פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



44
הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה לדיון בהצ"ח תאגידי מים וביוב
15/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 9
מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה
לדיון בהצ"ח תאגידי מים וביוב
יום שלישי, א' בסיון התשע"ח (15 במאי 2018), שעה 13:30

הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון - צמצום מספר תאגידי המים והביוב), התשע"ז-2016 (פ/3523/20) של חה"כ איציק שמולי, אורן אסף חזן, יואב קיש, ענת ברקו, אמיר אוחנה, אברהם נגוסה

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
חמד עמאר

ענת ברקו
איציק שמולי

יוסי אל-עזרה - מנהל אגף ייעוץ משק המים, משרד האנרגיה

תמרה לב - עו"ד, משרד המשפטים

תמר לוי בונה - רפרנטית חקלאות באגף תקציבים, משרד האוצר

שניר ניב - רפרנט אנרגיה באגף תקציבים, משרד האוצר

יוסי בנישתי - מנהל תחום בקרה תקצוב ופיתוח, משרד הפנים

אורית מלמד - עו"ד, משרד הפנים

אתי נתן זלצמן - אגף שפכי תעשיה, המשרד להגנת הסביבה

גיורא שחם - מנהל הרשות ויו"ר המועצה, רשות המים והביוב

אפי דביר - ממונה על התאגידים, רשות המים והביוב

ניר וילנר - סגן בכיר ליועצת משפטית, רשות המים והביוב

עומר ורדי - עוזר ראש ליועצת משפטית, רשות המים והביוב

חי מיארה - יועץ מנהל הרשות, רשות המים והביוב

גלעד פרננדס - סמנכ"ל בכיר כלכלה, רשות המים והביוב

טל שביב וינברג - ממונה יעוץ משפטי, רשות המים והביוב

חיים ביבס - ראש עיריית מודיעין מכבים רעות ויו"ר מש"מ, מרכז השלטון המקומי

שלמה דולברג - מנכ"ל מש"מ, מרכז השלטון המקומי

איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

ציון נקאש - כלכלן, מרכז השלטון המקומי

איתן גינזבורג - ראש עיריית רעננה, מרכז השלטון המקומי

רפי כהן - עוזר רוה"ע רעננה, מרכז השלטון המקומי

יהודה סיסו - מנכ"ל מעיינות העמקים, תאגידי מים וביוב

אבישע קליין - מנכ"ל תאגיד מי יבנה, תאגידי מים וביוב

יאיר לייפר - מנכ"ל מעיינות אתא, תאגידי מים וביוב

אברהם דניאל - יו"ר התאחדות החקלאים החדשה בישראל, איגוד לשכות המסחר

אוריאל בן חיים - ראש תחום חקלאות קיימות וסביבה, מרכז המועצות האזוריות

אלעד נצר - ראש תחום אנרגיה ותשתיות, התאחדות התעשיינים

והיב חביש - ראש מועצה מקומית ירכא

גיל ליבנה - ראש מועצת שוהם

יונתן דרוקר - תכנית "הכל כלול"

איתי עצמון

לאה ורון

יפעת קדם



הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון - צמצום מספר תאגידי המים והביוב), התשע"ז-2016 (פ/3523/20) של חה"כ איציק שמולי, אורן אסף חזן, יואב קיש, ענת ברקו, אמיר אוחנה, אברהם נגוסה

טוב, רבותיי, תראו - עכשיו גם סיימתי שיחה עם מנכ"ל משרד הפנים - המצב הוא כזה: אנחנו קרוב לשמונה חודשים מנסים לגבש פשרות עם כל משרדי הממשלה. ברוב הפשרות הצלחנו. כל פעם בא מישהו, כולל מרכז שלטון מקומי, שולח איזה תנאי, חושב שזהו, שבגלל שזה תקוע בהחלטת ממשלה וצריך לעבור ועדת שרים בקריאה ראשונה אז הוא יכול לשים לי תנאים. אני מודיע לכם שלא. אם תרגיזו אותי, אני אחזור להיות מה שהייתי כיושב-ראש קואליציה, אני אעביר את זה בכנסת בלי ועדת שרים. אני רוצה לגבש הסכמות. אני לא אהיה מוכן לקבל שום תנאים. אני יכול לשכנע את משרד האוצר להסכים עם משהו שמשרד הפנים רוצה? אחרי ויכוחים של 20 שנה הם רוצים שאני אסדר את זה בצעת החוק הזאת. זה לא רלוונטי, זה לא מה שיקרה. אני כן רוצה להגיע להסכמות עם כל משרדי הממשלה, עם חברי הכנסת, עם מרכז שלטון מקומי, על מנת שנבוא למשהו מסודר, מוסכם על כולם. אנחנו עושים מאמצים לכיוון הזה. אף אחד לא יכול להגיד שאנחנו לא עושים מאמצים, אנחנו עושים מאמצים. זה דבר ראשון. הניסוחים לא מסוכמים, אז אמרנו - -

חלק מהנושאים העקרוניים.

חלק כן. אמרנו שבישיבה הזאת נתחיל להקריא את הדברים המסוכמים. לגבי הדברים שלא מסוכמים נקבל את הניסוחים, נעשה ישיבה בעוד שבוע. אני רוצה לסיים קריאה ראשונה תוך שבועיים. את השנייה והשלישית עד סוף המושב, אם אני אצליח, כי רוב הדברים מסוכמים. את מה שלא מסוכם נסגור עד אז. זה מחייב אותי לעשות עוד שתי פגישות, משהו כזה, כדי לגמור את זה.

אני רוצה להודות לרשות המים וגם למשרדי הממשלה: האוצר, המשפטים, הפנים, על המאמצים שעושים כדי להגיע לפשרות. כמובן לצוות הוועדה, ליועץ המשפטי של הוועדה. בגדול, הצעת החוק הזאת שהוגשה על ידי חברי הכנסת, אין בה בשר, אין בה כלום. למה? כי החוק היום איפשר, הוא צמצם את מספר התאגידים ל-11, עד חודש יוני היו צריכים לצמצם את זה ל-11. מה הצעת החוק הזאת אמרה? במקום 11 נצמצם ל-14. זאת אומרת, לא הייתה איזו שהיא בשורה בחוק הזה. אני חושב שאפילו הח"כים שהגישו לא היו ערים לסיטואציה שבעצם לא צריך את החוק, לא צריך את הצעת החוק הזאת, יש חוק שכבר אושר.

ב-2013.

ב-2013. הוא חייב את כל התאגידים להצטמצם ל-11. כל פעם דחו את החיוב הזה. הפעם האחרונה הייתה צריך להיות ביוני 2017, נכון?

יש כמה מועדים.

יש כמה מועדים, אבל לא משנה. בוא נגיד שעד סוף השנה. היה ברור שלא צריך את הצעת החוק הזאת, רק צריך לבוא ולדחות את המועד. בגלל הבחירות המוניציפאליות פיצלנו את החוק, דחינו את המועד עד אחרי הבחירות לעיריות. ברגע שיש בחירות הכל הופך להיות פוליטי, אף אחד לא מתייחס לגופו של עניין. מצד שני, בדיונים עם משרדי הממשלה אמרתי להם: תראו, ברור לי שאתם רוצים לצמצם, כי יש רצון של צד אחד, של האוצר, להשתלט על התאגידים, לעשות את זה כמו מקורות, כמו חברת החשמל. זה לא פותר את הבעיה לתושבי המדינה. מצד שני, ברור שאם אנחנו נבטל את כולם ונעביר אותם לעיריות זה לא יחסוך בכסף, כיוון שכל עיר תחזיק מנהל אגף שהוא כמו המנכ"ל וההוצאות יימשכו רגיל. מצד שלישי, בדקתי וראיתי שעלויות התפעול לא משפיעות על מחיר המים, ממש בשוליים שבשוליים. לא בגלל זה מחיר המים. מחיר המים הצטמצם בשנתיים האחרונות כמעט בשלושים ומשהו אחוז בזכות ש"ס, בזכות מה שהם עשו, בזכות האוצר, בזכות רשות המים. מחיר המים שהיה לפני 4 שנים לא דומה למחיר המים של היום. את זה משום מה הציבור לא רואה. מחיר המים ירד בצורה דרסטית. הוא לא עולה, הוא רק יורד. אמרתי יחד עם החברים שהשתתפו בישיבות: בואו, יש בעיה של תדמית גדולה מאוד לתאגידי המים, הציבור לא רוצה אותם מכל מיני סיבות. זה אומר שאנחנו כרגע דוחים את כל הנושא. ברור שגם אם הם לא יבוטלו, אנחנו נצמצם, על זה אין ויכוח בכלל. אנחנו נותנים תקופת זמן שכל הסוכריות האלו שאנחנו נותנים יחלחלו לציבור. אני רוצה לראות תוך 3 שנים מה המצב. לדעתי זה כן ישפיע. על מה שאני רוצה לשבת איתכם היום זה על העקרונות, להגיד לכם מה העקרונות שאנחנו עושים. יש דברים שכבר ניסחנו, אנחנו נדבר על זה. העקרונות הם פשוטים. אחת הבעיות המרכזיות של תאגידי המים זה הנושא של פריצות, דליפות מים מהצנרת.

אחת הבעיות.

אחת הבעיות. מה שקורה בפועל זה שאנשים מקבלים חשבונות של 10, 15 ו-20 אלף שקל לשלם, כאשר מורידים להם לפי החלטה של הרשות איזה שליש. לך עכשיו ותבקש מהאנשים לשלם עשרת אלפים שקל. באותו רגע הם נגד התאגיד, נגד ראש העיר, ובצדק, למרות שהתאגיד לא אשם שיש דליפת מים. את זה אנחנו מתקנים. אל"ף, בהסכמת האוצר ורשות המים אנחנו מכניסים הוראה בחוק לגבי מדי המים. יש מדי מים שאפשר לעלות על דליפת המים. כשזה מגיע אליהם ישירות, הם יכולים להתריע ולתקן את זה באופן מידי. עכשיו אנחנו מחייבים בחוק שלכל הבתים בישראל תוך 6 שנים יחליפו את מדי המים. זה יהיה על חשבון התאגידים, לא על חשבון התושבים. כולם יוחלפו.

מה לגבי השעון, הוא מגלה את הדליפה?

מגלה במקום. הוא רואה שינוי במגמה של השימוש.

זו קריאה מרחוק?

מרחוק. אז התאגיד מצלצל לבית ואומר: אדוני, יש לכם דליפת מים, טפלו בזה מיד. זה דבר ראשון. דבר שני, והם גם הסכימו, שהחיוב יהיה שונה על מים שהם כתוצאה מדליפה. למה זה יקר? זה מעלה לך את השימוש הממוצע למספרים הגבוהים של המים. הסכמנו שמנקודה מסוימת החיוב יהיה שקל לקוב, נכון?

על המים שדלפו?

לא, על מים מגובה מסוים. בדקנו את זה מבחינת ממוצע.

אם יש דליפה, מה הוא עושה?

דליפה מאצלו, לא דליפה מבחוץ. מה שעשינו, בדקנו את הממוצעים. אם היום על דליפת מים אדם היה משלם 7,000 שקל, על הדליפה הזאת הוא ישלם 300 שקל. זה לא נורא. אם הוא היה צריך לשלם מעל 10,000 שקל, עכשיו הוא ישלם 700 שקל. בגדול, את הבעיה העיקרית בחיכוך בין הצרכן, תאגידי המים והעיריות בנושא הזה אנחנו פותרים באופן מוחלט. זה יוריד את החיכוך בצורה דרסטית.

דבר נוסף, אין דבר כזה היום הנחה סוציאלית במים. כשהיינו בעיריות הייתה הנחה סוציאלית. זה לא אצל כל העיריות. לחלק מהעיריות היה, לחלק לא היה. בראשון זה היה. הייתה לנו ועדה סוציאלית. מי שהביא חוות דעת סוציאלית קיבל הנחה. זה בדיוק כמו הוועדה להנחה בארנונה. אנחנו מחזירים את האפשרות הזאת. זאת אומרת, נכניס בחוק הזה את הפלטפורמה שתאפשר להקים ועדות הנחות.

מה שיעור ההנחה המקסימאלי שיכול להיות?

