ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-10OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 299

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, כ"ב באייר התשע"ח (07 במאי 2018), שעה 10:11

פתרון דיור לבודדים ולקשישים דיירי מרכזי קליטה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

ינון אזולאי

יואל רזבוזוב

יוסי יונה

חביב קצב - סמנכ"ל בכיר לדיור, משרד העלייה והקליטה

אלכס קושנר - מנכ"ל משרד העלייה והקליטה

אלונה שמיר - יועצת למנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

קובי אריאלי - ממונה תקציבים ומחקרים, משרד הבינוי והשיכון

סוניה רוט אדלר - מנהלת אגף קליטה ופרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

ישמבל אלמיו - אחראית מעורבות קהילה, אגודת יהודי אתיופיה

אברהם שרנופולסקי - מת"ל, ועדת עליה וקליטה

אייאיו וורקו - פעיל, אגודת יהודי אתיופיה

אללין איילאו - פעיל, אגודת יהודי אתיופיה

שאשיה לאקה - פעיל, אגודת יהודי אתיופיה

מסטאוול קנדיה - פעיל, אגודת יהודי אתיופיה

באיה אדמסו - פעיל, אגודת יהודי אתיופיה

סגו אשטה - פעיל, אגודת יהודי אתיופיה

מאמיט מוצ'ה - פעיל, אגודת יהודי אתיופיה

טאסיה מנברו - פעיל, אגודת יהודי אתיופיה

אלמנש קאסה - פעיל, אגודת יהודי אתיופיה

גנט סלומון - פעיל, אגודת יהודי אתיופיה

אסמרה מנטסנוט - פעיל, אגודת יהודי אתיופיה

טאלהון טארקון - פעיל, אגודת יהודי אתיופיה

וורקו איאיו - נציג, אגודת יהודי אתיופיה

נגסטה מברטה - נציג

גלגאי טפרה - נציג

אמאואויש קאסיה - נציג

טננה מולונך - נציג

מאי דר - -

שיר אביטל - -

נטע נוביק - -

רן בן משה - -

איתמר סגל - עוזר פרלמנטרי של ח"כ מוטי יוגב

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר תרגומים

פתרון דיור לבודדים ולקשישים דיירי מרכזי קליטה

בוקר טוב לכולם. אנחנו מתחילים את הדיון בנושא פתרון דיור לבודדים ולקשישים, דיירי מרכזי קליטה. אנחנו קיימנו בעבר מספר דיונים בנושא, והדיון שאנחנו מקיימים הוא בהמשך לדיונים שקיימנו בעבר.

אנחנו קוראים בוועדה כי אין להפלות עולים בודדים. להיות בודד לא צריך להיראות כפשע ולהעניש אותם בגלל שהם בודדים, אז לא נותנים להם זכויות כמו לעולים אחרים. הוועדה קוראת בעבר וגם היום להעניק לעולים בודדים מענק, כשם שניתן למשפחות ולזוגות עולים. מה שקרה, המצב הנוכחי הוא שבגלל שהם הופלו לרעה, כשהמשפחות מקבלות מענק והבודדים והקשישים לא קיבלו וגם לא ניתן פתרון חלופי למצב הזה, ולכן היום בודדים וקשישים תקועים במרכזי קליטה בכל הארץ. אנחנו לא מדברים רק על מבשרת ציון אלא על כל מרכזי הקליטה בכל הארץ. אנחנו מדברים על כל העולים. לכן אנחנו היום מקיימים דיון בנושא ונקבל החלטה להביא פתרון אחת ולתמיד בנושא הזה.

נמצאים פה חבר הכנסת יוסי יונה וחברת הכנסת יוליה מלינובסקי וכמובן מנכ"ל משרד העליה והקליטה וסמנכ"ל משרד העליה והקליטה וכן נציגת הסוכנות היהודית. אנחנו רוצים קודם כל להתחיל שהמנכ"ל ייתן לנו סקירה כיצד הם מתכוננים לפתור את הבעיה, כי אנחנו לא מוותרים בנושא הזה.

אני רוצה גם להביע מחאה חריפה על היעדרות נציג האוצר ועל זילות הוועדה והכנסת בכך ששלח את עמדתו כחצי שעה לפני תחילת הדיון והודיע כי נבצר ממנו להגיע בשל יום תכניות עבודה של האגף. זאת כאשר אתמול פנתה הוועדה פעמים רבות לבקש שישלח נציג לדיון. אני אפנה בנושא הזה ליושב ראש הכנסת כדי לפעול על פי תקנון הכנסת. משרדי הממשלה מחויבים לכבד ולהגיע ולדווח ולהציג את עמדות המשרד לוועדה. אני רואה שמשרד האוצר מזלזל בעבודת הכנסת.

אני פונה למנכ"ל משרד העליה והקליטה מר קושנר בבקשה.

בוקר טוב כבוד היושב ראש, חברי הכנסת. אני רוצה לתת תמונה כללית על המצב היום ואני אחזיר אתכם טיפה לעבר. נכון להיום במרכזי הקליטה מתגוררים 619 עולים בודדים, כאשר רק 134 מהם הם עד שלוש שנים בארץ. כל השאר הם מעל שלוש שנים בארץ. רק לסבר את האוזן, מעל עשר שנים יש 169 עולים, שהם מעל עשר שנים בארץ, ומתגוררים במרכזי הקליטה.

מבחינת הקשישים יש 103 קשישים שמתגוררים במרכזי הקליטה, 35 מהם עד שלוש שנים בארץ, כל השאר הם מעל שלוש שנים בארץ.

אני רוצה להזכיר לכולם שמרכז הקליטה הוא מקום מגורים זמני, הוא לא מקום קבע והמדינה מתמרצת עולים שמתגוררים במרכזי קליטה לרכוש דירה בדמות מענקים. זה לא קורה עם בודדים ולא קורה עם קשישים. המדיניות שלנו, של המשרד, היא שאנחנו לא נפנה קשישים כמובן, ולגבי בודדים, בודד שיוצא ממרכז קליטה מקבל סיוע תוספתי בשכר דירה בסכום של 1,500 שקלים בחודש.

למשך כמה זמן?

למשך חמש שנים.

אחרי חמש שנים?

אחרי חמש שנים הוא לא מקבל, כמו כל העולים האחרים. אני יודע שאתה, כבוד היושב ראש, פנית לא פעם ולא פעמיים למשרד האוצר וביקשת מהם להגדיל את המענק, או בכלל להחיל את המענק גם על בודדים, ופשוט לקחת את הכסף של סיוע בשכר דירה ולהוון אותו לסכום התחלתי, אני לא יודע אם המשא ומתן הזה שלך כן צלח או לא צלח. נכון להיום המענק הזה לא קיים, אבל עוד פעם חשוב לי להזכיר כאן ולהשתמש בבמה המכובדת הזאת של הוועדה ולהזכיר לכולם שמרכז הקליטה הוא מקום מגורים זמני. הוא לא מקום קבע. אם אנחנו נשווה את התנאים שמקבלים עולי אתיופיה לעולים אחרים כולל עולים שמגיעים מבני מנשה, אז אנחנו נצטרך, כל הזמן צריך להשוות ולראות האם אנחנו לא חוטאים בתפקידנו ואני יכול להגיד שהיום התנאים הם - - -

אל תלך במקום שלא - - - אנחנו יודעים את ההבדל. למה זה ככה. אז למה אתה פתאום עכשיו משווה?

מה שאני בא להגיד שעמדתו של המשרד היא, אנחנו בעד להוון את הכסף ולתת את המענק, אבל זה לא במגרש שלנו, בוא נגיד כך.

כשאתה אומר שזה עד שלוש שנים, זה יותר משלוש שנים, אני מבין מה הכוונה שלך להציג בצורה כזאת, אבל העולים האלה לא אשמים שהם נשארים יותר משלוש שנים, כי אם אין פתרון הם יכולים גם להישאר יותר.

למה לא אשמים? הם אשמים.

לא, אני אומר שפה אם המשרד היה נותן להם את הזכויות כמו למשפחות, דהיינו המענק, הם היו יוצאים. הם לא רוצים להישאר במרכז קליטה.

אדוני היושב ראש, אתה לא צודק. יש להם זכות מיוחדת. יש להם זכות ל-1,500 שקל שאין לאף אחד אחר, סליחה. זו זכות שלהם, זו הזכות היחידה שניתנת, אף עולה אחר לא מקבל. גם עולים יחידים מאתיופיה, אתה יודע אדוני היושב ראש - - -

אני יודע, לכן - - -

אבל גם להציג את התמונה כאילו העולים אשמים זה לא נכון.

להציג את התמונה שכאילו אין להם פתרון, זה לא נכון.

אבל אם הם מופלים אז הם מופלים לטובה ולא לרעה.

אני אסביר לך, אני אומר את זה גם עכשיו, הם מופלים לרעה.

הם מופלים לטובה.

בהשוואה למי?

בהשוואה למשפחות.

אבל הם לא מופלים לרעה, אדוני היושב ראש.

רגע, משפחות מקבלות מענקים, ואז בגלל שאת הזכות הם לא מקבלים בגלל שהם בודדים.

אדוני היושב ראש, אתה יכול להצביע לי היום על צבר רווק שיודע לקנות דירה? היום. לא נראה לי.

לא, אז אתה קודם כל תן לו את הזכויות באופן שווה, ואחר כך היתר הוא ידאג.

אנחנו נותנים לו זכויות.

אנחנו נותנים לו מעבר לשווה.

