ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-30OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 600

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ט"ו באייר התשע"ח (30 באפריל 2018), שעה 13:00

תערוכה - יהדות בעין הונגרית - כאן ושם

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

נאג'י אנדור - שגריר הונגריה

רון לוסטיג - שגרירות הונגריה

בלה לזלו מניהרט - נספח תרבות שגרירות הונגריה

פורגו אניקו מניהרטן - שגרירות הונגריה

אנדרס ליטאוסקי - שגרירות הונגריה

לאזלו ברני - שגרירות הונגריה

בר ביאה קאלוס - שגרירות הונגריה- צלמת

ויויאן בורוניאק - שגרירות הונגריה

סילביה ברני - שגרירות הונגריה

טובה ידידיה - מוזמנים נוספים

דוד דהאן - יו"ר, הארגונים החברתיים בכנסת

לילי הלפרין - מרכז אמת לסובלנות

מוטי מיקלס - הורה, ועד הורים ארצי

יצחק קליין - מוזמן/ת

יצחק באואר - מוזמן/ת

אסתר מירון - מוזמן/ת

המנחם מרים - מוזמן/ת

יהודית גידלי

אתי דנן

סיגל גורדון

תערוכה - יהדות בעין הונגרית - כאן ושם

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, 30 באפריל 2018, ט"ו באייר התשע"ח. הנושא על סדר היום: תערוכה – יהדות בעין הונגרית, כאן ושם. הגדרה נכונה, מתמצתת. בנוכחות כבוד השגריר. מה שם השגריר?

אנדור נאג'י. אבל תעשה גם הפסקה בין הדברים כדי שאוכל לתרגם.

אני אומר בדברי הפתיחה, קודם כל, העפתי מבט על הדיון הקודם, על התמונות, וחשבתי לעצמי, אם היינו משקיעים יותר מחשבה יכול להיות שהיינו משלבים תמונה מכאן ותמונה משם עם הקשר דומה. אבל אני לא אמן וכנראה יש הגיון חזק יותר מההיגיון שלי באומנות.

אי אפשר לדבר על חיי הקהילות היהודיות בגולה מבלי להיכנס ולהציץ לתוך אורח החיים בקהילות היהודיות. זה חוזר כמעט בכל קהילה וקהילה, כי מיד כשמדברים על חיי הקהילה מציצים ורואים איך חיו ואיך זה היה נראה, הטקסים והחגים והמשפחתיות. אנחנו רואים שני אמנים, האחד נתן את הביטוי של החיים כאן בארץ אחרי הקמת המדינה, גם בהוויה וחיי קהילה. ואמנית שלקחה את חיי הקהילות היהודיות, במקרה הזה שלנו בהונגריה, והביאה את זה לתערוכה.

אני רוצה לומר מה שלא מובן, אני לא יודע אם קיים בעם אחר, שימור המסורת הקהילתית – אנחנו רואים שיש שוני בין מנהגי הקהילות האלה. בעם היהודי זה משתמר גם אחרי שעזבנו את הקהילות שלנו ובאנו כאן לארץ. כל אחד משמר ואני לא נבהל מזה, זה היופי שבזה, זה הרב גוניות, זאת הרב תרבותיות שמביאה אותנו לאן שהגענו כאן בארץ ישראל.

אני אסכם. אני אומר בצער ובתחושה של החמצה של היקום, של העולם כולו, של האנושות כולה, מה לעשות, ההיסטוריה של העם היהודי קשורה בשואה האיומה והארורה שהייתה וכשמדברים על הקהילה היהודית ועל מה שהונגריה עברה במלחמת העולם השנייה והקהילה היהודית בהונגריה, כל מה שהתנקז דרך הונגריה, כשאנחנו רואים את התמונות ונכנסים לתוך חיי הקהילות, אנחנו מנסים לעשות חשבון קר, סטטיסטי, למרות שזה איום ונורא, אבל כדי לחשוב, אם משארית הפליטה אנחנו רואים את הפלא הגדול הזה היום, כמה האנושות הייתה מרוויחה אם הייתה יכולה לדלג על הפרק האיום ונורא בתולדותיה, שזה מלחמת העולם השנייה.