עד 70%. זה יהיה. את זה עוד לא ניסחנו. כמובן שזה ילווה בתקנות של שר האוצר, של שר הפנים וכו'. בגדול, יש עם זה קצת מחלוקת, תיכף אני אסביר מה המחלוקת, אבל תהיה פלטפורמה של הנחות סוציאליות. זה לא כולל הנחות כלליות, כמו למשל הנחות לנכים או דברים מהסוג הזה. בחשמל יש איזו שהיא קרן שממנה מקבלים באופן גורף. אני אומר, עזוב אותי גורף, אני מדבר על בדיקה פרטנית. אם לאדם אין מה לאכול, הוא חולה סרטן, או כל מיני דברים, הוא יוכל להביא דוח סוציאלי. תהיה פלטפורמה של ועדת הנחות שתוכל לתת לו את ההנחה. זה דבר שהם הסכימו. אין את זה בשום חוק ובשום מקום.

בנושא הזה יש פערים מבחינת מי שדיבר איתך.

לא, אדוני. הסכמנו על העיקרון. עכשיו אני אגיד מה המחלוקת. אני אומר עכשיו באופן כללי. אנחנו לא הולכים עכשיו להתחיל את כל הדיון. המחלוקת שלי עכשיו היא עם משרד האוצר בעיקר, לא כל כך עם רשות המים, וזה על איפה עושים את ההנחה הזאת – האם עושים אותה בעירייה, או עושים אותה בתאגיד. תמיד סברתי שעדיף לתת את זה לעירייה, שעדיף שנאפשר לעירייה לתת את זה מהתקציב שלה.

גם יש לה את המידע.

בוא נגיד ככה, הבעיה הכי גדולה היא מאיזה כסף יעשו את זה. הרי הכל זה כסף. ראשי ערים, עם כל הכבוד, צריכים לתת. כמו שהם נותנים הנחה בארנונה, שיתנו גם הנחה בזה, אלה תושבי העיר שלהם.

הוא לא אחראי על המים. איך הוא ייתן לו הנחה?

הוא לא צריך להיות אחראי על המים, הוא צריך לתקצב את זה.

התאגיד ישב - - ?

תיכף אני אתייחס לבעיה, בדיוק זאת הבעיה. ראשי הערים לא נותנים תוספת בחינוך על מה שמשרד החינוך נותן? הם אחראים על החינוך? לא.

אתה מרוויח ממשק המים בעירייה, לכן אתה נותן הנחה.

עם כל הכבוד, לא כולם מרוויחים. זאת בדיוק הבעיה. איפה שיש רווח, איפה שלוקחים דיבידנד אין בעיה, נכון? חלק מהדיבידנד הזה תיתן להנחות. זה בסדר גמור, על זה אין לי מחלוקת עם האוצר. הבעיה הכי גדולה זה איפה שאין רווח. יש הרבה תאגידים – תתפלאו אבל תאגידים רציניים - כמו התאגיד של עיריית חיפה שלא מרוויח, זאת למרות שהעירייה חזקה. תל אביב וחיפה יכולות לתת מהתקציב שלהן הנחה במים, אין בעיה. שני התאגידים לא רווחיים. תתפלאו שגם התאגיד של תל אביב לא רווחי. למה? מכל מיני סיבות. בתל אביב – בגלל שלא השקיעו בתשתית המים הרבה שנים, ובחיפה – בגלל הגובה. הגובה קובע את העלות של הטיפול. יש תאגידים שכן מרוויחים. פה יש לנו מחלוקת. פה נצטרך לשבת עם משרד האוצר. ברור שיש לזה עלויות. אם אני לא אסתדר איתם, אני אשב עם שר האוצר. אני חושב שיש מקום לתת תקציב מסוים לתאגידים ולעיריות שאין אצלם רווח במים. לאלה צריכים לעזור, כי אחרת הפריפריה לא תקבל הנחה במים, הערים החזקות כמו ראשון לציון, מודיעין כן יקבלו. אנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה. זאת המחלוקת. אנחנו לא נסגור את זה היום.

לעניין תוספת עררים, תוספת ריביות פיגור.

זה לא קשור לחוק שלנו. זה הוויכוח שלי עם משרד הפנים. אחת הבעיות המרכזיות בשכונות ותיקות ובשיקום שכונות זו הצנרת הפרטית. עד לשטח הגבול הציבורי זה פרטי. שם יש המון סתימות, המון בעיות. הם לא מטפלים בזה. בהרבה מקומות ראשי הערים רוצים לעזור מהתקציב של התאגיד, אבל הם כמעט ולא יכולים. למה הם לא יכולים? כי זה שטח פרטי. אני חושב שצריך לתקן גם את פקודת העיריות. פה יש הסכמה על כך – אנחנו נעשה את התיקונים הדרושים - שאם ראש עיר, אם ראש מועצת עיר רוצה להיכנס לשטח פרטי בשכונות בעייתיות על מנת לטפל בבעיה, הוא יוכל להיכנס ולטפל.

עד עכשיו הם לא יכלו?

עשו איזה ניסוי. אני מציע שזה לא יהיה בניסוי, אני מציע שזו תהיה אפשרות מסודרת. גם בזה לא סיכמנו את הניסוחים, נכון?

נכון.

את זה אנחנו נעשה. דבר נוסף, בהסכמת האוצר ורשות המים נעשה מבצע לגביית חובות, מבצע הנחות משמעותי.

כמה זמן?

לחצי שנה, כדי שלא תהיה להם ריבית והצמדה על החוב. זה לא סוכם עד הסוף, אבל יש הסכמה עקרונית שזה גם יבוא.

לא יהיה גם קצת קיזוז?

הריבית זה קיזוז גדול, אין לך מה לדאוג. הריבית שם היא יותר מהחוב, כמובן תלוי ממתי החוב. אם החוב הוא לפני 8 שנים, 80% זה הריבית, 20% זה החוב. יותר גרוע מהבנקים העניין הזה.

דבר נוסף, הנושא של הדיבידנד שמחלקים. זה ילך למטרות ספציפיות, לא לכל דבר. ראש העיר לא יכול לקחת את זה לכל דבר. זה יהיה כתוב בחוק. מה זאת אומרת? יהיה כתוב שזה ילך לחינוך, לרווחה, לקיזוז חובות, לנושא של הנחות סוציאליות. יהיה כתוב מה האפשרויות. מועצת העיר תצטרך לקבל החלטה. לא יהיה דבר כזה שהעירייה תחליט מה שהיא רוצה. זה לא יקרה.

אחת הבעיות של צמצום תאגידים זה שראשי הערים לא משתפים פעולה. כל ראש עיר רוצה את חלקת האלוהים הקטנה שלו כך שערים קטנות לא יכולות להיכנס. הדבר נובע בגלל שתי בעיות. בעיה ראשונה, בעיה של דירקטורים, כל אחד רוצה ייצוג של דירקטורים לעיר שלו. מצד שני, העיר הגדולה לא רוצה להפחית מהכוח שלה. עשינו תיקון מוסכם על ידי כל המשרדים לאיך נבנה את הדירקטוריון, כדי שהבעיה המרכזית של האיחודים תזוז הצידה. אני חושב שמצאנו פתרונות.

באיזו צורה?

זה ילך לפי גודל עיר. אם לעיר אחת יש 200 ולעיר אחרת 50,000, החלוקה תהיה בהתאם. עיר קטנה תקבל בונוס. ברור שלעיר של 7,000 ניתן אחד. כדי לעשות את זה הגדלנו את האופציה מ-9 ל-11. במצבים כאלה נוכל להגדיל את מספר הדירקטוריונים.

אבל אז יהיו דירקטוריונים מנופחים.

לא מנופחים. החלטנו שזה בסדר, אין בעיה עם 11. את חושבת שחמישה מחליטים יותר טוב מ-11? לא.

מספיק חמישה.

בדירקטוריון של תאגיד מים יש נציגי עירייה, נציגי ציבור וחברי מועצה. לחברי המועצה ולעובדי העירייה לא מגיע כסף. אם יתנו לאנשי ציבור, שזה גג 3,4, אז העלויות הן שוליות, זאת אומרת, הגדלת הגודל של הדירקטוריון לא משמעותי במבחינה ציבורית. ההיפך, ברגע שאת נותנת תקציב לכולם, אז לכל יחיד יש "סיי" בדירקטוריון.

בעיה שנייה היא בעיית הנכסים, שכל אחד אומר: אלה הנכסים שלי, אני השקעתי בהם, למה זה שלא השקיע בנכסים נהנה ואני מפסיד. זה מונע את האיחודים. גם את זה פתרנו על ידי זה שאמרנו שכשנפצל או נפרק, כל אחד יקבל את הנכסים שלו. זה בניגוד לפקודת החברות. אם עיריית ראשון התאחדה עם עיריית לוד, כאשר בעת האיחוד היא הביאה נכסים בסדר גודל של חצי מיליארד ולוד הביאה נכסים בגודל של מיליון שקל, אז כשהם מתפרקים, היא מקבלת את החצי מיליארד, ההיא מקבל את המיליון.

הנכסים המקוריים.

בנכסים שהתאגיד עשה במשותף זה ילך לפי היחס, אין בעיה. למה ראשי רשויות הסכימו לתאגידים, אתם יודעים למה? כי חוץ מהבונוסים מהאוצר נתנו להם גם את עלות ההשקעות הראשוניות שלהם. אם לא היו תאגידים הם לא היו מקבלים, מכון הביוב היה נשאר מכון ביוב. הם קיבלו כסף. נתנו להם אישור באוצר להשתמש בזה לתקציב הרגיל, לא לתקציב פיתוח. עם זה הם כיסו את כל החובות. הם חיו עם זה 10,15 שנים. עכשיו יש להם עוד פעם חובות, אז הם לא רוצים את התאגידים. לא ניכנס לזה כרגע.

אדוני היושב-ראש, היו הרבה מאוד הפגנות נגד תאגידים.

בגדול, המגמה כרגע היא לצמצם את התאגידים בתוך 3 שנים. ברור שזה יצומצם. אנחנו גם מפשטים את התהליך כך שראשי הערים שהתנגדו יתנגדו עכשיו פחות בגלל שיהיה להם בדירקטוריון את הייצוג שהם רצו, יהיה להם את כל מה שהם צריכים. את הדברים שפגעו בציבור נחזיר לציבור, כדי - -

להגברת האמון.

להגברת האמון. ניתן שנתיים לסיים את העניין. כרגע לא תהיה חובת תאגוד. את חובת התאגוד דחיתי. מה שאמרתי עכשיו יהיה מיד. חובת התאגוד נדחתה. למה? כדי לאפשר לרשות המים ולעיריות לשבת על האיחודים האלה.

אבל למה צריך כל כך הרבה דיונים? הבטחת לפני שנה וחצי. למה אתה מורח אותנו?

אני לא מורח אף אחד. אתה מורח את הציבור, לא אני. אתה יודע למה אתה מורח? מכיוון שאתם באתם ועשיתם חצי שנה תעמולה על חוק שכבר יש.

הוא עבר בקריאה ראשונה.

מה בניתם? היה חוק של 11, עשיתם חוק של 14.

הוא מתקדם? אתה התראיינת אצלנו מספר פעמים. הבטחת במושב הקודם, אחרי זה במושב הזה.

מה, אני חייב לך משהו?

לא, אתה לא חייב, רק תגיד את האמת. אתה לא אומר את האמת. גם עכשיו אתה מורח אותנו.

קודם כל, בהצעת החוק המקורית - עשיתם עליה סיפור גדול, היא אמרה שזה הדבר הכי חשוב שהיה לה אי פעם בתכנית - אין כלום.

איפה זה עומד עכשיו?

אין בה כלום, כי החוק איפשר עד יוני לצמצם עד 11. הבאתם הצעת חוק לצמצם ל-14. מה עשיתם פה, לא הבנתי. הוספתם שלושה?

דבר שני, אתם טענתם שמחיר המים גבוה. יש את כל ההוכחות שמחיר המים ירד בקרוב ל30%, אפילו יותר. על מה אתם מדברים? אז נכון שאפשר להתווכח על הנושא של ההוצאות שמשיתים התאגידים, אם זה טוב או רע, אבל ברור דבר אחד - גם אם אתה מבטל את התאגידים, עיריות לא יבחרו ראש אגף מים וביוב? ייקחו. ברור שהם ייקחו, ודאי שהם ייקחו, ודאי שיהיו עובדים. זה יחסוך בשוליים.

דרך אגב, זה גם רלוונטי לצמצום של העשרה.

הדבר היחיד שהתאגידים כן עשו זה נושא של השקעות בתשתית. פעם העיריות היו לוקחות את הכסף לדברים אחרים. פה יש משק סגור. אין היגיון שבתל אביב הגדולה התאגיד לא יהיה רווחי. למה הוא לא רווחי? כי התברר שתל אביב לא השקיעה לאורך שנים בתשתיות את מה שהיא הייתה צריכה להשקיע. אם תל אביב לא השקיעה, בטח ערים יותר קטנות לא השקיעו. לתאגידים היו דברים טובים ודברים רעים. דבר אחד בטוח - היום הציבור נגד. למה הוא נגד? בגלל הדברים האלה שאמרתי. אם יש משהו חדש, תגידו, אין לי בעיה.

