ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 07/05/2018

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 72), התשע"ח-2018

פרוטוקול

 
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-10OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 738

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ"ב באייר התשע"ח (07 במאי 2018), שעה 11:30
סדר היום
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 67) (הרחבת האיסור על שיגור דבר פרסומת), התשע"ז-2017, פ/3371/20 כ/731, הצעת ח"כ אורי מקלב.
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר
חברי הכנסת
אורי מקלב
מוזמנים:
מנהלת מחלקה בכירה, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת - בת שבע נחמיה מיכאלי

עוזרת משפטית-מכרזים חקיקה ואזרחי, משרד התמ"ת - אגם אביגיל דניאל

כלכלן, המועצה הישראלית לצרכנות, ארגוני צרכנים - גיל ברגפרוינד

יועץ פנימי, טלאול, חברות המפעילות מערכות חיוג אוטומטי - אלדד גת

חבר ועד מנהל, עמותת אל-ספאם - זיו גלסברג - צביקה מינץ

שדלן/ית (כהן - רימון - כהן), מייצג/ת את yes - רוני ליטינצקי

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את העיתונים ידיעות אחרונות,גלובס והארץ (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: הוט מובייל) - ליאור שובכר פרי

שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את סלקום - צח בורוביץ

שדלן/ית (כהן - רימון - כהן), מייצג/ת את yes - עינת גלילי
ייעוץ משפטי
אתי בנדלר

מרב תורג'מן
מנהל/ת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
הדס צנוירט

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 67) (הרחבת האיסור על שיגור דבר פרסומת), התשע"ז-2017, פ/3371/20 כ/731, הצעת ח"כ אורי מקלב
היו"ר איתן כבל
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. גברתי מנהלת הוועדה, יועצות, רשמת, דובר, אורחים נכבדים. על סדר-היום: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 67) (הרחבת האיסור על שיגור דבר פרסומת). גברתי, איפה אנחנו אוחזים?
אתי בנדלר
מתחילים עכשיו בהכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית. מבחינתי, אפשר לקרוא ישר את הצעת החוק. במקום שיש למישהו הערות או תיקונים – נעשה את זה.
היו"ר איתן כבל
נתחיל את ההקראה.
אורי מקלב
הוא מבושל כבר. צריך להודות לכם על זה.
אתי בנדלר
כמעט לגמרי בשל.
היו"ר איתן כבל
אקריא, ואתם תעצרו אותי.

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' ), התשע"ח-2018.

תיקון סעיף 30א. 1. בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982‏, בסעיף 30א – (1) בסעיף קטן (א) – (א) בהגדרה "דבר פרסומת" – (1) לפני "מסר המופץ באופן מסחרי" יבוא "כל אחד מאלה"; (2) הקטע החל במילים "מסר המופץ באופן מסחרי" עד המילים "בדרך אחרת" יסומן כפסקה "(1)"; (3) הקטע החל במילים "וכן מסר המופץ לציבור" עד המילים "או תעמולה" יסומן כפסקה "(2)", ובה המילה "וכן" – תימחק; (4) אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) מסר שאינו דבר פרסומת כאמור בפסקה (1) או (2), המופץ לציבור הרחב, הכולל הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו, למעט מסר כאמור מאת המדינה ומוסדותיה, או מסר כאמור שתכליתו העברת מידע ששלח גוף הצלה כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971‏, לשם מילוי תפקידו, וכן מסר ששלח גוף שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה;".
אתי בנדלר
אדוני, אני רוצה לומר כמה מילים. פסקאות (1), (2) ו-(3) זה תיקונים טכניים כדי להוסיף את הסוג החדש של פרסומת שחבר הכנסת והוועדה בעקבותיו ביקשו להחיל עליו את הוראות סעיף 30א, דהיינו איסור לבצע שליחת פרסומת מהסוג הזה, ואם שולחים, אלא בתנאים הנקובים באותו סעיף והתוצאות המשפטיות למקרה של הפרת ההוראה הזו.

מה שמוצע להוסיף, מעוגן בפסקה (4) המוצעת, שבה מוצע להוסיף את מה שקיים כיום בהגדרה "דבר פרסומת" – לחלק לפסקאות, והקיים כיום, ללא שינוי, פרט לכתיבה אחרת או לקביעה טכנית אחרת, יעוגן בפסקאות (1) ו-(2). החידוש הוא בפסקה (3) המוצעת – זו הצעתו של חבר הכנסת מקלב.

