ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-10OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 599

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ט"ו באייר התשע"ח (30 באפריל 2018), שעה 12:00

1. הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש (תיקון מס' 2) (קבלת תרומות), התשע"ח-2018.

2. הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו (תיקון מס' 2) (קבלת תרומות), התשע"ח-2018.

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

נעם הרצוג - רפרנט, משרד המשפטים

לימור תוסייה כהן - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

משה אוסטר - לשכה משפטית, משרד התרבות והספורט

תמי סלע

אתי דנן

סיגל גורדון

הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו (תיקון מס' 2) (קבלת תרומות), התשע"ח-2018, מ/1198

הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש (תיקון מס' 2) (קבלת תרומות), התשע"ח-2018, מ/1197

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 30 באפריל 2018, ט"ו באייר התשע"ח. הנושא: הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו – הצעת חוק ממשלתית – הכנה לקריאה שנייה ושלישית. וכן הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש (תיקון מס' 2), הכנה לקריאה שנייה ושלישית. גברתי היועצת המשפטית, תכניסי אותנו לעניינים.

ההצעה היא הצעה ממשלתית - תיכף לימור תסביר - אבל בגדול מדובר על שני תאגידים סטטוטוריים, בעיקר הדגש לאפשר את הנושא של קבלת תרומות והפיקוח כחלק מההכנסות של התאגידים האלה, גם פיקוח על ההכנסות שלהם ועל ביצוע התקציב. בעצם מחליפים את הסעיף שמדבר על המימון של הפעילות. יש בו חלקים שכבר קיימים היום, שבעצם התקציב הוא חלק מתקציב המדינה ומופיע בחוק התקציב. ויש את החלקים של קבלת תרומות מעיזבונות או ממענקים, שכבר בעצם הוועדה הזאת חוקקה סעיפים כאלה לגבי כמה תאגידים סטטוטוריים. זאת המדיניות החדשה, לצד זה שמאפשרים את זה גם קובעים שהמועצה שבדרך כלל היא אחד הגופים של אותו תאגיד תקבע נוהל שמתייחס לנושא של קבלת תרומות כדי שזה יהיה מוסדר. היא גם תדווח בדיווח השנתי. פה יש כמה הערות קטנות שרציתי להעיר כדי להתאים את זה לחוקים אחרים שחוקקו פה, שהכניסו בהם הוראות דומות. זה בגדול. באמת מדובר כדי שיוכלו להגדיל את ההכנסות שלהם ולעשות יותר פעולות ולקבל מקורות נוספים.

תודה. משרד התרבות.

אני משה אוסטר מהלשכה המשפטית. אין לי הרבה מה להוסיף, התאגידים קיימים ופועלים ובעצם כבר מותר להם לקבל תרומות. אבל הם פנו אלינו, זה באמת קריאה שהגיעה מהשטח, מרשות היידיש, על מנת לקבל הכרה לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. כל שאר התיקונים נובעים מזה. אגב זה שתופרים את החוק כבר משתמשים בהזדמנות לעדכן עוד דברים.

היה מותר להם לגייס תרומות?

כן.

לא אדוני, הנוסח לא נותן לזה ביטוי מפורט.

רגע, מיד אני עובר אלייך. כי סעיף 46 אני לא יודע שהוא מצריך תיקון חקיקה, אלא אם כן יש מגבלה אחרת.

צריך להבחין בין היכולת של תאגיד ציבורי - - -

אז בבקשה, תציגי את עצמך.

לימור תוסייה כהן, משרד המשפטים. צריך לעשות הבחנה בין היכולת של תאגיד ציבורי לקבל תרומות מצד אחד לבין האפשרות של התורמים לאותו תאגיד ציבורי להזדכות מול פקיד שומה על חלק מהתרומה שנתנו, שזה טעון הכרה של אותו גוף הנתרם לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. במישור של יכולת התאגיד לקבל תרומות, אני לא יודעת איך הם נהגו בפועל אבל המקובל הוא, שתאגידים ציבוריים מוסמכים לעשות מה שהדין קובע שהם רשאים לעשות ולכן מבחינתנו התיקון נחוץ גם בהקשר הזה. כדי להבין איך מקבלים את התרומות, תיכף נראה את פרטי ההסדר, יש שם התייחסות לאופן קבלת התרומות, לנוהל שצריך להיקבע בהקשר הזה, להיבטים של ניהול תקציב, היבטים של טוהר המידות, תיכף נראה את פרטי ההסבר.

