ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 08/05/2018

תקנות התכנון והבנייה (התקנת מיתקן גישה אלחוטית לתקשורת בשיטה התאית), התשע"ז-2017

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
08/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 739
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ג באייר התשע"ח (08 במאי 2018), שעה 11:00
סדר היום
תקנות התכנון והבנייה (התקנת מיתקן גישה אלחוטית לתקשורת בשיטה התאית), התשע"ז-2017
נכחו
חברי הוועדה:
איילת נחמיאס ורבין – מ"מ היו"ר
מוזמנים:
לשכה משפטית, מינהל התכנון, משרד האוצר - אפרת ברנד

מנהל אגף תקנות תכנון ובניה, משרד האוצר - דרור ישראל לוינגר

משפטנית-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - נועה עמירב-פטאל

סגן מנהל מינהל הנדסה, ספקטרום, משרד התקשורת
מנהלת מחלקה בכירה, לשכה משפטית, משרד התקשורת


נתי שוברט
בת שבע נחמיה מיכאלי

מתמחה, לשכה משפטית, משרד התקשורת - מלכה בלוך

עו"ד, המשרד להגנת הסביבה - הדס פיקסלר

מרכז בטיחות קרינה מחוז מרכז, המשרד להגנת הסביבה - ארתור קולנגייט

יועץ משפטי, פרטנר - יעקב כהן

הרכשה, סלקום - מרדכי גליצר

יועץ משפטי, פלאפון - גיא צפריר

מנהל, מרכז השלטון המקומי
עו"ד, מרכז השלטון המקומי
יו"ר, פורום החברות הסלולריות



צביקה מינץ
יוסי אוחנה
ליאור ורונה

חבר, פורום החברות הסלולריות - יוסף משה כץ

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את פורום החברות הסלולריות - חניתה חפץ
ייעוץ משפטי:
איתי עצמון
מנהל/ת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
מוריה אביגד


תקנות התכנון והבנייה (התקנת מיתקן גישה אלחוטית לתקשורת בשיטה התאית), התשע"ז-2017
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא: תקנות התכנון והבנייה (התקנת מיתקן גישה אלחוטית לתקשורת בשיטה התאית), התשע"ז-2017. מנהלת הוועדה ביקשה ממני, בשם חבר הכנסת איתן כבל, יושב-ראש הוועדה, לנהל את הדיון. מדובר בהמשך הקראה של תקנות, המשך הדיון שהתקיים ב-25.12.2017. חלק מהתקנות האלה הוסרו.

אני אומר בפתח הדברים שגם כשקראתי את התקנות – ואני מבינה שיש צורך בהסדרה של הדבר הזה – כמו כל הורה, מצד אחד אנחנו מתקשים להוציא לילדים שלנו את הטלפונים מהיד, מצד שני אנחנו לא שמחים שמדובר באנטנות בטווח נגיעה מהראש שלהם. כמו שהיועץ המשפטי המיומן והמוכשר שלנו, איתי עצמון, אמר לי: עדיף מצב בו יש איזשהו הסדר מאשר אין הסדר בכלל. אני לא שואלת לגמרי את השאתה המתבקשת מתקנות כאלה, שהיא: למה ניתן פה איזה סוג של פטור מתהליך?
איתי עצמון
זה החוק.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
כן, בדיוק. זה פשוט לחזור אחורה למקום שכבר אבוד לי. הסוסים ברחו. אני אמשיך כרגע ומדי פעם תסלחו לי אם – כי לא הייתי בדיון הקודם – אני אשאל שאלות מקצועיות, גם כדי להבין האם אנחנו מייצרים מספיק בטיחות עבור הציבור.
איתי עצמון
בדיון הקודם, כפי שציינת, שהתקיים ב-25.12.2017, אושרה תקנה 1, שעניינה הגדרות, למעט מספר הגדרות שהוספו בנוסח חדש שנשלח ממשרד הפנים. הן מופיעות ב"עקוב אחר שינויים" בנוסח שמונח בפני הוועדה. הוועדה דנה גם בתקנה 2 אבל לא אישרה אותה. אני מציע שנפתח בהגדרות.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
בואו תציגו בפתח הדיון כי בין יתר הדברים הבנתי שלא היו הסכמות בין משרדי הממשלה.
אפרת ברנד
לא, יש הסכמות לגמרי.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
כשהגעתם לתקנות זה כבר היה בהסכמה?
איתי עצמון
בסבב הזה כן.
אפרת ברנד
למעשה אנחנו מגיעים לוועדה אחרי הליך ארוך שהתקיים אצל היועץ המשפטי לממשלה, בשיתוף מינהל התכנון, משרד התקשורת והמשרד להגנת הסביבה, והתקנות שאנחנו מביאים בפני הוועדה הן תקנות מאזנות שמוסכמות על כל משרדי הממשלה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אוקיי. אז אנחנו צריכים להתחיל את רוב ההגדרות מההתחלה, או רק אלה שהיו בהן תיקונים?
איתי עצמון
לא, את ההגדרות שלא אושרו, ההגדרות חדשות. רק לפני שאת מתחילה בהקראה אני אציין שההגדרות האלה הוספו מכיוון שחשבתי שההפניה להגדרות שמופיעות בתמ"א, שכמובן איננה מאושרת על ידי ועדת הכלכלה, ראוי לעגן את ההגדרות במפורש בתקנות האלה וזו התוספת שניתן לראות כאן, בנוסח שמונח בפני הוועדה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
בבקשה.
אפרת ברנד
""דור חדש" – טכנולוגיה העומדת בדרישות המוגדרות בתקן IMT-Advanced (International Mobile Telecommunications-Advanced)"
איתי עצמון
זו הגדרה שאושרה. התוספת היחידה זו רק הבהרה למינוח "ארגון התקשורת", שהמינוח הנכון הוא "איגוד הבזק הבינלאומי", אבל זו יותר הבהרת נוסח. זו הגדרה שכבר אושרה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
זה תמיד יהיה התקן הכי מתקדם, נכון? התקן הכי פחות מסוכן.
אפרת ברנד
"טווח בטיחות מחומרים מסוכנים דליקים" – טווח בטיחות בכיוון האופקי והאנכי מחומרים שסווגו כחומרים מסוכנים השייכים לדרגת סיכון Class 1, Class 1.1, Class 1.2, Class 1.3, Class 2, Class 2.1, Class 3, Class 4, Class 4.1, Class 4.2 במהדורה המעודכנת של המלצות האו"ם להובלת חומרים מסוכנים (United Nations Recommendations on the Transport of Dangerous Goods), בנוסחן המעודכן, והעתק מהן מתפרסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה, כפי שנקבע על ידי הממונה";
איתי עצמון
למה מתייחסת התוספת "כפי שנקבע על יד הממונה"?
אפרת ברנד
הטווח נקבע על ידי הממונה.
איתי עצמון
אבל הטווח מוגדר כאן. אני לא לגמרי מבין.
הדס פיקסלר
בעקבות הערות היועץ המשפטי לוועדה אנחנו הוספנו הסבר – טווח הבטיחות מחומרים מסוכנים דליקים. החומרים המסוכנים מסווגים במסמך של האו"ם, החומרים שמופיעים פה הם חומרים דליקים ולכן יש משמעות למרחק מהם. את החישוב של המרחק קובע הממונה מכוח חוק הקרינה הבלתי מייננת במשרד להגנת הסביבה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
זה שכנע אותך, איתי, שזה מנוסח היטב?
איתי עצמון
כן. אם יהיה צורך אנחנו נטייב את הניסוח כדי שיתאים למהות.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
כל זמן שהמהות נותרת כפי שהיא.
איתי עצמון
נכון.
אפרת ברנד
""טווח בטיחות לבריאות הציבור" – המרחק המזערי במטרים מאנטנת שידור בו עוצמת השדה האלקטרומגנטי נמוכה ממגבלות החשיפה על פי חיקוק או על פי תקן ישראלי, ובהעדר תקן ישראלי - על פי קביעת הממונה לפי המלצות ארגון הבריאות העולמי ומפורסם באתר האינטרנט של המשרד האמור;

"טווח בטיחות בכיוון האופקי" – טווח הבטיחות בתוך מרכז אלומת השידור, לאורך ציר הסימטריה של האלומה הנמדד בכיוון האופקי;

"טווח בטיחות בכיוון האנכי" – מרחק אנכי הנמדד ממרכז מקור הקרינה ולאורך טווח הבטיחות האופקי, שמעבר לו רמות החשיפה לקרינה נמוכות ממגבלות החשיפה";
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני חוזרת לטווח בטיחות לבריאות הציבור, ברשותך. מה ההסתברויות שיכולות להיות "בהיעדר תקן ישראלי"? זאת אומרת שאם יש תקן ישראלי אז טווח הבריאות יוגדר על פי התקן הישראלי, ואם לא אז זה יהיה לפי ה-WHO, ארגון הבריאות העולמי?
הדס פיקסלר
נכון.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
האם יתכן מצב של סתירה ביניהם?
הדס פיקסלר
לא, לא יתכן מצב כזה. אין כיום תקן ישראלי והמשרד להגנת הסביבה קובע את טווחי הבטיחות על סמך ההמלצות וההנחיות של ארגון הבריאות העולמי.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אתם חותרים לכך שיהיה תקן ישראלי? כשאני אומרת "תקן ישראלי", אגב, מבחינתי זה תקן בינלאומי שאומץ לתוך תקינה ישראלית.
הדס פיקסלר
אין כרגע גם תקן בינלאומי, יש המלצות של ארגון הבריאות העולמי ואנחנו כפופים אליהן.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
זה בעצם מה שיש?
הדס פיקסלר
כן.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אז למה בכלל יש אמירה על התייחסות לתקן ישראלי? אני מודה שאני לא מבינה. אתם אומרים "אם יהיה"?
הדס פיקסלר
כן.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני חושבת שזה צריך להיות הפוך, עם כל הכבוד. אם הדיפולט שלכם הוא ארגון הבריאות העולמי אז זה צריך להיות: "ואם יהיה תקן ישראלי אזי לפי התקן ישראלי".
הדס פיקסלר
אין בעיה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
כל עוד – אני רוצה שזה יהיה ברור – שהמחמיר יהיה.
הדס פיקסלר
המשרד להגנת הסביבה לא יקבל שום תקן שהוא - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
זה צריך ברור שמה שמחמיר זה מה שבסופו של דבר נקבע. אבל כל זמן שאין תקן ישראלי זה אבסורד לשים אותו לפני מה שבאמת קובע את טווח בריאות הציבור.
הדס פיקסלר
נכון לעכשיו, מה שקובע הממונה הוא מחמיר יותר.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני מבינה אז על אחת כמה וכמה – כי ממילא אין תקן.
הדס פיקסלר
בסדר, אפשר לשנות בנוסח.
איתי עצמון
וכמובן שאם נקבע תקן ישראלי אז הוא יפורסם, אני מניח, גם כן.
אפרת ברנד
ברור.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
חשוב שיהיה כתוב: "המחמיר מבין השניים" בכל מקרה.
איתי עצמון
השאלה אם יש צורך להגיד שזה המחמיר מבין השניים?
הדס פיקסלר
בכל מקרה הממונה נותן היתרים לכל מתקן ומתקן וקובע ספציפית את טווח הבטיחות לגבי אותו מתקן ספציפי.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
טוב. קדימה.
איתי עצמון
אם כך, אלה ההגדרות החדשות.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
למעט מחיקה שיש כאן, שהזכרת קודם.
איתי עצמון
כן, אבל יתר ההגדרות אושרו. השאלה אם יש הערות להגדרות החדשות שהוקראו?
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני רואה שיש עוד איזשהו תיקון במתקן עגינה. אני לא יודעת אם זה תיקון סמנטי.
אפרת ברנד
זה תיקון לגמרי טכני.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
מעולה. יש למישהו הערה? לא. אני אאשר את התקנה ברוב קולות, עם השינויים שסוכם עליהם.

הצבעה
בעד – פה אחד
תקנה 1 אושרה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אנחנו עוברים לתקנה 2.
אפרת ברנד
"תנאים נדרשים להקמת מיתקן 2. התקנת מיתקן גישה אלחוטית (להלן – מיתקן) על גג בניין פטורה מהיתר, ובלבד שהתקיימו במיתקן, בנוסף על התנאים המנויים בסעיף 266ג לחוק, כל אלה:

