשים למעלה ובמטה מבינים ומאוד מעוניינים להפעיל את התכניות. נמצאים פה גם הנציגים של כל המשרדים. אני חושבת שברשויות המקומיות זה יותר קשה. אני חושבת שרשויות מקומיות התרגלו לקבל כסף עבור יוצאי אתיופיה, אני זוכרת שנים שאני עבדתי בתחום ושזיוה עבדה בתחום ואפילו הכרחנו אותם להסתכל רק על יוצאי אתיופיה, כי לזה הגיע הכסף ולזה התרומות. אני זוכרת שבאו אליי מנהלות בית ספר ואמרו 'אבל למה רק ליוצאי אתיופיה?' ואמרנו להם 'אין ברירה', כשזה היה בתפקידים קודמים. אני חושבת זו הסתגלות שהיא מורכבת ויחד עם זה אנחנו רואים הרבה מאוד רשויות, ואת הזכרת כמה, שממש עושות עבודה להעביר את יוצאי אתיופיה לחצר הקדמית של הרשות.

אגב, כשאת אומרת רשויות זה נספר לפי כמה יוצאי אתיופיה הם תושבים ברשות?

כן.

כלומר רשות - - - כי אדם יכול להיות תושב ברשות אחת, אבל לעבוד ברשות אחרת, זה אפילו מצב די שכיח בישראל.

כן, לכן חלק מהתכניות הן לא תכניות רשותיות. התכניות של שילוב בעבודה, הן לא קשורות לרשות המקומית, מפעיל אותן משרד העבודה ברמה הארצית. זה גם יוצר בעיה כי תושבי הרשות לא תמיד יודעים לאן לגשת, אבל זה יוצר יתרון מפני שיש ראייה ארצית. תכניות של דיור, התכנית של המשכנתאות היא תכנית ארצית, תכניות להשכלה גבוהה, חלקן מבוססות ברשויות, אבל הן תכניות ארציות, כי לא הכול עובר לרשות.

נעבור פה על השאלות שיותר נוגעות למידע בהקשר הזה. איפה מתפרסמים פרטי הקשר של כל המתכללים ברשויות?

לא מפרסמים, אבל אנחנו יכולים להתפרסם באתר האינטרנט.

מצוין.

אין סיבה שלא.

כשביקשנו את זה לא קיבלנו.

תציגי את עצמך לפרוטוקול.

שמי סיגל מאגודת יהודי אתיופיה, אנחנו ביקשנו בעבר את הרשימה המלאה של כל המתכללים ולא קיבלנו את הרשימה, קיבלנו למה אתם צריכים אותה?

לא יודעת, אתם מקבלים מאיתנו כל מידע בעולם.

טלל, אבל אין שאלה, תפרסמו את זה.

אין בעיה. רשימת המתכללים יכולה להתפרסם באתר האינטרנט.

בסדר גמור. בתכניות שנמצאות ברשויות בסטטוס שלא מבוצע, אתם אוספים איזה שהוא - - - יש לכם איזה שהוא מיפוי של מה התכניות שלא מבוצעות, אם יש תכנית שלא מבוצעת על פני פרק זמן שהוא יותר מכמה חודשים, כי בסופו של דבר התכנית הולכת להסתיים בעוד שנה. או שיש תכנית להמשיך אותה? ב-2019, לא?

החלטות הממשלה הן עד 2019, אבל מכיוון שהתחלנו ב-16' - - -

אז זה הולך להמשיך עד?

יכול להיות שאנחנו אולי - - -

מה? מי מדברת? אני שומעת רק את הלחשים, אני לא שומעת מי מדבר.

אנחנו עושות אחרת. משרד החינוך, אצלנו זה ייפול עוד שנת לימודים כי אנחנו תמיד עובדים לפי שנת לימודים ולא שנה - - -

אז עד 2021 בעצם?

לא, משרד החינוך כרגע יכול להמשיך עד 2020, משרד הרווחה ככל הנראה יכול להמשיך עד 2020, זה תלוי גם בסטטוס התקציבי של התכניות, אבל אנחנו כן מתעתדים לבחון את כל מערך התכניות ולראות מה צריך ומה לא צריך במהלך 2019.

מה הדברים שלא מבוצעים? מה המקומות שבהם יש קושי?

ברמת המשרדים?

לא, הרשויות.

ברמת הרשויות, המקומות שבהן יש קושי ברמת הרשויות האמת שקשה מאוד להצביע על דבר אחד שבכל הרשויות לא עובד, אלא אם זה באמת במשרד לא עובד. יותר קשה לזהות ברשויות ולבחון קודם כל תכניות שמתקיימות בתוך בתי ספר שהרבה פעמים בתי הספר לא קוראים את התכנית באותו שם שאנחנו קוראים לתכנית, אז ביחד עם מינהל פדגוגי אנחנו עושים עכשיו מבצע כדי לבדוק באמת אם התכניות האלה בבתי ספר ואם בתי הספר מכירים אותן. יש קושי לפעמים לזהות תכניות של ארגונים, שמופעלים בהסכמים עם המטה, כמו ארגון 'אחריי', פעילות של תנועות נוער ברשויות, שהם פשוט לא פועלים באמצעות המנגנון של הרשות ולפעמים לא בשיתוף פעולה איתה.

במהלך השנה אנחנו קיימנו פגישות עם כל הארגונים האלה ואנחנו מנסים ליצור איזה שהוא קשר של שילוב לרשויות עם גורם ברשות, פשוט כדי שהרשויות המקומיות תדענה לצרוך את השירות. שירותי בריאות לא פועלים ברמת הרשות המקומית, מאוד קשה לזהות את המגשרים בקופות החולים שמשרד הבריאות שם.

מה זה קשה לזהות אותם?

המתכללים לא מכירים אותם, השירותים ברשות לא מכירים אותם.

למה?

חלקם כי הם חדשים, חלקם כי מרפאת קופת חולים עובדת עם המבוטחים שלה ויש ארבע קופות חולים ולא תמיד ברור. אנחנו עושים עכשיו עבודה עם משרד הבריאות כדי באמת לעשות משהו.

אבל כתוב לי בנתונים שלכם שב-11% מהמקרים לא אותר ברשות. מה, הרשות לא מכירה את הכוונה בכלל לקיים את התכנית?

נכון.

מה התכניות האלה? מישהו מהרשויות?

יש כל מיני, יש לך רשימה. זה מופיע גם בגיליונות אקסל וגם ב - - - אנחנו יודעים אחד אחד, אלה הסוגים של התכניות. יש תכניות שיותר קשה לרשויות לזהות אותם.

כמו מה, בעיקר?

נגיד פעילות של 'אחריי' ברשות, פעילויות של תכניות שפועלות בתוך בתי ספר, פעילויות של תכניות הכנה לצה"ל שפועלות בתוך בתי הספר.

אפשר לתת דוגמה של תכנית שעובדת בבית ספר, אבל הרחבנו אותה. היא הייתה קיימת קודם, אבל הרחבנו אותה כדי לתת שירות ליותר ילדים שקודם לא זכו לקבל שירות מאותה תכנית ואז זה קטע קצת בעייתי, אנחנו צריכים להעביר לרשות מה היה התקציב לפני, הבסיס של התקציב של אותה תכנית ומה ההרחבה. קשה להם קצת לראות, אנחנו מנסים קצת לעבוד יותר מדויק. גם יש דברים כמו שיבוץ של איש מקצוע לתחום מסוים, ואז מה? מבקשים שניתן את השם של אותה מורה, לא תמיד המורים מסכימים שנגיד שזאת המורה שמקבלת את התקציב לעשות את התכנית הזאת. זה קצת עדין, אנחנו כן נעשה - - -

לא הבנתי, המורים לא מסכימים להגיד - - -

לא, המורה היא עובדת בית ספר, היא עושה את כל מה שהיא עושה, היא קיבלה תגבור לעשות משימה מסוימת. לא תמיד היא רוצה- - - היא אומרת, שידברו עם המנהל, 'שלא ידברו איתי ברמה האישית'.

למה?

המתכללים, אנחנו צריכים לעשות איזה שהיא עבודה יותר עדינה מול המתכלל, שהמתכלל יכיר את המורה הספציפית ואת המנהל כדי לתת להם הרגשה שהם - - -

תגידו, אתם עושים בדיקה במשרד החינוך על כמה מיוצאי אתיופיה משולבים במגמות ריאליות וכמה - - -

הכול אנחנו עושים, אנחנו עוקבים ואנחנו מטפלים פרטנית ברמה אפילו שמית, של להגביר את כמות הילדים ש - - -

איפה התוצאות של זה? איפה אפשר לעקוב אחרי ההתקדמות?

יש לנו. אנחנו עוקבים ברמה של מה התכנית לקראת, אבל בעצם הסיום זה מי ניגש בסוף לבגרות, זה מה שחשוב, וזה אנחנו כל שנה עוקבים בצורה מדויקת.

לא, אני לא מדברת רק על בגרויות, אני מדברת על איזה מגמות אנשים נכנסים ואם הם מצליחים במגמות.

זה גם חלק מהמיפוי שכל רשות עושה.

כל רשות עושה מיפוי, היא בודקת איפה הילדים משובצים.

וגם על מה קורה בין המגמות לבין הצבא. איפה המיפוי הזה מתפרסם?

סטטיסטית אנחנו מעבירים למשרד ראש הממשלה.

המיפוי לא מתפרסם, כי המיפוי זה משהו מאוד - - - זה על גיליון אקסל, זה כל רשות עושה, עוד אין לנו את כולם, כשיהיו לנו את כולם אנחנו מציגים נתונים - - -

סטטיסטיים.

אבל המיפוי נמצא בידיהם, בידי הרשות והם רואים את זה. אנחנו יכולים היום להגיד ברשויות באיזה מגמות - - -

לא, אבל איפה אנחנו יכולים לעקוב אחרי זה?

אתם יכולים לעקוב אחרי הנתונים של משרד החינוך. בהמשך, כשיהיו לנו נתונים נשמח - - -

אז אנחנו לא יכולים לעקוב אחרי זה למעשה. זו התשובה שהבנתי.

תראו, עוד פעם, אנחנו כרגע באיסוף של השיבוץ של הילדים ברמה השמית.

אין נתונים כאלה מהעבר?