זה נכון מה שאמר קודם לכן משה, שתכליתו של התיקון הזה גם לאפשר להם לקבל הכרה של מוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה ככל שיעמדו בתנאים כדי שאותם התורמים לגופים האלה יוכלו להזדכות מול פקיד שומה לפי ההסדרים שבפקודת מס הכנסה.

ברור לכם שזה כמעט תקדים.

לא אדוני, זה לא תקדים, זה קיים. זה קיים בשורה של תאגידים ציבוריים.

בעברי ניהלתי עתירה מנהלית מול רשות המיסים, מה שהיה בזמנו פקיד שומה, עמדתי בראש תאגיד סטטוטורי. לא יכולתי לגייס תרומות.

כי החוק אולי - - -

רגע. גם אם גייסתי תרומות, שאנשים יוכלו לקבל עליהם, אי אפשר. איך גלשתי לזה? פשוט מכרתי נכס. כשמכרתי נכס פתאום אני מחויב במסים שהם כמעט בעלות של הנכס שמכרתי אותו. בדקתי, חפרתי בחוקים, ראיתי שרשות מקומית פטורה מהיטלי השבחה. אז, הייתי ראש מועצה דתית, סברתי שיש לי דין של רשות מקומית. ואז הלכתי בעתירה בשני ערוצים. אמרתי, אני מבקש פטור לפי סעיף 46 כי גם מי שיש לו את זה, יש לו פטור מהיטלי השבחה. או להקל אתי כרשות מקומית. השופט ביקש את תשובת המדינה. המדינה גמגמה, אמרה, לא, לא מגיע, לא זה ולא זה. אמרה, גם העיריות תאגידים סטטוטוריים. הוא החזיר אותה, אמר, אני רוצה תשובה. המדינה גמגמה, משכה, משכה. השופט אמר, אני אכריע. אם לא תבואו לדיון הבא עם תשובה אני מכריע, או שנראה אותו לפי מעמד של רשות מקומית, או לפי סעיף 46. הם הסתכלו, אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי ואז הם באו בגישה, שהם לא מתנגדים שהשופט יפסוק נקודתית. לכן אני אומר, אם זה לא תקדים אז מדובר במעט מאוד גופים.

לא אדוני, אז אולי אני אפרט על ההסדרה של תאגידים ציבוריים. בגדול תאגידים ציבוריים אין להם חוק מסגרת כרגע וכל תאגיד ציבורי פועל לפי החוק המקים שהקים אותו ונתן לו את הישות המשפטית. ההסדרים לעניינים האלה שאדוני התייחס אליהם הם שונים מתאגיד אחד לתאגיד אחר. פה אתה כבר יכול להיות – בנוסח הקיים של החוק יש סעיף שהוא סעיף מאוד רחב מבחינת ההתייחסות למסים שהתאגיד חב בהם, זה סעיף 20 שאומר, דין הרשות כדין המדינה. כלומר, הפטור שהחוק הספציפי הזה, זה לא פקודת מס הכנסה ולא שום חוק מיסוי אחר, החוק המקים הוא זה שקבע לו את הפטור הרחב מאוד ממסים.

אני שמח, שלא תבינו לא נכון. זה יהווה עילה – זה עניין של רשות המסים יותר, לא של משרד התרבות, לא שלכם. אבל רשות המסים פותחת פה פתח - - -

כמובן שהנוסח הזה מתואם מול רשות המסים וההצעה הממשלתית הוגשה בתיאום אתם.

בינינו, זה מוצדק. כל עמותה קיקיונית היום בצ'יק מקבלת סעיף 46.