אדוני קבע את זה כבר עם תיקון שעשינו הבוקר, ושלחנו רק לוועדה. לכן ייתכן שכשקראת את זה, אנשים אמרו: אנחנו לא מכירים את ההצעה. ההבדל בין מה שהתפרסם ברשומות, והתקבל בקריאה הראשונה בכנסת, למוצע כאן, הוא לאשר לשר באישור ועדת הכלכלה, להוסיף סוגי מסרים שיישלחו על-ידי גופים נוספים, שיוחרגו מהכלל הזה. מדובר בכל אותן הטרדות או מטרדים שנשלחים לציבור הרחב, שכוללים הצעה, להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו.

אבל במהלך הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה הובאו כל מיני דוגמאות, של מסרים שיש חשיבות ציבורית לשלוח אותם ולאשר אותם, כמו מסרים הנשלחים על-ידי המדינה ומוסדותיה, שתכליתו העברת מידע ששלח גוף הצלה.
היו"ר איתן כבל
מערכת הביטחון מעבירה- - -
אתי בנדלר
את כל אלה מוצע להחריג מלכתחילה.

בעת הדיונים הועלו שאלות לגבי גופים נוספים, שאולי יש להחריג אותם – סליחה, מסרים מאת גופים אחרים. למשל, דיברו על מוסדות חינוך, למשל. איני זוכרת. ניסינו למצוא קו משותף לכל הדוגמאות שהועלו בוועדה, והגענו למסקנה שאם נחריג על סמך דוגמאות את סוגי הגופים שאותן דוגמאות משתייכים אליהם, נרחיב את זה מדי, כי עלו אז שתי אפשרויות: אל"ף, כל תאגיד שהוקם בחוק, וכל חברה ציבורית. חברה ציבורית – למשל, דובר על חברת חשמל.

בדקנו, באילו חברות ממשלתיות. חברת חשמל היא חברה ממשלתית. ראינו שבהן יש חברות שהנחנו, שאתם לא תהיו מעוניינים להחריג אותן – לפי סדר האל"ף-בי"ת, כפי שמתפרסם באינטרנט, רשימת החברות הממשלתיות – יש 62 חברות ממשלתיות – החברה הראשונה היא א"ת אפיקי תקשורת בע"מ, שזו חברה שנותנת ייעוץ בנושא תקשורת לווינים. יש סיבה להחריגה? לדעתנו, לא. ועוד ועוד – אני יכולה לעבור על כל מיני דוגמאות, שאני מניחה שהוועדה לא מעונינת לאפשר להם פטור מוחלט מההוראה הזאת, ושליחת מסרים פרסומיים. כנ"ל לגבי גופים – הנה, לקחתי עוד שתי דוגמאות – חברת אמריליס, שעוסקת בתחבורה ותקשורת, או בית הספר המרכזי למלונאות בע"מ תדמור. אלה כולן חברות ממשלתיות, שממש אין סיבה להחריגן.

הלכנו לרשימת תאגידים שהוקמו בחוק, וגם כאן חלקם נראים לנו רשויות שאיני חושבת שיש לתת להם פטור גורף מהצעת החוק, כמו רשות הטבע והגנים, יד יצחק בן צבי ועוד, או רשויות שונות לתרבות של שפות שונות – יידיש, לדינו וכך הלאה.