מהעבר? עוד פעם, זה סטטיסטי, לא שמי.

בעבר כל האתיופים היו בתכניות לאתיופים.

לא, היא שואלת על מסלולים בתוך בית ספר.

אני היום רואה לראות מה קרה בין לפני התכנית לבזמן התכנית לאחרי התכנית, האם התקיים - - -

לא חושבת שיש היום למשרד החינוך מידע כזה.

לי קוראים נועם, אני מעפולה. בוקר טוב, כבוד היושבת ראש.

רגע, עוד שנייה. אני חשבתי שאתה רוצה להעיר משהו על זה.

כן, אני רוצה - - -

אז בוא תצטרף אלינו סביב השולחן, אני רק אשמע את סוף התשובה.

אני לא חושבת שמשרד החינוך בדק בצורה שמית איפה ילד משובץ. בדרך כלל מה שאנחנו יכולים להגיד זה איפה הוא סיים, באיזה מסלול הוא גמר את הבגרות שלו.

ברור שלא שמית, אבל אני רוצה לדעת היום מה האחוז שנכנס למגמות בכימיה או בסייבר.

זה את יכולה. נכנס, את לא יכולה לקבל, את יכולה לדעת מי סיים.

ואז אני רוצה לבחון כמה הצליחו להשתלב ביחידות תואמות בצבא. איפה אני יכולה לראות את המעבר הזה?

אני לא יכולה לדעת. זה שמי, את צריכה תעודת זהות.

אבל אלה הנתונים שאנחנו צריכים.

אסור לנו להעביר שמית.

לא ביקשתי שמית, ביקשתי אחוז. אחוז הוא לא שמי, איך אחוז הוא שמי?

חברת הכנסת, בואי תעזרי לנו. בואי תגידי לנו שאת צריכה, בואו נראה מה אנחנו יודעים לעשות.

כי אני צריכה מספר תעודת זהות להעביר לצבא.

לא, אבל אני לא רוצה תעודת זהות.

אבל איך אני אדע שהם שובצו - - -

את לא יודעת, צריך להצליב את זה. אבל בואי תגידי שצריך, אנחנו בשמחה ננסה לראות אם אנחנו יודעים להגיד את זה.

אבל עוד הפעם את מסמנת, את מדברת על לבטל בידול, אבל עדיין בכל מסגרת אני צריך להצביע על האתיופי ש - - -

מה שמך?

אליאס.

ומאיפה אתה?

מנתניה.

אתה מתכלל בנתניה?

אני המתכלל ואני הנציג הרשותי.

אם אני רוצה לשפר מצב שבו היום הרבה מיוצאי אתיופיה שמנסים להשתלב ביחידות צבאיות מסוג מסוים ולא מצליחים להשתלב ואני רוצה לטפל במצב הזה אני חייבת לדעת את המספרים. ברור שאני לא רוצה לקיים את ההפרדה, אבל כמו שלצורך העניין אם אני רוצה להבין למה יש פחות נשים במקצועות הסייבר בצבא אז אני צריכה לדעת את כמות הנשים במקצועות האלה אחרת אני לא יכולה לטפל בזה. אגב, זו כמות נמוכה, למקרה שתהית.

אז תכנית 'אמיר' הייתה צריכה להישאר.

למה תכנית 'אמיר' הייתה צריכה להישאר? מה זה קשור לתכנית 'אמיר'?

זו התוצאה שרוצים לבדוק, לא התהליך.

זיוה, אנחנו יכולים להתווכח ולא להסכים, אבל בסוף ללכת לאיזה דרך. התקבלה החלטה והיא בוטלה, עובדה היא שבביטול התכנית - - -

כי להעלות לאוטובוס בבקו"ם יוצאי אתיופיה, וזה לא משנה מה הקב"א והדפ"ר שלהם, אלא הם צריכים להיכנס לתכנית אמיר וצריך למלא מכסה זה לא מתקבל על הדעת.

אני לא מתווכח עם תפיסת העולם שלך, זוהי תפיסת העולם - - -

לא, זו לא תפיסת עולם, זו עובדה.

אני מכיר את תפיסת העולם שלך הרבה מאוד שנים, זה בסדר, אני יכול לא להסכים איתה.

אליאס, אבל אתה יכול להגיד מה - - -

אבל זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לבדוק מה המצב של חיילים יוצאי אתיופיה, באיזה יחידות הם משולבים. זה נתון שאנחנו צריכים לבדוק.

מה אתה מציע במקום? רק שאני אבין.

ברגע שביטלתם את התכנית הזו, לדעתי, וזו דעתי האישית, שנשמעת אצל הרבה מאוד צעירים בני גילי שאומרים 'תקשיבו, אתם מסמנים אותם בכל מקום, מה אתם רוצים?' זו גם ביקורת של אותם חבר'ה. האם את רוצה עכשיו לסמן במשרד החינוך מי הולך לריאלי, מי הולך לכימיה.

אני לא מסמנת, אני סופרת, אני בודקת.

זיוה, אנחנו לא בוויכוח.

אבל תסביר לי רגע מה הפתרון, מה בעיניך פתרון כדי לעקוב אחרי זה שיש התקדמות.

שכל מסגרת תעשה את עבודתה נאמנה - - -

זה ברור שזה תמיד - - -

שנייה. אני ברשות מסוימת אעשה הכול שהאוכלוסייה שגרה בעיר הזאת תהיה חזקה, תהיה מעורבת, תהיה מעורבת פוליטית.

ואיך אתה מודד את עצמך?

מדידה היא בסוף בקבלת ההחלטות הרשותית.

לא, איך אתה בסוף בודק שבאמת הייתה התקדמות?

במשרדים ובנתונים. אני לא אבקש ממשרד החינוך, להגיד לו 'פלוני, ממוצא אתיופי, אני רוצה את הנתון שלו'. כל כיתה וכל מסגרת תיתן - - - כשאני הלכתי למפות עכשיו - - -

כל מסגרת זה עדיין לשאול על אתיופים.

כשאני מיפיתי בתי ספר יסודיים בעיר שלי, אחרי שעשינו מהלך וגברתי התנגדה לסגירה של בתי ספר מסוימים בעיר נתניה - - -

בית ספר מצוין, בית ספר רש"י, לעומת בית ספר רמב"ם שהנתונים שלו היו במיצ"ב 1, לעומת בית ספר מצוין, שהיה נתון המיצ"ב שלו 10, והרשות בחרה לסגור את זה ולהכניס גרעין תורני במקומו לעומת להשאיר את בית ספר רמב"ם. לפחות לגבי נתניה אני הייתי מעורבת ואני יודעת הרבה מאוד. להקים תכנית מצוינת ליוצאי אתיופיה בנפרד למרות שיש הרבה תכניות מצוינוּת בנתניה, זו בעיה. למה התלמידים האלה, המצטיינים, לא יכולים להיות מעורבים בכל תכניות המצוינות?

גברתי, זה לא הרשות, זה אנחנו בני הקהילה, שהקימו פורום והגענו למסקנה שבתי הספר האלה, אין להם קיום. כמו שרמב"ם ייסגר בעוד שנתיים וגם שז"ר ייסגר, זו תפיסה חברתית קהילתית בעיר נתניה.

אבל אנחנו יודעים שהעיר נתניה עשתה הפרדה באותו רחוב, איזה בניינים יכולים לרשום את הילדים שלהם לבית הספר הזה ואיזה תלמידים יהיו בבית ספר אחר.

זיוה, יש אזורי רישום שהם עוד משנות ה-50.

לא, אבל לא באותו רחוב בניין מסוים שיש בו אתיופים, לך לבית ספר רמב"ם - - -

על זה דיברתי, של מעורבות פוליטית, של חברות בוועדות, של למשוך חוטים, של לעשות דברים שקורים ברשויות מקומיות. אין מה לעשות, אנחנו לא היינו מעורבים ברשויות המקומיות בנושא הפוליטי ובכל מה שקשור.

בתור רכז מוקד קליטה כמה שנים, שהפעיל את מוקד הקליטה ליוצאי אתיופיה ש - - -

תקשיבי, אין לנו ויכוח, זיוה. את יורדת למקומות שהם לא נכונים. יש פה ויכוח ביני ובינך על תפיסת עולם. תפיסת העולם שלך היא - - -

בסדר.

חברים, אני חושבת שהנקודה הובנה.

לא, אבל גברתי היושבת ראש, הסוגיה היא מהותית. תלמידים שנולדו בארץ והפערים שלהם הם כאלה, זה לא סביר שעוד פעם אנחנו נגיד שאנחנו נשאיר אותם בנפרד וניתן להם מענים כך וכך. צבא ההגנה לישראל לא יכול להקים תכנית נפרדת ליוצאי אתיופיה. אם זה צבא העם, יש לו את מגוון האוכלוסייה והוא צריך להקים את תכנית 'אמיר', שאני לא מכירה אותה, אני לא מכירה את התוכן שלה, יכול להיות שהיא תהיה מצוינת גם לבוזגלו וגם לאבוקסיס וגם לליפשיץ, שהרמה שלהם היא כמו טדסה. שתהיה. אבל לא הגיוני להקים תכניות, והיו שש תכניות לצבא הגנה לישראל להכנה לצבא של יוצאי אתיופיה, ומעל 70% מהחיילים היו מוסללים לתכניות האלה. זה לא סביר.

יש הבדל מאוד משמעותי בין סימון באמת בתכניות ייחודיות ומופרדות לבין בדיקת נתונים, שזה דבר שאנחנו חייבים לעשות. אנחנו למשל פנינו למשטרה, למח"ש, פנינו למשרד המשפטים, כבר לפני שנתיים, שיפלח לנו את החלוקה הדמוגרפית והעדתית של בעיות של אלימות שוטרים כלפי אוכלוסיות. מאוד מאוד מאוד חשוב לדעת בדיוק איך מתקיימת החלוקה הזאת על אף שזה לא נעים, בגלל שאנחנו רוצים לדעת האם יש אזרחים בישראל שסובלים יותר מאלימות משטרתית על פני אזרחים אחרים.