(א) טווח הבטיחות לבריאות הציבור, בכיוון האופקי לא יעלה על 4 מטרים, ואולם בשילוב של מיתקני גישה אלחוטית של יותר מבעל רישיון אחד או בשילוב של מיתקני גישה אלחוטית של אותו בעל רישיון, המשדרים בשתי טכנולוגיות שונות לפחות, שאחת מהן היא טכנולוגיית דור חדש, טווח הבטיחות האמור לא יעלה על 6 מטרים.
(ב) טווח הבטיחות לבריאות הציבור לא חורג מתחום המגרש שמוצב בו המיתקן, אלא אם החריגה היא לתחום רצועת דרך או שטח ציבורי פתוח ובלבד שאינו חורג מעבר לתחום זכות הדרך או השטח הציבורי הפתוח.
(ג) המיתקן אינו מוצב –
(1) על מבנה שנועד לשימור בתכנית מאושרת, תכנית מופקדת או לפי הודעה שפורסמה לפי סעיף 77 לחוק או לפי תנאים שנקבעו לפי סעיף 78 לחוק;
(2) בשטח שנועד בתכנית לגן לאומי, לשמורת טבע, לאתר לאומי או לאתר הנצחה;
(3) באתר עתיקות מוכרז לפי חוק העתיקות, התשל"ח-1978.
(ד) מדובר באחד מאלה:
(1) שינוי במיתקן קיים, החלפת מיתקן קיים במיתקן אחר או העתקת מיקומו של מיתקן קיים, ובלבד שלאחר כל אלה נותר המיתקן באותו גג בניין.
(2) העתקת מיקומם של עד שני מיתקנים קיימים לגג בניין אחר, על ידי אותו בעל רישיון בשנה קלנדרית;
הקמה של עד עשרה מיתקנים חדשים על ידי אותו בעל רישיון בשנה קלנדרית, ובכלל זה העתקת מיקומו של מיתקן קיים לגג בניין אחר; ואולם, מיתקן שהועתק בהתאם לפסקה (2) לא יבוא במניין המיתקנים לפי פסקה זו.
(3) הקמה של עד עשרה מיתקנים חדשים על ידי אותו בעל רישיון בשנה קלנדרית, ובכלל זה העתקת מיקומו של מיתקן קיים לגג בניין אחר; ואולם, מיתקן שהועתק בהתאם לפסקה (2) לא יבוא במניין המיתקנים לפי פסקה זו".
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
נצטרך לעצור קצת בתקנה 2.
אפרת ברנד
תקנה 2 זו התקנה שקובעת את המגבלה המספרית להקמת מתקנים בפטור מהיתר, כאשר החלופות הן כאלה: או שיש כבר מתקן קיים ואת רק משנה אותו, מחליפה אותו, הוא צריך תיקון אבל זה אותו מתקן על אותו גג. זו אפשרות אחת; אפשרות שנייה היא לקחת מתקן קיים ולהעתיק אותו. בשנה קלנדרית אפשר להעתיק שני מתקנים לגג בניין אחר או להקים 10 חדשים. מה שאנחנו מבקשים להבהיר בסיפה של סעיף קטן (3), "מתקן חדש", הוא לרבות העתקה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
זה שניים פלוס שמונה?
אפרת ברנד
לא, זה 10 פלוס שניים שמועתקים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אז זה 12.
אפרת ברנד
אבל בתוך ה-10 זה גם כאלה שמועתקים, זו הכוונה.
איתי עצמון
אבל לא אלה שדיברתם עליהם - - -
אפרת ברנד
נכון, יש לך שניים שאתה רשאי להעתיק - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
יש לך 10 אבל בתוך ה-10 יהיו גם במניין העתקה.
אפרת ברנד
בדיוק. כלומר, יהיו לך, מעבר לשניים שניתנו לך בסעף קטן (2) - - -
איתי עצמון
העתקה של מתקן שלישי כלולה במניין ה-10.
אפרת ברנד
בדיוק.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אם אנחנו מעתיקים מיקומם של מתקנים קיימים לגג בניין אחר, אין פה שום החרגה שאומרת שיש גבול לכמה מתקנים יכולים להיות על אותו בניין. למעשה לא הגבלתם פה, לא אמרתם שום אמירה לגבי כמות המתקנים על אותו גג.
אפרת ברנד
נכון, אין מגבלה כזאת.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
למה? למה אין מגבלה כזאת?
נתי שוברט
השאלה מאיזו מבחינה את שואלת. אם מבחינה תקשורתית, ויש יותר ממפעיל אחד- - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
מבחינת בטיחות.
נתי שוברט
מבחינה תקשורתית, כיוון שיש יותר ממפעיל אחד אז יש היגיון שבאותו מקום שבו אין מספיק תקשורת ליותר ממפעיל אחד, שגם מפעיל שני יקים את המתקן על אותו גג, היכן שכבר הראשון נמצא או בסמוך אליו. מי שעושה את הבדיקה המצרפית על כלל המתקנים זה הממונה על הקרינה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
יכולים להיות 10 מתקנים על אותו גג?
נתי שוברט
עקרונית כן, אבל הם לא יהיו.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אז, סליחה, אני מודיעה לכם – הנה, אני מקשה – לא יהיה. אפילו, אגב, מבחינת נראות, אבל נניח שזה לא העניין שלי בוועדה, למרות שתיאורטית זה גם דבר חשוב, אבל בטיחות זה בוודאי עניין עקרוני ולכן צריך למצוא דרך להגביל את כמות המתקנים על אותו גג.
נתי שוברט
הממונה על הקרינה בודק את זה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
זה לא מספיק.
נתי שוברט
אז מי עוד יבדוק את זה?
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
מרגע שמאשרים תקנות אין דבר כזה: הממונה על הקרינה בודק את זה. התקנות מסדירות את ההתקנה וגם נותנות פה פטור. זה סעיף ליבה.
נתי שוברט
אבל אחד התנאים להקמת מתקן – ולא משנה אם הוא הראשון או העשירי על אותו גג – זה שהממונה על הקרינה אישר.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
בעיני זה לא מספק.
לאה ורון
ניתן שיותר מחברה אחת תשתמש במתקן עצמו, שכבר הותקן, שקיים, שהוא מתקן חדש?
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני חושבת שבדרך כלל הם לא מאפשרות את זה, נכון?
לאה ורון
ולמה?
נתי שוברט
באופן טכנולוגי זה לא פשוט בגלל שהמתקנים האלה הם מתקנים קטנים, אבל זה לא בלתי אפשרי. זה תלוי מי הן החברות כי יש היום, מתוך המפעילים בישראל, חמישה מפעילים שמתוכם שניים התאגדו והקימו – ומשרד התקשורת והממונה על ההגבלים אישרו להם – רשת משותפת, שזה פרטנר והוט מובייל, ויש אחרים, שזה סלקום, גולן טלקום ואקספון מרתון, שגם להם אושר והם מפעילים רשת משותפת. יכול להיות שבמסגרת הרשת המשותפת שהם מפעילים, מתקן אחד ישמש את הזוג או את השלושה בתנאים מסוימים. יכול להיות בהחלט אבל אם זה יקרה או לא זו שאלה תכנונית של רשת התקשורת שהן מפעילות.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני אשמח לתגובה מהמשרד להגנת הסביבה.
הדס פיקסלר
התקנות האלה באות להסדיר פן מאוד מסוים והוא ההיבט התכנוני של אנטנות שנקראות "מתקן גישה אלחוטי". כל הנושא של בטיחות קרינה הוא לא רלוונטי לתקנות אלה. זו סמכות של המשרד שלנו, המשרד להגנת הסביבה, לא של משרד התקשורת ולא של מינהל התכנון. זה לא מוסדר בתקנות, אלא בחוק ראשי שנקרא "חוק הקרינה הבלתי מייננת" והוא נכנס לתוקף כבר לפני הרבה שנים, הוא נחקק ב-2006, והוא פועל, וימשיך לפעול, גם בלי שום קשר לתקנות האלה.

מה שעושה הממונה במשרד, הממונה מכוח החוק, כשהוא מקבל בקשה להקים מתקן חדש – ולא משנה אם זה מתקן גישה אלחוטית, שהתקנות האלה חלות עליו, או אנטנה רגילה שטעונה היתר בניה – הוא בודק בראש ובראשונה את נושא בטיחות הקרינה. אם יש בעיה של בטיחות הקרינה, אותו מתקן, אותה אנטנה, לא יקבלו היתר מאתנו ולא יקומו, גם אם זו אנטנה יחידה על אותו גג וגם אם היא לא על גג. זה לא משנה. נושא בטיחות הקרינה נבדק במנותק מהתקנות האלה ובלי שום קשר, והתקנות האלה, אין ביכולתן לגבור על שיקול דעתו של הממונה על הקרינה ולהביא לכך שיוקם משהו שאנחנו כמשרד לא מאשרים אותו.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
רצית להעיר הערה, בבקשה.
צביקה מינץ
אני רוצה לתמוך בהערה שלך לגבי מספר המתקנים כי יש גם הנחיות מרחביות ויש הנחיות נופיות ויש לנו חזות עירונית. לפיכך, צריך לתת דעת לגבי המספר, או לכופף אותם להנחיות המרחביות של התכנון העירוני כי אין פה שום אמירה כזאת.
אפרת ברנד
יש אמירה, אני מפנה אותך לסעיף 3(10).
צביקה מינץ
לא לגבי המספר.
אפרת ברנד
המספר זה לא הנחיות מרחביות. היום, אם תמ"א 36א מאפשרת הקמה – כמו שהדס ציינה – גם בהיתר, אין הגבלה על המספר. מי שבודק את הבטיחות מבחינת המספר זה - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
תגידו לי איפה הבניין עם הכי הרבה מתקנים עליו כדי שאני אדע לא להתקרב אליו, אם אתם יכולים להגיד לי בארץ. מישהו יודע? מישהו עוקב אחרי הדברים האלה? איפה יש בניין שבו יש הרבה מאוד מתקנים מהסוג הזה?
לאה ורון
אבל את כן תוכלי ללכת לאתר עתיקות ולשמורת טבע.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
דווקא זה מאוד מאוד מקובל עלי, אבל מצד שני זו באמת התנהגות אבסורדית, כמו שתמיד מנהלת הוועדה אוהבת להצביע על הדברים שעליהם אנחנו שמים דגש לפעמים על חשבון דברים אחרים. אני באופן טבעי חושבת שזה לא הגיוני שאין מגבלה על מספר המתקנים, עו"ד עצמון, בין אם אני בדבר החקיקה הנכון ובין אם אני בדבר החקיקה הלא נכון. הולכים למהלך כזה של הסדרה – לא יכול להיות שלא יקבע גם מספר מתקנים מקסימלי.
דרור לוינגר
מה שחשוב בהקשר הזה, מעבר לסוגיית הנראות, שמאחר שהמתקנים האלה הם מתקנים קטנים והנראות כאן של מתקן אחד או יותר היא עניין מאוד סובייקטיבי ואיפה הבניין נמצא - - -
לאה ורון
תזכיר לנו מה הגודל של המתקנים, בבקשה.
דרור לוינגר
המידות שלהם מצוינות כאן בתקנות.
גיא צפריר
30-50-80 סנטימטר.
דרור לוינגר
הם מותקנים על גג הבניין – לא על חזית הבניין או על המדרכה – או במקומות שבהם ההפרעה שלהם היא - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני לא יודעת איפה אתה גר אבל אני אגלה לך סוד – לגגות יש חזות. יש חזות לגגות, מראה ונראות.
צביקה מינץ
זה נקרא "החזית החמישית".
דרור לוינגר
המתקן יכול להיות על גג שיושב במקום שבו הנראות תפריע מאוד, והמתקן יכול להיות על גג במקום - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני מסכימה אתך, אבל להגיד שאין פה נראות זה לא נכון.
דרור לוינגר
אני אומר לגבי הנראות שמאחר שהמתקן הוא מתקן קטן ומאחר שהוא מותקן על הגג ,אז זה לא אותו דבר כמו היתר שיושב במקום שהוא מאוד חשוף, ציבורי ופתוח. מאחר שזה כפוף להנחיות מרחביות יכולה ועדה מקומית לבוא ולומר: יש מקומות שבהם הנראות חשובה ובאזורים האלה, שהגג באמת יושב באיזו חזית שפתוחה ורואים את זה, או גג שנצפה מאיזשהם מקומות, ובהנחיות מרחביות לקבוע שם מגבלות. לצורך העניין, נניח שיש לך גג שדווקא באמת הוא גג שאין בסביבתו מבנים אחרים ודווקא שם נכון יהיה להתקין את המתקנים כי תהיה להם פגיעה פחותה בציבור, לכן אני אומר - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
פגיעה פחותה מבחינת קרינה?
דרור לוינגר
מבחינת קרינה ואולי גם מבחינת נראות.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
קודם כל, הדבר הכי קריטי זו קרינה.
דרור לוינגר
נכון. אני חושב שהקרינה נבדקת כאן הן אם זה למתקן אחד, שלושה, ארבעה, עשרה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני מצטערת, אנחנו סובבים סביב עצמנו. אני לא חושבת שאפשר להסדיר מהלך כזה בלי להסדיר מספר מתקנים מקסימלי.
לאה ורון
והשלטים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אין 300 חברות סלולריות במדינת ישראל. אין הצדקה שהעבודה הזאת לא תיעשה, ואפילו במהירות, כדי להגיד כמה מתקנים הגיוני שיהיה על כל גג של בית. יש גם עניין של איך הציבור תופס את זה. הרי בקרינה יש משהו לא פיזי, זה לא משהו שנוגעים בו, הציבור לא יודע ממה לפחד. הציבור הרבה פעמים מאוים מדברים שהוא לא צריך להיות מאוים מהם ולא מאוים מדברים שהוא כן צריך להיות מאוים מהם. אני מצטערת להגיד לכם שאילו הייתי יודעת שאצלי בבית יש חמישה מתקנים, זה היה – זה פשוט נשמע לי מופרך. זה פשוט נשמע לי מופרך שאין מגבלה כזאת.
דרור לוינגר
גם בהיתר אין מגבלה כזאת, וזה מתקנים כמובן יותר גדולים עם קרינה כמובן הרבה יותר משפיעה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
סליחה, אתה לא תשווה תהליך של היתר, עם כל הכבוד, לתהליך של פטור מהיתר. תהליך של היתר זה תהליך שבו מתיישבים בוועדה המקומית – אני לא מדמיינת שמגיעים לוועדה מחוזית אבל נניח שמגיעים, או לוועדות מרחביות. סליחה. זה עובר מנגנון של שיקול דעת. זה לא דומה. פה אתה פותח את הדלת, אומר: בבקשה, הנה, אתן יכולות. זה לא אותו דבר, סליחה.