לכן מה שאנחנו מציעים – לשקול דעתכם – בחינה מדוקדקת, שכל גוף כזה שירצה, יפנה לשר, והשר יוכל לקבוע רשימת גופים אחרים – אנחנו מציעים באישור ועדת הכלכלה; אתם רוצים – זה יכול להית גם ללא אישור ועדת הכלכלה. תמיד יש דרך, על כל פנים, לכלול גופים נוספים באמצעות תקנות.
מרב תורג'מן
ההסמכה לקבוע גופים זה בהגדרה המדינה ומוסדותיה, וכאן נוכל לקבוע מסרים נוספים.
אתי בנדלר
לא. מסר ששלח גוף אחר.
היו"ר איתן כבל
בבקשה.
זיו גלסברג
שמי זיו גלסברג, ואני פה מטעם עמותת אל-ספאם. מה שחשוב לי לומר לגבי ההחרגה הזו, שאני חושב שצריך לאשר החרגה, אבל לא גורפת לגופים, כלומר כן להחריג מסרים מסוימים. אין ספק שמדברים פה על מסר שתכליתו העברת מידע ששלח גוף הצלה – ברור שזה מסוג הדברים שאנחנו רוצים לאשר, יש בהם צורך. אבל אני חושב שלא צריך להחריג גופים באופן כללי. אני לא יודע אילו גופים יש שם, מה כל החברות הללו עושות. יכול להיות שאחת מהן תהיה מעוניינת לשלוח לנו מסרים פרסומיים רגילים, ואז אני חושב שעדיף לא לאפשר.
היו"ר איתן כבל
חברים, קודם כל קבענו את המסגרת שהיא מאסט, שברור לנו שמסוגלים לראות אותה, שזה בריאות – מוסדות השלטון. מעבר לזה, הרי מה מדובר – אם אני מחר קבעתי תור בקופת חולים, והם שלחו לי את התזכורת: הרינו להזכירך שנקבע לך תור – זו לא הבעיה; הבעיה היא שהטלפון מצלצל, ואתה אומר: מה אני קשור לזה? מי זה? מה זה?

כיוון שבחקיקה – ודאי חקיקה מהסוג הזה – אתה לעולם לא יודע לכמת את כל העניינים ולהכניס אותם תחת מסגרת אחת, וקורה פתאום שיש משהו, שמקבל חשיבות שלא ידענו לראות אותה עכשיו, או עדיין לא נוצרה; יכול להיות שעוד שנתיים, שלוש, ארבע יהיה משהו שאנחנו עדיין לא יודעים. לכן אנחנו מסמיכים את השר פה, לתת לו את הכלים, כדי שאם יראה לנכון – זה לא שמישהו דוחף לו – איזה גוף רוצה להוציא פה הודעת סמ"ס, אדוני השר, תחתום – בסוף הוא צריך לשקול את השיקולים – אני מניח שבאותו משרד רלוונטי ישקלו אותם שיקולים מקצועיים שהם יחליטו האם נדרשת החרגה באמת, כן או לא.

ככל שהשנים תנקופנה, עניין הספאם רק הולך ומקבל ממד שיש לעצור אותו.
זיו גלסברג
אני מודה לאדוני, כי יש שופטים שאומרים לנו ההפך – שכבר עצרנו את תופעת הספאם.
היו"ר איתן כבל
אני מבין, וזה לא מופרך, מה שהם אומרים. העולם מקבל ממד אחר. מה שהיה פעם – זורקים לך עיתון, או מכניסים לך בתיבה – זה נראה היום – מי עוד הולך ושם? יש, אבל זה קטן באופן משמעותי, ולא רק בגלל החוק. כי היום היכולת היא זולה לאין שיעור. כל מה שאתה צריך לעשות זה רק להשיג את מספר הטלפון. אתה לא צריך נערים שמסתובבים ושמים את זה.
אתי בנדלר
ברשותך, אדוני, אני רוצה בכך זאת להגיב על דבריו של נציג חברת אל-ספאם. מרב ואני התלבטנו בעניין הזה, וחשבנו שראוי שהסמכות תהיה להחריג גוף ולא את המסר, כי שר לא אמור לבדוק מסרים.