כשראינו מה קרה במחאה של יוצאי אתיופיה לפני שלוש שנים אז ראינו שהתשובה לזה, לצערנו, היא נכונה, שיש אוכלוסיות שהיד עליהם לצערנו הגדול קלה יותר כנראה בלפעול באלימות. אנחנו חייבים את הנתונים האלה - - -

ואם אנחנו לא נדע - - -

ואז אמרה לנו המשטרה, 'אנחנו לא יכולים לפלח את הנתונים, זאת אפליה'. אבל האלימות היא האפליה, לא הבדיקה של הנתונים. אנחנו חייבים נתונים אחרת אנחנו לא יכולים להשתפר. בבקשה.

קודם כל אני רוצה לברך על קיום הישיבה, אני חושב שהצוות של 'הדרך החדשה' עובדים קשה. לא קל לעבוד בקהילת יוצאי אתיופיה, בוא נגיד את האמת, אבל להגיע לתוצאות שהמיפוי ישים אותה על השולחן זו עבודה סיזיפית. אני יודע בדיוק מה הן עושות. כשאנחנו מדברים על תכניות מבדלות, תכנית 'הדרך החדשה' זו תכנית, לטעמי, מאוד טובה, היא לא מבדלת והיא נכנסת לתוך כותלי בית הספר והיא גם מאתרת נשירה סמויה, אבל אנחנו כמתכללים, יוצאי אתיופיה, אנחנו מצפים מהמטה היישומי שיגלה שקיפות תקציבית. אי אפשר לשלוח מתכלל לאתר תקציבים שנזרעו בכל משרדי הממשלה, זה לא ייתכן. אם אתם רוצים שהתכנית תצליח אז תגבו אותנו בתקציבים, כל משרד ממשלה מה הוא קיבל. כשאתה הולך לבקש את המיפויים לאותה תכנית הוא מחזיק את התכנית קרוב לחזה, הוא רואה אותך כאויב.

מה זאת אומרת?

הוא לא משתף איתך פעולה. גם הנושא של 'הדרך החדשה'. אני עובד בעפולה והנושא של יוצאי אתיופיה, יש שם אינטגרציה מאוד טובה והחברה קולטת, אנחנו מצפים מהממסד שהוא יהיה כמו החברה הקולטת. אם מקימים תכנית 'הדרך החדשה', להחליף תכנית מוקד קליטה ותכנית חומש, להבדיל מוקד קליטה היה צבוע, ידענו בדיוק מה התקציב, ידענו לשים אותו באיזה צרכים של יוצאי אתיופיה, אבל 'הדרך החדשה', עובד שנקלט ב-2005 באים היום ומגדירים אותו, הוא שייך ל'דרך החדשה'. אבל איפה המשרות החדשות ב'דרך החדשה'?

תסביר לי רגע איזה נתונים הייתם צריכים ולא קיבלתם?

אנחנו מצפים, כמתכללים, גם משרות, אנחנו מחפשים קב"ס יוצא אתיופיה, או מגשרים, לפחות בבתי ספר שיש בהם ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה, שיאתר נשירה סמויה. אנחנו מצפים גם שיהיה קשר בין ההורים לילדים.

רגע, דבר דבר. מה המצב היום מבחינת משרות?

יש בעפולה צורך במשרות, פניתי לטלל שיש לנו משרות כאלה וכאלה ועדיין אנחנו לא מקבלים. בנושא של משרות יש קיפאון.

אגב, אני חייבת לשאול את טלל, ברשויות שבהן יש אחוז גבוה של יוצאי אתיופיה, מה המספר של עובדים ברשות שהם בעצמם יוצאי אתיופיה? בדקתם את זה?

את נגעת בשאלה הנכונה. בסוף 'הדרך החדשה' לא אמורה לייצר משרות, היא אמורה לדאוג שדברים מתבצעים ולכן אנחנו לא רוצים שיהיו, עוד הפעם, שיוצאי אתיופיה ייקלטו כפרויקטאלים בכל מיני פרויקטים - - -

לא, דיברתי על עובדי רשות.

לכן את שואלת את השאלה הנכונה, אם יש צורך הרשות אמורה לקלוט אותם לפי חוק ייצוג הולם ושם אנחנו ממש נופלים.

יש לכם בדיקה של זה?

עדיין לא.

מישהו יודע להגיד לי מהרשויות אולי מה מספר העובדים?

אצלנו יש 120 ומשהו עובדים ממוצא אתיופי.

עובדים של הרשות?

אתה יודע באיזה דרגים יוצאי אתיופיה?

יש מנהלת אגף אחת, מנהלי מחלקות יש כמה. אולי שם בדרגים של מנהלי אגף או מנהלי מִנהלות אנחנו לא שם בכלל, כמו שאין שום מנכ"ל ממוצא אתיופי בארץ.

אז מה זה, מנקים? מטאטאי רחובות יש 100?

לא, יש בכל המסגרות, עובדים מן המניין ב - - -

ועדיין הם עובדי קבלן או הם מועסקים - - -

לא, עובדי עירייה. אני הייתי עובד קבלן, הייתי עובד תאגיד, בתאגיד העירוני הייתי עשר שנים, הסגן בצוות שלי שעבד בתאגיד נקלט כעובד מן המניין.

טלל, זה יהיה מאוד מאוד חשוב שאתם תעשו בדיקה על מה מספר העובדים ברשויות.

יש חוק ייצוג הולם ברשויות המקומיות שעובדי עירייה - - -

כן, טוב, אנחנו יודעים שזה לא מתקיים לגבי אף אוכלוסייה למעשה. בשביל שזה יתקיים צריך לבדוק את זה.

למען השקיפות וההגינות, משרד הרווחה, כחלק מנתוני הבסיס שלו לגבי פעילות רווחה ברשות כן כולל את זה, זה חלק מהדאטה בייס שלו, ובמשרד החינוך יש עכשיו, לפחות בשני מחוזות, ניסיון למפות את הנושא של מורים יוצאי אתיופיה בתוך בתי הספר.

יש משהו כזה כבר?

אנחנו בהתחלה.

קיבלנו נתונים לגבי מורים יוצאי אתיופיה, שגם המורים שמלמדים במרכזי קליטה, כמורים באולפן, משרד החינוך סופר אותם.

כן, אבל זה משהו שאנחנו ביקשנו, את השיבוץ.

כן, אבל הם קבועים במשרד החינוך, מחר האולפן ייסגר ותהיה להם עבודה אחרת, המשרד מחויב להם.

לא, אבל אתם לא צריכים לספור אותם, את יודעת את זה, עירית, דיברנו על זה.

אנחנו מדברים על מורים במערכת החינוך, בתוך מערכת החינוך.

קיבלתם את אלה שמקבלים משכורת במשרד החינוך, כמורים, יושבים אצלנו במצבת. אני לא אחראית על הנושא, אבל זה מה שקיבלתם ואנחנו רואים עלייה של קליטה. יש לנו כרגע עבודה על סיפור של דרג הביניים והכנה לקראת ניהול ויש קבוצה גדולה יפה שהשתלבו במחוזות. זה מעורב, זה של כל מיני שהם עכשיו דרג ביניים לקראת ניהול. בגלל ששמנו יעד למנהלי מחוזות ראינו שיבוץ מאוד יפה של מורים לתוך המהלך. אני מקווה שזה - - -

כלומר אתם כן בודקים מספרים.

אצל מורים זה יותר פשוט. רציתי להגיד שאנחנו לא מסמנים ילדים, גם הילד שלי או הילד שלך לא יהיה מסומן, לא יודעת אם יש לך בתיכון ילדים במגמות, הם לא יהיו מסומנים לפי מגמה. המקום היחיד שאנחנו מסמנים את המגמה זה כשמזמינים לו בגרויות. זה מה שניסיתי להגיד כמה פעמים, אני יכולה לדעת בסוף הדרך - - -

אבל אז זה מאוחר מדי לשפר.

בגלל זה אנחנו עושים עבודה איתם וביישובים - - -

אם אנחנו יודעים שיש לנו מעט בתכניות מסוימות, שלשם אנחנו רוצים לכוון, אז אנחנו צריכים לשפר את זה בזמן אמת.

אז בגלל זה זו עבודה מקומית, זו לא עבודה במטה, עושים רישום, עושים ברמת בית ספר.

אז אתם ברשויות, יש לכם את המידע הזה?

יש להם, הם אספו נתונים, הם ישבו עם מנהלי בתי הספר והם מקבלים בבית הספר, כמה ילדים באיזה מגמות, במיפוי.

לכם יש את זה?

הם בתהליך, חלק כבר גמרו, חלק - - -

ביסודי או

ביסודי עוד אין מגמות.

לא, בתיכונים גם.

עוד לא קיבלתם. אבל אנחנו בתכנית של איסוף הנתונים האלה. אבל עוד פעם, הם יקבלו את זה סטטיסטי, לא שמי.

מה קורה ביגאל אלון בנתניה?

יגאל אלון זה עוד מסגרת שצריכה להיעלם.

היא צריכה להיעלם? זה בית הספר שלי.

היא צריכה להיסגר. עוד הפעם, אנחנו התחלנו בתהליך של סגירה של בתי ספר שהם עתירי ילדים ממוצא אחד, נקרא לזה. ברחובות האלה או באזור הזה גרים יוצאי אתיופיה ומן הסתם זה אזור גיאוגרפי אחד אז נרשמו יותר מדי.

מה זה, חפציבה?

בקרית נועם.

אז מה אתם עושים?

אז זה בסדר שהוא גם בתכניות. יש שם 60%.

לא הבנתי, אז אתם מפרקים את בתי הספר האלה?

מבחינתנו אנחנו רוצים לפזר כמה שאפשר בכל בתי הספר בעיר.

אנחנו יודעים מה קרה עם אותם התלמידים שפוזרו מבית ספר סיני?

בטח, יש מעקב.

אנחנו נשמח מאוד לראות את הנתונים.

אני רק רוצה להבין מה קורה אחר כך. אתם מפזרים את בתי הספר האלה ו-?

ומשבצים אותם בכל העיר, עם הסעות.

ולמה לא להביא אנשים מאזורים אחרים בעיר לבתי הספר האלה?

זה מה שניסו לעשות ברמב"ם, שהוא אמי"ת היום.