אבל אסור לנו להישאר רק בעבר, וטוב שאנחנו כאלה, והחיים חזקים יותר מהכול, והנה כאן, אחרי 70 שנה ויותר אנחנו מציגים כאן תערוכה של כאן ושם, והעמים יודעים להתגבר על המכשול הזה, לא שוכחים, לא סולחים, אבל יודעים להתגבר ולהסתכל קדימה לטובת האנושות. אני שמח, שדווקא אנחנו שנכווינו מהאנושות, אנחנו העם היהודי, מחזירים לאנושות בצורה חיובית ותורמים בהצלחות של החברה הישראלית: של המדע בישראל, של ה"סטארט אפ ניישן" שיש כאן במדינת ישראל תורמים לאנושות כמעט בכל תחום. וזאת סגירת מעגל.

אני רוצה להודות למתרגמת, שלא פספסה שום מילה. בדרך כלל כשמתרגמים אותי לשפות אחרות, אנגלית, צרפתית, אני אומר, אבל לא אמרת את זה. אבל פה בהונגרית, אין סיכוי.

כבוד השגריר, בבקשה.

תודה רבה. אני שגריר הונגריה, למדתי עברית אבל קשה לי מאוד לדבר בעברית.

מה יותר קשה, עברית או הונגרית?

עברית. ראשית, אני רוצה לומר כמה משפטים באנגלית.

(אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי)

אדוני היו"ר, אני רוצה להודות על שהוזמנתי לכאן ויש לי העונג להיות כאן. יש לי רק שלושה מסרים שאני רוצה להעביר, אבל לפני כן, הרשו לי לומר משהו אישי. לפני שנכנסתי לעולם הדיפלומטיה בשנת 2013, הייתי חבר בפרלמנט ההונגרי במשך 10 שנים. הייתי יו"ר הוועדה לאיכות הסביבה וניהלתי הרבה מאוד דיונים בוועדה כפי שאתה עושה כאן, כך שעבורי זו הרגשה אחרת לשבת עם המוזמנים סביב השולחן הזה ולא לנהל את הדיון.

כאמור, יש לי שלושה מסרים שאני רוצה להעביר לכם. הראשון, הונגריה היא חברה טובה של ישראל, כך גם אני כשגריר. ראש הממשלה שלנו, שלאחרונה נבחר מחדש ברוב קולות בפעם השלישית ברציפות, הצהיר פעמים רבות שיש לעמוד לצד העם היהודי ולצד מדינת ישראל ואנו נמשיך לעשות זאת גם בעתיד, מתוך ידידות היסטורית ומתוך כבוד לדת ולמסורת היהודית.

המסר השני שלי הוא, כפי שאתם רואים בתמונות האלה, עדיין יש לנו בהונגריה קהילה יהודית די גדולה. למרבה הצער, בשנת 1944 הממשל ההונגרי ביחד עם הנאצים גרש יותר מ- 400,000 יהודים, אשר חטאם היחיד היה שהם נולדו בהונגריה למשפחה יהודית. אני גאה להציג כאן אורחת מיוחדת בשם אסתר מירון, שהיא ניצולת שואה והיא חברה בעמותה הפרלמנטרית לניצולי שואה ואני שמח שהיא נמצאת איתנו היום.

הקהילה היהודית בבודפשט, מונה היום כ- 100,000 איש. בהונגריה יש 10 מיליון אנשים, אנחנו לא מדינה גדולה ו- 100,000 זה הרבה. בבודפשט יש עדיין קהילה יהודית תוססת, שחיה בסוג של רנסנס, והממשל ההונגרי עושה את כל המאמצים כדי למגר את האנטישמיות. תודה לאל שלאחר השואה אף אדם יהודי בהונגריה לא נהרג בגלל מוצאו היהודי. היהודים יכולים לפקוד את בתי הכנסת, יש לנו בסך הכל 24 בתי כנסת, גם כשהם חובשים כיפות אין שום בעיה, דבר שלדעתי זה מאוד חשוב היום באירופה.

המסר השלישי שלי ובזאת אסיים, השנה אתם חוגגים יום הולדת 70 למדינת ישראל ואני גאה לכהן כשגריר בישראל מזה 5 שנים. יש לכם מדינה מאוד יפה ומאוד מעניינת, פגשתי בה חברים טובים, זו מדינה עשירה בתרבות עם נופים מדהימים ואף פעם לא משעממת כפי שאתם יודעים.

אני מאוד גאה באותם ישראלים ממוצא הונגרי, הרשו לי להזכיר רק חלק מהם: תיאודור הרצל שנולד ליד בית הכנסת בפשט שלימים הפכה להיות בודפשט, מוכר עוד יותר הוא מי שלמד באותו בית ספר שלמד הרצל בפשט והוא מספר שניים בתנועה הציונית, אתם בטח מכירים את השם טומי לפיד, טדי קולק ראש העיר האגדי של ירושלים, כמובן אפרים קישון והמאייר "דוש", חנה סנש והצלם המפורסם זולטן קובלר ויש עוד הרבה מאוד ישראלים כאלה. אני שמח שנמצא כאן גם רוני לוסטיג, מנהל המוזיאון ליהדות דוברת הונגרית בצפת, תודה רבה לך על ההשתתפות.