במחשבה שנייה, אני רוצה לחשוב על מצב כזה. נניח שיקרה הנס, ותהיה רפורמה בעניין משק החשמל ותהיה תחרות בין חברות הולכה או חברות הולכה לבתים, ונניח שאותן חברות יהיה מותר להן עיסוק נוסף – גם למכור מכשירי חשמל לצורך העניין הזה. אז יכול השר בהתאם להצעה הזו, אם השר יגיד: מי שעוסק באספקת חשמל לצרכנים, יהיה רשאי לעשות את זה - יוחרג, אבל יכול להיות שיש מקום להסמיך את השר להחריג גם סוגי מסרים שיישלחו על-ידי אותו גוף, כלומר הוא יאמר: מה שקשור לאספקת חשמל – כן; מה שקשור למכירת מכשירי חשמל – לא. אני לא שוללת את האפשרות בעתיד. זה אמנם נראה לי רחוק.
אורי מקלב
חברת הגז – מכשיר חיסכון, התרעה. כל מיני דברים שלא קשורים.
אתי בנדלר
יכול להיות שיש מקום להסמיך אותו לקבוע גם וגם.
היו"ר איתן כבל
אתי, בואי נסכם בינינו כך: בכל מקרה, הגוף הוא המאסט. ברגע שיש לך גוף, הוא יהיה רשאי גם לקבוע סוגי מסרים. הליבה היא הגוף. אני לא רוצה להתחיל לתת האיש הקובע, אבל אם יש לך גוף, יותר קל להתעסק עם המסר. בבקשה.
אלדד גת
שמי אלדד גת, יועץ פנימי לחברת טלאול. אני מבקש שברשימת גופי המאסט או הגופים השלטוניים, כפי שאמרתם, להכניס רשויות מקומיות ותאגידי מים, כי הם הגופים שבקשר עם האזרח, ולאו דווקא משרדי ממשלה. הם אלה שמכירים את הבעיות היום-יומיות. הם אלה שמתריעים בפני האזרח: יש בעיה נקודתית. אם נכנס סולר למי שתייה בצפת, אי-אפשר לחכות, לפנות לשר ולבקש אישור; צריך עכשיו לצלצל לתושבי צפת ולומר להם לא לשתות, ושעוקב המים יגיע.
אתי בנדלר
תאגידי מים נקובעים. המוסד לביטוח לאומי נקוב.
אלדד גת
ורשויות מקומיות?
מרב תורג'מן
הם תחת גופי הצלה – מגן דוד אדום, רשות ארצית לכבאות והצלה ורשות מקומית כהגדרתה בחוק – בדקנו את זה.
היו"ר איתן כבל
תנוח דעתך. חיזקנו את העניין שלך. טוב. בבקשה, גברתי.
בת שבע נחמיה מיכאלי
עו"ד בת שבע נחמיה מיכאלי, מהלשכה המשפטית במשרד התקשורת. בהמשך לדברים של הייעוץ המשפטי, אנחנו רוצים לחדד ולהבין מה אנחנו מבקשים להחריג בתוספת שהוצע להוסיף כאן. כשאנחנו אומרים: או מסר ששלח גוף אחר שקבע השר באישור ועדת הכלכלה.
אתי בנדלר
מה שמתגבש כאן, בהתאם להנחיית היושב-ראש והנהון ראשו של המציע חבר הכנסת מקלב, הוא שהשר יהיה רשאי לקבוע גופים, והוא יהיה רשאי לגבי גוף שהוא קבע, להגביל את זה לסוגי מסרים מסוימים. ננסח את זה כך שזה יהיה ברור.
אורי מקלב
מסרים מסוימים – כן, ומסרים מסוימים – לא. נניח, מסרים מסחריים.
היו"ר איתן כבל
בבקשה.
גיל ברגפרוינד
גיל ברגפרוינד, כלכלן המועצה הישראלית לצרכנות. קודם כל, אנחנו ודאי מברכים על התיקון הזה. בנוגע לחברות המסחריות, אני רוצה לתת הצעה לפתרון. כל המסרים של החברות המסחריות – דווקא לא הממשלתיות – לכאורה להן יהיה אסור, אבל מה שקורה גם היום – חברות פונות, ואני מקבל בעצמי את המסרים האלה, שאין לך למי לחזור, אתה לא יודע מי הגוף שפונה אליך, וממשיכים לטרטר אותך. מה אתה עושה? פונה לחברת הסלולר – מי פנה אליי?
היו"ר איתן כבל
זה לא החוק הזה. אני מבין מה אתה אומר. הרי בסוף החוקים מחוקקים כדי לעבור עליהם. גם אני מקבל לסלולר שלי כל יום כמעט הודעות מכל מיני גורמים – רוצה שנסדר לך משכנתא חדשה? נספר לך פה, שם. כל הדברים האלה. זה לא ההסדרה בעניין הזה. כשאתה רוצה לחזור לפעמים למישהו, אתה לא יכול לחזור בכלל.
גיל ברגפרוינד
השאלה, אם אפשר להוסיף פה הערה, שבצורה כזו או אחרת שחברות הסלולר יחויבו לענות לזה.
היו"ר איתן כבל
זה לפתוח פה פתח נוסף – אני לא שם. אין לי בעיה שתעבירו בקשה לומר – התלונות אצלנו הן כל כך רבות וכו', ואנחנו מבקשים להסדיר את זה. תפנה למשרד התקשורת, ויכול להיות. אני לא פוסל את זה. זה נשמע לי הגיוני – אני אומר את זה כצרכן.