לא אנחנו ניסינו לעשות, הרשות המקומית. אל תגיד שהאגודה ניסתה לעשות. האגודה הציפה את הסוגיות, שזה לא הגיוני בעיר נתניה, ש-5% בלבד יוצאי אתיופיה נמצאים והיו שישה בתי ספר מעל 50% תלמידים יוצאי אתיופיה, וכשנבדק ראינו - - -

ו-18 גני ילדים לילדים רק יוצאי אתיופיה. אבל, גברתי היושבת ראש, ברשותך - - -

אני רגע רק רוצה לתת לו לסיים, הוא היה באמצע משפט.

חברים, כל מה שאת אומרת נכון, כל מה שהיא אומרת נכון.

רק תסיים את התשובה.

התחלנו בתהליך. בתי הספר האלה אז בזמנו, כשהחלטנו שהם לא יתקיימו, זה היה משהו שהוא קהילתי עירוני שלנו, שהחלטנו שאנחנו יוצאים למאבק אל מול משרד החינוך. באנו לפגישה עם המנכ"לית והיא די הייתה בסדר איתנו והיא תקצבה, כי לראש העיר לא היה כסף לשים. ומאותו זמן אנחנו סגרנו כבר שלושה בתי ספר, הילדים האלה מפוזרים ברחבי העיר, עכשיו יש לנו עוד תכנית של רמב"ם ושז"ר וגם יגאל אלון.

והפתרון הוא לסגור בתי ספר?

לפזר. כי סגל ההוראה - - - זו מערכת שאנחנו יודעים להסתכל עליה - - -

ואז מעמיסים על בתי ספר אחרים במספרים גדולים.

שנייה, אנחנו נחזור לזה.

זה לא מספרים גדולים. במיפוי, זה 30, 40, 50 ילד בכל בית ספר. מתוך 400, 300 תלמידים.

הסיפור הוא רמת בית הספר ולא מספר השחורים שנמצאים שם. זה הסיפור.

זה מונח שאני לא משתמש בו.

אבל, זיוה, את יודעת שזה הולך ביחד. אני רוצה לעשות את התגובה שלי קצת מסודר. אני רוצה לברך אותך על הוועדה ואני מברכת אותך על הוועדה כי זו פעם ראשונה שאני, לדעתי, נמצאת בוועדת השקיפות. אני יודעת על הדרך הארוכה שאתם עושים בכלל במעקב, שאת והצוות עושים במעקב אחרי תכנית 'הדרך החדשה' שהייתי שותפה ומובילה בתכנית מתוך הבנה משמעותית שבחמש שנים, לא חמש, אבל לפני ארבע שנים אנחנו מבינים שניצבנו מול צומת דרכים חשוב ואני חושבת שכולנו רתומים, גם אם אני שומעת את חילופי הדברים אנחנו מבינים שכולנו מכוונים בסוף לאותה מטרה.

לעניין המעקב היום. אני גם מתנצלת שאיחרתי כי במקביל יש פה דיון אצל חבר הכנסת אלאלוף על שארית יהודי אתיופיה. אבל לעניין המוניציפלי, אתמול הגיעו אליי כמה נתונים מאוד מדאיגים וזה, עירית, חשוב שתשמעי, דקה אחת אני אקח מזמנך ואעבור לנושא הבא, בתי הספר שאין להם ולו יוצא אתיופיה אחד ויש להם תקציב צבוע ליוצאי אתיופיה שהם מקבלים אותו. זה דבר ראשון. מה שהגיע אליי באופן בדוק, זה דבר שצריך לבדוק. במקרה את יודעת מיהם? זה גם בתי ספר של הציונות הדתית וזה עוד יותר מדאיג אותי. לא יעשו פוליטיקה על הכספים של יוצאי אתיופיה אחרי שאנחנו הגענו בדם, יזע ודמעות, נלחמים על הקהילה הזאת, בין אם זה בהפגנות ובין אם מגיל צעיר צריכים לספוג את כל הלך הרוח והילדים שלנו והחלומות. אני לא צריכה להגיד לך, את מכירה אותי, את מכירה את הדברים שיש לי להגיד. אני מאוד משתדלת להישאר רגועה כי תחילת יום.

לפני שאני עוברת למוניציפלי, חינוך. שאלת את שאלת המגמות, בואו נשאל שאלה אחת קודמת ועירית, חייבים לעשות על זה עבודה, ואני לא אכנס לדברים האחרים, האלימות שהילדים סופגים וכאלה, לאיזה בתי ספר בכלל הילדים יוצאי אתיופיה מוסללים? זה חוזר על עצמו, זה כבר שנים. אם אנחנו ניקח את הפילוח, ברגע שיש את המעבר מכיתה ו' ל-ז' שולחים אותם לבתי ספר סוג ב'. סליחה, זה לא נכון, כי אף בית ספר בעיניי הוא לא סוג ב'. האנשים שעושים את זה הם סוג ב'. שולחים אותם לבתי ספר המוחלשים ביותר, החלשים ביותר, שמלכתחילה ימצבו את עתידם ככזה שנקודת הפתיחה, גם אם יש להם סיכוי, גם אם ביסודי היה להם טוב, ברגע שהסללת אותם לבית ספר חלש אז לא יהיה להם טוב. גם אם ביסודי לא היה להם טוב, ברגע ששלחת אותם לבית ספר שהוא לא טוב אז עדיין לא יהיה לו טוב.

מרבית הילדים יוצאי אתיופיה מוסללים לבתי ספר חלשים. לכן לפני שאלת המגמות אנחנו חייבים לבקש שתהיה פה שקיפות ובחינה, גם אם לא יפורסם, שתיקחו אתם את כל בתי הספר, הדירוג שלו, המיצ"בים, ואם תראו שבאופן סיסטמתי ילדים יוצאי אתיופיה נמצאים בבתי הספר שאחוז היציאה עם בגרות איכותית הוא נמוך, שם צריך לעשות דרשני. אין לנו שום בעיה שכלית, אנחנו כמו כל בני האנוש, ברוך ה', עם התפלגות נורמלית. זה דבר שאנחנו חייבים לשים.

לגבי המוניציפלי, 'הדרך החדשה' לא נועדה לייצר משרות פרויקטאליות לבני הקהילה. שיהיה ברור, לא באנו לעשות סידורי משרה. באנו לשנות את מצבה של הקהילה, ואיך עושים את זה? האמת היא שזה גם בסגירת משרות פרויקטאליות. כשאנחנו מדברים על מגשרים, היה מאבק עיקש של המגשרים להפוך להיות חלק ממערכת החינוך וטוב שאנחנו בעיצומו של התהליך, חלקם הולכים לעשות לימודי הוראה. כשאנחנו מדברים על מוקדי הקליטה, מוקדי הקליטה צריכים להיות עובדים של הרשות, כשאנחנו מדברים על 'הדרך החדשה', זה לא תכנית חומש ב', לא יהיה ולא יקום, לא נחזור על אותן טעויות. עם כל הקושי. ואתם חושבים שלא היה מצב שהיינו צריכים להסתכל לאנשים בעיניים מהקהילה, שמאבדים את המשרה שלהם? הסתכלנו, אבל בין אם תשימו 30 איש שצריכים לאבד את עבודתם לבין גורלה של קהילה שלמה, צריך ללכת לכיוון הנכון באומץ רב.

לכן, צר לי שהשלטון המקומי לא נמצא כאן ואם כל פעם ישלחו לנו את בני הקהילה להיות השכפ"ץ של השלטון המקומי, זה לא מקובל, אני חושבת שצריך להביא את ראשי הערים הגדולות - - -

פנינה, נו באמת.

שנייה, אליאס, אין לי ביקורת אליך, אתה יודע שיש לי הערכה רבה, לא קשור.

איזה שכפ"ץ? את צריכה להעריך דווקא את בני הקהילה שלך שהם נציגי רשות.

אני חושבת שאתה מוכשר, אני רוצה את ראש העיר שלך.

היא לא תבוא.

אליאס, עם כל הכבוד לך, אני לא כל כך שואלת אם היא תבוא או לא, אל תגיד לי אם היא תבוא או לא, אנחנו יודעים להביא אותם לכנסת.

סליחה, מה זה היא לא תבוא? מה זה התשובה הזו?

סליחה, אנחנו לא נמצאים עכשיו בישיבה של המועצה. אנחנו בכנסת ישראל וצריך להביא לפה - - - בוא נתחיל בשש הערים הגדולות. נביא את שש הערים הגדולות, שהם מקבלים לא מעט תקציבים של יוצאי אתיופיה, ואם הם לא יבואו אולי נסגור להם את התקציב. שיבואו וייתנו תשובות. זה מה שאני חושבת שצריך להיות. לי אישית מפריע שאני לא רואה פה דמויות בכירות של השלטון המקומי, שאחר כך יודעים להתבכיין, להתקשר אליי, ללכת לתקשורת, 'אנחנו קולטים, אין מענקים'. לא יודעת, זה נראה לי לא הגיוני.

מסכימה. הזמנו גם את המרכז לשלטון מקומי, הגיעו?

היו אמורים.

רות?

אני בדיוק הולכת להתקשר.

אצלנו עושים צו הבאה ישיר. צריכים מביאים.

צריך את הכלים של הוועדה לביקורת המדינה.

לאף ועדה בכנסת אין באמת את הכלים - - -

ביקורת המדינה, יש להם שם - - -

לא, יש חובה להגיע, אבל החובה הזאת, בגלל שאין סנקציות - - -

זה הזמן לשנות את החוק.

בוודאי, הם חייבים להגיע, אבל אין סנקציות. האמת היא שהגשתי הצעת חוק ביחד עם כל יושבי ראש הוועדות האחרות כדי שתהיה סנקציה במקרה שהם לא מגיעים, כי הדבר הזה הוא בלתי נסבל. אבל אני חייבת להגיד, גם מהזירה שלכם כנציגי הרשות, יש משמעות מאוד מאוד גדולה לזה שראש הרשות או ראשת הרשות במקרים הנדירים שבהם יש ראשת רשות, אבל זה לא קשור, שמי שעומד בראש יבוא ויראה את הנכונות, את ההבנה, את הרצון להתעמק בנושא כדי לקדם אותו. ברשויות שבהן יש אחוזים גבוהים מהקהילה, ראוי שלראש הרשות תהיה עמדה מאוד מאוד מורכבת ורצינית בעניין ושיראה את פרצופו. זה לא רק קשור בזימון של הכנסת.

מרבית ראשי הרשויות כן מעורבים.

