פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



35
ישיבה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת הפנים והגנת הסביבה
16/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 749
מישיבת ועדת הכלכלה
ופרוטוקול מס' 626
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, ב' בסיון התשע"ח (16 במאי 2018), שעה 9:00

הטיפול במשבר החקלאות – דרכי ההתמודדות עם הפשיעה החקלאית.

חברי הוועדה: איתן כבל – יו"ר ועדת הכלכלה
יואב קיש – יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה
עליזה לביא
שולי מועלם-רפאלי
נורית קורן

יואב בן צור
איתן ברושי
ענת ברקו
שרן השכל
חיים ילין
יעל כהן פארן
דני סיידא
עודד פורר
מיקי לוי
איציק שמולי

מנכ"ל המשרד לביטחון פנים - משה אדרי

מפקד מג"ב, המשרד לביטחון פנים - ניצב יעקב שבתאי

מפכ"ל המשטרה, המשרד לביטחון פנים - רב ניצב רוני אלשיך

ראש תחום תכנון כלכלי, המשרד לביטחון פנים
–
ליאור נוריאל

מנהל תחום תורה וכלים, המשרד לביטחון פנים - איתמר שוורץ

יועץ השר לביטחון פנים, המשרד לביטחון פנים - דניאל וידלנסקי

יועמ"ש מג"ב, המשרד לביטחון פנים - דנה עמית פינק

דוברות ביטחון פנים, המשרד לביטחון פנים - אורית אורלי שמואל

ראש ענף חקירות - שירותי הכבאות וההצלה, המשרד לביטחון פנים - משה אלעזרי

עוזר מנכ"ל המשרד לביטחון פנים - יוסף בנט קורן

מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר - שלמה בן אליהו

סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - צביקה כהן

רפרנט-פיקוח על הביטוח אגף שוק ההון, משרד האוצר - אלעד אלקובי

סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר - עדי חכמון

ממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משרד האוצר - דורית סלינגר

עו"ד - מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - ליאנה מגד

פרקליטה-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לילך וגנר

מנכ"ל, קנט – קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות - שמוליק תורג'מן

נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל - דובי אמיתי

מנכ"ל ארגון השומר החדש - יואל זילברמן

סמנכ"ל קשרי ממשל, התאחדות האיכרים - הגר יהב

חקלאי יסוד קור, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל - ערן שחרי

יועמ"ש, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל - אמיר שניידר

חקלאי מועצה אזורית הגליל העליון, נציגי חקלאים - זמיר כרמי

רכז אגף משק וכלכלה, התנועה הקיבוצית, תנועות ההתיישבות - שרגא ווילק

מזכיר כללי, הקיבוץ הדתי, תנועות ההתיישבות - אמיתי פורת

מזכ"ל האיחוד החקלאי, האיחוד החקלאי - דוד קוכמן

אגף כלכלה, התנועה הקיבוצית, תנועות ההתיישבות - דגן לוין

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, תנועות ההתיישבות - ניר מאיר

סמנכ"ל כספים ותפעול, הקיבוץ הדתי, תנועות ההתיישבות - גיל הס

מרכזת אגף חברה, הקיבוץ הדתי, תנועות ההתיישבות - רותם שכטר

מנהל המחלקה להתיישבות, האיחוד החקלאי, תנועות ההתיישבות - ירון סלומון

יו"ר תנועת של בוסתן הגליל, האיחוד החקלאי, תנועות ההתיישבות - יצחק דיאמנט

חבר ועד הנהלה, ארגון לחקלאות אורגנית, ארגוני מגדלים - גיא רילוב

יועץ משפטי, איגוד חברות הביטוח - ירון אליאס

סמנכ"לית הפורום המשפטי למען ישראל - עינת קורמן

ראש תחום ביטחון וחירום, מרכז המועצות האזוריות - אורי בן יהודה

ראש תחום חקלאות קיימות וסביבה, מרכז המועצות האזוריות - אוריאל בן חיים

ראש מועצת עמק הירדן, מרכז המועצות האזוריות - עידן גרינבאום

חקלאי ממיתר – נפגע מפשיעה חקלאית - ניסים סרוסי

חקלאי
–
עודד כהן

יו"ר אגף המשק, תנועת המושבים - פלג אוריון

דוברת, תנועת המושבים - דפנה כהן נוריאל

יו"ר אגף בניה חוזית, התאחדות בוני הארץ - אשר גרין

סמנכ"ל תשתיות ובניה חוזית, התאחדות בוני הארץ - גרא קאושנסקי

עו"ד, לשכת עורכי הדין - אורן אבלה

ממונת חקיקה, לשכת עורכי הדין - מזל נייגו

מנכ"ל מועצה אזורית הגליל העליון, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות - עופר גרשוביץ'

ראש המועצה האזורית גלבוע - עובד נור

סגן מנהל החטיבה לשמירה על הקרקע, רשות מקרקעי ישראל - שי קרפ

יו"ר התאחדות החקלאים החדשה בישראל, איגוד לשכות המסחר - אברהם דניאל

יו"ר מגדלי הצאן - יעקב פרץ

אורח של חבר הכנסת כבל - זכריה יפת

אורח של חבר הכנסת כבל - אופיר יפת

לאה ורון
לאה קריכלי

תמר פוליבוי



הטיפול במשבר בחקלאות - דרכי ההתמודדות עם הפשיעה החקלאית

בוקר טוב לכולם. אני מבקש להתחיל את הדיון המשותף לוועדת הכלכלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא הפשיעה החקלאית. בוקר טוב אדוני יושב ראש הוועדה, גברתי מנהלת הוועדה. יש לנו היום אורחים נכבדים מאוד, מהמפכ"ל שמכבד אותנו בנוכחותו, מפקד מג"ב, מפקדי לשעבר, דורית סלינגר ואורחים נכבדים. יש כמובן את האוצר, יש כמובן את הפרקליטות – או שהם בדרך להגיש כתבי אישום? נהל המשרד לביטחון פנים, מנכ"ל משרד החקלאות. יש לנו פה אורחים נכבדים מהשדרה המרכזית של החקלאות בישראל, ראשי תנועות. אני מברך את כולכם בברכת ברוכים הבאים, ואנחנו מקווים שבעזרת השם, בסיומו של הדיון הזה, אנחנו נצא – כך אני מקווה, וזו כוונתי וכוונתו של חברי – עם דברים מעשיים.

אבל כיוון שאנחנו בוועדת הכלכלה גם רגילים להתחיל את היום בהקראה של שיר, ומשתדלים שהשיר יתכתב עם המציאות היומית או השבועית, ברשותכם היום יום רביעי פעם אחת כי טוב. בשבת, מי שעדיין לא יודע, מתחילים את ספר במדבר, וביום ראשון חג השבועות.

בהקשר זה היום נקרא את שירה של המשוררת נאוה סמל, "גרה". נאוה סמל לבית ארצי, בתו של יצחק ארצי ואחותו של הזמר שלמה ארצי, היתה סופרת ומחזאית ומתרגמת, ילידת תל אביב. במרכז כתיבתה עומדים ילידי הארץ, המתמודדים עם הזהות הישראלית ועם צלקות העבר. נפטרה בשנה שעברה ממחלת הסרטן. יצירותיה של סמל תורגמו וראו אור בארצות רבות. היא זכתה בפרסים רבים על יצירותיה, ביניהם פרס ראש הממשלה ופרס "אשת השנה בספרות של תל אביב".

גרה/נאוה סמל

אל תלכי אתי, רות, עכשיו נעצור
את הגבול הזה לבדי אעבור
ואת עודך בנקודת החזור
על עקבותיך שובי אחור
אל תלכי אתי, רות, ניפרד יקרה
מן העבר ההוא זו לא ארץ בחירה
שם יצביעו עליך, ידברו בך סרה
לעולם תהיי בשבילם "הזרה"
נוכריה כאן בינינו, אשת צרה
על משקוף יירשם "פה גרה גרה".

אל תלכי אתי, רות
אלמנה – לא כלה
במולדת שלי
כבר אבדה החמלה
כי העם שלי בפחדיו מכותר
ונועל את עצמו מפני כל איש זר
שם שרה שלחה למדבר את הגר
הם קוראים לעצמם "העם הנבחר"
נצורים בגבולם, לבם הנסגר
והכול מאימת האחר, לא מוכר
בשוק, ברחוב, בכיכר
תמיד יזהו בך את אות הניכר.

הלילה יורד רות,
שמי מואב הם שלך
עמי לא עמך
אלוהיי הוא לא לך
שובי אחור, כלתי כמו בתי

כי ביתי לא ביתך
וביתך לא ביתי.

אל תלכי אתי, רות
את בתוך נשמתי
עד יום מותך
עד יום מותי."

אני חושב שזה מתכתב לגמרי עם שבועות, רות, רות המואבייה. בוקר טוב לכם, אני אעביר את התחלת הדיון לחברי יואב, שמתעקש שרק הוא ידבר עם המפכ"ל...

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

אני אגיד לך משפט שלך, אתה מפרשן אותי בחיי?...אני חייב להגיד שבוועדת הכלכלה יש מנהג נעים שקוראים שירים. אצלנו קוראים את הסיכומים של הדיונים הקודמים ורואים מה בוצע...זאת עקיצה בקטנה, אני חייב.

אנחנו חברים טובים, ולא סתם הדיון הזה הוא דיון משותף. הדיון הזה הוא דיון משותף, כי יש פה אספקטים כלכליים ואספקטים של ביטחון פנים. זה נכון שיש פה שילוב – דרך אגב, גם הממשלה צריכה להתמודד בעניין הזה במספר משרדים, ולכן החשיבות שאנחנו ראינו לעשות את הדיונים האלה ביחד. אני מאוד שמח שיש פה באמת את הגורמים המרכזיים, בסוף הכלים בשטח שנועדו לטפל בעניין הזה.

אני כן רוצה להתייחס לדיון שהתקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה בשני במאי, שהגדרתו היתה התמודדות ממשלת ישראל והמשטרה עם הפשיעה החקלאית. באמת מג"ב באו וסקרו את עמדתם בעניין, ניצב שבתאי היה, וסיכום הדיון אמר כך: קראנו לממשלה לגבש ולאמץ החלטה ממוקדת לטיפול בפשיעה ובטרור החקלאי, שהפכו למכת מדינה. ביקשנו ממשמר הגבול להתמקד ולפעול ביחידה ממוקדת, לא רק כחלק מהתחנות של השיטור המועצתי, אלא באמת כיחידה ממוקדת לנושא פשיעה חקלאית; לשר האוצר – וזה אולי גם קטע שאני יודע שאתה טיפלת בו רבות – למצוא פתרון כלכלי, אם דרך קרן נפגעי פשיעה חקלאית, או פתרון ביטוחי אחר, כי חלק מהבעיה שאותם אירועים בסופו של דבר, החקלאים לא מכוסים עליהם. למעשה, החשש הגדול – כולנו פה אכפת לנו, אנחנו מעריכים את התרומה של החקלאות, מבינים כמה הדבר הזה הוא חלק מבשרה של הציונות ושל מדינת ישראל, ואנחנו גם יודעים וזה באמת התחום שאתה מתעסק בו רבות, על כל הקושי הכלכלי ועל ההתמודדות עם הגידולים, עם דור המשך, עם 1,001 אספקטים שכרגע אנחנו לא נכנסים אליהם. על כל זה תוסיף מכה תחת טרור חקלאי. זה יכול למוטט את החקלאים, ובמקום הזה אנחנו מתערבים וחייבים לעצור את זה.

קראנו לשר הביטחון גם כן, כי יש פה השלכה גם מגזרות שבאחריותו ביהודה ושומרון להתמודד עם זה, ושרת המשפטים והפרקליטות להחמרת הענישה. האמת שגם היתה קריאה לבתי המשפט, שבסופו של דבר יש לתת בזה את מקסימום ההרתעה בעניין הזה. אני לא מאמין שהטרור החקלאי זה גזירת גורל. אנחנו כבר מתמודדים אתו, ואני חושב שבעבודה נחושה, נוכל גם למגר אותו. אנחנו כן צריכים לזה נחישות ומשאבים, זה ההכרח.

בהמשך לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, אני רוצה להגיד שהשר לביטחון פנים – המנכ"ל נמצא פה, אבל השר גלעד ארדן שגם שוחחתי אתו – רואה בעניין הזה חשיבות רבה מאוד, ובעצם כינס בתשיעי במאי, לפני פחות משבוע, ועדת שרים למאבק באלימות הפרוטוקול של הוועדה נמצא פה. אני רוצה רק לציין מתוך זה מספר דברים, שגם אליהם אשמח להתייחס: יש תכנית סדורה למאבק בפשיעה במרחב החקלאי, שהשר גלעד ארדן מוביל – אני אתן לכם כמובן לסקור אותה ולראות איך היא מתקדמת – נושא הפיצוי בגין גניבות חקלאיות, יש נוהל משנת 2012, שבו נוהגים לפצות חקלאים בגין גניבות חקלאיות. האמת שזה נוהל של רשימה סגורה של יישובים שצריך לבדוק, הרשימה הזו לא עודכנה שנים רבות, והיא ניתנת רק במקרה של גניבות. אנחנו צריכים לראות אם אפשר בעניין הזה לעשות תיקון, שיאפשר לממשלה לפעול לפתרון הבעיה, לפחות לעזור בנושא הכלכלי. בסיכום בסוף, גם שרת המשפטים אומרת שיהיה יום הדרכה גם לשופטים, איך מתמודדים עם טרור חקלאי.

עלו מספר דברים, אני חושב שיש בהחלט כוונה של הממשלה לטפל בעניין. הדבר היחיד שנשאר זה לראות עכשיו יישום ואיך כל הגורמים הרלוונטיים מתגייסים ובנחישות מנסים למצוא פתרון לעניין הזה. אני שמח שבאמת נמצאים אתנו לפחות מהגזרה של ביטחון פנים כל האנשים הכי רלוונטיים והכי בכירים בעניין הזה, ואנחנו נתחיל עם המפכ"ל, בבקשה.

לפני שאתן למפקד מג"ב להציג מצגת שמציגה את התמונה, אני רוצה להגיד כמה דברים עקרוניים. ברמה העקרונית, כשאנחנו מדברים על העבירות החקלאיות, על הפשיעה החקלאית, מדובר באחוז זעום מתוך עבירות הרכוש.

עם זאת, אנחנו מבינים שאסור להתייחס לזה כך, מפני שיש לזה משמעויות נרחבות של משילות. יש לזה משמעויות נרחבות לחקלאי הבודד, שיכול בן לילה ליפול, מה שלא נכון לגבי התפרצות לדירה או לגבי גניבות רכב וכו' וכו', וזה קשור כמובן לסוגיית הביטוח. מדובר ברכוש הכי מפוזר שיש, הכי פחות שמור שיש. באופן טבעי, באופן מובנה, קשה מאוד לשמור על מערכות שנמצאות בשטח, אי אפשר לכנוס את כל הכלים החקלאיים כל לילה לנקודות מרוכזות, מדובר במערכות טכנולוגיות שמפוזרות בשטח, וכמובן בפרי ובתוצרת שנמצאים על העצים ואי אפשר להציב שומר על שורה. לכן מטבע הדברים מדובר ברכוש שקשה לשמור עליו, והפגיעה יכולה להיות פגיעה בן לילה, שמפילה חקלאי.