אני רוצה שתבין, במשפחה של עשר נפשות ומשפחה של שלוש נפשות לא מקבלות אותו דבר, זה אנחנו יודעים. אבל מבחינת הזכויות יש להם את הזכויות. אבל מבחינת גודל הזכויות, זה הולך לפי גודל המשפחה. אני טוען פה, איפה האפליה? כשזוג, או זוג פלוס אחד או לא משנה, אפילו זוג פלוס עשרה, שמקבלים את הזכות לקבל מענק מהמדינה, זה שבודד הוא לא מקבל את הזכות. 1,500 שאתם אומרים זה פתרון זמני כדי להוציא אותם ממרכז הקליטה. אני אומר שזו פגיעה בזכויות של העולים, קודם כל בסיסי, כזכויות.

אני אסביר לך אדוני היושב ראש משהו. בוא נתחיל מהסוף.

אפשר לקבל את זכות הדיבור? סליחה. תן לנו.

בסדר, אני רוצה שסמנכ"ל משרד הקליטה ישלים ואז אני אתן לחברי הכנסת.

אני אגיד לך את הנקודה. בוא נתחיל מהסוף, אמר המנכ"ל, אנחנו בעד לתת להם מענק 90,000 שקל. אנחנו בעד להוון את הסיוע בשכר הדירה ולתת להם את המענק, 90,000 שקל. אבל בוא נחזור אחורה. בין זה לבין להגיד - - -

אבל למה לא קורה?

תרשה לי דקה.

אבל למה לעסוק עכשיו בשאלה הזאת. יש כאן סוגיה מאוד מאוד ספציפית.

לא, תרשה לי לסיים.

כי עכשיו אתה רוצה לתת לנו איזה שהוא רקע על העבר. יש לנו - - -

אני לא נותן רקע. סליחה, אני אענה לך, אני לא נותן לך רקע. אנחנו לא בהיסטוריה.

אבל המנכ"ל אמר, המנכ"ל אמר שהפריבילגיה שניתנת ליוצאי אתיופיה היא דווקא מהווה פריבילגיה ייחודית, נכון?

לחלוטין.

הבנו. עכשיו השאלה - - -

אבל סליחה אדוני חבר הכנסת, גם 1,500 שקל זה משהו ייחודי. הסיוע לחמש שנים.

בסדר. הבנו.

למה אני מגיב? אני מגיב לדברי היושב ראש שאמר שאנחנו מענישים אותם. אנחנו לא מענישים אותם. אתה מבין? אנחנו לא מענישים אותם. כל מערכת הסיוע במדינת ישראל, יש שוני בין יחיד לבין משפחה. זה קיים. זה קיים בכל קטגוריה של זכאות, זה קיים בקטגוריה של העולים, בקטגוריה של ותיקים, בקטגוריה של כל קבוצת הזכאות, יש הבדל בין יחיד לבין משפחה. אנחנו יודעים את זה. ואז באנו ואמרנו אנחנו לא מפלים, לא משווים למשפחה. אני מסכים איתך לגמרי, אנחנו באנו עם פתרון. לא רק אמרנו שאנחנו נותנים להם 1,500 שקל סיוע בשכר דירה אלא אנחנו קיבלנו החלטה חריגה ביותר, שומרים להם את הזכאות לחמש שנים כאילו הם ממשיכים לגור במרכז הקליטה, זאת אומרת אם הם מתחתנים, כל שינוי במצב המשפחתי שלהם, אנחנו שומרים להם לחמש שנים. יש לזה משמעות מאוד מאוד רצינית. עובדה, יש למעלה מ-400 יחידים שעזבו במסלול הזה. 450 שעזבו במסלול הזה, אדוני היושב ראש, שנדע. זאת אומרת שהמסלול הזה כן עובד. זה שאדם יושב במרכז קליטה עוד חודש ועוד חודש ועוד שנה ועוד שנתיים, קודם כל לטעמי, לטעמנו, זה רע לו, רע מבחינת הקליטה שלו, רע לעצמו מבחינת לצאת לחיים עצמאיים, חיים טובים, איך אומרים, זה הרבה יותר מאשר מתוך מרכז קליטה, מתוך החממה כאילו במרכז קליטה, ואנחנו יודעים שזו לא חממה, אנחנו יודעים שהבן אדם הזה במרכז הקליטה זה לא הכי טוב, עדיף לו שיצא משם, מצאנו לו את הפתרון. אם אתה תצליח אדוני היושב ראש, את היכולת להביא הסכמה של מתן המענק, אמרנו שאנחנו בעד, אבל לא להפוך את זה כאילו חלילה חלילה מענישים אותם, הם חייבים לעזוב את מרכזי הקליטה.

אני אומר לך שעד שהממשלה תהפוך את זה כמענק ותיתן להם מענק, אמרתי שאני לא מוותר על זה, אני וחבריי ממשיכים להיאבק בממשלה ואני מקווה שנשיג את המטרה. גם אלה שעזבו יקבלו. למה? אני אגיד לך. אתה נתת פתרון זמני עד חמש שנים, אבל אחרי חמש שנים לאדם אין פתרון.

אבל גם אם אתה מהוון את הכסף, 90,000 שקל מה עוזר לך?

יכול להיות שיהיה יותר אבל אנחנו לא מדברים על סכום. באופן עקרוני כעולה חדש הוא צריך את הזכות שלו לקבל מענק.

כל עולה חדש, אדוני היושב ראש?

כל עולה חדש, כמובן. אבל אנחנו מדברים עכשיו על עולים חדשים שנמצאים במסגרת של הזכות של עולה חדש, אני עכשיו מדבר על האפליה בתוך יוצאי אתיופיה. משפחות שעלו לאותה מדינה הם עלו לאותם תנאים הם הגיעו לאותם מרכזי קליטה ועכשיו אלה שהם זוג או משפחה מקבלים את המענקים, אלה הבודדים לא מקבלים. זו האפליה. זה אני אומר, מבחינת הזכויות.

סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון משתנה בין זוג לבודד.

השכר דירה זה הזמני, אני אומר לך - - -

אבל אדוני היושב ראש, אני בחיים לא קיבלתי שום סיוע בשכר דירה, לא כבודדת ולא כזוג.

אני מדבר עכשיו בתוך הקהילה.

אבל סליחה, מה הקהילה הזאת שונה ממני? שתי ידיים, שתי רגליים, ראש אחד, אותו דבר.

טוב, בואי לא ניכנס לזה.

לא, זה אותו דבר. אני אסביר מאיפה אני - - -

תחכי בתורך אני אתן לך.

אני אחכה. אני אסביר.

קודם כל אנחנו רוצים באמת לברך את חבר הכנסת ינון אזולאי, שהצטרף אלינו לוועדה מטעם מפלגת ש"ס. הוא חבר בוועדה. ברוך הבא.

תודה רבה.

בהצלחה.

תודה.

עכשיו חברת הכנסת יוליה מלינובסקי.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני אגלוש קצת להיסטוריה, אתה לא היית שם, אני הייתי שם. כשאני עליתי ארצה ב-1998 שיבצו אותי למרכז קליטה כלנית באשקלון, התקבלנו לשם, הזכות הייתה לגור שם חצי שנה, זה היה מאוד נוח כי שילמנו אני והגרוש שלי 600 ומשהו שקל בחודש, התנאי היה שאנחנו גרים שם כל עוד אנחנו לומדים באולפן. אחרי חצי שנה סיימנו ללמוד באולפן ואמרו לנו "להתראות". אני התקבלתי לתכנית המשך שנקראת תק"ע שזה היה סמוך למרכז קליטה, זה היה לסטודנטים, וזה נתן לנו זכות לגור במרכז קליטה עוד חצי שנה. בסך הכל המקסימום שהיה מותר זה שנה. ביום הפקודה, כשנגמרה השנה, לא שאלו אותי "יש לך לאן לעזוב, יש לך לאן ללכת, מישהו עזר לך לשכור דירה, לאן את בכלל יוצאת" אני אספר לך איך אני יצאתי ממרכז הקליטה. הייתה לנו מפה, עוד לא היה ווייז ולא היה שום דבר, הסתכלנו אני והגרוש שלי על המפה, ידענו שפחות או יותר תל אביב זה מקום שכדאי להיות בו, אבל אמרו לנו שתל אביב מאוד יקר, אז לא יכולנו להרשות לעצמנו. אז הסתכלנו על המפה, ראשון, חולון, בת ים, ראשון היה נראה לנו רחוק מתל אביב כי כמובן לא היה רכב ושום דבר, הכל מתל אביב, ואז ככה נפלנו על חולון. אז היום ראש העיר שלי, חבר שלך מוטי ששון מצטער כי נפלתי לו על הראש ככה, זאת אומרת ממש עם האצבע על המפה. ואם אתה חושב שמישהו - - -

אם הוא היה יודע היה דואג שיהיה לך מקום בתל אביב, בכיכר רבין.

נכון. ובאתי לחולון, שנה בארץ, העברית ברור שעוד לא עברית כמו שצריך, ואף אחד לא שאל אותי "גברת, יש לך איפה לגור, קחי מענק, סיוע בשכר דירה" לא היה. באתי ברחוב הראשי של העיר, חיפשתי מתווכים אחד אחד, וחיפשתי ככה דירה. כמובן מצאנו דירה במחיר מופרז, כמובן שכל עולה עובר את זה, אין משהו אחר, קומה אחרונה בלי מעלית בלי מזגן בלי שום דבר, ריקה.