אז שיבואו.

השאלה האם באמת הם לוקחים אחריות ומי באמת מופקד לפקח ולראות ולעקוב, או שמבחינתם יש רכז ושהוא יעשה את העבודה.

יש מעורבות של לשבת בישיבות עבודה עם משרדי הממשלה ויש את המעורבות של לעמוד מול הציבור ולמסור דין וחשבון, שזה סוג אחר לגמרי של מעורבות ואני חייבת להגיד, האופציה השנייה היא אופציה חינוכית יותר, נקרא לזה, כלפי ראש הרשות, כי אז הוא צריך לפגוש את מי שגם נמצאים בשטח ועובדים.

חברי כנסת.

סיגל, רצית להגיד משהו?

כן, רציתי להתייחס לכמה מהנקודות. קודם כל תודה רבה על הדיון, אבל כן מבחינת הסוגיות השונות של השקיפות שעלו פה, אני כן חושבת שיש כמה סוגיות שכן חשוב טיפונת יותר להעמיק בהם. אז קודם כל דיברנו על הקשיים ביישום והבעיות השונות שיש ביישום. אני חושבת שברמת המקרו באמת המצגות מרשימות ואפשר לראות שם המון פרטים והמון נתונים, אבל יחד עם זאת יש סוגיות מהותיות שעולות מהדבר הזה.

יש פה שני דברים שונים, האחד זה איך אני, אם אני רוצה לבדוק מגמות שונות, ואני יודעת לעשות גוגל וללכת לכל משרד ומשרד וללכת למקומות מסוימים, שיש בהם פילוחים, ואני יודעת ממי אני צריכה לבקש נתונים ועם מי אני צריכה לריב על נתונים, אז הרבה מאוד מהפעמים אני מקבלת את זה. אבל גם כשאני חושבת על הרמה של נמצא אזרח, הוא נמצא ברשות שלו, הוא רוצה לדעת מה יש לו, מה אין לו, מה מתוקצב על ידי מי, אני חושבת שכל המקום הזה שאנחנו רואים על הסללה זה תוצאה של הדבר הזה. בסופו של דבר אנחנו ראינו באחת המצגות של הביצוע, אחת מתכניות הביצוע הכי טובות, היה 89%, עם הירוק הכי גדול, של ה-ENP. ה-ENP זה הפרויקט הלאומי, שזה בעצם תכנית מבדלת שמבוצעת באחת הרמות הכי גבוהות מכל התכניות שהיו על המסך הזה.

שהיא אמורה להיסגר.

אם אני נמצאת ואני באה לרשות ואני רוצה לדעת איזה פרויקטים של תגבור יש לי, האם יש לי כל מיני אופציות שחלק מהן הן של ההסללה של יוצאי אתיופיה וחלק מהן הן טובות מאוד, עם תוצאות טובות מאוד שמוצעות לכל האזרחים. האם יש לי את האופציה הזו או האם פשוט קובעים בשבילי מה יש. אם אני צריכה עובדת סוציאלית, האם אני יודעת שיש לי אופציה ללכת לכל עו"ס בתכנית הרווחה של העיר, או האם שמים אותו בעו"ס מאוד מסוים כי זה מה שהחליטו - - -

של 'הדרך החדשה'.

של 'הדרך החדשה' שפתחה תקציבים לזה. אני חושבת שגם שולחים למתכללים, אם אני מדברת עם מתכללים שונים ברשויות שונות, גם כל אחד נותן לי תשובה אחרת, אחד אומר לי 'כן, יש לי עו"סים של 'הדרך החדשה'', אחר אומר לי 'לא, אסור לי שיהיו לי עו"סים של 'הדרך החדשה', יש לי - - -', אם כל אחד נותן לי תשובות אחרות ואין שום מקום אחד שאני יכולה ללכת ולראות מה הזכויות שלי ברשות מסוימת זו בעיה.

כן, הובן. למה הדבר הזה לא יכול להיפתר? זה מאוד פשוט.

איזה דבר?

להציג פשוט את כל רשימת הזכויות, כל התכניות, מה המצב שלהן, באינטרנט, מקום שכל אחד יכול לגשת אליו.

ומה ההישג שלהן? תכנית טובה או לא תכנית טובה, שאני אוכל לבחור.

ככה, אני רוצה לעשות פה שתי הבחנות כי אני חושבת שמאוד חשוב לעשות כאן שתי הבחנות. המעקב והבקרה שאנחנו עושים מתייחס לתכניות שהן פועלות במסגרת החלטות הממשלה ודברים נוספים שתוך כדי התהליך נוספים, אבל להחלטות הממשלה או לסביבה של החלטות הממשלה. קודם כל זה נכון שבכל רשות יש משהו אחר. כאשר המשרדים עשו את ההקצאה, יש שש רשויות שיש בהן עו"ס של 'הדרך החדשה' ועוד תשע רשויות שיש בהם עו"ס בית ספר של 'הדרך החדשה' ובכל הרשויות האחרות אין עו"ס של 'הדרך החדשה'. התקציבים האלה מועטים, אנחנו מדברים פה מבחינת הבקרה שאנחנו עושים, הבקרה שאתם מקבלים מה יש ומה אין, זה 200 מיליון שקל בשנה. זה לא מעט, אבל יחסית למה שאמור לעמוד לרשות יוצאי אתיופיה ברשות זה טיפה בים. אחד הדברים שאנחנו כל הזמן מדברים ומתכננים, גם אליאס וגם נועם יודעים, אנחנו רוצים בקרה מצוינת על ה-200 מיליון, אבל המטרה של התכנית היא לפתוח בפני אזרחים יוצאי אתיופיה את ה-200 מיליארד, או את כלל השירותים שנמצאים ברשות.

עכשיו, פה המיפוי הוא תחילת הדרך. התפיסה שנוצרת בקרב האנשים בוועדות הרשותיות, אולי אליאס ירצה אחר כך לדבר על הדברים שהם עושים בתחום הנוער, דווקא לפתוח את התכניות הכלליות, לפתוח את התכניות של יוצאי אתיופיה לציבור הכללי ולעשות מערכי שירותים שבאמת מאפשרים ליוצאי אתיופיה ליהנות מיתר התקציבים ביישוב. אני אתן עוד פעם את הדוגמה מנתניה, דוגמה אחרת, בית ספר יסודי, תכנית חדשה מאוד של חיזוק ההון האנושי. הולכים לאותו בית ספר עם ארגון יוצאי אתיופיה ותקציבים כלליים. זה לא החלטות ממשלה, זה תקציב כללי. למה? כי התכנית בדיוק מתאימה לאותו בית הספר.

המטרה שלנו היא כן שקיפות ויידעו מה פעולות הממשלה, כל רשות קיבלה וכל מתכלל קיבל ואני יודעת, נועם, שאתם נתקלים בקשיים כי לפעמים אנשים לא רוצים לשתף פעולה, אבל קיבלו מפרט של כל מה שהממשלה אמורה לעשות ברשות, אחרת הם לא יכולים לעשות בקרה. אז המתכללים יודעים את זה, האזרחים - - -

כן, אבל המתכללים הם לא המפקחים.

גם המפקחים יודעים את זה.

לא, המתכללים הם לא מי שאמורים לפקח על התכנית.

ברור, המפקחים של המשרדים אמורים לפקח על התכנית.

אבל אז נוצר מצב - - -

אבל זה לא נכון, אתם מבינים שהם לא מפקחים?

טלל, אבל זה קצת חוזר לדיון, את זוכרת את הדיון הראשון שעשינו על התכנית? אמרת את זה גם בתחילת הישיבה, מאז חל שיפור מדהים ואני חושבת שאת עשית ועושה עבודה מעולה וראו שגם לקחתם את הדברים והשתמשתם בדברים שהיו בוועדה ודברים שעלו והקשבתם והלכתם ויצרתם לזה פתרונות. אחד הדברים שעלו אז בוועדה הראשונה היה בעיקר שיש בלגן, שיש המון משרדים, כל אחד קיבל איזה תקציב, אף אחד לא יודע בכמה תקציב כל משרד השתמש ומה קורה עם זה ואז התקציבים לא מנוצלים. זה לא המתכללים שיודעים לפקח על זה.

אבל זה לא המתכללים מפקחים על זה, המתכללים הם חלק מהמערך.

ברשות? יש רשויות שלא לוקחות ברצינות או שיש מתכללים שפונים אליי, ואת יודעת את זה, ואומרים לי 'אין לי גיבוי, לא של המנכ"ל, לא של ראש העיר, אף אחד לא סופר אותי'.

נכון, ואז - - -

בואי, צריך להגיד את האמת, ואז מה עושים? זאת השאלה.

ואז במקומות כאלה, שזה מה שקורה, ויש לנו גם ניסיון מנתניה באעניין הזה, אנחנו באים ואנחנו יושבים עם - - - מי זה? סמנכ"לית משהו וכל ראשי המחלקות והמפקחים של משרד החינוך - - -

וזה עזר?

כן. עזר או לא עזר?

עזר מאוד.

עזר. אנחנו יושבים איתם. יש הרבה רשויות. אנחנו מגיעים. אמרתי, אנחנו היינו עד היום בישיבה אחת לפחות בכל הרשויות. אני לא אכחיש, יש רשויות שבא סגן ראש עיר או מנכ"ל רשות ואומר 'קודם שיוצאי אתיופיה יתארגנו ואז אני אמנה מתכלל' ואז אנחנו צריכים לבוא ולהגיד 'אדוני ראש העיר', או סגן ראש העיר, או מנכ"ל או מי שזה, 'אני ואתה' וזה ציטוט, 'אני ואתה נושאים משרה ציבורית, זו אחריות שלנו, קהילה יכולה להתארגן או לא, זה לא קשור לעניין'. עכשיו יש מקומות שיש הרבה עבודה ויש מקומות שלמתכללים הרבה יותר קשה וכל המתכללים האלה כולם עובדים מקסימום 11 חודש וצריכים לייצר שיתופי פעולה ולהכיר את כל מערך השירותים ולהביא אנשים שייפתחו בפניכם. זו עבודה, זה לא עכשיו אמרתי עכשיו נעשה.

ברור.