אתם יכולים לראות כאן שתי תמונות שונות, יכול להיות שהצדק איתכם ואנחנו יכולים להצמיד אותן, אבל אין שום קשר בין זולטן קובלר לבין הגברת הזאת כאן שצילמה התמונות בצד השני, מאחר והיא נולדה לאחר שקובלר כבר הלך לעולמו למרבה הצער. קובלר צילם את חיי היהודים בפלשתינה, עוד לפני שקמה המדינה היהודית ואילו התמונות של ביאה מספרות על יהדות הונגריה בגולה. אתם יכולים לראות עד כמה חשוב לנו נושא החתונה, התפילות בבתי הכנסת, חג הפסח, החנוכיה בחנוכה. עבורי התמונות משני הצדדים מאוד מרשימות.

זוהי מתנה קטנה, שנותן העם ההונגרי לעם היהודי, לפיכך ברצוני לפתוח את תערוכת הצילום הזו, כאשר אתם חוגגים 70 שנות קיום שזה הרבה מאוד, הגעתם להרבה מאוד השגים, ברצוני לברך באופן אישי את כל האנשים כאן ואת כל העם היהודי, ולאחל לכם כל טוב ושה' יברך אתכם.

ברצוני לעדכן אתכם, שלאחרונה שתלנו 35 עצים במדינת ישראל בשיתוף עם הקרן הקיימת ובמקביל שתלנו 35 עצים בבודפשט, כך שבסך הכל שתלנו 70 עצים, שזה מסמל את 70 שנות עצמאותה והשגיה של ישראל.

תודה רבה לכם על ההקשבה.

לפני מספר שנים, אם אני לא טועה כחמש שנים, הקונגרס היהודי העולמי בבודפשט עשה כינוס מחדש של הקונגרס היהודי העולמי ואני הייתי שם כחבר הקונגרס, לשם כך כמעט סגרו להם את כל מרכז העיר בחבלים. אני אומר לכם בכנות, לא היה צורך, הסתובבנו חופשי עם כיפות. למרות שאנחנו יודעים שהמפלגה הימנית בהונגריה גדלה, אבל הסתובבנו חופשי עם כיפות בשני חלקי העיר. הסתובבנו בגטו היהודי, יש שם שתי מסעדות כשרות טובות, חלבית ובשרית, כשרות. יש בתי כנסת, כמו כל יהודי, יש את הנאולוגי הגדול המפואר ויש של הקהילה האורתודוכסית, חזקה, עדיין שורדת וקיימת. פגשנו הרבה סטודנטים ישראליים שלומדים שם רפואה, במקום שילמדו כאן. אז אנחנו רואים שגם השואה הארורה לא הצליחה להם ברוך השם, ואנחנו, במתחבר למה שאמרתי בתחילה, לחשוב על אלפיים שנות גלות, ניתוק מוחלט, תחת תקופות לא פשוטות. יש דתות ויש עמים שנכחדו – ואנחנו לא כל כך גדולים - והעם היהודי עומד על רגליו וכולם שואלים, מה הכוח ומה הסגולה?

(אומרת דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי)

נולדתי למשפחה יהודית בבודפשט וכמו רוב המשפחות היהודיות בשטח הקומוניסטי, נאלצנו להתבולל ומעולם לא דיברנו על השורשים היהודיים של המשפחה שלנו. כשהייתי בת 10 לערך, כאשר חשפתי את שורשיי היהודיים וזה היה טראומטי כאשר אחד מחברי לכתה קרא לי "יהודיה מסריחה". מאוד נעלבתי מזה והתחלתי לבכות, כי היינו חברים עד לאותו רגע שהוא קרא לי ככה. כשחזרתי הביתה באותו יום, סיפרתי לאמא שלי מה קרה לי בבית הספר והיא אמרה לי: מתוקה שלי, את לא מסריחה את הרי מתקלחת מידי יום ואת לובשת בגדים נקיים, אבל את יהודיה ואין לי שום מושג איך להתמודד עם זה. סבי וסבתי ז"ל, מעולם לא דיברו על השורשים היהודיים. הם היו ניצולי שואה והם אמרו לי שהם היו הנבחרים והם לא רוצים להיות יותר כאלה.