בואי תתמקדי. גם לי יש סיפור כמו שלך. זה לא הנושא. אנחנו עכשיו דנים איך מפנים את מרכזי הקליטה.

תן לי לסיים. אין דבר כזה, מרכז קליטה זה מקום מגורים זמני.

מסכים איתך. לכן גם לא צריכים להשאיר אותם יותר זמן.

לא, מה זה להשאיר? זה אנשים עצמאיים, מה זה להשאיר?

תתמקדי בנושא.

אני אתמקד בנושא. אני לא אספר את מה שהיה אחר כך ואיזה טיפול לא קיבלנו ואיזה ליווי לא קיבלנו, אבל אף אחד לא משאיר, יש לך חוזה מול מרכז קליטה, אחרי שנה או חצי שנה על פי הקריטריונים, אתה קם והולך ואם אתה לא הולך מפנים אותך, ואף אחד לא שואל אותך "יש לך לאן ללכת, הנה יש לך מענק כזה או שכר דירה כזה", אין דבר כזה. ואתה יודע מה, אדוני היושב ראש? טוב שכך. כי אז יצאנו, היינו צריכים לאכול את החתיכה שלנו אבל אכלנו את זה, וידענו להתקדם עם כל הקשיים ועם כל הדבר שבעניין. אנשים לא צריכים לגור בשום פנים ואופן, זו אפילו עוולה, לגור במרכזי קליטה כל כך הרבה שנים. פשוט הם הופכים להיות לא עצמאיים, הם לא יודעים מה קורה בחוץ, איך החיים האמתיים, איך משלמים על חשמל, איך משלמים על מים, איך פותרים עניינים מול העיריה, זו עוולה. אז הם צריכים לצאת ממרכזי הקליטה לשוק הפרטי.

כולם רוצים לצאת.

אף אחד לא קיבל את אותם מענקים שאתם מדברים.

חברת הכנסת יוליה, אני רוצה להסביר לך.

תסביר.

אני גם, כמו שאת הסברת שלא ציפית לזה, אבל המצבים השתנו. פעם הדברים היו אחרים.

תסתכל על עולי מרוקו איך הם הגיעו ומה הם קיבלו. אם את מדברת על - - - תסתכלי מה קורה שם. אבל עכשיו כשהם באים, אל תסתכלי שהעולה מאתיופיה, בעצם הם באים והקליטה שלהם יותר קשה מהעולים מחבר העמים, תסתכלי איך הם השתלבו ואיך שהם השתלבו.

יש להם אותם כישורים, אותו דבר.

יש להם אותם כישורים אבל לצערנו, בואו נשים את הדברים על השולחן, החברה הישראלית את העולים מאתיופיה לא קיבלה כמו שהיא קיבלה את העולים מחבר העמים.

גם אותנו לא קיבלה.

הם נכנסו לפה בידיים פתוחות חבר העמים, העולים מאתיופיה תסתכלי, עד היום באיזה מקום הם נמצאים. לצערנו, אני חושב שצריך לתת להם את הגיבוי ולהרים אותם, לא יכול להיות שימשיכו במצב הזה.

בחייך, קיבלו אותי ממש יפה.

רשות הדיבור של - - -

אני באמת אומר לך, אני מכבד ואני יודע מה זה אבל תסתכלי איך הם התאקלמו ואיך הם התאקלמו. עד היום הם מנסים, עדיין להתאקלם, לא מצליחים.

כי החברה לא מקבלת אותם.

הם לא מצליחים כי הם חיים עשר שנים במרכז קליטה.

אני אשים אותך בכלוב זהב, גם אתה לא תצליח.

תסתכלו באיזה מצב הם נמצאים, חבר העמים היום כולם פרופסורים ודוקטורים, העולים מאתיופיה נשארים מאחורה.

זה הגיע להם בחינם? מישהו נתן להם את זה במגש כסף? נו בחייך, שטויות.

לא במגש של כסף, אם כבר את מדברת, העולים מחבר העמים הגיעו באמת במגש של זהב, עם כפית של זהב, אבל תסתכלי את אלה - - -

זה לא נכון מה שאתה אומר. סליחה, אתה אומר דברים לא נכונים. אני מצטער, אתה אומר דברים לא נכונים. אני רוצה לשבת איתך ולהסביר לך את הנתונים, אתה אומר דברים לא נכונים. זה סיסמאות. אתה אומר דברים לא נכונים. אתה לא מכיר את ההיסטוריה, אתה לא יודע - - -

אני רוצה להגיד משהו על בתי ספר, מותר לי?

לא. למה? אתם מתנהגים מעבר למה שמותר ונהוג. חבר כנסת נמצא ברשות הדיבור, אתם נכנסים באמצע הדיבור שלו.

כי הוא לא מדייק בעובדות. זה שהוא חבר כנסת זה לא אומר - - -

אתה עדיין לא יכול להפריע לו, אדוני.

תראה, כשאתם הצגתם, נתתי שתציגו את העניין ראשונים. אף חבר כנסת לא הפריע לכם. אני שאלתי אתכם שאלה באמצע כי זו הפריבילגיה של חברי הכנסת, באמצע לשאול שאלות ולבקש הבהרות. אבל אתם לא יכולים להיכנס, אתה רוצה להגיב, תרשום ואחר כך ניתן לך את זכות הדיבור כדי שתגיב. אבל אתה לא יכול להיכנס בכל משפט של חבר כנסת.

הבנתי. אני מבקש זכות דיבור.

אני אתן לך. קודם כל לחברי כנסת. סיימת חבר הכנסת?

סיימתי, רק אני רוצה להגיד, מה שחברת הכנסת יוליה אמרה שבעצם גם הם עם ראשים טובים ואין הבדל, אני מסכים איתה. אבל השאלה, גם כשאתה מביא אדם עם ראש טוב, אתה צריך להביא אותו למקום מסוים, הוא הגיע מארץ זרה, הוא לא מכיר את המנטליות, לא יודע, השאלה איך ההתאקלמות שלו פה. ההתאקלמות של עולי אתיופיה קשה יותר משל חבר העמים. למה? מדינת ישראל, ואמרו את זה לא פעם, וקודמי, וראשי ממשלות וכולם אמרו את זה שעם הקהילה האתיופית כשלנו בעליה שלהם, יש בעיה ואנחנו במקום של תיקון וצריך לתקן. זו לא בושה להגיד שטעינו, אבל צריך לתקן.

תודה. חבר הכנסת יוסי יונה.

אדוני היושב ראש אני אגיד ככה, יוליה, אנחנו כולנו היסטוריונים, בין אם היסטוריונים חובבים ובין אם היסטוריונים מקצועיים. אז להזכיר עובדה מאוד חשובה, שדווקא המדיניות של מדינת ישראל כלפי עליות שונות, אכן התאפיינה בהבדלים, בעוד שנניח במקרה של העליה הבאמת חשובה של יוצאי חבר העמים, האידאולוגיה הייתה קליטה ישירה, בעוד היחס ליוצאי אתיופיה בזמנו, גם עלית משה וגם שלמה דיברו על כך שהעלייה היא עליה קולקטיבית, היא לא עליה ישירה. זאת אומרת שכבר מהתחלה הייתה מדיניות שונה ועם נימוקים לכאן ולכאן, חלקם טובים וחלקם לא טובים, חלקם, איפה שאני מסכים איתך בנימוקים הלא טובים שבעצם המדינה במקרים רבים גילתה איזו שהיא פטרונות שהיא משתקת ולא מסייעת אבל מצד שני היו גם נימוקים טובים, ואני מסכים עם חברי ינון אזולאי שאמר שהמחסומים, אנחנו צריכים מתוך איזה שהוא רצון, כולנו, אנחנו לא פה במלחמה בין העליות, בין ותיקים לבין עולים לבין יוצאי אתיופיה לבין יוצאי חבר העמים.

עזוב חבר העמים, צרפת. היום יש עליה מאוד גדולה מצרפת.

עדיין יוליה. עדיין הם בקליטה ישירה. ועולי אתיופיה לא בקליטה ישירה.

אז אולי זו הבעיה - - -

זו בדיוק הבעיה.

זו לא הבעיה, זו המדיניות שהממשלה קבעה, אני חושב שזו מדיניות נכונה.

אתם עשיתם מאנשים נורמטיביים, אנשים כביכול בעייתיים. מדינת ישראל עשתה. הם אחלה מסתדרים.

יוליה, אני אומר, מדינת ישראל היא שהחליטה על שני מסלולי קליטה. נכון או לא? הנה, אתם יושבים כאן. אז לבוא ולהגיד עכשיו, שאת תגידי או כל מישהו אחר יבוא ויאמר "חבר'ה, הגעת לארץ, מרכז קליטה זה זמני, אוקיי, כמה זמן, פג זמנך, צא החוצה" פשוט זה חוטא וזה לא נכון, זה לא עקבי עם המדיניות שמדינת ישראל הסכימה.

אבל מדיניות יכולה להשתנות.

יפה. אז מאוד יכול להיות שמדיניות יכולה וצריכה להשתנות. אני מציע אדוני היושב ראש, אתה העלית סוגיה מאוד ספציפית. אני באמת גם מוחה ומבקש לבטא את החוסר נוחות המאוד גדולה שלי למול משרד האוצר שלא טרח להגיע לכאן. אנחנו רואים עוד מופע של זילות בכנסת שבסופו של דבר אנחנו הריבון. הם לא מגיעים, למה? כי לא בא להם. האם ישנם מנגנוני סנקציה נגדם שהם לא רוצים להגיע? הם לא סופרים אותנו. זה דבר חמור ביותר.