בבקשה.
זיו גלסברג
קפצנו לדבר על החריג, אבל האיסור עצמו, ההגדרה עצמה של דבר פרסומת מתחיל במסר שאינו דבר פרסומת כאמור בפסקה (1) או (2). זה נראה לי קצת מיותר, כי יש פה שלוש הגדרות לדבר פרסומת. שלושתן הגדרות חלופיות. אם אתה נופל לתוך אחת מהן, זה כבר פרסומת. נראה לי שזו תוספת שיכולה לבלבל.
אתי בנדלר
בנושא הזה החליטה בזמנו הממונה על נוסח החוק אצלנו, ואני מציעה להשאיר את זה לשיקול דעתה, אם צריך או לא צריך.
זיו גלסברג
בסדר. יש לנו כאן מסר – המופץ לציבור הרחב, הכולל הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים. יש פה שני עניינים: אחד, זה הכולל הצעה. זו יכולה להיות הצעה מפורשת וזו יכולה להיות הצעה משתמעת. למשל, בעצם תופעת הצנתוק היא דוגמה לדבר כזה, שנכון שיש לה פתרון בסעיף אחר, אבל ההצעה לא חייבת להיות אמירה מפורשת במסר שתגיד לנו להתקשר, אלא יכול להיות שיעודדו אותנו להתקשר בצורה אחרת. למשל, הצנתוק, למשל, מסרון שכל תפקידו הוא לגרום לנו להתקשר, גם אם לא רשמו בתוכו: בבקשה תתקשר.
אתי בנדלר
זה עניין של פרשנות של בית משפט. אחרת אין לזה סוף – תהפוך כמעט כל מי שמתקשר למי שעושה פעולה בניגוד ל- - -
זיו גלסברג
אני רק מדבר על משהו שמופץ לציבור הרחב.
בת שבע נחמיה מיכאלי
יש פה הבהרה בסעיף קטן (2), ולעמדת המשרד, הצנתוק אסור, גם לפי הוראות החוק היום, אבל למען הבהירות הכנסנו את ההוראה שמתייחסת לסעיף (2).
זיו גלסברג
דבר נוסף – בהתייחס לדברי היושב-ראש – אנחנו לא חייבים לדבר פה רק על להתקשר למספר טלפון; אמצעי התקשורת מתקדמים, שולחים אותנו ללחוץ על קישורים, להגיע לאתרים. יגידו לנו לעשות שיחות בווטסאפ או במנגנונים אחרים שהם לא בהכרח שיחות טלפון. נראה לי שכדאי שהלשון תהיה רחבה מספיק כדי להתייחס לכל האפשרויות שיגרמו לנו לחזור לגורם ששלח.
היו"ר איתן כבל
טוב. רצית להעלות נקודה אחת ששאלת אותי.
אלדד גת
כן, אבל זה לא לניסוח הרלוונטי.
היו"ר איתן כבל
אני יודע. קודם כל בואו נצביע על מה שהקראתי, סעיף קטן (א), בכפוף לתיקוני נוסח. מי בעד – ירים את ידו. אתה יכול להצביע במקום יעקב אשר.

