פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



33
ועדת החינוך, התרבות והספורט
08/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 605
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ג באייר התשע"ח (8 במאי 2018), שעה 11:30

1. הצעת חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית, התשע"ה-2015.
2. הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון - הכרה בשירות מילואים כפעילות המזכה בנקודות זכות), התשע"ז-2017.

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
מירב בן ארי
יוסף ג'בארין
מסעוד גנאים
חנין זועבי
מרדכי יוגב
יוסי יונה
מאיר כהן
מנחם אליעזר מוזס

נכחו: פרופ' ברק מדינה - רקטור, ועד ראשי האוניברסיטאות

רבקה ודמני - מועצה להשכלה גבוהה

בתיה הקלמן - אגף אקדמי, מועצה להשכלה גבוהה

סא"ל יוסי פסקו - ראש יחידת כוח אדם מילואים, משרד הביטחון

אלון מזרחי - קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

יעל טור כספא - יועצת משפטית, המועצה להשכלה גבוהה

מוחמד יונס - יו"ר תנועת אופקים

תהילה תנעמי - רשות הצעירים, המשרד לשוויון חברתי

עידו אבגר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

תום ניסני - תנועת אם תרצו

צח בורוביץ - שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות

שגיא אהרון - שדלן/ית (קונטקטי בע''מ) מייצג/ת את ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות

עידית שבתאי סידיס - שדלן/ית (פוליסי בע''מ), מייצג/ת את ועד ראשי האוניברסיטאות

נועה מירון - שדלן/ית (פוליסי בע''מ) מייצג/ת את ועד ראשי האוניברסיטאות

מירב ישראלי

יהודית גידלי

חנה כהן



הצעת חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית, התשע"ה-2015, פ/1207/20, הצעת ח"כ מירב בן ארי

הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון - הכרה בשירות מילואים כפעילות המזכה בנקודות זכות), התשע"ז-2017, פ/4455/20, הצעת ח"כ אורן אסף חזן

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום 8 במאי 2018, כ"ג באייר תשע"ח. על הנושא: הצעת חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית, התשע"ה-2015, הצעת חוק פרטית מס' 1207. אני לא אקרא את שמות כל חברי הכנסת המציעים, אני אסתפק במירב בן ארי ופרופ' יוסי יונה שנמצאים כאן איתנו. השאר, אם היה חשוב להם, היו צריכים לבוא.

חצי מהם כבר לא בכנסת.

זו הכנה לקריאה ראשונה. זכות הדיבור, בקצרה, למציעים, ולאחר מכן היועצת המשפטית של הוועדה, נציגי המשרדים והגופים השונים. אם ייוותר לנו זמן, נגיע גם להצבעה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על הדיון הזה. החוק הזה מ-2015, יושב קרוב לשלוש שנים ומתבשל עם עצמו.

אני חייב לומר לפרוטוקול שאנחנו דנים גם בהצעת חוק של חבר הכנסת אורן חזן שנבצר ממנו להיות בדיון מהסיבות הידועות. אנחנו נקיים הצבעה גם על הצעת החוק שלו. אנחנו נצמיד את ההצעות.

הצעת החוק הזאת היא מ-2015 והיא יושבת ומחכה שהמל"ג, ור"ה, ול"מ, ור"מ - - -

את יוצאת מתוך הנחה שהצופים שלנו בבית יודעים מה זה ור"ה, ול"מ וור"מ.

לא משנה, האוניברסיטאות, מכללות, יבואו וייתנו איזושהי תוכנית – שמעתי שוור"ה קראו לזה מתווה – לתת את הנקודות זיכוי. חשוב לומר שהתחלנו עם מעורבות חברתית ואנחנו מתעסקים כמובן גם במילואים. יש לומר שמאז ועד היום – אני לא שוללת – יש כל מיני צעדים קטנים, מאוד חמודים, אבל אנחנו לא רואים שום שינוי משמעותי בתחום הזה.

הוצאתי מחקר – אני מניחה שיוצג כאן – על המעורבות של הסטודנטים בפעילות חברתית. אני אגיד בקצרה שבמחקר שהוצאתי, שהוא ממש up to date לאפריל 2018, ממש מחקר מעודכן. בדקנו את המעורבות החברתית של הסטודנטים. רציתי לעשות פרצוף מופתע, אבל אתה יודע שזה לא עובד לי, ולא הופתעתי לגלות שהמעורבות החברתית של הסטודנטים היא נמוכה מאוד. באופן תמוה דווקא המכללות הלא מתוקצבות, שבהן סטודנטים לא מקבלים כלום ממדינת ישראל, הרבה יותר מעורבות חברתית, כמובן שהמילואים מוכרים. בכלל, פעילות חברתית של סטודנטים, חזקה ומשמעותית, היא הרבה יותר בקרב מכללות לא מתוקצבות, למרות שהסטודנטים לא מקבלים שום דבר מהמדינה, להפך – הכל על חשבונם.

אני שמחה, כי בשבוע שעבר, הפלא ופלא, יום לפני הדיון שבוטל – אגב, לא בגללי, אלא בגלל חבר הכנסת חזן, שבכלל נצמד להצעה הזאת. לא משנה, ספגתי את העלבון והמשכתי בדרכי – ביום שני, ב-ynet ןבכך בתקשורת פורסמה הודעה של ור"ה שפתאום נזכרו שאנשי המילואים קיימים והנה הם הולכים להציג מתווה. מה במתווה? איך זה יעבוד? למה זה לא מעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות הסטודנט ששם זה אמור להיות? אני לא מדברת על תקנות. מה שראיתי בפרסום, ואומרים שבמקרה הזה הפרסום נכון, שיש מתווה. אז קודם כול, ור"ה, ברכות על המתווה, לפחות עשיתם את זה, כי לגבי המכללות בכלל אל נשמע קול, ואין עונה, כאילו במכללות לא קיימים סטודנטים.

אני מצטערת קצת על הציניות, אבל בוקר טוב, מילואימניקים קיימים כבר שנים, מילואימניקים עושים את זה מתוך חובה ולא כי אמרו להם. הם מחויבים לעזוב את הלימודים ומחויבים לפעול, אבל לא במצווה או בזכות.

לכן אני אשמח לשמוע על המתווה, אבל אני חושבת שהאירוע הכי חמור פה זה שלא שמענו כלום, ואני בעסק הזה כבר שלוש שנים - שלוש שנים. לא תגידו שאין לי סבלנות, ומי מהמל"ג שמכיר אותי יודע שיש לי סבלנות – איפה המכללות המתוקצבות? איפה איבדנו אותן בדרך? האם במכללות המתוקצבות לא מבינים את העניין?

אני רוצה לומר לכם משהו – עזבו את הממ"מ, שאני מציעה לכולכם לקרוא ולהבין כמה שהפרצוף של הסטודנטים קצת עלוב - - -

למה פרצוף עלוב?

עלוב, התנדבות עלובה. אתה הולך להתנדבות של 2%? מה קרה? במדינות אחרות הסטודנטים מרימים את כל המדינה.

בארץ קשה להיות סטודנט.

גם אני הייתי סטודנטית.

גם עובד, גם לומד, לפעמים גם הורה.

גם אני עבדתי בשלוש עבודות, מלצרתי את חיי, אבל הייתי יו"ר אגודת סטודנטים.

אבל כולם מירב בן ארי?

לא קשור. אז לא צריך להיות יו"ר אגודה, אבל פעם בתואר תעשה משהו אחד למען הקהילה. אתם יודעים מה, לא חייבנו, אלא רק רוצים שהמכללה תיתן את הפלטפורמה, תגיד להם שיש עמותות נהדרות, צאו להתנדב. אף אחד לא בא עם אקדח לרקה ואומר לסטודנט להתנדב, אבל למה אי אפשר לעשות בקמפוס יריד של יומיים-שלושה ולהגיד איזה עמותות, שילכו והמכללה תיתן שתי נקודות. אתה בא וקורא – ותקראו את המחקר של הממ"מ – עד כמה המוסד אכפת לו, עד כמה הוא מעורב, ואתה מגלה שאוניברסיטת בר אילן למשל - - -

תגידי, את רוצה לחוקק היום? זה רק דברי פתיחה, תשאירי משהו לממ"מ.

יש לי עוד דקה. ביום שפגשתי את המל"ג אמרתי להם: תביאו תוכנית לקידום, לכו תגידו למכללות, לאוניברסיטאות המתוקצבות, שאנחנו הולכים להעיף את העניין של מעורבות חברתית. ואז אתם יכולים לראות את העניין של השינוי התקציבי, שיש לומר לחיוב – כי שמו להם כסף – אבל לצערי העסק לא מתקדם.

אני מקווה מאוד שלא נצטרך בסוף חוק, אבל אני מצטערת, אני כבר שלוש שנים.

אני שומע צלילים שוויתרת על הצעת החוק?

לא. אני בן אדם שיודע לעבוד בשיתוף.

אורן חזן לא יוותר על הצעת החוק.

אל תפתח את זה בכלל. אורן חזן, זה שהוא נצמד - - -

אני חייב לומר לפרוטוקול כשיש לו הצעת חוק עצמאית.

אני אגיד לפרוטוקול שהוא נצמד. את כל העבודה מול המשרדים אני עשיתי. עם כל הכבוד, מעטים המקומות שבהם אני לוקחת קרדיט.

עומדת לו הזכות לבקש לחוקק את החוק. אם תחזרי אחורה, הוא יחוקק.

סליחה, אני באתי לחוקק את החוק. אל תתבלבל. אני פשוט אומרת שבהיסטוריה שלי עם העניין, כשהבאתי את החוק, אמרו לי נעשה תוכנית. לא, אין תוכנית, חזרנו לוועדת החינוך.

אדוני היושב-ראש, חשבתי שבתחילת הדיון אני צריך להגיד גילוי נאות, גם אני חתום על החוק הזה - -

מסתבר שאותי לא החתימו, חשבו שאני משתייך למפלגה לא ציונית.

- - אבל אתה הצגת את זה. אני חייב לומר שיש לי בעיה, וזה קורה לנו חברי הכנסת עם חוקים שגם אנחנו חתומים עליהם. אני אנמק את דבריי, אדוני, באופן הקצר ביותר.

במסגרת הגילוי הנאות אני אומר שפעמיים הוצאתי מכתב למזכירות הכנסת למשוך את חתימתי מחוקים שלא שמתי לב לעומק הדברים.

זה קורה וזה בסדר.