לכן אני אומר, מה שהיושב ראש כאן רצה לעשות זה לזמן את הגורמים האחראים, בין אם הגורמים של משרד הקליטה ובין אם הגורמים של משרד האוצר ולהגיד דבר מאוד ספציפי, ישנה איזו שהיא סוגיה, ישנה איזו שהיא בעיה, בואו נראה איך אנחנו נותנים לה פתרון. האם המילה אפליה נכונה או לא נכונה בהקשר הנוכחי?

אפליה זה בתוך הקהילה. אני לא מדבר על אפליה מול העולים האחרים.

אברהם אני יודע תאמין לי, הבנתי אותך. יש לנו כבר המון שנים יחד, בחצאי משפט אנחנו מבינים מה אתה אומר ומה אני אומר. אני הבנתי לחלוטין מה שאברהם אומר שזה לגבי האפליה הזאת, החוסר שוויון. עדיין גם, תרשה לי, העובדה שמדינת ישראל באה עוד צעד לקראת יוצאי אתיופיה, כמו שחברי ינון אזולאי כאן אמר, הייתה סיבה מאוד פשוטה. המחסומים, ובוא נקרא לילד בשמו, שישנם ביטויים של גזענות ודברים מהסוג הזה, דרך אגב שגם יוצאי חבר העמים נחשפו אליהם, אבל הם שונים ולא באותה מידה, ולכן כשמדינת ישראל מתמודדת עם המחסומים האלה היא אומרת "אני צריכה לעשות צעד נוסף, נדיב יותר, מכיל יותר".

אבל כל עוד הם נשארים בקהילות סגורות, בתוך מרכזי הקליטה, זה שורש הבעיה. תצאו משם.

אני מגיע לזה. יוליה, כל האנשים שנמצאים כאן, על פי הבנה שלי, על פי ביקור שלי מספר פעמים במרכז הקליטה במבשרת, הביעו את הרצון המלא והחד משמעי לצאת ממרכז הקליטה. הם לא רוצים להישאר שם. תביאי לי אחד כאן שיגיד לך "אני רוצה להישאר", יגיד לך שאין דבר כזה. לכן אנחנו לא עוסקים בסוגיה האם רוצים להישאר או לא רוצים להישאר. הסוגיה מאוד מאוד עקרונית וחד משמעית ומכרעת, היא "אנחנו רוצים לצאת, אבל אנא תנו לנו את האפשרות, סייעו לנו, תצאו קצת מגדרכם" ובואו נביא את משרד האוצר, ואתה צודק אדוני המנכ"ל של משרד הקליטה, כשאתה אומר "נניח ואנחנו מהוונים את הסכום הזה של שכר הדירה להון התחלתי, מה ניתן בדיוק לעשות". אז בא יושב ראש הוועדה ואומר "גם בסוגיה הזאת הייתי רוצה להיכנס למשא ומתן עם האוצר ולהגיד לו אתם צודקים, אז יאללה, בואו עוד צעד אחד של נדיבות, להגדיל את הסכום הזה כדי שיהיה בידם את האפשרות להון התחלתי שבאמצעותו הם יכולים לרכוש דירה, לאפשר לעצמם משכנתא, כי אנחנו יודעים שגם שם ישנן בעיות.

אפשר לגור בשכירות, גם כן לא כזה נורא. אפשר לגור בשכירות. אני גרה בשכירות, זה בסדר.

אבל יוליה - - -

אבל אני באה אותו דבר, אנחנו אותו דבר.

אנחנו רוצים פתרון.

לגור בשכירות זה לא בושה.

יוליה, זה לא סוגיה של לגור בשכירות או לא.

אני לא מצליחה להבין מה קשישה שהיא שונה מקשישה מצרפת שגרה בשכירות, או מברית המועצות או ממשהו אחר. אפשר לגור גם בשכירות, זו לא בושה.

תני לי להסביר לך, את לא הבנת את העניין.

תן לי לסיים אדוני. אני עדיין בזכות דיבור. מה שאני אומר חבר'ה, בואו נחשוב יחד במקום שיהיה לנו עימות יוליה, בינך לבינם, ביני לבין משרד הקליטה, בינם לבין משרד הקליטה ואחרים, אנחנו אומרים איך אנחנו עכשיו יכולים להתגייס יחד כדי להתמודד עם הסוגיה המאוד מאוד ספציפית הזאת, כדי לראות איך אנחנו יכולים לעשות את המהלך הזה, עם קצת סובלנות, עם קצת נדיבות, עם קצת רוחב לב, להגיד שבמקרים מסוימים מתמודדים עם אותם אתגרים, במקרים אחרים האתגרים שונים, להתחשב באתגרים שונים ולבוא עם פתרון. למה אנחנו פה יושבים ורבים?

חברים אני הולך להצביע וחוזר. הפסקה.

אני הולכת לוועדה אחרת.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:42 ונתחדשה בשעה 10:56.)

אני רוצה באמת להבהיר את נושא הדיון ואז אני אתן למנכ"ל. אני יודע שאתה רוצה להציג.

סליחה אדוני, אתה יודע מה הייתי עושה במקומך? זה שלא הגיע נציג האוצר, הייתי מבטל את הדיון.

לא לא. תדע לך, זה מה שהם רוצים, אבל אני רוצה - - - יש לי תכנית.

זו ועדה ציבורית, האוצר לא מתייחס ברצינות לוועדות הכנסת ולדיוני הכנסת, ככה צריך לעשות.

הנושא האתיופי לא כל כך בגדר של סקנדל.

בסדר, הוא יושב על הברז, סגר את הברז, אנחנו יכולים לדבר לדבר ונלך הביתה ולא יהיה כלום.

נציג משרד השיכון גם פה. אני אבהיר. הנושא שאנחנו מדברים עליו, לא מדובר פה בהשוואה בין עולים מארצות אחרות לעולי אתיופיה. אני מדבר על ההבדל שנעשה בקרב עולי אתיופיה, בתוך דיירי מרכזי הקליטה. לכך אני מתכוון. המדיניות ברורה, שכדי שהם יוכלו לצאת, הם באו ללא רכוש והמדינה החליטה לתת מענק. אני אומר בקרב עולים יוצאי אתיופיה יש פגיעה בזכויות. מי שלא נשוי, מי שהוא יחיד, מופלה. יש פה אפליה בין משפחות ליחידים, לבודדים. זו הנקודה. לכן אם משפחה מקבלת זכות של מענק, גם הבודד צריך לקבל את הזכויות שלו כמו שקיבלו עולים אחרים. אני לא אומר אותו היקף זכויות, אבל כמו שלמשל משפחה בת עשר נפשות מקבלת יותר, משפחה בת שלוש או חמש נפשות מקבלת פחות, כך גם בודד צריך לקבל, אבל הזכות שלו תהיה מעוגנת כזכאי. לזה התכוונתי. לכן אל תלכו לעולי צרפת, זה לא הנושא. הנושא היום הוא לגבי מי שתקוע, הבודדים והקשישים.

אני אומר שהממשלה צריכה למצוא פתרון, לתת את הזכויות לפי גודל המשפחה, או לפי מספר הנפשות, לתת להם זכות למענק כדי שהם יוכלו לצאת. זו הכוונה. בבקשה.

אני אתייחס לכמה נקודות. אחת – ברשותך, שלוש דקות סקירה על מה שנעשה במשרד הקליטה עבור העלייה מאתיופיה, מעבר למרכזי הקליטה בסיוע שניתן שם יש עוד דברים שאנחנו עושים. למשל יש פרויקט שנקרא הפרויקט הלאומי. בפרויקט הזה לומדים מאות תלמידים יוצאי אתיופיה בכל הארץ, הפרויקט הזה ממומן על ידי המשרד ותוצאות הבגרות שם הן יותר גבוהות מהממוצע באוכלוסייה.

על ידי משרד הקליטה?

משרד הקליטה ו - - -

אני לא יודע למה הלכת לשם. קודם כל זה לא נכון. אנחנו מדברים על פינוי מרכז קליטה.

שניה, אני אגיע לזה.

אני אגיד לך למה זה לא נכון. למי שעולה עד 15 שנים, אתם נותנים.

על זה אני מדבר.

אבל מעבר לזה, משרד החינוך.

אני מדבר על העולים. חבר'ה, כל מי שנמצא כאן הוא עד 15 שנה לפחות. אז אני מדבר על העולים. ואם כבר נגעת בזה, אני אגע בעוד משהו. מינהל הסטודנטים של משרד העליה והקליטה, האוכלוסייה היחידה שמוחרגת ומקבלת שכר לימוד, וזה לא משנה כמה זמן אתה בארץ, זו רק האוכלוסייה של יוצאי אתיופיה.

בסדר, אבל אתה עושה השוואה עם עולים אחרים, אני מבקש שלא תלך לשם. אנחנו מדברים על פינוי מרכז הקליטה. זה פשוט - - -

אני אומר לך מסיבה אחת פשוטה, כי בזמן שלא היית - - -

אין לי טענות לגבי הדברים האלה שאתה אומר.

לך אין, אבל לאנשים המכובדים שיושבים כאן - - -

אבל הם צריכים עכשיו את ה - - -

כולם יודעים - - -

לא, כולם אומרים ובגלל זה אמרו את מה שאמרו. אני רוצה להמשיך, אני אגיע למרכזי הקליטה. אני רוצה לצייר לך מצב שציירתי פה וכנראה לא כל כך הבינו. אתה מסכים איתי שזכאות למענק יכולה להיות רק פעם אחת. מסכים איתי?