בהקשר הלאומי, קרקעות, חוסן, משילות, אנחנו רואים בזה סוגיה שצריך להתייחס אליה אחרת מאשר לכלל עבירות הרכוש. צריך לומר, שיש לנו הישגים משמעותיים מאוד בהורדת עבירות הרכוש בכל התחומים. עם זאת, היה ברור שכדי להגיע להמשך ההישגים – וגם העבירות החקלאיות הן בירידה רבת שנים – וכדי לשמר ולהעמיק את ההישגים בתחום הזה, היה ברור שצריך לתת היערכות מסוג שונה.

צריך לומר עוד הערה שהיא חשובה. בשיא גל הטרור, הרבה מאוד כוחות שיטור, שהיו באופן מסורתי נותנות שיטור במרחבים החקלאיים, עלו לירושלים לתגבר, ולכן אחת המשימות המרכזיות בבניין הכוח של משטרת ישראל היתה להעצים את משטרת ירושלים, כדי להקל על כמות התגבורים שעולים לירושלים. היינו במצבים גם שהיו 2,200 שוטרים מתגברים בירושלים יום יום, שזה נזק נוראי להרבה מאוד עשייה של המשטרה. אני שמח לבשר, שפחות או יותר בעוד חודש נגמרים התגבורים בירושלים, מפני שהעצמנו את מחוז ירושלים. אני מדבר על תגבורים שוטפים, אני לא מדבר על יום כזה, יום אחר, אלא על היום-יום. העצמנו את מחוז ירושלים באופן כזה, שאיננו נדרש לתגבורים יום יומיים מרחבי המשטרה.

מי שהכי נפגע זה המרחב החקלאי, כי מדובר במג"ב, ואנחנו מעלים מסגרות לירושלים, ככל שניתן. מסגרות זה מטבע הדברים הרבה מאוד מג"ב, מג"ב השיטור הכפרי, והיתה פגיעה עמוקה. הבנו בראשית 16', שאי אפשר להמתין ל-18' שנגמור את כל בניין הכוח, ולכן צריך לעשות משהו אחר, שייתן מענה אחר. תיכף יוצגו ההישגים שלו, אבל מה שעשינו – וגם ראינו שיש בלימה בירידה, יש אפילו עלייה באותה תקופה של פשיעה חקלאית – זה בדיוק מה שדובר עליו קודם, לקחת את מג"ב, להטיל עליו את זה כמשימה מקצה לקצה. אני לא מדבר על השיטור הגיאוגרפי, אלא לקחת את זה כמשימה, שהיא משימה פרואקטיבית עם מודיעין, עם חקירות, עם יכולת בסוף לראות את התמונה הארצית, מפני שהפשיעה החקלאית יא איננה גיאוגרפית. היא כמובן מגיעה הרבה מאוד מתוך איו"ש פנימה לתוך הקו הירוק, והיא חוצה גבולות ואזורים.

לכן, אם בונים מפקדה שמסוגלת לראות את התמונה הכוללת ויש לה כל הכלים המודיעיניים שמאפיינים את היחידות במשטרת ישראל, סביר להניח שנשיג תוצאה אחרת ממה שהורגלנו עד אותה נקודת זמן, ובאמת הרבה לפני שיכולנו להחזיר את כוחות השיטור בהדרגה לשטח, הצלחנו – או מג"ב מצליחה – לייצר סיכולים, כתבי אישום, העמדות לדין, הוצאת כנופיות מתוך השטח בצורה שמאפשרת בסוף לראות בנתונים את השיפור המשמעותי, ובעיקר שיפור מול העבירות המאוד כואבות: ראשי בקר, ראשי צאן, טרקטורים, כל מה שבסופו של דבר משבית חקלאים מעבר לנזק הישיר, לצורך העניין לפני "שהולכת לו עונה" על כל המשתמע מהנזקים העקיפים וכמובן מהמשמעות של משילות וביטחון אישי וכו' וכו' וכו'. זו משימה אחת.

המשימה השנייה שהיא מאוד חשובה – בסוף משטרה לא עושים לבד, משטרה עושים עם הקהילה, ונעשו הרבה מאמצים להתחבר אל הקהילה, ובעצם לאפשר עוד עיניים, עוד רשתיות, עוד חיבוריות לתוך הקהילה כדי לייצר מעטפת שהיא מעטפת הדוקה יותר.

אני רוצה כבר להקדים את המאוחר, כי בכל פעם שאנחנו מציגים נתונים בכל נושא – אגב, בכל העולם כשהמשטרה מציגה נתונים, ישר קופצים כל מיני אנשים ואומרים: רגע, אבל כן מדווחים, לא מדווחים – אני רוצה לבשר לכם, שמשטרת ישראל בודקת את עצמה כל הזמן, את נושא רמת הדיווחיות, כדי לוודא איפה ובמה יש לנו פערי דיווח. אומר כמה דברים. אחד, בכל הסקרים שאנחנו עושים – ואנחנו עושים סקרים ברמה של רזולוציה מתחנה ומעלה – התמונה הכוללת במשטרת ישראל היא ירידה בפשיעה, עלייה בדיווחים. זה עקבי, אנחנו בודקים את זה ברמת תחנת משטרה בסקרים שאנחנו עורכים באופן כללי.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

זה באופן כללי, אבל ספציפית?

ספציפית זה עוד יותר מהסיבה הפשוטה, שהמש"קים שלנו מחוברים ברמה משפחתית מה שנקרא למש"קים האשכוליים ולקבוצות הווטסאפ. אני לא מכיר מישהו שנפגע באיזה לילה, שמג"ב לא יודע שקרה משהו, כלומר: זה לא כמו בראשון לציון באיזה בניין, שמישהו החליט אם הוא מתקשר למשטרה או לא מתקשר למשטרה. רמת החיבור פה לקהילה היא מאוד מאוד הדוקה.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

גם במקרים שבהם אין ביטוח, ואז התועלת לפנות למשטרה יורדת?

גם במקרים שאין ביטוח וגם אם מישהו לא דיווח פורמלית למשטרה, מג"ב יודע מתוך השיח, מפני שבסופו של דבר הוא מחובר אל הקהילה ושמע שיש אירוע במקום כזה וכזה, ואנחנו מגיעים.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

ואז בלי פנייה אתם מגיעים ומטפלים, גם אם אין פנייה?

ואז מגיעים ומטפלים. קודם כל, יודעים שיש עבירה. יותר מזה אני אגיד, יש עבירות – אני אומר את זה גם בזהירות, אנחנו עדיין בתהליך בדיקה – שאנחנו מזהים עלייה משמעותית בדיווחיות על עבירות, שבעבר לא דיווחו למשטרה עליהן, כמו פלישות חקלאיות וכו', עדרים, שככל הנראה היו פערי דיווח בעבר, ולהבנתי יש עלייה מאוד משמעותית בדיווח, שנותנת אינדיקציה שבאמת המשטרה שם. אז קודם כל צריך להגיד, התמונה שעומדת בפנינו היא תמונה טובה. אנחנו יודעים להגיד מה מזה פשיעה חקלאית, מה מזה סכסוכים, מה מזה סחיטת דמי חסות. אנחנו מכירים את התמונה ויודעים לומר איפה אנחנו נמצאים.

האם אפשר להתקדם? התשובה היא כן. האם אפשר לעשות יותר טוב? התשובה היא כן, אם לצורך העניין יוסיפו עוד משאבים. בוודאי שכן, כמו בכל דבר. בסוף אנחנו מנסים למתוח איברים. המשטרה שלנו בסך הכול 31,000 שוטרים, הרבה מתנדבים, כ-30,000 מתנדבים, ואנחנו עושים את המיטב. האם אפשר לקפוץ עוד קומה, אני מדבר כרגע על העשייה המשטרתית? תמיד התשובה היא כן. האם אפשר לעשות עוד משהו בחיבורים? האם אפשר לעשות משהו עבור החקלאים? אלה סוגיות שהן פחות קשורות למשטרה, כמו ביטוח וכו'. אלה סוגיות לאומיות, שראוי בהחלט לדון בהן, וללא ספק משפיעות בסוף על החקלאי, אבל זו לא בדיוק הפריזמה של משטרת ישראל במובן של האחריות שלה. זה מבט כולל. אני מציע שמפקד מג"ב יציג את המצגת.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

לפני שנעבור למצגת של מג"ב, יש חברי כנסת שצריכים ללכת.

ממש שתי דקות חיים, חיים זה פשוט מקרה מיוחד.

תודה רבה. חברי הכנסת, המגזר החקלאי נתון במצב שניתן לכנותו "שדידה מתמשכת". השוד הוא של תוצרת חקלאית ורכוש חקלאי. בשנת 1980 נתפסו במארבים שהציבו אנשי מחלקת הסיור מג"ב ומשרד החקלאות 320 טונות של פירות, 440 טון של ירקות, 10 טון שעורה, 40 טון של חיטה, 90 טון של פירות, 284 כבשים, 12,000 עופות, 201,000 ביצים, שני טונות דגים. זה המבוא של החקיקה שחבר הכנסת אמרי רון ב-1981 ניסה להביא לכנסת ישראל, ואני אומר לפני 37 שנה. שימו לב, מדינת ישראל שיודעת למצות את הדין עם כל אחד ולהביא מהכספת הכי רחוקה בעולם את כל המידע ולפתח את כיפת ברזל – ואנחנו נמצאים 37 שנה באותם דיונים.

לפני שלוש שנים היתה פה הצעה לסדר שאיתן ברושי הצטרף אליה יחד עם מוטי יוגב, כשמוטי יוגב עדיין השתמש ב-D9 כחקלאי ולא להרוס דברים אחרים, היה פה דיון פורה מאוד. היה פה דיון. אני רוצה להתמקד רק בדיון הזה – לא באכיפה, לא בפרקליטות ולא במה שכולם הולכים לדבר, כי בסופו של דבר, אם אין נחישות של הממשלה וכל המשרדים לא מתאחדים כדי לטפל בסוגיה הזאת, זה ימשיך ועוד 37 שנה ימשיכו בדיונים האלה.

בתקופה האחרונה אנו חווים גל של הצתות שדות חקלאיים בעוטף עזה. ההצתות מבוצעות באמצעות עפיפונים הנושאים בקבוקי תבערה. נזקי ההצתות מכוסים על ידי מס רכוש, שהוא מעין ביטוח מטעם המדינה לנזקי רכוש בפעולות איבה, והחקלאים מקבלים את הפיצויים בהקדם. מצד שני, אנו חווים פעם אחר פעם הצתות של שדות חקלאיים, בתי אריזה, מבנים, כלי רכב ועוד. פעמים רבות הצתות אלה הן חוזרות ושיטתיות, והמטרה שלהן היא להתיש את החקלאים ולגרום להם לנטוש את הקרקע. פעמים רבות הנזקים שלהם גבוהים מהנזקים מעפיפונים. מדובר בהצתות שאינן רק על רקע פלילי, אלא גם על רקע לאומני.

אני רוצה לצטט מהישיבה השלושים וארבע של הכנסת העשירית ב-16 בדצמבר 1981. לפני כמעט 37 שנה קיבלה הכנסת הצעת חוק של חבר הכנסת אמרי רון להחמרת הענישה על הפשיעה החקלאית. בהצגת החוק שלו אמר אמרי: ולהוסיף צער על מכאוב, אין ביכולתו של החקלאי להשיג פיצוי על אובדן יבולו, שכן חברות הביטוח אינן מסכימות לבטח רכוש הנמצא תחת כיפת השמיים, ומה יעשה אותו חקלאי? האם יוכל לגדל שדה חיטה במחסן נעול? האם יגדל מטע בין חומות ובריח? ללא יבול וללא ביטוח, נשאר החקלאי קירח מכאן ומכאן.

אני לא אלאה אתכם. הבנתם את המסר, אבל אני רוצה לקרוא שלוש שורות, ובזה אני אסיים, מה שאמרתי בסופו של הדיון וכתבתי פה בדוח שהגיע גם לוועדת הכלכלה וסוכם לכל האנשים מתוך הדיון עצמו: מכובדי, הרב טאו מדבר על כך שהחקלאות ועבודת האדמה היא מצווה ביהדות, היא ללא ספק גם מצוות הציונות, ואל לנו לשכוח זאת. חקלאות זה העיסוק היחידי, שלא ניתן לארוז במזוודה. כל עיסוק אחר אפשר לארוז, ללכת ולהקים אותו מחדש במקום אחר. שדות, מטעים ופרדסים אי אפשר להכניס למזוודה. השורשים שלנו בקרקע, האחיזה העיקשת המבטיחה את הציונות האמיתית, זאת הנפרסת בכל חלקי מדינת ישראל היא החקלאות.

זה הסיכום שכתבתי לפני שלוש שנים, ואני רוצה להגיד לכם בסיכום – אחרי שבעה שבועות, שאני יושב מול עזה כמעט יום יום, רואה את החיטה נשרפת, רואה איך נקבעו הגבולות של מדינת ישראל, האחיזה העיקשת שלנו בקרקע, ואתמול ושלשום, איך קוצרים את החיטה מול העיניים של המחבלים, כאשר מאבטחים אותנו צה"ל ומג"ב וכל הכוחות – אני אומר לכם, אנחנו יכולים לעשות את זה, זאת רק נחישות של ממשלת ישראל. כל עוד היא לא תהיה נחושה, אנחנו יכולים להמשיך לדבר פה עוד 37 שנה.

תודה חיים, תיהנה באירוע שאתה הולך אליו.

אני ממש מתנצל שאני הולך לשגרירות גואטמלה.

הרי יש כאן שתי משקולות – יש משקולת ביטחונית ויש משקולת כלכלית, ולמשקולת הכלכלית יש השפעה דרמטית על העניין הביטחוני.

וגם הערכי.

ערכי אחר כך, אין לי בעיה עם ערכיות, בוודאי לא ברמה האישית, אבל באנו לכאן להיכנס מחוץ לאטמוספירה פנימה. יש כאן שלוש נקודות מרכזיות, ותיכף נרחיב בעניין של הגברת האכיפה והכלים הנדרשים. מג"ב מוכיח בצורה יוצאת מן הכלל, שכשנותנים לו את הכלים, הוא יודע לעשות את העבודה – החמרת הענישה, על כל המשתמע מכך, ונושא נוסף הוא הנושא הכלכלי, שמורכב משתי רמות, וכאן גברתי מאגף התקציבים עדי חכמון, סגנית ראש האגף, נכנס העניין של הפיצוי לחקלאים, אלה שכבר נפגעו ואין להם ביטוח. בלי שתי הנקודות האלה, אין מצב שאני מוכן להתפשר על משהו, והסברתי לך את זה עדי. הנושא האחרון זה הביטוח, על כל המשתמע מכך. די, אני לא מוכן יותר בשום פנים ואופן שאנחנו לא יוצאים מכאן עם הסיפור הברור הזה. אני יכול עכשיו להפליג במילים גבוהות – לא, יוצאים מכאן עם החלטה ברורה בשתי הנקודות המרכזיות האלה, וזה יהיה. אני אומר לך את זה אדוני כיו"ר ועדה בעל השפעה מרכזית פה. למרות גובהי, אני חושב שיש לנו פה יכולות לא קטנות בתוך הבית הזה, ודורית זה הכיוון. רק בבקשה, אני לא מאפשר בוועדה לסייד. אם את לא רואה שזה הולך לכיוון – אני רוצה לראות תשובות שחודרות את הקיר, לא "תראה", "נראה", נא לא לערבב אותנו, ואני יודע שכאשר את רוצה, את יודעת לתת את המכות בכל הכוח. בבקשה, גברתי.