אתם, מצדי, מוזמנים להתייעץ עד סוף הדיון ולנסות לקבל החלטה מהו מספר הגיוני. אני משוכנעת שזה עלה בדיונים מקצועיים. לא יכול להיות שזה לא עלה בדיונים מקצועיים. פשוט לא יכול להיות. לא הגיוני. לא הגיוני שזה לא עלה בדיונים מקצועיים. למעשה, מה שאתם אומרים פה: מעבר להקמה של עד 10 מתקנים חדשים, האם באופן תיאורטי – אני בכוונה מקצינה עכשיו – יכולים להיות נניח 15 מתקנים על אותו גג?
דרור לוינגר
אין לזה שום סיבה מעשית.
לאה ורון
זו שאלה רטורית.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
בגלל המגבלה של ההקמה וההעתקה אני לא רוצה לטעות אז אני שואלת כדי שזה יהיה רשום. אין מגבלה בכלל. לא מתקבל על דעתי.
דרור לוינגר
אין סיבה מעשית לערום ערימה של מתקנים כאלה, שלא משרתים שום דבר, על גג.
לאה ורון
אז לא יהיה לכם קושי לקבוע מגבלה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
בדיוק. אני לא מתקינה תקנות על סמך ההתחייבויות לפרוטוקול בדברים האלה, בטח לא כשזה נוגע לציבור. אני מצטערת, אני רוצה להתקדם הלאה, אתם מוזמנים לעשות עכשיו איזושהי התייעצות מקצועית.
לאה ורון
תפנה, בבקשה, את תשומת לבי איפה מופיע הגודל של המתקן, באיזו תקנה.
אפרת ברנד
מופיע בחוק.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני לא מאשרת כרגע את תקנה 2, עד שאתם לא תסברו את אוזני. אנחנו עוברים לבקשה להקמת מתקן, תקנה 3.
אפרת ברנד
"בקשה להקמת מיתקן 3.
(א) הבקשה להקמת המיתקן תוגש למהנדס הוועדה המקומית כשהיא חתומה על ידי כל בעלי הזכויות בגג הבניין, ויצורפו לה הצהרה, בהתאם לקבוע בתוספת הראשונה, ומפה בקנה מידה של 1:250 לפחות, ובה תיאור כל תנאי פיסי הנדרש לפי היתר ההקמה כהגדרתו בחוק הקרינה, ולרבות פרטים אלה:
(1) גוש וחלקה של המקרקעין ורשת קואורדינטות לפי רשת" - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
שאלת תם: בעבר אני זוכרת שזה היה גליק גדול – בשנות ה-90' אני חושבת – כשהיו משלמים שכירות היה עניין כלכלי בנושא. זה עדיין עניין כלכלי של בעלי בתים? עדיין מקבלים סכומים? מישהו יודע סדרי-גודל של סכומים, דברים כאלה?
לאה ורון
אולי יש פה נציגים של חברות הסלולר שיכולים לספר לנו?
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
"בעלי הזכויות בגג הבניין" – זה פשוט ישר הקפיץ אותי.
לאה ורון
יש פה נציגים של פרטנר, של סלקום, של פלאפון.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
מעניין אותי סדרי-גודל ולמה אנשים נכונים שהמתקן יוקם על גגותיהם.
יעקב כהן
זה תלוי במיקום, זה תלוי בסביבה, זה תלוי בכמות בעלי הזכויות.
לאה ורון
טווח, טווח מחיר.
יעקב כהן
אלפי שקלים. אני לא יודע להגיד בדיוק. זה יכול להיות 2,000 - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אלפי שקלים לחודש?
יעקב כהן
כן, ודאי. זה חוזה שכירות לכל דבר ועניין. זה תלוי בנסיבות שונות שהם התנאים הכלכליים באותו אזור.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
הרבה אנשים התקינו אנטנות סלולריות ואז היתה ירידה מאוד גדולה במוטיבציה, אם אני זוכרת נכון, כשהתחיל כל נושא הדיון בקרינה. איך זה היום?
ליאור ורונה
הנושא של מתקני גישה אלחוטית זה תהליך. שאלו אותי גם בכניסה לדיון על כל הסיפור הזה של הקרינה כי הדיונים שהיו לפני 10 שנים בנושאים של אנטנות סלולריות שונים מהדיון היום.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
מסכימה אתך לחלוטין.
ליאור ורונה
כי היום לכל אדם יש טלפון סלולרי, הטלפון הזה הוא אנטנה לכל דבר, ועל מנת שהטלפון הזה ישדר באוזן – והלוואי והייתי רואה ברחובות את מה שאנחנו ממליצים, דרך אגב, וגם משרד הבריאות ממליץ, להסתובב עם אוזניות ולא להכניס את הטלפון כך. אני מצביע גם על עצמי כי אני תופס את הילד שלי ישן עם הטלפון ובא לי למות. אבל שנבין שהאנטנה הזאת היא אנטנה לכל דבר. כדי שהאנטנה הזאת, שמחוברת לנו לאוזן, תפעל בקרינה המינימלית – כי אנטנה, כמו שנאמר פה, היא על פי הנחיות הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה ועל פי המשרד להגנת הסביבה, כלומר, החברות הסלולריות לא יכולות לסטות, אם מישהו סוטה הדין הפלילי חל עליו.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
ליאור, תעבור לשאלה ששאלתי.
ליאור ורונה
אני אעבור לשאלה, פשוט זה מאוד חשוב פה לנושא של מתקני גישה. לכן לנו יש אינטרס שיהיו פה אנטנות קרובות וקטנות במרכזי ערים. הסוגיה שהחברות הסלולריות מעלות – וזה דבר שלא נפתר, נפתרו הרבה דברים כי בדיונים בכנסת כבר לא מדברים אתי על מחלות, כי יש כבר גורמים שטיפלו בזה ומבהירים את הנקודות, הדיון הוא דיון שהשתנה לחלוטין – הרשויות המקומיות, לצערי, עדיין נשארו בעבר כי אנחנו לא מקבלים היתרי בניה במרכזי ערים. כלומר, ברמת גן, ברחוב ביאליק, או בגבעתיים, ברחוב ויצמן, או בנתיבות, במרכז העיר, אנחנו לא יכולים להקים אתרים עם היתר. לא נותנים. פשוט לא נותנים. אם משהו ניתן בכל זאת הוא ניתן קצת רחוק והוא גם לא מאפשר קליטה מיטבית – וקליטה מיטבית היא שהטלפון הזה יפעל במינימום קרינה, זו הקליטה המיטבית, זה הביטחון שלי כלפי האזרחים. כשאנחנו לא יכולים להקים אתרים במרכזי ערים יש מספר פתרונות: פתרון אחד הוא שעכשיו מינהל תכנון מוביל, והפתרון השני, שהוא הפתרון המרכזי שקיים, זה מתקני גישה שנמצאים במדינת ישראל.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אתה יכול לענות על השאלה ששאלתי?
ליאור ורונה
כן, עכשיו אני אענה לך על השאלה. מבחינת הציבור, מ-2011, החברות הסלולריות בתכלס כמעט ולא יכולות להקים מתקני גישה בגלל צו של בג"ץ שקיים והתקנות האלה באות להסדיר זאת. גם התקנות האלה שבאות להסדיר יפחיתו אפילו את הצו של הבג"ץ. כלומר, התקנות שאמורות להסדיר את זה – ואנחנו הרי סוג של העברנו הערות, לא התייחסו לרוב ההערות שלנו, וזה לא משנה, אבל המצב שלנו היום במתקני גישה הוא שאנחנו לא יכולים להקים, ואנחנו מקימים על פי הנחיות בג"ץ במספר תנאים מאוד קשים – התקנות האלה עוד יחמירו. הן יכניסו סוד של ודאות, אני חייב להודות, אבל הן יחמירו. לכן, להגיד שמוטיבציה של הציבור להקים יותר או פחות – אנחנו יכולים להקים אם היו מאפשרים לנו, הבעיה שהמדינה היום והרשויות המקומיות לא מאפשרות לנו.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אבל אני שאלתי שאלה נורא פשוטה – מה מידת המוטיבציה של אנשים להתקין מתקני גישה ומה המוטיבציה הכלכלית? הייתי מאוד מדויקת.
ליאור ורונה
סליחה, אז לא הבנתי, גברתי.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
חשבתי שהייתי מאוד ברורה, אבל זה בסדר, חלק גדול מההסבר שלך היה לגמרי לא מיותר. אנחנו נשמח לתשובה על זה, זה מסקרן אותי לגמרי באופן ענייני.
ליאור ורונה
כמו שאמר עו"ד כהן, זה מאוד תלוי במוטיבציה של הבן אדם ובמיקום שיש לו, לא כל מקום הוא מתאים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
טווח. מנהלת הוועדה היתה מדויקת – טווח מחירים, בערך.
ליאור ורונה
מחירים הוא אמר.
יעקב כהן
אלפי שקלים.
לאה ורון
"אלפי" זה מ-2,000 ל-300,000.
ליאור ורונה
לא, אלפי שקלים. זה נאמר, יעקב אמר, חשבתי שזה היה ברור. יעקב אמר אלפי שקלים.
לאה ורון
מה המקסימום ששולם אי פעם עבור התקנה של מתקן אצלכם?
יעקב כהן
אני לא יכול לענות על שאלה כזאת, מה המקסימום. אני יכול להגיד שזה אלפי שקלים – 7,000, 10,000 שקלים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
זה נכון שיש ממונה על הקרינה אבל אני לא רוצה שלציבור גם תהיה מוטיבציה – זה מתחבר לשאלת כמות המתקנים שבן אדם מתקין על הגג שלו.
ליאור ורונה
אני אענה לך על עניין המוטיבציה, עניין המוטיבציה הוא נקודה מאוד פשוטה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
ועוד מתקנים נניח בבניין לא מאוד-מאוד רחוק משם. אני מבינה את הדברים האלה, אני יודעת איך קרינה נמדדת, אבל עדיין.
ליאור ורונה
היום את צריכה לכוון את המוטיבציה דווקא לחברות, לאו דווקא לציבור, כי הציבור זה באמת תלוי במתחם שיש לו. אנחנו יודעים שהיום – במספרים, אפשר לבדוק את זה בנתונים של הממונה על הקרינה שיודע בדיוק איפה כל אנטנה – כמות האתרים במדינת ישראל היא הרבה פחות מבעבר. כלומר, המוטיבציה היום של החברות מבחינת להקים אנטנה – שמדובר פה בהשקעה מאוד גדולה, עד שהמהנדסים ואנשי המקצוע לא יוכיחו למנכ"ל שנדרשת הקמת אנטנה, שיש בעיה של כיסוי, הם בכלל לא יחפשו מקום להתקין - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
ואין את המוטיבציה הזאת בגלל סוגיות של הסדרה, של רישיון?
ליאור ורונה
זה לא הנושא של הפורום, נושאים כלכליים, אבל החברות הסלולריות חיות - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אז יש לי הפתעה בשבילך – אנחנו באכסניה של ועדת כלכלה.
ליאור ורונה
כן, אני מבין את זה, אני מודע לזה ועובדה שהקרינה מגיעה לפה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
זו המומחיות שלי.
ליאור ורונה
בסופו של דבר, הנושא הכלכלי של החברות היום, בגלל כל הצמצומים שנעשו – וברור שיש פה השלכה כלכלית – החברות ישימו איפה שהן צריכות, הן לא ישימו סתם. לכן, המוטיבציה של החברות להקים אנטנות היא רק על צורך בדחיפות.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אז על פניו אתם טוענים שהמתקנים עשויים להפחית את הקרינה כי זה בעצם משמש כמו רפיטר כזה?
יעקב כהן
זה יותר קרוב - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
פחות מאמץ.
ליאור ורונה
מותר לי לתקן את גברתי רק במשפט?
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
משפט אחרון.
ליאור ורונה
שלא אנחנו אומרים – לנו אין אג'נדה – הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות אומר את הדברים האלה, לא אנחנו.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
Note taking. כן, בבקשה.
נתי שוברט
אם יורשה לי, בבקשה, אני רוצה להוסיף, אם כבר נכנסנו לעניין, עוד היבט. אנחנו ישבנו ונדרשים חדשות לבקרים להשיב לפניות ציבור, לרבות בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת הנכבדה הזו, להסביר למה יש מקומות שאין בהם קליטה טובה או בכלל. אנחנו לא יכולים להסביר את זה כי, כמדינה, מצד אחד, כל אזרח רוצה שבכל מקום הוא יוכל לדבר הכי טוב שאפשר, מצד שני, אם אנחנו לא מאפשרים להקים – כמדינה אני מדבר – את המתקנים במקומות שהם נחוצים, מגבילים אותם מסיבה כזו או אחרת, אז שני הדברים האלה לא נפגשים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
האיזון הוא תמיד חשוב, ואחרי המשבר בקליטה הסלולרית בדרום עקבתי מקרוב כך שאני מכירה את זה מאוד-מאוד טוב, ועדיין, לפחות באופן חלקי קיבלתי תשובה לשאלות שלי אז אנחנו יכולים, אפרת, להמשיך עם ההקראה.
אפרת ברנד
"(1) המקום המדויק של המיתקן על כל מרכיביו, לרבות השלט, הגדר המקיפה והציוד הנלווה;
(2) גובה פני הקרקע מעל פני הים;
(3) גובה בסיס המיתקן מעל פני הים;
(4) גובה הנקודה הגבוהה של המיתקן מעל פני הים;
(5) ציון גובה בסיס המיתקן מעל גגות המבנים הגובלים בו;
(6) סימון מיתקני השידור על סוגיהם הקיימים וכן המיועדים להקמה על פי כל דין, בטווח של 300 מטרים מהמיתקן;
(7) סימון טווחי הבטיחות לבריאות הציבור ולחומרים מסוכנים דליקים, בכיוון האופקי ובכיוון האנכי;
(8) מספר בעלי הרישיון שהמיתקן משרת ופירוט הטכנולוגיות שבהן משדר המיתקן;
(9) השימוש המותר במקרקעין לפי התכניות וההנחיות המרחביות החלות במקום.
(ב) מהנדס הוועדה המקומית יבדוק בתוך 15 ימים ממועד הגשת הבקשה, אם היא כוללת את הפרטים והמסמכים הנדרשים (להלן – תנאים מוקדמים); בקשה העומדת בתנאים המוקדמים תיקלט על ידי המהנדס והודעה על כך, המציינת את מועד קליטת הבקשה, תישלח למבקש בתוך המועד האמור; לא כללה הבקשה את כל התנאים המוקדמים כאמור, ישלח מהנדס הוועדה הודעה על אי-קליטת הבקשה למבקש ויפורטו בה כל הפרטים והמסמכים החסרים".
איתי עצמון
אני עוצר אותך רגע, אני רוצה לשאול: אתם מציינים בתקנת משנה (א) שצריך "תיאור כל תנאי פיסי הנדרש לפי היתר... לרבות תנאים אלה". ברור מהם אותם תנאים? כלומר, כאשר מגישים את אותה בקשה, זה ברור מה הפרטים שחייבים להיות בה מעבר לפרטים שציינתם כאן?
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
האם צריך פרטים מעבר למה שצוין כאן? אני לא יודעת.
אפרת ברנד
תנאי טבעי שנדרש לפי היתר ההקמה.
הדס פיקסלר
אם נדרש משהו נוסף זה יהיה מפורט בהיתר ההקמה.
אפרת ברנד
היתר ההקמה הוא לפי חוק הקרינה.
איתי עצמון
כלומר, יש כאן פרטים מסוימים, יש עוד פרטים שהם לפי היתר ההקמה, ואם אחד מהפרטים האלה חסר או לא שלם אפשר להחזיר את הבקשה?
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
והיתר ההקמה – באיזה דבר חקיקה זה, בחקיקה הראשית?
איתי עצמון
חוק הקרינה הבלתי מייננת.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אוקיי. אולי צריך להפנות שכל מה שנאמר כאן הוא בנוסף?
אפרת ברנד
כתוב, זה מה שכתוב – "כל תנאי פיזי הנדרש לפי היתר ההקמה... ולרבות".
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
מאה אחוז, צודקת. בסדר גמור.
אפרת ברנד
"(ג) בקשה אשר מהנדס הוועדה לא הודיע על תוצאות בדיקת התנאים המוקדמים בעניינה בתוך המועד האמור בתקנת משנה (ב), יראו אותה כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה".