אם אתה מסכים על משהו, למה צריך עוד דיון ועוד דיון כבר שנה וחצי? בואו נסיים את זה.

אני אגיד לך למה. בניגוד אליך, אני צריך להגיע להסכמות. אנחנו מקיימים הרבה ישיבות מקצועיות עם הצוות. גם שמולי השתתף בישיבות האלו. אנחנו עובדים על זה. אנחנו בדרך לסיום. לדעתי, תוך שבועיים-שלושה אנחנו מסיימים.

גם לפני חצי שנה אמרת את אותו דבר.

מה אני יכול לעשות? תגידו שאני לא בסדר. אני עובד על זה, אני לא משחק עם זה, בסדר?

דבר נוסף, שלו אין פתרון, זה שיש תאגידי מים עם חובות. האוצר לא מוכן לכסות את החובות האלה. החוב של תאגידי המים מגיע ל-1.7 מיליארד שקל. אם זה יעבור, מישהו צריך לשלם את זה. אני לא מדבר על דברים אחרים, על בונוסים. את החובות האוצר לא מוכן לכסות. אמרנו שנלך בשיטה אחרת - ניתן אפשרות לצמצם בצורה דרסטית, נתקן תיקונים על-מנת להגביר את אמון הציבור, ונעשה פיילוט של שנתיים. בשנתיים האלה נראה אם הכל משתנה. תמיד הכנסת יכולה להתכנס ולדון על זה. נסמוך על חבר הכנסת שמולי שלא יוותר בעניין הזה.

אני חושב שהצעת החוק בנויה על שני חלקים. אני אתחיל דווקא מהחלק השני, מההטבות הסוציאליות. בואו נאמר את האמת, בהתחלה הוא לא היה. הוא תולדה של הפעילות שלך. בחלק מהדברים יש בשורה של ממש. ההחלטה להכניס את זה לתוקף מיידי היא החלטה טובה, היא תגביר את אמון הציבור. מגיעה פה גם מילה טובה לממשלה.

החלק העיקרי שהיה בהצעת החוק הוא החלק שמדבר על מבנה משק המים. אתה הנחת הנחת מוצא על השולחן שאומרת שמספר התאגידים הוא לא הבעיה. מספר התאגידים, בעיני, זה כן הבעיה.

אנחנו נצמצם אותם.

כשאנחנו הנחנו את הצעת החוק ידענו מה אנחנו מניחים. אמרנו שאנחנו עושים את זה, כדי שתהיה לנו פלטפורמה לדבר גם על ביטול מוחלט של התאגידים.

מה הצעת החוק אומרת? שאתה מצמצם ל-14. תגיד את זה להם פעם אחת.

אין לי בעיה להתעמת עם הכל, אבל בואו נשים את האמת על השולחן. האמת הייתה שאנחנו מעבירים את הצעת החוק בנוסח הזה, כדי לעבור את המליאה ואת הממשלה, ואז להגיע לכאן לדבר גם על האופציה של ביטול מוחלט.

אתה נתת שלושה חודשים להכין את ההצעה החדשה.

זה היה בהצעת החוק הקיימת?

כן.

אוקי, תביא את הצעת החוק. תביא את דברי ההסבר. בואו נתעמת עם זה, אין בעיה.

הצעת החוק לא מדברת על ביטול, הצעת החוק מדברת על צמצום.

אבל אין צמצום. פה שינינו.

אנחנו דיברנו על איך נמצא את הדרך להוציא את מי שרוצה לצאת מהתאגיד.

מי שהוביל את ההצעה היה אלי כהן יחד עם שמולי. הפגישה באה ונועדה להביא הצעת חוק שתפקידה לבטל את התאגידים ולייצר אחד משניים: מי שמתנהל טוב יפעיל את עצמו, מי שלא מתנהל טוב יתנהל על ידי תאגיד.

אבל יש 30 שמתנהלים טוב.

מה קרה? באו מהאוצר, לצערי אני אומר, והפכו לאלי כהן את ההצעה. בסוף הגישו הצעה שהיא בדיוק הפוך ממה שהוא רצה להשיג. צמצום תאגידים, אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה, זה בלוף. זה יביא להפחתה בשירותים.

צמצום יביא לפגיעה.

מאז מנסה דוד ביטן, יושב-ראש הוועדה, לנסות להגיע למשהו. אני יודע להתנהל במודיעין מצוין בלעדיהם. חבר הכנסת ביטן מנסה להביא משהו מותאם. אחת הבעיות המרכזיות שהעלו בערוץ 10 בזמנו הייתה העובדה שבן אדם מקבל חשבון מים של 20,000 שקל. זה נראה לכם הגיוני?

על זה הם דיברו בעיקר, רק על זה.

לא דיברנו רק על זה, דיברנו על עוד דברים. כל יום אנחנו מקבלים פניות. כל יום אזרחים מתלוננים שהתאגידים מתעמרים בהם. בשום מקום בעולם אין 56 תאגידים על אוכלוסייה כל כך קטנה.

מי שלא בסדר - שיטפלו בזה.

פתאום השתנית. לפני שנה וחצי דיברת אחרת.

מה אמרתי?

אמרת עוד במושב הקודם שאתה בעד הצעת החוק הזאת, שאתה הולך לצמצם את התאגידים במהרה.

בחברת החשמל יש חברה אחת, נכון? אתה מרוצה שם מהשירות?

לא.

אז מה אתה מדבר שטויות. מה שיקרה זה שהאוצר ישתלט על התאגידים, העיריות יצאו לגמרי, ואז נראה את השירות לאזרחים.

אבל עדיין לא צריך כל כך הרבה עובדים.

יש הבדל בין ביטול לגמרי, שאז זה חוזר לעיריות. אתה יודע מה? בזה הייתי מוכן לתמוך. אנחנו באים ואומרים: בואו כרגע נצמצם. אנחנו לא מוותרים על הביטול הכללי.

ההצעה שהייתה פה על השולחן לגבי מבנה משק המים אמרה כדלקמן: נקבע אמות מידה, קריטריונים לרשויות המקומיות.

זה מה שאנחנו עושים.

כאשר מי שעומדת באותם קריטריונים, שזה כנראה הרשויות הגדולות יותר - -

אנחנו עושים את זה.

אבל איך עושים את זה? עכשיו אתה מדבר על כך שבעוד 3 שנים נעשה את השינוי במבנה משק המים, זה מה שהבנתי מהדברים שלך.

קבעו חוק ב-2013, נכון? למה לא עשו את זה עד עכשיו? אתה בא רק אלי בטענות? אתה לא הצבעת על דחייה?

תגיד, אתה הופך עלי את כל העסק? אני לא מפיל עליך כלום.

לא 3 שנים – שנתיים, בגלל הבחירות המוניציפאליות.

הייתה חובה להיכנס לתאגידים. אנחנו דחינו את החובה להיכנס לתאגידים למשך שנתיים.

למה לאלה שהפרו את החוק ולא נכנסו מגיע בונוס ולאלה שבפנים לא מגיע לצאת? האוצר, כמה חובות יש לתאגידים? אמרתם בישיבה האחרונה מיליארד 700, נכון? מי מכסה את זה? אם עכשיו סגרתי את התאגידים, מי מכסה? עזוב את מודיעין שיש לה כסף.

המועצות.

אתם תכסו?

אני מוכן.

חבר'ה, על תתחייבו.

אין בעיה, יש לכם מרכז שלטון מקומי. אתם גיבורים גדולים. יש לך מענק איזון?

יש לי מענק איזון.

אז אתה מוותר עליו?

אם היית תושב ירכא, ג'וליס, טייבה או כפר יאסיף היית מוותר. התאגיד הרס לנו את החיים, למועצות ולתושבים. התעללו בנו.

אתה רוצה שנשנה את כל הארץ בגלל ירכא?

תבוא לירכא. תבוא ותראה במו עיניך. אתה לא חי שם. אנחנו חיים.

משרדי הממשלה הסכימו לדברים שבחיים לא היינו מקבלים אותם. אנחנו מנצלים את הוויכוח הזה, כדי להגיע לכל מיני הסכמות על דברים שהם אף פעם לא הסכימו להם, זה הדבר הכי חשוב. על משק המים נדבר, אין לי בעיה לדבר על זה. תסתכלו על כל התמונה, לא רק על חלק מהתמונה.

אני רוצה שיהיה ברור, ההטבות הסוציאליות שיש בחוק - -

לא הסוציאליות.

אני מדבר גם על הגבלת הצריכה המשותפת, גם על ההנחה שניתן לתת מסיבות סוציאליות, גם על דיבידנדים שהולכים לטובת הנחות, גם על כניסה לצנרת פרטית בתוך שיקום שכונות, גם על מבצע לגביית חובות. כל אלה הם דברים שיש בהם ממש, אלה הישגים סוציאליים אמיתיים. אחרי שאמרתי את זה, ביטן, המודל שראיתי לנגד העיניים - -

מה אתה רוצה, לצמצם ל-14?

אני אגיד לך מה אני רוצה. בהתחלה דיברנו על ביטול מוחלט. מה זה ביטול מוחלט? שזה עובר לעיריות במשק כספי סגור והן מנהלות את זה. תוך כדי דיון אמרנו: זה נתקע בחומה בצורה, לכן בואו נלך לבחון מודל שבו רשות מקומית שעומדת בקריטריונים תוכל לנהל את משק המים בעצמה.

יש את זה בחוק היום. האם ירכא עומדת בקריטריונים?

היא עומדת בכל הקריטריונים.

זה מאוד מעניין. מה אם אתה לא עומד?

אם אני לא עומד אני לא רוצה.

מה שאמרנו היה בניגוד לעמדת מרכז שלטון מקומי. מרכז שלטון מקומי רצה ביטול מוחלט. המצב הוא שיהיה פה צמצום דרסטי. אתם צריכים להבין, הצמצום הוא לא מ-56 למטה, הצמצום הוא מ-80 למטה. למה? כי לפי הדרישה של רשות המים כל העיריות צריכות להתאגד בדרך כזאת או אחרת. יש יותר מ-56 מועצות. בשיטה הזאת יהיה צמצום דרסטי. הצמצום יהיה בין 20 ל-30. יש שיפור שירות. למה דחינו את זה לשנתיים? אל"ף, בגלל הבחירות לעיריות, שאז אנחנו יודעים שאף אחד לא יעשה מה שצריך לעשות, ובי"ת, אנחנו רוצים שהדברים ייעשו בהסכמה. להסכמה צריך לתת זמן. אתה לא יכול לבוא ולהגיד: תעשו את זה בחודשיים. מה שכן אפשר, ובזה הוא צודק, זה לתת פרמטרים שיאפשרו להגיע להסכמה הרבה יותר מהר.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני חושבת שהחוק הזה מתבקש. אנחנו חתמנו על החוק הזה מתוך הבנה ומתוך כל הגלגולים שהיו – האם זה יהיה חוק ממשלתי, האם זה יהיה חוק פרטי. מבחינת חברי הכנסת שחתמו על חוק קודם ועל החוק הזה הייתה בהירות לקראת מה אנחנו הולכים.

הנושא של צמצום התאגידים בא גם מהאזרחים. אנחנו מקבלים אין ספור פניות מאזרחים על הסיפור הזה של דליפות מים וחשבונות מופקעים. אני יכולה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, יש לי זיכרון מלפני הרבה מאוד שנים, שעיריית רמת גן בזמנו הייתה שולחת מכתב לכל אחד על כך שראש העיר מתנגד לתאגידים, על כך שהוא בעל כורחו הולך למהלך הזה, למרות שהוא חושב שזה לא טוב.

איזה ראש עיר?

צבי בר. היו ראשי ערים שממש התנגדו. הם ראו את הנולד, לכן הם אמרו שזה לא יהיה טוב לאזרחים.

או שהם קיבלו 80 מיליון.

אני לא יודעת להיכנס לזה, אבל אני יכולה להגיד שאם היום יש עיריות שיכולות לקחת על עצמן ולהחזיר את מחלקת המים אליהן, אז זה אף פעם לא יגיע למנגנונים המנופחים שאנחנו רואים בתאגידים האלה.

רציתי לבקש, אדוני, עם כל הפרמטרים שאתה הצגת בפנינו לגבי הדליפות, לגבי החלפת השעונים, לגבי ההנחה על רקע סוציאלי שחייבת להיות לא בגלל עירייה זו או אחרת אלא באופן אחיד וגורף לכולם, לגבי מבצע של גביית חובות ללא ריבית, נכסים, דירקטורים שלא יהיו מנופחים, שהצעת החוק הזאת תעבור במושב הזה, שייקבע לוח זמנים מאוד מאוד מוסדר.