קודם כל, אני מתנצלת, כי אני אצטרך לצאת והצוות שלי יישאר פה.

גברתי, אין שום בעיה, אחרי שתתני לנו את ההתחייבות.

אני אתן התחייבות, רק תיכף אגיד למה אני אתן התחייבות. קודם כל, אנחנו מודעים לנושא של נזקים בחקלאות ולהיעדר ביטוח. אני גם דיברתי עם איתן וגם עם התאחדות האיכרים, וגם היו מקרים ספציפיים, שבהם אנחנו הפעלנו את הסמכויות שלנו במסגרת מה שאפשר – וזה היה יותר רצון טוב מאשר באמת מניעים כלכליים – אז אנחנו לא מתעלמים מהנושא הזה. אבל זה לא סוג נזק שהוא מסוג הנזקים הרגילים שחברות עסקיות לוקחות על עצמן. לכן חייב להיות פה שילוב ידיים של כל הגורמים שנוגעים בדבר, כי יש פה נזקים שהם רגילים ויש פה נזקים שהם בזדון ויש פה נזקים שהם ברמה של אירועי טרור, ולכן חברות עסקיות פרטיות לא יכולות לקחת את זה על הכתפיים. אבל יחד עם זאת, אני חושבת ששילוב מלא של כולם, בהחלט יש לו מקום, ובלעדיו גם לא נצא עם תוצאה. לנו יש את הנכונות המלאה לעבוד.

אני רק רוצה לעדכן, שבשבועות האחרונים הקמנו שולחן עגול, במטרה למצוא פתרון ישים לבעיה הביטוחית – לתת מענה לחקלאים, כדי שהפתרון הזה יוכל לקרום עור וגידים. אנחנו יושבים על זה כבר כמה פגישות, ואני חושבת שאפשר להגיע למשהו. מתחיל להתגבש איזשהו פתרון.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

מי הפורום שיושב?

קנט היא חברה ממשלתית.

המנהל שלהם פה.

קנט היא חברה שמשותפת לממשלה ולחקלאים.

אז שלושת הגורמים האלה ביחד, אנחנו יושבים כרגע על הנושא הזה – אנחנו צריכים כמובן איזושהי תמיכה מימונית של הממשלה, עדי מהתקציבים תתייחס בעצמה; חברות הביטוח, כי הן נותנות ביטוח; קרן נזקי טבע, קנט כי היא גם גורם מתמחה ומומחה. כל אלה ביחד יכולים להיכנס לפעולה, ובתנאי שבכל זאת יהיה פתרון של אכיפה, שלכם, של כוחות הביטחון.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

בגלל זה דיון משולב.

אני כבר לא מרוצה מההתחלה. שולחן עגול זה אנשים מרוחקים אחד מהשני.

לא לא, תיכף אני אגיד לך למה לא. אנחנו גם מוכנים לחלופה נוספת, שתאפשר לקנט להרחיב את רישיון הפעילות שלה, כך שהיא תוכל בעצמה למכור ישירות לחקלאים ולהציע להם ביטוחי רכוש, שכיום היא לא משווקת להם. כלומר, להפוך אותה לשחקן יותר פעיל בתחום הזה. כמובן שקנט היא בין היתר מתוקצבת, לכן הדרישות שיעמדו מאחורי זה הן נושאים שדורשים תקצוב.

דבר נוסף – ואני חושבת שזה הכיוון שנלך אליו בסופו של דבר – זה שיתוף פעולה בין החברות הפרטיות וקנט, כלומר שהחברות הפרטיות ייתנו ביטוח לנזקים שהם נזקים מן המניין, שהן יודעות לנהל את הסיכונים שלהן, וקנט תיתן את המענה לאותם נזקים שהם נזקים שחורגים מהנזקים הרגילים שחברות עסקיות יכולות לקחת עליהן, ולכן ביחד בסוף היום יהיה מענה ביטוחי, שכיום קיים פחות. אבל אם האכיפה תהיה מתאימה, גם תהיה לנו תחרות, כי כולם ירצו לבטח את הסקטור הזה. אם עסק הוא רווחי, אף אחד לא מעוניין שלא - - -

דורית, תרשי לי להתפרץ.

תן לי לסיים. אני לא אוהבת שולחנות עגולים שאין להם - -

-- תכליתיות.

יפה. אני בטוחה בזה, לפחות מצדנו וגם מאגף תקציבים, כולנו נחושים להגיע לפתרון. זה לא עניין של חודשים או של המושב הבא של הכנסת או משהו בדומה לזה. אני חושבת שצריך לתת לנו לעבוד, להציג לכם את תוצרי העבודה הזאת ולהיות במעקב שוטף, כדי לתת פתרון לשוק.

אל"ף, תודה. את כל אשר אמרת, איך אומרים? עשיתי את העבודה לפני כן. אני יודע בדיוק מה אגף תקציבים עומד לומר, מה אתם אומרים ומה קנט אמורה לעשות בתוך התהליך הזה. תאמיני לי, באתי מוכן. מתן השרביט לך כדי שתפתחי את הדיון היה כי את ציר מרכזי מאוד. את כל הבעיות אנחנו יודעים. הכול בסדר, אני רוצה כאן התחייבות. עדי חכמון כאן יושבת ואגף תקציבים יודע במקרה הזה להסתכל על המקום - - -

לא רק במקרה הזה.

תגידי - - -

עשה לי טובה, באנו לפה לקבל תוצאות, לא לדקלרציות.

הם נתנו כבר ב- - -

אני מבקש לצאת מכאן, כשאת אומרת: אני לוקחת על עצמי, לצד החברים שלנו, לתת מענה ביטוחי טוב והולם בלוח זמנים שלא יעלה על שלושה חודשים. אני רוצה לקיים דיון נוסף לפני יציאתנו לפגרת הקיץ.

סוף יולי.

אין מצב, שגם אם זה כבר לא הכול חלוט וגמור, אבל אנחנו יודעים לבוא לכאן ולראות את הדברים ולספור אותם, ולא לדבר גבוהה-גבוהה. עדי, את יכולה בבקשה להשלים?

כן, אני אשלים את מה שאמרה דורית, ואני מתחברת מאוד למה שהיא אמרה. כמובן שהדברים הם שלובים ביחד, זאת אומרת: הוצגה על ידי השר לביטחון פנים לפני כשבועיים תכנית, עכשיו גם המפכ"ל דיבר עליה, והתוכנית הזאת הכרחי שתתחיל להתקיים, כדי שנוכל להתחיל לבטח, כי אחרת הביטוחים יהיו מאוד יקרים וזה לא ייתן שום דבר.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

דבר אחד צריך להבין, אי אפשר להתעלם מהמציאות, ואת זה אני אומר דווקא לך. העולם כמו שהוא היום הוא חסר ביטוח מהסיבה הפשוטה שזה לא כלכלי. אם זה היה כלכלי, היה ביטוח, ולכן דורית, אם תישארו במודל הכלכלי בלי שתשימו כסף, לא עשינו כלום. אני מאוד מזדהה עם מה שאמר פה איתן, אבל חייב להיות כסף ממשלתי למקומות שזה לא כלכלי, וזה מה שהוא התכוון, אם זה לא היה ברור.

חבר הכנסת קיש, ערבות מדינה 60 מיליון שקל, הכול מסתדר.

במסגרת דיוני התקציב במשרד החקלאות לשנת 2019 הנושא הזה אכן עלה והוקצו 17 מיליון שקלים לפיילוט.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

נזק של מעל מיליארד שקלים בחקלאות.

17 מיליון שקלים – זאת היתה הדרישה שעלתה על ידי משרד החקלאות, והדרישה הזאת נענתה במלואה, 17 מיליון שקלים. חבר הכנסת כבל, דיברנו על זה גם, לאור הדברים שהוצגו ולאור העובדה שהדברים באמת משולבים, וכבר עכשיו אנחנו רואים שיש כוונה לטפל בכל הנושא של ביטחון פנים, יחד עם זה, אנחנו נקדים את הכסף שהוקצה לשנת 2019 לשנת 2018, אבל כמובן שמה שאמרה דורית, אנחנו נצטרך לשבת ולראות יחד עם קנט ויחד עם דורית.

הצעת משהו, אמרת לי: את רוצה התחייבות? אני מתחייבת שבפרק הזמן שהקצית לנו, אנחנו נגיע לפתרון הולם.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

שייתן מענה לחוסר ביטוח שהוא לא כלכלי, כי אחרת מה עשינו.

אני רוצה לסכם, שהדברים ייאמרו בצורה ברורה. הרי בסוף בסוף, אם הפרמיה היא כל כך גבוהה, לא עשינו כלום. גם בדברים שאת אמרת דורית, ברור הוא שחייבת להיות מעורבות מסיבית של הממשלה כמי שנותנת את המסד עבור החקלאים בכל העניינים, כפי שאתה אמרת.

לכן אני רוצה לחלק את זה, כדי שיהיה ברור. השולחן המשותף הזה – ואני מתכוון להיות חלק ממנו, אני כבר אומר לכם את זה - אני רואה בעניינים החקלאיים, כמו גם בעניין המים אנחנו נכנסים למרתון דיונים כדי לסיים את זה, אותו דבר, כי אני רוצה לוודא שבאמת הדברים מתקדמים לכיוון הזה. השורה התחתונה ברורה, בהמשך למה שאמר חברי יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, שעכשיו לא שולחים את החקלאים למקומות שזה לא הולך להסתיים, אלא שהמדינה מבינה שהמשמעות של יצירת ביטוח עבור החקלאים, שישתלם להם להיות חלק מהתהליך הזה, כמו שאנחנו הכרנו דברים דומים מקרן ביטוח נזקי טבע, כשהייתי במשרד החקלאות, ויש כל מיני עניינים כאלה ואחרים. זאת צריכה להיות ההתחייבות בעניין הזה. אם לא, אלה מילים ריקות מתוכן, וצריך שהדברים האלה ייאמרו בצורה ברורה. באנו לכאן כדי שבאמת ננעל את הדברים, ואני יודע שיש אצלכם רצון, ואני מודע לעובדה שצריך גם להגדיל את האכיפה. אין כאן ויכוח, בשביל זה כל השולחן הגדול הזה. אני לא זוכר מתי שולחן כזה גדול ורחב התכנס סביב הנושא הזה.

הדברים האלה צריכים להיות שלובים אחד בשני, כי אם לא יהיה טיפול בצד של האכיפה, הביטוחים האלה יהיו כל כך גבוהים - - -

את זה אמרתם גם על הבתים בחיפה? - - -

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

אני רוצה לשמוע את מג"ב. אצלי יש נוהל בוועדה, ארבעה שקפים. תבחר את הארבעה שקפים החשובים. תתמקד בעיקר, ארבעה שקפים, לא יהיה לנו זמן ליותר מזה.

קודם כל, בוקר טוב, אני אשתדל לצמצם. השקפים יועברו בסבב ואנחנו רק נציג את הדגשים בכל נקודה. רבותי, בפתח דבריי – ואני מצטרף למה שאמר פה המפכ"ל אנשים לא אוהבים לראות נתונים – אנחנו נשתדל לעשות את זה ברצף, אבל אני אומר שלמרות התוצרים החיוביים של הפעילות, מבחינתנו כל אירוע שלא הצלחנו להגיע לאותו חקלאי שנגרם לו נזק וחרב עליו עולמו, מבחינתנו זה חוסר הצלחה וצריך לקחת את זה בחשבון. אנחנו צריכים לראות איך כן מוצאים את הפתרון להשלמה של התמונה. ככל שהתמונה נראית חיובית וורודה מבחינת העשייה, היא עדיין לא מגיעה לקצה מבחינת אותם חקלאים שנפגעים. מפה, אחרי הפתיח, אני אמשיך.

ניצב שבתאי, אתה בכוונה קראת לזה פשיעה חקלאית ולא טרור חקלאי? כי יש את שני הדברים ביחד, ואנחנו מדברים על טרור, ועם טרור אתם אלופים.

גברתי, תאפשרי לו להציג את מה שהוא יודע. אם אחר כך יש לגברתי דברים נוספים - -

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

אחרי המצגת נשמע.

מאחר ואני מצמצם שקפים, אני מצמצם בסעיפים בשקפים. בשקף הזה אני אתמקד פה רק בחלק האמצעי של השקל, של ההגדרה של הפשיעה החקלאית שמדברת על גניבת בעלי חיים, גניבת ציוד, גניבת תוצרת חקלאית וגרימת נזק לחקלאי. זו מבחינתנו ההגדרה של הפשיעה החקלאית.

אם אנחנו מסתכלים על ציר הזמן, בעשור האחרון יש ירידה של 64% משנת 2006 עד היום במגמת ירידה. היה איזה פיק קטן ב-2016 ויש ירידה נוספת.

איזה ירידה? סדר גודל.

לצאת בקריאות ביניים לא מבוססות.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

אל תתייחס, אנחנו שומעים מצגת בשקט. תנו לו לסיים את המצגת שלו, ואחרי זה חברי הכנסת וגם הציבור יוכלו להתייחס, אל תפריעו.

אני מאלה שלא נותן לעובדות שלא לבלבל אותו, אני מתייחס לעובדות כלשונן.

גם אנחנו.

מצוין.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

ניצב שבתאי, אל תתייחס לאף הערה שנשמעת. אתה מנהל את הדיון אתי כרגע, וזה הכול.

אם אנחנו מדברים על חלוקה לנושאים, ודיברנו מקודם על סוגיית הדיווח, אנחנו מדברים כרגע על עלייה של 300% בדיווחים בשנה האחרונה. אם אנחנו מדברים בעיקר על נושא של פלישות לשטחי מרעה, אנחנו מייחסים את העלייה בכמות הדיווח בעיקר לשומר החדש, עם המעורבות שלהם בשטח. היום כל אירוע, יודעים לפנות או אליהם או למש"קים.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

מה שאתה סופר פה זה רק תלונות, או אם שמעת דיווח, כמו שאמר קודם המפכ"ל, אתה גם מכניס את זה לפה?

כל דיווח שנכנס ואני מטפל בו.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

אז לא רק פתיחת תלונה במשטרה אתה מדבר.

לא, כל מה שמדובר, מדובר על תיקים. מה שאמר המפכ"ל, אם יש אירוע, מגיע המש"ק, בודק במה מדובר, ואם יש פה מקום לפתוח תיק, התיק נפתח.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

גם אם מישהו לא מתלונן?

בדרך כלל אתה יוזם את התלונה.

נודע למשטרה. יש איזה אגדת עם שצריך להתלונן.

אבל אדוני המפכ"ל, במקום מתלוננים? במקום, קרה הפשע?

נודע למשטרה, זה החוק, ולכן המשטרה לא מחכה לתלונה כדי לפתוח בחקירה, אם וכאשר נודע לה. בנושא החקלאי, קשה מאוד לפספס את הנודע, זה לא בניין מגורים של 40 קומות בראשון לציון.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

זה השקף האחרון? עוד אחד.

לא לא, אנחנו דיברנו על סעיפים בתוך השקפים.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

ארבעה שקפים. אם לא הבנת אותי, אני אבהיר עוד פעם, ארבעה שקפים. אם אתה רוצה, תמשיך בלי שקפים, אבל שקפים לא יהיו יותר.