אם אפשר רק לפני ששומעים אם יש הערות, היה לנו שיח עם משרד התקשורת אחרי ששלחנו את הנוסח ובעצם אנחנו, בהמשך לדיון שהתקיים פה בפעם שעברה, הוספנו את התוספת כשהיא חתומה על ידי כל בעלי הזכויות. מכיוון שמדובר פה בהליך שהוא בעצם הליך של פטור מהיתר, מין הליך רישוי עצמי, ובעצם כל הפרטים האלה נועדו לצורך שקיפות אבל אנחנו לא רוצים להטיל על המהנדס ממש להתחיל לבדוק בעלויות - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אנחנו לא מורידים את החתימה.
אפרת ברנד
בטח, לא, גם אנחנו סבורים שהיא חשובה. אבל אני רוצה להציע הצעה שהיא בהלימה לתקנות הפטור. גם בתקנות הפטור יש פטור מהיתר בניה ולמעשה עולם התכנון הוא עולם נפרד מהעולם הקנייני. זאת אומרת, זה שאת מאפשרת לעשות משהו בהיתר, זה ודאי לא מייתר את זה שלמי שבא עכשיו להקים את האנטנה יהיו זכויות במקום - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אבל מה שאני רוצה פה זה את ההסכמה שלהם שהמתקן יוקם, מה זה קשור בכלל לעניין הקנייני? זה בכלל לא קשור.
אפרת ברנד
כי ההסכמה שלהם היא הסכמה קניינית. הם בעלי הזכויות וזה ממילא נדרש. גברתי, אני אגיד לך מה אני רוצה להציע: אני רוצה שבמקום התוספת הזאת יתווסף סעיף דומה לסעיף שיש בתקנות הפטור, שאומר: "הצבת המתקן תהיה על ידי בעל הרישיון לאחר קבלה – רגע, אני רוצה להציע שני דברים: א' שיתווסף - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני לא מבינה למה באתם לדיון עם הנוסח הזה. אני פשוט לא מצליחה להבין. לא מצליחה להבין את זה. אני לא מצליחה להבין למה הגעתם לדיון כשאתם רוצים לשנות את הנוסח ממה שמונח לפני.
אפרת ברנד
זו הצעה שאני חושבת שהיא מתאימה יותר.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אבל למה להגיע עם זה להיום?
אפרת ברנד
כי פנו אלינו אתמול אחר הצהריים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אז אני מצטערת. ועדת כלכלה לא מתנהלת באופן הזה. אני מצטערת מאוד. זו התקנה וזה האישור שלה.
איתי עצמון
גם לאחר שתיאמתם אתי את הנוסח, היה ראוי ליידע גם אותי לפחות.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני מצטערת מאוד, ממש לא מקובל עלי.
אפרת ברנד
זו הצעה שאני חושבת - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
ההצעה לא תדון בוועדה. יש ועדת כלכלה, יש לה נהלים. יש כאן מנהלת ועדה, מנהלת הוועדה לא מרשה לח"כ כבל לי לדון בדברים בצורה כזאת. אני מצטערת מאוד. תבדקו את עצמכם, משרדי הממשלה הנכבדים, איך אתם מתנהלים על דיון שהתקיים ב-25.12 כשהיום אנחנו ב-8.5. תודה רבה. אנחנו היינו בתקנה 3, מבחינתי תקנה 3 מאושרת.
צביקה מינץ
רק רגע, יש הערות.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
סליחה, צודקים. בבקשה, הערות.
צביקה מינץ
לנושא תת סעיף (10), אנחנו מבקשים להרחיב אותו ולהציג - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
שקט. אני מבקשת שמשרדי הממשלה ידברו ביניהם ולא תוך כדי הדיון. תודה.
צביקה מינץ
אנחנו מבקשים שמי שמגיש את זה יציג את כל התוכניות שחלות על המקרקעין, הנחיות מרחביות הנוגעות אליהן, תוכניות מופקדות, תוכניות שיש להן הודעה על פרסום 77-78, כמו שנאמר בהמשך. זאת אומרת, שתהיה שקיפות מלאה במידע כדי להקל על המערכת כדי לבדוק את זה בצורה מסודרת.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
בוא תדייק לנו עוד הפעם את הניסוח שאתה מבקש.
לאה ורון
התוכניות לא מצויות במחלקות התכנון של הרשויות היום?
יוסי אוחנה
אני אסביר. סעיף 3 מעלה את הנושא שמי שמגיש את הבקשה צריך להגיש הצהרה, והוא מונה איזה רכיבים ההצהרה צריכה להכיל, ולמה? על מנת שמהנדס העיר יזדרז לבדוק, תהיה לו כל האינפורמציה והוא יוכל לאשר – כי בסעיף קטן (ב) מדברים על 15 ימים. על מנת שמהנדס העיר יוכל לקבל את הבקשה ולבצע את הבדיקה המתאימה, שהיא בסד זמנים מאוד קצר, אנחנו מבקשים להוסיף לאותה הצהרה מספר פרטים.

פרט נוסף שאנחנו רוצים להוסיף להצהרה הוא שמי שמבקש את ההצהרה יצהיר שהמתקן שהוא הולך להתקין עומד בדרישות התקינה של המתקן, שהוא בטוח וראוי לשימוש לפי אמות המידה. שניים, מכיוון שהם באים להתקין את המתקן, כמו שגברתי אמרה, על גגות, בכמה גגות מדובר וכו', אנחנו רוצים שכשהוא מגיש את הבקשה הוא יפרט איזה תוכניות חלות באותו מתחם, באותו בניין שהוא הולך להתקין את המתקן הזה, התוכניות המופקדות, התוכניות המרחביות. זאת על מנת שכשמהנדס העיר מקבל את הבקשה, בהצהרה מפורט שרוצים להתקין את המתקן, באיזה רחוב, באיזו כתובת, הוא רואה איזה תוכניות חלות על זה, הוא מראש יכול להגיד: רבותי, פה אי אפשר כי התוכנית - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אבל, סליחה, עו"ד אוחנה, אני מכירה אותך מדיונים אחרים, אתה איש מאוד מאוד מיומן, נניח שהוא לא פירט את כל התוכניות שחלות באותה שכונה, הוא כתב רק תמ"א 38 ולא את תוכנית לב העיר, ממה נפשך? אתה לא מצפה שמהנדס העיר יבדוק דבר כזה?
יוסי אוחנה
גברתי בהחלט צודקת אבל הנרטיב של התקנות, כמו שאנחנו הצלחנו להבין ואולי אנחנו טועים, זה סד הזמנים הקצר, על מנת שהפרוצדורה תלך מהר. הרי הוא מגיש את הבקשה, למהנדס העיר יש 15 ימים לבדוק את הבקשה, להגיד לו: אתה עומד בתנאים - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
עו"ד אוחנה, אני מצטערת להגיד לך, בעוד הבקשה הראשונה שלך מתקבלת על הדעת, בנושא התקינה – כי מה שאתה מבקש בעצם זה תצהיר שהוא עומד בדרישות התקינה, אני חושבת שזה מתקבל על הדעת בהליך של פטור כזה. אבל לעומת זאת, הבקשה השנייה שלך, לדרוש ממנו לפרט את כל התוכניות שחלות, זה לא, אני פשוט לא יכולה לסמוך על הדבר הזה. בעיני זה לסמוך על הצהרה, זה חסר אחריות.
יוסי אוחנה
ההערה של גברתי בהחלט נשענת על אדנים של היגיון רב, אין ספק, אבל מאידך, בדו-שיח של מרכז השלטון המקומי שלנו עם מהנדסי העיר הם ראו את 15 הימים ונבהלו.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
כן, אני גם הסתכלתי על 15 הימים בתהייה מסוימת.
יוסי אוחנה
הם לא יצליחו לעמוד בסד הזמן הזה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
המקסימום שאפשר לעלות על הדעת זה: "ככל הניתן לפרט את התוכניות החלות", אבל אי אפשר לחייב ואי אפשר בגלל זה לעכב.
יוסי אוחנה
קיבלתי. לכן אני מבקש מגברתי שתיתן לנו את המזור בסעיף קטן (ב) שזה לא יהיה 15 ימים. חייבים להגדיל את התקופה. מהנדסי הערים אומרים: אנחנו לא נצליח לעמוד ב-15 ימים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני מוכרחה רגע להעיר פה הערה, עוד הפעם אני חוזרת למשרדי הממשלה: לא יכול להיות – מרכז השלטון המקומי זה לא גוף נפרד. משרד הפנים בתוך הסיפור הזה. איפה משרד הפנים נמצא בתוך העניין הזה, עם כל הכבוד? משרד הפנים היה אמור לצורך העניין לתווך לנו את ההערות של השלטון המקומי. איפה משרד הפנים? הלו, משרד הפנים? אין אף נציג. טוב. אני אומרת לך באמת, עו"ד אוחנה, ככל שאני רוצה לעזור לכם אני באמת לא יודעת איך. אני לא מבינה את זה. אני ראיתי סיכום שכתוב שכל משרדי הממשלה, ובהם משרד הפנים, אמונים על התקנות האלה. אני לא אוהבת להתחיל להיות הפסיכיאטר של משרדי הממשלה.

אגב, אני אומרת לך, עו"ד אוחנה, בכנות, אני גם הסתכלתי על 15 הימים במידה מסוימת של תהייה אבל אני אומרת לך שעדיין אני לא אוכל לתת את הפתרון בכך שאני אשית משהו על מי שמבקש את הפטור הזה, שבעיני לא הגיוני להסתמך עליו. פשוט לא הגיוני להסתמך עליו. לעומת זאת, אני מבקשת, אפרת, לגבי ההערה הראשונה של עו"ד אוחנה בעניין התצהיר - - -
אפרת ברנד
לזה יש מענה. בתוספת השנייה יש הצהרה של אחראי להתקנת מתקן עגינה שהוא כותב: אני נותן הצהרה, אני אחראי להתקנת מתקן העגינה, אני מצהיר כי התקנת מתקן עגינה בוצעה לפי כל דין החל על התקנתה. זו בהחלט הערה חשובה אבל יש לה מענה בנוסח.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
עו"ד אוחנה, אני חושבת שזה פותר את הבעיה.
יוסי אוחנה
בסדר, אנחנו לא באים להקשות עליכם גם, אבל, גברתי, 15 הימים זו גזירה שמהנדסי העיר לא יוכלו לעמוד בה.
דרור לוינגר
צריך לציין, זו רק הקליטה, יש 25 ימים לקבלת החלטה.
אפרת ברנד
זה קליטה, טכני.
יוסי אוחנה
אבל זה "אושרה הבקשה".
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני לא מבינה אבל מלכתחילה, משרדי הממשלה הנכבדים, למה אני צריכה לנהל בכלל את הדיון הזה פה? כשמביאים תקנות לאישור הן אמורות להיות כבר בהסכמה, אם לא 100% 99.9%. אורך הזמן זה דבר מהותי פה. הרי במידה מסוימת חלק גדול מהעילה של התקנות האלה זה לזרז את הדברים האלה, אז איך יכול להיות שעל 15 הימים אין הסכמה?
אפרת ברנד
בין משרדי הממשלה יש הסכמה, הרשות המקומית לא מסכימה.
יוסי אוחנה
משרדי הממשלה לא צריכים להתמודד עם זה ביום-יום, צודקת.
אפרת ברנד
צריך להבהיר: השלב הראשון של הקליטה הוא שלב מאוד מאוד טכני. להחלטה המהותית, אם אפשר לקרוא לזה כך, יש 25 יום. זאת אומרת, כל מה שהוא צריך לבדוק זה מסמכים טכניים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני חושבת שתהיה בעיה. עו"ד אוחנה, עם כל הכבוד, בנסיבות העניין, אם לא הצלחתם לשכנע את משרד הפנים להביא בפנינו לוחות זמנים אחרים אני חושבת שיש פה בעיה. אני אומרת לך באמת. אז אני אגיד: לא 15 ימים, 18 ימים? זה לא - - -
יוסי אוחנה
אני רק רוצה להתייחס להערה שעלתה פה שזה רק עניין טכני, שהוא צריך לתת אישור על קליטת הבקשה. ככל שעל פניו זה טכני וככל שעל פניו אנחנו יושבים פה וזה נראה פשוט, טכני, קל ונינוח לעשות את זה, אבל מהנדסי הערים אומרים שהם לא יצליחו לעמוד בלאשר את זה תוך 15 ימים.
קריאה
לא לאשר, לבדוק את הבקשה.
יוסי אוחנה
לאשר שהם קיבלו את הבקשה, את התנאים המקדמיים. עוד לא נכנסתי לעניין של 25 הימים.
דרור לוינגר
אם אפשר להעיר, הזמנים כאן הם זמנים אפילו ארוכים יותר ברישוי בדרך מקוצרת, שם הקליטה היא 10 ימים וההחלטה היא 25 ימים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
לאיזה מקרים מיועד רישוי בדרך מיוחדת?
דרור לוינגר
זה היתר בניה בהליכים מקוצרים לבנייה של עבודות ומבנים שהם יחסים קלים, אבל זה עד רמה של בניית ממ"דים, מגדל ממ"דים בבניין פשוט, תוספת בנייה על הגג – עבודות שהן הרבה יותר משמעותיות.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני מצטערת, עו"ד אוחנה, אני מבינה את הבעייתיות אבל במקרה הזה אני נאלצת לא לתת לכם את מבוקשכם.
צביקה מינץ
יש רשויות גדולות וחזקות שיכולות אכן לעמוד ב-15 יום, אבל יש רשויות שלא יעמדו בזה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אדוני, הקשבתי לכם רוב קשב והדיון מבחינתי הסתיים, לא בגלל שאני חושבת שהטיעון שלכם מופרך, ויכול להיות שיבוא יום ויבקשו מאתנו, משרדי הממשלה, הארכה מסוימת בעניין הזה, כי יכול להיות ש-21 או 30 יום זה יותר הגיוני. אבל אני אומרת לכם שבנקודת הזמן הזאת, שהתקנות כבר היו אמורות כל כך להבשיל – למה אתם חושבים שאני כל כך כועסת על הנושא, שפתאום לבוא ולשנות את נוסח הדברים? כי לא יכול להיות שזו תהיה ההתנהלות. ברשותכם, אני אמשיך הלאה.
בת שבע נחמיה מיכאלי
ברשותך, גברתי, אני אבקש כן להתייחס לנושא של החתימה ולהבהיר שהתכלית שמבוקש לקבוע בנוסח - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני אישרתי את התקנה. אלא אם יבוא חבר הכנסת איתן כבל ויודיע לי: איילת, התקנה שאישרת, אני רוצה להקשיב לנושא מחדש – אני לא פותחת את הנושא הזה לדיון. עם כל הכבוד. יש צורת עבודה ומשרדי הממשלה יצטרכו להסתגל אליה. אני נורא-נורא מצטערת. אני לא פותחת את הדיון הזה מחדש. אני חושבת שזה נכון מהותית. לכן בשנייה שאפרת הצביעה על זה אני אמרתי לה: את לא תקבלי ביטול חתימה. זה הכול.
בת שבע נחמיה מיכאלי
מוצע לקבוע את ההוראה בעניין במקום אחר.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
עו"ד מיכאלי, אני נורא מצטערת, אתם תעשו את הדיונים בתוך משרדי הממשלה בצורה נאותה ותביאו אותם לוועדות הכנסת בצורה נאותה. זה הכול. מאוד פשוט. היה לא מסובך לעדכן אותנו מבעוד מועד, אתם עשיתם את זה בדיון. אני לא מאשרת יותר תקנות שמשרדי הממשלה מנסים לשכנע אותי תוך כדי דיון כשהיה להם כל כך הרבה זמן. לא עושה את זה יותר. אתם יודעים כמה תקנות מחכות להסדרה פה בכנסת? קרוב ל-200. עם כל הכבוד, זה בגלל דברים כאלה. אני לא מאשרת את זה. תודה.