כן, אני גם רוצה להגיד שזה קיים כבר בחלק מהתאגידים הציבוריים. אם נתייחס על הרציונאליים והקונספציות, בסופו של דבר תאגיד ציבורי, חלק משמעותי מהתאגידים הציבוריים ממומן מכספי מדינה. כלומר, התקציב שלהם הוא תקציב מדינה. לכן, לפתור אותם ממסים, אתה יודע, בסוף זה מגיע לאותו כיס, אז יש בזה היגיון מסוים.

אבל עדיין תאגידים ציבוריים הם מלכ"רים והם נבחנים בהוצאות עודפות. טוב, זה דיני מסים. השיקול שזה חוזר לאותו כיס לא עומד לעיניהם.

אדוני, אני רק משלימה את הדברים שאתה אומר.

אני שמח, מבחינתי, זה סוגר לי מעגל אחרי הרבה שנים.

אבל יש פה מדיניות של כמה חוקים חדשים.

אני חושב שזה גם עושה שכל, זה לא בהגדרת החוק והזכרת את החוק שהקים את התאגיד, גם אז עמדה הטענה הזאת. אני חושב שזה נכון וזה טוב שנאפשר להם, כמובן תוך קביעת כללים. זה דבר חשוב. אנחנו ממשיכים, הקראה.

רק לפני ההקראה, הנקודות שבהן הערתי וגם היה לנו כבר שיח על זה, רק לציין שאישור תקציב הרשות כפוף לאישור השר ושר האוצר, ושהתפקיד שלה הוא לקבוע את הנוהל כמו שהם קבעו בסעיפים המקבילים.

דבר נוסף, יש סעיף שהכניסו פה לגבי הכרה בתאגיד כמוסד ציבורי. כמו שנאמר פה, המטרה לאפשר אחר כך לפנות לפי סעיף 46. יש סעיף היום שאומר, שדין התאגיד כדין המדינה לעניין פטורים. יכולה להיווצר איזה שהיא סתירה לגבי הסדרי המיסוי החלים וכדי לפתור אותה אז נגיד, מבלי לגרוע מן האמור, זה רק בא להוסיף בעצם. גם לגבי הדין וחשבון השנתי שכבר יש סעיף, ההצעה היא להוסיף שצריך לדווח גם על תקציב הרשות, כפי שגם בחוקים אחרים, כשהוסיפו את ההסדרים האלה חידדו את העניין הזה.

ודבר אחרון, פה זה יותר להסביר, זה אולי כשנקרא את הסעיף לגבי המעורבות של החשב הכללי ואגף התקציבים בבקרה על התקציב של התאגיד.

אפשר לקרוא את הצעת החוק, זה באמת אותם תיקונים בדיוק שחוזרים גם בקריאה השנייה.

אני רק מבקש לקבל העתק ממנו.

אני מקריאה את הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו:

בחוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, במקום סעיף 17 יבוא:

"מימון פעילות (א) הרשות תגיד לשר ולשר האוצר, לאישורם, לא יאוחר מיום 31 ביולי בכל שנה, את הצעת התקציב של הרשות לגבי שנת התקציב הבאה.

(ב) התקציב השנתי לפעילותה של הרשות ימומן מתקציב המדינה.

(ג) חלקו של התקציב השנתי מתוך תקציב המדינה ייקבע בחוק התקציב השנתי ויועבר לרשות, בכפוף לתנאים שיורה עליהם החשב הכללי במשרד האוצר, ככל שיורה, לעניין דיווח ולעניין פיקוח ובקרה תקציביים. לעניין זה, "חוק תקציב שנתי" – כהגדרתו בחוק יוסדות התקציב, התשמ"ה-1985".

פה אני אעיר, ששאלתי מה זאת אומרת נקבע תקציב בחוק התקציב השנתי, ויכול שהוא לא יועבר בכפוף לתנאים שהחשב הכללי יורה עליהם. אז באמת זה גם עניין של פיקוח על השימוש בתקציב בשנה הקודמת אבל גם לשם הדוגמה, אם יתברר שהיו תנאי שכר גבוהים אז הוא כן יכול להתנות תנאים. כרגע זה עוד לא מגובש בנוהל, בהמשך - - -

אני חושב שלא צריך, כי זו מהות עבודתו של החשב הכללי.