זו היתה הנקודה ששם התחלתי את המסע שלי כדי לחקור ולגלות את המשמעות של להיות יהודי. התמונות האלה הן חלק מהמסע שלי, חלק מהחיפוש אחר המורשת היהודית שלי.

רציתי לספר לכם את הסיפור הזה על עברי, כי רציתי שכל אחד מכם יבין מהי המשמעות עבור מישהו שנולד כיהודי בהונגריה, להציג את התערוכה של המורשת היהודית שלנו בכנסת, בחגיגת שנת ה- 70 למדינה. זה הרבה יותר ממרגש, זה משהו שמצד אחד הוא רוחני ומצד שני הוא נוגע ללב ורגשני.

כאשר התחלנו לעבוד על התערוכה הזאת, הוסכם שמחצית התערוכה תציג את התמונות של זלוטן קלוגר, שהיה צלם מעולה והעבודה שלו מדהימה ואין ספק שהוא היה גאון. עבורי זה כבוד להיות חלק מהתערוכה שלו. אוצרת התערוכה הזו, היא גבריאלה צ'יזק שעובדת עבור "מאי מנו האז" שזה בית הצילום ההונגרי.

כאשר היא בחרה את התמונות להצגה, שמנו לב שאין כאן איזשהו סיפור לינארי אלא יותר כמו רגעים שמושכים את עין, בתמונות של קלוגר על הולדת האומה ובתמונות שלי הרגעים הדתיים של החיים בהונגריה. התמונות אינן משקפות באופן ישיר אבל קיים קשר בין אחת לשנייה. גבריאלה החליטה להעביר את התערוכה בצורה של בלוקים וכפי שאפשר לראות, לכל בלוק יש את המסר העיקרי שלו: הגבורה, החיים האמיתיים באומה שנולדה. מהצד שלי של התערוכה: מורשת החיים והנחלה, והזיכרון שבתמונות.

ברצוני להודות לכם, ליהודית על העבודה המדהימה ומתן הזדמנות לבוא לכאן ולהציג את התמונות, לכבוד השגריר וצוות השגרירות שאיפשרו להביא ולקיים כאן את התערוכה. ולכל הצלמים שנותנים לתמונות לדבר.

ודאי יהודית אמרה לכם, התערוכה הזאת נשארת אתנו עד התערוכה הבאה ועובדי הכנסת, אורחי הכנסת, חברי הכנסת, הן במסגרת הדיונים והן במסגרת ביקורים, עוקבים ושואלים. כל הרצון שלנו זה לגרות אותם להתעניין, לשאול. סדרת התערוכות שאנחנו מקיימים כאן בוועדה מעוררת גלים וגם מעוררת קנאה בוועדות אחרות. מי שעומד מאחורי החיידק הזה היא יהודית - החיידק ההונגרי - מגיעה לה תודה. תודה רבה.

אני קודם כל רוצה להודות לך, שאתה מאפשר את הדבר הזה כי זה לגמרי לא ברור מאליו.

ואני אומר שזה מובן מאליו מבחינתי. מה שמובן מאליו זה השגרה, ובסוף, בחיים שלנו, הקצרים/ארוכים, השגרה אוכלת אותנו והחוכמה היא, לקחת דברים שאם לא תעשה אותם, לא תרכוש אותם. בהרבה תחומים אני אוהב לצאת מהקופסה ומהתבנית, איפה שזה דבר נכון זה מוסיף ומעשיר, מחזק את הקשר. עד היום התערוכות היו די בסדר, ודי מחכימות ומוסיפות, ויהודית כנראה מתכננת לה קריירה נוספת אחרי הפרישה.

זה רעיון לא רע.

גם אנשים שמבקרים בכנסת נכנסים לפה?

בטח.

הרבה. הרבה מאוד.

אפשר לדעת פחות או יותר כמה אנשים בשבוע?

ביום ממוצע, אם אני לא עושה עוול למרכז המבקרים, מעל 2,000 מבקרים ביום עבודה שגרתי של הכנסת. יש ימים שזה אפילו הרבה יותר, ימים מיוחד שהמספר הזה עולה.

אם אני לא טועה, נדמה לי, בשנה שעברה 160,000 איש ביקרו בכנסת.