לגופו של עניין, אדוני היושב-ראש, בוא נאמר שמתן נק"ז – נקודות זכות - הן על שירות מילואים והן על פעילות חברתית, בוודאי שיש לזה הצדקה מלאה, מוסרית, חברתית, אזרחית, שאנחנו נעניק לסטודנטים נקודות זיכוי על מילואים וכן על פעילות חברתית-קהילתית. ועדיין, ועדיין, המון פעמים אנחנו מביאים את הצעות החוק הללו, מעלים ומניחים לפתחה של הכנסת, כמין שוט שבאמצעותו אנחנו רוצים לדרבן את המוסדות שיכולים לעשות את העבודה ללא חקיקה ראשית.

אבל קורה לנו בחיים שלפעמים אנחנו מספרים בלוף ומאמינים בו.

כן, זה נכון, גם זו תופעה אנושית מאוד ידועה ורווחת לצערנו. בכל אופן, אדוני היושב-ראש, אז גם במקרה הזה אני חושב שבסופו של יום זו היתה הכוונה, שוור"ה והמל"ג יאמצו את ההצעה הזאת ויעשו את עבודתם. ממה שהבנתי, הן מוור"ה והן ממל"ג, שאכן קיימת הנכונות הזאת. אגב, אני מסכים עם מירב שהם קרטעו והתבוששו עד שהם התחילו לזוז. בכל אופן, הם מתחילים לזוז.

לא, הם לא.

מונח איזשהו מסמך לפניי שבו ישנה נכונות או אפילו תוכנית ליישם את זה בתשע"ט.

בסדר, שמענו על זה.

המסמך נמצא פה והוא רשמי ואני מתאר לעצמי שאף אחד לא כתב אותו מתוך רצון להוליך שולל ולשקר. המסמך קיים כאן והוא מונח לפניכם.

לכן, אדוני, זה הטיעון הראשון – אם המוסדות הללו, הם כשלעצמם מתכוונים ליישם את מה שרצינו לעשות באמצעות השוט שלנו, הבה נניח להם לעשות זאת.

נקודה שנייה, אדוני היושב-ראש, אני חושש – וזה טיעון כללי יותר – שהצעות חוק פרטיות שכאלה, ואני אפילו יכול להביא ציטוטים מדבריה של שרת המשפטים, שבדרך כלל מגלה רתיעה ממה שהיא מכנה "גידול אינפלציוני בהצעות חוק פרטיות" והיא טוענת שהרבה פעמים הצעות החוק הללו הן יותר בשביל יחסי ציבור ועוד כהנה וכהנה. לכן מתמיהה אותי הנכונות וההתלהבות המאוד רבה במקרה של משרד החינוך להעביר את החוק הזה, מה גם ששר החינוך הוא ראש המל"ג. כלומר, אם הוא היה רוצה לא היה צריך את הצעת החוק הזאת, לא צריך הצעת חוק ראשית - - -

החופש האקדמי מונע.

יפה. לכן, וזו הטענה הנוספת, אדוני היושב-ראש, אני מסתכל על הצעות חוק בהקשר פוליטי, בהקשר פרלמנטרי מסוים, וההקשר - - -

הבנת את מירב, מה שהיא האיצה בי?

בסדר. היא לקחה את זמנה לדבר ואני הקשבתי בהנאה צרופה לדבריה, הגם שלא הסכמתי לחלוטין לדבריה. שוררת בינינו ידידות מופלאה, אבל עדיין זה לא אומר שאנחנו מסכימים על כל הדברים.

אדוני היושב-ראש, ההשגה הנוספת שאני רוצה להעלות כאן בדיון היא שיש פה הקשר, וזה שאנחנו רואים מעורבות גדולה מדי של הכנסת בפעילות – בין אם ניסו לכרסם ביכולתו של בג"ץ לפעול, בין אם הרצון הזה למנות סמנכ"לים במשרדי ממשלה ללא מכרזים ועוד דברים כאלה ואחרים - - -

אתמול זה נדחה.

אני שמח לשמוע שזה נדחה, אבל עדיין האקלים שבו אנחנו נמצאים זה שיש כרסום ביכולת של גופים עצמאיים או כרסום באוטונומיה שלהם לפעול.

ולסיכום...

אני מסכם, אדוני. גילוי נאות, אני שייך לאוניברסיטת בן-גוריון ואני גאה מאוד על השתייכותי לאקדמיה הישראלית, ואני גם חרד לה, כמו שהתנגדנו בזמנו לקוד האתי ואנחנו מתנגדים לכל פעילות שיש בה משום פגיעה באוטונומיה של האקדמיה הישראלית, כי היא מפארת את צביון מדינת ישראל בכל העולם, ודווקא בגלל שהיא אוטונומית, בגלל שהיא יודעת לפעול, גם כאשר נופלים פה ושם בבעיות.

על סמך הטיעונים הללו שאני מעלה כאן, וחשבתי שמירב – בין אם היתה פליטת פה ובין אם היתה אי-הבנה – שקלה לרגע קט את האפשרות שאנחנו נניח להצעת החוק הזאת. נמצאים כאן הנציגים של האקדמיה הישראלית שאומרים לנו: חבר'ה, אנחנו מוכנים לעשות את הדבר הזה. את אמרת שאת יותר מאשר ששה לשיתוף פעולה פורה איתם, אז הנה יש לך הזדמנות על הבימה הזאת, ולמה אנחנו צריכים לעשות את זה. התוכן של הצעת החוק הזאת הוא באמת חיובי וטוב - - -

אתה יודע מה מקומם אותי, חבר הכנסת יוסי יונה, שהיו כאן דיונים בסוגיה הזאת וכל עוד הצעת החוק לא היתה בקנה ולא על השולחן, גם הגישה של מי שרוצה היום לומר שייכתב נוהל ויש נוהל וחסידים של הנוהל וכו', היו אפאטיים ואפילו פסיביים.

לכן ציינתי, אדוני היושב-ראש - - -

זה החשש שלנו. אני לא חתמתי על הצעת החוק, אבל החשש שלי שגם אם חברי הכנסת ירצו להסיר את הצעת החוק מסדר היום ויסתפקו בנוהל, עדיין ראשי אותם גופים אקדמיים, ראשי האוניברסיטאות והמכללות, חלקם הגדול יהיו פסיביים ולא יעשו זאת מחשש שמא יבולע להם מגופים כאלה ואחרים.

נקודה אחרונה – כמו שאמרתי, הצעת החוק באה מבחינתי כשוט, ואם השוט עובד, אני לא צריך להפעיל אותו.

אבל הוא לא עובד.

גברתי, הרי אם אנחנו מעבירים את החוק יש את התהליך של התקנת תקנות. אחד הדברים שהכי מאפיינים את הפעילות של בני אדם היא שלא חושבים על התוצאות הלא צפויות של הפעולה שלהם. מאוד יכול להיות, גם שרוצים לעשות דבר טוב, הרי שהתוצאות הלא צפויות יכולות דווקא להביא לדחייה של היישום. לכן אני חושב שהמל"ג, אם ניתן לו את האופציה, היישום יהיה יותר מהר.

אני חייבת להזכיר שב-27 ביוני 2017 היה כאן דיון בניהול שלך על אנשי המילואים, אני מקריאה מהדוח שלי: יישום הנחיות כללי המל"ג בנושא סטודנטים לציון יום ההוקרה למערך המילואים. בסיכום הדיון התייחס יו"ר הוועדה מספר פעמים לנושא, דרש מהמל"ג לשנות את סעיף 11(ג) – אני לא צריכה תקנות – ומעתה לחייב את כל המוסדות להכיר בפעילות חברתית כנקודות זיכוי בשירות מילואים. כמה זמן עבר מאז? כמעט שנה. מה קרה? כלום לא קרה.

אין לי ספק, אמרתי זאת.

ברשותכם, סקירה קצרה מעידו, עורך המחקר.

כאמור, ערכנו מחקר לבקשתה של חברת הכנסת מירב בן ארי, שניסה להבין קצת מה קורה בשטח בתחום הזה של התנדבות סטודנטים, בדגש על התנדבות שמקנה נקודות זכות אקדמיות. ניכר שקורה לא מעט ויש מגוון דרכים למעורבות חברתית. אפשר לחלק את זה לשני ענפים מרכזיים – יש פעילויות שיש להן אופי אקדמי, למשל קורסים שמשלבים עשייה חברתית, בעצם קורסים אקדמיים שיש להם איזשהו אספקט של עבודה בקהילה, עשייה חברתית בקהילה, שקשורה לנושא האקדמי של הקורס; ענף שני, פעילויות שלא קשורות באופן ישיר לתחום האקדמי, למשל תוכניות להתנדבות סטודנטים שמקנות נקודות זכות אקדמיות שבהן התמקדנו כאמור.

פנינו לרוב המוסדות האקדמיים בארץ, כל האוניברסיטאות, כל המכללות האקדמיות שמתוקצבות ומאוגדות בוור"מ – ועד ראשי המכללות – ועוד מכללות להכשרת מורים ומכללות לא מתוקצבות. קיבלנו תשובות מ-25 מוסדות. בערך חצי מהם ציינו שהם לא מאפשרים תוכניות של קבלת נקודת זכות תמורת התנדבות, אבל רובם ציינו שהם כן מציעים קורסים שמשלבים עשייה חברתית. 12 מוסדות השיבו שהם מאפשרים תוכניות שכאלה, לעתים לצד קורסים כאלה שמשלבים עשייה חברתית. אני אציין שבמוסדות האלה יש אוניברסיטה אחת, שש מכללות מתוקצבות וכל חמש המכללות הלא מתוקצבות שפנינו אליהן. זו כמובן אינה רשימה ממצה, אנחנו יודעים לפחות על עוד אוניברסיטה אחת שמאפשרת שלא ענתה לנו, לכן זה מדגם לא בהכרח מייצג, אבל מדגם.

הוא לא מייצג, אבל הוא מצביע על מגמה.

25 מוסדות זה לא מעט בארץ. ברוב המוסדות האלה מתאפשר לסטודנטים לתואר ראשון לצבור שתי נקודות זכות תמורת שתי שעות התנדבות שבועיות במהלך שנת לימודים אחת. שעתיים בשבוע שווה שתי נקודות זכות. זה בדרך כלל בעמותות וארגונים שעובדים עם ילדים, עם קשישים, עם אוכלוסיות מוחלשות ודברים כאלה. רק מוסד אקדמי אחד מחייב השתתפות של סטודנטים בפרויקטים כאלה ולכן כל הסטודנטים בו עושים זאת. במוסדות שלא מחייבים, ביקשנו לדעת כמה סטודנטים משתתפים. זה נע בין כמה עשרות לכמה מאות. גודל המוסדות מאוד מאוד משתנה אז קצת קשה לעשות מזה סטטיסטיקה. מעט מוסדות התייחסו לאחוזים, מדובר על בין שני אחוזים לעשרה אחוזים. אני מדגיש, מדובר רק על תוכניות של נקודות זכות תמורת התנדבות, זה לא התנדבות תמורת מלגה או קורסים שווה עשייה וכו'.