זה מה שאני רוצה.

להעביר אותה בקריאה שלישית.

אנחנו צריכים לסגור את ההסכמות. לוקח להם זמן לנסח, מה אני יכול לעשות.

הדברים שעלו כאן הם צורך השעה.

ב-2008 הוקמו התאגידים. האם העיריות ניהלו את זה מצוין לפני הקמת התאגידים?

התשתית לא טופלה.

יש לכם ביטחון מלא בכך שאם העיריות יקבלו את זה כוח האדם יהיה מצומצם, הכל יהיה בסדר.

דוד, נכון, אתה צודק, התשתית לא טופלה כראוי.

לא רק התשתית, גם היה בזבוז משווע של כוח אדם.

מה שצריך לעשות זה שכל אגורה שתיכנס ממים תהיה למשק המים ולתשתית, שלא יהיה מצב שייקחו את זה בעיריות לכל מיני דברים אחרים.

הטענות הגדולות ביותר של ראשי הערים נגד רשות המים זה שהיא משגעת אותם עם כל מיני כללים שלא מאפשרים להם לזוז. אני חושב שרשות המים, לפחות בעניין של צמצום כוח אדם, פועלת כנדרש, אבל לא ניכנס לזה כרגע.

אני חושבת שצריך לנסות להעביר את זה במושב הקרוב, לא להתפשר על העניין הזה.

אני חושב שבדיון האחרון שהיה כאן לפני הפגרה סוכמו כמה דברים. אתה עשית עבודה יפה, יסודית, מסודרת. אני גם יכול לצטט אותך מהישיבה האחרונה לפני שיצאנו לפגרה, שאמרת שבמושב הקיץ החוק יסתיים בקריאה שלישית.

במושב הקודם. הבעיה הגדולה ביותר הייתה שבמושב הזה לא הספקנו בגלל תקציב המדינה וחוק ההסדרים. באותו רגע שקבעו שיסגרו את התקציב במושב הקודם - בהתחלה כשדיברנו לא היה תקציב המדינה - כל המערכת של ועדת הכלכלה זזה לכיוון של חוק ההסדרים, לא היה עם מי לשבת. ביקשתי להעביר את החוק קריאה ראשונה, אבל לא ניתן היה טכנית לבצע את זה ברגע שהביאו את התקציב ואת חוק ההסדרים. לא היה מי שיעבוד.

אמרת את זה גם במושב הקודם, לא רק במושב הזה.

שניים-שלושה דברים שחייבם לתקן בחקיקה הזאת. אני מבית ג'אן. הבן שלי יוצא צבא, השכן שלי יוצא צבא. תאגיד המים לוקח על מטר מרובע 133 שקל. זה נקרא דמי הקמה. ברמת השרון, בתל-אביב, בחיפה, בנתניה לוקחים 77 שקל.

קיבלתי מכתב ממשרד הפנים על כך שזה תנאי לחוק. תיכף אני אגיד שיש לנו בעיה עם זה. זה לא קשור לחוק הזה.

זה לא מעניין אותנו. את האזרחים זה לא מעניין.

זה לא קשור לחוק הזה.

זה כן קשור. אתה מתקן עכשיו חקיקה. אני מציע שיהיה מה שקורה בתל אביב, ברמת השרון, בנתניה. את דמי ההקמה צריך לגבות בלי תוספת צפיפות. צריך לחזור ל-77 שקלים. אם חוזרים ל-77 שקלים, תאמין לי, האזרחים יכולים לשלם במקום 20,000 אלף 8,000 שקל. אני מדבר על היטל בשביל לבנות בית, בשביל לקבל היתר בנייה. התנאי הוא שאתה צריך לשלם 133 שקל עבור דמי הקמה. האם זה יכול להיות?

בזה הוא צודק במאה אחוז.

כן, אבל אי אפשר שזה ייכנס לחוק הזה.

זה אבסורד. לא מספיק שהם בסוציו, עוד מטילים עליהם משהו - -

קודם כל, גם קיבלתי על זה מכתב ממשרד הפנים. זו מחלוקת בין המשרדים.

מה אשם התושב?

זה לא קשור להצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת מדברת על צמצום תאגידי המים, אפילו לא על ביטול. היועצים המשפטיים של הכנסת לוחצים אותי חזק מאוד לקיר, הם אומרים שאנחנו לא יכולים להשאיר בהצעת החוק הזאת יותר מידי דברים שלא קשורים להצעת החוק המקורית.

לנושא של הצעת החוק.

זה לא קשור. מה הם אומרים? הם רוצים לעצור להם את הכל. היה לי ויכוח על העניין הזה. אם אני אכניס את זה, אנחנו נאריך את זה עוד פעם בכמה חודשים כי יהיו ויכוחים גדולים, והיועמ"ש של הכנסת יגיד: אתה לא יכול להעלות את זה בכלל לקריאה ראשונה.

ביטן, יש לי הצעה בשבילך. בוא תאמץ את הצעת החוק הקיימת היום בקנה, הצעת החוק שלי. הוועדה תאמץ את החקיקה על הפחתת דמי הקמה.

אנחנו נביא את זה לוועדה הזאת. זה לא קשור לחוק הזה. נדון בהצעת חוק ספציפית. איזו ועדה דנה בזה?

לא יודע, זה עדיין - -

לא העברת את זה טרומית עדיין?

לא, עדיין לא טרומית.

צריך להעביר את זה טרומית.

מי יעביר לך את זה טרומית?

אני מבקש תמיכה שלכם להצעה הזאת.

כל דמי ההקמה הם בתקנות שהתקינה רשות המים, זה אפילו לא בחוק. רשות המים יושבת כאן. אנחנו מקדמים חוק שקשור לרשות המים. אנחנו יכולים לבקש מרשות המים שתשנה את התקנות. זה בתקנות, לא בחוק.

אני רוצה להשלים את מה שאמר יושב-ראש הוועדה. הנושא של הצעת החוק הוא צמצום מספר תאגידי המים והביוב. אני מודה שאנחנו מתחנו קצת כאן את היריעה, שאנחנו שילבנו בהצעת החוק תיקונים נלווים נוספים שנועדו, כפי שאמר יושב-ראש הוועדה, להגביר את אמון הציבור בתאגידים, הכל כדי להשלים את המהלך הכולל, את המתווה הכולל של תאגוד אזורי. אני לא חושב שניתן במסגרת הזאת לשלב כל נושא שקשור למשק המים. יש עוד נושאים שקשורים למשק המים שלא ניתן לשלב אותם כאן.

אתה מדבר כאן על תאגידי המים.

אתה יודע כמה נושאים יש בחוק תאגידי מים וביוב? יש המון נושאים.

אתה רוצה את אמון ראשי המועצות. ראשי המועצות הם אלה שסובלים, הם אלה שנמצאים בחזית מול התושבים, על מה אתם מדברים בכלל?

אם נבטל את התאגידים, לא תהיה לך בעיה?

מצוין, תבטל.

אז איך תממן, מעניין אותי לדעת. איך תממן את ההקמה? תעלה את ההיטלים? מה תעשה?

היה סיכום בישיבה שהתקיימה במושב האחרון על כך שכל מועצה שמתנהלת נכון תוכל לצאת.

לא, אין דבר כזה. איפה היה סיכום כזה?

היה סיכום כזה בוועדה.

ביטן, נתת הרגשה לכל ראשי הרשויות שאתה הולך לבטל את התאגידים. כל ראש רשות שהגיע לכאן יצא בהרגשה שאתה מבטל את התאגידים, שאתה הולך לצמצום, שאתה הולך לתת אפשרות. אתה נתת את ההרגשה. אתה דיברת על לאפשר לראשי הרשויות לצאת. לא סיכמנו.

אני לא מתחמק. אמרתי משהו שאני לא חוזר בו. אמרתי שאם לא נעשה את השיפורים הדרושים לא יהיו תאגידים. אני אומר את זה גם להם, הם יודעים את דעתי. אם נביא את השיפורים הנכונים, נעשה את הבדיקה וזה יעבוד מבחינה ציבורית, אין בעיה. אם לא, נסגור. מה הבעיה? אני לא אומר כלום. הם גם הסכימו בגלל העמדה של חברי הכנסת. אני לא יכול לשכנע חבר כנסת במשהו שהוא נגד העמדה. אם נביא פלטפורמה שהיא בסדר, שהיא ראויה, אז אני יכול לשכנע. הם הסכימו להביא. מה אתה רוצה?

אני מכיר ביכולות שלך. אני אומר לך שנושא של דמי הקמה - -

זה חצי שנה.

שני דברים אמרת: אל"ף, כל מועצה שמתנהלת נכון, והדבר השני, אני אזכיר לך, זה שיש לחץ אדיר במשרד הפנים על ראשי מועצות - -

את זה עצרנו.

ראש המועצה של עוספיא, וג'יה כיוף, התקשר אלי לפני שעתיים ואמר לי שלוחצים אותו לקיר להיכנס לתאגיד. הוא עוד לא שם בכלל. אני לא מבין, או שלוחצים אותו לקיר, או שלא.

קודם כל, בעניין הזה הבאנו מענה בתיקון האחרון.

אני אומר לך עכשיו.

אני אגיד לך איפה הבעיה. מה הם טוענים? הם טוענים שלמועצות הקטנות - בדרך כלל זה מועצות דרוזיות וערביות, פחות מועצות יהודיות - יש גירעון שכל הזמן גדל בגלל הנושא של המים. הן מנהלות את המים. הן לא מסכימות להתאגד, כי הן אומרות שהן לא מוכנות לממן את זה. יש מועצה, אני לא זוכר איזה, שיש לה 10 מיליון שקל גירעון בשנה כתוצאה מניהול המים. זו הסיבה שמשרד הפנים רוצה לחייב. הכרחנו אותם עד סיום הדיונים לא ללחוץ.

הנה העובדה - -

אז נבדוק את זה.

אולי בעילה אחרת.

אולי משהו אחר.

לא בתוך החוק הזה.

אחת הבקשות שלנו, של חבר הכנסת, הייתה לבטל את התאגידים. אמרתי שאם אנחנו רוצים לבטל מה הטעם להקים בחודשים האלה. זה מה שהתכוונתי, זה הציטוט שלי. מה שאנחנו אומרים זה שבמצב הזה שאולי נבטל אנחנו לא נקים. רשות המים לא תחייב. אמרנו שאם ראש מועצה רוצה זה עניין שלו. בדלית אל כרמל הוא רוצה, אז מה אני יכול להגיד לו? אני יכול להגיד לו אל תעשה, כן תעשה? מה, אני מנהל את העיר? אמרנו שעד שהחוק הזה לא מסתיים לא יוקמו תאגידים חדשים, זה מה שאמרנו, ובאמת לא מוקמים.

חובת התאגוד קיימת כבר. היא בתוקף מ-2007. דחינו את סמכות - -

דחינו. אני עמדתי במילה שלי. זה לא שאמרתי שלא יוקמו בכלל, אמרתי שבתקופה שאנחנו דנים בחוק לא יוקמו.

אמרת שמועצה שעומדת בקריטריונים - -

אבל אין קריטריונים. אתה רוצה שאני אקריא לך? יש סעיפים לפיהם רשות המים ומשרד האוצר יכולים לפטור מחובת תאגוד.

תאגוד אזורי.

ותאגיד לא?

תאגוד זה באישור ועדה.

אף אחד לא יכול לעמוד בתנאים האלה. אפילו ראשון לציון ומודיעין לא יכולים לעמוד בזה. זה ממש תנאים בלתי אפשריים.

אדוני היושב-ראש, חשבתי שכנסת ישראל מנהלת את מדינת ישראל ומקבלת החלטות. לצערי, אם אתה כיושב-ראש ועדה אומר לי שהאוצר מנהל את המדינה, אז אני במקום - -

מה, אתה לא יודע את זה?

אני יודע.

הם מנהלים, אבל את נושא תאגידי המים אנחנו מנהלים.

שר הכלכלה במדינת ישראל אומר שביטול התאגידים יחסוך 500 מיליון שקל.

זה לא יחסוך 500 מיליון שקל.

יש את זה אצלי מוקלט. ב-5 בדצמבר זה נאמר. כל הקלטות אצלי, אני אעביר לכם אותן. תן לי לתת לך בכמה דקות מה מצבנו על אמת.

על העיר שלך אתה מדבר?

כן, לתאגיד שלי, תאגיד אל-עין.