אני אדלג, זה שקף אחד לפני השקף האחרון. אם אנחנו מדברים על מגמת הירידות, אם אנחנו מדברים על גניבות ראשי הבקר, רבותי, יש פה מהפכה בכמות התפיסה והעשייה. אי אפשר להגיד היום שהמצב זהה. יש לנו ירידה של 74% בכמות ראשי הבקר. אם אנחנו מדברים במספרים, מדובר פה במעל ל-1,500 ראשי בקר פחות בין שנה לשנה. כל חקלאי יודע לתרגם במובן פרטני מה זאת המשמעות של כמות כזאת.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

מה זה ינואר עד אפריל? רבעון 16' מול רבעון 17' מול רבעון 18'?

כן. ירידה – היתה בין 2016 ל-2017. מתחילת השנה ברבעון יש לנו ירידה של 74% נוספים.

אבל כל שנה יש רמדאן, בחייכם.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

האם 16' היתה שנת peak ברמת הפשיעה, או שהיא משקפת את המצב בעשור לפני 16'?

לא, 16' לא היתה peak. היתה עדיין מגמת ירידה, אבל אלה עדיין כמויות - - -

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

אבל אלה הרמות, זאת אומרת אנחנו לא באיזה גל.

ב-16' עדיין היו כנופיות. אנחנו שינינו את שיטת הפעולה, וזה מה שהביא לתוצאה.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

מה נקרא אצלך מאפיין כנופיות?

מה מאפיין כנופיה? אני אתן דוגמה של פרשת 300 שהתחלנו איתה ב-2016, כנופיה שלהערכתנו גנבה יותר מ-800 ראשי בקר בכל רחבי מדינת ישראל.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

זה ממש פשע מאורגן.

פשע מאורגן לכל דבר, ופה זאת עבודה על כנופיה כמו משפחת פשע עם כל האמצעים הטכנולוגיים של משטרת ישראל והיחידות המיוחדות, ובסוף מעצר של החוליה בשטחים, וחלקה נעצר במרדף שבו כמעט הרגו לנו כמה שוטרים בכביש 6. בסופו של דבר, החוליה הזאת, ברגע ששמת את האצבע בנקודה הנכונה, השפיעה על כל הגניבות.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

זאת אומרת, אתה רואה את ההיקפים הגדולים נובעים מפשיעה מאורגנת כנגד החקלאים, ממש ככה, זה לא שמישהו נכנס, זאת פשיעה מאורגנת וממוקדת.

אבל למה ההתעקשות להמשיך לקרוא לזה פשע ולא טרור?

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

תני לו לסיים, יש לך עוד שקף אחד, בבקשה.

דיברנו על הירידה. בשקף הזה אני רוצה להדגיש גם שאחרי הירידה שדיברנו עליה 84% מהגניבות נדדו למגזר הערבי, כלומר: אם עד עכשיו אנחנו מדברים על הכמות הזאת שאנחנו עומדים עליה, 84% נדדו למגזר הערבי.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

אתה אומר שיש עלייה בגניבות במגזר הערבי.

חיובי – 34% עלייה במגזר הערבי בנושא של הגניבות, וגם שם עכשיו אנחנו עושים את כל המאמץ לתת מענה.

שם רק גונבים או גם שורפים?

הנתונים כוללים את כלל הפשיעה החקלאית, כולל המגזר הערבי. אנחנו זיהינו, אמנם בהתחלה בזהירות דיברנו על זה, אבל ככל שחולף הזמן, אנחנו מבינים שזאת באמת מגמה, שאמנם יש ירידה בסך הכול, אבל בתוך הירידה הזאת יש עלייה במגזר הערבי, כלומר: יש נדידה של הפשיעה מהמגזר היהודי למגזר הערבי. לכן נשאלנו פה למה אנחנו קוראים לזה פשיעה חקלאית. אני רוצה להסביר את זה. כשאנחנו מסתכלים על התמונה, זה נראה ברמה של ביג דאטה, לא ניתוחים של case אחד או שניים. זה נראה בדיוק כמו פשיעת הרכוש, זאת כלכלה אלטרנטיבית, שמתנהלת במקביל לכלכלה הלגיטימית. כמובן שיש נקודות ממשק, זאת אומרת: אנחנו רואים את הבקר שנגנב, איך הוא מוצא את דרכו אחר כך למשחטה, שאחרי זה הולכת למסעדה בתל אביב. אנחנו רואים את זה, אבל זאת כלכלה אלטרנטיבית, כלומר: יש צד ביקוש וצד היצע, ויש מישהו שמזמין את הזן הזה של האבוקדו בכמות הזו והזו, ככה זה עובד, וזה לא איזה כנופיה שמישהו הלך להביא משהו.

אז מה עם הוונדליזם והשריפות?

אני אתייחס גם לזה. כלומר, יש חשיבות להבין את זה נכון כדי לפעול נגד זה נכון, ולכן אנחנו מטפלים היום גם בצד הביקוש, ולא רק בצד ההיצע, כדי להוריד את התופעה, כי בסוף תפקידנו להוריד את התופעה, ולא רק להכניס אנשים לכלא. חלק מהטיפול של הדבר הזה זה להגיע אל המשחטות הפרוביזוריות האלה. זה בעצם לקחת את כל התופעה, כמו שאנחנו עושים בגניבת רכב, כשמטפלים במשחטה ובחלפים, כי בסוף אתה צריך לטפל בשוק כדי להוריד את העבירה. לכן אנחנו קוראים לזה פשיעה חקלאית, ככל שאנחנו רואים שהתופעה היא תופעה כלכלית, והנדידה למגזר הערבי היא ההוכחה, שפשוט כאשר אנחנו טובים יותר כי המודלים שיש לנו במגזר היהודי - - -

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

השאלה אם אתה לא רואה מהלכים שהם לא כלכליים, אלא פשיעה כטרור?

כן, שהיא בבסיסה פשיעה לאומנית.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

בדיוק, שאין לה ערך כלכלי.

ניסיון לקעקע את החקלאות, לייאש חקלאים לנטוש את האדמות.

יש כמה נדבכים. ראשית צריך לומר, העובדה שהפשיעה – ובוודאי זו הפלסטינית – הולכת אל המגזר היהודי ואפשר לראות בזה ממד לאומני, זה די ברור, בסופו של דבר מי שחוצה את הגדר ובא לעשות פשיעה חקלאית, זה ברור שהוא לוקח בחשבון מה שהוא עושה, והוא לא ייטה לעשות את זה לחברו, כי קודם כל יש פחות מה לגנוב שם, ושנית ברור שהממד הזה הוא ממד שאפשר לראות בו את זה.

אנחנו מבודדים, היכן שאנחנו רואים שזה מתנהל כמו פשיעת רכוש, שזה הרוב המכריע של האירועים – זאת פשיעת רכוש, כואבת, מיוחדת, ייחודית, צריך לטפל בה, אבל היא פשיעת רכוש. על זה יש עוד נדבכים – אחד מהם זה הנדבך של סחיטת דמי חסות. אנחנו זיהינו שבאזור החקלאי שהיה מוכה סחיטת דמי חסות וטיפלנו, זה ירד ונעלם. באזור הצפון זה קיבל טיפול מאוד יסודי בעניין הזה, זה ירד ואפשר לראות שהתופעה הזאת דעכה, כמות המקרים שראינו שהפגיעה היתה חקלאית, אבל היא קשורה לסחיטת דמי חסות.

דבר שני שיש אלה סכסוכים, ואנחנו מזהים אותם. אני לא רוצה לפרט, כי אלה נושאים שמטופלים בפריזמה פלילית, סכסוכים שגם הם משפיעים כמובן על היזקים, זה מזיק לזה וזה מזיק לזה, חלקם אפילו מתבררים בבתי משפט. זה נדבך שני.

הנדבך השלישי, אנחנו לא יודעים במה מדובר, יש איזשהו היזק, ותמיד נמצאים ומרחפים באמצע גם ההשערה האפשרית הזאת, שמישהו עושה פגיעה שקשורה ללאומני. לפעמים זה מאוד ברור, כשזה קורה מבקבוקי התבערה למלפפונים בדרום, ולפעמים זה פחות ברור.

גם כששורפים בית אריזה זה מאוד ברור.

אנחנו בעניין הזה מהודקים גם עם שב"כ, כי בסופו של דבר המודיעין לא יבוא מהכיסוי שלנו לכנופיות, ולא מהכיסוי שלנו מעברייני הרכוש, אלא מכיסוי של מי שרוצה לעשות טרור בעניין הזה. צריך לומר, שהתמונה שכרגע אנחנו רואים, כולל ההיזקים, לא נוטה לעניין הזה. הרוב הוא כלכלי, ואנחנו מתייחסים לזה במלוא הרצינות, אבל תמיד זו אופציה, בוודאי כאשר נמצאים באזור סיכון שקשור להצתות מבחינת הצתות וכו'.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

מילות סיום בבקשה.

אני לא אציג את השקף, אתם רואים מול העיניים את התוצרים של שנת 2017 מבחינת העשייה. מה שהביא לכל התוצרים האלה – על 36 פרשיות, מתוכן 14 פרשיות חקלאיות, יש פיצוח של 61 יעדים, מתוכם 32 יעדים חקלאיים; הוגשו 149 כתבי אישום בתחום הפשיעה החקלאית, 90 חשודים נעצרו עד תום הליכים בתחום הפשיעה החקלאית והיה חילוט של רכוש בסך של שישה מיליון שקלים מאותן פרשיות שטיפלנו בהן. מה שהביא לכל העשייה הזאת זה תהליכים שהוביל המפכ"ל, בגיבוי של המשרד. ביצענו שני שינויים ארגוניים: אל"ף, הקמנו את מרכז הבינה, את המרכז הסיגינטי. היום במג"ב יש סוג של להב, להב לטיפול בפשיעה החקלאית בראייה ארצית מקצה עד קצה, מהדרום עד הצפון. כל הפרשיות מנוקזות ומטופלות, ויש לנו הכלים הטכנולוגיים לטפל בפרשיות האלה, ופרשיות כאלה לא היו יכולות להגיע לסיום של כתבי אישום בלי כל האמצעים שהוקצו לנו על ידי המשטרה לטפל בפרשיות.

במקביל, הוקמה חטיבה טקטית שנותנת מענה בהרבה תחומים, אבל בעיקר בתחום הפשיעה החמורה, ובפשיעה החקלאית, במקומות שצריך להפעיל אמצעים קצת יותר מתוחכמים וכחות יותר מבצעיים, נותנים את אותותיהם בשטח וזה חלק מהתוצאות.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

תודה רבה. אנחנו נעבור לשמוע גם את חברי הכנסת וגם גופים ואישים מהציבור.

אני מבקש גם מהחברות ומהחברים שלי ובכלל, הרצאות זה בסדר גמור, אבל אנחנו רוצים להגיע בסוף לכדי מעשה. חשוב לנו בעיקר לשמוע אישי מקצוע נוספים, שאמורים לתת לנו את הנעילה ואת הפתרונות. משרד המשפטים פה? אני מציע שגברתי לאט לאט תתחיל להתקדם, כי נרצה לשמוע התייחסותכם. איתן ברושי בבקשה, ולאחר מכן אני אאפשר לאבו וילן ולדובי לדבר.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

גם מנכ"ל המשרד לביטחון פנים נמצא פה ורוצה לדבר.

חבריי יושבי הראש, חברי הכנסת והאורחים המכובדים, על מנת לקצר, לא אמנה את כולם. אנחנו נמצאים בתוך מחדל גדול. לא היינו צריכים להגיע לרגע הזה, צריך להגיד את האמת. יש כבר אין סוף דוחות של כולם, כולל מבקר המדינה, וכל אחד מהיושבים בחדר יודע שכשאתה נמצא ברגע נחות, צריך לצאת ממנו הכי מהר שאפשר. אנחנו ברגע הנחות הזה יוצאים לאט מדי, מאוחר מדי.

אמנה דוגמה או שתיים, למשל יצאה מפה עדי חכמון. חבריי יושבי הראש, איתן ויואב, תקשיבו טוב. החוצפה הזאת שהם אישרו תקציב ל-2019 – אנחנו עם גניבות והחקלאים מדממים וזועקים, והאוצר אישר תקציב חד-פעמי לא בבסיס התקציב, מותנה בתקציב החקלאות, שדי קשה לו עם זה, ב-2019.

יושבת פה דורית ועכשיו מחליפים אותה. כולם יודעים, קיש וכבל תקשיבו טוב, כולם יודעים שמנהל ביטוח קרן נזקי טבע, שדורית אמרה לי שרק הוא יכול לפתור את הבעיה, אמר כבר לפני חודשים רבים: אני צריך 60 מיליון שקל, ואני פותר את בעיית הביטוח. עדי חכמון בקושי מבינה באוצר, היא כבר רוצה להבין באכיפה? היא עושה תכנית כוללת? יש בישראל ראש ממשלה.

מיותר.

אז אני חושב שמותר לי להגיד מה שאני חושב. הם עושים לנו נזקים גם בדברים אחרים.

בלי להעליב.

מיותר, מיותר.

אני חושב שראש הממשלה קיבל מאתנו, ממני פעמיים פנייה. אני יודע שמשרד ראש הממשלה הגיע למסקנה סוף סוף שהוא צריך לעסוק בזה. הוא חייב להביא את זה להחלטת ממשלה ולקבינט.

עכשיו אני רוצה להגיד לך אדוני המפכ"ל, אני מעריך את כל מה שאתם עושים. אתה אמרת פה מה שאנחנו אומרים כל הזמן: כשיש אירועים ביהודה ושומרון ובירושלים, אתם חושפים את המגזר החקלאי והכפרי, כי מג"ב הולך למקומות הקשים. אתה מדבר על פתרון בעוד תקופה. אני אומר לכם, זה לא היה צריך להגיע לרגע הזה. צריך לקבוע רף כוחות, שלא מורידים אותו כמו במקומות רגישים אחרים.

עם כל הכבוד לשומר החדש, חבריי פה, אתמול אומר שר החקלאות מעל דוכן הכנסת: נתתי להם שני מיליון שקל. קודם כל, תודה רבה, אבל זה לא במקום מג"ב. חסר כוח אדם? תקימו עוד יחידה במג"ב.

לא, ללא קשר, שני מיליון שקל לא היו לזה.

משפט אחרון איתן ברושי.

אדוני המפכ"ל וחבריי במשרד המשפטים, אני חושב שהשאלה אם זה טרור לאומני או לא היא לא שאלת הכוונה אלא שאלת התוצאה; ושאלת היכולת והתוצאה אומרת שזה טרור לאומני, למה? כי עוזבים את השטחים, כי יש פחות חקלאים, כי יש פחות תוצרת, הם משיגים את המטרה. אם אתה מביא אחרי חצי שנה רב טרוריסט מטובא-זנגרייה, מיריחו, אז מה עכשיו שריפה בבית אריזה, זה טרור כלכלי או לאומני?

אני מבקש מכם, אל תתחמקו מהכרעה, זה טרור לאומני לאומני, והגיע הזמן שתגידו את זה, וככה נטפל בזה. תודה.