אבל זה גם לא כולל בלי נקודות זכות.

נכון, זה גם לא כולל התנדבויות. זה לא כולל שום התנדבות אחרת. כאמור, המספרים האלה מתייחסים אך ורק להתנדבות תמורת נקודות זכות.

במסמך יש גם עמדות של חלק מהצדדים. הצדדים פה והם יכולים להביע את עמדתם יותר טוב מאשר במסמך ולכן אני אסיים פה.

נתחיל עם המל"ג.

ות"ת ומל"ג מאוד מעודדות פעילות חברתית ושירות מילואים. בנושא של פעילות חברתית יש תוכניות גם למלגות - - -

אל תכניסי את המלגות לדיון בכלל. זה לא רלוונטי לדיון.

יש גם את מלגות פר"ח.

זה לא רלוונטי לדיון.

אני רוצה להציג על מה אנחנו מדברים.

זה לא רלוונטי לדיון.

סליחה, מותר לה לתת סקירה. תוך כדי הסקירה, כמובן שזה לא יהיה העיקר, תיכנסי לנקודה.

זה לא רלוונטי בכלל.

אבל זה תהליך של דיון.

ואני אגיד שזה לא רלוונטי.

לגבי שירות מילואים, מכוח חוק זכויות הסטודנט מל"ג התקינה תקנות, קבעה כללים מאוד מרחיבים לגבי התאמות שמקבלים סטודנטים בשירות מילואים. רק לאחרונה עשינו תיקון מאוד משמעותי לגבי שירות בתקופת חירום ולסטודנטים הורים שבני הזוג שלהם משרתים במילואים. נעשה תיקון מאוד מרחיב שהעניק התאמות רבות לסטודנטים בשירות מילואים, כך שמל"ג וות"ת מאוד מעודדות את שני התחומים האלה.

מה את עושה כדי לעודד?

במסגרת הכללים שלנו לשירות מילואים מל"ג וות"ת גם מאפשרות למוסדות להשכלה גבוהה להעניק שתי נקודות זכות גם עבור שירות מילואים וגם עבור פעילות חברתית.

מאפשרות.

מאפשרות. אומרות להם: סבבה, לכו על זה. ב-2004 יצאה הנחיה של מל"ג לעידוד מעורבות חברתית. ב-2004, לפני 14 שנה. לפני 14 שנה יצאה הנחיה של מל"ג לעידוד מעורבות חברתית. 2004, לא לפני שנתיים. עברו 14 שנה, מה עשיתם? מה עשיתם כדי שסטודנט היום יקבל פלטפורמה, ייכנס בשנה א' לתוכנית - - -

הם לא יכולים לענות לך כי את לא מאפשרת להם.

לא, כי הם לא נותנים תשובות. מעודדים. נו, אז תנו את זה למעודדות במשחק כדורגל. אני רוצה לדעת על כל הפעילויות שהם עושים בתוכנית. אתה מבין ששלוש שנים כבר יוצרות אצלי תסכול. שלוש נשים, מרגי, זה לא צחוק.

לאחרונה הנושא של נקודות זכות קודם על ידינו למול המוסדות להשכלה גבוהה, בין היתר בעקבות ישיבות ושיחות שקיימנו עם חברת הכנסת מירב בן ארי. היתה גם פנייה אישית של יו"ר ות"ת למול ור"ה וור"מ וקיבלנו מכתבים והתחייבויות מטעם ור"ה וור"מ, אני אשמח להקריא גם את המכתבים האלה. בכל מקרה, ועד ראשי האוניברסיטאות מתחייב מטעם האוניברסיטאות שהם כן יקבעו קריטריונים שבמסגרתם יוכרו נקודות זכות אקדמיות עבור שירות מילואים ועבור פעילות חברתית. אני רוצה לציין שבאוניברסיטאות נמצאים מספר גדול של סטודנטים ואנחנו חושבים שזה צעד מאוד משמעותי.

בגלל זה רק שתי אוניברסיטאות נותנות נקודות זכות למילואימניקים.

כל האוניברסיטאות התחייבו לכך. מטעם המכללות המתוקצבות, מרבית המכללות המתוקצבות אכן עושות את זה כבר היום. מרבית – אני מדברת על יותר מ-15 מכללות שעושות את זה כבר היום. אני מדברת על המוסדות המתוקצבים. גם המכללות המתוקצבות מתחייבות לעודד את זה.

די כבר עם העידוד הזה. מה, אתם חבורה של מעודדות? מה הסיפור?

לפני רגע שאלת אותה מה אתם עושים כדי לעודד.

מה זה העידוד? היא אומרת לי שהיא עדיין מעודדת. לא מספיק לי חבורת המעודדות הזאת.

לכן קיבלת על עצמך לחוקק, נכון?

תני לי משהו חוץ מעידוד. תני לי הנחיות של הנהלה, שהוריתם לאוניברסיטאות, למכללות. מעודדים.

אני מבקש שבסקירה תגידו, את או מי מטעמכם, למה כל מה שאתם עושים והוא חיובי, לא יכול להיות בחקיקה. תשכנעי אותנו למה לא בחקיקה.

אנחנו חושבים שלחייב מוסדות להשכלה גבוהה, להבדיל מהתאמות כמו צילומים, סיוע בשיעורים, כל מיני דברים אחרים שאנחנו עושים עבור מילואימניקים למשל, אנחנו חושבים שלחייב להעניק נקודות זכות אקדמאיות, כלומר לוותר על לימודים אקדמיים ולהעניק נקודות זכות כחובה מטעם המחוקק, זה מהווה סכנה על העצמאות האקדמית של המוסדות להשכלה גבוהה. לכן אנחנו חושבים שהדרך הנכונה היא, גם מבחינה מעשית, ואנחנו גם חושבים שבשטח, אם ייתנו תקופה למוסדות להשכלה גבוהה ליישם את זה, למשל לראות אם בשנה הקרובה המוסדות להשכלה גבוהה אכן מקיימים שינוי כזה ועומדים בזה, אנחנו חושבים שזו הדרך הנכונה לפתור את זה. גם חברת הכנסת בן ארי הסכימה בשיחות איתנו שהיא תהיה מוכנה שאם נראה שזה אכן קורה במוסדות להשכלה גבוהה, גם מבחינתה אין מניעה לעשות את זה מתוקף תקנה ולא מתוך חקיקה. אנחנו חושבים שלאור המכתבים של ועד ראשי האוניברסיטאות וועד ראשי המכללות המתוקצבות צריך לתת עוד זמן למוסדות להשכלה גבוהה לראות אם הם עומדים בהתחייבויות שלהם.

ראינו את ור"ה, ראינו את המכתב, אבל איפה המכתב של המכללות?

הנה, אנחנו מעבירים אותו.

עם כל הכבוד למכתב של ראשי המכללות, אני לא מוכן לקרוא אותו עכשיו. הדיון נמצא על סדר יום הוועדה עוד מהדיון שבוטל, כבר מלפני שבועיים, וראשי המכללות יכלו להתכבד ולשלוח לנו את העמדה שלהם. כשוות"ת-מל"ג רוצה לקדם משהו שנוגע להם בקצה-קצה השמאלי של הכנף של המכללות, הם יודעים לבוא בעצמם לישיבות איתנו ולנסות לשכנע אותנו. אני מפרש את ההתנהגות שלהם – אני מפרש אותה, נאמר לי – ואת חוסר העניין שלהם להשתתף בדיון זה משום שהם אפאטיים. אם זה יעבור, הם יישמו; לא יעבור – לא יישמו. כך בהבנה שלי, בגיל שלי, למדתי באוניברסיטה של החיים, כך אני מתרגם את זה. הנה, אמרתי את זה לפרוטוקול. אני מבין, בלי לקרוא – כי הם לא ראויים שאני אקרא את המכתב מעכשיו לעכשיו – ולכן אני אומר להם בצורה חד משמעית: הבנתי מהם שהם אפאטיים - יעבור – יעבור; לא יעבור – לא יעבור. הם ימשיכו להתנהל. לכן מגיע המחוקק.

תקשיבו טוב, אנחנו מרביצים תורה בנוער שלנו, בחברה שלנו, ציונות, התנדבות, שירות. גם המצב שבו היום נקודות זכות על התנדבות בפועל מוענקות יותר מאשר לשירות מילואים, מעיד על משהו. אם הייתי רואה שגם להתנדבות אין ערך בהשכלה הגבוהה וגם שם אין נקודות זכות, לא היתה לי שום מוטיבציה וערך החופש האקדמי וויתור על שעות הוראה אקדמיות, וכל הדברים האלה שאני לא מזלזל בהם – אבל חבל שזה לא הולך כחוט השני, בהתמדה, לכל הסוגיות שעומדות על הפרק. תמונת המצב לא מראה ולכן נולד הרציונל לחוקק. ניסינו, רמזנו – אתם מכירים את האמירה לא רצו אותי שרת, קיבלו אותי מנכ"ל. זה מה שקורה פה עכשיו ואנחנו חוזרים על כך פעם אחר פעם: מוסדות שלא יודעים להסדיר והם אפאטיים ולא מסדירים - - -

מעבר לזה, מעבר לאי-עשייה – יש ערך. מה לעשות, אנחנו במדינה שהאתגרים שלה רבים. לא ייתכן שערך השירות נמצא רק בשירות לכל, כשאני נמצא שם. שירות לכל בהקשר של גייס אוכלוסיות שנעדרות באחוזים מהתרומה לחברה או מהגיוס. ערך הגיוס נשאר עדיין ערך גיוס לכל החברה הישראלית, בכל אופן לרובם, ואנחנו רוצים להטמיע את זה גם בחלקי אוכלוסיה אחרים, לדוגמה בשירות לאומי, שירות אזרחי. יש לנו קבוצה קטנה יחסית שנושאת על גבה את נטל המילואים. רבותי, זה לא כמו בתקופות שלנו ששירות מילואים היה ללכת לעשות עבודות דחק. היתה איוולת, כי איש מילואים שמשתכר פי עשרה מהמשכורת הממוצעת במשק היה יושב ומקפל דגמ"חים ובסוף הביטוח הלאומי מעביר למעסיק שלו סכומי עתק. היום קיבלו קצת שכל והיום זה באמת מילואים, מילואים אמיתיים. לוקחים את האנשים האלה שיכולים בצ'יק להשתחרר מהמילואים והם לא משתחררים, הולכים ונושאים בנטל. רבותי, שעתיים שבועיות במשך שנה – לתת נקודת זכות למילואים. ממי אנחנו חוששים? מארגונים כאלה שאומרים שאנחנו מיליטריסטיים? מה לעשות, אנחנו מדינה עם אתגרים.