מה זה התאגיד הזה?

תאגיד ראשי במגזר הערבי.

זה התאגיד הכללי?

תשעה ישובים. הדוחות של מינהל המים מראים שזה נכשל בגדול. זה מסומן באדום. מה זה האדום הזה? אני אסביר לך מה האדום הזה. הביוב עכשיו זורם לנו בשדות, אחרי 8 שנים שאנחנו בתאגיד. אתה רוצה לראות סרטונים?

אני לא מכיר את הבעיה.

הביוב שלנו זורם בשדות, הביוב של ג'ת זורם באדמות של ירכא. אתה רוצה להגיד לי שלא עשו קו? זה לא פוטר אותך שלא עשיתם קו. תזרים אותו לשדות שלך, לא לשדות שלי. זה אחד.

שניים, זה מכשיל אותנו כמועצות. למה זה מכשיל אותנו? זה הורס לנו את כל התשתיות. אני מזמין אותך לביקור אישי. תבוא עם מינהלת המים ותראה מה עשו לנו.

אני לא שר התשתיות.

הרסו לנו את התשתיות. הישוב שלי מונה 16,000 תושבים סך הכל. אני מקדם קירוי לבית ספר. הקירוי עולה לי 400,000 שקל, כאשר התשלום לתאגיד עולה לי 200,000 שקל. איך אני אשלם אותם, מאיפה יהיה לי הכסף? אתם מונעים הקמת מוסדות ציבור בגלל התשלומים האלה. התושבים שלנו לוקחים פטישים ושוברים את השעונים. 500 שעונים בחודש אחד נשברו, אתה יודע למה? הם תלו תקווה בך שאתה מבטל את התאגיד. אם לא תבטל את התאגיד, לא יהיה שעון אחד בישובים שלנו. תבינו את התושבים. התושבים בונים לא חוקי. אם כשאני בא לבנות בית אתה מבקש ממני 60,000, 70,000 שקל אגרה, אז אני בונה ללא היתר, יותר משתלם לי. אתה מביא אותי כמועצה למקום לא טוב, למקום שהתושבים שלנו ייראו כעבריינים. הם לא רוצים להיות עבריינים. 8 שנים התאגיד לא מחזיר לי את העלות. חלק מזה נתן לי במניות. שבעה מיליון שקל הם חייבים לנו. במשך 8 שנים לא החזירו שקל אחד. מינהלת המים מאריכה להם. הבנק שולח לי הודעה שהתאגיד לא יכול לשלם את המלוות, שאני צריך לשלם אותן. הוא לקח לי את המערכת. מאיפה יהיה להם כסף לתקצב? תן לי את הניהול, אני יודע לנהל את זה הרבה יותר מהם.

אנחנו לא נכנסים פה לסוגיות ספציפיות.

אתה חורץ את גורלם של התושבים שלי. אתה חייב להיכנס.

זה לא התפקיד שלנו לנהל עכשיו את התאגידים או את העיריות. מכיוון שחברי הכנסת מבקשים, האם אתה יכול לתת איזו שהיא תשובה קצרה פה?

תתחיל מהסטטוס של התאגיד, כמה הוא מוצלח, כמה דיבידנדים הוא כבר חילק. תתחיל מפה. תושבים חייבים לתאגיד 100 מיליון שקל. אני רוצה לקבל את הכסף הזה. תראה את הדוחות הכספיים שלהם.

כמה חובות ארנונה יש לתושבים?

אני גובה 89%. אני לוקח עלי את ה-5% של אותן משפחות שאין להן מה לאכול בבית. תן לי את ההזדמנות לעזור לתושבים שלי.

כמה יישובים יש בתאגיד?

תשעה ישובים.

בתאגיד אל-עין יש שבעה ישובים.

ככה ייראה התאגיד האזורי שאתם מדברים עליו. אני לא מדבר על 11 או על 14, אמרתי שיהיה צמצום בין 20 ל-30. זה משאיר את הגדולות כמעגל של קליטה. זה לא שאחד יחזיק 26. ככה זה ייראה.

לתאגיד אל-עין יש 7 רשויות מקומיות. בהחלט יש בעיות אמיתיות שם. הדבר הכי מרכזי זה שהרשויות מסרבות למנות דירקטורים מזה 3 שנים כדי שהתאגיד יתנהל בצורה נורמלית. זה רובץ לפתחן של הרשויות המקומיות שם. אני עברתי אחת אחת.

אני לא אמנה. אני מוותר על הדירקטורים שלי, אני לא רוצה. שום דבר לא עשית.

כדי שהתאגיד יתנהל באופן תקין צריך שיהיה לו דירקטוריון ומנכ"ל. לצערי, בתאגיד הזה ראשי הרשויות, מסיבות שהם גם פירטו פה, מסרבים למנות דירקטורים. זה כמו שהוא אמר. הוא אפילו לא רוצה את הנציג שקיים לו. יש ראש רשות שנפגשתי איתו על זה במיוחד. הוא אמר לי שמבחינתו שהתאגיד יתפרק, הוא לא ימנה. במצב כזה התאגיד מתנהל בקשיים ברורים לכולם, הוא לא יכול לזוז. אי אפשר לבוא בטענות בהקשר הזה אליו. לגבי החובות שהוא ציין, הוא רק שכח לציין שלרשות המקומית שהוא עומד בראשה יש חוב מים אדיר לתאגיד.

למה זרקת את מנהל החשבונות שם? כי רואה החשבון שלך לא יודע הנהלת חשבונות? הם חייבים לי.

מה אם התאגיד נכשל?

מה זאת אומרת "תאגיד נכשל"? לפי איזה מדד תאגיד נכשל?

הוא אומר לך שהתאגיד נכשל.

אמרתי שיש לו קשיים.

אני לא חייב לך שקל.

לי אתה בטח לא חייב.

המועצה לא חייבת לך שקל.

ראש המועצה, אי אפשר להיכנס לגופו של עניין, אנחנו לא פורום לבוררות. עזוב, כרגע אנחנו לא מסוגלים להיכנס, אבל אנחנו נתייחס לזה. ניכנס לזה אחר כך, לא עכשיו. בפגישה שאנחנו רוצים לעשות עם משרד הפנים, עם מנכ"ל משרד התשתיות ועם רשות המים על הנושא של הדרישה של מנכ"ל משרד הפנים, אני מבקש שגם הח"כים מהמגזר הדרוזי והערבי יוזמנו. אני רואה שהבעיה בעיקר שם.

הבעיה לא בעיקר שם. התאגיד יצר את הבעיה. התאגידים ורשות המים יצרו את הבעיה. כשאתה בא ואומר שבאותם אזורים אתה צריך לשלם דמי הקמה בסך של 133 שקלים – היה 167, עכשיו הורידו - כאשר מי שגר ברעננה, שהמצב שלו הרבה יותר טוב מזה שגר בצפון, משלם 70 שקל - כאן יצרנו בעיה. רשות המים ומשרד האוצר יכלו לפתור את הבעיה. את זה עשו בתקנות. אנחנו כאן מחוקקים חוק. גם אנחנו יכולים ללחוץ עליהם לתקן את התקנות ולהוריד את זה ל-70 שקל. יש להם את האפשרות לעשות את זה שווה בכל הארץ.

למה מחיר המים לא אחיד בכל הארץ?

למה יש אי שוויון? אני אגיד לך עוד דבר - אם יש לך קומה אחת שאתה רוצה להוסיף עליה קומה נוספת, שזה לא עולה לתאגיד המים שקל, אתה משלם את אותו דבר, אתה משלם דמי הקמה על סך של 133 שקלים כאילו בנית בית חדש. התושבים מתלוננים, הם לא יכולים לסבול משהו שנקרא תאגידי במים. לא רק במגזר הדרוזי, לא רק במגזר הערבי, גם במגזר היהודי לא רוצים לשמוע את הנושא הזה. רשות המים יכולה לתקן את הנושא הזה. בנושא הזה אנחנו יכולים להפעיל לחץ על רשות המים. אנחנו לא יכולים לשנות את זה בחוק, אבל אנחנו יכולים להפעיל לחץ על מנת להוריד את דמי ההקמה ל-70 שקל.

תלוי מה. דמי הקמה - זה מה שמנכ"ל משרד הפנים רצה, נכון?

זה תקנות של רשות המים.

היה עוד נושא, אבל לא משנה.

זה בתקנות שלכם. אתם יכולים לשנות אותן.

דמי הקמה זה על מבני ציבור.

אני לא מדבר על מבני ציבור.

הוא הכניס גם את הנושא של דמי הקמה במקום שאין עלות, כמו קומה ראשונה וקומה שנייה.

אין שם בכלל עלות.

אדוני היושב-ראש, קירוי לבית ספר, הצללה. יש אי שוויון. אתה היית סגן ראש עיר, אתה יודע על מה אני מדבר.

תאמין לי שיש לך לוחם גדול בעניין הזה, קוראים לו מנכ"ל משרד הפנים ושר הפנים. הם עכשיו מתנים את כל החוק בזה. יש לי איתם ויכוח על העניין הזה. אמרנו שניכנס לסוגיה. אני לא יודע מה הפתרון. זה לא קשור לרשות המים. הבעיה זה משרד האוצר, משרד החינוך. עזוב מבנה רשות. מבנה רשות זה על חשבון המועצה, היא גובה. מה זה חשבון המועצה? היא גובה היטל השבחה, היא בונה מבנה רשות. זה בסדר. בית ספר או אולם ספורט, אם זה בא מטעם משרד החינוך, לא נכנסים לתחשיב של המועצה. אם היו מכניסים את זה לתחשיב, לא היית מקטר, היית משלם את זה בכייף, נכון? הם לא מכניסים את זה לתחשיב. זה לא כלול בתחשיב. זה לא דבר שקשור לרשות המים. אם יבוא משרד החינוך ויממן את זה, גם משרד האוצר יגיד שאין בעיה. זה לא דבר שאפשר לפתור אותו ברגע זה.

לא על זה אני מדבר. אני מדבר על הצללה.

הצללה זה ציבורי, שטח ציבורי.

אני לא מדבר על זה, אני מדבר על התקנות של רשות המים. אני בעצמי קראתי וראיתי אותן. רשות המים יכולה לשנות את זה, היא יכולה לעשות שוויון בין כל התושבים.

אני חושב שבעניין הזה אפשר קצת לחשוב על שינוי מסוים, למרות שזה לא חלק מהחוק הזה. אפשר לחשוב על שינוי מסוים בהנחיות. הרי לא יעלה על הדעת לבוא ולהגיד שהתאגידים רווחיים והם סתם לוקחים את זה מהציבור. זה גם כן לא הגיוני. אם הם גבו את כל העלות בקומה הראשונה ואין בקומה השנייה עלות מיוחדת, למה צריכים לגבות על המטראז' של הקומה השנייה את אותו סכום? פה, אני חושב, צריך לתקן את החוק.

לוקחים בחשבון את כל המטראז'.

מה זה "את כל המטראז'? אתה לוקח על משהו שעוד לא בנו? אתה לא לוקח על משהו שעוד לא בנו.

אתה לוקח על משהו שאמורים לבנות.

אבל גבית את זה בהתחלה.

אם אחרי כמה שנים אני רוצה להגביה את הבניין, זה אומר שגם התאגיד צריך להרחיב את הצנרת כדי שתהיה גישה.

אתה לא עושה שום דבר. אני גר שם. אתם לא עושים שום דבר, אתם רק באים ולוקחים כסף. שום דבר אתה לא עושה - לא מרחיב, לא כלום. אתה מדבר שטויות. אני גר שם. לא ראיתי אתכם באים להחליף את כל הצנרת. אתם רק לוקחים כסף.

אנחנו לא נצא מזה עכשיו. נתקדם בחוק. מכיוון שגם מנכ"ל משרד הפנים ביקש, אז נעשה דיון - אני לא מכניס את זה כרגע בחוק - בעניין הזה. נביא את משרד החינוך, שזה העיקר פה, את משרד האוצר, את מנכ"ל משרד הפנים, נראה מה אפשר לעשות. אם יהיה להם את הכסף זה לא מעניין אותם. נעשה דיון על הכל. עזוב כרגע את החוק, אם ייכנס או לא ייכנס. יש לי בעיה עם הייעוץ המשפטי של הכנסת שלא מוכן שהדברים האלה ייכנסו, אני אומר לכם את האמת, אבל אנחנו נעשה דיון, נראה מה אפשר לעשות. יש עוד משהו שמישהו רוצה לפני שאני מתחיל להקריא?

הצעת החוק המקורית שהועברה לכולם, גם של אלי כהן וגם של איציק שמולי, הייתה על ביטול התאגידים.