תודה על הדיון ותודה על הנתונים שהוצגו על ידי המשטרה. הכיוון הוא נכון בחשיבה, שיש כאן פשיעה מאורגנת. הפשיעה המאורגנת הזו מעולה גם בפשיעה לאומנית, ולכן חייבים כל שטח מעובד שנעזב, זה בנייה בלתי חוקית, זאת מכירת קרקעות, וזה בעצם לעבוד הפוך – המדינה הזאת לא היתה קמה בדרך הזאת, ואתם יודעים את זה. באמת כששורפים בית אריזה או ציוד חקלאי, זה לא בא מהמקום, הם לא נהנים מהטובין הזה. הם שורפים את זה כדי לעשות נזק.

אני גם רוצה להזכיר לכם – ואתה אדוני המפכ"ל בטוח מכיר את זה – שגנבי הרכב שעשו הסבה באינתיפאדות גם הפכו להיות אחר כך אותם טרוריסטים, אז המרחקים האלה, הכסף משמש וגם מניע את גלגלי הטרור, זה לא רק העניין הכלכלי.

כמו שיש כוח שמטפל בפשיעה כלכלית, צריך פרקליטים מיוחדים שידונו בפשיעה חקלאית, שיבינו את השטח, זו לא אותה התמחות, צריך גם את זה. כדי שכתבי האישום האלה יבשילו למשהו והענישה תהיה אפקטיבית ומרתיעה, צריך שיהיו פרקליטים ובתי משפט, שתהיה להם גם סקציה של התמחות. אותו הדבר עם כוחות המשימה של מג"ב.

סיכול טרור זה ביטחון פנים. יש כאן מספיק משרדים, שיכולים לעסוק בעניין הזה. אני חושבת שהמשטרה עם מג"ב, מעבר לכל הדברים הללו של החקלאות כערך והעניין של הביטחון התזונתי, רואים שיש ירידה משמעותית בעיסוק בחקלאות, שממוצע הגילאים של העוסקים בחקלאות הוא 60, שיש הזדקנות של החקלאות.

עוד מעט 70.

וזה ממש ממש מצער. אנחנו מאבדים משהו מאוד מאוד חשוב מהמדינה שלנו. זו פגיעה אנושה בביטחון שלנו, וגם אנחנו רואים שגם בסופו של דבר החקלאים ייקחו את החוק לידיים, וכמו שהיו מקרים של חקלאים שהיו צריכים להגן על ביתם ויצאו עם נשק וירו, בצדק, כדי להרוג את אותם אנשים שאנחנו לא יודעים אם באו רק לשרוף או באו לרצוח ולהרוג, זה יהיה המצב. לכן צריך להתייחס לזה. כן המפכ"ל, פשיעה מאורגנת, אבל גם פשיעה לאומנית, זה הולך ביחד במקרה הזה.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

תודה רבה. אני רוצה לשמוע את מר משה אדרי, מנכ"ל המשרד לביטחון פנים.

בוקר טוב גם ליושבי ראש, לחברי הכנסת ולחקלאים היקרים. אני יכול להגיד שהשר לביטחון פנים גם שם את התעדוף של הפשיעה החקלאית במדיניות שלו גם למשטרה וגם למשרד, לאור האירועים האחרונים, ואף כינס את ועדת השרים למאבק באלימות – יחד עם שרת המשפטים, שר החקלאות, סגן שר האוצר וסגן שר הביטחון. אני חושב שהיתה ועדה חיובית שכולם נרתמו אליה, במטרה להגביר את הביטחון האישי בקרב החקלאים.

המשרד אישר את התכנית לחיזוק הביטחון האישי במרחב הכפרי וברשויות הפריפריה במהלך השנה בתקציב של 35 מיליון גם גידור וביטחון מיגון פיסי וגם מצלמות.

17'-18', לא 19'.

גם ל-19' יש. הרחבת תכנית השיטור המועצתית למועצות האזוריות. יהיה פיילוט שאנחנו נקדים אותו ל-2018, שתי מועצות בדרום ושתיים בצפון ב-28 תקנים, ואני חושב שזה מהלך שגם השר וגם המפכ"ל רואים לנכון כדי לקדם את הנושא של הפשיעה החקלאית.

לגבי התבחינים לזכאות לכלי ירייה, הוגשו 400 בקשות שאושרו על ידי אגף כלי ירייה במשרד גם לחקלאים, וזה דבר חיובי ונכון.

סוכם עם האוצר להקדים את התקנים של 2019 ל-2018 בנושא של המאבק בפשיעה הפלסטינית במחוז ש"י, שגם לה יש חלק בפשיעה החקלאית.

נושא של קנסות מנהליים, מתבצעת עבודה מול משרד המשפטים להסמיך שוטרים להטיל קנסות בפשיעה החקלאית, ואנחנו גם העלינו את הרעיון שסכום הכסף יועבר לקרן לפיצוי חקלאים, ואז אפשר יהיה לעשות את האיזון; וגם ביקשנו שזה יהיה לעבירת הסגת הגבול, שעד היום היה קשה בהוכחה בהיבט של הראיות הפליליות, ולכן זה משהו שאנחנו חושבים שצריך לקדם אותו.

סוכם גם בוועדת השרים, שהפשיעה החקלאית תהיה במאבק לפשיעה החמורה, ומכוח זה יוקם גם כוח משימה ייעודי מודיעיני אל מול הפשיעה. אני חושב שגם המפכ"ל תמך בעניין הזה, ואפשר לקדם את זה. אמנם זה תהליך קצת ארוך, אבל שרת המשפטים אמרה שהיא תקדם את זה כמה שיותר מהר.

יחד עם משרד הביטחון, אנחנו גם בוחנים – והגשנו את הבקשה הזאת – הגברת המתנדבים. זה אומר שאנחנו רוצים שמתנדבי מג"ב יקבלו ימי מילואים, ואז אפשר יהיה לתגבר במקומות שלוקחים את הכוחות למשימות אחרות ברמה הלאומית.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

הדבר הזה מתוקצב?

ברגע שזה יאושר על ידי שר הביטחון, אנחנו יכולים לאשר ימי מילואים, כמו שנעשה פעם בביטחון ירושלים, כשיש משימה לאומית, אפשר לאזן את זה.

זה אחד הדברים היותר חשובים.

מה מונע ממנו עכשיו לאשר את זה?

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

הדיון היה לפני שבוע, הוא צריך לאשר. אני לא יודע איפה זה עומד.

בנוסף לזה, גם ביקשנו ממשרד המשפטים להרחיב את הבדיקה של חברות השמירה בהיבט המודיעיני, כדי שנוכל לדעת גם מי עומד מאחורי החברות האלה.

המשרד בסופו של דבר קידם הרבה מאוד משאבים מ-2019 ל-2018, כדי לסייע ולטפל בפשיעה החקלאית.

תודה. אדוני המנכ"ל, קודם כל ברכות, אני מאחל לך שתהיה לך הצלחה מכל הלב. אני רק אומר, בצד שלכם, בסוף בסוף זה עניין תקציבי. אני מכיר את העבודה של מג"ב מקרוב, אין מה לעשות, מבלי להיכנס עכשיו לפשיעה חקלאית או פשיעה לאומית שזה דיון אחר, בסוף בסוף התוצאות שניכרות בשטח מהעבודה של מג"ב, כשנותנים להם את הכלים לעשות את העבודה, הם יודעים לעשות אותה. יש מחסור, שאלו כאן גם חברי כנסת, כי בסוף בסוף זה גם אנשים מיומנים שיודעים לעשות את העבודה.

אדוני המפכ"ל, ממה שלפחות למדתי – אינני מתיימר להכיר את הדברים עד כדי כך מקרוב – העובדה שאנשי מג"ב הם ת"פ של הכחולים בכל התחנות השונות, ובאופן טבעי אנחנו מכירים את זה, יש לך זרוע תחת היד, אתה רוצה להתמודד עם הדברים היומיומיים שלך, ואז היכולת שלהם לטפל במשימות שבהן הם מיומנים יותר מכל אחר הופכת להיות נמוכה יותר.

התשובה היא הפוכה, הנתונים מראים שבדיוק להפך. עשינו שינוי ארגוני ובזכות זה הוצגו התוצאות. יש פה ממ"ז שחווה את זה., יש פה מפקדי מג"ב בתחנות שחווים את זה. בשורה התחתונה, אפשרנו למג"ב להפסיק להתעסק בנושאים שאין להם מיומנות, כמו נושאי שיטור יומיומיים, ואפשרנו להם להתמקד בפשיעה החקלאית בצורה משימתית, ולכן מופיעות פה התוצאות. מי שרוצה לדבר על פיקוד ושליטה, נעשה דיון על פיקוד ושליטה.

אוקי אדוני המפכ"ל, ולו רק, איך אומרים? שזה ברור מאליו. האמירה שלך היתה חשובה מאוד. אתה יודע, עכשיו בלי להיות בפיקוד ושליטה, נוכל גם לבדוק את זה בהמשך. חשוב שהדברים האלה ייאמרו.

מנכ"ל משרד החקלאות, בבקשה.

אני אתרכז בעיקר בנושא של הביטוח ובסוף אגע בנקודות אחרות.

מה שחשוב לי אדוני המנכ"ל, ואתה יודע שאני התעקשתי שתגיע, אני רוצה שאתה מהמקום בו אתה נמצא, תדע שבסוף אתם המשרד המופקד על כל העניין הזה, וגם נרצה לדעת בסוף על מי צועקים בתהליך – מי מתכלל את כל הסיפור הזה שנקרא "פשיעה חקלאית"? כי מה העניין? קשה לאחוז בכולם.

לגבי הפשיעה החקלאית ולגבי הנושא של הביטוח, אכן הגענו לסיכום עם האוצר לגבי 2019 על תקציב של 16 מיליון שקל, כאשר זה היה מותנה מבחינת משרד האוצר בתכנית ישימה של המשרד לביטחון פנים למיגור הפשיעה החקלאית.

התנאי הזה, הם אמרו שהם רוצים שזה יהיה בתנאי שהם יראו את התכנית, ירד וכרגע הם מסכימים להקדים את זה ל-2018. התקציב שנדרש ל-2018 כדי להוציא את הביטוח – ואני אסביר מה פירוש את הביטוח, הוא סדר גודל של 36 מיליון שקל. במה מדובר? מדובר על ארבע פוליסות, שלוש מהן כבר נוסחו, דהיינו: היום קנט כחברת ביטוח ממשלתית של החקלאים, יודעת להוציא מידית שלוש פוליסות: פוליסה על גניבת צאן, פוליסה על גניבת ראשי בקר, פוליסה על שריפה בבתי אריזה ופוליסה רביעית נמצאת בהכנה. זאת אומרת, אם אני מקבל את התקציב לכיסוי של קנט, אפשר להוציא מידית את הפוליסות.

מה פירוש להוציא את הפוליסות מידית? זה לא שמעכשיו ואילך החקלאים מקבלים איזה מתנה, לא. זה רק סבסוד של הפוליסה. החקלאי משלם חלק מהפוליסה והמדינה מסבסדת את חלקה. לכן כן ניתן לעשות את זה מידית. העובדה ששחררת את אגף תקציבים מוקדם מדי זה היה - - -

לא שחררתי אותה מוקדם מדי, זה גם לא משחרר אתכם אם אתם פה הרבה זמן ממה שאתם צריכים לעשות.

מה שצריכים לעשות זה כן לסגור, אנחנו כן יכולים לסגור פוליסות מ-2018, ארבע פוליסות, בתקציב של 36 מיליון שקל, זה לגבי הנושא של הפוליסות.

איפה החצי השני של התקציב? חצי אתה מביא מתקציב החקלאות.

איתן ברושי, כנראה יש לך בעיה לא בהבנת הנקרא, בהבנת הנאמר. הוא לא מתכוון להביא שקל.

17 הוא מקבל מהאוצר.

אבל יש גם בעיה שגונבים להם חלקים מהטרקטורים, יש גם לכלי עבודה?

אני מדבר על הפוליסה הרביעית - - -

זה לגבי הנושא של הביטוח. ניתן להפעיל כשיש כשל ביטוחי בחברות פרטיות. אי אפשר כמעט לכפות על חברות פרטיות לבטח את הפשיעה הזאת כי הן לא רוצות, ואם הן עושות את זה, הן נותנות לך תנאי סף כאלה והשתתפות עצמית שזה כבר לא כלכלי. לכן כשיש כשל ביטוחי, המדינה חייבת להיכנס ולתת את הפתרון של הכשל הביטוחי.

אני רוצה לומר לך בחברות, כל מה שאמרת, אני יודע. זו לא היתה הבעיה באמירה הזו. העניין הוא כמה המשרד ישים את כל כובד משקלו על האוצר ועל הגורמים האחרים כדי שהדבר הזה ייצא אל הפועל. את כל מה שאמרת, איך אומרים? אנחנו יודעים, לפחות חלק ניכר מהאנשים שיושבים פה. אני רוצה את המחויבות שלכם כמשרד שמופקד על החקלאות והחקלאים בישראל.

אני רוצה להגיד שבדרישות התקציב שלנו ל-2019 זה עמד בשורה השנייה, לא הראשונה, של הדברים. בשורה הראשונה היו דברים אחרים, אבל קיבלנו את הדברים ב-2019 והם הוקדמו ל-2018.

נמצאים פה גם השומר החדש. אני חושב שכולנו כאן, הייתי אומר אפילו בביטוי משטרתי, מצדיעים להם, ואנחנו מתקצבים אותם עם יתר משרדי הממשלה.

השר ואני נפגשנו עם נשיאת בית המשפט העליון כדי לדבר איתם על ההתייחסות של בתי המשפט.

חברים, אני מבקש שהדוברים הבאים יקצרו. שולי מועלם בבקשה, ולאחר מכן אבו וילן.

תודה רבה אדוני המפכ"ל, חבריי המנכ"לים, מזל טוב צ'יקו על התפקיד, בכל הכוח.

מ-2006 עד היום התקיימו 15 דיונים זהים לדיון הזה. אני ספרתי רק עד 2006 – 15 דיונים זהים לדיון הזה. לכן לדעתי הניסיונות – המוצדקים כנראה – לנסות לדבר לפי ההוכחות המקצועיות, שאמר גם המפכ"ל, גם מפקד מג"ב וגם המנכ"ל, לא מתכתבים עם זה שהדברים לא משתנים. למרות שמוצגת ירידה, ואני סומכת את ידי כמובן על מפקד מג"ב, 15 דיונים והחקלאים במציאות אחרת לחלוטין.

אני חושבת שעד שלא תהיה פה החלטה, שפשיעה חקלאית היא טרור חקלאי, זה טרור, וכשמתייחסים למשהו כטרור, ברור שהאכיפה היא אחרת וברור שהפרקליטות מתייחסת לזה אחרת, וברור שאז אין שאלה איך מגדירים את זה. כפי שאיתן אמר, כמו הכסף שנמצא לבתים בחיפה – ובצדק נמצא – בעקבות השריפות המטורפות שהיו שם, יימצא גם לשריפות של החקלאים, ויוקם מאגר DNA סוף סוף, כי יכול להיות שאפשר למצוא את הגנבים שחוזרים כנראה לא יותר מפעם אחת ועושים את האירועים הקשים האלה.

אבל אי אפשר יהיה לדבר על ראייה הוליסטית של הטרור החקלאי, אם לא יוחלט שהוא טרור חקלאי וימשיכו לטפל בו. אני חושבת שגם המפכ"ל אמר את זה, ברור שהשב"כ צריך להיות פה. ברור לחלוטין שהמציאות הקשה שבה מערערים יום יום את חייהם של החקלאים במדינת ישראל היא עסק של משרד החקלאות ושל המשרד לביטחון פנים ושל משרד הביטחון ושל משרד המשפטים ושל משרד האוצר ושל כולנו, ואני חברה בקואליציה, זה ידוע. ואני חושבת שהוועדה המצוינת הזאת היא הדבר שיניע את התהליך, אבל אם זה לא יוגדר כטרור חקלאי, אנחנו נתכנס פה שוב בעוד 12 שנים אחרי עוד 15 דיונים והחקלאים ימשיכו לחוות את החוויות הקשות.

