ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-06-06OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 1023

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ט"ז באייר התשע"ח (01 במאי 2018), שעה 10:05

תקנות מכוח תיקון מס' 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

עודד פורר

מוסי רז

עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - צליל סלמון

מנהלת היחידה לפיקוח על קרנות נאמנות, הרשות לניירות ערך, משרד האוצר - שרון אופיר

ראש תחום ניהול סיכונים, הרשות לניירות ערך, משרד האוצר - אבי וורשביאק

יועצת משפטית לענייני קרנות נאמנות, הרשות לניירות ערך, משרד האוצר - מאיה גרטי -גלבוע

מנהלת יחידת החקיקה ומשנה ליועמ"ש, ,הרשות לניירות ערך, משרד האוצר - שרה קנדלר

עו"ד, יחידת החקיקה, הרשות לניירות ערך, משרד האוצר - חגי בן ארזה

עוזרת משפטית ליועמ"ש המחלקה, הרשות לניירות ערך, משרד האוצר - עדי לוי

מנהל מחלקת השקעות, הרשות לניירות ערך, משרד האוצר - דוד לביא

סגן מנהל מחלקה השקעות, הרשות לניירות ערך, משרד האוצר - עידו טוויג

יועצת משפטית, מחלקת השקעות, הרשות לניירות ערך, משרד האוצר - דורית גילת

מנהל יחידת תעודות סל, הרשות לניירות ערך, משרד האוצר - איציק זקן

רפרנט, יחידת תעודות סל, הרשות לניירות ערך, משרד האוצר - דורון שעובי

עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר - חמוטל דרקסלר

מתמחה במשפטים בייעוץ משפטי, הרשות לניירות ערך, משרד האוצר - טל בן שלום

מנהל תחום פיננסי ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר - רונן סולומון

יו"ר, איגוד לשכות המסחר - בועז נגר

יו"ר, איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות
חברה, איגוד הנאמנים בשוק ההון

–
–

אלי בבלי
רויטל מיכלשטיין

אייל לב ארי

טמיר כהן

מוריה אביגד

תקנות מכוח תיקון מס' 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת וועדת הכספים. אנחנו בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות). היו לנו כמה נושאים שביקשנו שתשבו עם הארגונים, אני מקווה שעשיתם את זה. הייתה גם בעיה עם הנושא של הקרנות הכשרות, כדי שגם יוכלו להשקיע אלו שמקפידים על כך, ואני מבין שגם זה סודר. אני אבקש שנתחיל להקריא מתחילת התקנות ואתם תגידו את הדברים האלה, מה סיכמתם עם הארגונים השונים ומה סיכמתם לגבי העניין הזה. תסבירו את הדברים תוך כדי ההקראה.

אתה רוצה שנקריא מההתחלה, גם את מה שהקראנו בפעם שעברה?

כן, הוא אומר שיש שינויים.

כן, יש קצת שינויים. הגענו עד תקנה 11 אבל מכיוון שנעשו גם קצת שינויים לפני כן - - -

לא צריך להתחיל להקריא תוך כדי? אתה לא רוצה הסבר?

כן, להתחיל להקריא ותוך כדי להגיד את הדברים. אני פשוט רוצה לנסות לסיים את זה ואנחנו לא נוכל להמשיך אחרי 12:00.

הקובץ הראשון: "תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע"ח –2018". אנחנו מתחילים את הסט הראשון.

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2(א), 50(ב), 50(ג), 54א" - - -

הוספנו גם את 13(ג1) – צריך?

לא.

לא צריך בסוף את סעיף 13(ג1)?

לא.

אוקיי.

כן.

"54א, 56(א1) ו-(ב), 56(ז), 57, 61(ב), 73(ב)(1), 73(ג1), 77, 80(א1), 82(א)(7), 107א ו-131 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994 (להלן – החוק)".

"וסעיף 240(ב) לחוק החברות, התשנ"ט–1999". אנחנו לא צריכים את ההסמכה הזאת.

למה?

כי הוספנו את ההסמכה הזאת בגלל הוראת מעבר שנוגעת לדירקטורים חיצוניים במנהל קרן. ההוראה הזאת מוחלת עלינו דרך החוק שלנו, דרך "חוק השקעות משותפות בנאמנות", והסעיף הרלוונטי שמסמיך את שר האוצר לעניין הזה זה 131, אז אנחנו לא צריכים את ההסמכה מכוח חוק החברות.

"לפי הצעת הרשות ובאישור וועדת הכספים של הכנסת, אני קובע כדלקמן:

פרשנות
הגדרות
בתקנות אלה –

"דמי ניהול משתנים" – חלק משכר מנהל הקרן, הנגזר מתשואת הקרן ומהפרש העקיבה שלה;

"דמי ניהול שליליים" – סכום ששיעורו מהשווי הנקי של נכסי הקרן זהה לשיעור דמי הניהול המשתנים שאותם פרסם מנהל הקרן, שישולם לקרן במקרה של הפרש עקיבה שלילי;

"דמי ניהול קבועים" – שכר מנהל הקרן שאינו תלוי בתשואת הקרן;

"החזר דמי ניהול" – תשלום בשיעור אחד שפרסם מנהל קרן בתשקיף או בדוח, שלא יעלה על שיעור דמי הניהול הקבועים בקרן בניכוי שיעור עמלת ההפצה שמחוייב בו מנהל הקרן, אם הוא מחוייב;

"הסכום הנדרש" – סכום דמי הניהול השליליים שעל מנהל הקרן לשלם לפי תקנה 12(2);

"הפרש עקיבה" – ההפרש בין תשואת הקרן לתשואת נכס המעקב שלה בתקופת החישוב;

"חוק הפיקוח על הביטוח" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981;

"חוק הפיקוח על קופות הגמל" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005;

"יחידה רדומה" – כמשמעות יחידות רדומות בסעיף 57(ב)(2) לחוק;

"יום ההחלטה" – היום שבו נודע למנהל הקרן או למפרק הקרן על מחיקת יחידות הקרן מהמסחר בבורסה;

"מחיר יחידה" – כהגדרתו בסעיף 50(א)(2) לחוק;

"מחירי קרן סל" – מחיר פדיון, שווי יחידה ומחיר יחידה;

"מחיר פדיון" – כמשמעותו בסעיף 56(ב) לחוק;

"מנהל כספי אחרים" – כל אחד מאלה:

מנהל קרן המבצע עסקה לקרנות שבניהולו לפי החוק;

חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות הגמל, המבצעת עסקה לעמיתי קופת הגמל בניהולה, למעט קופת גמל בניהול אישי;

מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח, המשקיע כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה כהגדרתן בחוק האמור;

מנהל תיקים המבצע עסקה ללקוח;

"מנהל כספי אחרים מוסדי" – הגופים המנויים בפסקאות (1) עד (3) בהגדרת "מנהל כספי אחרים";

"מסלקה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך;

"מרשם יחידות" – כמשמעותו בסעיף 95ב לחוק;

"נכס מעקב" – מדד או סחורה שמדיניות ההשקעות של קרן מחקה היא השגת תוצאות הנגזרות משיעור השינוי במחירו או במחירה;

"עושה שוק" – כהגדרתו בסעיף 82(א)(6) לחוק;

"עסקת החלף שאינה במימון" – כהגדרתה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה–1994;

"קרן חשיפה הפוכה" – כהגדרתה בתקנות הסיווג;

"קרן מחקה בחסר" – קרן מחקה שהיא קרן חשיפה הפוכה;

"קרן מחקה ממונפת" – קרן מחקה שהיא קרן ממונפת כהגדרתה בתקנות האופציות;

"שווי יחידה" – כהגדרתו בסעיף 50(ב) לחוק;

"תמהיל נכסים" – נכסים המרכיבים את נכס המעקב בקרן סל לרבות נכסים אחרים היוצרים חשיפה לאותם נכסים, וכן מזומנים;

"תקופת חישוב" – תקופה שמיום 31 בדצמבר של השנה הקודמת לשנה שבה חל יום חישוב המחירים, או יום הצעת יחידות הקרן לציבור לראשונה, המאוחר מביניהם, עד יום חישוב המחירים;

"תקנות האופציות" – תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידים ומכירות בחסר), התשס"א–2001;

"תקנות הדוחות" – תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות), התשנ"ה–1994;

"תקנות הנכסים" – תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שניתן לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה–1994;

"תקנות הסיווג" – תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום), התשס"ח–2007;

"תשואה" – שחושבה בדרך הקבועה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (חישוב תשואה), התשנ"ה–1995.