כן.

עד פה אין לנו ויכוח. עכשיו תתאר לך מצב, בודד שהוא כנראה צעיר, נכון? בשנות העשרים לחייו, יוצא ממרכז הקליטה, מקבל מענק של 90,000 שקל. תוך שנתיים שלוש הוא מתחתן. הוא יקבל מענק נוסף?

לא. הוא לא יבקש גם.

רגע. הוא יוכל לקנות דירה? כנראה שלא. לעומת זאת - - -

יכול להיות, תן לו את ההחלטה בשבילו.

רגע. עוד פעם, אני חוזר למה שהתחלתי. אין לי בעיה להוון את הכסף. אני לא המכשול.

אני יודע, אבל אנחנו צריכים להיות בשיתוף פעולה - - - להוריד את המחסומים.

הצגנו את העמדה שלנו לאוצר. אבל אני חוזר רגע, כרגע הוא מקבל סיוע כפול, למה? כי הוא גם מקבל 1,500 שקל כל חודש סיוע בשכר דירה, וגם אם הוא מתחתן הוא יוכל לקבל את המענק המלא.

אני לא בטוח.

מה זה לא בטוח? בטוח. אנחנו נותנים חמש שנים זכאות.

רגע, יש לי דוגמאות. אפילו בודדים שהביאו ילדים, בנות, כלומר שהתחתנו והביאו ילדים, ועזבו את מרכז הקליטה ואחר כך אתם אמרתם, "יצאתם ממרכז הקליטה ואין לכם זכויות".

יכול להיות שזה אחרי חמש שנים.

למה יכול להיות, תדייק.

לא, אז לכן זה לא הנקודה.

אני רוצה לקחת אותך לעוד נקודה חשובה. כרגע מדברים על הבאה של עוד כ-1,000 איש מאתיופיה. נכון?

מה קשור?

אני אגיד לך מה קשור. אנחנו חושבים שלקלוט אותם במרכזי הקליטה זה לעשות להם עוול.

אז מה אתה רוצה לעשות?

אנחנו רוצים, בגלל שמדובר באיחוד משפחות, אנחנו רוצים להציע לקלוט אותם בקליטה ישירה.

לא יהיה.

רגע. לתת להם סיוע - - -

חבל, למה אתה מדבר? לא יהיה.

אתה מתנגד?

אני מתנגד.

אז אתה מנציח את המצב שנמצא היום והאנשים האלה בעוד עשר שנים, אנחנו נשב פה עוד פעם.

תשמע, אלה שנמצאים במרכז הקליטה, הממשלה צריכה לתת להם מענק והם צריכים לקנות ולצאת, והחדשים צריכים להיכנס ולהיקלט במרכז קליטה לזמן מוגבל. לזמן מוגבל. יצאו - - -

אבל אתה יודע שזה לא קורה.

עם סיוע מוגדל בשכר דירה - - -

היושב ראש אמר שכל הסיפור זה בגלל ההבדל בין קליטה ישירה - - -

אם אתם, הקהילה, ואתה אחד המנהיגים בקהילה, אתם תמשיכו ותגרמו למדינה לקלוט אותם במרכזי הקליטה, מי ששומר אותם בתוך מרכזי הקליטה ולא נותן להם להשתלב במדינת ישראל, זה אתם.

לא, תן לי להסביר לך.

אני אשמח לשוחח איתך אחר כך, אני פשוט חייב לצאת.

אבל למה אתה יוצא, יש לאנשים פה שאלות.

ככה זה - - -

המנכ"ל, אני מתלבט מה זלזול יותר גדול. לצאת באמצע דיון או לא להגיע כמו משרד האוצר. קח את זה בחשבון.

כל הדיון הם לא מקשיבים. הם מדברים - - -

הוא אמר את שלו אבל הוא לא אמר את המדיניות - - -

זה זלזול.

לא אמרת מילה - - -

לא אמרת מילה אחת אפילו, שאלו אותך ולא ענית.

גם לי יש חובות.

אתם מראים את הפרצוף של העבודה שלכם. זה בדיוק מה שאתם עושים.

לא משנה. אנחנו נשיג את יעדנו. אנחנו נחושים שיקבלו את הזכות שלהם. לא יעזור לאף אחד.

מתעללים בנו במרכז הקליטה, איפה שאנחנו נמצאים.

בסדר. אבל אני רוצה להסביר למה, הוא הלך, אבל בכל זאת אני אסביר לחבר הכנסת למה קליטה ישירה לא טובה ליוצאי אתיופיה. יכול להיות לצעירים שבאמת יכולים להתמודד עם החיים המודרניים זה יכול להיות טוב, אבל למשפחות יהיה קשה ישר משדה התעופה לשלוח אותם להתמודד לבד באיזה שהוא רחוב בעיר, זה קשה. במרכז הקליטה הם בצורה מרוכזת נותנים להם אוריינטציה, הם נותנים להם לאט לאט, משלבים אותם בחיים המודרניים. לכן בשנות השמונים או אפילו בשנות התשעים, במדיניות של קליטה ישירה, אני זוכר שמדיניות הקליטה הישירה לעולה מאתיופיה ומארצות אחרות היה יותר רלבנטי ויותר קל, אבל לעולים חדשים שמגיעים מכפרים באתיופיה ישר להיות לבד, זה מאוד בעייתי. לכן הוחלט שיוצאי אתיופיה נקלטים במרכזי קליטה באופן זמני ולאחר שהם לומדים באולפן ומסיימים את תהליך האוריינטיזציה, ואז מקבלים מענק מיוחד שהמדינה נותנת, ובמענק המיוחד הם קונים ויוצאים לדיור קבע. עכשיו נעשית אפליה במענק הזה בין משפחה לבין בודדים וקשישים. אני יכול להבין לגבי קשישים, כיוון שכניסה של קשיש או זוג קשישים לתהליך של משכנתא, זה קשה. אז יש את הפתרון של דיור ציבורי או מקבצי דיור וזה רלבנטי יותר. אבל לגבי בודדים, הם יכולים לקבל את הזכות לפי הגודל ואז יכולים לקנות ולצאת. זה כל העניין. אנחנו לא עושים השוואה עם עולים אחרים. אני אומר, כתוצאה מהבעיה הזאת היום המשפחות רכשו וקנו ואלה שלא מקבלים את הזכויות נשארו תקועים במרכז הקליטה.

הוועדה ואני אמרנו, בואו, מה שאתם נותנים להם ממילא לחמש שנים שכירות בחינם, ואחרי חמש שנים הוא צריך לבוא כי אין פתרון קבע, אין פתרון סופי, אז הוא צריך לבוא לבקש. אבל עכשיו הצעירים מוכנים לקבל את זה כמענק, 1,500 שקל כפול 12 חודשים כפול חמש שנים, זה 90,000 שקל. אז בואו תתנו להם כמענק את ה-90,000 שקל והם קונים דירה ויוצאים, כי יש להם משכנתא שהם יכולים לקבל, לא משכנתא של עולה.

שגם זה לא מספיק, 90,000 שקל, לקניית דירה.

לא, יש 281,000 שקל, שמקבלים בערבות המדינה, משכנתא, כמו משכנתא רגילה שההחזר יותר גבוה, זה לא כמו המשפחה, אבל בכל זאת את ה-281,000 פלוס 90,000 מענק - - -

זה יכול להביא אותו לבסיס.

בוודאי. ואז זה יכול באמת לתת, וזה מקובל על הצעירים. אז האוצר בא ואומר, משרד הקליטה קיבל את המתווה, משרד האוצר אומר "אני מוכן לתת 36,000 ולא 90,000". אנחנו רוצים או 90,000 או קצת יותר, הנושא יבוא לממשלה. זה מה שאנחנו רוצים לדעת. אולי נשמע מנציג משרד השיכון אם יש להם לומר משהו.

לא, אני מצטער לשמוע שבעצם אנחנו עומדים באותה נקודה בדיוק מפעם קודמת, מר אברהם נגוסה. כמובן אין לנו התנגדות למתווה, כפי שאמרתי בפעם הקודמת, המתווה מקובל גם על משרד השיכון ובאמת יוכל להניע את החבר'ה הצעירים קדימה ולהקפיץ אותם ונשמח אם האוצר.

מה עם הקשישים? בכל השיח הזה עכשיו מישהו פה, שכחתם את הקשישים האלה.

קשישים ובודדים. זה הנושא.

אני מבין שאנחנו מדברים יחד גם על הבודדים הצעירים וגם על הקשישים. נכון?

נכון. יחד.

כמובן אין לנו התנגדות, נשמח אם האוצר יאשר את המתווה שגם משרד העליה והקליטה נכון למתווה זה.

תודה. נגסטה מברטה. ביקשת את רשות הדיבור.

- - -אותו דבר אני שואלת עכשיו, אני גרה במרכז הקליטה בית אלפא, עליתי ב-2010 ועשיתי גיור, התחתנתי והבאתי ילדה. יש לי שני ילדים עכשיו ברוך השם. ביקשתי שיעבירו את המשכנתא שלי למרכז קליטה ואמרו לי "את לא יכולה להיכנס למרכז קליטה וגם אם אני יכולה להיכנס לבד, הילדים שלך לא נכנסים וגם בעלך. ואת לא יכולה להיכנס" אמרתי להם "למה" אמרו לי "כי את נשואה לוותיק". אמרתי להם "מה זה משנה".