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד

סעיף (א) אושר.
היו"ר איתן כבל
(ב) אחרי ההגדרה "הודעת מסר קצר" יבוא: "המדינה ומוסדותיה" – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, בתי משפט ובתי דין, המוסד לביטוח לאומי, חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001‏, או גוף ציבורי אחר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת".
אתי בנדלר
אגב, כיוון שבפסקה הקודמת הסמכנו את השר לקבוע באישור ועדת הכלכלה גופים לאו דווקא ציבוריים, ייתכן שלא יהיה צורך בסעיף כאן – נבדוק.
היו"ר איתן כבל
טוב. (2) בסעיף קטן (ב), אחרי "בשיחה מוקלטת" יבוא "חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי בלא הסכמת הנמען כאמור ייחשב הפרה של הוראות סעיף זה, גם אם החיוג הופסק בטרם נענתה השיחה ובחיוג למספר שממנו בוצע החיוג מושמע לנמען דבר פרסומת". זה הצנתוק. התייחסויות? הערות?
זיו גלסברג
כן, אדוני. הסעיף כאן מדבר רק אם מה שמושמע לנו זה דבר פרסומת. נשאלת השאלה, אם בצד השני יש נציג אנושי – תופעת הצנתוק: אני רוצה לגרום לנמען לקבל מסר. אני רוצה לנסות לעקוף את הבעיה הכללית, שאולי הוא לא יענה לי כרגע לטלפון. אני גם משית עליו את עלויות התקשורת. אני מתקשר אליו, מנתק, ואז מחכה שהוא יחזור אליי. כשהוא חוזר אליי, אני משמיע לו בדרך כלל הודעה, אבל יכול להיות שיושב בצד השני נציג, שמנסה למכור לי משהו. אני חושב שלפי ההגדרה הזאת, זה לא ייחשב, כי אנחנו מדברים על דבר פרסומת, ודבר פרסומת מוגדר כמסר שמופץ לציבור הרחב, ואז נשאלת השאלה, האם מסר שמופץ לציבור הרחב, יכול להיות גם מסרים שהנציגים האנושיים מתודרכים למסור? השיחה האישית היא עקרונית. אין לנו בעיות עם שיחות אישיות.
אורי מקלב
מי שמחזיק אנשים הוא לפי רוב, גוף שרוצה למכור מסר. אנחנו לא עושים את האנשים סטריליים. אנחנו לא רוצים להטריד את האנשים.
היו"ר איתן כבל
אני מבין מה אתה אומר. הצעת החוק הזו לא באה עכשיו בהזדמנות. הצעת החוק הזו היא ממוקדת מאוד, ואין לי עניין להרחיב אותה. אני מבין בדיוק מה שאתה אומר.
זיו גלסברג
אדוני, רק אסביר. אנחנו מדברים על מקרה שזה לא חיוג אנושי; זה לא אדם שהתקשר אליי. זו מערכת אוטומטית, שמתקשרת אליי. זה, לטעמי, כבר היום – ולפי פסיקת בית המשפט בעניין חיות נגד- - - זה בפני עצמו דבר פרסומת. למרות שבצד השני לא חייב להיות- - -
אורי מקלב
יכול להיות ששווה חקיקה שנייה, לראות אם התופעה מתרחבת, לשמוע את הגופים האחרים לגבי המשמעויות. לא דרך אגב. זה מאוד משמעותי.
היו"ר איתן כבל
אני גם לא רוצה לחסום לגמרי.
אתי בנדלר
לא הובאו לוועדה נתונים על תופעה שמתקשרים במערכת חיוג אוטומטית, מפסיקים את זה, ואז, כשאתה חוזר, אתה מקבל מענה אנושי.
היו"ר איתן כבל
לי זה עוד לא קרה.
זיו גלסברג
לי זה קרה עם שיחות סקס מחו"ל. אנחנו מקבלים שיחות צנתוק, של מספר זר.
היו"ר איתן כבל
זה משהו אחר, שגם יצאה אזהרה שאינה קשורה לזה.
אורי מקלב
אבל אם חברה פרטית, החברה שנותנת לי שירותי תיקון, התקשרה אליי – היא מתחזקת את מכונת הכביסה שלי, התקשרה ולא עניתי, ואז אני מטלפן ויש מי שעונה לי – זו גם תשובה למה ששאלת קודם ואולי לא ענו לך לגבי לינקים. יכול להיות שזה מטריד, אבל זה לא רק ההטרדה של הצנתוק אלא הצלצול – אתה רוצה להשאיר את הקו פתוח, שאם אבא שלך צריך אותך, תוכל לענות לו, ומצד שני, מי שנדחף למקומות האלה – לא.
היו"ר איתן כבל
לא אפתח את זה, יקירי. חבל.

נצביע על זה. מי בעד? פסקאות 1(ב) ו-(2).

הצבעה

בעד הפסקאות – פה אחד.