תחולה"

יש לכם הערות?

לא לסעיף ההגדרות, להמשך.

לא להגדרות.

אוקיי, הלאה.

"תחולת החוק על הסדרים עוקבי מטבע ".

אתם הגעתם להסכמה איתם על הכול?

על מרבית הנושאים.

על 99.9%. יש שני נושאים קטנים – אני לא יודע אם קטנים אבל שני נושאים.

טוב.

"תחולת החוק על הסדרים עוקבי מטבע
החוק יחול על תעודת התחייבות," – כאן יש שינוי – "שהיא הסדר להשקעה משותפת שמטרתו השקעה במטבעות וקבלת תמורה הנגזרת ממחירם, שמקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מטבעות, אלא אם כן התקיימו בה כל אלה:

הנכסים המגבים את ההתחייבות לפי התעודה הם פיקדונות בבנק בישראל או בבנק מחוץ לישראל בלבד;

ניהול הנכסים המגבים את ההתחייבות לפי התעודה אינו כולל קבלת החלטות השקעה תוך הפעלת שיקול דעת שלא לפי כללים שנקבעו בתשקיף, ותחלופת הנכסים האמורים תהיה במועדים הנקובים בתשקיף ולפי כללים כאמור;

פדיון התעודות יהיה רק במועדי תחלופת הנכסים כאמור בפסקה (2)."

הערות?

כן, דווקא על הסעיף הזה יש לנו. הרפורמה הזאת – שהיינו בעדה במקור – נועדה לשוק תעודות סל, שהוא בערך 90 מיליארד שקל, להעביר אותן להיות קרנות סל. זה הכול בהסכמה. אין לנו הערות על זה. אמרו מה לא, אמרו מה כן. בסך הכול המוצר השני יותר בטוח לציבור. בנו הוא פוגע, אבל זה בסדר.

היה נושא אחד שהוא שוק תעודות פיקדון. מה זו תעודת פיקדון? זה לא קשור לתעודת סל, זה מוצר אחר לגמרי – כי הרפורמה הזאת הייתה אמורה להיות תעודות סל. בתעודות פיקדון, במקום שגברת כהן מחדרה או מישהו ילך לבנק ויפקיד, אתה לוקח, אוסף הרבה כספים מהציבור, עושה פיקדון גדול ומקבל ריבית טובה יותר. יש היום בתעודות פיקדון 3 מיליארד, לפני כמה שנים היה 25 מיליארד. הכוונה הייתה שהן תמשכנה כמו שהן, וכרגע, לפי הנוסח המוצע, תעודות הפיקדון לא יכולות להימשך במתכונת. הם הכניסו כאן תנאים בלתי אפשריים. זו לא הייתה ההבנה ואנחנו לא מבינים למה תעודות הפיקדון – שהן מוצר מצוין לכולם – צריך לסגור אותן או להציב תנאים שלא באמת מאפשרים למוצר הזה לחיות. זה גם לא היה לב הרפורמה, הרפורמה הייתה על תעודות סל.

אני חושב שלפי מה שכתוב כאן – אני אומר לכם כיצרן – המוצר הזה יפסיק להיות. הם יכולים להגיד ולטעון שאולי הוא ימשיך בדרך כזו או אחרת, כיצרן אני אומר לכם שהמוצר הזה, שנקרא תעודת פיקדון, לא יחיה תחת התנאים שכתובים כאן והשאלה היא למה.

טוב, אני מבקש רק שמישהו יסביר לוועדה – שמאוד מתעניינת ברפורמה הזאת – מה אתם מתכוונים בזה. תגידו מה אתם רוצים לעשות ברפורמה ואז תענו גם על השאלה הזאת, שלדבריו זה ייגמר. קודם כול, הסבר כללי בשביל מה אתם צריכים את זה, ואני מבין גם שאתם צריכים את זה דחוף.

כן.

שמישהו יסביר קודם את הרפורמה הזאת. מה זה?

דודו לביא, מנהל מחלקת השקעות, הרשות לניירות ערך. בלב הרפורמה הייתה ההבנה שבמקום שבו מדובר בניהול כספי אחרים תוך הפעלת שיקול דעת, בוודאי כאשר מדובר בהיקפים כה ניכרים של כ-100 מיליארד שקלים, הפלטפורמה הנכונה להסדרה של הפעילות צריכה להיות – דרך אגב, כפי שמקובל בכל העולם – באמצעות קרן נאמנות, שנתונה לפיקוח הרשות באופן מלא ולא לפיקוח חלקי באמצעות הגילוי בלבד.

אחת הסיבות לכך היא שבמקום שבו, מצד אחד, מדובר בנכס מתחייב – שזאת בעצם המתכונת שמאפיינת את אופן פעילותן של תעודות הסל היום, לרבות תעודות הפיקדון, שבועז התייחס אליהן –שכולל בתוכו גם צורך בתהליכים של קבלת החלטות השקעה, יש פוטנציאל ניגוד עניינים שמביא לכך שהסיכון להתממשות של אי העמידה בהתחייבות שגלומה במוצר הזה הוא מאוד גבוה. כי מה שקורה בפועל הוא שהמנפיק מגייס כסף מהציבור, כנגד הכסף שהוא מגייס הוא מעמיד התחייבות, ובסופו של דבר, כל ערך מוסף שהוא מניב כתוצאה מניהול הכסף למעשה עבור עצמו, נכנס לכיסו, דבר שמייצר תמריץ לקחת סיכונים. על הרקע הזה, וכאן אני מתחבר להערה של יושב-ראש איגוד - - -

אם אני מבין נכון, א', אתם יותר נמצאים בתוך הפיקוח על העניין – אם עד היום זה היה חלקי, היום אתם נמצאים בפיקוח מלא.

נכון.

אתם יכולים למנוע ניגוד עניינים?

ניגוד העניינים מצטמצם באופן מאוד-מאוד מהותי כי הנכסים הופכים להיות קניינם של המחזיקים. המחזיקים הופכים להיות הבעלים. זה גם, דרך אגב, מה שהצריך אותנו להידרש לסוגיית הקרנות הכשרות שגם אותה פתרנו.

תכף נדבר על זה גם כן, אבל ניגוד העניינים עלול להביא למצב כזה שבו הוא ייקח על עצמו סיכונים שמי שנותן את הכסף יכול להיפגע מזה.

נכון. בדוגמה מאוד פשוטה: אם אומרים לך קח 1,000 שקל, תעשה איתם מה שאתה רוצה – אני לוקח את זה לקיצוניות – אבל תחזיר לי 1,000 שקל.

זו ליבת הרפורמה?

זו ליבת הרפורמה.

מה זה קשור לתעודות הכשרות?

זה קשור להערה כאן שמתייחסת לתעודות הפיקדון.