את היית במרכז קליטה.

אני הייתי, עד עכשיו אני שם, משלמת אותו דבר.

עדיין את רשומה שם במרכז הקליטה?

בטח. הכל יש לי שם.

ובגלל שאת נשואה לא נתנו לבעלך להיכנס למרכז קליטה.

כן. וגם לילדות שלי.

ואז אתם גרים מחוץ למרכז קליטה, אבל לא קיבלת את הזכויות שלך.

כן.

ואמרו לך שבגלל שהתחתנת את לא יכולה לקבל את הזכויות?

כן. בגלל זה לא נתנו לי.

וכדי לא לשמוע הם יצאו כבר. הדברים האלה שלא רוצים לשמוע אותם.

- - - הם לא עובדים בעבודה שלהם.

יש לנו גם את הסוכנות כאן. אולי בסוף תתני ביחד.

אני לא בטוחה שאני נשארת עד הסוף.

בסדר, כל מה ש - - - בסוף. תודה. אנחנו נשמע את גלגאי טפרה. כל אחד בקיצור כי הבעיה ידועה.

תודה לוועדת העליה והקליטה. אני נמצא כבר שמונה שנים במרכז קליטה מבשרת ציון. בגלל שאני בודד, אנחנו התחלנו, מבקשים משכנתא לבודדים, עד עכשיו לא נתנו לנו פתרון. אם היינו מקבלים פתרון היינו יוצאים בזמן ולא נתקעים ולא היינו מבקשים יותר.

אני לא מבין, הבנאדם בא, אומר "למה ישבתם עד עכשיו עשר שנים, 15 שנים, שבע שנים" עד 2003 היה זכות לבודד למשכנתא, מה שאנחנו מבקשים. מ-2003 סגרו את המשכנתא. אם קודם לא היה, אז מה שחברת הכנסת אמרה, אנחנו לא היינו מבקשים. אבל יש לנו זכות במדינת ישראל, אנחנו זכאים למשכנתא, עד 2003 היה משכנתא לבודדים גם למבוגרים, עמידר ועמיגור וכל הדברים האלה. בגלל זה אנחנו מבקשים, תנו לנו ונצא. אפילו יום אחד אף אדם לא יכול להישאר במרכז קליטה.

מה הם עשו? יש להם כוח, יש להם אינטרסים, יש להם הכל בידיהם, משרד הקליטה, באמת אני מצטער, סגרו מרכז קליטה במבשרת ועכשיו התחלו באיילת השחר. כמה אנשים נשארו באיילת השחר? כמה אנשים נשארו במבשרת? אין כלום, הכל סגרו והוציאו את העובדים.

אנחנו מבקשים שתתנו לנו הזדמנות ונצא ממרכז הקליטה. אנחנו שלושה-ארבעה בודדים באותו חדר. אתה לא יכול להשתמש בשירותים בזמן אפילו. אתה צריך לחכות בתור. תודה.

תודה. ישמבל אלמיו.

אני אתן לגברת לדבר.

הגברת שביקשה לקנות יחד עם בנה ולצאת לדיור קבע. לפי המדיניות, אנחנו יודעים שאם קשיש או קשישה רוצים לקנות ביחד עם אחד הילדים, יש מענק שנותנים להם, 94,000 או 97,000 שקלים לפי זכרוני. על פי המדיניות הזו היא ביקשה לקבל את הסכום ולצאת לקנות עם בנה. אמרו לה "לא".

זה כבר שנים, לא רק השנה.

ועוד פתרון שיש לקשישים, לתת עמידר. דיור ציבורי. אז עכשיו היא אומרת "או לא נתנו לי את הזכות לקנות עם הבן שלי או לא נתנו לי דיור ציבורי ואני פה לבד, כל הילדים יצאו" היא תקועה לבד במרכז הקליטה.

אני אשמח להתייחס. קודם כל לגבי התשובות של משרד הקליטה אני לא יכולה להגיב, אבל מבחינת הסוכנות היהודית אני אפריד בין היחידים לבין הקשישים. לגבי היחידים גם אנחנו תומכים ותמכנו, וצר לי שאנחנו חוזרים לאותה נקודה, המכשול היחיד של להוון את המענק ל-90,000 שקלים נמצא לפתחו של משרד האוצר. אני חושבת שצריך לקבל תשובה, ויפה שעה אחת קודם. כולנו יודעים שזה יניע את הגלגלים, זה יהיה טוב קודם כל לצעירים וגם לכל שאר העולים שמתעתדים להגיע אלינו למרכזי הקליטה. זה לגבי היחידים.

לגבי הקשישים, העובדים הסוציאליים במרכזי הקליטה מטפלים בכל קשיש להוצאת תעודות זכאות. זה התפקיד שלנו, זה המנדט שלנו. אני חושבת שהבעיה היא בעיה כלל ארצית. יש מחסור בדיור ציבורי, העולים האלה מצטרפים לוותיקים ולקשישים ולעולים מתפוצות אחרות שנמצאים בהמתנה לדיור ציבורי. אין פה אפליה ואין פה עניין של מגמתיות. דרך אגב את הקשישים ממרכזי הקליטה חד משמעית, לא מפנים.

לא מפנים - - - למרכז קליטה.

לא הפרעתי לך, אני אשמח שלא תפריע לי. אני יושבת ומכבדת פה את כולם כבר שעה וחצי, אז תן לי בבקשה. לגבי הקשישים יש הנחיה חד משמעית, אנחנו לא מפנים קשישים. גם אם תהיה הנחיה כזאת היא הנחיה לא חוקית בעליל ולכן אני בתור מנהלת אגף הקליטה בסוכנות לא אתן לזה את היד, ומכיוון שאנחנו יודעים שיש מחסור בדיור ציבורי הצענו לקשישים של מבשרת, מכיוון שיש החלטת בג"צ, בג"צ סגר את מרכז הקליטה, לא אנחנו קמנו בבוקר - - -

הוא לא סגר את זה. אם את רוצה שאני אדייק - - -

יש החלטה של בג"צ של סגירת מרכז הקליטה ולכן הצענו מתוך מודעות לקושי בדיור ציבורי וזמן ההמתנה הארוך, הצענו שילכו למרכזי קליטה אחרים ונקלוט אותם שם, גם איפה שיש להם משפחות. חלק מהקשישים נענו וחלק לא, ואנחנו מכבדים את ההחלטה.

לכן לסיכום, מבחינת הסוכנות היהודית הצעירים צריכים לצאת ויפה שעה אחת קודם וצריך להוון להם את המענק וזה, פה צריך לשים את הדגש, ולגבי הקשישים אנחנו מטפלים בזכאות.

המענק של הקשישים שציינתי קודם, לצאת עם הבן שלה לקנות ביחד.

זו התשובה שפתחתי ואמרתי, אני לא יכולה ולא מוסמכת לתת תשובות של משרד הקליטה. אם משרד הקליטה לא אישר כנראה שיש שם משהו בסיפור שהוא לא בהתאם להנחיות.

בדרך כלל נותנים.

בדרך כלל נותנים. כן. אנחנו מכירים הרבה סיפורים כאלה, במיוחד של ילדים שסועדים את הוריהם הקשישים, אנחנו ממליצים, העובדים הסוציאליים שלנו במרכזי הקליטה גם ממליצים, לפעמים יש תשובות חיוביות, יש תשובות שליליות, אני לא מוסמכת לתת את התשובה, אני גם לא מכירה את הסיפור הספציפי, אני מציעה שיעבירו את הסיפור הספציפי למשרד הקליטה והם יתנו מענה. תודה.

תודה. הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב, חבר הוועדה.

אני הבן שלה, מ-2009 עד עכשיו אנחנו רוצים להוציא תעודת זכאות, אנחנו מוציאים, אחרי שנה זורקים. עד עכשיו אנחנו מבקשים שנצא ממרכז הקליטה, עדיין אבל לא קיים בכלל. אני הבן שלה, מ-2009 עד עכשיו כל שנה אנחנו - - -

הבקשה היא לקנות איתך או עם בן אחר?

לא, לקנות איתי. אם יש לנו זכות, נקנה דירה ואני אחזיר את המשכנתא. אם לא, תתנו לנו עמידר ונצא ממרכז הקליטה. עדיין לא קיים, עדיין אין לנו - - - סגרו את מרכז הקליטה ואין לנו לאן לפנות. אין לנו בכלל לאן ללכת. ממש קשה. אדוני היושב ראש, אתה יודע את כל העניינים, לפני שנכנסת לפה אתה ידעת הכל יותר מאתנו אבל משרד הקליטה והסוכנות היהודית ביחד, מאשימים אחד את השני ועדיין לא פתרו את הבעיות שלנו.

טננה מולונך בבקשה.

(מדבר באמהרית)

אפשר תרגום?

כן. הנושא שדנים בו היום פינוי מרכזי הקליטה שיש בודדים והקשישים תקועים. מה שהוא מדבר על מרכז הקליטה באיילת השחר והם פינו את האנשים, אלה שנתנו להם זכות למשכנתא או מענק, קנו ויצאו. נשארו בודדים וקשישים. חלק העבירו למרכז קליטה אחר, ואותם, תשעה בערך, הוא אומר שהשאירו שם. הם ביקשו גם לעבור כמו האחרים או שיתנו להם זכות של המענק שיקנו ויצאו כמו האחרים. גם לא נתנו להם זכות לעבור למרכז קליטה אחר וגם לא נתנו להם זכות מענק לקנות כמו האחרים ועכשיו הם תקועים ללא שירותים חברתיים וחינוכיים ועכשיו הם חושבים שעוד מעט ינתקו להם גם את המים והחשמל, כי ניתקו את כל השירותים.