הצבעה
בעד – פה אחד
תקנה 3 אושרה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני מבקשת לאשר את תקנה 3 במתכונת הזאת. אני מקווה שהרשויות המקומיות יצליחו בכל זאת להסתדר עם לוחות הזמנים האלה. אנחנו עברנו לתקנה 4, אישור מהנדס הוועדה המקומית.
ליאור ורונה
גברתי, אפשר להוסיף משהו?
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
התקנה אושרה.
ליאור ורונה
הבנתי שהתקנה אושרה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אז אנחנו לא מדברים אחרי שתקנה אושרה, אדוני. אין, התקנה אושרה, אתה לא תאמין, ברוב קולות של חברת הכנסת.
ליאור ורונה
גברתי, אני מבין, אני רוצה לדבר על משהו כללי, משפט אחד, לא אגזול מזמנך.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
בבקשה.
ליאור ורונה
אנחנו הבנו שמהות התקנות האלה היא לייצר מצב שכן יהיה אפשר להקים אנטנות מסוג מתקני גישה, בתנאים מאוד קשוחים ובפרוצדורה מאוד מורכבת. עצם זה שאישרת את תקנה 3 – ואני אומר את זה גם לפרוטוקול – האפשרות של החברות הסלולריות להקים אנטנות, כלומר, תכלית התקנות, לא תתקיים, כי הרשויות המקומיות, בעצם זה שנתת עכשיו למהנדס את היכולת לטרטר, לא יהיו אנטנות פשוט במדינת ישראל - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני אעצור אותך מעכשיו משום שאם יש דבר שאני לא יכולה לסבול זה intimidation, זו הפחדה. אני לא אוהבת הפחדה.
ליאור ורונה
אבל זו המציאות.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אדוני, אל תגיד לי שזו המציאות. גם איימו שהחברות הסלולריות יתמוטטו בעקבות הרפורמה במחירי הסלולר. בואו נירגע בבקשה. אני מכירה את פורום החברות הסלולריות רק 20 שנה. אני מבקשת, הפחדה – יש חברי כנסת שזה היה אולי משפיע עליהם, עלי זה לא משפיע.
ליאור ורונה
העובדות הן שיש פחות אנטנות שקמות ויותר מתפרקות.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אדוני, נתתי לך גם מחמת ההיסטוריה ובאורך רוח. עם כל הכבוד, יש משרדי ממשלה, את הטענות שלך תשמיע בפניהם, משום שמשרדי הממשלה יכלו להואיל בטובם לבוא בפני ועדת הכלכלה ולהסביר לה למה הם חושבים שמתכונת אחרת היא המתכונת הנכונה. זה הנוסח שהם הביאו בפנינו, אני גם מוצאת בו היגיון ועל כן אישרתי אותו בנוסח הזה. אם יש לכם בעיה – יבואו משרדי הממשלה, יבקשו לתקן את התקנות. לי יש גם חובה להתקדם בדיון. אנחנו רוצים שבסוף יהיו תקנות.
ליאור ורונה
גברתי, רק יש השלכות ואני לא סתם אומר.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אדוני, אני הייתי מאוד מאוד סובלנית וטולרנטית ובאמת אני מוכנה להקשיב כי גם האינטרס העסקי נמצא בראש מעיני, אבל עם כל הכבוד, יש אינטרסים שקודמים לאינטרס העסקי.
ליאור ורונה
אני מדבר על האינטרס הציבורי, שיהיו יותר אנטנות.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
האינטרס הציבורי זה האחריות שלי, לך יש את האחריות של האינטרס העסקי. באינטרס הציבורי, בעיני, חתימה של בעלי הזכויות זה הגיוני. משרדי הממשלה לא הצליחו לשכנע, לא טרחו לשכנע, פה אף אחד בחצי השנה שחלפה מאז שהתקנות האלה היו פה. לא טרחו לשכנע אף אחד. אני מבקשת, אני לא רוצה לשמוע יותר. תודה. אני נורא מצטערת שנאלצתי להפסיק אותך כך אבל גם לי יש סדר-יום, עם כל הכבוד. הלאה, תקנה 4.
אפרת ברנד
"אישור מהנדס הוועדה המקומית 4.
(א) המהנדס ייתן את החלטתו בבקשה בתוך 25 ימים מקליטת הבקשה.
(ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת מהנדס הוועדה המקומית לסרב לבקשה רשאי להגיש השגה ליושב ראש ועדת הערר בתוך 15 יום מיום שהומצאה לו החלטת המהנדס; המשיבים לערר יגישו התייחסותם בתוך 15 ימים מיום שההשגה הומצאה לידם והחלטת היושב ראש תינתן בתוך 25 ימים, מתום המועד להגשת ההתייחסות;
(ג) לא נתן המהנדס החלטה סופית לגבי הבקשה במועד שנקבע בתקנת משנה (א) או לא החליט יושב ראש ועדת הערר במועד שנקבע בתקנת משנה (ב) , לפי העניין, יראו את הבקשה כמאושרת".
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
למישהו יש הערות? בבקשה.
יעקב כהן
אנחנו מבקשים שתהיה לנו אפשרות להגיש ערר. בסעיף (ב) נכתב: "הרואה עצמו נפגע מהחלטת מהנדס הוועדה המקומית לסרב לבקשה", אנחנו רוצים להוסיף: "או על קביעת תנאי מהנדס ועדה לפי סעיף 3(ב) לעיל". אנחנו רוצים שגם בתנאים המקדמיים, אם הם יהיו לא סבירים או מנוגדים לחוק, אפשרות ללכת ליו"ר ועדת ערר שיבחן אותם, כי בפרוצדורה הקיימת למעשה, אם נשים תנאים שהם לא חוקיים, אין לנו יכולת לכפוף אותם ואנחנו נשארים במצב - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
זה לא התנאים של הקליטה, זה על התנאים של המהנדס.
יעקב כהן
על התנאים של המהנדס.
יעקב כהן
יש 15 יום למהנדס אפשרות להגיד שהבקשה לא נקלטה מטעמים כאלה וכאלה, אנחנו באים ואומרים: אם לא נקלטה - - -
איתי עצמון
אבל רק אם הבקשה לא כוללת את התנאים. זו בדיקה יותר פרוצדורלית.
בת שבע נחמיה מיכאלי
זו בדיקה לגמרי פרוצדורלית של פרטים ומסמכים שקבועים בתקנה 3(א). התקנה הזו לא נועדה לקבוע איזה הליך של שיקול דעת למהנדס הוועדה, אלא לוודא שהבקשה שהוגשה עומדת בתנאים שנקבעו ב-3(א), פרטים ומסמכים.
יעקב כהן
אנחנו מבקשים שעל הדבר הזה, על הפרוצדורה הזאת, אם הציבו תנאים שהם לא חוקיים – וזה קורה לנו חדשות לבקרים בבקשות - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
זה תנאי סף.
יעקב כהן
נכון, זה תנאי סף. נניח עכשיו מהנדס עיר מציב תנאי סף שלא עומדים בהוראות הדין, למי אני פונה?
איתי עצמון
אז הוא פועל בניגוד לחוק.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
זה לא נשמע לי הגיוני.
דרור לוינגר
צריך לומר שאנחנו מתנגדים לזה. ההליך הזה הוא הליך שקבוע בכל - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
שניה, מדברים פה ברשות דיבור.
יעקב כהן
אנחנו סבורים שמה שיקרה הוא שאם מהנדס עיר יציב תנאים שהם לא סבירים בהליך המקדמי, בעצם הבקשה תיעצר שם, היא לא תוכל להתקדם ולא יהיה לי שום גוף - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אבל אתה תוכל להשלים את הבקשה אם נפל בה פגם, אם לצורך העניין חסר מסמך.
יעקב כהן
בוא ניקח דוגמה שהמהנדס קבע שחסרים לי פרטים שהם לא נדרשים בכלל על פי הוראות הדין, מה אני עושה? למי אני הולך?
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
מה זאת אומרת "פרטים שנדרשים לא לפי הוראות הדין"? הוא פועל בניגוד לחוק.
יעקב כהן
אז אני אצטרך לפנות לבית משפט.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אם הוא דורש ממך תנאים שלא נדרשים על פי דין, סליחה שאני אומרת לך, תבוא אלי, הטלפון שלי השתנה, אתה יכול להתקשר אלי. זה נשמע לי פשוט מופרך.
יעקב כהן
אז אני יכול לתת לגברתי עשרות דוגמאות כאלה בכל הארץ. אנחנו מלווים את זה עשרות שנים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אבל, עו"ד כהן, מה שאתה מבקש זה לא הגיוני.
יעקב כהן
למה?
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
למה זה לא הגיוני? כי זה לא הגיוני שיש תנאי סף - - -
יעקב כהן
כי יש הליך ערר?
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
כן, בוודאי. זה לא הגיוני שהוא יבקש דברים שבכלל לא נדרשים על פי תנאי הסף של התקנות.
יעקב כהן
אבל אם זה לא הגיוני אז מה הקושי לאפשר לי זכות ערר? יש זכות ערר אם הוא מסרב לבקשה. מה הקושי שגם אחרי 25 הימים האלה אני אוכל להגיש אם הוא נתן תנאי סף לא סבירים? למה אני לא יכול לכפוף את זה?
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
יש תנאי סף פה. אם תנאי הסף לא סבירים אי אפשר לאשר את התקנות כך. תחליט. אם תנאי הסף לא סבירים - - -
יעקב כהן
לא. אני בא ואומר: יש למהנדס סמכות לבדוק את הבקשה ולקבוע תנאים, להודיע לי אחרי 15 יום - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
הוא לא קובע תנאים.
איתי עצמון
הוא לא קובע תנאים, רק אם כללת או לא כללת את המסמכים.
יעקב כהן
סעיף 3(ב) אומר: "מהנדס הוועדה המקומית יבדוק בתוך 15 ימים ממועד הגשת הבקשה, אם היא כוללת את הפרטים והמסמכים הנדרשים (להלן- תנאים מוקדמים)".
איתי עצמון
"להלן תנאים מוקדמים" – מדובר על פרטים ומסמכים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
משרדי הממשלה, חברות וחברים, האם הוא יכול לבקש מסמכים בנוסף?
אפרת ברנד
לא.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אז, ברשותכם, יכול להיות שזה המעצור המתאים, שהוא לא יכול לדרוש כדי לקלוט את הבקשה דברים בנוסף.
אפרת ברנד
לא, ודאי שלא.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
יכול להיות שצריך להגיד את זה.
איתי עצמון
זו שאלת נוסח שאפשר לפתור אותה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
זו שאלת נוסח. זה הגיוני, עו"ד כהן. זה דווקא עניין הגיוני, כאן צריך למסגר את זה כדי שזה יהיה ברור. אז אני מבקשת שתתייחסו לבקשת הניסוח הזאת, שאי אפשר לדרוש דברים מעבר לעניין הזה כדי שאנחנו לא נצטרך לתת ערר על עצם קליטת הבקשה.
איתי עצמון
אני רק אשלים ואגיד שאני חושב שזו שאלה נוסחית שאפשר לתקן אותה כשננסח את תקנה 3(ב) ולומר: "הפרטים והמסמכים הנדרשים לפי תקנת משנה (א)". אפשר גם לחשוב על ניסוח אחר, לא להשתמש במילה "תנאים" אלא "מסמכים" או "פרטים", אבל זו באמת שאלת נוסח. הכוונה היתה ברורה. אני לא הבנתי את זה כפי שאתה הבנת.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני לא רוצה שיהיה בדבר הזה ספק, אין בזה צורך. כדאי לייצר פה ודאות.
איתי עצמון
את מסמיכה אותנו לשנות את הנוסח?
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
כן, לגמרי, בפירוש. היו עוד הערות, בבקשה.
יוסף משה כץ