לפני ההערה, תכף נגיע להערה. מה זה קשור לתעודות הכשרות?

לתעודות הכשרות זה קשור במובן שזה יצר סוגיה הלכתית, כי בעולם של קרנות הבעלות על הנכסים – שזה דבר מצוין לבעלי היחידות – היא שלהם. בגדר הנכסים עלולים להיות נכסים שמבחינה הלכתית, לציבורים מסוימים, יש קושי להיות הבעלים שלהם ולכן נדרש פתרון שייתן מענה יחסי.

איך הפתרון?

אתה רוצה שאני ארחיב על התיקון הזה עכשיו?

לא, אחרי זה, בסדר, אבל אני רוצה שתגיד את זה.

כשנגיע לסוגיית הקרן הכשרה אני אתאר את זה באופן שלם ומלא.

בסדר. ותשובה להם?

אז בתשובה להם: על רקע זה, כחלק מהשיח המאוד אינטנסיבי שקיימנו עם כל בעלי העניין בחקיקה הזו, הגענו להבנה שקודם כול, כל תחום תעודות הסל, כל 100 מיליארד השקלים, אמורים להפוך לקרנות נאמנות. איפה יחול החריג? החריג יחול במקום שבו מדובר בנכס שלא מעורבת בניהול שלו הפעלת שיקול דעת מכל סוג שהוא. זאת אומרת, נכס שאנחנו מגדירים אותו "נכס בניהול סטטי". תעודות פיקדון יכולות להיות מאופיינות בניהול סטטי והן יכולות שלא להיות מאופיינות בניהול סטטי. מתי הן לא יהיו מאופיינות באופן סטטי? במקום שצריך להפעיל שיקול דעת.

במקום שצריך להפעיל שיקול דעת אנחנו חוזרים בעצם לנקודת הבסיס שבגינה עשינו את כל המהלך הזה – ושיקול הדעת הוא אם כל חטאת בהקשר הזה; הוא יוצר את פוטנציאל ניגוד העניינים; הוא גורם לזה שבחלק מהמקרים מי שמנהל את הכסף לפעמים לוקח סיכונים וחשיפות שהם לא סימטריים במובן הזה שמי שנושא בהם זה בעיקר מחזיק היחידה, שהוא הצד השני להתחייבות. לכן, כשבאנו והגדרנו באילו נסיבות תעודות הפיקדון יוכלו להישאר תחת הוראות חוק ניירות ערך – זה בעצם ההסדר שמבוסס על גילוי והוא מאפשר להעמיד התחייבות לציבור הרחב – עיקרון העל שראינו לנגד עינינו, זה העיקרון של נטרול שיקול הדעת.

מה שבועז מרמז אליו מתייחס לדבר מאוד שיורי. דרך אגב, הוא בכלל לא קשור לנוסח של התקנות. לכן מה שאני מבקש מהוועדה, גם מפאת קוצר הזמן, שאנחנו נתקדם, נעביר את התקנות האלה. הסוגיה שעלתה כאן היא סוגיה שקשורה לפיקוח הרשות בכובעיה השונים, בין אם בכובע - - -

הוא אומר אבל שתעודות הפיקדון לא יישארו, לא יהיה כדאי.

תעודות הפיקדון יישארו. מדובר פה בניואנס אחד שמדבר על דפוס עשיית השוק בתעודות הפיקדון. עשיית שוק בעולם של ניירות ערך נעשית על בסיס מלאי, דרך אגב, כמו חלפן בצ'יינג' של מט"ח – יש לו מלאי של מט"ח ובהתאם למלאי הוא מתמחר בעצם את שווי העסקה שהוא מבצע מול מי שמבקש להמיר מולו מטבעות חוץ. מה שמבקשים זה שימוש - - -

בנוגע לתעודות הפיקדון קיבלתי. מה בתעודות האחרות?

בתעודות הפיקדון ובתעודות הסל נקבע הסדר ייחודי שבעצם הוחרג מהוראות חוק ניירות ערך ואיפשר לעושה השוק בעצם לעשות את פעילות עשיית השוק באופן פנימי. זאת אומרת, באופן דינמי ושוטף להכניס כסף לתוך התעודה ולהוציא כסף מתוך התעודה בהתאם להיצע ולביקוש בשוק, שזה דבר מאוד חריג. הוא לא קיים לא בעשיית שוק במניות ולא בעשיית שוק באגרות חוב, ודרך אגב, לא גם בעשיית שוק בנכסים שהמאפיינים שלהם הם סוג של איגוח של פיקדונות.

החשש שלנו והסיבה שבגינה הוערה ההערה נבעו מכך שבמקום שבו עשיית השוק תיעשה באופן דינמי וכל ביקוש לתעודות יגרום לזה שכסף יוזרם אל תוך התעודה, וכל היצע יגרום לזה שכסף יימשך, הדבר הזה בהכרח יצריך הפעלה של שיקול דעת מצד מי שמנהל את התעודה: איפה לשים את הכסף? איך לנהל את שיקולי הנזילות? האם לשים את הכסף באופן שאפשר לממש את הפיקדונות באופן מיידי, או שאפשר אולי לנהל את זה באופן שרק אחוז מסוים אפשר יהיה לממש באופן מיידי? בדיוק אותן בעיות שבגינן פעלנו להחיל את ההסדר הזה על תעודות סל.

אז נכון שתעודות הפיקדון נקראות תעודות פיקדון ולא תעודות סל, אבל ככל שמדובר בהתנהלות שבמהות שלה היא כמו של תעודות סל, אין לה מקום באמת תחת הוראות חוק ניירות ערך. אנחנו מצאנו פתרון, והפתרון הוא שהם ימשיכו לפעול תחת הוראות חוק ניירות ערך בדיוק לפי אותו דפוס התנהלות שמאפיין אותם היום, למעט סוגיית עשיית השוק – שעשיית השוק תצטרך להיעשות על ידי זה שעושה השוק יצטרך להחזיק מלאים; או, ככל שהוא יחפוץ בכך, להרחיב את הסדרות, להציע, באמצעות הנפקות מדף, או באמצעות תשקיף, ניירות ערך נוספים לציבור, ובאמצעות זאת הוא ינהל את העסקים שלו. אבל אני שוב - - -

אמרתם להם את זה כשישבתם אתם?

אמרנו להם את זה. דעתם - - -

והם לא מרוצים?

הם לא מרוצים. דרך אגב, כמו שהוא אמר, 99.9% – אני חושב שמדובר פה במהלך חקיקה חסר תקדים בהיקף שלו, ואם הם לא מרוצים מ- 0.01% מכל המהלך, דיינו.

לא, אבל בסעיף הזה הם לא מרוצים ב-100%.

אבל לגופו של עניין, מה שאני מאוד מבקש – גם מפאת קוצר הזמן וגם מהסיבה שהדבר הזה לא קשור לתקנות – זה שאנחנו נאשר את התקנות האלה ואנחנו נמשיך לקיים שיח כפי שקיימנו אתם בעבר, ודרך אגב, כפי שאנחנו מיועדים לקיים אתם לדורות. הרי מערכת היחסים בינינו לא נגמרת כרגע, כאשר החוק הזה יכנס לתוקף. אנחנו נעשה מאמץ להבין את הצורך ולמצוא אולי איזשהו פתרון, כמובן, בכפוף לכך שהם מצדם יוכלו להניח את דעתנו לעניין הדברים שגורמים לנו לחשוש באותו עניין. אבל סוגיית עשיית השוק או דפוס עשיית השוק בתעודות פיקדון לא מוסדרים בתקנות האלה, לכן אני מבקש לדחות את הדיון הזה ולא לקשור אותו לאישור התקנות.