לא היה דבר כזה.

בטח שהיה.

זה לא נכון.

אל תגיד שזה לא נכון.

הייתה הצעת חוק שהגשת?

עם 85 חברי כנסת. אל תגיד שזה לא נכון. מה אתה אומר שזה לא נכון?

זה לא מה שבא אלינו.

למה לא המשכתם עם זה?

מכיוון שוועדת שרים אמרה: אם אתם רוצים שזה ייכנס לדיון בקריאה ראשונה, תתפשרו. זה מה שהם עשו, הם התפשרו על צמצום, לא על ביטול.

אתה בעד צמצום?

אני בעד ביטול.

אתה מוכן להעביר את רעננה להיות יחד עם ירכא?

אני בעד ביטול התאגיד.

אתה לא בעד צמצום. למה אתה בעד הצעת החוק הזאת?

כי בהצעת החוק הזאת אני צריך להתאגד.

אתה רוצה מחר להתאגד עם ירכא?

לא.

אין חובה לאזור, אפשר להתאגד גם בלי אזור. אתה מוכן?

אנחנו נגד.

זאת בדיוק הבעיה, אתם לא מוכנים. אתם לא מוכנים לכלום. אתם רוצים להשאיר את הקטנים לבד, כאשר כל אחד מכם, הגדולים, רוצה לנהל את זה לבד. זאת בדיוק הבעיה שלנו, אתה מבין? למה הקטנים מקטרים? רק בגללכם, בגלל הגדולים. .

גם הקטנים רוצים לצאת.

למה? כי אין להם אלטרנטיבה. איפה הם יהיו, עם עצמם? תאמין לי, אתם מתחילים לשכנע אותי אולי לעשות שינוי לגמרי, להגיד מראש מי מתאחד עם מי. אנחנו נצמצם, אבל בצמצום נגיד מי יתאחד עם מי. אתה רוצה את זה? אתם גיבורים על כולם, מה שנקרא.

דיברת אחרת לגמרי בישיבות הראשונות. דיברת על ביטול התאגידים.

בוא תן לי שם רשות חזקה שתיתן כסף. לקחו את ג'וליס, ירכא, אבו סנאן, שמו אותן ביחד בתאגיד. כולן במצב הכי גרוע שיש.

אתה יודע, אני פעם העליתי הצעה שאומרת שעירייה גדולה תתמוך בקטנה. אמרתי שנגיש הצעת חוק שאומרת שראשון תתמוך בקרית שמונה, שמודיעין תתמוך בשדרות וכו'. אתה יודע מי התנגד? כל העיריות הגדולות, כל מרכז שלטון מקומי התנגד. למה? מה, זה כסף שלכם, של אבא שלכם הכסף הזה של הארנונה? אתם מדברים הרבה כלוביסטים של העיר שלכם, אבל ברגע שנוגעים לכם במשהו - נגמר.

במלחמת לבנון השנייה תמכנו בקרית שמונה. גם את האמת הזאת צריך להגיד.

היום בחוק אתה לא יכול לתת.

נכון.

כשבאתם ואמרתם שהחוק לא בסדר, אמרנו שנתקן את החוק, אבל אז התנגדתם לתיקון של החוק. לא אתם, כל העיריות הגדולות.

האם תאגיד עם 60 אלף תושבים שעומד בקריטריונים ברמה גבוהה חייב להתאגד?

אתם לא מבינים את החוק כנראה. האוצר ורשות המים מתים לצמצם ל-11. למה? הם משתלטים על הכל. מצידם שיהיה אחד. מה, אני אתן להם את מה שהם רוצים? לא, אני לא אתן להם. הצעת החוק הזאת לא מבטלת את חובת התאגוד, היא מצמצמת את התאגידים. היא מחייבת אותך להתמזג. חובת התאגוד קיימת, הצעת החוק לא משנה את זה. היא מצמצת ל-14, כאשר לפני זה היה 11. זה כל השינוי. מישהו עם 60,000 חייב להתאגד או להתאחד עם מישהו שיש לו תאגיד.

אלא אם יש לו פטור.

אלא אם יש לו פטור. הפטור כתוב בחוק. לעמוד בתנאים שלו זה קשה מאוד. אתה רוצה שאני אגיד לך מה התנאים? אני יכול להגיד לך מה התנאים.

אנחנו בידיו של אפי. אם אפי מאפשר יש לנו פטור, ואם אפי לא מאפשר אין לנו פטור.

אני יכול להגיד לכם את התנאים של הפטור, אין בעיה.

אני רוצה להודות ליושב-ראש ולוועדה. אני רוצה לפתוח במשהו שהוא כאילו קצת מעבר לדיון בפרטים פה. נשלחתי לפני כחודש לפורום המים העולמי. 20,000 אנשי מים מכל העולם, מ-150 מדינות, התכנסו לשבוע ימים על-מנת לספר על בעיות המים שלהם. אני אומר לכם, אין נביא בעירו. לביתן של ישראל הייתה עלייה לרגל לא רק ממדינות שכוחות אל, גם ממדינות מפותחות כמו אוסטרליה, דרום אפריקה, ארצות הברית, מדינות דרום אמריקה, מדינות אפריקה. כולם באו לראות את הפלא הישראלי, איך באזור מדברי, שחון, איך מדינה מצליחה להרים משקי מים. כולם יודעים את מצב הבצורת פה במזרח התיכון. במשך 5 שנים אין הפסקת מים אחת. בברזיליה, בירת ברזיל, שם נערך הכנס, יומיים בשבוע אין מים בבתים. מה כל הקסם הגדול שיש פה? תאגידי המים, ואת זה אני אומר לכם במלוא האחריות, הצילו את משק המים הכללי ואת משק המים העירוני. אני אומר לכם את זה בצורה מקצועית.

כמה מדינות, גיורא, הולכות לאמץ את ההצעה הפנטסטית להקמה של 60 תאגידים? אולי אוסטרליה, אולי ארצות הברית? תסביר לנו כמה מדינות בעולם החליטו לקחת את המודל שאתה כל כך מתפאר בו. לא אתם הקמתם פה את כל התפלת המים, אל תיקח את זה עליך. גם לא רשות המים.

אני לקחתי את זה עלי?

לא אמרתי עליך אישית. גם לא רשות המים. אנשים עלו לביתן של מדינת ישראל בגלל העניין של טכנולוגית המים, זה בסדר, אבל מה בין זה לבין 60 תאגידים, אתה יכול להסביר לנו?

צריך לצאת לעולם ולראות באיזה מעמד נמצאת מדינת ישראל מבחינת הניהול של משק המים וההתמודדות עם האתגרים האלה, כדי לראות אל"ף, שאין נביא בעירו, ובי"ת, קצת גאווה ישראלית. את זה אני אומר לכם מתוך ההיכרות שלי. אמנם אני חדש יחסית בתפקיד, אבל אני אומר את זה מתוך ההיכרות העמוקה שלי עם משק המים. תאגידי המים והביוב הצילו את משק המים באופן כללי, ואת משק המים העירוני בפרט. אני לא חושב שצמצום ל-11 או ל-14 תאגידים זה דבר טוב. זה לא טוב למים, זה לא טוב לאזרח. אני מסתכל על האזרח, על משתמש הקצה.

ומ-56 לפחות?

נכון. צריך לאגד באופן רציונאלי, לא באופן דורסני. לא לעשות מע"צ אחת או חברת מים אחת. למים יש ערכים חיצוניים. זה לא רק המים בברזים, יש להם גם השלכות סביבתיות וכך הלאה. הם חלק מהקהילה, הם חלק מהקשר הישיר עם האזרח, לכן צרך לעשות את זה באופן רציונאלי, לא באופן דוגמטי. השאלה כמה לצמצם. הם בטוח לא יהיו 10, גם לא 14. אם הם יהיו 40 או 38, את זה צריך לעשות בפינצטה, עם עיפרון מאוד מחודד לראות את השילוב הנכון, התמהיל הנכון בין רשויות. בסופו של דבר הן צריכות להתאגד כולן.

לעניין ההנחות אני אומר את הדברים כללית. בסך הכל אנחנו עדים לכך שהתשלום למים מבית אב מהווה פחות מאחוז מסל ההוצאות. אם נלך להנחות בצורה לא מבוקרת, זה ישפיע על תעריף המים הכללי. צריך לעשות את הדברים בצורה מקצועית, אחרי שעושים תרחישים כאלה ואחרים, אחרי שרואים כמה הנחה ניתן לתת, מה תהיה ההשפעה.

זה לא נכון מה שאתה אומר. חלק גדול מההנחות יבוא מדיבידנדים. יותר טוב שהעיריות ייקחו את הכסף מאשר שהאזרח ייקח אותו?

אין מחלוקת על הדיבידנד.

זה לא יעלה את מחיר המים אם זה יהיה מהדיבידנד. האוצר, שימו קצת יד בכיס, לא יקרה לכם כלום. לחברת החשמל נתתם 80 מיליון.

אם יש דיבידנד, אז צריך להחזיר אותו לציבור.

אתה משווה מים, שזה מצרך חשוב לחיים, לחשמל? אם אין חשמל, אין חשמל, אבל אם אין מים, אתה מת. עזוב, זה לא ויכוח. כסף אתם צריכים לשים פה, לא יעזור לכם כלום. גם אם תעשו את זה תקציבית, זה לא יעזור לכם, כי אני אעביר את זה מעל 50 ח"כים.

שתי הערות קצרות לנושאים שעלו פה במהלך הדיון. לגבי תאגיד אל-עין כבר נאמר. פירמה שאין לה הנהלה לא תתפקד בדרך כזאת או אחרת. מסיבות כאלו ואחרות אין לה הנהלה.

לא משנה, על זה נעשה ישיבה מיוחדת.

רק הערה כללית לגבי דמי הקמה. תראו, כאשר הישובים מתפתחים באמצעות פיתוח של רמ"י או של משרד הבינוי והשיכון, כמובן שהדברים האלה מוטמעים בפנים. את דמי ההקמה באזורים ההרריים אנחנו מכירים, אנחנו מנסים לפתור את הבעיה, לתת לה מענה. זה רלוונטי רק לקרקעות פרטיות. בדרך כזאת או אחרת נמצא את הדרך לטפל בזה.

עזוב, נקיים דיון על זה. אני רוצה להגיד לכם שרשות המים משתפת פעולה בהרבה דברים. זה בניגוד לעבר. צריך לבוא ולשבת איתם. למי שמשתף פעולה לא צריך לתת פטיש 5 קילו בראש, צריך לשבת איתו.

אני לא רוצה להישמע כמישהו שמתחנף, אבל אני באמת רוצה להביע את הערכה העמוקה שלי ליושב-ראש, מר ביטן, וגם לכלל חברי הוועדה. לקחתם על עצמכם משימה ציבורית לא פשוטה. בסופו של יום אתם מביאים אותה לקו הסיום עם הישגים ציבוריים די משמעותיים. זה לא מובן מאליו. מבחינתי זה ראוי להערכה רבה.

אני בהלם פה מתחילת הישיבה.

על מה אתה בהלם?

כי נעשו פה הסכמות מאחורי הגב.

איזה הסכמות?

על מבנה משק המים.

לא עשינו כלום. אמרנו שכרגע לא נבטל את התאגידים, נכון? נצמצם אותם. אתה ער לזה, לא? לא נעשה את זה מיד. נעשה את זה בהסכמה, ניתן קצת זמן. בחיים לא סיכמתי מאחורי הגב שלך מילה. זה לא מדויק מה שאתה אומר. לא היה ולא נברא.

אני זה שבשנתיים האחרונות מקבל את הטלפונים מאנשים מבוגרים, מניצולי שואה, מהקשישים, על כך שהם מקבלים חיובים של 2,000,3,000,5,000 שקל.

טיפלנו בזה. מה אתה רוצה? 6 שנים ייקח להקים את המערכת ההיא, אבל מהרגע הראשון תתחיל ההנחה בדליפות מים כך שהאדם לא ישלם יותר מ-200,300 שקל. יש הבדל, הבנת?

השאלה מתי זה קורה.

מיד. איך שגורמים את החוק זה ייכנס.

הדבר השני שמאוד הפריע לי זה העניין של הדחיות.

דחיות של מה?

אנחנו עושים פה בשנה וחצי דיונים.