אז אני אומר ומבקש, במצב רגיל לא הייתי מחוקק את החוק הזה, הייתי נשען על הטענה – תסלחו לי על הביטוי, שאני לא אוהב להשתמש בו – של חופש אקדמי. החופש האקדמי זה לא תנאי קבלה. החופש האקדמי זה לא אם לתת נקודות זכות או לא לתת נקודות זכות. החופש האקדמי זה איפה שהדיון הציבורי האמיתי של החברה הישראלית מתקיים, שלא ייגע לתכני הלימוד. שם, כן, אני חסיד שלו. אבל מכאן להיתלות באיזה מסמר רעוע בקיר ולומר שזו פגיעה בחופש האקדמי, יש פה אמירה מתגרה של ראשי האוניברסיטאות. אם לא, החוק הזה לא היה נולד. אני אומר לך, מירב, גם אם תוותרי עליו, אני אעודד את אורן חזן לחוקק את החוק שלו.

אני מסכימה איתך במאה אחוז. אני לא ויתרתי על כלום.

אני מצטער שלא שמתי לב ולא חתמתי על החוק הזה. אני אומר שלא יקרה כלום לראשי האוניברסיטאות והמכללות שיהיה חוק שיחייב אותם, למי שרוצה לקבל נקודות זכות על שירות מילואים, לתת אותן. כולה שתי נקודות זכות. כמה מטלות יש על הסטודנטים, אז זה פתאום, פה אנחנו מדקדקים.

- - -

גם פה את מפריעה לי?

לא, אני רק מחזקת.

לא, אל תפריעי לי. אני אומר דברים בקיצוניות, אפילו בפתוס שלא אופייני לי, כדי להתגרות ולהביא לדיון אנשים שיביעו עמדה סותרת.

אני אומר: מדקדקים באיכה ומזלזלים בהלכות שבת. לא מעניינת אותם השבת. מי שאמר את הפתגם התלמודי הזה יש לו ערך לשבת. הם מדקדקים באיכה, שכולה זה מנהג של פעם בשנה, מנהגי אבלות, ומזלזלים בהלכות החשובות. זה בדיוק מה שקורה פה. רבותי, אפשר לקיים דיון מעמיק על החופש האקדמי ואיך הדיון הציבורי בחברה הישראלית לא מחלחל ולא משפיע על התכנים. אז אנא. זו התרומה שלי לדיון.

פרופ' ברק מדינה, בבקשה, אדוני.

אני הרקטור של האוניברסיטה העברית, פרופ' למשפטים. אני מייצג כאן גם את ור"ה. אני רוצה להגיד שלושה דברים: אחד, ביחס לממצאים של הממ"מ, ובהקשר הזה אני מבקש להסתייג באופן התקיף ביותר שאני יכול מהדברים שאמרה חברת הכנסת בן ארי בעניין הסטודנטים; הדבר השני יהיה בעניין הפסיביות של המוסדות; הדבר השלישי לגבי למה לא לחוקק.

הדבר הראשון, לגבי הממ"מ – אני מבקש להסתייג בצורה החריפה ביותר שאפשר מהקביעה שרק שני אחוז מהסטודנטים מתנדבים. זה לא הממצא של הממ"מ וזו לא המציאות. הסטודנטים בכל האוניברסיטאות והמכללות בישראל הם החלוץ בהתנדבות. עשרות רבות של אחוזים מהם מתנדבים. הממצא שנמצא בממ"מ - - -

יש לך נתון סטטיסטי מוכח אחר? בבקשה, תשים אותו. אני מכבד אותך ואני מתחבר אליך. אתה יודע מה, אני בא מהדרום ואני יודע מה התרומה של הסטודנטים לבאר שבע, אני יודע מה התרומה של סטודנטים מספיר, אבל אין לי להישען אלא על מחקר שנעשה ויש לי. יש לך אחר שסותר? שים לי אותו על השולחן.

הממצא של הממ"מ מוכיח בדיוק ההפך ממה שמבקשים לעשות כאן. הממצא של הממ"מ אמר שבמוסדות האלה שיש בהם נקודות זכות בגין התנדבות, כמה סטודנטים בחרו להתנדב דרך נקודות הזכות האלה. זה 2%.

כמה ידעו שהם יכולים?

מה זאת אומרת - - -

אתה מהאוניברסיטה העברית. כמה סטודנטים אצלכם?

התשובה היא חד-משמעית. א', אנחנו יודעים כמה סטודנטים מתנדבים במסגרת פר"ח.

עזוב אותי מפר"ח, זו מלגת התנדבות. בפר"ח מקבלים כסף. כמה סטודנטים יש בעברית?

באוניברסיטה העברית יש כ-11,000 סטודנטים לתואר ראשון.

איזה אחוז מהם מתנדבים לא במסגרת מלגה?

אני אומר עוד פעם, אנחנו לא עושים סקר מדויק כדי לדעת כמה מתנדבים וכמה לא מתנדבים. אבל אנחנו יודעים מתוך פעילות התנדבות שמספרים לנו עליהן, כי הם עושים את זה מרצונם, שמדובר ביותר מ-50% מהסטודנטים.

המחקר של הממ"מ - - -

הוא לא סותר את זה.

הוא לא סותר. הוא סותר את ההבנה שלך על דוח הממ"מ.

למה לא להביא נתון לוועדה שמחכה שלוש שנים לחוק?

לא ביקשת נתון כזה.

מה זה לא ביקשת? אתה הרקטור של האוניברסיטה העברית ואתה אומר לי יש לנו התנדבות, אני שומע על פעילויות. יופי, גם אצלי אני שומעת על פעילויות, אבל אני לא יודעת כמה מתנדבים.

רציתי רק לומר לגבי הממ"מ שלא נכון שהנתון של הממ"מ אומר שיש מעט מתנדבים.

הבנו, נשמע את ההבהרה של הממ"מ.

זה אומר הפוך, נקודות הזכות האלה זה לא התמריץ לסטודנטים להתנדב.
הנקודה השנייה היא למה האוניברסיטאות נהגו עד היום כמו שנהגו – בהקשר הזה יש הבדל בין הטכניון ואוניברסיטת חיפה שאימצו כבר לפני עשר שנים הסדר של הכרה בנקודות זכות למשרתי מילואים ואחרים לא. הם לא עשו את זה כי הם היו פסיביים, הם לא עשו את זה כי הם היו עסוקים בדברים אחרים.

אנחנו שואלים על אלה שלא עשו.

למה בעברית לא נותנים נקודות זכות?

התשובה היא שבאוניברסיטה העברית ובאוניברסיטאות האחרות דנו בסוגיה הזאת בעבר וחשבנו שזו טעות. למה חשבנו שזו טעות?

אני רק אומרת שזו טעות.

מותר לחשוב אחרת, לא? אנחנו עדיין מדינה דמוקרטית. אמרתי שהאוניברסיטאות האחרות חשבו שזו טעות. למה הן חשבו שזו טעות לתת נקודות זכות על התנדבות חברתית כזאת או אחרת או על שירות מילואים? יש לזה שורה של נימוקים, בין היתר הנימוקים היו מהסוג של "אנחנו לא נדע איך להגדיר מה זו פעילות חברתית מוכרת ומה זה לא, אנחנו נכנסים לכל מיני פינות, אם ארגון פוליטי כזה או אחר זה התנדבות או לא, אם שירות מילואים חד-יומי או ממושך.

אתה יודע מה? אני מתחבר. אני מתחבר למה שאתה אומר, אבל לא ראיתי שהמוסדות להשכלה גבוהה נמנעים בבמות שבאמת טעונות, בסוגיות שבאמת טעונות, נמנעות מלהיות שם. להפך, הן מתנדבות ואומרות שזה הפלורליזם שלנו, זה החופש האקדמי ואנחנו נותנים חופש ביטוי. נפלתם עם אדם שיודע לשנות את דעתו, אבל הוא לא מפספס כלום באוזן. הוא לא מפספס, כל מה שאומרים לו הוא קולט.

אבל הנה הנקודה השלישית. האוניברסיטאות שינו את דעתן. כמו שיושב-ראש הוועדה יכול לשנות את דעתו, גם האוניברסיטאות הצליחו לשנות את דעתן.

ש...

עם המכתב הזה בשבוע שעבר.

לא, זה לא מהשבוע שעבר.

רגע, אני רוצה שהוא יאמר הכל לפרוטוקול.

לא חשוב התאריך. אני חושב שיוזמי הצעת החוק הזאת יכולים לזקוף לזכותם הצלחה מסחררת. זה לא מובן מאליו. שלוש שנים האוניברסיטאות לא היו פסיביות, היו אקטיביות נגד, זו לא סתם פסיביות, והן השתכנעו שיש מקום לשנות עמדה. הן השתכנעו בזה. זה הישג שלא צריך לזלזל בו ויש מחיר לחוקק את זה כחוק.

אז איך אתה הולך לעשות את זה? הנה, אני אתך. השתכנעת, אמרת שאתה הולך לעשות את זה. איך אתה עושה את זה?

אז זו התשובה החשובה, למה לא בחוק.

עזוב, תגיד איך אתה הולך לעשות את זה אצלך במוסד. עזוב את החוק.

תכף אני אגיד את זה. הסיבה שהאוניברסיטאות נקטו בגישה הזאת ושהן מתנגדות לחוק הזה היא שלא ור"ה החליט, זה לא שמל"ג החליטה, אלא כל אוניברסיטה מחליטה לעצמה. כל אוניברסיטה קבעה לעצמה את הכללים שנראו לה מתאימים. הן כולן מיישרות קו עם העיקרון הזה שמי שמשרת במילואים ומי שמבצע פעילות חברתית יקבל על כך נקודות זכות.