טוב, אני לא מקבל את זה, אבל אנחנו ממשיכים.

אני יכול רק להתייחס בקצרה?

כן, רק בקצרה. הבנו שאתה צודק, אבל אנחנו נצביע עבורם.

כן, כן. אני רק רוצה לומר, אני חושב שזה מוצר מצוין לציבור. אני חושב שלפי מה שכתוב כאן הוא ייסגר. הרפורמה הזאת תהפוך אותו למוצר גרוע שלא יתקיים.

כן, אמרת את זה. אפילו אני חזרתי על זה.

אני לא אכנס לניואנסים. אני גם אגיד שאני גם לא כזה אבכה אם זה לא יקרה, כי זה מוצר שבאמת מתנהל בדמי ניהול אפסיים לציבור. זה יותר שירות לציבור. הייתי מציע לשקול להחריג את התעודות הקיימות כרגע ולתת להם סמכות, אם הם ירצו אחר כך לתת עליהם הוראות, אבל לפחות כרגע לא לפגוע במה שקיים. להחריג רק את מה שקיים ולתת להם סמכויות, אם וכאשר ירצו, באמת שיראו שיש פגיעה במשקיעים. כי כרגע הרפורמה הזאת לא משפרת את מצב המשקיעים – אני מדבר במקטע הזה של תעודות הפיקדון – היא לא משפרת את מצבם, גורעת את מצבם. הייתי עושה החרגה עם מתן הוראות. אם נפגע המשקיע – שיתנו הוראה. למה כבר - - -?

ההחרגה היא בעייתית כי היא נותנת יתרון יחסי לשחקנים שהיום מציעים את המוצרים והיא מונעת משחקנים עתידיים להצטרף למשחק.

הם לא מציעים עכשיו להמשך – רק אלה שנמצאים, אלה שקיימים.

אבל אלה שנמצאים הם בדיוק אותם – הרי אחת הסיבות שבגינן קידמנו את המהלך הזה היא גם כדי להגביר את התחרות בתחום ולהסיר חסמי כניסה מפני שחקנים חדשים.

בסדר, אבל יש מישהו שיש לו את זה.

אז מה אתה מציע? שאף אחד לא ינפיק? אז תן למה שקיים להישאר.

לא. כפי שבועז העיד בעצמו, מדובר פה במוצר שגם היקף הנכסים שמנוהל בו וגם מערך התמריצים העסקי שגלום בהמשך ההתנהלות שלו במתכונת הזאת היום, הם מאוד נמוכים. לכן אני מבקש מהוועדה, בנסיבות האלה, להיענות לבקשתי ולאפשר לנו לקיים את השיח אתם בהמשך, שבמסגרתו נשקול את מכלול השיקולים, לרבות אלה שהוא העלה כרגע. אבל חבל על הזמן, הנושא הזה הוא נושא שולי לגמרי.

בסדר, הבנתי. אבל פה יהיה מצב בלתי הפיך מכיוון אתה בעצם אומר להם עכשיו – גם לאלה שקיימים, אני לא מדבר על אלה שנקלטים, חדשים – כבר אי אפשר לעשות את התהליך הזה, כשהוא קיים.

נכון, אבל הרשות לניירות ערך היא רגולטור שמסדיר פעילות בשוק, וללא קשר להתנהלות כרגע בוועדת הכספים הרגולטור הוא סוברני להורות למפוקחיו הוראות כאלה ואחרות. לפעמים – ואנחנו שואפים שכך יהיה – ההוראות הן כאלה שמיועדות לשפר את מצבם, לפתח את עסקיהם, ולפעמים אלה הוראות שלא כל כך אוהבים אותן.

אתה בטוח במה שאתה אומר או שאני - - - ?

זה לא קשור לדיון בכנסת כרגע.

אני שואל: האם זה בטוח, מה שאתה אומר, או שאתה רוצה לשקול?

"בטוח" באיזה מובן?

לאפשר לקיימים לפעול עדיין על פי הכללים הקיימים.

אני לא הייתי רוצה כרגע להתחייב לכך שאני איענה לבקשה. זה בעייתי. אני מבקש שאנחנו נקיים דיון בנפרד.

טוב, הלאה.

"פרק ג': עושה השוק
חובת מינוי עושה שוק ועשיית שוק ביחידות קרן סל
מנהל קרן יתקשר בהסכם עם חברה, כדי שתשמש עבורו כעושה שוק ביחידות קרן סל שבניהולו; עושה שוק כאמור יהיה חברה שעיסוקה הבלעדי הוא פעילות עשיית שוק, והיא לא תהיה חברה שבשליטת מנהל הקרן או חברה השולטת בו.

הסכם כאמור בתקנת משנה (א) יחייב את עושה השוק לבצע פעילות עשיית שוק ביחידות הקרן בכל יום חישוב מחירים.

עושה השוק לא יבצע עסקאות מתואמות ועסקאות מחוץ לבורסה ביחידות הקרן.

על אף האמור בתקנת משנה (ג), עושה השוק רשאי לבצע עסקה מתואמת ביחידות קרן סל עם מנהל כספי אחרים, ובלבד שמחיר העסקה כאמור, אינו נמוך מחצי מיליון שקלים חדשים, וכן רשאי לבצע עסקאות מחוץ לבורסה ובלבד שמחיר העסקה כאמור אינו נמוך" - - -

הקראנו את כל מה שאתה מקריא, אני מציע שתקריא רק את השינויים.

לגבי מה שהיה תקנה 11, מה שהיו שינויים, ותסביר, בבקשה.

בסדר. לגבי תקנת המשנה שאני מקריא עכשיו יש איזשהו שינוי בסופה. אני אקריא את הסיפה שלה:

"וכן רשאי לבצע עסקאות מחוץ לבורסה ובלבד שמחיר העסקה כאמור אינו נמוך מחמישה מיליון שקלים חדשים; בתקנת משנה זו – "עסקה מחוץ לבורסה" – עסקה של עושה השוק עם מנהל כספי אחרים מוסדי שאינו מנהל קרן" – וכאן יש שינוי נוסף – "ובלבד שאם נכס המעקב של הקרן הוא מדד ניירות ערך ישראליים לצורך ביצוע אותה עסקה נדרש עושה השוק לרכוש ניירות ערך במהלך יום המסחר בבורסה ומחיר העסקה נקבע לפי מחירי רכישות אלה."

כאן הכוונה היא בעצם לאפשר פרקטיקה של - - -

זה קצת שונה ממה שיש כאן.

כן, הוא אמר: תיקון לתיקון.

כן, יש שינוי ממש בשלוש השורות האחרונות. זה כדי להבהיר שאנחנו מאפשרים כאן פרקטיקה שקיימת, שבה אם יש עסקה של גוף מוסדי עם עושה שוק בסכומים גבוהים, אז בעצם עושה השוק, כדי להתכסות, רוכש ניירות ערך במהלך יום המסחר בבורסה, ולאחר מכן, הם מבצעים עסקה מחוץ לבורסה לפי המחיר הממוצע של הרכישות. אנחנו מאפשרים את זה מול גוף מוסדי כדי לשמר את הפרקטיקה הזאת. זאת ככל שמדובר במדד ניירות ערך ישראליים. אם זה בחו"ל, זה לא חייב להיות רכישות תוך כדי המסחר.

שנייה, לא הבנתי, זה תיקון שנכנס עכשיו. לגבי חו"ל, אם הוא אומר לי: אני רוצה לקנות בנעילה בארצות הברית, תקנה לי בנעילה ונעביר עסקה מחוץ לבורסה – זה אפשרי? אני פשוט שומע פעם הראשונה את הנושא.

כן, כן.