עו"ד יעקב כהן כבר עמד על הדברים, אני חושב שגברתי נגעה בנקודה, אנחנו חושבים שהרשימה צריכה להיות רשימה סגורה. יש לנו ניסיון של שנים כאשר, בין אם מהנדס הוועדה או הוועדה המקומית, מעמידים דרישות נוספות, כמו תנאים לקבלת אישורים של גופים חיצוניים, כמו היחידה להגנת הסביבה או לדוגמה אישור ועדה - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אבל פתרנו את הבעיה. אתם צדקתם, שכנעתם אותנו, אנחנו נפתור את זה בנוסח.
יוסף משה כץ
מה שלנו חשוב – בתקנות הללו יש שתי תקופות זמן, עד מועד הקליטה וממועד הקליטה. אנחנו חושבים שמה שקורה בנוסח הזה, שבקשה לא תיתפס כנקלטה ואז לא ירוץ מרוץ המועדים של ה-25 ימים. לכן אנחנו לא רוצים להיות במצב שבאים ואומרים לנו: לא מילאתם את התנאים כי לא קיבלנו את מלוא המידע שהיינו זקוקים לו מכם, לכן אנחנו מבחינתנו לא הגענו לשלב הקליטה. אנחנו רוצים להיות שתהיה לנו את האפשרות במצב שהבקשה היא לא בגדר נקלטה ללכת לוועדת הערר ואז יושב-ראש ועדת הערר ייתן הנחיות למהנדס.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני מבקשת לא לחזור על דברים שהתקבלה בהם החלטה. אנחנו פתרנו את הנושא. עו"ד כהן שכנע אותנו יפה מאוד שיש פה סוגיה שהיא לא ברורה. זה שכנע אותנו. ערר על הקליטה אנחנו לא - - -
איתי עצמון
נוסחית.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
נוסחית. אבל אני רוצה שיהיה ברור – ואני אומרת את זה לפרוטוקול – אני רוצה שלחברות הסלולריות במקרה הזה תהיה ודאות. ברגע שהולכים להליך של פטור חייבת להיות ודאות מה המסמכים שאותם צריך להגיש, שאלה המסמכים הסופיים ולא צריך להגיש בגינם דברים נוספים, ולמעשה כל בקשה שכללה את המסמכים האלה היא נקלטת. זה אמור להיות הליך כמעט אוטומטי. אבל לא ערר על הדבר הזה. אם יקרה לכם דבר כזה – סליחה שאני אומרת לך – תתבעו את הרשות המקומית המדוברת. זה פשוט מופרך.
יוסף משה כץ
אבל זאת הבעיה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אבל זה לא המקרה הזה. אנחנו עוצרים את זה.
יוסף משה כץ
אנחנו נאלץ ללכת לעתירה או להליך - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני שלחתי אתכם כרגע לבית משפט, נכון? אבל זה נראה לי מופרך. זה פשוט נראה לי מופרך. אז אנחנו נעשה כל מאמץ שבניסוח תהיה ודאות כי את זה אתם מבקשים ובזה אתם צודקים שאתם צריכים.
איתי עצמון
אני רוצה להוסיף – לכן גם שאלתי לגבי הרישה של תקנה 3(א), על מה מדובר כאשר כתוב "כל תנאי פיזי הנדרש לפי היתר ההקמה", והובהר כאן לפרוטוקול שבהיתר ההקמה מפורטים התנאים הפיזיים הנוספים מעבר לרשימה שמנויה כאן בפסקאות (1) עד (10). אז אני מבין שמדובר על פרטים ומסמכים ברורים. כלומר, שיש ודאות למגיש הבקשה. כך אני הבנתי את זה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
בוא נפנה רגע בעניין הזה למשרד להגנת הסביבה. כתוצאה מזה שאנחנו מדברים על היתר ההקמה פלוס זה, האם נוצר איזשהו חוסר ודאות ביחס למסמכים שצריכים להיקלט לצורך 15 הימים?
הדס פיקסלר
אני רק אומר שאנחנו לא עוסקים בהליך שקורה ברשויות המקומיות. לכאורה לא צריכה להיות בעיה אבל אומרים נציגי חברות הסלולר שיש בעיה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אבל היתר ההקמה?
הדס פיקסלר
אנחנו לא קיבלנו מעולם טענות מחברות הסלולר שההיתרים שלנו אינם ברורים, אבל אנחנו זה לא הרשויות המקומיות אז אני לא יודעת.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
ההיתר מייצר מספיק ודאות?
הדס פיקסלר
להבנתנו, כן. ההיתר שלנו.
צביקה מינץ
יש פה היתר בניה, שזה משהו אחר לגמרי.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
לא, אני מדברת עכשיו על היתר ההקמה על פי חוק הקרינה. לזה מתייחסות התקנות. התקנות אומרות: הסעיפים שמנויים פה פלוס היתר ההקמה. במובן הזה, דרישת הוודאות היא דרישה מתקבלת על הדעת והיא תטופל בניסוח. כן, בבקשה.
צביקה מינץ
מה שאנחנו רוצים – כיוון שאת סוגרת את אותם 10 כרשימה סגורה - - -
איתי עצמון
לא, זו לא רשימה סגורה. אני מקריא לך את התקנה: "ובה תיאור כל תנאי פיזי הנדרש לפי היתר ההקמה כהגדרתו בחוק בקרינה ולרבות פרטים אלה".
צביקה מינץ
אז אני אומר שסעיף (10) לא סגור עד הסוף ויש להרחיב אותו כך שלא רק התוכניות וההנחיות - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
סליחה, למה אתם חוזרים לתקנה שאושרה? הם התייחסו לנושא הערר, זכותם לערר, ואמרתי להם שאי אפשר לתת פה ערר על עצם הקליטה, אבל אמרתי: בואו נראה איך אנחנו סוגרים את זה כך שהדרישות תהיינה סופיות. התייחסתם לנושא התוכניות ואמרתי לכם: אי אפשר, זה לא הגיוני. יש דברים שלא הגיוני להשית על מגיש הבקשה. אני מצטערת. עם כל הכבוד. כן, מהנדסי העיר יצטרכו להתמודד עם הדבר הזה. זה לא הגיוני לצפות שהם יכתבו איזה תוכניות חלות. ואם הם מחסירים תוכנית? עו"ד אוחנה, בבקשה.
יוסי אוחנה
לעניין סעיף 4(א), גברתי, אני שוב מעלה את הזעקה שאנחנו מקבלים ממהנדסי הערים ש-25 ימים זה לוח זמנים קצר, בשים לב שיש סוגי רשויות שונות, מחלקות ההנדסה שונות בגודלן, באיכותן, במקצועיותן וכן הלאה. 25 ימים – השטח אומר: אני לא אצליח לעמוד בזה. השטח אומר.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
בעניין הזה אני חושבת שלתת פה 30 יום זה לא בלתי מתקבל על הדעת, משרדי הממשלה היקרים. אני חושבת ש-30 יום זה לא פער כל כך גדול, אבל אי אפשר יהיה לתת יותר מ-30 יום. אני חושבת שזה מתקבל על הדעת לתת פה 30 יום. זה פשוט לא נראה לי דרמטי. זה כל מספר זוכה אמנם אבל זה לא - - -
אפרת ברנד
בסדר. פה פשוט יש יותר הלימה, כמו שדרור ציין קודם, להליך רישוי מקוצר שהוא הליך רישויי וניתנו בו 25 יום - - -
יוסי אוחנה
גברתי צודקת. 25 יום – תורידי את ימי שישי ושבת זה פחות.
אפרת ברנד
אז 30 יום זה מעבר אפילו פשוט. אבל כמו שגברתי אמרה, גם בהליך רישוי מקוצר היה אפשר לקבוע 30, פשוט זה יותר מתקבל כשיש לך מערכת דינים שתהיה הלימה.
איתי עצמון
אלה אותם מועדים שקבועים בתקנות האמורות?
אפרת ברנד
תקנות רישוי מקוצר, כן.
דרור לוינגר
לעניין ההחלטה המהותית.
אפרת ברנד
לא ברור למה לתת יותר פה אבל אין לי מעבר לזה נימוק אחר.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אין לי דרך להתווכח. מצד אחד, אני אומרת לעצמי: 25 יום להיתר בנייה זה נשמע לי משוגע לחלוטין. אגב, אני לא יודעת אם רשויות עומדות בזה בפועל. מעניין פעם לעשות time study על הדבר הזה, האם באמת רשויות מצליחות לעמוד ב-25 הימים האלה. זה מעניין. אני לא יודעת אם הרשויות המקומיות אי פעם עשו בדיקה כזאת. לי זה נשמע מופרך ,בתור בן אדם שעבד לא מעט מול רשויות מקומיות, לא רק בבנייה אלא גם ברישוי עסקים ובדברים אחרים. רשויות, מניסיוני, לא עובדות בלוחות זמנים כל כך קצרים, אבל אולי עושים תהליכים לטייב. אני בעד. כל מה שמפחית רגולציה ומקצר לוחות זמנים – אני בעד. נראה לי שזה לא סוף העולם, אלא אם כן לחברות הסלולריות זה נראה סוף העולם, אם זה יעלה מ-25 ל-30 יום. זה נראה לכם דרמה גדולה?
יוסי אוחנה
לא, לא נראה להם.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
עו"ד אוחנה, לפחות בן אדם מבין היושבים בצד של החברות הסלולריות אני מכירה, אין לו בעיה לענות לבד.
ליאור ורונה
הבן אדם הזה כבר מיואש אחרי אישור תקנה 3(א) כי זו באמת תהיה בעיה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אז היית צריך לדאוג לזה לפני כן.
ליאור ורונה
אנחנו דאגנו. גברתי, אם את באמת רוצה לדבר על זה – אנחנו דאגנו לזה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
לא, אני לא באמת רוצה לדבר על זה. אני אקבל החלטה אחרי הדיון על האופן שבו הדברים האלה מובאים. מר ורונה, אני מצטערת להגיד לך, אתה יושב בדיון הזה, ובעוד דיונים אחרים אולי שקשורים לתחומים האלה, אנחנו יושבים בעשרות דיונים בנושאי תקנות, אי אפשר לאשר תקנות במדינה הזאת. פשוט אי אפשר לאשר פה תקנות.
ליאור ורונה
אני מבין, גברתי, אני מבין לחלוטין. הסעיף הזה פשוט סעיף שהוא – אני לא סתם הייתי אומר, תאמיני לי.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אין סעיף, גם הסעיף לפני דקה היה בעייתי.
ליאור ורונה
אבל העברנו את ההערות. גברתי, הוא פורסם רק ביום ראשון, ברגע שהוועדה העלתה ראינו את זה ואז ישר קפצנו: מייל למשרד הפנים, מייל למשרד התקשורת. ברגע שידענו ישר קפצנו.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
שלחתם מכתב לוועדת הכלכלה?
ליאור ורונה
גברתי, אנחנו עובדים מול הרגולטור שמולו אנחנו מתנהלים. לוועדת הכלכלה פניתי - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אף פעם לא שלחתם מכתבים לוועדת הכלכלה?
ליאור ורונה
שלחתי מכתב לוועדת הכלכלה כשרציתי לדחות את הדיון כי לא הייתי אמור להיות בארץ, אבל זה כבר סיפור אחר, לא ידעתי שגם בנושא הזה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני מצטערת, מר ורונה, אנחנו מקבלים מארגונים - - -
ליאור ורונה
אז, גברתי, לא, לא העברתי. אני מנסה להיות לויאלי כלפי הרגולטור שלי, שמפעיל אותי, אין לי מה לעשות.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני – ואני אומרת את זה בניגוד למנהגי אי פעם – מסכימה להוציא רביזיה על הדבר הזה. אני מאוד-מאוד-מאוד לא שבעת ממשרדי הממשלה, ואני גם לא שבעת רצון מההתנהלות שלכם כי מקובל להעביר הערות לוועדה.
ליאור ורונה
אני מקבל את ההערה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
ואל תשמחו כל כך עדיין כי אני עוד לא השתכנעתי שאתם צודקים. בואו נמשיך, בבקשה, הלאה. אם כך, יש חצי שעה.
איתי עצמון
אז אם כך, במקום 25 יום – 30 יום. את מאשרת את תקנה 4?
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
הערתם לכל הסעיפים בתקנה 4? כולם העירו את ההערות שהם רצו? כן.