עוד 12 שנים אין חקלאים – תזכרי את המילה, אני בן 60.

אני מסכימה לחלוטין עם ה"כאילו" הפרדה שנעשתה פה סביב העניין של ביטחון, פנים, אכיפה ופרקליטות וסביב העניין הביטוחי. אני חושבת שזאת טעות טוטלית. אני חושבת שהניסיון להגיד אלה שני דברים שונים יוצרת מציאות אומללה ביחס לתפיסה הערכית של מדינת ישראל לגבי החשיבות של החקלאות.

תודה. אם אנחנו לא נעשה בדרך הזו, לא יהיה זה ולא זה. אנחנו גם גרים פה, מבינים איך הדברים מתנהלים, ואני מאמין בשכר מצווה - מצווה. אם אנחנו נחכה שהכול יהיה שלם, לצערי, את יודעת למה אני מתכוון.

אבשלום (אבו) וילן, בבקשה בקצרה, לגעת בנקודות.

בגדול, חייבת להיות עבודה מערכתית. ועדת השרים ביום חמישי שעבר עכשיו סימנה את הכיוון, מה זה אומר? אם באמת רוצים לטפל בזה ברצינות, זה קודם כל מודיעין, כולל להיעזר בשב"כ, במה שהוא יוכל לתת.

לגבי מג"ב, הניסיון שלנו כחקלאים זה שכאשר מג"ב מתלבש על משימות, הוא מביא תוצאות. אני מכיר את כל האילוצים, אבל אם זאת הגדרת המשימה שלו לאורך זמן, הוא יביא תוצאות.

מדובר פה על טכנולוגיות בשטחים פתוחים בסדר גודל של 30 מיליון שקל, זה לא בשמיים ואפשר לטפל. אם כל האמצעים מגויסים, אנחנו מגיעים למערכת המשפט. עם כל הכבוד לבית המשפט העליון, ולי בוודאי שיש, בסופו של דבר זה מוכרע בדרגים הנמוכים. פה צריך לגשת ללשכת בתי המשפט ולמנהל בתי המשפט ולעשות להם את הסדנאות, להסביר ולתת לזה עדיפויות. עם כל הכבוד, עד שישנו חוקים בחקיקה הקיימת, איתן, קנסות כספיים בחוק היום. במקום להוציא פה עונשים מגוחכים, תדעו לכם, מבחינה כספית היום פשיעה חקלאית מבחינה כספית זה העסק הכי טוב – תופסים אותך, כל ההליך המשפטי ואתה מקבל קנסות מגוחכים. לכן אם כל המערכת תתיישר ותפעיל את כל האמצעים, הכול במסגרת החוק, אפשר להגיע לזה.

חבר'ה, לא יעזור כלום, כל המשחקים שראיתם פה – ויש כבוד גם לדורית וגם לעדי – זה לא הסיפור, ברגע שהמדינה אומרת משפט אחד "אני נותנת לקרן נזקי טבע ערבות מדינה על 60 מיליון שקל", ברגע זה הבעיה נפתרה, לא צריך יותר.

אנחנו בתוך תקופה קשה, אלה דברים שעולים ויורדים. אני משוכנע שאם מה שהמפכ"ל הכריז פה אכן הולך לקרות, אנחנו נראה תוצאות, אבל תזכרו תמיד דבר אחד, תגיד לדוברת שלך שכל פעם שאתם מראים את הסטטיסטיקות, והן כנראה נכונות, אבל שגיא מכינרת שנשרפו לו על פני חצי שנה 35 כשתגיעי מכינרת שנשרפו לו לפני שנה 35 גלילי טפטוף, ואין ביטוח ולא - - -

ברור, אמרנו את זה.

אז זה לא יעזור. ולכן השר לביטחון פנים וממשלת ישראל הם הכתובת. חברים, יהיה טיפול מערכתי, יעבדו ביחד, יהיו תוצאות.

תודה. שרן השכל ואחר כך דובי אמיתי.

תודה רבה. המפכ"ל, פתחת את דבריך בכך שיש מספר מאוד מועט מאחוזי העבירות שהן למעשה עבירות חקלאיות לעומת שאר עבירות הרכוש. מובן מאליו שזה יהיה פחות, אבל המשמעות של העבירה החקלאית היא אדירה. עבירת רכוש של גניבת טלפון היא לא כמו עבירת רכוש של גניבת מערכת השקיה, שהעלות שלה היא עלות אדירה. גניבת רכב זה לא כמו גניבת טרקטור או שריפה של טרקטור, שהעלות שלו היא מיליון שקל והמשמעות היא שהם גם לא יכולים לקצור את השדה.

לכן העדיפות כמובן חייבת להיות עדיפות הרבה יותר גבוהה, כי המשמעות הכלכלית היא למעשה משמעות כלכלית אדירה לחקלאים ובכלל למדינת ישראל מהבחינה הזו.
העבירות החקלאיות האלו הן טרור, הן טרור כלכלי חקלאי והן טרור לאומני חקלאי, לא רק באזור יהודה ושומרון, אלא בכל המדינה. אם אנחנו רואים ש-250,000 מאדמות המדינה ננטשו על ידי החקלאים ב-10 שנים, שזה פי חמש מהגודל של תל אביב, יש לזה משמעות אדירה על הציונות ועל האחזקה שלנו של קרקעות המדינה.

חייבים להחליף את הממשלה עם הנתונים האלה.

לא, צריך להעלות את זה לראש סדר העדיפויות, איתן. אני שמחה לשמוע שגם רוח המפקדים שנמצאים פה בחדר היא לבוא ולהעביר את זה לראש סדר העדיפויות, כי יש לזה משמעות אדירה, אבל גם אי אפשר להתעלם מהנתונים. וכשאנחנו מסתכלים פה על החקלאים שיושבים בחדר ואנחנו מקבלים את הנתונים ש-80% מהמקרים לא מדווחים, אתם באים ואומרים שהרוב כן מדווחים.

אני מבקש שיבוא חקלאי אחד שגנבו לו את טלה ואנחנו לא יודעים את זה, אחד.

אז אני שואלת אם יש פה בחדר חקלאי כזה, שירים את היד. הנה, יש לנו שם חקלאי, יש שם עוד חקלאי.

מה את רוצה אם הם לא הגישו תלונה? על מה את מדברת?

אני מבקשת, אני לא צריכה עזרה, תודה רבה.

שרן, משפט אחרון ברשותך. אחרי שעוררת סערה, את יכולה לסיים.

אז שמרתי את כל ההתפרצויות, איתן, כדי שאני אוכל לבוא ולהגיב על דברים שנאמרו לפני כן. יש לנו פה בחדר חקלאים שלא התלוננו בקשר לזה.

אני מבקש שלא נכריז את זה, שיבוא אותו חקלאי כדי לבדוק בנתונים שלנו, האם מה שנגנב לו רשום אצלנו כגנוב או לא.

ברשותך, אני רוצה רק לסבר את האוזן בנושא דיווחים, כי אתם זורקים פה נתונים באוויר, שהם לא מבוססים. את יצאת עכשיו בהכרזה ש-80% לא מדווח. בעבר קיבלנו דיווחים שהשומר החדש העביר למחלקת הסטטיסטיקה של החברים הנכבדים פה. רבותי, אני מבקש מכולם, מי שיש לו תלונה, שיבוא להתלונן.

אני אתן לכם עכשיו אירועים מהשבועות האחרונים: בן אדם התלונן על שקית אננס שגנבו לו; בן אדם התלונן על שני שקים של זיתים; בן אדם התלונן על ארבע תרנגולות שגנבו לו. אם הגענו לרמות דיווח כאלה, אני מצטער מאוד. אני לא מכיר בן אדם שגנבו לו טרקטור ולא דיווח. אני לא מכיר בן אדם שגנבו לו טלאים, למעט אותו מקרה שדיווח פה אותו בחור מאזור גוש עציון, זו בעיה שלו אם גנבו לו כמות כזאת והוא לא דיווח. אני לא מכיר בתוך מרכז הארץ גניבות ברמות האלה שהן לא מדווחות. לבוא ולהתבסס על נתונים ערטילאיים?

ניצב שבתאי היקר, אתה יודע שאני מעריכה את העבודה שלך, ואני מזמינה אותך ואת המפכ"ל לבוא ביחד אתי לחקלאים שאני סיירתי איתם בצפון ולשמוע את הסיפורים שלהם, שהמשטרה קוראת להם "מתלוננים סדרתיים", ולכן הם כבר לא מגיעים להתלונן, או חקלאים שהמשטרה באה ואמרה להם: בואו תיקחו את השמירה, שהיא למעשה "פרוטקשן". באמת, אני אשמח שתבואו אתי לשמוע את החקלאים האלו בצפון שעוברים את זה.

שרן, חלק מהם פה, וניתן להם לדבר. יש לי זמן ואני רוצה לשמוע גם אנשים נוספים. משפט אחרון, שרן.

אני אומרת לכם, הכנופיות האלו הן פשע שמתפשט. הוא מתפשט לבתי עסקים, הוא מתפשט גם לאתרי בנייה, והוא מתפשט גם לשכונות במדינת ישראל – בדימונה ובכפר תבור אותן כנופיות מגיעות לבתים האלו כדי לדרוש "פרוטקשן".

שוחחתי עם מרכז המחקר והמידע, לפי נתונים שנתתם לנו, אמרו ששיניתם את ההגדרה של פשיעה חקלאית. אני מבקשת מכם לבוא ולתת לנו נתונים, איך השינוי של ההגדרה מבחינתכם של הפשיעה החקלאית השתנה, כדי שנוכל באמת לעמת אותם אל מול נתונים שהיו לנו בעבר.

די, בבקשה, מספיק שרן.

עוד משהו אחד לעניין הדיווחים.

לא עוד, שום כלום. שרן די, מספיק.

אבל צריך להיות לנו זמן להגיב לדברים שנאמרו.

את יכולה לתת להם את זה אחר כך בכתב, אני רוצה לשמוע אנשים נוספים. באמת, עם כל הכבוד לנו, אני לא מזלזל בך ואני מכבד אותך מאוד, אבל אי אפשר עכשיו לפרוס את כל היריעה.

גם אנחנו רוצים להגיב על דברים שנאמרים בוועדה.

אני רוצה לשמוע את החקלאים, אני רוצה לשמוע גם את אנשי המקצוע, אני רוצה לצאת כאן עם תוצאות. ואני בכל זאת רוצה גם להזכיר, שאת פנית אלי בין היתר לקיים את הדיון, וזה ייאמר לזכותך, אבל זה לא אומר שעכשיו אנחנו צריכים לקרוא את כל חמישה חומשי תורה.

לא, אבל גם ההערות שלנו חשובות, עם הכבוד.

ידבר דובי אמיתי ולאחר מכן אופיר יפת. זכריה, אתה תיכף תשב ליד סבא שלך, כדי שתוכל להתייחס. אבל חברים, עשו לי טובה, לגעת בעניין ולא להתחיל לספר פה כל אחד מה שהוא התאמן מול המראה בבית...

אדוני היושב ראש, לא התאמנתי מול המראה, אבל אני כן רוצה להודות לך וליואב קיש ולחברי הכנסת שרן, מיקי וכל מי שהיה שותף. אני חושב שהצלחתם בשלושה חודשים האחרונים לעזור לנו ולהעלות את המודעות ואת ההבנה לתחושה הלא נוחה שלנו, במילים עדינות, הנמצאים בשטח.

אני חושב שיש פה שינוי כיוון של מערכת האכיפה, משטרה, מג"ב, ואני חייב לציין את זה. אנחנו יודעים שהם הפתרון ולא הבעיה. אז יש נתונים, אולי יהיו חילוקי דעות על הנתונים, אבל אני אומר בפירוש פה לפרוטוקול, יש פה שינוי מדהים בממשקים ובחיבורים בין המערכת המשטרתית, מג"ב, לבין החקלאים, ואני פשוט רוצה להודות לכל מי שעוסק בדבר. לא סתם אנחנו רואים פה את הנציגות הבכירה של המשטרה ומג"ב.

הדבר השני שאני חייב לבוא ולומר, שאנחנו עדיין רחוקים איתן – ואמרת שלא יערבבו אותך, אז אדוני היושב ראש, לא רק ערבבו אותך, שמו אותך במערבל בטון. אני רוצה לומר לך, שאנחנו לא נצא מפה ולא ניתן לזה להיגרר. נפגשנו עם הממונה על שוק ההון והביטוח לפני שנה, והיא אמרה שהיא לא יכולה לכפות על חברות הביטוח לבטח את החקלאים, ונמצא פתרון, ובהזדמנות הזאת צריך להודות לאיציק כהן, שבוועדת שרים לאלימות הוא זה שהביא את ה-16 מיליון שקל, קידם אותם מ-19' ל-18'. ואני שמעתי היטב את מה שאמר פה המפכ"ל או אולי מפקד מג"ב, הנזקים לחקלאות הם מיליארד ו-100 מיליון שקלים, ומדברים אתנו על 16 מיליון שקלים?

אז הציע מנכ"ל משרד החקלאות לקבל את ה-16 מיליון שקל ועוד 20 מיליון שקל – לנסות להעביר ב-2018 את האפשרות לעשות כיסוי אמיתי לחקלאים. אני חושב שזה מעט.

אנחנו ניכנס לזה, ורק איך אומרים? זו התחלה, ואיני מתכוון שזה יסתיים שם.

זה צריך להיות בבסיס התקציב.

נכון.

הדבר האחרון שאני מבקש – אני מבקש ממפכ"ל המשטרה להנחות, ואני בטוח שהם יקבלו את זה ויעשו את זה בשמחה, את מפקדי המחוזות לעשות אחת לפרק זמן שאתה תקבע, בין אם זה רבעון או חצי שנה, מפגש כל אחד במחוז שלו, כי יש לנו בעיה גם בהצגת הנתונים האלה, ואני לא רוצה להיכנס פה לוויכוח. אבל כנס אזורי בכל מחוז, שאנחנו נגיע לשם ונתחבר עוד יותר, זה יהיה הפתרון, כי שיתוף הפעולה בינינו הוא הפתרון.

תודה. אופיר יפת, הנכד של זכריה, אבל ממש בקצרה, ולאחר מכן ניר מאיר. חברים, ממש לגעת בעניינים. יש כאן עוד חקלאים שהגיעו ורוצים לדבר? לא כולם, אבל אני מבקש בקצרה, יש לנו בדיוק חצי שעה, ואני רוצה שגם נסכם את התהליך הזה.

שמי אופיר יפת. אני הנכד של זכריה ושמעה יפת ממושב בית זית, אחרון החקלאים במושב. גילו של סבא שלי קרוב ל-100.

תימני, מה אתה רוצה?...

הוא עובד אדמה, בגלל זה.