כן. העניין הוא שאם זה מדד ישראלי אז - - -

אם זה ישראלי – לפי כיסוי ממוצע. אם זה חו"ל – אני יכול לתת לו לפי שער הנייר או לפי שער שהוא - - -

ההגדרה הזאת לא אומרת לך איך אתה מחשב לו, היא אומרת לך באילו תנאים מותר לך לעשות אתו עסקה מחוץ לבורסה. אז אם זה על מדד ישראלי אז יש עוד תנאי נוסף שאתה צריך - - -

ואם זה מדד זר?

אז אין את התנאי הזה - - -

אין, בסדר.

התנאי הוא רק על הישראלי.

דרך אגב, בועז, למה אתה צריך את זה במדד זר? למה אתה צריך את זה בחו"ל רק?

כי הוא יכול לקנות או ETF בארצות הברית בנעילה, או להגיד לי: תשמע, תקנה לי בנעילה ומחר אני אעביר עסקה מחוץ לבורסה לפי מחיר הנעילה.

טוב, אנחנו עוברים לתיקון ב-8(ד).

תקנה 8(ד), אני אקריא את תקנת משנה (ד):

"על אף האמור בתקנת משנה (ג), בחישוב מחיר הפדיון בפדיון כנגד תמהיל נכסים תנוכה העמלה שצפויה להיפרע מנכסי הקרן, בעקבות פדיון יחידות כאמור, בשל סיום עסקת החלף שאינה במימון טרם מועד סיומה."

הכוונה כאן היא שעל אף שעושה השוק לא משלם את העמלה שמשלם מי שמבקש יצירה או פדיון, הוא כן ישלם את החלק היחסי של הקנס של שבירת הסוואפ, אם היה צורך לשבור סוואפ בגלל בקשת פדיון או יצירה.

בסדר, הערות? הלאה. איפה אנחנו?

11. זהו, עד פה הגענו.

יש עוד סטים?

יש כ-30 עמודים.

בכל הסטים?

לא.

טוב, תמשיכו.

"פרק ה': דמי ניהול משתנים
דמי ניהול משתנים
מנהל קרן רשאי לפרסם בתשקיף או בדוח של קרן מחקה שבניהולו, שאינה קרן מחקה ממונפת או קרן מחקה בחסר, כי שכרו יכלול בנוסף לדמי הניהול הקבועים גם רכיב של דמי ניהול משתנים, בהתקיים כל אלה:

מנהל הקרן העמיד ערבות בנקאית אוטונומית לטובת הנאמן לקרן להבטחת זכויות בעלי היחידות בקרן, בסכום שלא יפחת מהסכום הקבוע בתקנת משנה (ב), או הפקיד פיקדון בסכום האמור בחשבון חופשי משעבוד, עיקול, עכבון או כל זכות אחרת של צד שלישי, ושלנאמן זכות חתימה בלעדית בו;

מנהל הקרן התחייב כי מקום שהפרש העקיבה שלילי, הוא יחזיר לקרן דמי ניהול שליליים.

סכום הערבות שיעמיד מנהל הקרן או הפיקדון שיפקיד כאמור בתקנת משנה (א), לא יפחת בכל עת מסכום השווה למכפלת השווי הנקי של נכסי הקרן בשיעור דמי הניהול השליליים שמנהל הקרן עשוי להיות מחוייב לשלם לקרן בהתחשב בשיעור דמי הניהול המשתנים שאותם פרסם, דמי הניהול השליליים שהחזיר לקרן בתקופת חישוב, וסכום דמי הניהול הקבועים והמשתנים שהוא זכאי לפרוע וטרם פרע."

אני רק אגיד בכמה מילים. דמי ניהול משתנים זה הוראה ייחודית שקיימת בקרן מחקה, שמאפשרת ליצור תשואה סביב תשואת נכס המעקב של הקרן שבה המוצר הוא בעצם מוצר מתחייב. כלומר, אם יש הפרש עקיבה חיובי, הוא הולך לכיסו של מנהל הקרן, אם יש הפרש עקיבה שלילי באותו סכום, באותה מגבלה, אז מנהל קרן מחויב להחזיר את זה לקרן. יש לזה תנאים. התנאים שדיברנו עליהם עכשיו אלה תנאים שקשורים להבטחת ההחזר של דמי הניהול השליליים במקרה שיש.

הלאה.

"הוראות בעניין דמי ניהול משתנים
פרסם מנהל הקרן כי שכרו יכלול דמי ניהול משתנים כאמור בתקנה 11, יחולו הוראות אלה:

שיעור דמי הניהול המשתנים שיפרע מנהל קרן מנכסי הקרן או ישלם לקרן כדמי ניהול שליליים, לפי העניין, בתקופת חישוב, לא יעלה בערכו המוחלט על שיעור עמלת היצירה והפדיון בהתאם לסוג הקרן, כאמור בתקנה 6(א);

אם הפרש העקיבה בקרן לסוף יום מסחר שלילי – ישלם מנהל הקרן לקרן את סכום דמי הניהול השליליים שפרסם בתוך יום עסקים אחד;

פחת סכום הערבות או סכום הפיקדון כאמור בתקנה 11(א)(1) מהסכום הנדרש לפי תקנה 11(ב), יגדילו מנהל הקרן בתוך שלושה ימי עסקים;

נדרש מנהל הקרן להחזיר לקרן דמי ניהול שליליים ולא שילם לקרן את הסכום הנדרש, יחולו הוראות אלה:

הפקיד מנהל הקרן פיקדון כאמור בתקנה 11(א)(1), יעביר הנאמן לקרן בעצמו את הסכום האמור מתוך חשבון הפיקדון לחשבון הקרן לא יאוחר מיום העסקים הראשון שלאחר היום שבו היה על מנהל הקרן להעביר את סכום האמור;"

חגי, ב-(2) זה צריך להיות: "דמי הניהול השליליים בהתאם לשיעור שפרסם ".

אז ב-(2) אחרי "סכום דמי הניהול השליליים", צריך להיות?

"בהתאם לשיעור שפרסם"?

כן.

"בהתאם לשיעור שפרסם".

"

העמיד מנהל הקרן ערבות כאמור בתקנה 11(א)(1) וחלפו שלושה ימי עסקים מיום שנדרש לשלם את הסכום הנדרש, יגיש מנהל הקרן דוח לרשות ולנאמן בדבר התקיימות נסיבות אלה ועל המועד שבו ישלם לקרן את הסכום הנדרש; יושב ראש הרשות רשאי להורות לנאמן לחלט את הערבות הבנקאית בגובה הסכום הנדרש;

מנהל קרן יפרע דמי ניהול משתנים שהוא זכאי להם פעם אחת ברבעון, ביום חישוב המחירים הראשון שלאחר תום הרבעון לתקופת החישוב שהסתיימה בתום הרבעון, לאחר שהנאמן אישר כי הוא זכאי לסכום;

מנהל הקרן רשאי לשנות את שיעור דמי הניהול המשתנים ב-1 בינואר בכל שנה;

תנאים שבהם רשאי מנהל קרן לשלם תשלום למי שמחזיק יחידות של קרן שבניהולו
תשלום למי שמחזיק יחידות של קרן שבניהולו של מנהל הקרן
מנהל קרן רשאי לשלם החזר דמי ניהול, לבעל יחידה שהוא מנהל כספי אחרים מוסדי, ובלבד ששיעור החזר דמי הניהול לא ישתנה עקב כך שהיחידות מוחזקות בידי מנהלי כספי אחרים מוסדיים שונים; החזר כאמור יושב למי שנשא בו בפועל."

תסביר, בבקשה.