אבל אני חושבת שזה המערך היחיד שאפשר יהיה לבנות עליו שבסופו של דבר אנשי המקצוע ברשויות המקומיות יבינו את המסר. כשבא מתכלל ואומר לי 'הלכתי לבדוק, אני לא מאמין להם', 'הלכתי לראות', ומתכלל שאיננו יוצא אתיופיה, 'הלכתי לראות, ראיתי שבאמת יש'.

כן, אבל מתכללים הם במשרה מאוד מאוד חלקית.

נכון, אבל מערך הפיקוח של הדבר הזה הוא מפקחים של המשרדים, ראשי מחלקות ברשויות המקומיות שהמתכללים מרכזים אותם ואנחנו. זה מערך הפיקוח.

אז בשביל זה חייבים שהדברים האלה יהיו חשופים לציבור כדי שנוכל לפקח.

אני לא חושבת שיש בעיה לחשוף דברים לציבור.

אז בואו נחשוף את זה.

מה שלא הייתי רוצה זה לחשוף את התכניות שבתוך החלטות הממשלה בנפרד מכלל השירותים ברשויות, כי זה מייצר לי בעיה.

אפילו ברמה של הדברים שהצגתם, על סגירת בתי - - -

אני חושבת שקודם כל, למה המיפוי שעושה משרד ראש הממשלה, המיפוי היישובי של כלל התכניות, כדי לראות איפה יוצאי אתיופיה נמצאים שם, במקום לעשות מיפוי של התכניות של יוצאי אתיופיה.

לא, היה את זה. זיוה, כמה שיעור השתתפות של יוצאי אתיופיה בתכניות היה, יש את זה.

לא, אני רוצה שיהיו את כל התכניות ברשות המקומית.

אבל זה מה שיש.

לא.

יש, היה מיפוי, אני אומרת לך, שדרשנו. זיוה, דרשנו וראינו שיש אחוז השתתפות נמוך.

נמוך, אז למה לא באים ואומרים 'אנחנו רוצים להכניס את יוצאי אתיופיה - - -

אז אמרו, את זה יש.

רגע, אני מצטערת, אנחנו פשוט ממש לקראת סיום ויש לי עוד כמה שאלות שהגיעו מחוץ לוועדה. אני לא יכולה לשמוע כך אף אחד.

אני חושבת שבכל זאת - - -

- - - לא של הרשויות המקומיות, יש תכניות של יוצאי אתיופיה.

גם וגם, עשו גם וגם.

אבל כשמציגים פה - - - זה של יוצאי אתיופיה, אז אני - - -

כן, אבל אני לא יכולה לעשות מעקב על כל מדינת ישראל.

לא, אבל כאן אנחנו רוצים שיוצאי אתיופיה יהיו חלק ממדינת ישראל, זה מה שצריך להיות, מה נעשה?

לכן זה המיפוי שנעשה ברשויות.

אנחנו - - - שהוחלט, זה שמפסיקים את מדינת יהודי אתיופיה בישראל. זה הכול.

ולכן אני מאוד מהססת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות, 'אלה התכניות של 'הדרך החדשה',', כי זה - - -

לא, אנחנו גם לא מעוניינים.

כי מצד אחד זה מייצר שקיפות ומצד שני זה מחזק דווקא את התפיסה של הבידול ושיש תכניות מיוחדות ליוצאי אתיופיה. יש פה איזון שצריך לחתור אליו.

טוב. אבל יש לי רגע שאלה שאני - - -

אבל המידע קיים.

התכנית מלגות לשינשינים יוצאי אתיופיה במכינות אופק ובשנת שירות, הבנתי שהמלגות האלה מתעכבות במשרד החינוך?

את יודעת לענות על זה או שאני אענה? כי אני יודעת.

אני לא יודעת.

לא, כי נציגת מינהל חברה ונוער לא פה, אבל המלגות אכן מתעכבות.

למה?

איזה שהיא סיבה בירוקרטית שלא ברורה עד הסוף, אבל בישיבה בשבוע שעבר החליטו להביא לזה עוד כוח אדם ולסדר את זה.

כולל המכינות?

כן, מכינות ושנת שירות. מתי זה יסודר?

מתי זה יסודר? הם אמרו ממש עוד חודש.

עוד חודש? לאיזה שנה זה?

לצערי לשנה הקודמת.

נגמרת השנה.

הרעיון היה שכשהם יגיעו למכינות גם לעזור להם, כי ככה זה יושב על ההורים.

לא, ברור, אבל נגמרת השנה.

לא, אבל הם מגיעים למכינות. הבעיה היא של המכינות, לא של האנשים.

מה זאת אומרת?

הבעיה היא לא של יוצאי אתיופיה עצמם, אלא מי שעושה את המכינה זה המכינה.

כן, אבל כשמכינה לא מקבלת תקצוב אז המכינה נמצאת בסיכון של לא להיות מסוגלת להמשיך לעשות את זה.

הבעיה תהיה של יוצאי אתיופיה כי שנה הבאה לא ירצו לקבל יוצאי אתיופיה.

והבעיה היא גם שהתקציב הזה, התקציב של המכינות ושנת השירות, על כל החלקים, חוץ מבציבורים מסוימים ששם משום מה אין בעיות בירוקרטיות, אבל התקציב של רובן מתעכב כל הזמן, מגיע בסוף שנה, לא מגיע, ואז יוצא שמכינות ושנת שירות, שזה באמת מהפרויקטים הכי יפים שיש בחברה הישראלית, חד משמעית, לא יכולים לתפקד. אי אפשר לתפקד כשאי אפשר לצפות את התקציב קדימה. התקציב של ארגוני הנוער עד עכשיו לא נסגר, של השנה הקודמת.

התקציב של ארגוני הנוער אושר, זה משהו אחר.

אושר תקציב נמוך מהתקציב שהיה אמור להיות מאושר.

לא, על 'הדרך החדשה' לא - - -

לא, אני לא מדברת על 'הדרך החדשה', אני מדברת על כל ארגוני הנוער.

שאלה נוספת, גברתי היושבת ראש, לא נשאר לנו הרבה זמן - - -

רגע, אני רוצה להבין מה משרד החינוך מתכנן לעשות.

אני לא יודעת, גילי דנה לא כאן ו - - -

משרד החינוך עושה מאמץ מרוכז להוציא את התשלומים.

עד סוף יוני?

לא עד סוף יוני, סוף יוני זה מחר.

עוד שבועיים.

זו תשובה של מינהל חברה ונוער שנתנו לי בשבוע שעבר.

שעד סוף?

הם לא אמרו לי עד סוף יוני. אמרו לי בחודש הקרוב, אז אני לא יודעת.

אז עד מתי?

אני אבדוק ואני אחזור אלייך.

אוקיי.

אנחנו לקראת הקיץ, החופש הגדול, אני מאוד מוטרדת ממה שהולך להיות עם הילדים בקיץ, הרי יש תקציב במשרד הקליטה ופעם אחר פעם אנחנו רואים שלא נותנים את זה בזמן, שהילדים לא יסתובבו חודשיים. אני מדברת על הילדים בעיקר של העולים, שלא יסתובבו ברחוב או חלילה יהיו חשופים לסכנות רק בגלל שלהורים שלהם אין כסף לשלם לקייטנות. אנחנו צריכים לראות מה עושים עם הדבר הזה. ואני פעם אחר פעם אומרת את זה לאורך השנה, לא נזכרת לקראת הקיץ. יש פה משהו מאוד מאוד אבסורדי כי יש את הכסף, אבל איכשהו זה לא מגיע לרשויות.

מישהו יכול להסביר?

אני חושב שתכנית 'הדרך החדשה' היא תכנית מאוד נכונה, היא משקפת והיא משלבת, רק מה שאנחנו מצפים ממטה היישום, כבוד היושבת ראש, לחזק את התכנית שתצא לפועל. ללא החיזוק של הוועדה ושל המטה ברשויות המקומיות היא תהיה בדיוק חומש. אני כבן הקהילה התחלתי את המיפוי בנוער, אנחנו כבר מסיימים, מגיעים לוועדה עליונה, יש שיתוף וזה גם נתן לנו מיפוי לדעת בדיוק איפה נמצאים יוצאי אתיופיה, לא רק ברשות, גם מעבר לרשות, בבתי חולים, בכל הארגונים שישנם.

יש שילוב, אבל מה שאמרה עכשיו פנינה בנושא של הקייטנות, חבר'ה, אם יש בן הקהילה שהרשות מסמיכה אותו, נותנת לו את הכלים - - - קהילת יוצאי אתיופיה בעפולה משלמים לקייטנה 100 שקל לשלושה שבועות. אז אני חושב שמה שאמרה פנינה זה נכון, אבל חיזוק של מטה היישום את המתכללים והתכנית תצליח ותביא תוצאות טובות.

אני רוצה להגיד, דיברו על מיפויים שקיימים וקיימים, אני רוצה לתת דוגמה של שבוע שעבר, פנו אליי מרשות איקס, מישהי שעובדת במשרה מסוימת ברשות, היא ביקשה ממני נתונים לגבי הרשות שלה, לגבי הדבר שהיא עוסקת. זה מאוד נחמד שהיא פונה אליי ואני ממש אשמח לעזור לה כי אני רוצה לעזור לה בצורה הכי טובה, שתעשה תכנית טובה, אבל המנגנון הזה שבו היא פונה אליי שאני מגזר שלישי, לקבל ממני נתונים על המיפוי שלה, יש פה איזה שהיא בעיה אם גם היא לא יודעת למצוא את זה בעצמה.

צודקת. אתה רצית להעיר משהו ולא נתתי לך? מאיפה אתה?

אני חושב שנגעת בישיבה הזאת בנקודה מאוד מאוד חשובה, והיא העניין של מדידה. לדעתי כל התכניות יכולות להיות מצוינות, אבל אין בהן מדידה. צריך שתהיה מדידה לכל תכנית בתחילת התכנית, באמצע ובסוף. רוב המדידות שנעשות פה בתכניות זה כמה כסף ניצלתם. עכשיו, זה שניצלו כסף, יש משכורת, יש עובדת סוציאלית שעובדת באיקס, אז אחלה, אז יש שם עובדת סוציאלית, זה אפקטיבי? זה תרם לקהילה? זה עזר? לא יודעים, לא מודדים את זה. עד שלכל תכנית, לכל הפעולות של 'הדרך החדשה' לא תהיה תכנית מדידה מסודרת בכל משרד ובכל רשות - - -

מה תפקידך במשרד?