פסקאות 1(ב) ו-(2) אושרו.
היו"ר איתן כבל
אם צריך – תתקנו. אושרו. מבחינתנו, הצעת החוק מוכנה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. בבקשה.
אלדד גת
אני רוצה לתת מילה אחת של משוב לוועדה על הצטברות חקיקה לאורך מספר שנים. לפני חמש שנים ניהלתי החברת טלאול את העבודה התקשורתית – לפחות הממוחשבת – של עשרות ואולי אפילו מאות מועמדים לרשויות מקומיות - או לראש הרשות או למועצות העיריות, ולא היתה שום בעיה – לא של קבצים ולא של טלפון. אבל בחמש השנים הללו היתה חקיקה מאוד חזקה – גם של הוועדה וגם שבאה ממשרד המשפטים, ואני רוצה לומר – ניצחתם. היו שלוש חברות של מאגרי מידע חוקיות ומסודרות. אחת נסגרה כי עברה על החוק, והשתיים האחרות פשוט היום נמצאות במצב שהן לא מוכנות לאפשר לחייג לטלפונים של אנשים לצורך בחירות ברשויות מקומיות. כל כך פוחדים – גם אנחנו כחברות שמפעילות; ואני מדבר לא רק בשמי אלא גם בשם המתחרים שלי – וגם החברות שמספקות את הקבצים, לא רוצות שיהיה בכלל צל של אפשרות שמישהו יתבע אי פעם – לא תביעת ספאם, לא תביעה של מאגרי מידע, לא תביעה של פרטיות. אין שום אפשרות חוקית.

ואז מה קורה – אנחנו חמישה חודשים לפני בחירות לרשויות מקומיות, ואז מועמדים חזקים, שאולי רצו בשנים קודמות, ויש להם קבצים ישנים, על אף שאסור להם להחזיק את הקבצים האלה, אולי ישתמשו בהם. אחרים יפנו למקורות לא מסודרים, לא חוקיים, ויעברו עבירה. חוקית אין אפשרות.

הפנייה שלי לוועדה – אם הוועדה מוכנה לומר אמירה ברורה: שיווק של קובץ שכולל- - -
היו"ר איתן כבל
אני רוצה לעצור אותך. לא תפקידנו להוציא הודעות לציבור, והחקיקה מתיישרת לפי ההודעה שלנו. אם אדוני חושב שיש כאן בעיה, ואני מניח שכפי שאדוני מציג את הדברים, יש כאן בעיה - יפנה למשרד התקשורת, שהוא המשרד האמון על העניין. אני מניח שהמשרד יבוא בדברים עם משרד המשפטים. אגב, זו בשורה התחתונה היתה כוונת המחוקק – שאיך שמגיעות הבחירות – אני רואה את זה גם אצלנו, במקום שיש פריימריז, שיש רגע שמתחשק לך לתלוש לעצמך את האוזניים.
אלדד גת
שם יש רשימות של אנשים. כאן אנחנו מדברים על- - -
היו"ר איתן כבל
נכון. לכן אני אומר - פה אפשרתי לאדוני. זה לא ברגע זה האכסניה הנכונה. אתה יכול לבוא בדברים אתם.
אתי בנדלר
גם אומר מדוע – משום שאתה מערב פה שאלות, הן בפרשנות חוק התקשורת, סעיף 30א – האם מדובר בדואר ספאם או לא. בהנחה שלא, עדיין זה לא אומר, שזה מותר לפי חוק הגנת הפרטיות. לכן יש לבדוק את זה בצורה משולבת. אתה צריך להציג בדיוק את המצב שלך לפני המשרד הרלוונטי, והם יבדקו את ההשלכות של זה, גם בהתייחס לחוקים אחרים שהוועדה לא דנה בהם עכשיו.
היו"ר איתן כבל
אוקיי. בבקשה, מקלב, סכם.
אורי מקלב (יהדות התורה)
תודה, אדוני היושב-ראש, תודה לייעוץ המשפטי, לצוות הוועדה. כאן מקום מיוחד להודות לכם על מתחילת המושב, להביא את זה מייד לקריאה שנייה ושלישית. הרבה עבודת הכנה, שאנחנו עושים את זה בקלות – ואנשים לא מגיעים לזה, כי העבודה, ולהקשיב לכל מה שהיה צריך לעשות – עשיתם את זה נכון, בניתם את זה נכון משפטית, חוקתית וגם תבונתית, מתוך הזדהות עם הצעת החוק. קל יותר לעבוד בהצעת חוק שיש הזדהות עם הצוות, אדוני היושב-ראש, בעניין הזה, גם כל אחד מניסיון אישי.