כאן מדובר על החזר דמי ניהול שמנהל הקרן רשאי לשלם. זה חריג לכלל הרגיל, שלא משלמים לבעל יחידה הטבה בגלל החזקה של היחידה. כשמדובר במנהל כספי אחרים מוסדי, אנחנו מאפשרים החזר דמי ניהול כדי לאפשר לחברות מנהלות של קופות גמל להחזיק קרנות ולקבל בחזרה את דמי הניהול, כי הן לא יכולות לפרוע את ההוצאות האלה מנכסי הקופה. אז אנחנו מאפשרים את הדבר הזה.

הכוונה כאן בעצם על כל סוג של קרן נאמנות?

כן.

אני חושב שיש כאן קצת בעיה של חוסר סמכות כי התקנות דנות בעצם בתחום הקרנות המחקות וכאן מבקשים לבוא לעשות הסדר על כלל קרנות הנאמנות. אז או שיעשו את זה בתקנות נפרדות – שלדעתי זה האידיאלי – את אותה תקנה, גם אם זו רק תקנה אחת וזהו. אולי מבחינת חקיקת המשנה זה לא אידיאלי אבל לפחות זה לא איזו תקנה כללית שבכלל מתחבאת בסט - - -

בסדר, אנחנו מוכנים שזה יהיה הסדר שייוחד רק לקרנות מחקות.

אז אנחנו מורידים את פרק ו', ברשות הוועדה.

טוב.

אם נכתוב עכשיו רק על קרן מחקה זה יכול כבר לעורר שאלות גם על הסדר שלילי. אני חושב שיותר נכון לעשות את זה בתקנות כלליות על הכול ואז לא יהיו שאלות: איפה זה נמצא, או למה.

בסדר גמור.

הלאה.

לא, לא הבנתי.

בתקנות נפרדות.

לא, עכשיו זה יוצר פה – הרי צריך להעביר אותן עכשיו.

נכון.

זה משהו קריטי בתוך ההסדר. אי אפשר לנתק אותו מתוך החבילה. התפרקה החבילה.

זו תקנה אחת.

לא, זה נושא מהותי. התפרקה החבילה.

אם אתם רוצים, אפשר כרגע לעשות את זה רק ביחס לקרן מחקה, אבל אז תצטרכו להביא תוך פרק זמן יחסית קצר לגבי יתר הקרנות את אותו הסדר, כדי שלא יהיו גם שאלות של פרשנות ושל הסדר שלילי מה קורה עם יתר הקרנות. אם זה קריטי בעצם לשוק תעודות הסל או לקרנות - - -

זה קריטי לקרנות מחקות.

זה גם קריטי לסוג מסוים של קרנות מסוג קרנות טכנולוגיה עילית, שהן קרנות סגורות, שבהן, בין היתר, כדי להסיר חסמים לפני ההנגשה שלהן למשקיעים מוסדיים, יש לנו עניין לקבוע הסדרים שיאפשרו לתת הנחות לגופים מוסדיים בקשר לאותן קרנות.

לדעתי, אין בעיה כי קרן טכנולוגיה עילית היא קרן סגורה. כלומר, אפשר להגדיר את זה לקרן סגורה.

לא, אבל זה רק קרן מחקה.

כן, אבל ההסמכה הייתה לקרן סגורה גם, לא רק לקרן מחקה.

התקנות האלה מתחילות רק באוקטובר. אם תביאו סט לפני תום הכנס, בלי נדר, אפשר לעשות בעצם הוראות כוללות על הכול. אני חושב שזה יהיה הרבה יותר נכון לפני שבעצם התחילה תהיה לפי תחילת התקנות.

אתם מעדיפים אבל להשאיר פה קרן מחקה בכל זאת?

כן, קרן מחקה זה Must.

כן, רק צריך להבין, קרן טכנולוגיה - - -

דרך אגב, כל התקנות שאינן קרנות מחקות לא היו חלק מהסדרי הליבה. זאת הרחבה שנוספה, דרך אגב, לבקשת משרד האוצר, רשות שוק ההון, בהמשך - - -

כן, אבל אז זה מייצר בעיה מאוד גדולה עם קרן טכנולוגיה, כי עכשיו כולם ילכו למוסדיים, לקרן הטכנולוגיה שמשרד האוצר מקיים, אם אני מתקן את זה.

אבל לא על סמך זה.

נכון, אבל, בועז, בכל מקרה, מדובר פה בהסדר שייכנס לתוקף רק באוקטובר.

טכנית, אני מציע שיהיה עכשיו רק קרן מחקה. אתם תביאו את התקנות הכלליות ובתקנות הכלליות תבקשו למחוק את זה.

צריך בעצם תיקון לתקנות.

הסטטוס הוא אותו סטטוס, כי גם אם ההוראות האלה נכנסות באוקטובר וקרנות הטכנולוגיה, ההצעה היא במהלך החודש -החודשים הקרובים, אז זה על דרך ההסתמכות.

זהו, בדיוק. זה ממילא לא בתוקף עכשיו.

הסטטוס לא השתנה במובן הזה שהשיח בוועדה מכוון לכך שבסופו של דבר כן יהיה הסדר שיאפשר להחיל את ההקלה הזאת גם על קרנות אחרות. לכן, שום דבר לא משתנה. אייל, זה בסדר.

סיכמנו: תהיה כאן קרן מחקה, תביאו את התקנות הכלליות ובתקנות הכלליות תציינו שאתם מוחקים את זה. הלאה.

"פרק ז': השתתפות מנהל קרן באסיפת מחזיקים
השתתפות באסיפות מחזיקים
מנהל קרן ישתתף ויצביע באסיפות מחזיקים כאמור בסעיף 77 לחוק, לגבי ניירות ערך המוחזקים בקרנות מחקות שבניהולו, ובלבד שניירות ערך אלה מוחזקים במועד הקובע גם בקרנות שאינן קרנות מחקות שבניהולו.

פירוק קרן סל
פירוק קרן סל


על אף האמור בסעיף 106(א) לחוק, הודעה על פירוק קרן סל תינתן לא יאוחר משלושים ימים לפני מועד הפירוק, ובקרן סל שהיא קרן חשיפה הפוכה לפי הסכם הקרן לעניין זה; נקבע לפי תקנת משנה (ג)(2) כי מועד הפירוק יחול בחלוף פחות משלושים ימים מיום ההחלטה יודיע המפרק על פירוק הקרן וישלח את ההודעה כאמור בסעיף 106(ב) לחוק.

על אף האמור בסעיף 106(ג) לחוק, התקבלה הודעה על פירוק קרן סל, תמחק הבורסה את יחידות הקרן מהרישום למסחר בבורסה ומנהל הקרן או מפרק הקרן יפסיק מאותו מועד גם את הצעתן לפי תקנה 5; בהודעה שישלח מפרק הקרן כאמור בסעיף 106(ב) לחוק תצוין העובדה כי יחידות הקרן יימחקו מן המסחר והמועד שבו הן צפויות להימחק לפי תקנון הבורסה.

מועד הפירוק של קרן סל שלא לפי צו בית משפט יהיה –

בפירוק לפי סעיף 103(2) לחוק – לא יאוחר מתום שלושים ימים ממועד ההודעה על הפירוק;

בפירוק לפי סעיף 103(4) לחוק – לא יאוחר מתום שלושים ימים מיום מחיקת היחידות מן המסחר בבורסה;

בפירוק לפי סעיף 104א לחוק – לא יאוחר מתום שלושים ימים ממועד ההודעה על הפירוק."

תסביר, בבקשה.