(מדבר באמהרית)

הוא אמר, אני שוב אחדד את הטענה, יש להם הרגשה שגם נציג משרד הקליטה - - - כפי שהוא אמר, חלק נתנו להם לעבור למרכז קליטה, וחלק השאירו אותם, ויש פה איפה ואיפה. יש לאלה שאולי מקורבים שקיבלו, זו ההרגשה. אני יכול לתרגם, בנוכחות שאסף אותנו, אחד התחיל לדבר והוא אמר "לא, אתה תשב, אבא שלך דיבר איתי כבר, אתה לא צריך לדאוג" זה מראה לנו שיש משהו שלא מסתדר. כי עלינו באותו זמן, עלינו מאותה מדינה, למה צריך להפלות. אתם תעברו למרכז קליטה אחר, ואתם תהיו תקועים פה. זה מה שהוא רוצה להבין.

אני יכולה להתייחס רק למה שאני יודעת. המדיניות כשנסגרים מרכזי קליטה, וראינו את זה גם במבשרת ועכשיו לצערי הרב גם באיילת השחר, המדיניות מוכתבת על ידי משרד הקליטה, היא מדיניות מאוד ברורה. מי שזכאי כמו שאמרנו קודם, קשישים או יחידים בוותק מסוים, תיכף אני אשאל אותו כמה שנים הוא בארץ, בוודאות מעל שלוש שנים בארץ, כלומר לא עומד בקריטריונים למעבר למרכז קליטה אחרת, לא עם חס וחלילה איזו היא נכות מאוד קשה, אלה הקריטריונים שמזכים אנשים ותיקים בעת סגירת מרכז קליטה לעבור למרכז קליטה אחר. אני מניחה שהאדון לא עומד בקריטריונים האלה. כמה שנים אתה בישראל?

חמש שנים וחצי.

אוקיי. אז אתה כבר לא בזכאות. אני רוצה להזכיר יחד עם זאת, שהבחור זכאי לסיוע בשכר דירה, הוא יכול היה לקבל אותו, 1,500, עד שיוחלט לגבי המענק, הסיוע קיים. עשו איתם שיחות, הצוות שלי שגם במעמד סיום מרכז הקליטה, סיימו את העסקתם. סיוע בשכר דירה קיים ועומד.

רגע, אנחנו פה לא היינו ברורים. שאל אותי חבר הכנסת. יש חוק כזה שהם צריכים להישאר רק שלוש שנים?

עד שלוש שנים במרכז קליטה, נכון?

לא יודעת אם זה חוק, מדובר על 18 חודשים ליחיד ו-24 חודשים למשפחה. גם משרד הקליטה וגם הסוכנות היהודית, כשיש בעיות ויש הרבה בעיות, נוטים לאפשר קצת יותר זמנים, יש עניין של סיום שנת לימודים. אנחנו לא עומדים על קוצו של יוד בדבר הזה, אבל חד משמעית מעל שלוש שנים, שזה המקסימום לכל הדעות, גם דרך אגב זה פוגע בהם, אנשים צריכים לצאת. הסיוע של שכר הדירה עומד וקיים. זה שהם נשארים שם ומפחדים שמחר בבוקר – ובצדק כי זה יזם פרטי – ינתק להם את החשמל, תקדימו תרופה למכה, תקחו את שכר הדירה בדיוק כמו שעשו 451 צעירים בכל רחבי הארץ, יצאו ממרכזי הקליטה ושכרו דירה בשוק החופשי. שיהיה בהצלחה.

אפשר ברשותך? אני מאגודת יהודי אתיופיה. אני רוצה להתייחס ברשותכם לשני דברים. הדבר הראשון זה הזלזול של משרד הקליטה שנכחו פה והם עזבו בלי לשמוע את הקשישים שכתתו רגליים כדי להגיע היום להגיד את הדברים שלהם והם לא נכחו והם עזבו, אמרו את דבריהם. הדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו, גברת סוניה, הקשישים שנשארו במרכזי הקליטה וגם במבשרת ציון, הם קשישים שאין להם שום שירותים חברתיים. זאת אומרת גם אם קשיש שגר לבד ואין לו אף אחד בסביבתו, קרובי משפחה, הוא עלול לא לקבל שום מענה, לא יהיה לו שום סיוע. אין רווחה, את אמרת על עובדים סוציאליים - - -

לא על מבשרת.

מבשרת סגרו, את אמרת, העולים הקשישים לא יפונו ממרכזי הקליטה, זה מה שאמרת. אני רוצה לומר לך שהקשישים במרכזי הקליטה אין להם שום מענה, שום מענה.

זה לא נכון.

אני יכולה ללכת איתך עכשיו למרכז קליטה - - -

יש עובדת סוציאלית במבשרת שמטפלת בעולים שעדיין נשארו.

ברשותך, האנשים האלה, הקשישים נשארו שם לבד. יש שם עריריות שגרות לבד וחולות ואין להן מי שיבקר אותן וידאג להן.

שתיים נפטרו כבר.

הן צריכות ללכת לקופת חולים, אין מי שייקח אותן. אם הן צריכות נניח עזרה במשהו, אין להן. אין להם שום סיוע של רווחה לאנשים הקשישים האלה שם. אז את מדברת על עובדים סוציאליים במרכזי קליטה, אין שום דבר. את יודעת מה, הייתי לפני שבועיים במרכז קליטה במבשרת ציון, יש שם שומר שעומד בכניסה ואנשים שעובדים בתוך המשרד ואין כניסה לשם, אז מה את יכולה לומר על זה?

אני רוצה להגיב, כשדיברתי על מרכזי קליטה, דיברתי על מרכזי קליטה. מבשרת הוא מקרה ייחודי.

מה זה מקרה ייחודי.

אני רוצה להגיב. יש עובדת סוציאלית בשם בת אל, היא עובדת שלנו, היא מקבלת כסף והיא מטפלת בזכאים הנותרים שם. אני מזכירה שוב, כל הקשישים קיבלו שיחות אישיות והצענו להם לעבור למרכזי קליטה חלופיים גם איפה שיש להם משפחות, שיוכלו לסייע להם. הם יכולים לקבל את שירותי הרווחה שלהם וזה גם מה שעדכנו אותם, משירותי הרווחה של מבשרת. הם אזרחי מדינת ישראל, הם בעלי תעודת זהות בדיוק כמוני וכמוך והם זכאים לקבל, בדיוק כמו שמקבלים את הביטוח הלאומי, הם זכאים לגשת לרווחה במבשרת ציון. בג"צ קבע שמרכז הקליטה נסגר. אנחנו למעלה מן הדרוש השארנו צוות, משלמים לצוות שילווה את העולים שנשארו שם, וגם זה, לדעתי זה לא יאריך ימים. משרד הקליטה יקבל החלטה כי מדובר פה בכסף ציבורי ובניגוד להחלטת בג"צ והם גם את אחרוני העובדים שהשאירו כדי לטפל באחרוני העולים שנשארו שם, גם זה יסתיים. זאת התשובה שלי.

על פי מה שנראה זה כאילו מחממים את הכיסא.

תודה. חבר הכנסת יואל רזבוזוב בבקשה.

תודה כבוד היושב ראש, אני מברך על הדיון, כבר לא פעם ראשונה דנים על כך. גם כאן עולות בעיות, חלק נקודתיות, חלק אנחנו כבר מכירים, אז לגבי המבוגרים שמענו תשובה שבאמת נותנים להם פתרון, אם באמת יש פתרון של עובדים סוציאליים, אני מאמין שאנחנו כוועדה יכולים לעזור ולהפנות.

בנושא הצעירים, ודווקא כאן אני פונה לאגף של הצעירים, תעזרו לנו כי אני חושב שצעירים שנשארים מעל שלוש שנים, לפעמים היו צעירים שנמצאים גם עשר שנים במרכזי קליטה, זה רק פוגע בהם, זה פוגע בשילוב שלהם בחברה. ישנו מענק של 1,500 ₪ לשכר דירה. שמענו שחלקם רצו לקבל את המענק בפעם אחת כדי לקנות דירה - - -

זו ההצעה. אבל האוצר מתנגד.

אנחנו מצאנו פתרון כאן, משרד הקליטה דווקא חביב קצב אמר שהוא מוכן לשקול זאת אם הם מביאים מספיק ערבויות והבנק מאשר נתינת סכום כזה, כן אפשר להעביר. אני חושב שאנחנו צריכים להמשיך ללחוץ על האוצר. אם משרד הקליטה מסכימים. אני כן חושב, גם כך המדינה תשלם את הסכום הזה, או שהיא פורשת או בפעם אחת, לא כל האנשים יקבלו את האישור מהבנק, אלה לא סכומים אסטרונומיים שהמדינה לא יכולה להרשות לעצמה.

זה הדיון. אתה צודק.

אני בכיף מתגייס למאבק הזה, אנחנו צריכים ללחוץ את האוצר, כי בסוף המדינה תרוויח מזה, אנשים משתלבים ומשלמים מסים וזה רק טוב לנו. אני אשמח לסייע.

תודה. אולי נשמע את עמדת האוצר. הם לא הגיעו.

חבל שלא הגיעו. צריכים לנזוף בהם.