המטרה היא חשובה.

כל תקציב של משרד ממשלתי יכול להיות מעוכב על ידי החשב הכללי במידה ויש לו הערות או הסתייגות. בפרקטיקה הוא יכול להיות מעוכב.

אני רק מסבירה על מה מדובר.

"(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית הרשות לקבל תרומות, עיזבונות ומענקים, מעבר לאומדן שנקבע להכנסות אלה בתקציב השנתי (בסעיף קטן – הכנסות נוספות), והכול בהתאם לנוהל שתקבע המועצה באישור השר ושר האוצר. קיבלה הרשות הכנסות כאמור, תהיה רשאית לשלם ולהתחייב גם מתוך סכומים אלה, לאחר שאושרו כדין כתקציב נוסף; קיבלה הרשות הכנסות נוספות מגוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(1), (2), (4) או (5) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958, תהיה הרשות רשאית לשלם ולהתחייב כאמור, אם ההוצאה אושרה כדין בתקציב הגוף המבוקר, וניתנה על כך הודעה לשר ולשר האוצר.

(ה) הרשות תפרסם את הנוהל שנקבע בהתאם לסעיף קטן (ד), באתר האינטרנט שלה.

אחרי סעיף 20 לחוק העיקרי יבוא:

"הכרה כמוסד ציבורי 20א - ופה אנחנו נגיד: מבלי לגרום במידע האמור בסעיף 20 – לעניין פקודת מס הכנסה יראו את הרשות כמוסד ציבורי לפי סעיף 9(2) לפקודה האמורה.

התיקונים הנוספים שלא מופיעים בעצם בראשונה, אחד מהם זה תיקון לסעיף 7, שהוא סעיף של תפקידי המועצה, אז להוסיף לתפקיד של אישור תקציב הרשות, לאשר אותו ולהגישו לאישור השר ושר האוצר. ולהוסיף שם תפקיד של קביעת נוהל לקבלת תרומות, עיזבונות ומענקים, כאמור בסעיף 17(ד). ובסעיף של דין וחשבון שנתי, שכרגע הוא מאוד כללי, להוסיף, שהמנהל יכין דין וחשבון שנתי על פעולות הרשות, וכן על תקציב הרשות וביצועו.

זה יופיע בנוסח המתוקן.

זה יופיע בנוסח המתוקן, כרגע זה בנוסח המשולב.

ואנחנו נצטרך לעשות אותה פרוצדורה על שני החוקים, להקריא מחדש או שנאמר את אותו נוסח?

לא, זה אותו נוסח.

בפרוצדורות אין בעיה לומר. להצביע על כל חוק בנפרד?

כן.

מאחר ויש כאן הרבה חברי כנסת, יהיו דיונים סוערים. אני מביא להצבעה, בכפוף למה שהקראנו ובהתייחס לתיקונים האמורים בנוסח המתוקן והסכמנו עליהם. מי בעד.

הצבעה

בעד – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו (תיקון מס' 2) (קבלת תרומות), התשע"ח-2018, נתקבלה.

פה אחד, תרתי משמע, אין מתנגדים, אין נמנעים, הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית. ואנחנו את אותו נוסח, עם אותה התחייבות לתיקוני נוסח ומה שהקראנו גם על הצעת חוק הרלאות הלאומית לתרבות היידיש. הצבענו קודם על תרבות הלאדינו ועכשיו נצביע על תרבות היידיש, באותו נוסח ואותם תיקוני נוסח שיהיו בנוסח הסופי. מי בעד, מי נגד.

הצבעה

בעד – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש (תיקון מס' 2) (קבלת תרומות), התשע"ח-2018, נתקבלה.

כמובן פה אחד בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, גם הצעת החוק הזאת אושרה לקריאה שנייה ושלישית. אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25.