הנה סבא שלי, זו תמונה מלפני 64 שנה, כשהוא שומר על הר הבית, חקלאי בארץ ישראל. סבי עלה לפני 70 שנה מתימן לישראל, לאחר שהוא היה פעיל עלייה, אחרי 2000 שנות גלות מתימן. לאחר שעלה לארץ ישראל בשביל להפריח את השממה ולבסס את הציונות ואת החקלאות, הוא עבד בקק"ל ובסוכנות היהודית. שנים רבות שהוא רועה צאן במושב בית זית.

כל השנים הוא מתמודד עם גניבות, פריצות, חבלות, בירוקרטיה, קשיים. עם הכול אפשר להתמודד, אבל הוא לא צריך להתמודד לבד עם כל הדברים, זו המדינה שצריכה לקחת אחריות, המדינה צריכה להגן עליו.

לפני שלושה חודשים גנבו לו כ-100 ראש כבשים. חשבנו שסבא שלי פשוט התמוטט והולך לכיוונים לא טובים. הוא היה בדיכאון, לא ידענו איך אפשר לצאת מזה. ישראל שיושב פה אתנו כמובן שבא ועזר לנו, הסתובב מדן ועד אילת, עבר חקלאי-חקלאי, ורמה כזאת של חיבור אף פעם לא ראיתי. היו חקלאים שהעבירו שניים ושלושה וארבעה ראשים, פשוט חברות שאי אפשר לתאר.

אספנו עדר חדש, אבל זה כמובן לא תפקידם של החקלאים לעזור לסבא שלי. סולידריות חברתית, ערבות הדדית חשובה, אך קודם כל יש מדינה ורשויות – והם אלו שצריכים להגן על החקלאים, על הציונות ועל הערכים שלנו, על מה שבאנו עבורו לפה. בלי זה אין לנו עתיד בכלל. אנחנו חייבים לקחת אחריות ולתת פתרון לטרור החקלאי שמשתולל בארץ. חייבים, פשוט חייבים. עבור סבא שלי ועבור הדורות הבאים כמובן, שרוצים פה ציונות בלי מדינה ריבונית, אין לנו עתיד פה, אחרת זו הפקרות.

אתה אומר שגנבו לכם 100 כבשים.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

וחקלאים תרמו לכם כבשים. תודה רבה.

תשמעו פה כל מיני דברים, לא מגישים תלונות. תדאגו שיגישו תלונות, כי אם לא מגישים תלונות, הם לא אמורים לדעת. אני מבקש מכם, תדאגו לזה. אי אפשר שזה יישמע, הנתונים מדברים בעד עצמם. אני בעד ההצעה של דובי לעשות איזשהו מפגש דו-שנתי, תלת-שנתי עם כל אזור, כל מחוז ומחוז. זה מחבר את האנשים וזה מביא לתוצאות.

נכון, תודה.

אני רוצה לומר דברים טיפה אחרים ממה שנשמעו כאן עד עכשיו. הייתי בשבוע שעבר בישיבה של הוועדה למניעת אלימות של ועדת השרים, ובפעם הראשונה ראיתי את חמשת המשרדים מציגים תכנית מוסכמת. ההחלטות שהתקבלו שם, עם ההחלטות שהצטרפו ביום ראשון, סוגרות את הפינה. עכשיו נשאר רק דבר אחד קטן – לבצע. זה ברור לגמרי, שלא כל החלטות הממשלה מתבצעות, ולא כולן מתבצעות באופן מלא. זה התפקיד שלכם. זה התפקיד שלכם, זה בכלל לא תפקיד פוליטי, זה תפקיד ניהולי. תעשו להם בקרת ביצועים, שרק יבצעו את מה שהחליטו, ונפסיק את הריטואל של הישיבות האלה כאן. כה לחי על הכינוס הזה, ומעכשיו תשבו להם על הזנב.

תודה. כך יהיה. עודד כהן, לאחר מכן יואל זילברמן.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

עודד כהן, חקלאי, בבקשה. תאר מאיפה אתה.

אני שמח על הדיון הזה, שסוף סוף עולה על השולחן. אני מקווה שייצא ממנו משהו. אנחנו מלאי אכזבות מהבטחות. הגניבות ממשיכות. אני מקיבוץ עין חרוד מאוחד, דור שלישי לחקלאים. הגניבות נמשכות, הטרור – אם הוא לאומני או לא לאומני זה כרגע לא משנה.

ההרגשה שלנו שמדינת ישראל בעצם לא החליטה, שהחקלאות חשובה לה. ברגע שמדינת ישראל, שהיא הריבון, תחליט שהחקלאות חשובה לה – הכול ייפתר, כי יודעים למצוא את התקציבים, יודעים למצוא את המשאבים, יודעים לעשות הכול, כמו בכל התחומים האחרים. אנחנו גאווה ומציגים את החקלאות שלנו בכל העולם ובאים הנה לראות ולשמוע, אבל בעצם ההרגשה שלנו כחקלאים, שפשוט מפקירים אותנו, ואנחנו לא יכולים להתמודד עם זה לבד.

אני רוצה לבקש מהחקלאים, ספרו את המקרה האישי שלכם.

יעקב פרץ מהתענכים בגלבוע, יושב ראש מגדלי הצאן ויושב ראש היישוב. לי קרתה דוגמה, גנבו לי פעמיים את הברמד. זה גניבות קטנות, שלא משתלם לי ללכת למשטרה, כי יעכבו אותי לפתוח תיק ולהירשם, ויש מלא גניבות כאלה ביישוב. גם ביום יום, כשיש תוצרת מוכנה, החבר'ה מהשטחים מסיירים בשדות, מעמיסים ארגז עגבניות או ארגז בצלים ושום, כי אין ביטחון חקלאי לחקלאי שירגיש בטוח שלא יגנבו לו. זה שיש גניבות צאן, הכול מדווח, אני יודע שהכול מדווח, אבל הגניבות הקטנות לא מדווחות.

עד שכבר הגענו לפה ואני נותן לכם את האפשרות לדבר, במקום זה אתם מתחילים לשאת לי הרצאות. אני צריך לגעת בעניין.

צהרים טובים. אני אגיד בקצרה, אני חושב שקודם כל יש פה ממצאים חשובים. אני חושב שהדיון הזה הוא לחלוטין לחלוטין מנותק מהאווירה בשטח. צריך להגיד שהאווירה בשטח היא מאוד מאוד שונה.

יש לי רק מילים טובות להגיד על מה שקורה עם מג"ב וכן הלאה, למרות שיש דברים שלדעתי צריך לדבר עליהם גם כן. לא נאמר פה על קיצור שירות שקיצץ למג"ב סדר גודל של 300, 400 סדירים בשנה האחרונה, ולא דובר על 900 מתנדבים שנגרעו ממג"ב בשנה האחרונה, כלומר מג"ב עם סד"כ של 1,000 פלוס אנשים פחות ממה שהיו בשנה שעברה שלא באשמתה, אבל זו רק דוגמה קטנה.

אני חושב שהדיון פה במידה רבה מנותק מהרבדים העמוקים יותר של מה שקורה בשטח. בשבוע שעבר היתה הצתה ביער קק"ל, אין פה אף אחד מקק"ל. יש גוף רלוונטי מאוד לאירוע, שהוא אחראי על אדמות המדינה, ונקרא מנהל מקרקעי ישראל שלא נמצא פה בכלל, ולא ברור מי בעל הבית.

אני יכול לתת לכם דוגמה. עשיתי מילואים, חזרתי גאווה, הרגשתי שהולכים לנצח את איראן והשפילו אצלי בבית. אצל אבא שלי הציתו את השטח לפני שבוע וחצי, אבל יום לפני זה כבר היו לנו שם איומים. תקראו לזה לאומני או לא לאומני, זה לא מעניין אותי, אני יכול לצטט לכם מה שהם אמרו, וזה היה בשפתם.

מי זה הם?

אותה משפחה של עבריינים ידועים, שעושים את אותו דבר שהם עושים באותו מקום כבר יותר מ-20 שנה, ואבא שלי – שוב פעם אני יכול לדבר על השומר החדש, אבל אני מדבר דווקא מהמקום האישי – הרגיש שהוא מושפל ויצא מהשטח ואמר שיהיה פה אירוע, ובאמת קצת יותר מ-24 שעות אחר כך במוצאי שבת, הציתו את השטח בחמישה מוקדים.

אמנם הנתונים פה מאוד מאוד משמעותיים ויפים.

יואל, קק"ל הוזמנו לדיון, ויש שלושה נציגים שלהם שנרשמו.

מעולה, אז אני חושב שחשוב שהם ידברו ויגידו איך הם חווים את האירוע הזה מצדם.

אני חושב שבסופו של דבר, על אף שהמצב השתפר – אגב, זה שיש גם 50,000 אזרחים שאכפת להם יותר והתנדבו כשלפני זה סבלנו מגניבות קשות, כמובן שזה משפיע על הנתונים, ואני מקווה שעוד יהיו תהליכים שיכפילו את מג"ב, כי ראוי שיקרו פה תהליכים דרמטיים.

איתן, אני חושב שהדבר המשמעותי ביותר שקורה – ואנחנו רואים את זה עכשיו בגזרת עמק הירדן, מנחמיה, יבנאל – זה שאין בעל בית לסיפור הזה. באירוע שבו אנחנו מעכבים, יחד עם שש ניידות של מג"ב – אירוע יפהפה, 129 פרות של עבריינים שפולשים לעשרות אלפי דונמים וגרמו שם ממש לפשיטות רגל של אנשים.

בוא נגדיר את זה ככה – אירוע לא פשוט, שטופל יפה.

מה שקורה זה שבסוף המשטרה – ופה אני אומר המשטרה באה ואומרת, כנראה בצדק מהצד שלה: אני אחראית לזה שלא תהיה פה פשיעה במובן הזה שלא תהיה פה עכשיו פלישה של עדרי בקר, אז היא מוציאה את הבקר החוצה. עכשיו הבקר לא בתוך השטח, המשטרה אומרת: מפה זאת לא אחריות שלי. משרד החקלאות, בצדק אומר: אני ממונה על התחום הווטרינרי. השורה התחתונה – הפרות אצלנו, השומר החדש אחראי עכשיו על 129 פרות של פולשים בשטח, ויש פה מציאות הזויה.

משפט אחרון.

הכול טוב ויפה, אפשר לדבר דרך הנתונים, ואלה תמיד עובדות שמשתיקות את האירוע. בסוף בשטח אנחנו כל שבוע מקבלים אירועים ויש חוסר בבעל בית שמשקלל את כל המרכיבים. לא ברור מי בעל הבית.

אגב איתן, אם אתה לא מוצא מי אחראי לדבר הזה, בסופו של דבר לא תעשה פה שום דבר, זה עוד איזה מפגש חברי נחמד פה.

עובד, בבקשה. חברים בבקשה בואו נתקדם, כי בשתי דקות ל-11 חייבים לסגור את הדיון.

איתן, אני מוותרת, תן לו לדבר.

את לא נרשמת, אבל הוא בכל מקרה ידבר.

נרשמתי.

אני ראש מועצה אזורית גלבוע. כבוד היושב ראש, אני מברך על ההתכנסות ועל עצם הדיון בנושא. אנחנו בגלבוע עוסקים בחקלאות כל יום, ולא במקרה חנכנו לפני מספר שבועות יחד עם מפקד מג"ב, המפכ"ל והשר לביטחון פנים אצלנו את הסניף החדש של המשכן הקבוע של השומר החדש פה אצלנו בגלבוע ובכל המרחב. אנחנו עוסקים בזה כל הזמן.

אני רק רוצה להגיד דבר נוסף על מה שכבר נאמר, וכמו שנאמר, נאמרו פה דברים חשובים. אני שמח מאוד שיוצאים לדרך. כמו – וזאת אולי איזושהי הצעה למפכ"ל – שידענו לעשות יחד בשיתוף פעולה את הנושא של השיטור הקהילתי בשיתוף פעולה עם הרשויות, אני חושב שאם יינתן למועצות האזוריות שיטור קהילתי לשדות, כסייר שדות, זה משהו שאנחנו נדע לעזור ולסייע באכיפה בצורה טובה מאוד, ראו עובדה במה שקורה בשיטור הקהילתי.

סיפור קטן מאתמול. החקלאים של עמק הירדן לא הגיעו, כי הם כולם קוטפים אבטיחים, אז אני מייצג אותם. אתמול תפסו שני חבר'ה.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

מי תפס?

השיטור שלנו, של מג"ב שמסתובב בשטח, והעמיסו 20 אבטיחים לאוטו, לא משאית. באו אליהם, שמו עליהם את היד בשטח, החרימו להם את האוטו במקום, לקחו להם את הטלפונים, שלחו אותם ואמרו להם: מחר אתם בתחנה. פותחלים להם תיק, נכון מפקד המחוז הצפוני? תשובה, תגובה – אני מצדיע. ככה צריך להיות – דין אבטיח אחד, כדין שדה שלם.

לגבי מה שציין המפכ"ל, אתאר לך סיפור אחד. חקלאי מדגניה ב', עד ששכנענו אותו, הגיש תלונה על פלישת עדרים. הוא אפילו צילם. הלך למשטרה, בזבז חצי יום עבודה, הגיש תלונה. אחרי חצי שנה אפילו לא טלפון קיבל, כתבו לו במכתב שהתיק נסגר. אז יש תלונה, החבר'ה מתלוננים, אז מה? איפה זה שם אותנו? אחר כך החקלאים אומרים: בשביל מה אני אתלונן? כי בפעם הקודמת שהוא התלונן, היתה לזה תגובה – מחוסר עניין, מעבריין לא נתפס, מכל הסיפורים האלה.

כלומר, התלונה הוגשה ולא טופלה.

התלונה הוגשה, שלחנו מכתב למפכ"ל, לשר לביטחון פנים. לא נעשה שום דבר.

הסיפור הביטוחי, מה שאמר אבו, שגיא מכינרת ששרפו לו 35 גלילי טפטוף לפני חצי שנה, עוד רגע מגיע מועד חידוש הביטוח לשנה, מה הוא יעשה? הוא בקושי הצליח להשיג גלילים כדי לזרוע את השדה השנה, כי הם נשרפו ולא מייצרים גלילים מהיום למחר. השאלה בסוף, אחרי כל הסיפור הזה, כשהוא יבוא לחדש את הביטוח, יהיה ביטוח או לא יהיה ביטוח, ובכמה? כי יכול להיות שלא כדאי, עשו לו נזק של 350,000 שקל.

עידן, לא סתם הצבתי את נושא הביטוח כאחת הרגליים המרכזיות.

ראינו, ולצערי הרב בתקופה האחרונה יש לנו כינרת, חופים שקטים, זה גם חשוב, לוקחים לפעמים את החבר'ה למשימות אחרות. כשהאנשים נמצאים בשטח, יש לנו 250 מתנדבים של המתמי"ד, שיתוף פעולה מדהים עם השומר החדש, כשאנשים נמצאים בשטח והמש"קים בשטח ויש נוכחות שלהם, זה עובד, שידאגו להמשיך בכך.

תודה עידן. אורי בן יהודה, מרכז הביטחון של המועצות האזוריות, ממש בקצרה. ערן שחרי מיסוד המעלה, אני אאפשר לך ממש בקצרה, והגברת ממשרד המשפטים.

אם מה שאמרת אדוני יושב ראש ועדת הכלכלה הבוקר ברדיו ייושם בצעדים פרקטיים – דיינו. ועדת השרים שהתכנסה בשבוע שעבר היתה מאוד חשובה, אבל בשורה התחתונה אין שם ולו שקל אחד, למעט אותם 16 מיליון שאבו הזכיר מתוך ה-60 שצריכים לטובת נושא הביטוח. אבל אין שם שקל אחד, ולא יעזור שום דבר, בלי זה – זה לא יתקדם.