אם בחוק ייכתב שכל מוסד להשכלה גבוהה יהיה רשאי לקבוע את הכללים למתן אותן נקודות זכות. מה הבעיה? נצמדתי לרציונל של החופש האקדמי שלך, תגיד לי למה? אני יו"ר ועדת החינוך, אני חי מהטראומה של משרד החינוך שהוא אנטי חקיקה. זה המשרד הכי פחות מחוקק. יש לו חוזר מנכ"ל, ראיתם את הפונטים שלו, איך הוא כתוב? הפונטים של חוזר מנכ"ל – מגרה אותי לקרוא את זה כמו איזה ספר שעוסק בדברים - - -

ספר הטלפונים.

היטבת לבטא. לא חקיקה. אני לא רוצה לקדש את המושג הזה "לא חקיקה". אני מוכן לקדש את החופש האקדמי ואני נצמד עכשיו לרציונל שלך, צמוד לרעיון של החופש האקדמי, לאפשר לכל מוסד אקדמי לקבוע את הכללים למתן נקודות זכות. למה לא חקיקה? תסביר לי.

הסיבה הבסיסית ללמה לא חקיקה היא שאם אתה כופה על מוסד לעשות את זה לא מתוך - - -

לשקול. אני כופה אותו לשקול את הדרך איך לתת.

אתה כופה עליו את התוצאה.

כן, את התוצאה אני כופה.

החשש הוא שברגע שאין הסכמה פנימית של המוסד הוא ימצא כל מיני דרכים. למשל, אני אגלה בסוד, אתה נותן פטור של שתי נ"ז, אני מגדיל את תוכנית הלימודים בשתי נ"ז. מה תעשה לי? הרי אין תקרה כמה נ"זים אתה צריך כדי להשלים תואר, אתה יכול להגדיל אותן.

אני לא נכנס לך לזה. תוסיף.

לא, אנחנו לא רוצים לרמות אחד את השני.

תעשה מה שאתה רוצה. אני מצפה ממך שאתה תעשה מה שטוב לרמתה של ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. מה לעשות, אנחנו נבחרי ציבור, אנחנו מסתכלים על התמונה הכוללת. רק לפני כשבועיים הופץ סרטון ברשת של בחורה ישראלית, פעילה באיזה ארגון, שקוראת לחייל: אתה חייל בצבא הטרור. היום אנחנו במלחמה, ומה לעשות, יש קבוצה שקוראת תיגר על ערך השירות בצבא ואנחנו מגינים על כך. לכן, אם אחת הדרכים היא לחוקק ולדקדק לך בקצה הכנף השמאלית, במכה קטנה, במושג הזה של החופש האקדמי, המחיר שווה. בכוונה אני מתבטא כך.

אדוני היושב-ראש, זה מאוד חשוב - - -

תגידי, את רוצה פרוטוקול ערוך שנגיד שהצבענו בעד, נגד.

ממש לא. יש פה גוף חשוב שנותן סקירה. די, שמענו - - -

יש פה דיון מעמיק.

אבל אי אפשר לעשות את זה, יש פה עוד אנשים.

מירב, תרשי לי. את מתערבת בכל שיחה וגורמת לדיון להתארך ולהתארך, אבל כשמישהו אחר רוצה לדבר את רוצה להפסיק אותו.

אתה זיהית תכונה שמוטבעת במירב.

אני חושב שאנחנו צריכים להתייחס לחקיקה כאל המוצא האחרון שיש להגיע אליו, אם אין ברירה. לחקיקה יש מחיר. חקיקה היא דבר שאנחנו רוצים להימנע ממנו ככל האפשר כשמדובר בתחום שיש לו רגולטור כמו מל"ג, שיש בו חשיבות עליונה לעצמאות. אם יש צורך בזה, אם המוסדות היו נגד ואתם חושבים שהם טועים, צריך את זה.

הבהרת את עמדתך. לא שמענו את הכלה, לא שמענו את פי הנערה - התאחדות הסטודנטים. יכול להיות שאתם לא רוצים את זה.

אני שמח להיות הכלה.

אתה רוצה להיות החתן? אין לי בעיה. אנחנו בתקופה שמדברים הרבה על השוויון המגדרי, העצמה מגדרית.

גם המושגים של חתן וכלה התבלבלו בימינו.

אני מניח, כמו בדרך כלל בדיונים פה, אני אשתדל לתת עמדה שיחסית מאזנת בין הצדדים. קודם כול, כהרגלה של מירב, היא מצליחה להביא אותנו לדיונים בנקודות הכי משמעותיות. כהרגלה של מירב, היא גוררת אותנו, בצדק, להתעסק בנקודות הכי קריטיות של מערכת ההשכלה הגבוהה. בהקשר הזה השילוב, גם של כל מה שקשור למעורבות חברתית וגם של מילואים, וטוב שכך, ומשתמשת נכון בכלים הפרלמנטריים כדי לגרור את המערכת למקומות הרלוונטיים. בתוך הדבר הזה, אני מרגיש שזה כמעט מיותר להסביר כמה אנחנו, בהתאחדות, עסוקים יום-יום גם בלקדם את עולם המעורבות החברתית וגם כל מה שקשור להקלות ולהטבות ולהתייחסות אחרת למילואימניקים. בהמשך אני גם ארחיב מה קורה בפועל.

חשוב לי להגיד – בכובע נוסף שלי אני גם חבר במועצה להשכלה גבוהה – שצריך מאוד להיזהר, כתפיסה. אני מבין אותך כשאתה כועס, וקשה לשמוע - - -

אני כעסתי? היום אני הכי ידידותי.

ללא ספק היום אתה עדין יחסית. אני אומר רק שלא אהבת לשמוע, וגם לי זה קורה הרבה, את השימוש בחופש האקדמי - - -

זה מונח יותר. לא אהבתי את השימוש בחופש האקדמי בכל דבר, לשווא. אני נגד נשיאת שמו של החופש האקדמי לשווא ובסוגיות שזה לא קשור.

אל תישא את שם השם לשווא.

גם האלוהים, כשמדברים עליו בלשון אנושי, אנחנו עושים לו האנשה כדי להמחיש וזה מותר. השאלנו מושג.

אני חושב שדווקא בסיטואציה הזאת כן חשוב לנו לזכור שהתפקיד של המל"ג זה לא לכפות, בעיקרון כמה שפחות דברים על המוסדות להשכלה גבוהה. רק לפני כמה זמן היינו בסוגיה שקשורה לקוד האתי והעמדה הזאת שלי היתה מאוד נחרצת, ואני גם שמח שהצלחנו לשנות איך יגיע החוק. בסופו של דבר המל"ג צריכה מאוד מאוד להיזהר מלכפות על המוסדות האקדמיים לעשות דברים, כי בסופו של דבר, כשאנחנו יודעים ששר החינוך הוא יו"ר המל"ג, וזה לא משנה מיהו שר החינוך, לאורך כל רצף ההיסטוריה, צריך כמה שפחות לייצר התערבויות של חקיקה.

גם חברי המועצה הוכיחו לנו שלא משנה איזה יו"ר מל"ג יש או איזה שר ומאיזה מפלגה, הם לא סופרים אותו. בהיסטוריה שלהם הם הצליחו להוכיח לנו את זה. טוב שכך. אני לא מלין, טוב שכך.

את זה אתה אמרת. אני חושב שהסיטואציה שקורית פה היא בדיוק האיזון הנכון. מירב דחפה רחוק - - -

אם הייתם יודעים כמה ראשי המל"ג היו להם תוכניות על המועצה להשכלה גבוהה וכבשו את נבואתם, הייתם מצדדים במה שאמרתי. תודה. אבל זה לא לדיון כרגע.

אני חושב שיש פה בדיוק את האיזון הנכון - מירב דחפה לחקיקה ועכשיו כולם מבינים שאי אפשר להתעלם משני ההקשרים.

והמסקנה?

אני אומר בכנות שצריך לברך את ור"ה כשמגיע להם, ובמקרה הזה מגיע להם, כי הם התכנסו מהר והבינו שצריך לעשות התאמות. כמו שאמר ברק, אני חושב שזה הישג אדיר.

אני לא רוצה לחוקק חוק שיחול רק ול"מ וור"מ ולא על ור"ה.

לא, בסדר גמור. תפקידנו – ואני לוקח את זה על אחריותי. אני אומר בכנות, לא עשיתי את זה עד כה כי לא הבנתי שהבעיה היא במכללות, שבמקרה הזה לא עשו את תפקידן. גם אני לוקח על עצמי ללחוץ עליהן. אני חושב שכולנו צריכים לעשות את זה. מירב, אני אומר גם לך.

בסוף, כשאנחנו מדברים על מילואימניקים וגם על מעורבות חברתית, אני חושב שהתפקיד העיקרי שלנו זה לגרום גם למילואים להיות בדרג משמעותי יותר בחברה שלנו וגם למעורבות חברתית. הדיון שעוסק ומתמקד אך ורק בנקודות זכות הוא חסר את שאר הדברים שמילואימניקים צריכים, ושם יש עולם שלם של הקלות. שווה להתעסק גם בזה.

אני אוהב את זה שאתם משתמשים בטיעון הזה בהרבה דברים שאתם רוצים להכניס.

אבל זה קריטי. יעל אמרה קודם המל"ג, וזה בסדר, אני חלק ממנו - - -

תביא לי את הרשימה, אני אוסיף את זה לחוק.

עשינו את זה, ועשינו הרבה שינויים.

אני מרשות הצעירים במשרד לשוויון חברתי. הרשות מעודדת מעורבות חברתית ואנחנו לגמרי בעד. אני מדברת גם בתור רשות הצעירים וגם כסטודנטית לתואר ראשון.

מה העמדה שלכם?

כמובן שאני בעד לחוקק את החוק.

קודם כול, אנחנו לא חושבים שזה מסכן את האקדמיה, מסיבה פשוטה שהיום איזשהו פער בין ההשכלה לתעסוקה ומיומנויות רבות של סטודנטים. אני חושבת שזה לגמרי יתרום, גם כמי שפעילה ומעורבת חברתית בוועד הסטודנטים בשירות המדינה, אני יכולה להגיד שהמיומנויות שאני רוכשת שם לא משתוות למה שיש לי באקדמיה. זה מאוד תיאורטי, ופה זה פרקטי.

בנוסף לזה, לרשות הצעירים מגיעים קולות של צעירים שאומרים שאין מי שמנגיש להם את המעורבות החברתית. בדרך כלל, מה שקורה שזה יותר במקומות של פעילות של קבוצות מנהיגים. ברגע שזה יהיה בתוך האקדמיה ודרך החוק, זו תהיה פלטפורמה שמגיעה ליותר סטודנטים ולא רק בקבוצות של מנהיגים.