הצבעה
בעד – פה אחד
תקנה 4 אושרה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני מאשרת את תקנה 4.
אפרת ברנד
"יידוע 5. אושרה הבקשה, תמסור הוועדה המקומית, על חשבון בעל הרישיון, הודעה בנוסח האמור בתוספת הרביעית לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבניין שעל גגו אושרה הבקשה להקמת המיתקן; הודעה כאמור תישלח בדואר רשום לפי מענם הידוע של כל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבניין שעל גגו אושרה הבקשה כאמור; בנוסף, תפורסם הודעה כאמור באתר האינטרנט של הרשות המקומית".
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
יש למישהו הערות? אין.

הצבעה
בעד – פה אחד
תקנה 5 אושרה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
תקנה 5 אושרה.
אפרת ברנד
"חובות בעל רישיון לאחר הקמת המיתקן 6.
(א) במקביל להקמת המיתקן, ולא יאוחר מ-15 ימים מיום הקמתו, יבצע בעל הרישיון את הפעולות האלה:
(1) יציב שלט במידות 30 ס"מX 20 ס"מ כמפורט בתוספת השלישית; השלט יוצב במקום בולט ונראה לעין;
(2) יפרסם הודעה בעיתון בנוסח האמור בתוספת החמישית;
(3) ימציא למהנדס הוועדה המקומית הודעה של אחראי להתקנת מיתקן העגינה בנוסח האמור בתוספת השנייה.
(ב) בעל הרישיון יתחזק את המיתקן וישמור אותו במצב תקין, למניעת מטרדים סביבתיים מהמיתקן .
(ג) בעל הרישיון יסלק את המיתקן בתוך 30 ימים לאחר הפסקת השימוש בו; הופסק השימוש במיתקן, ישלח בעל הרישיון, ללא דיחוי, הודעה למהנדס הוועדה המקומית המעדכנת אותו על כך;
לעניין תקנת משנה זו, הפסקה לתקופה הנדרשת לשם תחזוקה ותפעול שוטף של המיתקן, לא תיחשב להפסקת שימוש".
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
הערות?
איתי עצמון
אני מציע שאולי לפני שנשמע את ההערות, כהשלמה לתקנה, שתציגי את התוספות. אני לא בטוח שאת כולן צריך להקריא, הן מונחות בפני הוועדה והוועדה מעיינת בהן, אבל להסביר את המהות.
אפרת ברנד
התוספת הראשונה היא הצהרה של מנכ"ל בעל הרישיון. הוא נותן תצהיר, קודם כל, שהוא עומד במספר המרבי של המתקנים, בין אם מדובר על אותו גג בניין ובין אם מדובר בהעתקה, שהוא עומד בתקנה המאוד חשובה של מספר המתקנים שאפשר להקים לפי תקנות הפטור. בנוסף, הוא מתחייב לשמור על המתקן תקין, מניעת גרימת מטרדים סביבתיים ושהוא יודיע למהנדס הוועדה המקומית על הפסקת שימוש. בנוסף, הוא מתחייב שאם הוא יעביר את האחריות על המתקן לבעל רישיון אחר אז התנאי להעברת האחריות יהיה חתימת בעל הרישיון החדש על ההצהרה הזאת והעברתה למהנדס הוועדה המקומית.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
זה קורה, אגב, העברה בין חברות?
אפרת ברנד
הבנו שכן.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
כן? העברה של מתקנים בין חברות זה דבר שקורה?
יעקב כהן
לא מתקנים מהסוג הזה.
אפרת ברנד
זה סעיף שמבטיח אם זה קורה.
איתי עצמון
עכשיו התוספת השנייה.
אפרת ברנד
כפי שציינתי קודם, יש הצהרה של האחראי על ההתקנה שההתקנה נעשתה על פי דין ושכול החומרים והמוצרים המרכיבים את מתקן העגינה מתאימים לדרישות התקנים. התוספת השלישית היא השלט שמוצב, כפי שקראתי עכשיו.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
איפה אמור להיות מוצב השלט הזה?
אפרת ברנד
בסמוך. זה מה שעכשיו קראתי: "יציב שלט במידות - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
בסמוך זה ליד המתקן, או בתחתית הבניין, בכניסה לבניין? איפה זה אמור להיות מוצב?
אפרת ברנד
על גג הבניין - "יוצב במקום בולט ונראה לעין".
איתי עצמון
זאת שאלה טובה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני מנסה להבין מה המטרה של השלט.
אפרת ברנד
אני חושבת שהמטרה היא יותר בטיחותית, לדעת שיש כאן - - -
איתי עצמון
בתקנה שהקראת כתוב שהחובה להציב שלט היא במקום בולט ונראה לעין. בתוספת אין מיקום של השלט – האם זה לא צריך להיות בסמוך לכל מתקן?
אפרת ברנד
כן.
איתי עצמון
אז זה לא כתוב.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני לא מבינה את זה. אפרת, מה המטרה של השלט? מה השלט הזה אמור לשרת ואיפה הוא אמור להיות ממוקם בדיוק?
אפרת ברנד
למיטב הבנתי, הוא אמור להיות משהו בטיחותי - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
לא למיטב הבנתך.
אפרת ברנד
לא, אני אומרת, גם משרד התקשורת פה. על הגג, סמוך למתקן.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אז למה זה לא כתוב?
אפרת ברנד
אפשר לדייק את הנוסח.
איתי עצמון
צריך לכתוב את זה, זו הוראה מהותית.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אחרת, על פניו זה אמור להיות: כהן, גרינברג, עצמון, שלט: פה מוצב מתקן שידור.
איתי עצמון
כלומר, אם כך, אנחנו נוסיף: "השלט יוצב בסמוך למתקן, במקום בולט ונראה לעין". זה בעצם בסמוך לכל מתקן, נכון?
דרור לוינגר
כן, סמוך לכל מתקן.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
לא כתוב "בסמוך לכל מתקן"?
איתי עצמון
אנחנו נכתוב את זה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
בבקשה לתקן את זה. תוספת רביעית?
אפרת ברנד
תוספת רביעית מתחייבת לפי תקנה 5, שככל שאושרה הבקשה, הוועדה המקומית מוסרת הודעה לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבניין שעל גגו היא אושרה וזה נוסח ההודעה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
תוספת חמישית?
אפרת ברנד
התוספת החמישית היא נוסח פרסום ההודעה בעיתון לאחר הקמת המתקן, מידע על הקמת המתקן.
איתי עצמון
זו הודעה של יושב-ראש הוועדה המקומית?
אפרת ברנד
בעל הרישיון מפרסם הודעה בעיתון בנוסח האמור בתוספת החמישית.
איתי עצמון
לא, אני שואל מי חתום.
אפרת ברנד
מי שחתום זה יושב-ראש הוועדה. אני חושבת שזה צריך להיות מהנדס הוועדה המקומית.
איתי עצמון
גם בתוספת הרביעית זה יושב-ראש הוועדה המקומית.
אפרת ברנד
לדעתי, זה נכון שיהיה מהנדס הוועדה המקומית כי הוא גם זה שבודק.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני לא רואה בעיה בזה שזה יהיה המהנדס, אלא אם כן השלטון המקומי רואה בעיה בזה שהמהנדס יהיה פה מי שחתום.
אפרת ברנד
הוא גם זה שמכיר כי הוא בדק, אז זה נראה לי נכון יותר.
יוסי אוחנה
לנו אין נפקא מינה לזה, גברתי.
צביקה מינץ
שאלה לגבי השלט – השלט יוצב בשטח הפרטי של בעל הרישיון או במרחב הציבורי?
אפרת ברנד
על גג הבניין, סמוך למתקן. לא הבנתי מה זה המרחב הציבורי?
צביקה מינץ
מחוץ לבניין.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
לא, לא. אני שאלתי את השאלה הזאת, צביקה. מינץ, כהן, גרינברג, אוחנה, עצמון, כאן נמצא מתקן של קרינה בלתי מייננת – לא, זה לא הולך ככה. זה למעלה על הגג.
צביקה מינץ
זאת אומרת שאף אחד לא יראה את זה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני מסכימה אתך, לכן שאלתי את השאלה הזאת. אני לא מבינה את התכלית של השלט הזה עדיין.
יוסי אוחנה
התכלית של השלט הזה, גברתי, אם אני מצליח להבין אותם – נניח שחלילה יש תקלה במתקן, רוצים לדעת למי הוא שייך, למי להתקשר, להגיד: רבותי, המתקן שלכם פה נשבר, החליק, לפחות יודעים למי לפנות, למי זה שייך, לאיזו חברה, אבל זה בוודאי לא יזהיר את הציבור.
קריאה
גם שכשמישהו עולה לגג שיידע, שייזהר מהמתקן.
אפרת ברנד
כן, זה יידוע בטיחותי. כלומר: יש פה מתקן מג"א, ראו. כי אחרת אפשר לא לדעת את זה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
בכל מקרה, מר מינץ, זה לא אמור להיות במרחב הציבורי, זה אמור להיות בסמוך למתקן. אני מקווה שלא נופלת שגגה בידי בעניין הזה. אני מקווה שאני פועלת נכון בעניין הזה. עוד הערות לתקנה 6? בבקשה.
יוסף משה כץ
ראשית, אנחנו מבקשים בסעיף קטן (ג), לגבי סילוק של 30 ימים – הרי המתקן הזה הוא מתקן שמסתנכרן עם מתקנים אחרים, כאשר מתקן מפסיק את עבודתו או את פעילותו, הדבר נובע בגלל שהמתקן לא נחוץ לרשת ואנחנו מבקשים לדלג או להקים מתקן אחר שייתן פתרון יותר יעיל ויותר אופטימלי לרשת. 30 יום – אני חושב שהמספרים, כפי שגם דיברו חברי הוועדה - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני לא מתכוונת לגעת בזה, מר כץ.
יוסף משה כץ
אני אסביר למה, ואם גברתי לא תראה לנכון – אני יכול רק לנסות לשכנע. בהתאם להיתר ההקמה שמוצא ממשרד להגנת הסביבה, יש לעשות הפעלה תוך 90 יום מיום ההקמה כדי לראות שהמתקן יעיל, פעיל ועומד בטווחי הבטיחות. זאת הפעלה שבבסיסה היא ניסיונית. רק לאחריה ניתן היתר הפעלה. לכן, בתקופת הזמן הזאת, יכול להיות שיימצא, בין על ידי החברה ובין על ידי המשרד להגנת הסביבה, שהמתקן החלופי לא יכול להוות חלופה ולכן הוא לא יופעל. לכן, בפרק הזמן הזה אנחנו עדיין רוצים שתהיה לנו את האפשרות להפעיל את המתקן הקיים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
למה הדברים האלה לא הובאו בפני משרדי הממשלה באופן הזה? או שמשרדי הממשלה לא השתכנעו מהטיעון הזה? אני מנסה להבין, משרד התקשורת בעיקר.
יוסף משה כץ
אני אומר, 30 יום זה פרק זמן קצר מדי. אנחנו זקוקים לבין 60 ל-90 יום.
יוסי אוחנה
להגיש בקשה ב-15 ימים, לפנות את זה כשזה לא עובד – זה בלתי אפשרי.
יוסף משה כץ
גם המועדים שם מדברים על 45 ימים.
מרדכי גליצר
קורים מקרים שיש לנו גם בעיות תמסורת ודברים טכניים שקורים למתקנים, לא קשור לאישור הפעלה. המתקן הוא חוקי, הופעל, הכול בסדר, לצערנו, לפעמים אנחנו חווים בעיות טכניות שהמתקן מושבת יותר מ-30 יום.
אפרת ברנד
אבל זה כתוב לך: "הפסקה לתקופה קצרה הנדרשת לשם תחזוקה... לא תיחשב להפסקת שימוש". דווקא בזה אתה מכוסה.
מרדכי גליצר
אם כך אז אין עם זה בעיה.
יוסף משה כץ
הערה שניה מתייחסת לתוספת הראשונה. התוספת הראשונה היא הצהרה של המנכ"ל. זה פשוט מסרבל את הדברים. אנחנו מעדיפים שזה יהיה סמנכ"ל הנדסה של החברה. כפי שיושב-ראש הוועדה לא אמור לפרסם את ההודעה אלא מהנדס הוועדה, שהוא האיש הפועל, אנחנו חושבים שזה יהיה יותר יעיל פה שזה יהיה סמנכ"ל ההנדסה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני אומרת כבר למשרד התקשורת שאני לא רואה בזה בעיה, אבל השאלה היא האם אתם כיוונתם בכוונת מכוון לאחריות אישית כלפי מנהלי החברות? אני לא יודעת. אני לא רואה בעיה בכך שסמנכ"ל הנדסה יהיה חתום על זה. דווקא מבחינה מקצועית על פניו זה התצהיר - - -
נתי שוברט
משרד התקשורת מלכתחילה ביקש את זה. זו היתה דרישה של משרד המשפטים. מבחינתנו, סמנכ"ל הנדסה. גם היום, על פי הבג"ץ של המג"א שהוזכר כאן, מי שמגיש את התצהירים על שינוי כלשהו בכפוף למה שהותר בבג"ץ זה סמנכ"ל הנדסה, אז מבחינתנו זה בסדר גמור.
נועה עמירב-פטאל
אני מצטערת, יכול להיות שזו הערה שהגיעה ממחלקת נוסח. אני אישית לא מכירה אותה. אני יכולה כמובן לבדוק.
איתי עצמון
זו לא שאלת נוסח, זו שאלה מהותית.
נועה עמירב-פטאל
אני מבינה. אני אומרת שאני עוסקת בתכנון ובניה, אני לא - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
עם כל הכבוד, משרד המשפטים יצטרך לשלוח את מר נוסח. אני משנה את זה לסמנכ"ל הנדסה, אני לא רואה בזה בעיה. לרוב זה קשור לעניינים של אחריות קפידה, לאחריות אישית של מנהלים.
איתי עצמון
יכול להיות שאם לא קוראים לו בדיוק סמנכ"ל הנדסה זה היה מקור ההערה, שאם יש בעל תפקיד אחר שעושה את אותו תפקיד מהותית אבל התואר שלו הוא שונה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
למיטב ידיעתי, בכל חברת סלולר יש סמנכ"ל הנדסה או סמנכ"ל תפעול. ההערה של עו"ד עצמון היא הערה נכונה ועל כן זה יכול להיות סמנכ"ל הנדסה.
יעקב כהן
"מנהל ההנדסה" אפשר לכתוב.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
לא, אני לא מורידה את זה מתחת לסמנכ"ל, ממש לא. יכול להיות באמת שאתה צודק, שהשיקול היחיד היה באמת להסיט את זה לבעל תפקיד שברור לגמרי מיהו, אבל יש היגיון בדבריהם, מבחינת הזמינות ובוודאי הבן אדם שמצוי בפרטים.
איתי עצמון
ברגע שהתקנות האלה יאושרו וייחתמו זה יהיה דבר חקיקה שיחול, ויכול להיות, כמו שאמרתי, שיהיו הגדרות שונות של תפקידים, או שתחום ההנדסה יהיה בידי סמנכ"ל לעניינים אחרים, לכן אני קצת חושש.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
מעולם לא קרה דבר כזה, שאין סמנכ"ל הנדסה. אני לא מכירה דבר כזה.
אפרת ברנד
השאלה אם אפשר פשוט לקבוע סמנכ"ל ומטבע הדברים בעל הרישיון יבחר את הסמנכ"ל שהוא רלוונטי לעניין הזה? חשוב לנו זה שזה תפקיד בכיר.
איתי עצמון
השאלה אם אפשר אולי לתת איזושהי אופציה, כלומר שזה יהיה או המנכ"ל או סמנכ"ל? שבעל הרישיון יוכל לבחור האם זה יהיה המנכ"ל או סמנכ"ל?
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
למען הסר ספק – אחריות אישית יש גם לסמנכ"לים בחברות.
צביקה מינץ
או מי שהוסמך על ידו.
איתי עצמון
או סמנכ"ל שהוסמך על ידי המנכ"ל.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
זה בהחלט יכול להיות "מי שהוסמך על ידו".
דרור לוינגר
אבל אנחנו רוצים שהוא לא יסמיך מישהו - - -
איתי עצמון
"או סמנכ"ל שהוסמך על ידו".
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
סמנכ"ל שהוסמך על ידי המנכ"ל. אני אמרתי שאני לא יורדת מתחת לדרג סמנכ"ל. מי שהציג "מנהל הנדסה" כנראה לא מכיר את הניסיון שלי בממשל תאגידי.
איתי עצמון
אז אנחנו, אם כך, נשנה שיהיה מדובר על המנהל הכללי של בעל הרישיון, או סגן המנהל הכללי שהוסמך על ידי המנהל הכללי.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
בדיוק. אני חושבת שזה פתרון הוגן. עוד הערה לתקנה 6?
יוסי אוחנה
גברתי, הפנו פה את תשומת לבי – אנחנו לא מתייחסים לתקנה 6 אבל אם כבר דיברנו על התוספות, התוספת השנייה מדברת על מתקן העגינה, לא על המתקן עצמו. כשאני אמרתי שאנחנו מבקשים הצהרה לגבי תקינות המכשיר אמרו לי שזה בתוספת השנייה ואני קורא פה שמדובר במתקן העגינה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
מתקן העגינה זה כל המתקן, לא?
יוסי אוחנה
שמאכלס את המכשיר.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
יש הגדרות בהתחלה, עו"ד אוחנה, יש הגדרה מהו מתקן עגינה. בואו נסתכל אחורה, נוודא שאנחנו לא טועים.
יוסף משה כץ
ההפניה היתה לתוספת הרביעית והחמישית.
יוסי אוחנה
"מיתקן או התקן, המשמש לחיבור מיתקן גישה אלחוטית".
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני חושבת שההערה במקום.
יוסי אוחנה
זה לא המכשיר עצמו.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
המכשיר עצמו זה מתקן הגישה האלחוטי. אני חושבת שההערה של עו"ד אוחנה היא במקום. אני מבקשת מכם הפסקה מתודית, תסגרו את זה עד אז כי ההערה נכונה.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:34 ונתחדשה בשעה 12:36.)
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
סידרנו את העניינים?
יוסי אוחנה
כן.
אפרת ברנד
הם אומרים שזה הסתדר.
איתי עצמון
לא צריך לתקן?
יוסי אוחנה
חברי פה הפנו את תשומת לבי שבתוספת הרביעית, במסגרת ההצהרה, יש גם הצהרה לגבי איכות המתקן עצמו ושהוא עומד בתקינה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
התוספת הרביעית? זו הודעה.
איתי עצמון
בתוספת הרביעית זו הצהרה של המהנדס.
יוסי אוחנה
בתוספת הרביעית, כן. הוא מציג שם: "למתקן ניתנו ההיתרים הנדרשים...".
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אבל זה לא הצהרה של בעל הרישיון, זה משהו אחר.
אפרת ברנד
נכון, זו הצהרה של המהנדס.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
נכון.
יוסי אוחנה
סליחה, נכון.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
צריך להסדיר את זה, חברים. למה אנחנו מאריכים כל כך בזה? צריך להסדיר את זה שההצהרה היא גם וגם, גם על מתקן העגינה - - -
אפרת ברנד
אבל זה לא אותו גורם, לא אותו גורם שיכול להצהיר. פה זו כאילו אמירה קונסטרוקטיבית: מתקן העגינה - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
זה לא יכול להיות, אני אגיד לך מדוע. אנחנו הרגע אמרנו שזה לא המנכ"ל אלא סמנכ"ל או מי שהוסמך - - -
גיא צפריר
יש פתרון – אפשר להעתיק את הנוסח שמופיע בתוספת הרביעית: "למתקן ניתנו ההיתרים הנדרשים..." כסעיף (ה), לצורך העניין, בתוך התוספת הראשונה, בתוך הצהרה של הסמנכ"ל המוסמך.
אפרת ברנד
בסדר גמור.
דרור לוינגר
זה בסדר מבחינתנו.
גיא צפריר
זה הכול, שזה יהיה אחיד ויהיה מסודר.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
בדיוק.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אם כך, אני יכולה לאשר את תקנה 6 ואת התוספות הנובעות ממנה?