אני עוסק בתכנון ותקצוב.

בתקציבים שעוברים לרשויות דרככם יש מדידה כזו?

הבאנו השנה מישהו ספציפי, הבאנו אותו מהלמ"ס, הוא עכשיו בונה מדידה לכל התכניות שיש לנו במשרד. זה יכול להיות למשטרה, לכבאות, לשב"ס, בלי קשר לתכנית הזאת ספציפית, גם לזאת הוא מגיע. אבל הבנו שאחד הדברים שאנחנו צריכים לעשות בשביל להיות אפקטיביים זה לעשות מדידה נכונה לכל תכנית ולכל תכנית יתאים סוג אחר של מדידה.

נכון. מאוד מסכימה ועם זה נסכם את הדיון.

אני רק כן אציין שלכל תכנית יש מדדים. לכל משרד יש גם את מדדי בייס ליין, מדדי תוצאה - - -

תציגו אותם.

מפורסמים בספר התכניות.

לא, במקרה הזה זה מדדים מצומצמים, אנחנו רוצים להסתכל ממש על תכנית תכנית.

לא, זה יש בחלק מהתכניות.

מכירים את המדדים של התכניות.

אני רוצה להתייחס לגבי הקייטנות. בתחילת השנה, שנת 2018, המשרד חילק שלושה וחצי מיליון שקל לכל הרשויות שבהן יש עולים עד 15 שנה בארץ, בין היתר גם לפעילות קייטנות. אנחנו לא מחליטים לרשות מה להפעיל, היא מחליטה בעצם - - -

אבל פה בדיוק הבעיה, הם באים לרשות, אומרים להם 'אם תרצו, תשתמשו - - -

לא, זה לא נכון.

אני יודעת כי אני הייתי בשיג ושיח עם המשרד שלכם, אומרים 'אם תרצו אתם יכולים להשתמש לקייטנות, ואם לא, אתם יכולים לשמור את התקציב לדברים אחרים'. אז אותו אגף קליטה ברשויות, תקשיב מה הם עושים. אגף הקליטה ברשויות, שסליחה, לא נשלט על ידי יוצאי אתיופיה, אומר 'אוקיי, אפשר להשתמש בזה לדברים אחרים'.

לא כולם, פנינה, לא גורף.

חבר'ה, פנינה, מתחילה מליאה, אני אהיה חייבת לסיים את הדיון. אני רק רוצה לשמוע אם זה ככה באמת.

פעם אנחנו היינו מגדירים נגיד לפי אחוזים, אחוז כזה הולך לקייטנה והייתה בעיה בתוך הרשות, הם אמרו 'אתם מחליטים לנו מה לעשות ואנחנו לא יכולים להציע', אז מה עשינו? אמרנו 'אתם יודעים בעצם את הצרכים שלכם, אתם תחליטו מה לעשות', כל רשות עושה את התעדוף שלה ואנחנו מאשרים את זה.

ויש לכם מעקב שהם באמת העבירו את זה לצרכים הנכונים? למשל לקייטנות?

על הקייטנות אין לכם שום מעקב. זה לא בושה להודות שאין לכם שום מעקב, כי אני הולכת ובודקת את זה כל שנה.

משרד הקליטה לא נותן שום מידע ואין לו מעקב.

ילדים נשארים ברחוב, ברחוב. כאשר אני רואה ילדים על הגדרות בבוקר, כשאני באה לשים את הבן שלי בקייטנה ואני אומרת להם 'למה אתם לא בפנים?' כי המתנ"ס אמר שאין כסף והילדים האלה לא רואים בריכה כל החודשיים ואחר כך הם נמצאים משוטטים ומנוצלים, אתם צריכים לדעת שאתם כן תגידו לרשות מה לעשות. סליחה, הילדים האלה לא יישארו ברחוב.

תשמעי, זאת אפשרות אחת להגיד מה לעשות, אבל התקציב חוזר אלינו והוא לא מנוצל. זה לא חכם לדעתי להגיד 'תעשה' והיא לא עושה - - -

לא, אבל הדבר הנכון לעשות זה שתבדקו אחר כך כמה הרשויות באמת השקיעו בקייטנות ואם יש מצב שלילדים אין קייטנה. אם אתם נותנים את החופש, לעשות את זה עם פיקוח.

זה אפשר - - -

גברתי היושבת ראש, אני לא מבקשת שיבדקו, אני רוצה שידאגו שהקיץ הזה ילדים לא יהיו ברחוב.

רות, את הגעת מאוחר. חיפשנו אותך קודם.

הייתי בוועדת כספים בנושא של היחידות להתפתחות הילד, זה היה דיון מקביל.

אתם גם אשמים, זה בכלל לא מעניין אתכם הקייטנות, שמונה חודשים, עשרה חודשים יעשו עבודה ואחר כך חודשיים מחרבים הכול.

גברתי יושבת ראש הוועדה, חברת כנסת, ארגונים ומשרדי ממשלה. תראו, סוף סוף אנחנו נמצאים במקום מצוין שבו נותנים לרשות המקומית לבחון את הצרכים שלה ולבנות את התכניות בפיקוח של משרדי הממשלה, כי הכספים הם גם כספים של משרדי ממשלה. אבל מעבר לתכניות ולכספים של משרדי הממשלה, כמו שטלל אמרה, המטרה היא שהילדים שלנו, הילדים יוצאי אתיופיה, ישולבו ויהיו חלק מהמערך הרגיל ומכלל השירותים שהרשות המקומית נותנת לכלל הילדים ובהתאם לצרכים. אז אי אפשר, חברת הכנסת פנינה, להחזיק את הדברים האלה משני הקצוות, פעם אחת להגיד שיש שיקול דעת לרשות המקומית לראות את הצרכים שלה ולתת מענה בהתאם לצורך, ופעם שנייה להגיד למשרד הקליטה 'לא, את תבדקי אם היא צריכה קייטנה או לא צריכה קייטנה'.

הם צריכים, זה לא שאלה של צורך.

יש בית הספר של החופש הגדול שמשרד החינוך אומר שכל הילדים שם.

באיזה כיתה?

זה לא רק א' ו-ב'.

זה א'-ב'. השנה התחיל ג'. הילדים האלה, אני רוצה שתבואי איתי ואת מכירה אותי מספיק טוב, אני לא אעלה משהו שאני יודעת שזה סתם בשביל להתבכיין. שיהיה להם חופש פעולה, אבל כשהרשות אומרים לי 'הם לא מעבירים לנו את הכסף' - - -

זה לא ממקום של להתבכיין, אבל - - -

תקשיבי לי, תשאלי את הרשויות, לפני שאת באה ומקשיבה תשאלי את הרשויות מה הם אומרים.

רשות שמתבכיינת זו רשות שלא מבצעת, בסדר?

רות, יש לכם בדיקה כזאת של מה הרשויות - - -

אנחנו לא צריכים לעשות בדיקה כזאת - - -

כי את לא מכירה את הסוגיה של - - -

רגע, אבל לא צריך לצעוק, אני לא יכולה לשמוע מה קורה פה.

את יכולה לקחת כל נושא ולהגיד 'זאת הבעיה' ולקחת כל נושא ולהגיד 'זאת הבעיה', או שאת אומרת - - -

רות, אבל אני שאלתי אותך שאלה. תעני לי על השאלה. הגעת לוועדה ממש מאוחר אחרי שקראנו לך, אז אני מצטערת, הייתי מאוד רוצה לפתוח את הדיון הזה מחדש - - -

אני לא רוצה לפתוח, אני אומרת שצריכה להתקבל החלטה אם נותנים לרשות המקומית לנהל וסומכים על שיקול הדעת שלה או ש - - -

רות, שאלתי שאלה. את לא מקשיבה, תקשיבי שנייה.

בסדר, אבל אי אפשר לעצור כשמדברים.

אבל את לא עונה לשאלה. אנחנו רוצים, אמרנו את זה בפתיחת הוועדה, או לפחות אני מאמינה, שלרשויות המקומיות צריך להיות כמה שיותר כוח לקבל החלטות, לתכנן בצורה עצמאית ובלי שהמדינה או המשרדים יושבים להם על הראש, כי אני מאמינה שהכוח צריך להיות ברשויות. ליד זה, אני שואלת אותך שאלה שנראית לי שאלה מובנת מאליה, איפה יש בדיקה של כמה ילדים באמת בפועל נכנסו לקייטנות? כי אם אנחנו רואים, הכוח הזה שצריך להיות לרשויות הוא כוח שבא לצד פיקוח ואם אנחנו לא יכולים לפקח ולא רואים מה קורה ברשויות אז גם קשה לתת כוח לרשויות.

אז הליך הרישום עדיין מתקיים. למה? כי אני יודעת שאני כרגע בשלב זה רושמת את הילדים שלי, אז הליך הרישום עדיין מתקיים, אז כרגע את עדיין לא יודעת מי נרשם ומי לא נרשם, אז אין יכולת לפקח על זה, כי את עדיין לא יודעת מי נרשם ומי לא נרשם. בדיעבד, את יכולה לדעת מי נרשם ומי לא נרשם ולמה לא נרשם.

מנהלי מתנ"סים אומרים 'אנחנו לא יכולים לשמור להם מקום', לילדים האתיופים, בגלל שאף אחד לא נתן - - -

נו באמת, אז את שוב רוצה - - -

רות, זה מה שקורה בפועל. אנחנו הולכים למנהלי מתנ"סים, לא מעבירים להם את התקצוב בזמן, ראשי הרשויות - - -

אז אנחנו מדברים פה - - - סליחה, את מדברת עכשיו על שני דברים, את מדברת על ילדים - - -

גם וגם.

לא, אין גם וגם. עכשיו זה דיון על 'הדרך החדשה' או שאת בדיון על הילדים שעלו מאתיופיה?

תגידי לי, מה, את רצינית?

אני לא מבינה, זה דיון על הילדים העולים או - - -

את רצינית? - - - לוועדה?

זה שני דברים שונים.

זה לא שני דברים שונים.

ודאי שכן. כי ב'דרך החדשה' את מטפלת בצורה אחרת ודרך משרד הקליטה את מטפלת בילדים בצורה אחרת.