אני רוצה להתחבר לדברי אדוני בסוף, שההרגשה טובה, שהדברים האלה התקדמו. הצעות החוק שעשינו בנושא הזה – כמה הצעות חוק, ובכמה שלבים, יש לזה תוצאות. אנחנו מתפללים שלא ניגע לריק. אנחנו ממגרים את התופעה, מנסים למגר את זה. יש אבולוציה בחקיקה הזאת – התחלנו בדבר פרסומת, ואחרי שכמעט מיגרנו את התופעה הזאת, התחיל גם נושא של תרומות. היתה די הפתעה למציעים האלה, שהייתי מוכן לתמוך, אנחנו קוראים לזה קבר רחל ככותרת.
היו"ר איתן כבל
זה שמור אצלי עד היום, לשמוע את זה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
והדברים האלה. ולמה תמכתי בזה? גם מי שחושב שהוא עושה דבר מאוד ערכי ונעלה, אתה לא יכול – אבל מעבר לזה, אלה שהתקשרו אליך לא היו האמיתיים אלא שרלטנים שהשתמשו בזה. כל אחד יכול לעשות - ודווקא אלה היו הדומיננטיים. אני לא אומר שכולם.
אתי בנדלר
מעניין לדעת – אף אחד לא בא אלינו עם נתונים – האם סכום התרומות לגופים רציניים, ירד. אני לא בטוחה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
לא יודע. אבל זה אנשים בשעת צרה, אנשים שבתמימות נתנו את זה, ואני חושב שהיינו צריכים לתת למקומות שיודעים, אנשים מוכרים, ולא אנשים שמנסים למכור לך בכל מיני פיתויים ובכל מיני מצגות שווא ובעיתויים מסוימים, שהם עושים את זה. אנחנו רוצים להגן על כולם.

האבולוציה של החוק - התחלנו עם דבר פרסומת, המשכנו לנושא של תרומות וכו', ועכשיו אנחנו אומרים על מסרים. זה עבר. בעניין הזב התגלה לפנינו – זה לא רק הטרדה; זו השתלטות, משתלטים עלינו בעניין הזה. אני לא יכול להחזיק טלפון פתוח, ואני קונה טלפון כדי שיהיה קו פתוח, לצרכים שלי – אני קולט פרסומות או מסרים, שאני צריך איזה מכשיר שמאפשר למישהו להשתלט, מה שאני לא רוצה.
היו"ר איתן כבל
זה סוג של כניסה לחצר הפרטית שלנו.
אורי מקלב (יהדות התורה)
ואי-אפשר לומר לאדם: אל תענה, כי אי-אפשר לענות. אני עושה את זה כדי שאוכל להשתמש בו לצרכים שלי.

בסופו של שדבר חשוב להדגיש כאן – ועל זה אני נותן תודה מיוחדת - המסר או העיקרון של החוק היה ברור לכולם. לא זו היתה הבעיה. כולם הסכימו. היתה בעיה, איך לא לעשות את החוק פוגעני. זאת היתה החוכמה בחקיקה הזאת, איך אנחנו – היה כאן מאמץ גדול מאוד, ממש כל שעולה על דעתנו איפה לא לפגוע. אני חושב שעשינו כאן, וגם כשלא היינו בטוחים בעניין הזה, השארנו דלת וחלון לשר ולגופים המקצועיים, לאפשר במידה שיתגלה לנו שאנחנו פוגעים. לכן אני מרגיש שעשינו מלאכה מושלמת ושלמה. על זה התודות.
היו"ר איתן כבל
תודה. בבקשה.
אלדד גת
אנקדוטה. לפני מספר חודשים ילד דרוזי חלה, ומאגר מח עצם של הדסה רצה לקרוא לכל העדה הדרוזית לתרום מח עצם. רצינו לתת מתנה את החיוג – לצלצל לישובים הדרוזיים - לעוספייה, דליית אל-כרמל, לישובים הברורים. פניתי לחברה של מאגרי מידע – סירבו למכור לי. הפחד הוא כל כך גדול שמסרבים פשוט למכור.
אורי מקלב (יהדות התורה)
אבל יש גופים שעושים עבודה נפלאה, והם יודעים לעשות את זה. הם יעשו לך את זה ברצון. להם מותר לעשות את זה.
היו"ר איתן כבל
תודה רבה, חברים. המשך יום נעים, וניפגש מחר.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.

קוד המקור של הנתונים