אני רק יכולה להוסיף על מה ששמעתי, קודם כל להגיד תודה לחבר הכנסת מרגי, שמתעניין בכל היישוב ההונגרי, בשבילנו, אנחנו מן יישוב אמביוולנטי כי הבאנו לפה את התרבות שלנו. בהתחלה לא כל כך הסתדרנו עם זה כי היישוב ההונגרי בהתחלה לא היה כל כך מקובל בארץ, עבדנו קשה עד שהבאנו את התרבות לחקר הקבלה, יש לנו אנשי מדע, היו גם פרופסורים באוניברסיטה שאיש לא ידע שהם מהונגריה - - -

לכן כשהוא התחיל למנות שמות אמרתי, הוא לא יגמור, כי יהדות הונגריה תרמה רבות בכל התחומים, בצד הדתי, היהדות, זהות יהודית, מדע, בכול.

תודה רבה.

בצפת נוסד לפני 30 שנה מוזיאון על ידי חברי הקהילה שהגיעו ארצה מכל אותם זרמים שאתה הזכרת, גם מהזרם הדתי, החרדי וגם החלוצי, להתאחד ולהקים בית שמספר את סיפורה של הקהילה העשירה, המורכבת והייחודית הזאת. אנחנו מעלים על נס את הייחוד הזה בכך שאנחנו מדגישים את התערוכות ואת התכנים שלנו למה שקדם לשואה. כי מעטים יודעים על העושר הרב והתרומה של אותה מסורת שהתפתחה לה בהונגריה והשפעתה מאוחר יותר פה בארצנו. יותר יודעים על הפרק הקשה של השואה, כמובן הוא אינו נפקד אצלנו במוזיאון, אבל זה בהחלט מוזיאון שעוסק בחיים, במורשת ובמסורת המשפחתית והקהילתית.

דרך אגב, זה מתפתח היום גם בבתי הספר. אפילו ביד ושם. אפילו יד ושם מבינים את הצורך. יש את הפרק של הסבל, ועכשיו מה היה קודם - - -

אי אפשר להעריך את הסבל, את האובדן, ללא הבנה מה קדם לכך. זאת הייתה הגישה של המוזיאון הזה מהיום הראשון. רק בעזרת תרומתם של אלפי משפחות מהארץ ומכל העולם, ששייכים לתפוצה הזאת, הצטברו נכסים ייחודיים שבגללם אנשים עולים לרגל בצפת, לחקור וללמוד מהארכיון שלנו. אני מקווה, שבהזדמנות הבאה שתבואו לצפת, תבואו לבקר אותנו.

אני מקווה שבהזדמנות הבאה שנבוא להרצליה נבקר אתכם.

כן, יש לנו תכניות גדולות להעביר את המוזיאון למרכז הארץ. אני מקווה שבהזדמנות הבאה נוכל לחגוג יחד. הרבה בזכותו של השגריר, ד"ר אנדור, שתרם במשך שנות כהונתו, לא רק לחשיפתו של המוזיאון בקרב הממשלה ההונגרית אלא הוא בעצם הביא לכך, שממשלת הונגריה החליטה לקבל החלטה על מהלך משותף עם ממשלת ישראל, להעתקתו של המוזיאון למרכז הארץ, שדרוגו והבטחת עתידו להנחלת המורשת. חשוב לי שהשגריר יקבל את התרגום.

רציתי להוסיף לדברים של מר לוסטיג, אני יו"ר עמותת יוצאי הונגריה פה בישראל, היו לנו ארבעה ארגונים - - -

היה ארגון בירושלים כשההורים שלי היו שם.

העזרה שאנחנו מקבלים מהשגרירות וכל התכניות לעבודה שלנו, וכל הדרישות, כל הרצונות של האנשים שלי - כי הרי לעבוד עם אנשים זה מאוד מורכב – פה אנחנו יכולים רק להודות לשגריר, ד"ר אנדור. לצערנו הוא עוזב אותנו, אז בהזדמנות הזאת אנחנו רוצים להגיד תודה ואני מוסיפה גם את המילים שלי למילים של רוני, שאנחנו היום במצב מאוד טוב בישראל, היישוב ההונגרי, אנחנו מרגישים שיש לנו הכרה מסוימת על פני שאר היישוב, מיתר היישוב, מיתר העדות.

בשנות ה-70 של מדינת ישראל הרבה קהילות מרגישות כפי שאת מרגישה, זה טוב. דרך אגב, בבאר שבע התנחלה עם קום המדינה קהילה הונגרית אורתודוכסית, שלא הבנו איך היא הגיעה לעיר העתיקה ופיתחה חיי קהילה. שרידים שלה עדיין קיימים.

עכשיו אנחנו עושים מחקר על משפחת רבנים מלוד, שמקורה והשורש שלה מהונגריה.

תודה רבה, הכבוד הוא לנו. אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:47.