הצבעה
בעד – פה אחד
תקנה 6 אושרה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני מאוד מודה לכם. אנחנו עוברים לתקנה 7.
אפרת ברנד
"שינוי, החלפה או העתקה של מיתקן 7. הוראות תקנות 3, 4, 5 ו-6(א) לא יחולו על מיתקן שמתקיים בו הקבוע בתקנה 2(ד)(1)".

קרי, כאשר רק מחליפים מתקן במתקן על אותו גג, בלי העתקה, בלי מתקן חדש, כל ההליך של המצאת מסמכים, יידוע, ערר, לא מתקיים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
כשרק מחליפים?
אפרת ברנד
כן. כשמחליפים יש מתקן קיים, באותו גג.
איתי עצמון
שנשאר באותו גג.
אפרת ברנד
נכון.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
למישהו יש הערות בעניין? לי זה נראה בסדר.

הצבעה
בעד – פה אחד
תקנה 7 אושרה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
תקנה 7 מאושרת. תחילה.
אפרת ברנד
"תחילה 8. תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן".
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
הצבעה
בעד – פה אחד
תקנה 8 אושרה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
מאושר.
אפרת ברנד
"תחולה 9. הוראות תקנות אלה יחולו על הקמת מיתקן חדש, וכן על שינוי, החלפה או העתקה של מיתקן שהוקם ערב יום תחילתן של תקנות אלה, שיעשו לאחר יום התחילה".
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
הערות?

הצבעה
בעד – פה אחד
תקנה 9 אושרה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני מאשרת את תקנה 9. עוד אין לי אישור לרביזיה.
איתי עצמון
ויש עוד תקנה אחת שנותרה פתוחה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
נכון, התקנה של המספרים, של הכמות. אתם רוצים לנסות? יש לי עוד חמש דקות עד שמותר לי לדון ברביזיה, לכו תנסו להסדיר את נושא מספר המתקנים.
אפרת ברנד
אנחנו רוצים להציע, ואנחנו רוצים לשמוע את עמדת גורמי המקצוע, שהעתקה לגג אחר מכוח תקנות הפטור תוכל להיעשות רק לגג שיש בו עד חמישה מתקנים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אבל זה רק על ההעתקה, מה עם הקמה?
אפרת ברנד
ברור, העתקה והקמה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
העתקה והקמה, מקסימום חמישה מתקנים בגג.
נועה עמירב-פטאל
זה לא יחול על מתקנים שכבר קיימים. כשבאים להפעיל את התקנות האלה, מתקן חדש לא יוכל -- -
דרור לוינגר
ברור, גם לא יוכלו לעשות שימוש בתקנות האלה כדי להביא מתקן למקום שכבר יש בו חמישה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אבל זה גם אומר שלא יוכלו להקים יותר מחמישה בכל מקרה, גם מכוח תקנות אלה?
דרור לוינגר
כן, נכון.
אפרת ברנד
נכון.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
גם מכוח תקנות אלה, חברים, זה צריך להיות ברור.
אפרת ברנד
ברור, ברור.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
הערות של החברות הסלולריות לעניין? זה נשמע לכם?
קריאה
אנחנו צריכים לבדוק את זה. יש לזה השפעה.
יוסף משה כץ
מספר המתקנים שמתקינים הוא הרבה פעמים תלוי גודל הגג. יש מבנים מאוד-מאוד גדולים, כמו בתי חולים, שהגגות הם עצומים, ולעומת זאת, יש לפעמים בית עם תכסית של גג מאוד קטנה. ברור שהמתקן אמור לשרת את הצורך ההנדסי. מתקן ששמים בצד אחד של גג לא יכול להתאים בפינה אחרת שנמצאת 300 או 200 מטר ממנו. לכן – ואת זה צריך להבין – החברות לא מתקינות מתקנים כדי - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
עו"ד כץ, הרי באופן תיאורטי גם אפשר היה לא להגיד שלפי התקנות האלה אפשר 10 מתקנים בשנה, נכון? 10 פלוס 2, נכון? למה קבעו מספר? יש סיבה לכך שקובעים מגבלה.
יוסף משה כץ
רצו להגביל את מספר המתקנים שמוקמים בשנה ככלל.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
נכון, אבל, חברות וחברים, לא יכול שאתה בא להגביל את הדבר הזה – לי לא נשמע הגיוני שלא מנסים להגביל את מספר המתקנים פר גג.
יוסף משה כץ
אבל כשיש גג שנמצא על בניין שגובהו, לדוגמה, 20 או 30 מטרים, מדובר בגג עצום - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
הבנתי, הדוגמה של בתי החולים היתה מספיק ברורה ומספיק טובה.
יוסף משה כץ
אבל אם יש מתקן עגינה של חצי מטר ומעליו עוד תיבה של 30-50-80, זה זניח לעומת הגודל של המבנה. אני לא חושב שמבחינה נופית יכולה להיות פה בעיה. המתקן קטן.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אבל אתה מדבר על מבנים ספציפיים ואי אפשר בתקנות כאלה לדבר על מבנה ספציפי.
ליאור ורונה
אנחנו יכולים להתייעץ?
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
בטח. יש לכם שלוש דקות עד שאני יכולה לדון ברביזיה.
אפרת ברנד
אפשר אולי בהמשך למה שהוא אמר להגיד: "אלא אם גג הבניין עולה על כך וכך מטרים", כי לפעמים זה גגות עצומים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
הדוגמה של בית החולים היא דוגמה טובה, אבל מצד שני אתה לא יכול לקבוע את התקנות רק בהסתמך על דוגמה של בית חולים. זה גם לא הגיוני.
איתי עצמון
צריך לקבוע איזושהי הוראה עקרונית.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:40 ונתחדשה בשעה 12:43.)
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
חברות וחברים יקרים, אני חוזרת לדיון. החברות הסלולריות?
גיא צפריר
אני אדבר בשמנו. אנחנו מבינים שיש רצון גדול לקבוע איזשהו מספר, אנחנו חושבים שמהחיים, מהניסיון, זה לא נדרש עד היום כי לא מייצרים יותר ממה שצריך ולא שמים עד אינסוף וכו'. אבל אם רוצים לשים כן איזושהי מגבלה כמותית שלא תפריע ולא תשפוך את התינוק עם המים, אז המספר שאפשר להתיישר אליו הוא לא יותר משישה-שבעה מתקנים כאלה, אבל צריך לצמצם או להחריג מהדבר הזה גגות שהשטח שלהם מעל 500 מטר, שזה לא יחול אם יש לנו למשל בית חולים, חניון גדול.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני חושבת שצריך שישה אבל אני אתפשר על שבעה. אני אלך לקולא בעניין הזה. וכן, אפשר להחריג גגות מעל 500 מטרים.
איתי עצמון
שאז לא תהיה מגבלה?
גיא צפריר
אנחנו לא שמים עשרות. אתם רואים גם את הכמויות שאפשר להקים – עד 10 חדשים בשנה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
זה הגיוני, אז זה פחות מתקבל על הדעת שתהיה המגבלה. לשלטון המקומי יש הערות בעניין? זה בסדר? מוסכם עליכם?
יוסי אוחנה
אנחנו באנו לחזק ויצאנו מחוזקים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני משתדלת שזה מה שיהיה בדיון.
איתי עצמון
יש לי שאלה נוספת. מכיוון שעכשיו הוספה כאן מגבלה של מספר המתקנים בכל גג, האם לא צריך לכתוב איזושהי הוראה מיוחדת בתקנה 9, או להוסיף תקנה – לא משנה כרגע מבחינת המיקום – לגבי תחולת התקנות? מה שהוועדה אישרה הוא שהתקנות יחולו על הקמת מתקן חדש, כלומר, ברור שאי אפשר יהיה להקים יותר משבעה בכל גג, אבל התקנות חלות גם על שינוי, החלפה או העתקה של מתקן שהוקם ערב יום תחילתן של התקנות". השאלה מה היחס בין ההוראה הזאת לבין המגבלה?
אפרת ברנד
צריך להגיד לצורך העניין שאותה הוראה שתיקבע לא תחול על החלפה בגג שיש בו כבר מעבר למספר.
גיא צפריר
צריך לא להשפיע על הקיים.
אפרת ברנד
אם לצורך העניין יש לי עכשיו על גג שמונה מתקנים, ואני רוצה רק להחליף מתקן - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני לא אומרת ללכת ולהוריד מתקן.
אפרת ברנד
בדיוק.
גיא צפריר
כל עוד זה לא יחול אחורה.
איתי עצמון
גם אם יש יותר?
אפרת ברנד
נכון, ואתה רק מחליף.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
רק בהחלפה.
אפרת ברנד
רק בהחלפה על אותו גג בניין.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
כן. בזאת סיימנו את התקנות ואנחנו עוברים לרביזיה. אם קודם מישהו בטעות לא הבין שאני לא מרוצה מאופן ההתנהלות אז עכשיו אני מבהירה שוב שאני מאוד-מאוד לא מרוצה מצורת ההתנהלות. זו לאה שלחה אותי להגיד לכם. להבא, אני מבקשת שמשרדי הממשלה יתנהלו מול ועדת הכלכלה אחרת – כיוון שיש לכם פה כזה קשב – ואני מבקשת שדברים יועברו אלינו בטרם הדיון.
לאה ורון
הפרוטוקול לא רואה הבעות, נכון?
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אבל עכשיו הוא כתב. אפרת, בואי תסבירי לנו מה אתם מבקשים ולמה אתם חושבים שאנחנו נשתכנע.
איתי עצמון
צריך להצביע קודם על הבקשה לדיון מחדש.

הצבעה
בעד – פה אחד
הבקשה לדיון מחדש בתקנה 3(א) אושרה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני בעד הרביזיה.
איתי עצמון
אז הבקשה לדיון מחדש בתקנה 3(א) אושרה ועכשיו יהיה דיון לגופה.
אפרת ברנד
ראשית, אני רוצה להתנצל בפני גברתי. באמת ההערה הזאת הועברה אלינו אתמול אחר הצהריים והיות, כפי שאני עוד רגע אסביר, ולא סברנו שזה שינוי מאוד מהותי אז לא פנינו לוועדה.
איתי עצמון
גם אם זה שינוי לא מהותי היה ראוי לפחות לעדכן אותי.
אפרת ברנד
איתי, התחלתי בהתנצלות, זה היה - - -
לאה ורון
אז תתנצלי.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
זה הכי מרוגז שראיתי את עו"ד עצמון אי פעם, שתדעי לך.
אפרת ברנד
דווקא היה שיח לחלוטין פורה ושיתוף פעולה בינינו לבין עו"ד עצמון ואני מתנצלת.

לגופו של עניין, אנחנו לא רוצים לשנות מהותית מהאמירה שצריך כמובן את הסכמת כל בעלי הזכויות, אבל היות ומדובר בהליך של פטור אנחנו לא רוצים להטיל על מהנדס הוועדה את החובה להוציא עכשיו נסחים ולבדוק מי הם בעלי הזכויות. לכן, מה שאנחנו מציעים בהלימה לתקנות הפטור – אנחנו מציעים שני דברים שבעצם מגשימים את אותה תכלית ומטרה חשובה שגברתי רוצה להגן עליה: דבר ראשון, אנחנו רוצים שבמקום "שהיא חתומה על ידי" יתווסף סעיף כללי בדומה לתקנות הפטור, שיגיד: "הצבת המתקן תיעשה על ידי בעל הרישיון לאחר קבלת הסכמת כל בעלי הזכויות במקרקעין".
איתי עצמון
הסכמה בכתב?
אפרת ברנד
הסכמה.
יוסי אוחנה
מה זה "הסכמה"?
איתי עצמון
הנהון בראש זה הסכמה?
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
מה זה "הסכמה"?
אפרת ברנד
שהם מסכימים. מדובר בשטח של בן אדם, ודאי שהם לא יכולים - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
מה זה הסכמה אבל? עו"ד ברנד, זה לא יכול להיות. מה זה הסכמה?
יוסי אוחנה
אבל איך נדע שהם מסכימים?
אפרת ברנד
הסכמה בכתב – יש לכם בעיה?
גיא צפריר
אין לנו בעיה עם הסכמה בכתב.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אוקיי, נגיד הסכמה בכתב.
אפרת ברנד
דבר שני, בתוספת הראשונה, ששם יש את הצהרת מנכ"ל או סמנכ"ל בעל הרישיון, הוא יצהיר כי הבקשה הוגשה בהסכמת כל בעלי הזכויות בבניין.
יעקב כהן
בגג הנכס, כן?
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני חושבת שאפשר לאשר את זה כך.
יוסי אוחנה
אז במקום שהבקשה תהיה חתומה על ידי כל בעלי הזכויות, תהיה הסכמה?
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
כן, זה לא הבקשה תהיה חתומה אלא תהיה הסכמה.
אפרת ברנד
תהיה הצהרה ואמירה.
דרור לוינגר
תהיה הצהרה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
יש שני דברים: גם תהיה הסכמה בכתב וגם תהיה הצהרה שאכן היתה הסכמה.
אפרת ברנד
נכון.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אנחנו סגורים? אפשר לאשר את התקנה?

הצבעה
בעד – פה אחד
תקנה 3(א) אושרה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
אני מאשרת את התקנה. בזאת אני מודיעה על אישור התקנות הללו כי אנחנו סיכמנו על הכול, בכפוף לכל התיקונים הנוסחיים והמהותיים. אני סומכת על עו"ד עצמון ועו"ד ברנד שיסגרו את הפינה הזאת באופן מוחלט. אני רוצה להודות לכם על הדיון הזה. כל שנותר לי לקוות הוא שלא תהיה קרינה מיותרת, ומצד שני, שאפשר יהיה להשתמש בסלולר, במיוחד במקומות שבהם יש סוגיות ביטחוניות ובטיחותיות קשות מאוד, כמו בדרום הארץ. זו הזדמנות באמת לקרוא לפורום החברות הסלולריות לעשות כל מה שהוא יכול על מנת לסייע בפתרון הבעיה הקשה הזאת בדרום הארץ. המיסוך שיש שם מאוד-מאוד-מאוד מדאיג אז אני מנצלת את ההזדמנות ומבקשת את זה. משרדי הממשלה, בבקשה להשתדל לבוא מסודרים, מעודכנים, שאני לא אצטרך להפעיל את כפתור הפסיכיאטר הממשלתי שלי.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.

קוד המקור של הנתונים