תודה רבה. רבקה ודמני, בבקשה.

אני חברת מל"ג וחברת ות"ת ואני עומדת בראש הוועדה לחינוך, הוראה, מדעי הרוח והאומנויות במל"ג. ראשית, אני רוצה להתייחס לסקר שביצעתם. אני חושבת שהסקר הזה לא מלא, כי אני לפחות יודעת שבמכללות להכשרת מורים המעורבות החברתית והקהילתית היא חלק מחובות הסטודנטים וזה לא בא לידי ביטוי בדברים שאמרת. אני יכולה לתת דוגמה אישית, כשהייתי נשיאת מכללה וזה היה בשנות האלפיים, הדבר הראשון שעשיתי זה לחשוף את הסטודנטים, לא באמצעות חוק ולא באמצעות חקיקה, אלא באמצעות צורך של חיבור ללימודים האקדמיים שלהם להיות פעילים חברתיים. אני יכולה היום להוכיח – וזה בהמשך לדיון הקודם שהיה לנו על איחודי מכללות. אני התאחדתי עם מכללה גדולה שנקראת מכללת סמינר הקיבוצים ואין היום סטודנט במכללת סמינר הקיבוצים שהוא לא מעורב חברתית וקהילתית. אז הסקר הזה טעון בדיקה.

דבר שני, כחברת מל"ג-ות"ת, אני רוצה לומר לכם שהמל"ג החליטה לאפשר למוסדות להעניק שתי נקודות זכות עבור פעילות חברתית. זו היתה החלטה של מל"ג. אני חושבת שאנחנו נמצאים בתהליך, וכאן אני מתחברת לפרופ' ברק מדינה, שהתחיל לחלחל בכל המוסדות ואנחנו לא צריכים לעשות את זה בכפייה. אני חושבת שתפקיד המל"ג היום זה לוודא מול המוסדות שמאפשרים פעילות חברתית ואנחנו צריכים לחכות – שנה – ולקבל דיווח מהמוסדות ונראה שינוי מהותי בתום שנה. אני מוכנה לקחת את הדבר הזה למל"ג ולהציע שהמל"ג תפנה לכל המוסדות - - -

זו שאלה שאני רוצה להפנות למירב.

אנחנו יכולים לפנות לכל המוסדות ובתום שנה לקבל דיווח, ואתם תראו שיש פה שינוי מהותי.

תודה. הבהרה של הממ"מ.

חשוב לי להבהיר לצורך הדיון והפרוטוקול, שלא יהיו אי-הבנות. כפי שאמרתי, בדקנו אך ורק תוכניות של התנדבות תמורת נקודות זכות. לא בדקנו את כלל תוכניות ההתנדבות ולכן הנתונים שלי לא מתייחסים אליהן. לגבי התוכניות האלה הבאתי נתונים וציינתי שאלה נתונים חלקיים וגם עליהם קשה להסתמך, בגלל שיש הבדלים משמעותיים בגודל של המוסדות. בעצם רק ארבעה מוסדות נתנו לנו נתונים שאפשר להבין מהם אחוז השתתפות. כל הנתונים האלה, כפי שציינתי ואני מדגיש שוב, הם מוגבלים ומתייחסים אך ורק להתנדבות תמורת נקודות זכות ולא לכלל פעולות ההתנדבות של סטודנטים שהן מגוונות ורבות.

אני מתנועת אם תרצו. עוד בסוף השנה שעברה עשינו מחקר מקיף בכל המוסדות על תמונת המצב סביב נקודות זכות למילואים. הממצאים הם: 16 מתוך 63 מוסדות הכירו בשירות מילואים כמזכה בנקודות זכות כלשהן; 47 מוסדות לא הכירו בזה בכלל; שתיים מתוך תשע אוניברסיטאות – כרגע זה כבר שלוש, כי בתחילת שנה זו גם אוניברסיטת אריאל הכירה בשירות מילואים; מספר השעות הנדרשות למשרת מילואים כדי להיות זכאי לשתי נקודות הוא 525 בממוצע בשנה, כאשר לשתי נקודות זכות בגין מעורבות חברתית נדרשות 38.5 שעות בממוצע. זה פער עצום של אלפי אחוזים.

תסביר שוב, לא הבנתי.

כדי להיות זכאי לנקודות זכות על מעורבות חברתית נדרשות שעות מסוימות.

למה?

כדי להיות זכאי לאותן נקודות זכות.

כמה שעות התנדבות צריך?

בממוצע 38.5 שעות לשנה לסטודנט. אלה השעות שהוחלט, בממוצע, במוסדות שאנחנו בדקנו, שהם כל המוסדות שציינתי. לעומת זאת, במילואים, בממוצע, מספר השעות הוא 525 שעות במילואים.

ההשוואה לא רלוונטית בכלל, כי מדובר על יום מילואים ואלה שעות אחרות.

אבל אני צריך לידיעה, אני לא בא להשוות. מירב, את לא המבינה היחידה בדיון.

אבל אני יכולה להעיר הערה.

אבל אחרי שאני אקבל את התשובה. לא קיבלתי תשובה. תום, אתה מציג את הנתונים וכשאתה מדבר על 525 שעות במילואים, אתה מתייחס ל-24 של יום מילואים?

נכון, בוודאי.

לפחות תיתן את הנתון בצורה אובייקטיבית. כשאתה מחלק את ה-500 שעות ל-24 שעות, כמה ימי מילואים?

22 ימים.

במוסדות יש חוסר אחידות בימי המילואים הנדרשים לנקודות זכות. זה נע מעשרה ימים לא רצופים עד 21 ברצף, שזה מספרים אסטרונומיים שהרבה מילואימניקים לא עומדים בהם. יש חוסר אחידות בדרישה לימים רצופים ומצטברים, זה משתנה בין מספר ימים רצופים בסמסטר, עד 70 ימים.

זה מה שקורה היום. אנחנו נשמע על הנוהל שהם רוצים להציע.

חשוב להגיד שבזמן שנקודות הזכות הפשוטות האלה למילואימניקים, שהם נדרשים מכוח החובה, הם נשלחים למילואים האלה ולא עושים את זה בהתנדבות, וכולם יודעים את הפגיעה הקשה בלימודים שלהם, הדבר הזה לא קורה – באותו זמן באוניברסיטה העברית לצורך העניין, ויש לנו כאן פרסומים שהוצאו דרך האגודה ודרך האוניברסיטה, מקבלים שתי נקודות זכות על נבחרת הניווט של האוניברסיטה העברית, על נבחרת הספורט של האגודה. מקבלים שתי נקודות זכות על השתתפות בנבחרות האלה. בבר אילן יש פרויקט מעורבות חברתית בהיקף של 60 שעות שנתיות והיא מעניקה זכאות לפטור משתי נקודות זכות. במקומות האלה למילואימניקים אין נקודות זכות בכלל.

קודם כול, הפרדה בין שירות מילואים לבין מעורבות חברתית. אלה שני דברים שונים שצריך לדבר עליהם בנפרד; במוסדות שכן נותנים היום נקודות זכות צריך להוריד את השעות הנדרשות למשרת המילואים כדי לקבל את אותן נקודות. אם אנחנו משווים את זה למה שנדרש בנקודות זכות למעורבות חברתית, אין בכלל פרופורציות; קידום חקיקה או תקנה ברורה של המל"ג שלא תשאיר מקום לספק ומחייבת זכות למשרת מילואים לנקודות זכות אקדמיות על פי רף מינימלי של ימי שירות, ללא קשר לשאלה אם המוסד מכיר בפעילות חברתית או לא.

מצד אחד אתה אומר תפרידו, מצד שני אתה משווה את אותן שעות של מעורבות למילואים.

זו השוואה מתבקשת.

ממש לא מתבקשת, אדוני. יום מילואים זה יום מילואים ומעורבות חברתית היא מעורבות חברתית.

אני אעיר עוד משהו, למרות שאני גם בעד המילואים וגם בעד המעורבות, אבל עם כל הכבוד, בפרופורציות הנכונות. עם כל הכבוד לאנשי המילואים, ויש לי הרבה כבוד, בסוף לשבת ארבע שעות עם נוער בסיכון ולהכין איתם שיעורי בית, אלה שני אתגרים שונים אל מול האתגר של המילואים שהוא שונה לחלוטין, מורכב אף הוא, אבל לא רלוונטי. אתה לוקח תפוח ומנגו, שני דברים שונים לחלוטין, ואומר לכולם ששניהם אותו הדבר. זה לא רלוונטי.

הדבר החשוב הוא זה שהצגת בהתחלה, וזה סופר חשוב ולכן התעקשתי על זכותך לדבר, זה העניין שבסוף יש היום רק 16 מוסדות מתוך 63 שנותנים נקודות זכות למילואימניקים, וזו תעודת עניות לחברה הישראלית.

אדוני היושב-ראש, אני נתלה בדבריך קודם. שימו לב למציאות שהיא די מוזרה, ואתה ציינת אותה. משרד החינוך נמנע, כמעט באופן עיקש, להעביר חוקים. אתה יודע איזה בעיות יש לנו כשאנחנו רוצים להעביר חוקים באמת חשובים.

אבל מידי פעם אנחנו מצליחים.

התל"ן, הגבלות על תשלומי הורים. אנחנו לא מצליחים ולו מילימטר אחד. והנה פה, כאשר גם שר החינוך הוא ראש המל"ג, והוא יכול להבטיח שהדבר הזה יקרה בלי חקיקה, דווקא כאן, דווקא במקרה הספציפי הזה, אנחנו נדרשים לחקיקה. לכן אני גם פונה אלייך, חברתי מירב בן ארי, שעם כעסך הגואה, ועם כעסו המדוד של יושב-ראש הוועדה - - -

כעסתי? אמרתי את הדברים בפאתוס.

יש, יש בך גם - - -

כעסתי עלייך, לא על הדברים.

אני אשנה את הניסוח ואומר את מורת הרוח המדודה שלך, אדוני היושב בראש, ואת כעסה הגואה של מירב – האם אין מקום לשקול מחדש במקום להביא שוב חקיקה?

בסוף אני אשאל את השאלה הזאת שהציעה גם רבקה ודמני. גב' רבקה ודמני מהוות"ת-מל"ג – שם אין הפרדת רשויות. אני לא יודע למה - - -

לא, יש רק חברה אחת שהיא גם מל"ג וגם ות"ת, זו אני.