כאן מדובר בהוראות ייחודיות לגבי פירוק והודעה על פירוק בהתאם להסמכות שניתנו לנו בחוק, בתיקון 28. זה בגלל שפירוק של קרן סל צריך להיות קצר יותר, מימוש הנכסים קל יותר, אז גם ההודעות וגם מועדי הפירוק הם קצרים יותר ממה שמופיע בחוק. השלמה לדבר הזה –
"דמי ניהול משתנים בקרן בפירוק
נתן מנהל קרן או מפרק לקרן הודעה על פירוק קרן סל, שלגביה פרסם מנהל הקרן כי שכרו יכלול בנוסף לדמי ניהול קבועים גם דמי ניהול משתנים, לא יהיה זכאי מנהל הקרן או המפרק לפרוע דמי ניהול משתנים מנכסי הקרן ולא יידרש לשלם לקרן דמי ניהול משתנים שליליים, מהיום שלמחרת היום שבו ניתנה ההודעה כאמור."

כלומר, אין גביה של דמי ניהול משתנים במקרה הודעת הפירוק.

תחילה והוראת מעבר
תחילה
תחילתן של תקנות אלו ביום כ"ג באלול התשע"ח (3 באוקטובר 2018).
הוראות מעבר

מי שכיהן ערב יום התחילה כדירקטור חיצוני בחברה שהנפיקה ערב יום התחילה תעודות סל, רשאי לכהן עד תום תקופת כהונתו כדירקטור חיצוני במנהל קרן בשליטת בעל השליטה בחברה אליה עברה פעילות תעודות הסל של החברה וכן במנהל קרן נוסף בשליטת בעל השליטה בחברה, ובלבד ששני מנהלי הקרנות כאמור מנהלים קרנות בעלות מאפיינים שונים, ולא יראו בכל אחת מהכהונות כאמור כזיקה כמשמעותה בסעיף 240(ב) לחוק החברות לעניין הכהונה האחרת; בתקנה זו, "תעודות סל" – כהגדרתן בסעיף 33(א) לתיקון 28;

הפכה קרן מחקה לקרן סל, לא תוצג בפרסום או בדוח תשואת הקרן לתקופה הקודמת למועד הקובע, ויראו את המועד הקובע לעניין תחילתה של תקופת חישוב תשואה כמועד שבו הוצעו יחידות הקרן לציבור לראשונה;

על התשקיף העיקרי הראשון שפרסם מנהל קרן לאחר יום התחילה יחולו הוראות אלה -

יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיך לכך רשאים להאריך או לקצר את תקופת התשקיף ליחידות המוצעות לפי התשקיף העיקרי הראשון שפרסם מנהל קרן לאחר יום התחילה, או לפי תשקיף קרן חדשה שפורסם בתקופה שלאחר פרסום התשקיף העיקרי כאמור עד תום תקופתו;

אם הוארכה תקופת התשקיף לתקופה נוספת כאמור בפסקה (1), ישלם מנהל הקרן לרשות את החלק היחסי של הסכום הקבוע של אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף לתקופה זו;

אם קוצרה תקופת התשקיף כאמור בפסקה (1) יוחזר למנהל הקרן החלק היחסי של הסכום הקבוע של אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף לתקופה זו;

בתקנה זו –

"המועד הקובע" – כמשמעותו בסעיף 33(ב) לחוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 28), התשע"ז–2017 (בפרק זה – תיקון 28);

"הסכום הקבוע" – כמשמעותו בתקנה 2 לתקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ"ה–1995;

"חלק יחסי" – לפי היחס שבין משך התקופה שנוספה או נוכתה לתקופת התשקיף, לפי פסקה (1), לבין שנים עשר חדשים;

"יום התחילה" – כמשמעותו בסעיף 31 לתיקון 28;

"תקופת התשקיף" – כהגדרתה בתקנות פרטי תשקיף;

"תקנות פרטי תשקיף" - תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרטי תשקיף של קרן, מבנהו וצורתו), התש"ע-2009;

"תשקיף עיקרי" ו- "תשקיף קרן חדשה" – כהגדרתם בפסקאות (1) ו-(2) להגדרת "תשקיף" בתקנות פרטי תשקיף."

יש "ביום התחילה" צורך ב"כמשמעותו ב-31" ולא להפנות אותו לתחילתו?

להפנות למה?

הנושא של "יום התחילה" – "כמשמעותו בסעיף 31 לתיקון 28".

אתה רוצה לכתוב את התאריך?

"כמשמעותו בתקנה 11"?

לכתוב את תחילת התקנות האלה כבר, או הצו – מה הולך פה?

כי זה מפנה לתקנות האלה.

אנחנו עושים כאן בעצם סיבוב, לא?

נכון, אתה צודק, זה סיבוב.

כן, אפשר להפנות לתקנות.

בעצם זה: "להלן יום התחילה", אם כך.

כן, "יום התחילה". נכון.

17 צריך להיות "להלן יום התחילה", ואז זה כבר יהיה זה.

נכון.

אז מתי התחילה?

3 באוקטובר 2018.

של התקנות האלה - 3 באוקטובר.

טוב, בבקשה.

שיסביר רק, בבקשה, את הוראות המעבר.

בהוראת המעבר אני רוצה להוסיף הוראה שהיה ויש הסכם למנהל תיק השקעות לגבי תקרה להחזקה בקרן נאמנות, ובאותו תיק יש גם יחידות של תעודות סל, הוא יוכל להמשיך להחזיק את אותן תעודות הסל, שעכשיו נהפכות לקרן סל, בלי שייספר במכסה. אני אסביר: יש הרבה פעמים הסכמים של מנהלי תיקי השקעות ל"איקס" אחוז שהוא יכול להחזיק בניהול התיק תחת קרן הנאמנות, לדוגמה 20%, ואת השאר הוא מחזיק במוצרים אחרים, כמו ניירות ערך, תעודות הסל ודומיהם.

עכשיו תעודות הסל נהפכות לקרן סל תחת סיווג קרנות נאמנות, ומה יוצא? שאם נגיד אני, כמנהל תיק, כבר עומד בתקרה של 20%, אני נאלץ להיפטר מאותן יחידות של תעודות סל, שעכשיו הן קרן סל – שהרבה פעמים הן מוצר השקעה טוב – רק בגלל התקרה שסגרתי בהסכם עם הלקוח. לכן צריך להוסיף בהוראת השעה שהיה וקיימים הסכמים כאלה או אחרים בין מנהל התיק ללקוחות בנוגע לתקרה, הוא יוכל להמשיך להחזיק באותן יחידות של קרן הסל מבלי שזה ייספר לו תחת אותה מכסה של קרן נאמנות.

תשובה? אבל לפני שאתה עונה לו תסביר את הוראת המעבר.

אבל הוא לא התייחס להוראת המעבר הזאת.

לא, אני רוצה להוסיף להוראת המעבר.

הוא רוצה להוסיף. תסביר קודם את הוראת המעבר ולאחר מכן תתייחס למה שמר סולומון אמר.

הוראת המעבר עוסקת בכמה נושאים: הנושא הראשון הוא הנושא של דירקטורים חיצוניים. מטרת ההוראה הזאת היא לאפשר לחברה שניהלה תעודות סל, או חברה שאליה עברה פעילות תעודות הסל של חברה מנפיקה, להמשיך לכהן בחברה הזאת ובחברה נוספת, מתוך הבנה שבעצם מדובר על אותה פעילות וההפרדה היא מלאכותית. לכן הוא יכול לכהן כדירקטור חיצוני בשתי החברות וזה לא ייחשב לזיקה, למרות סעיף 240. זו ההוראה הראשונה.

אוקיי, התייחסות להערה.