סוגיה מרכזית שהיא מאוד מאוד בעייתית – התייחס המפכ"ל קודם לסוגיית המתנדבים. אני מבקש לעדכן פה, שבשנה האחרונה אנחנו בקשיים עצומים בגיוס מתנדבים, בגלל החמרת תנאי הקבלה של המשטרה.

עד השנה מדי שנה מג"ב היה מקבל תקן, תקן וחצי לתגבור מערך המתנדבים מדי שנה למפקדי בסיסים. גם זה נעצר, והמתנדבים כבר נאמר פה הם מכפילי כוח.

יש לי ויכוח עם המפכ"ל. אני מאוד מעריך את מה שעושה משטרת ישראל בכלל ומג"ב בפרט, המהלך של אחדות הפיקוד, ובלי להיכנס לדיון על הצורך באחדות הפיקוד, אבל במועצות האזוריות המפוצלות לעתים בין חמש ושש תחנות, שני מרחבים, שני מחוזות – צריך לטפל בזה.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

עינת קורמן מהפורום המשפטי, תגידי בדקה את הרעיון שלכם ונשמע את משרד המשפטים.

אנחנו בפורום המשפטי כבר יותר מחמש שנים פועלים למינוי פרקליטים מיוחדים לנושא של הפשיעה החקלאית. כל הרעיון היה פרקליט ממונה כזה במחוז צפון. בין 2007 ל-2012 שהוא כיהן בתפקיד, הוא הצליח להוריד את הפשיעה החקלאית בצורה דרסטית, ולמה? כי הוא היה החוליה המקשרת בין השטח לחקלאים, גורמי האכיפה, המשטרה לבין מי שאמור לענוש בסופו של דבר, שזה בתי המשפט.

בתקופה שהוא כיהן, כתבי האישום היו ענקיים. הם כללו עשרות סעיפים של עבירות, מה שלא היה קודם. הוא הצליח להביא לזה שהמעצר יהיה עד תום ההליכים, הוא הצליח להביא לענישה יותר חמורה. הוא זה שהצליח להביא לענישה חמורה.
יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

משרד המשפטים, בבקשה גם תתייחסו למה ששמענו עכשיו.

אני רוצה להתייחס לזה בכמה רבדים. קודם כל, היום בחקיקה בחוק העונשין יש התייחסות מפורשת לגניבות חקלאיות, תוצרת חקלאית וכלי עבודה שמשמשים לפרנסתו של אדם. העונשים שקבועים כבר בעבירה הזאת הם עונשים חמורים יותר מעבירות הגניבה הרגילות, הם עונשים שעובדים על ארבע שנים ושבע שנות מאסר, כשתשימו לב שבדרך כלל בתיק קונקרטי יהיו עבירות נוספות שבהן האדם יועמד לדין. אם זאת עבירת הצתה, זה גם הצתה. אם זה גם הסגת גבול, זאת הסגת גבול, קשירת קשר. אם הוא שוהה בלתי חוקי, זה גם שהייה בלתי חוקית לכן העונשים שניתן להטיל בגין אירוע ספציפי הם בהחלט עונשים משמעותיים, עונשי מאסר משמעותיים.

ומה קורה בפועל ליאנה?

בדיון שהיה בשבוע שעבר בוועדת השרים למאבק באלימות, שגם אני הייתי בה, גם הנציגים של החקלאים מבינים שיש כלים משפטיים היום שניתנים בהיבט הפלילי.

רוב העבירות של הפשיעה החקלאית מטופלות על ידי התביעות של המשטרה, שעושה עבודה מדהימה, כפי שאנחנו גם שומעים פה, ויש התכנסות לדבר הזה בשנים האחרונות באופן משמעותי. מיעוט של התיקים מטופל על ידי הפרקליטות. אגב, על פי הנחיית פרקליטי המחוזות, התיקים של הגניבות המשמעותיות והנזקים המשמעותיים, הפרקליטות מושכת אותם ומגישה את כתבי האישום בעצמה וטוענת מדיניות מחמירה לעניין הענישה, פרקליטת מחוז צפון.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

כמה כתבי אישום הוגשו?

נדמה לי שיש נתונים שהביאה המשטרה לדיון בוועדת השרים. נדמה לי שמתוך 98 תיקים שבהם היתה ממש חקירה משמעותית, ב-89 הוגשו כתבי אישום. זה אחוז שלא קיים באחרים. זה נכון שעד שהיתה התכנסות בשנים האחרונות כדי לשפר את האכיפה, גם בפרקליטות, גם בתביעות וגם בחקירות, היו קשיים ראייתיים משמעותיים בתיקים האלה. לכן התביעה, מג"ב והמשטרה עושים עבודה כל כך משמעותית בהקשר של גביית הראיות והתקנים שנדרשים.

יש לך נתונים כמה בסוף מצאו את עצמם - - -

מבחינת עונשים, בתיקים שמטפלת הפרקליטות, מיעוט התיקים – כי רוב התיקים מטופלים על ידי התביעות – יש עונשי מאסר כבדים, כולל ארבע וחמש שנים אפילו על אנשים ללא עבר פלילי.

סליחה, אני חייב להתפרץ, עד כמה מאוכזבים בתביעה המשטרתית מהפעילות של הרשות השופטת? אני מציע שנשמע פה גם את - - -

זה לא תפקידה.

זה לא תפקידה, כי כל שופט הוא חופשי, צריך שהשופטים יבינו.

אני רוצה להתייחס גם לזה, שרת המשפטים התייחסה גם לזה ולכן היא ביקשה שיהיו הכשרות שופטים. היא דיברה כבר עם נשיאת בתי המשפט כדי שיהיו הכשרות ייעודיות בנושא של פשיעה חקלאית. זה משהו שלא היה קודם, כדי שבתי המשפט יבינו את המשמעות של הנזקים שנגרמים.

יש דבר אחד שמשרד המשפטים כן מטפל בו עכשיו. בוועדת החוקה, חוק ומשפט אנחנו רוצים להעביר תיקון לחוק העבירות המנהליות, כך שלשוטרים תהיה סמכות להעביר קנסות מנהליים ממש בעבירות שייקבעו.

זה 700 שקל – 700 שקל.

לא חשוב עכשיו, זאת כבר התקדמות.

700 שקל? 700 שקל.

דובי, היום יש לך את זה?

700 שקל?

דווקא כי יש קשיי אכיפה וראיות, כמו שאנחנו שמענו פה בסקירה גם, אז אנחנו אומרים בצד השני, בעבירות המתאימות שייקבעו על ידי המשטרה ומשרד החקלאות בשיתוף אתנו, יוכלו לתת קנסות מנהליים במקום.

כמה?

לא חשוב עכשיו, לא ניכנס לזה, זה לא הדיון עכשיו, אלא עצם היכולת.

זה מנגנון אכיפה מצוין שפוגע מיד בכיס, כי אתה לא צריך לעבור הליך משפטי של שבע שנים. לכן יש לזה משמעות, אנחנו בוועדת החוקה, חוק ומשפט מקווים שזה יעבור כבר במושב הנוכחי.

דובר פה על השאלה – מניע טרור וכו'. צריך לזכור, יש לנו את חוק המאבק בטרור. כל מקרה ספציפי, כל עבירה שהיא בחוק העונשין, שבה ניתן להוכיח שיש מניע של טרור לפי ההגדרה של מעשה טרור - - -

ניכנס לקטגוריה הזאת.

אבל לא ניתן לומר אף פעם על תופעה כללית, שהיא תמיד תהיה טרור, זה עניין של ראיות ותיק קונקרטי.

תודה גברתי. דני סיידא, חבר הכנסת, משפט.

אני אגיד בקיצור בשתי מילים, קודם כל כחקלאי פעיל, אני רוצה לשבח את מג"ב. אני רוצה להגיד לכם שיש עבודה טובה בשנה האחרונה. אנחנו מרגישים את זה ורואים את זה ממש בשטח, יש תוצאות מדהימות, העסק מתחיל לעבוד, לפחות באזור שלי. אני מסייג את זה לאזור שלי, זה מה שאני מצוי ויודע.

אמרו משפט לגבי מישהו שיתכלל את כל העסק. מגיע חקלאי והולך להגיש תלונה במשטרה. הוא יושב יום שלם במשטרה ומגיש את התלונה. יש עדר בקר שנכנס, צריך להרדים איזה פרה, אז המשטרה או המועצה צריכה להשכיר שירות של וטרינר. היתה פעם פונקציה שקראו לה סייר שדות. אני מודה שכיהנתי בתפקיד הזה, והתפקיד הזה סייר שדות במועצות האזוריות היה תפקיד שתכלל את הכול, הוא ריכז מאמצים במקומות מועדים לפורענות. הדבר הזה צריך לחזור, כי הוא היה יעיל. מי שזוכר את התקופה הזאת, זה היה יעיל וטוב, אז אני חושב שצריך להחזיר את זה.

אני ממעיין ברוך, אני מנהל בית קירור ביסוד המעלה שנשרף פעמיים. חברת הביטוח שילמה לי כבר פעמיים 10 מיליון שקלים. אנחנו מסיימים עכשיו את האירוע השני. יש לי עוד 15 יום לסיום פוליסת הביטוח אחרי שהוארכה בחודש, איך אני יוצא מכאן?

אני לא יודע לענות לך על זה ברגע זה.

רציתי להגיד תודה גדולה לכל העושים בדבר. אני רואה פה התרחשות, אני רואה פה עבודה יפה וטובה. אני כבר שותף לתהליך הזה במשך זמן, איך אני יוצא מפה תכל'ס עם הביטוח?

אתה רוצה תכל'ס? אני לא יודע לענות בשלוף. תעביר לי את הפנייה, אני מתחייב לבדוק לך על הצד הטוב ביותר.

קודם כל, אני מודה על הדיון הזה, ואני רוצה לבקש מהמשטרה, יש הרבה חקלאים שפנו אלינו שלפעמים גונבים להם חלק מהטרקטור ולא את כל הטרקטור, דבר שגורם לנזק גדול. יש איזה כנופיה שכל הזמן גורמת לזה שהם יחזירו אם ישלמו סכום והם לא מדווחים. כמו שנאמר פה, צריך שהמשטרה ואדוני המפכ"ל בכל תחנה ידאגו שברגע שיש טרור חקלאי, לא יעוכב החקלאי ולא יישאר בצד עד שיקבלו ממנו את התלונה אלא יטפלו בה ולא יסגרו את התיקים.

הופעתי לפני שבוע בוועדת הפנים והגנת הסביבה. אני נמצא פה כבר שעתיים, ואני חושב שאני נמצא במדינה אחרת. אני חקלאי, אני סיפרתי את הסיפור שלי, אני לא אחזור עליו מההתחלה. זה התחיל לפני ארבע שנים. לפני שנתיים, אחרי שכלו כל הקצין, פניתי בארבע תלונות במשטרה שממש זלזלו בי ושלחו אותי הביתה ופניתי במכתב למפכ"ל. עד היום לא קיבלתי ממנו תשובה בעניין הזה.

ברגע שראיתי שאני לבד, נכנעתי ללחצים שלהם ושילמתי דמי חסות והגנו עלי כאילו. לפני חצי שנה, מאחר והרגשתי עבד נרצע שלא יכול לנהל את חיי כמו שאני רוצה, לפני שאני מביא אוכל הביתה, אני צריך לשלם, החלטתי להפסיק עם זה והפסקתי. לפני חודש לקחו את כל הציוד החקלאי שהיה לי בשלוש פריצות קטנות עם משאית, נכנסו ולקחו הכול. מדברים פה על עדרים, מדברים פה על פיצויים לעדרים, מה עם החקלאים האחרים?

"פרוטקשן" הוא חלק בלתי נפרד מהטרור.

· - - למעלה מ-30 גפנים.

יש לי בקשה. הנה נמצא פה המפכ"ל, תפנה את המכתב אלי. אני לא יודע לתת תשובות על עניינים פרטיים מה שנקרא, אבל אני מבטיח לך שאני אדבר אתך.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

הוא באמת היה בדיון שקיימתי לפני שבוע או שבועיים. הנושא של פרוטקשן, בוודאי במקומות הכואבים יקבל טיפול אישי וגם אז הבטחנו את זה בוועדה.

זאת לא בעיה אישית, זאת בעיה לאומית ציבורית ה"פרוטקשן". כל אחד אולי מתבייש לספר על המקרה שלו, אבל יושב פה המפכ"ל, ואני יודעת שאתם עובדים בכל החזיתות, אבל מספר התקנים בצפון ירד, ואנחנו יודעים את זה. התקנים של שוטרים בצפון הועברו, כל פעם יש מבצעים כאלה ואחרים, ושוטרים מועברים מהצפון ויש פחות. תקנים של מג"ב - - -

נמצא פה ממ"ז צפון, את יכולה לשאול אותו איזה התעצמות חלה בצפון.

עליזה, השעון עובד לרעתנו. אני חייב לסיים.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

את נתת זכות דיבור למישהו אחר במקומך.

נכון, הוא מדבר מטעמי פה, יש "פרוטקשן".

אנחנו ניאלץ לסגור את הדיון.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

אני רוצה לסכם בקצרה ולומר ראשית, ידידי יושב ראש ועדת הכלכלה איתן כבל, הבעיה היא משולבת. אנחנו חייבים להמשיך את הפעילות הזו יחדיו, כי זה לא הולך, רק אכיפה בלי פתרון כלכלי ובלי ביקורת ובלי שיתוף פעולה בין הגורמים והמשרדים השונים, זה לא יהיה.

לכן אני רוצה להגיד, שלפחות מהצד של ועדת הפנים וכל הזרועות הרלוונטיים שמענו את ההצגה, יש נקודות ספציפיות שעלו. הפשיעה הזו היא מורכבת, מ"פרוטקשן" ששמענו עליו לאחרונה, מטרור חקלאי שמגיע מיהודה ושומרון עם מכוונות של טרור, כולל נזק סתם והרבה פשיעה כלכלית רגילה. השילוב הזה שייתן מענה גם לנושא המבצעי, אם צריך שב"כ, וגם לכלכלי, זו הדרך לנצח את זה. חייבים להמשיך להיות עם היד על הדופק, לראות את פעילות המשטרה, ולראות איך אנחנו ביחד מהבית הזה מזיזים את זה קדימה.

תודיעו על דיון המשך.

תני לי לסכם. אני מסכם את הדבר הבא – קודם כל, אנחנו מתחילים שולחן שלי ושל יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו כבר נזמן לשבוע הבא בארבע הנקודות המרכזיות בהן עסקנו – בנושא האכיפה, בנושא החמרת הענישה, בנושא הביטוח לסוגיו – אני לא רוצה כאן לפתוח, ה-16 מיליון האלה רחוקים מלהספיק ומלתת את המענה, כי יש גם כאלה שצריך לפצות אותם ושהם לא נכללים בתוך הביטוח – והנקודה הנוספת זה התכלול. חייבים לדעת מי האיש או מי אחראי על האירועים האלה.

אחריות ממשלה.

יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)

זה חייב להיות מתוקצב.

אני אומר בצורה ברורה, בכל מה שקשור לנושא הזה, גם יואב וגם אני בתוך העניין בכל הכוח, ולא נרפה עד שהעניין יתוקצב ויסודר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.