רות, הדיון שמתקיים - - -

זו עובדה וזאת מציאות.

הדיון שמתקיים פה היום בודק האם התקציבים שמועברים לרשויות בעניין יוצאי אתיופיה אכן מתבצעים. זאת מטרת הדיון.

לא היה כתוב 'הדרך החדשה'?

זאת מטרת הדיון.

אני ראיתי דיון שכתוב עליו 'הדרך החדשה'. שזה שני - - -

יושבת ראש הוועדה סוברנית גם להחליט - - -

'שקיפות בתקציבים ותכניות לשילוב ישראלים ממוצא אתיופי ברשויות המקומיות', זה נושא הדיון שגם קיבלת מראש. ועכשיו אני שוב שואלת, מה נעשה בשלטון המקומי כדי לברר, ואנחנו מסכימות על הבסיס, אני שואלת מה נעשה בשלטון המקומי כדי לוודא שיוצאי אתיופיה משולבים בקייטנות? זו הייתה השאלה של חברת הכנסת תמנו-שטה.

אני כמרכז שלטון מקומי, אין לי שום נתונים ושום יכולת לקבל נתונים בנושאים האלה, ומעולם לא ניסיתי לקבל נתונים. אנחנו עוסקים במדיניות רוחב, אנחנו לא מתעסקים בכל ילד, האם - - -

איך בודקים מדיניות רוחב בלי נתונים?

אנחנו לא עוסקים בשום נושא בנתונים, האם יש ילד שקיבל שירותי רווחה כאלה או אחרים, האם ילדים קיבלו שירותי - - - זה לא התפקיד של מרכז לשלטון מקומי, אולי זה התפקיד של משרד הפנים, אני לא יודעת, אבל זה לא התפקיד של מרכז השלטון המקומי.

טוב, אז אין לך תשובות בעניין הזה.

בלי - - -

אבל, זיוה, זה לא התפקיד שלי לדעת.

אוקיי, אז את לא מוסמכת לתת תשובות.

אני לא באתי לתת תשובות על קייטנות, מי שמתקצב קייטנות, שייתן הוא.

נראה לי שהבנו את התשובה.

חברת הכנסת תמנו, לגבי החוגים - - -

ואני קוראת לזיוה, על השולחן ועל הבמה הזאת, להפסיק לעמוד בצד. תיכנסי ל'דרך החדשה' ותהיי שותפה כנציגת ציבור.

אני אתן להם קייטנה בכנסת. את יודעת מה? נביא אותם לפה, נעשה להם בריכה, שתהיה להם בריכה. איזה בושה, לדאוג שילדים לא יישארו ברחוב.

דרך אגב, חברת הכנסת תמנו, גם לגבי החוגים אנחנו יודעים שיש רשויות מקומיות שלא נותנים ליוצאי אתיופיה, שהילדים שלהם משלמים סכום סמלי וכו' וכו', הם מכניסים אותם אוטומטית ולא מכניסים ילדים חדשים לחוגים וזה ניצול.

אני מצטערת, הייתי רוצה להמשיך את זה, אבל אני חייבת לסיים את הדיון.

אז אני אומר משפט אחרון - - -

לא, כי אנחנו חייבים לסיים את הדיון.

כי אם יש משהו שהוא ספציפי אנחנו מבקשים לקבל אותו כדי שנוכל לטפל בו.

לא, זה לא, תודה, נקודה, הסיפור הזה ברור. אם את רוצה להגיד דבר נוסף אז תשלחי לנו מכתב, אנחנו חיכינו קודם לשמוע את קולך.

אני? מכתב למה? אני אומרת שיש בעיה נקודתית נשמח לעזור ולטפל בה, אבל ככלל אין לנו נתונים.

רות, אני עובדת מאוד קשה כאן כדי להעביר חוקים שיחזקו את השלטון המקומי ושייתנו לרשויות יותר כוח, לצד הכוח הזה חייבת להיות הרבה יותר שקיפות ופיקוח על כך שהרשויות מבצעות את תפקידן. אנחנו לא צריכים פה להסביר מה קורה ומה אנחנו יודעים שקורה ברשויות המקומיות בישראל ועם כמה בעיות אנחנו צריכים להתמודד, גם בצד של העברת תקציבים בצורה לא חוקית או בצורה שהיא משרתת לא את האינטרס הציבורי. אנחנו מכירים את הבעיות. כדי להעביר יותר כוח לשלטון המקומי צריך גם לעשות יותר פיקוח. זאת המשוואה וככה זה עובד.

נכון.

אז התשובות של אי אפשר או לא יודעים, אז אנחנו מנסים לברר בוועדה מי יכול.

אני כמרכז שלטון מקומי אני לא גוף רגולטור, אני לא משרד הפנים, אני לא המשרד המתקצב, אני לא הגורם המבצע.

בסדר, אז זה הובן. אז אין מה להמשיך משם.

אוקיי.

בסדר, הבנו אצל מי האחריות. לצערנו גם משרד הפנים, הרבה פעמים כשהוא מגיע לוועדה פה הוא חושב שזאת לא עבודתו להיות הרגולטור על השלטון המקומי, אבל זה כבר עניין אחר.

אני אשמח אם היו לי תקציבים.

אני מסכמת. אני מבקשת להודות לפעילים היקרים בחברה האזרחית שעושים עבודה מדהימה, לזיוה ולסיגל, לאגודת יוצאי אתיופיה, והיו גם נוספים שלא הספיקו לדבר. תודה רבה לכם, אתם מובילים את הנושא הזה בצורה מעוררת השראה כבר כל כך הרבה זמן ומגיע לכם כל הכבוד וכל התודות. ואני גם מודה לך, טלל, על העבודה הקשה - - -

וללימור ואלירן.

וללימור שלא דיברה פה ואלירן, על כל מה שאתם עושים, ושמחה גם על ההקשבה ועל הרצון להתקדם. אני חושבת שזה רצון מאוד מאוד - - - זה עובר בצורה מובהקת כאן בדיונים איתכם ותודה רבה על העניין הזה.

בקשות שלנו. בבקשה לפרסם את רשימת המתכללים בכל רשות ואת פרטי הקשר שלהם, כולל במייל ובטלפון. הפיקוח על הרשויות המקומיות, כמו שאמרתי קודם, חייב להתחזק, במיוחד על תכניות שנמצאות בקשיים או שבכלל לא יוצאות לפועל. פיקוח הדוק לצד כוח נוסף לרשויות כדי להבין מה התכניות שיותר מתאימות להן ומה צריך לקדם.

אני חושבת שאיפה שיש תכניות מוצלחות יהיה גם מאוד כדאי שהציבור יידע על זה כי אולי זה ייתן לרשויות אפשרות ללמוד אחת מהשנייה ולקבל השראה לדברים שעובדים. בסוף הניסיון שיש ברשות הוא הניסיון הכי חשוב כדי להתמודד עם האתגרים שעומדים כאן לפנינו.

חייב גם להיות פיקוח על התקציבים שמועברים לבתי הספר, כלומר כספים שנועדו לתלמידים יוצאי אתיופיה, דרך בתי הספר וככל הנראה אולי מגיעים גם למקומות אחרים.

נושא נוסף, ואני חושבת שכולם מסכימים עליו, זה הצורך לחזק את המעקב אחרי בני הנוער יוצאי אתיופיה גם לאחר גיוסם לצבא ובהמשך דרכם. כלומר לראות שהתכניות הצה"ליות עומדות בדרישות של התכנית הממשלתית, לראות שהקבלה למגמות משרתת את היכולת אחר כך להתקבל לתכניות יוקרתיות יותר בצבא ולבדוק שהמעברים האלה מתבצעים בצורה המיטבית כדי שגם נבין איפה צריך לעשות גיוס יותר טוב, איפה צריך להשקיע בכניסה למגמות הנדרשות והאם יש מקומות, כמו שגילינו בנושא של שנת שירות ליוצאי אתיופיה, שהנתונים שלהם לא נבחנו שוב אחרי שנת השירות ובזמן שנת השירות לצבא ולכן זה גרם להם להיכנס לתפקידים פחות יוקרתיים בשעה שהיה אפשר לשפר משמעותית את הנתונים רק עם טיפה תשומת לב.

ברשויות שבהן יש אחוז גבוה של יוצאי אתיופיה אני מבקשת לבדוק כמה מתוך עובדי הרשות הם בני ובנות הקהילה ולפרסם גם באיזה דרג בתוך הרשות. הזכרת פה את העניין של פוליטיקה, זרקת ככה הערה, שצריך לכוון אנשים, מה זאת אומרת? צריך להיכנס ולהשפיע פוליטית. איזה תכניות קיימות היום שמטרתן להסביר איך נכנסים לפוליטיקה ואיך משפיעים פוליטית. זה כמעט לא קורה, אגב, באף בית ספר בכלל בארץ, לא קשור לאוכלוסייה כזאת או אחרת, אבל אם דיברנו על זה כצורך - - -

תראי, בתור מישהי שהפכה להיות חברת כנסת בגיל 27 - - -

לא מתאים לכם לעודד תחרות, מה זה הדבר הזה?

אלה תכניות שצריך לקדם וצריך לשים עליהן דגש. טלל, אולי זו צריכה להיות אחת המשימות שלכם.

אני רואה איך זה מתקבל בברכה.

הדברים האלה לא קורים סתם.

יש תכניות מנהיגות.

לא, לא, לא, תכניות מנהיגות הן לא תכניות שמסבירות לאנשים איך להשתמש בכוח פוליטי. זו הערה מאוד מאוד נכונה. וגם בהקשר של הרשויות המקומיות.

דבר נוסף ממשרד החינוך, זה אמנם לא תחת תפקידך, אבל אני מבקשת ממשרד החינוך להעביר את הנתונים מיד של מתי הולכות לעבור המלגות לנושא של שינשינים ומכינות אופק ליוצאי אתיופיה. ואת הפיקוח על קייטנות, כמה מיוצאי אתיופיה משולבים בקייטנות ולכמה חסר, ואיפה הרשויות שלא מבצעות את עבודתן בעניין הזה.

תספיק לעשות את זה לפני תחילת ה - - -

זה משרד החינוך, אני מאוד מקווה שכן.

המון המון תודה לכולם והמשך יום טוב.


הישיבה ננעלה בשעה 11:14.