מה אכפת לי. אמרתי שאין הפרדת רשויות לא בהקשר שלך. היועצת המשפטית אמרה ות"ת-מל"ג. אני לא אוהב לפספס, לא עובר שום דבר לידי. אני מציע לאחד את הגוף.

רבקה ודמני הציעה – יש נוהג, יש הסכמה, אז בואו ניתן שנה, שנה וחצי, ונראה מגמות. אם זה בשיפור, שהגרף עולה – אם לא, החקיקה תמיד תוכל לזה.

מירב, את יודעת, באמת באמת שאני מעריך אותך ואת הפעילות שלך. באמת, אנחנו מיודדים ושותפים להרבה פעילות בכנסת - - -

עד כדי כך שהוא חתם על הצעת חוק שלה בלי לבדוק אותה. \

נכון. אמרתי, חתמתי ואני חתום על הצעת החוק הזאת. לכן אני פונה אלייך ואני בטוח ויודע שגם את חרדה לחופש האקדמי ואת יכולה לראות איזושהי סכנה של זליגה, שהתחלנו פה ונמשיך בעוד חקיקות שכאלה. אני רוצה לציין שוב, בהקשר הזה, את העמדה המאוד אצילה ודמוקרטית שלך ושל המפלגה שלך בעניין של פסקת ההתגברות. שימי לב שזה חלק מאותו סיפור.

לא, זה לא קשור. אתה עוד פעם שם שני דברים שלא קשורים.

ואנא, אני באמת מבקש ממך, מפציר בך, חברתי היקרה, לקבל את ההצעה זאת ולהימנע מחקיקה, כי באמת יכולות להיות לה השלכות שאף אחד לא רוצה, לא את ולא אנחנו. תודה.

האמת היא שאני בהחלט יכול להבין את הקשר הזה בין נקודת זכות לבין פעילות קהילתית שכמובן מפוקחת על ידי המוסדות האקדמיים. זה כבר קורה בהרבה מקומות, במיוחד ההתפתחות של הקליניקות גם במשפטים, גם בחינוך, שיש בהם ביטוי של הנושאים הללו. אבל לא במקרה לא חתמתי על הצעת החוק, כי אני באמת חושש. אני חושש מהתערבות יתר במוסדות האקדמיים וגם חושש מזליגה. אני יודע מה יבוא אחר כך. לכן אני חושב שאם יש הסכמות על התכנים - - -

מה, יכולה להיות פסקת ההתגברות גם על החלטות המל"ג?

בממשלה הזאת הכל יכול להיות. אם היעד יכול להיות מושג בלי חקיקה, נראה לי שזה עדיף. בדרך כלל חקיקה באה לתקן מצב מעוות, להסדיר את הנושא וכד'. אם המצב לא בעייתי, יכול להיות שזה לא מחייב חקיקה בעניין הזה.

אני מאוד חושש מהצעת החוק הבעייתית בעניין המילואים. אין קשר בין שני הדברים הללו. פעילות חברתית במסגרת האוניברסיטה היא פעילות שמפוקחת על ידי האוניברסיטה, היא יודעת לתגמל עליה, יש לה את הכלים לתגמל וכד'. מה זה קשור לשירות מילואים? מה הצעת החוק הבאה תהיה, שחייל שישתתף במבצע מסוים יקבל עוד נקודות זכות? אני לא רוצה. ברגע שמכניסים - - -

זה כבר קיים. באקדמיה כבר נותנים נקודות זכות. 16 מוסדות כבר נותנים.

ברגע שמכניסים קריטריונים לא ענייניים לנושא הזה של לימודים אקדמיים זה יכול להגיע למקומות שאף אחד לא חשב עליהם.

כבר נותנים נקודות זכות. אתה בעד שוויון? 16 מוסדות נותנים, למה ה-40 האחרים לא נותנים. למה? הדם הסמוק של המילואימניקים ב-16 המוסדות האלה שונה מ-40 האחרים? הוא בעד שוויון, אז שוויון בכל המוסדות האקדמיים.

אני מתנגד לזה - - -

אתה מתנגד, אבל אלה החיים. נותנים נקודות זכות למילואימניקים. תתמודד. גם בטכניון.

כבוד היושב-ראש, יש בעיה בקריטריון של שירות מילואים כי הוא נכון לקבוצת אוכלוסיה מסוימת והוא לא נכון ולא קיים בקבוצת הסטודנטים הערבים. לכן לקריטריון הזה יש תוצאה - - -

תלכו לצבא ותקבלו נקודות זכות.

תפסיקי להפריע לי, מירב. זה קריטריון שהתוצאה של השימוש בו פוגעת בסטודנטים הערבים שפטורים ברמה המשפטית מהחובה הזאת. לכן זהו קריטריון לא ענייני, קריטריון פסול ואסור להשתמש בו.

תודה. נציג משרד הביטחון, בבקשה.

אני ראש ענף תכנון כוח אדם מילואים באכ"א. לפתיח, סוף סוף הבנתי מה עושים לשומע ראשי תיבות כשהוא לא שולט עד הסוף בחומר. אני אשתדל ליישם את זה על עצמי.

אני חושב שאנחנו בדיון על האיך ולא על המה. אנחנו מודים על ההצעה - - -

לא ביקשנו ממך מראש, אבל האם תוכל לתת לנו נתונים על ממוצע ימי המילואים בקרב הסטודנטים?

אין לי את הנתון הזה כאן, מהטעם שלא כל סטודנט מדווח במילואים שהוא סטודנט.

אני חושב שאין דיון אם סעיף ערכים ותרומה דומה - הכשרה, אימון, תעסוקה וכו' – כמעורבות חברתית. אני מזכיר שחוק המילואים מחייב את החייל או החיילת בשירות מילואים ומתוך הסמכות הזאת אנחנו קוראים לו ופוקדים עליו. המבחן העליון של הוועדה פה הוא מבחן המעשה ותחליט הוועדה ואדוני היושב-ראש איך. אני לא סבור שבנבחרת המשרתת הזאת של אנשי ונשות המילואים אנשים ייגשו לשירות המילואים בשביל זה. לכן השוואה של היקף השעות אינה רלוונטית לעניין.

מקובל עליי. מקובלת גם אמירה קודמת שלך. אני חושבת שזו הבעה של המדינה כלפי הסטודנט או משרת המילואים ולא תמריץ.

אני חושב ששורש העניין, כמו שאמרת כרגע, הוא לא מה יעשו הסטודנטים כדי לקבל נקודות זכות, אלא מה המהות שהחברה והמדינה עושות עבור אלה שקראנו להם, גם בהכרה וגם בהוקרה, למשימה – אם אני יכול להיות קצת עם פאתוס – הקדושה הזאת שנקראת מילואים. תודה.

תודה רבה. משרד המשפטים, בבקשה.

שתי נקודות: הראשונה, חיובם של המוסדות להשכלה גבוהה להכרה בנקודות זכות מנוגדת לחוק המל"ג, מנוגדת לחופש האקדמי ולעצמאותם של המוסדות להשכלה גבוהה;

למה היא מנוגדת לחוק המל"ג?

כי סעיף 15 בחוק המל"ג קובע את העצמאות של המוסדות להשכלה גבוהה, את החופש האקדמי, שהם ינהלו את העניינים האקדמיים והניהוליים שלהם באופן עצמי, בלי מעורבות של הדרגים הפוליטיים או של כל גורם אחר.

הנקודה השנייה, שהיא לא פחות חשובה, היא עיקרון שימור הרמה האקדמית. החשש כאן הוא שהדבר יפגע ברמה האקדמית. פטורים מקורסים מסוימים יוציאו לשוק העבודה בוגרים של אותה תוכנית שסיימו תוכניות שונות. אנחנו לא יודעים איזה קורסים לא ילמדו. אוכלוסיות מסוימות שיקבלו פטור יכולים גם להחסיר קורסים מאוד חשובים.

אף קורס לא ירד. זה קורס בחירה כללי. במקום לעשות תולדות האסלאם - אין לי בעיה עם האסלאם – או פילאטיס, כמו שנותנים היום, או התעמלות. מה קרה? בטכניון נותנים על התעמלות.

אבל זה משרד המשפטים, זה לא מל"ג.

לא, יוריד מהכשרת הסטודנטים. נו, באמת.

אנחנו מציינים את זה כחשש שיכול כן לפגוע דווקא בבוגרים ובסופו של דבר הם אלה שישלמו את המחיר מול המעסיק, בגלל הפער בין התוכניות שנלמדות.

המעסיק – זה אמיתי? את אמיתית שהמעסיק ישלם? אני הייתי צריכה לקחת קורס בחירה ויכולתי לבחור בין תולדות האומנות לקשקוש מקושקש.

מירב, את מפריעה לי. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. לראשונה אני אצביע על החוק בלי נוכחות המציעה.

ועדת שרים לחקיקה קבעה שאם המועצה להשכלה גבוהה תצליח להתקין תקנות, אפשר לעצור את החקיקה. המועצה להשכלה גבוהה באה בהצעה - - -

חבל ששרת המשפטים, שהיא יושבת-ראש ועדת שרים לחקיקה, לא חסכה מאתנו את הדיון הזה.

היא לא שמעה את זה.

העמדה שלנו לא מנוגדת לתכלית, אלא לדרך. אנחנו חושבים שאפשר למצוא את המתווה הנכון והראוי שייעשה בשיח עם המוסדות, בלי לפגוע בחופש האקדמי וגם לא בסטודנטים.

הבנתי את התכלית הראויה. אנחנו נעבור להקראה. גברתי היועצת המשפטית, בבקשה.

קודם צריך להצביע על המיזוג של שתי ההצעות.

אם כך, נצביע על המיזוג. יש הצעת חוק של חברת הכנסת מירב בן ארי וקבוצת חברי הכנסת, ויש הצעת חוק של חבר הכנסת אורן חזן, שנבצר ממנו להגיע מאותה סיבה שכולם יודעים אותה, ההרחקה, והוא הסכים שנעשה זאת בהיעדרו. כרגע אנחנו מצביעים על מיזוג הצעת החוק של חבר הכנסת אורן חזן עם הצעתה של חברת הכנסת מירב בן ארי וקבוצת חברי הכנסת. מי בעד המיזוג? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד מיזוג הצעות החוק – 4
נגד – 1
נמנעים – 1
ההצעה למזג את הצעת חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית, התשע"ה-2015, והצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון - הכרה בשירות מילואים כפעילות המזכה בנקודות זכות), התשע"ז-2017, נתקבלה.