כן. צריך. אבל הם שלחו את עמדתם בכתב. מנהלת הוועדה תקריא אותה. בבקשה.

"לאור מגבלות התקציב אין ביכולתנו להגדיל את המענקים עבור אוכלוסיית היחידים, לחילופין הוצעה על ידינו הצעת פשרה של מענק חלקי" הם הציעו 36,000 "אך הוועדה לא נענתה לעצתנו. בימים אלו עורכים בחינה מחודשת של מענקים ליוצאי מרכזי קליטה על מנת לתת מענה לחסמי יציאה מהמרכזים ואנחנו נעדכן את הוועדה עם השלמת הבדיקה". זהו. אחר כך הוא מסביר למה הוא לא בא.

צריך לראות זמנים, מתי השלמת הבדיקה. שתיים – אף אחד לא ביקש להגדיל גם, ביקשנו לתת את אותו סכום בינתיים, נכון? ביקשנו את ה-1,500 לחמש שנים.

לזה הם לא הסכימו.

לזה הם לא מסכימים. היום שמענו על חברה שנמכרה ב-7 מיליארד, משרד האוצר הולך לקבל כמיליארד דולר במיסוי. אז לא מוצאים? באמת אנחנו מדברים על סכום שהוא, אנחנו רואים איך מחלקים את הכסף. אז אני כן חושב שאנחנו יכולים ללחוץ ואנחנו צריכים ללחוץ כוועדה.

מה דעתך, ניתן זמן מוגבל של חודשיים. תוך חודשיים אנחנו רוצים שהממשלה תקבל החלטה להפוך את המענק, להוון את סכום השכירות, אנחנו רוצים לקבל על זה החלטה.

מקובל.

בסדר גמור.

(מדבר באמהרית)

סוניה, מה שהוא אומר שבאיילת השחר עכשיו, חלק הם העבירו למרכז הקליטה, אלה נשארו. הדאגה שלהם שעכשיו ינתקו להם את כל השירותים. אנחנו במשא ומתן עם הממשלה ואני אומר לך שאני יודע מבפנים שאנחנו מתקדמים לצעד חיובי.

באיזה עניין?

בעניין הפתרון לבודדים. אבל ההחלטה הזאת תיקח עוד חודש-חודש וחצי. האם יש אפשרות לא להוציא אותם ממרכז הקליטה, להמשיך עד שאכן תתקבל ההחלטה.

להשאיר במרכז הקליטה לא, מכיוון שזה כבר לא מרכז קליטה, זה חזר ליזם. אני מציעה שאתם תפנו למשרד הקליטה שהוא הסמכות להחליט, אנחנו מבצעים את מה שהם יגידו לגביהם. אני חושבת שהתשובה תהיה מה שעניתי, הם זכאים לקבל שכר דירה. אף אחד לא זורק אותם החוצה. הם יכלו כבר לקבל את זה לפני שנתיים, הבן אדם חמש שנים בישראל. אבל אם ספציפית לגבי התשעה אתם רוצים לפנות, צריך לפנות למשרד הקליטה, הם אלה שמקבלים את ההחלטה להעביר למרכז קליטה אחר.

הבנתי, אבל אנחנו במשא ומתן מתקדם להפוך את זה למענק.

בסדר, בטיעון הזה צריך לפנות למשרד הקליטה ולהגיד.

זה לא הסוכנות? אתם הסוכנות לא יכולים לעזור?

אנחנו מבצעים את מה שמשרד הקליטה אומר לנו כי משרד הקליטה הוא זה שבסופו של יום מממן את השהות של העולים במרכזי הקליטה. לכן אני מציעה, אם אתה חושב שהפתרון הוא עוד חודש חודשיים, ואתה רוצה לעזור לתשעה החבר'ה האלה, אפשר לפנות בבקשה מסודרת של הוועדה למשרד הקליטה, לקבל החלטה חריגה לתקופה ספציפית של חודשיים, בהנחה שזה יתקבל, אבל לא עכשיו לפתוח לעוד שנה-שנתיים. אני עוד פעם אומרת, הם לא זכאים. צאו מנקודת הנחה שהם לא זכאים. הם זכאים לקבל שכר דירה ולצאת לדיור, בדיוק כמו 450 אחרים שיצאו. אז אם זה משהו ספציפי לגבי תשעה לזמן קצוב, צריך לעשות בקשה מיוחדת, אבל הסמכות להחליט היא משרד הקליטה.

(מדברת באמהרית)

אמרו לה שהיא תקבל עמידר ויש לה בעיה בראייה. היא אומרת שהיא ממתינה לדיור ציבורי ולא מקבלת, ולכן היא מבקשת לעזור לה לקבל דיור ציבורי ולצאת. יש לה בעיה, היא לא רואה טוב, היא עברה ניתוח ולכן היא מבקשת עזרה.

דבר נוסף שאמרה, שלא מנקים בכלל בסביבה. קודם הגברת אמרה שיש שירותים, אבל אין טיפול.

הבעיה של שירות שלא מקבלים. אם אומרים שלא מכריחים את הקשישים לצאת, כמובן שצריך לתת להם שירותים.

לא, לא צריך לתת שירותים. אנחנו נותנים מעל ומעבר למה שבג"צ קבע. אני חוזרת ואומרת.

אה, זה מבשרת.

זה מבשרת, זה סיפור אחר, חברים. הם עדיין מקבלים מעל ומעבר למה שבג"צ קבע, אני חוזרת ואומרת, יש שם עובדת סוציאלית שמטפלת בזכאויות ובבדיקה אם אפשר להעביר למרכזי קליטה אחרים. אין שם ליווי, הליווי צריך להינתן על ידי המועצה. הם אזרחי מדינת ישראל וחיים במועצה שנקראת מבשרת ציון. אם יש בעיות של זיקנה או קשישים או משהו שדורש את הרווחה של המועצה, צריך לפנות אליהם. אין צוות שמטפל במבשרת מכיוון שהיא נסגרה.

הבנתי.

אני רק רוצה להגיד כמה דברים. על המשפחות שאמרת שכולם מקבלים ועזבו, אז ממש לא, יש משפחות אפילו שעזבו למרכז קליטה, עדיין הם בבעיה. זה דבר אחד.

לגבי הבודדים שאמרת, והגבלת הזמן לשלוש שנים, ארבע שנים חמש שנים, זה ממש לא. אני באתי מטללים בבאר שבע שבזמנו סגרו אותו, הייתי בו ארבע שנים. אז את אומרת חמש שנים, זה לא זכאות. אני כבר 13 שנים, ויש בודדים שהיו בשכירות במבשרת, שהיו שם, ועברו למרכז קליטה אחר בשביל לשכנע אותנו. זה מה שעשיתם.

אני לא מצליחה להבין מה שאתה אומר.

בודדים שהיו שם, בשכירות אפילו, בעצמם, החזירו אותם למרכז קליטה אחר.

מי החזיר?

הם. שכנעו אותם.

אלה ששכרו בחוץ?

כן. באמת.

יש לך עובדות?

יש עובדות, הרבה.

אני אשמח אם תעבירו לי את הרשימה.

יש טענות בעבר שאמרתם, הבאתם נשים מאתיופיה אז אין לכם זכאות, יש כאלה שעברו למרכז קליטה. אז למה? אמרת רכב, מי שקנה רכב וכמה דברים, חד הורית שאמרת, נגיד שהתחתנו עם - - -

לא אמרתי שום דבר לא על רכב, לא על חד הורי. לא אמרתי שום דבר.

בעבר טענתם שאנחנו - - -

מי זה טענתם?

אני רוצה שנסכם את ההחלטה לפני שהוא עוזב. תסכם בקיצור.

אנחנו מבקשים את הפתרון, הפתרון כרגע, הם אלה שעצרו אותנו כבר מזמן. אני התקדמתי עם 350 שקל בחודש, אני גר לבד, שלוש שנים צבא, אני עושה מילואים. אני התקדמתי ומבקש את המענק בשביל להתקדם. כשאני אומר אני, אני מתכוון לכל הצעירים שמסביבי.

אנחנו בעד.

אתם בעד, כן. אז יש גם את המבוגרים שמבקשים.

תודה. אנחנו נקרא את ההחלטה בעברית ואחר כך אני אתרגם באמהרית. אני מבקש ממנהלת הוועדה, בבקשה.

אין להפלות עולים בודדים. הוועדה קוראת להעניק לעולים בודדים מענק כשם שניתן למשפחות עולים ולזוגות עולים. הוועדה קוראת לוועדת השרים בראשות ראש הממשלה לקבל החלטה זו כבר בישיבתה הקרובה. בקשת הוועדה היא לאפשר תוך חודשיים מהיום לבודדים שצריכים להתפנות ממרכזי קליטה לקבל מענק שיהיה בעצם היוון של הסיוע בשכר הדירה, כלומר 90,000 ₪ ברכישת דירה.

אני מביע מחאה חריפה על היעדרות נציג האוצר ועל זילות הוועדה והכנסת בכך ששלח את עמדתו כחצי שעה לפני תחילת הדיון והודיע כי נבצר ממנו להגיע בשל יום תכניות עבודה של האגף, זאת כאשר אתמול פנתה הוועדה פעמים רבות לבקש שיישלח נציג לדיון. אפנה ליו"ר הכנסת בנושא.

תודה. זו ההחלטה.

תודה. אני מברך על הדיון, אני מקווה מאוד שההמלצות יתקבלו בממשלה. יישר כח.

תודה. אני אתרגם לאמהרית.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05.