אנחנו עובדים על זה. מה אתה רוצה שנעשה, אני לא מבין. קודם כל, זו שנה. בא עכשיו חבר כנסת שדיבר על דמי הקמה. גם מנכ"ל משרד הפנים בא ואמר שדמי ההקמה מפריעים לכל העיריות ולכל התאגידים. אם ניכנס לתמונה, זה יאריך לנו את העסק עוד פעם. זה לא שלא עשינו כלום בדרך. הסברתי לך שבמושב הקודם רציתי להעביר קריאה ראשונה. אתה יודע מה, ביקשו ממני, גם שמולי וגם השר, להעביר את החוק שלהם קריאה ראשונה. לא יכולנו. תבין, אנחנו חברי כנסת, הכל טוב ויפה, אבל יש לנו צוות. הצוות היה כולו מופנה לתקציב המדינה ולחוק ההסדרים. מה רצית שאני אעשה? אם הייתי מעביר קריאה ראשונה בלי כלום היית מבסוט, כי היית אומר שיש התקדמות. זה לא מה שהיה.

יונתן מדבר על נושא אחד, אבל לוועדת הכלכלה ולוועדות המשותפות שלה יש שורה שלמה של נושאים שהם לא פחות חשובים מהנושא הזה.

אני מסכים איתך.

מה אתה רוצה שנעשה? את הקריאה הראשונה נעביר תוך שבועיים-שלושה. מכיוון שפה אנחנו כבר עובדים על הקריאה הראשונה בצורה יותר רצינית, אז בין הראשונה לשנייה ושלישית לא יהיו הבדלים גדולים. נכון, לאה?

אם החוברת הכחולה תהיה מושלמת - -

אם לא יהיו הרבה תוספות אחרי זה, אז נוכל לגמור שנייה ושלישית מהר. אם לא, זה יצטרך להידחות למושב הבא. אני רוצה לגמור את הכל במושב הזה. זה לא שנתתי מילה שאני חייב לעמוד בה. אני עובד על העניין הזה. זה לא שאני יושב בצד ולא עושה כלום.

יש גם משרדי ממשלה רלוונטיים שהמציעים התחייבו לתאם איתם, גם את זה צריך לזכור.

יש החלטה של ועדת שרים שהחוק הזה לפני קריאה ראשונה בכנסת יעבור עוד פעם ועדת שרים. מה אתה חושב, זה תהליך שעובר ביומיים?

כשהתחלנו את הדברים הוכחנו בצורה מאוד מדויקת שיש שני דברים מרכזיים. דבר ראשון, שהציבור עובר התעללות בזמן שהוא מחכה, בחיובים כאלה ואחרים.

מחכה למה? הוא מקבל חשבונות מים - -

מבחינת חיובים, מבחינת אם הוא מחכה בתור 6,7 שעות. כל אחד וההתעללות שלו. הוכחנו את זה בלא מספיק תחקירים, בלא מספיק דברים שעשינו. זה דבר ראשון שהוכחנו. דבר שני שהוכחנו והראינו, וגם לא מעט אנשים ציינו את זה, זה ש-56 תאגידים זה כר פורה לג'ובים פוליטיים. אפילו חברי כנסת מהסיעה שלכם, מהליכוד, ציינו את הדבר הזה.

אתה יודע מה הטענה הנגדית? שאם נוסיף עובדים יעלה מחיר המים. זה בדיוק סותר את מה שאמרתם בהתחלה. אמרתם שבגלל כוח האדם מעלים את מחיר המים.

אולי אפשר לדעת בכמה אנשים נגעתם בתחקיר שערכתם, כמה אנשים התלוננו בפניכם, מה היו עיקרי התלונות?

אלפי אנשים.

אלפי אנשים? אפשר לקבל את הרשימה?

בואי ניכנס לפייסבוק שלנו, אני אראה לך.

זה לא אלפי. זה סיפורים.

יכול להיות שיש הרבה מתלוננים, אני לא אומר שלא, לכן אמרתי מההתחלה שאנחנו צריכים לשפר את אמון הציבור בתאגידים. אם לא, נסגור אותם, אני אומר את האמת, אני אומר זה בצורה ברורה. אני לא יודע למה נפגע שמולי. לא הגעתי לשום הסדר.

נפגעתי, כי אני לא שותף להסכמות האלו.

לא הייתה שום הסכמה.

זה לא החוק שלי. אני מושך את ידיי מהחוק הזה.

אתה רוצה שלא נעביר את החוק?

אתה יכול להעביר אותו גם בלעדיי. אני לא חייב להיות חתום על החוק הזה.

אם לא תסכים לחוק, אני מושך את החוק הזה. נעשה בדיוק מה שרצית, את ה-14, ונגמור עם זה.

אני לא רציתי 14.

הפעם אני לא אתן לכם לעשות את זה. אני לא לבד פה במערכה. תקשיב, אם חברי הכנסת לא יסכימו לעניין הזה, נלך על הצעת החוק שלך, על ה-14, בלי הטבות, בלי כלום.

ההצעה שלי לא אומרת 14.

אני אומר בצורה ברורה, לא הגעתי לשום הסכמות עם האוצר. הדבר היחיד שאמרתי בישיבה הקודמת זה שאם הם רוצים שאנחנו נלך לקראתם בזה שלא יהיה ביטול אלא צמצום משמעותי, הם צריכים לבוא עם דברים שיגבירו את אמון הציבור. את זה אמרתי תמיד. על זה ישבנו. גם על זה אתה ישבת איתם. כשתגיע התמונה לחברי הכנסת, הם יצטרכו לקבל החלטה. מה שאני אומר זה דבר מאוד פשוט: בשיטה שאנחנו מדברים זה לא יצומצם ל-14, זה נכון, זה יצומצם בין 20 ל-30, שזה אפשרי. זה צמצום של חצי מהתאגידים שיש היום. אתם צריכים לקחת בחשבון שאם היינו מקבלים את מדיניות החוק של היום, אז זה לא 56, זה 80.

ביטן, אני מסכים איתך שבזמנו נתנו את הארכה של השנה וחצי או מה שהיה - גם אמרנו את זה פה בוועדה - כדי לדון ברצינות גם על האופציה של ביטול מוחלט.

עשינו 3 ישיבות על זה. כל אחד מהגופים המקצועיים בא והסביר מה המצב. אני מוכן גם לדון על זה, אין לי בעיה. בבקשה רק תגידו לי, ועוד פעם אני חוזר, מי יממן את כל הכסף. זה לא דבר פשוט.

מי מממן עכשיו את המינוס?

זה כלול במחיר המים. ההשקעות האלו כלולות במחיר המים.

הציבור.

מחיר המים לא מושפע מהחובות האלה.

מה זה "לא מושפע"? זה חלק מהעניין.

האוצר מביא את המיליארד 700 לתאגידי המים?

לא. מי שקיבל את המיליארד 700 זה העיריות. בוא אני אסביר לך למה העיריות הסכימו. הן קיבלו בזמנו את הכסף. עכשיו הן רוצות לקבל אותו חזרה. איך שכנעו עיריות להיכנס? אמרו להן: קחו בונוס. נתנו להן 30,40 מיליון שקל. אחרי זה אמרו להן: בואו נעשה הערכה של כל הנכסים שהבאתן. הנכסים לא היו שווים כלום, כי כל הנכסים האלה היו מלפני 30 שנה. נתנו להן על זה –אני מדבר על ערים גדולות, לא על ערים קטנות - בין 80 ל-100 מיליון שקל. האוצר הסכים שזה ייכנס לתקציב השוטף, דהיינו להוצאות השוטפות ולהחזר חובות. יישרו קו באובליגו. עכשיו כבר אין להן את הכספים האלה. עכשיו הן באות ואומרות: תחזירו את זה אלינו. בשביל מה, כדי שבעוד 20 שנה נחזור למצב שהיינו כשהקמנו את התאגידים?

אני לא אומר שהתאגידים הם בסדר לגמרי. ברור שהם לא בסדר, אחרת הציבור לא היה נגדם. הציבור נגדם, כי הם לא בסדר, מה יש פה להתווכח. לא צריך עכשיו לסגור את הכל. צריך לצמצם, לשפר. לבטל לגמרי יש לנו בעיה. אם האוצר יבוא ויגיד: אנחנו מוכנים לממן את כל ההפסדים, אנחנו מוכנים לממן את הכל, אז בא הפתרון. אסור לשכוח שיש עובדים. מה תעשה עם העובדים? העובדים ילכו לעבוד בעיריות, לא? מה נראה לך, שהעירייה לא צריכה לטפל במשק המים? איך היא תעשה את זה? לעירייה יש תקן כוח אדם באופן כללי, להם יש תקן רק שלהם. עובד שנכנס לעבוד בביוב והולך, מכניסים במקומו אחד אחר. בעיריות יש משחק. אם עובדים עכשיו 100 עובדים במים וביוב, מחר הם יכולים לשים 120. את משרד הפנים זה לא מעניין. מה שמעניין אותם זה התקן הסופי. אתם יודעים מה יקרה? בסופו של דבר, בלי להרגיש, העסק יגדל ויגדל, יהיו יותר עובדים ומחיר המים יעלה. בואו נשים את הדברים בפרופורציה.

אם תאחד תאגידים, מה תעשה עם העובדים?

יהיו צמצומים. ברור שיהיו צמצומים.

את התאגיד מותר לצמצם ואת העירייה לא?

העירייה לא יכולה לצמצם. היא תיקח את העובד למקום אחר, היא לא תצמצם את מספר העובדים. אז איפה החיסכון?

אתה יודע מאיפה ממומן המיליארד 700? מתעריף המים.

אתם קיבלתם את זה. מי קיבל את הכסף?

העירייה קיבלה את הכסף.

אז תחזיר. לא שמעתי אתכם אומרים שאתם מחזירים את הכסף.

אתה מוכן לאפשר לעירייה שמוכנה - -?

לא מוכנה, זה כולם ביחד. אתה לא יכול לבטל לאחד ולשני לא.

למה לא? קח את רעננה, יש להם תאגיד.

אין רעננה. צריך לבטל את כולם. מה, זה אחד כן, אחד לא?

למה לא?

לך מגיע כי לך יש כסף?

לא בגלל שיש לי כסף. אני דוגמה מצוינת למה כל החוק הזה היה מיותר.

אתה חוכמולוג. אתה יודע למה אתה חוכמולוג? כי יש לך ישוב שכולו מבוסס, כולם עשירים, כולם חיים טוב, הכל בסדר. דבר על יישוב כמו שלו, שיש בעיות. חבר'ה, אין בעיה, אם תביאו הצעה לבטל, תגידו מי מממן. נדבר על זה, אין שום בעיה. שהעיריות יממנו את הכל, שהעיריות יתחייבו גם לא לקחת כוח אדם. מי הדירקטוריון של התאגידים? אתם, נכון? יש יותר מידי כוח אדם בתאגידים? אתם אלה שאישרתם אותו.

דוד, במחלקת המים בעיריית רעננה היו 25 עובדים. היום בתאגיד יש 35 עובדים.

כל הדירקטוריונים שייכים לעיריות. אם ראש העיר הוא יושב-ראש הדירקטוריון, אז בכוח האדם המיותר שיש שם הם אשמים.

אני רוצה להגיד שני משפטים לפני תחילת הקראת הצעת החוק. כפי שאמר יושב-ראש הוועדה בתחילת הישיבה, הנוסח שמונח כרגע על שולחן הוועדה זה נוסח שגובש בשיתוף פעולה עם רשות המים ומשרד האוצר. אני מודה להם על שיתוף הפעולה. הנוסח שמונח כרגע על שולחן הוועדה כולל חלק מהנושאים שהוסכמו במספר ישיבות ממושכות, ישיבות ההכנה שקיים יושב-ראש הוועדה, כאשר התקיימו כמה וכמה כאלו.

זה לא אני לבד. בחלק מהישיבות גם היה שמולי והיו אחרים.

נכון, אבל אתה הובלת.

מסתבר שהייתי בחלק מהישיבות, לא בכולן.

לכולן הוזמנת.

נכון.

אנחנו בהכנה לקריאה ראשונה.

אני את הנוסח הזה לא מכיר, מה לעשות.

אתה לא היית בישיבה האחרונה, נכון? הנוסח הזה הגיע בישיבה האחרונה. מה אתה רוצה, שאני לא אעשה ישיבה בגלל שלא היית? הנוסח הזה מגיע לוועדה כטיוטה. עכשיו כל אחד יגיד את הטענות. מה, אתה חושב שאני מאשר את זה בשנייה? אמרתי שנתחיל לדון בזה. אנחנו לא נסכם את זה היום, ברור שלא.

הנושא הראשון שנכלל כאן בנוסח נוגע לדחייה נוספת במועדים המחייבים לתאגוד אזורי. כל חוק תאגידי מים וביוב כפי שתוקן ב-2013 ותוקן מספר פעמים לאחר מכן, קבע מועד מחייב שבהגיע אליו רשות מקומית וחברה, כלומר תאגיד, מחויבים להתמזג או להקים תאגיד אזורי, חברה אזורית. הדחייה המוצעת כרגע היא בשישה חודשים.