ארבעה בעד, מתנגד אחד, נמנע אחד, המיזוג אושר.

אנחנו עוברים להקראה.

מבחינת האכסניה של הנושא, הצעת חוק אחת היא הצעת חוק נפרדת והצעת חוק אחת היא תיקון לחוק זכויות הסטודנט. כרגע בהצעת חוק נפרדת, לא זכויות הסטודנט ולא מל"ג.
הצעת חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית, התשע"ח–2018
הגדרות
1.
בחוק זה –



"חוק המועצה להשכלה גבוהה" – חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958 (להלן – חוק המועצה להשכלה גבוהה);



"מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד שקיבל הכרה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה;


זה למעשה כולל את כל המוסדות להשכלה גבוהה, גם מתוקצבים וגם לא מתוקצבים, צריך להגיד את מי זה כולל, שקיבלו הכרה קבועה.



"המועצה להשכלה גבוהה" – המועצה להשכלה גבוהה שהוקמה בחוק המועצה להשכלה גבוהה;



"נקודות זכות" – נקודות זכות לקראת תואר אקדמי;



"סטודנט" – תושב ישראל או אזרח ישראלי הלומד תכנית לימודים מלאה לקראת קבלת תואר אקדמי ראשון במוסד להשכלה גבוהה;



"קורס מעורבות בקהילה" – רשימת קורסים חברתיים שבהם משתתפים ארגונים ועמותות ושהסטודנט יכול להתנדב בהם תמורת נקודות זכות אקדמיות;



לקורס הזה יש התייחסות בסעיף 5 המוצע. יש פה שני עניינים: יש הכרה - - -

אני רוצה להבהיר שהיום נצביע על הנוסח הזה, אבל זה לא הנוסח הסופי. לקראת השנייה והשלישית נשמע הערות.

יש פה שני נושאים: יש עניין לפי סעיף 2, של תוכנית לשילוב סטודנטים והטמעה שלה על ידי המוסדות להשכלה גבוהה. סעיף 5 מדבר על קורס מעורבות. אני מבינה שהכוונה היתה לשני דברים שונים, רק יכול להיות שנצטרך לחדד את שתי האופציות האלה בהמשך. כרגע זה לא לגמרי ברור.



"השר" – שר החינוך.

תכנית
2.
המועצה להשכלה גבוהה תקבע תכנית לשילוב סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית במסגרת נקודות הבחירה האקדמיות (להלן – התכנית); התכנית תיקבע לאחר התייעצות בארגוני סטודנטים ותתייחס, בין השאר, להכרה בגופים ובארגונים בהם תתבצע פעילות חברתית וקהילתית, למספר שעות ההתנדבות השבועיות המזכות בנקודות זכות ולדרכי הפיקוח על פעילות זו.

חופש פעולה
3.
התכנית תותיר את חופש הפעולה להטמעתה בידי המוסד להשכלה גבוהה, בהתאם לתארים הנלמדים בו ולתכניות ההתנדבותיות הקיימות בו.

אחריות אקדמית
4.
מוסד להשכלה גבוהה ימנה נציג מטעמו אשר יהיה אחראי על הקשר בין המוסד לבין הארגונים והעמותות שאושרו על ידי המועצה להשכלה גבוהה לצורך התכנית.

הכרה בפעילות חברתית וקהילתית
5.
מוסד להשכלה גבוהה יכיר בקורס מעורבות בקהילה כפעילות חברתית קהילתית א-פוליטית, כתנאי לקבלת שתי נקודות זכות לסטודנט הלומד באותו מוסד, במסגרת החובות הלימודיות בתואר שלקראתו הוא לומד; סטודנט יוכל להשתתף בקורס מעורבות בקהילה פעם אחת בלבד לאורך כל שנות לימודיו לתואר ראשון.



כאמור, יש פה הבדל בין קורס שהוא אחד הקורסים שניתנים במסגרת האקדמית לבין התנדבות מחוץ, שעליה מקבלים שתי נקודות זכות. לא לגמרי ברור לי מה אומר סעיף 5 כרגע. האם זה אומר שהוא חל במוסד שיש בו קורס כזה? כל הדיון היה על הכרה בשתי נקודות זכות על התנדבות, שהיא התנדבות מחוץ למוסד. סעיף 5 הוא כבר משהו אחר, הוא מדבר על קורס אקדמי שיהיה בתוך המוסד במסגרת התואר.

זה מה שהם כבר דיברו על זה, שבין המוסדות האקדמיים יש מוסדות – לא כולם – שעושים קורס שנקרא "קורס משלב עשייה", ואז מקבלים נקודות זכות. במקביל, יש גם את האפשרות להתנדב מחוץ. אנחנו רוצים שלסטודנט יהיו שתי אופציות: 1. לעשות קורס משלב עשייה ולקבל נקודות זכות; 1. אפשרות לעשות התנדבות נטו בקהילה.

יש הבדל ברמת ההתערבות בחופש האקדמי בין שתי האופציות האלה.

אז אני חושבת שהקורס משלב עשייה צריך להיות - - -

אתם תקבעו למוסדות?

לא. אמרתי שלא, אבל אנחנו נשנה את זה.

מהנוסח מובן שהמועצה היא שתקבע תוכנית לשילוב הסטודנטים - - -

לא, אנחנו נתקן את הנוסח לקראת קריאה שנייה ושלישית. אנחנו לא נפגע בכם פגיעה עמוקה עד כדי כך.

הנוסח הזה ישתנה בכל מקרה.

יהיה לכם זמן בין הקריאה הראשונה לשנייה והשלישית לדבר עם חברת הכנסת מירב בן ארי על המשך החקיקה.

מוסד להשכלה גבוהה רשאי.

הנוסח יהיה: מוסד להשכלה גבוהה רשאי להכיר בקורסים. זה לא גורע מ-2 ו-3.

שכר לימוד
6.
סטודנט שהוכרו לו נקודות זכות עבור פעילות חברתית וקהילתית ישלם שכר לימוד זהה לשכר הלימוד הרגיל במוסד להשכלה גבוהה בו הוא לומד ולא תישלל זכותו להנחה בשכר הלימוד.

ביצוע
7.
השר ממונה על ביצוע חוק זה.



מה שאנחנו צריכים להתייחס אליו זה הנושא של התחילה, כי יש פה גם עניין שהמועצה להשכלה גבוהה צריכה לקבוע תוכנית, גם המוסדות להשכלה גבוהה צריכים לקבוע לעצמם לפי התוכנית. השאלה תוך כמה זמן אפשר ליישם את הדבר הזה.

לקראת קריאה שנייה ושלישית צריך להוסיף סעיף תחילה.

חשוב לי להגיד שאנחנו נעמוד על זה שהמועצה להשכלה גבוהה לא תהיה חלק.

אתם לא תהיו חלק.

אנחנו חושבים שאם זה צריך להיות, אז המוסדות להשכלה גבוהה צריכים. אנחנו לא נוכל לאשר גופים. זה לא משהו שהמועצה להשכלה גבוהה יכולה לעסוק בו.

אנחנו נהיה קשובים לקראת הקריאה השנייה והשלישית גם לסוגיה הזאת.

אתם רוצים לקבוע סעיף תחילה כבר בשלב הזה?

את מציעה לעשות את זה?

כן, אחרת תהיה תחילה מיידית.

מה הסביר? עכשיו יתחיל משא ומתן אם זה סביר או לא סביר.

אני יכולה להכניס סעיף תחילה פתוח שייקבע לקראת קריאה שנייה ושלישית.

כן. לקראת קריאה שנייה ושלישית תגיעו להבנות והסכמות.

צריך לשלב את הנושא של המילואים.

כן, הוא צריך להיכנס פה.

השאלה איך אתם רוצים לעשות את זה. האם אתם רוצים לקבוע: לסטודנטים בפעילות חברתית ובמילואים?

את רוצה לקבוע כבר בסעיף 2 שהמוסדות הם אלה שיקבעו תוכנית?

ברור.

אז רק לפרוטוקול, המוסדות האקדמיים יקבעו תוכנית.

אם כך: מוסד להשכלה גבוהה יקבע תוכנית לשילוב סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית במסגרת נקודות הבחירה האקדמיות.

גם בסעיף 4 צריך להוריד את הסיפא: שאושרו על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

אנחנו נתקן את העניין של אחריות מל"ג. זה יהיה על המוסד האקדמי.

התיקון המוצע בסעיף 2 הוא: המוסד להשכלה גבוהה יקבע תוכנית לשילוב סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית במסגרת נקודות הבחירה האקדמיות וכן למתן נקודות זכות עבור שירות מילואים (להלן – התוכנית); התוכנית תיקבע לאחר התייעצות בארגון הסטודנטים במוסד - - -

כן, זה התאחדות הסטודנטים.

גם אם זה מוסדות, אז לאפשר לאגודות במוסד.

אגודות הסטודנטים במוסד.

אני אשאיר את זה כרגע בארגוני הסטודנטים, ולקראת שנייה ושלישית נחשוב שוב.

אני מבקש לקרוא את הנוסח.

התוכנית תיקבע לאחר התייעצות בארגוני סטודנטים ותתייחס, בין השאר, להכרה בגופים וארגונים שבהם תתבצע פעילות חברתית וקהילתית, למספר שעות ההתנדבות השבועיות המזכות בנקודות זכות ולדרכי הפיקוח על פעילות זו.

בסעיף 3 – חופש פעולה – צריך לכתוב: המוסד להשכלה גבוהה יטמיע את התוכנית בהתאם לתארים הנלמדים בו...

בסעיף 4 - אחריות אקדמית – אפשר להשאיר "ימנה נציג מטעמו".

רבותי, אנחנו נצביע עכשיו על החוק בקריאה ראשונה כפי שהוקרא, עם התיקונים. לקראת קריאה שנייה ושלישית היועצת המשפטית, יחד עם מירב והגופים והמוסדות - - -

אני מציעה שתעבירו לי הערות בכתב.

יש לכם את הזמן גם להידבר עם חברת הכנסת מירב בן ארי. יכול להיות שתשכנעו אותה.

רבותי, אני מעלה את הצעת החוק להצבעה כפי שקראה היועצת המשפטית. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הצעת החוק – 5
נגד – 2
נמנעים – 1
הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה.

בעד – 5, נגד – 2, נמנע – 1, הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה.

אני רק רוצה לוודא שההצעה לא תקציבית.

לא, היא לא תקציבית, אבל אין נציג אוצר שיגיד לך את זה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:05.