תסביר למה דוחים.

הוועדה, כפי שציינת בסבב הדיונים הקודם, פיצלה מהצעת החוק את נושא המועדים, דחתה בשנה וחצי בשל הבחירות לרשויות המקומיות. כעת, כפי שאנחנו הבנו, נדרשת היערכות נוספת.

על מנת להגיע להסכמות בצמצום.

מכיוון שיש עוד תיקונים נלווים שנדרשים לעניין התאגוד - -

בגלל הבחירות המוניציפאליות אי אפשר לעשות ישיבות לפני אוקטובר 2018. אין מספיק זמן להגיע להסכמות בין כל העיריות כדי לצמצם את התאגידים, לכן נתנו עוד חצי שנה לעניין הזה.

התאגוד האזורי הוא לא תהליך מיידי.

מתי המועד?

חצי שנה מאוחר יותר.

חצי שנה מעבר למועדים שקיימים היום. אני אקריא את החוק בנוסח היום ואת התיקונים המוצעים.

הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – צמצום מספר תאגידי המים והביוב), התשע"ז-2016
תיקון סעיף 2 1. בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 –

(1) בהגדרה "המועד הקובע" –

זה המועד הקובע שציינתי קודם לכן לעניין תאגוד אזורי.

(1) בפסקה (1), במקום "ב' בכסלו התש"ף (30 בנובמבר 2019)" יבוא "ח' בסיוון
התש"ף (31 במאי 2020)";

(2) בפסקה (2), במקום "ג' בכסלו התש"ף (1 בדצמבר 2019)" יבוא "ט' בסיוון
התש"ף (1 ביוני 2020)";

(3) בפסקה (3), במקום "כ"ז בסיוון התשע"ט (30 ביוני 2019) – ט"ו בכסלו התשפ"א
(1 בדצמבר 2020)" יבוא "ג' בטבת התש"ף ( 31 בדצמבר 2019) – כ"א בסיוון התשפ"א
(1 ביוני 2021)";

הדחייה ל-31 במאי 2020 נוגעת לרשות מקומית שאין לה היום תאגיד, רשות מקומית ללא חברה.

מוסיפים לה עוד חצי שנה?

יש דיפרנציאציה במועדים לפי סוג הגוף. יש רשות מקומית, יש חברה, ויש חברה חדשה. אני אגיד מה המועד שיחול לגבי כל אחד מסוגי הגופים שקבועים בחוק. לגבי רשות מקומית שהיא לא חברה, כלומר רשות מקומית שלא הקימה תאגיד, המועד יהיה 31 במאי 2020. לגבי חברה, כלומר תאגיד מים וביוב, המועד יהיה 1 ביוני 2020. יש הוראה מיוחדת לגבי תאגידי מים חדשים שהוקמו מ-31 בינואר 2014 עד 31 בדצמבר 2019. כאן ניתן מועד מאוחר יותר, כדי לאפשר להם זמן היערכות. המועד החדש הוא 1 ביוני 2021.

(2) בהגדרה "רשות מקומית בלא חברה", במקום "כ"ז בסיוון התשע"ט (30 ביוני 2019)"
יבוא "ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019)".

תיקון סעיף 6א 2. בסעיף 6א(ב) לחוק העיקרי, במקום כ"ז בסיוון התשע"ט (30 ביוני 2019)" יבוא
"ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019)".

סעיף 6א קובע את חובת התאגוד שקיימת בתוקף כבר מ-2007, וקובע שרשות מקומית שלא העבירה את שירותי המים והביוב שלה לתאגיד עד ל-31 ביולי 2013, מועצת רשות המים קוראת לה להקים חברה או להצטרף לחברה קיימת. כאן מוצע לדחות את המועד בעניין הזה.

יש לך הערות לזה?

ההערה שלי היא לא להצביע היום. זאת ההערה והבקשה שלי.

אתה מתנגד לסעיף הזה?

כן.

למה?

מכיוון שאני חושב שמשהו אחר צריך להיות בסיפור של מבנה משק המים.

מה?

אם דוחים את הסיכום של ביטול התאגידים או צמצום התאגידים, אז באים עם מודל אחר לנגד העיניים. כאן דוחים וזהו.

בנו מודל. אמרנו אותו. המודל הוא פשוט. מכיוון שעשינו דחייה שקשורה לבחירות המוניציפאליות, ואתה מסכים איתי - -

נכון.

גם הסכמת אז.

נכון.

סך הכל מה שעשינו זה דחינו בעוד חצי שנה. למה דחינו? כי עד אוקטובר אף אחד לא יכול לשבת עם אף אחד. אחרי זה רצינו לתת קצת זמן.

אם ממילא הערך המוסף, הממשי בחוק זה ההטבות הסוציאליות - -

לא רק זה.

למה אתה צריך להתעסק בחלק הזה? אם אתה עכשיו לא נוגע בו - -

אנחנו לא מעבירים.

זו הבעיה שלנו? אנחנו צריכים לשלם? זו לא בעיה שלי. אני לא צריך לפתור להם את הבעיות. אני הייתי מוכן לדחייה בתנאי לזה שיש פה מודל אחר מוסכם.

יהיה מודל אחר.

אין פה.

אמרתי שצריך עוד לנסח. הרי זה לא יבוא לקריאה ראשונה אם זה לא הכל ביחד, אתה מסכים איתי? אתה רוצה להצביע על הכל ואז עוד פעם להתחיל לקרוא את הכל, זה מה שאתה אומר?

אני חושב שכרגע יש טעם להצביע רק על הסיפור של ההטבות הסוציאליות.

אין לי בעיה לא להצביע עכשיו. החוק יכלול שני דברים: אחד, את כל ההטבות הסוציאליות, ושניים, מתווה מסוים שיאפשר את האיחודים, מה שהיום אין. מה שניסיתי להסביר בהתחלה זה שכשבאים לשבת עם ראשי ערים, אז כל אחד בא עם הקשקושים שלו. לקחנו את כל הבעיות שעולות מכל הישיבות עם ראשי הערים. אני שמעתי ראשי ערים, גם האוצר בא עם כל מיני דברים. ראינו איפה הבעיות. אמרנו שעם הבעיות האלו נתמודד בחוק, כדי שתהיה פלטפורמה שתאפשר איחוד. שני הדברים האלה יהיו בחוק הזה. אנחנו נותנים עכשיו דחייה, כדי שאפשר יהיה לשבת על הדברים האלה ביניהם. אם תגידו לי שאתם לא מוכנים לשום דבר, אין בעיה. אין בעיה, לא נצביע היום.

תיקון סעיף 6ג 3. בסעיף 6ג לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

הסעיף הזה, אדוני, נוגע למינוי דירקטורים בחברה אזורית במצב שבו אין הסכמה בין הרשויות המקומיות שמרכיבות את התאגיד האזורי הזה על מינוי הדירקטורים.

"(ג1) בהעדר הסכמה בין בעלי המניות בחברה אזורית בדבר אופן מינויים של
דירקטורים, וכל עוד החברה האזורית היא בשליטת רשויות מקומיות, יחולו

(1) לכל בעל מניות בחברה האזורית תהיה זכות למנות דירקטורים במספר השווה
למכפלה של מספר הדירקטורים המרבי שניתן למנות בה לפי סעיף 63 בשיעור השווה
ליחס שבין מספר התושבים ברשות המקומית לבין סך כל מספר התושבים ברשויות
המקומיות שבתחום החברה האזורית, מעוגלת כלפי מטה; בפסקה זו, "מספר
התושבים"

כאן, אדוני, התלבטנו ביום חמישי איך להגדיר את מספר התושבים הרלוונטי –האם בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, או בהתאם למספר התושבים הרשום במרשם האוכלוסין. הבדיקה – כמובן שמשרד הפנים כאן, הוא יוכל להתייחס - שלי העלתה שיש דוגמאות בחקיקה להפניה למספר תושבים שרשום במרשם האוכלוסין, אלא אם כן יש סיבה להתייחס דווקא לנתוני הלמ"ס.

בעניין הזה הכוונה שחלוקת הדירקטורים תהיה לפי גודל העיר, נכון?

מספר התושבים.

זאת אומרת, אם עיר של 200 מתאחדת עם עיר של 100,000, החלוקה תהיה שליש-שני שליש.

היחסי.

בדיוק. אז כל עיר תשמור על כוחה. לא יהיה מצב כמו שהיום יש דירקטוריון קטן, העיר הגדולה מקבלת פחות - -

אלא אם כן הם הסכימו אחרת.

אם הסכימו, אין לי בעיה.

אני רוצה לשמוע את התייחסות משרד הפנים לעניין.

אין הערות.

אבל יש כאן שתי אפשרויות.

איזו אפשרות אתם לוקחים?

מרשם האוכלוסין.

מרשם האוכלוסין דווקא? מרכז שלטון מקומי רוצה לפי משרד הפנים.

מרשם האוכלוסין זה משרד הפנים, אדוני.

אם זה זה, בסדר, אין בעיה.

(2) מספר התושבים כאמור בפסקה (1) ייבחן אחת לחמש שנים, ובהתאם לכך
יעודכן מספר חברי הדירקטוריון לפי הוראות אותה פסקה, ובלבד שחבר דירקטוריון
שכיהן בדירקטוריון במועד העדכון ישלים את תקופת כהונתו לפי דין;

הכוונה לעדכון של מספר התושבים. כמובן שלא תופסק כהונה של חבר דירקטוריון לפני תום כהונתו.

החוק או התקנון מחייב שהחבר יהיה 3 שנים. אם אדם יושב שנתיים והשתנה היחס בין העיריות כך שצריכים להחליף, אז הוא יסיים את ה-3 שנים, רק אז יוחלף.

(3) הזכות למנות דירקטורים מעבר לסך הדירקטורים לפי פסקה (1) ועד למספר
המרבי של דירקטורים שניתן למנות בחברה כאמור, תחולק בסדר יורד בין
בעלי המניות, החל מבעל מניות שנותרה לו השארית הגבוהה ביותר לפי
פסקה (1)."

יש פה הערות? לגבי הדירקטורים, האם יש תוספת שמישהו רוצה לבקש?

תיקון נוסף בנושא הדירקטורים הוא בסעיף 7 להצעת החוק, תיקון סעיף 63.

תיקון סעיף 63 7. בסעיף 63(א) לחוק העיקרי –


(1) במקום פסקה (1) יבוא:

"(1) מספר חברי הדירקטוריון של החברה יהיה לפחות חמישה ולא יותר מתשעה
ואולם מספר חברי הדירקטוריון בחברה שבתחומה מעל 100,000 תושבים ושאמצעי
השליטה בה מוחזקים בידי ארבע רשויות מקומיות לפחות, לא יעלה על אחד עשר;"

אני מניח שכאן צריך להבהיר שמדובר על חברה אזורית או רב רשותית.

זה חל על כולם, על כל מי שמצטרף. זה לא יהיה רק בחברות אזוריות.

אמרתי בחברה אזורית או בחברה רב רשותית. נבדוק בנוסח אם לא צריך להבהיר את זה.

אין רב רשותי בחוק.

אני יודע שלא קיים המונח, אבל קיימת היום חברה שנותנת שירותים לכמה רשויות מקומיות.

הכוונה היא בעיקר אם יש איחודים בין הרשויות. אם יש 4 או 5 שהם מעל 100,000, אז יש פה הסדר איך אנחנו מטפלים.

(2) בפסקה (1א) –
(1) במקום "עולה על שבעה" יבוא "שמונה או תשעה";

(2) בסופו יבוא "ואם מספר חבריו עולה על תשעה – לא יפחת ממספר
הדירקטורים שאינם חיצוניים".

זה תיקון שגובש על ידי רשות המים. אני חושב שיהיה יותר נכון שאתם תסבירו אותו.

בדירקטוריון של תשעה יש היום מינימום של ארבעה דח"צים, כלומר שמרנו על אותו היחס. גם בדירקטוריון של 11 יהיה מינימום של חמישה דח"צים. פשוט העלינו את זה בהתאמה, זה הכל. בחוק היום כל 11 הדירקטורים בחברה אזורית אמורים להיות דח"צים. שינינו את זה כך שעדיין חברי המועצה ועובדי העירייה ימשיכו לכהן בדירקטוריון התאגיד. כאשר עולה מספר הדירקטורים ל-11, צריך יהיה לשמור על האיזונים של הדח"צים בהתאמה.

מישהו רוצה להגיד משהו? זהו, כולם דיברו. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:50.