לגבי ההוראה הזאת – זה הובא לידיעתנו בימים האחרונים, אנחנו חושבים שהמקום של זה הוא לא בהוראת המעבר כי אין סמכות לשר האוצר בתקנות האלה להתייחס להסכמים שבין לקוח מנוהל לבין מנהל תיקים. אנחנו כן חושבים שהמצב הזה הוא מצב לא הגיוני. אנחנו מתכוונים לפרסם חוזר לבעלי הרישיון ולתאגידים הבנקאיים, שבמסגרתו נאמר שמבחינתנו, כרגולטור, מנהל תיקים יכול לפנות ללקוח, לעדכן אותו על הרפורמה, ובמידה והלקוח לא מתנגד, לאפשר לו לחרוג מעל המגבלה של ההחזקה של קרנות נאמנות בגלל הרפורמה, בגלל ההפיכה, בכפוף לכך שבבירור הצרכים הקרוב של מנהל תיקים עם הלקוח הוא יעדכן אותו על השינוי ויערכו את ההתאמות.

רק שהחוזר ייצא פשוט לפני אוקטובר, זה הכול.

בוודאי.

ברור, כן.

כן, הם לא חשבו אחרת. בסדר, ההערה נרשמה, התגובה שלכם מתקבלת ותפרסמו את החוזר לפני אוקטובר. אנחנו עוברים לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים). אני צריך להצביע על זה אבל אני רוצה להצביע על הכול ביחד. אנחנו נצביע על זה, על שינוייו, כפי שנדון, רק נצביע בסוף על כולם יחד. הלאה. תתחילו להתקדם מהר יותר בגלל שאני מסתכל על השעון.

"תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים)(תיקון), התשע"ח–2018

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 59, 62(ב) ו-131(א) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה–1994 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 –

""חוזה אקדמה (FORWARD)" – חוזה בין שני צדדים, לקניה או למכירה של נכס בסיס במועד ובמחיר קבוע שאינו רשום למסחר בבורסה בישראל או מחוץ לישראל;";

""נכס בסיס" – נכס נושא ההתחייבות לפי אופציה, חוזה עתידי או ההתחייבות לתשלום הפרשים לפי עסקת החלף שאינה במימון;

"נכס מעקב" – כהגדרתו בתקנות קרנות מחקות;";

""עסקת החלף כשרה" – עסקה שבמסגרתה מעביר מנהל קרן מקרן סל כשרה שבניהולו לקרן מקבילה שבניהולו, סכום במזומנים השווה למחיר יחידה בקרן המקבילה בתמורה לזכות לקבל סכום במזומנים השווה למחיר הפדיון של יחידה בקרן המקבילה;
"עסקת החלף שאינה במימון" – עסקת החלפת תזרימי מזומנים שצד אחד שלה מתחייב לשלם לצד השני או זכאי לקבל ממנו הפרשים במחירי נכס בסיס, כנגד תשלום ריבית, בתאריכים ובתנאים הנקובים בה מראש, ובלבד שסכום החשיפה לנכס הבסיס לא מועבר בין הצדדים לעסקה;";

בהגדרה "פיקדון לזמן קצוב", בסופה, במקום "ימים" יבוא: "ימי עסקים; לעניין זה יראו פיקדון שנעשה לתקופה העולה על שלושים ימי עסקים, כפיקדון כאמור, אם תנאיו מאפשרים את משיכתו בתוך שלושים ימי עסקים מיום מתן ההודעה לבנק על הכוונה למשוך אותו, ובלבד שלפי תנאי הפקדתו הסכום שייווסף עליו עם משיכתו לא יפחת בשל כך שנמשך לפני תום התקופה שנקבעה.";

במקום ההגדרה "קרן אינדקס נסחרת"" – כאן זה תוספת חדשה יחסית – "יבוא:

""קרן אינדקס" – קרן חוץ שייעודה השגת שיעורי שינוי הדומים לשיעורי השינוי במדד ניירות ערך מסוים;

"קרן אינדקס נסחרת" – קרן אינדקס שיחידותיה נסחרות בבורסה או בשוק מוסדר מחוץ לישראל;";

""קרן ""קרן מקבילה" – קרן סל שאינה קרן סל כשרה, שהתקשרה בעסקת החלף כשרה;

"קרן סל כשרה" – קרן שבהסכם הקרן נקבע כי היא קרן סל כשרה;";

בהגדרה "קרן מוחזקת", במקום "באגד קרנות", יבוא "בקרן";

""קרן מחקה משולבת קרנות" – קרן מחקה שייעודה השגת תוצאות הנגזרות משיעור השינוי במחירי מספר נכסי מעקב, שנקבע בהסכם הקרן שלה כי היא קרן מחקה משולבת קרנות;

"קרן ממונפת" – כהגדרתה בתקנות האופציות;

"קרן חוץ" – כהגדרתה בסעיף 113א לחוק;";

""שכר מנהל" – דמי ניהול קבועים, כהגדרתם בתקנות קרנות מחקות;

""תקנות דוח שנתי" – תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוח שנתי של קרן), התשע"ו–2016;

"תקנות הדוחות" – תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות), התשנ"ה–1994;

"תקנות חישוב תשואה" – תקנות השקעות משותפות בנאמנות (חישוב תשואה), התשנ"ה–1995;

"תקנות המחירים" – תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ"ה–1994;

"תקנות קרנות מחקות" – תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע"ח–2018;".

תסביר את ההגדרות שמתווספות, בבקשה.

בעצם פירקנו את ההגדרה הקיימת "קרן אינדקס נסחרת" לשתי הגדרות נפרדות – "קרן אינדקס", שזאת קרן חוץ שהיא קרן פסיבית, היא עוקבת אחרי מדדים, ו"קרן אינדקס נסחרת", שזו קרן אינדקס שנסחרת בבורסה – בגלל שרלוונטי יותר להחיל הוראות מסוימות על כל קרנות האינדקס ולאו דווקא על הקרנות הנסחרות. הוספנו את ההגדרות "קרן מקבילה" ו"קרן סל כשרה" לצורך ההסדר של "קרן סל כשרה", שנסביר עליו בהמשך, והוספנו הגדרה ל"קרן חוץ", שזה למעשה תיקון טעות של הגדרה שנמחקה ובעצם היה צריך להחזיר אותה אז הוספנו אותה כאן.

רק להבין, כי לא ראיתי את הנוסח - - -

חוזה אקדמה. לא קראנו את התקנות האלה בכלל, אגב.

כן, אז אני אסביר. אנחנו בעצם מאפשרים לקרנות להחזיק שני מוצרים לא סחירים שעד עכשיו לא יכלו להחזיק אותם, שהם: "חוזה אקדמה (FORWARD)" ו"עסקת החלף שאינה במימון", שזה Unfunded Swap. הרעיון הוא לאפשר גם התכסות בנגזרים וגם הגנה מפני שינויים בשיעורי מטבע באופן שהוא יותר נכון, יותר זול, יותר נכון מבחינת הקרן, ותנאים מסוימים, שאנחנו נתייחס אליהם בהמשך, כדי לוודא שהתמחור שלהם הוא נכון.

הלאה.

"תיקון תקנה 2

בתקנה 2 לתקנות העיקריות -

בפסקה (2)(א), אחרי פסקת משנה (3) יבוא:

"(4) אם נייר ערך החוץ הוא איגרת חוב הנסחרת בשוק מוסדר - אף אם לא התקיימו בה התנאים המנויים בפסקאות (1) עד (3) אם מתקיימים בה תנאים שקבעה וועדת ההשקעות באישור הנאמן, שנועדו להבטיח שקיים מידע זמין לגבי תנאיה, מחירה והסיכונים הנובעים מהחזקתה ושקיימת בה סחירות מספקת, ולאחר שהוועדה שוכנעה כי תנאים אלו מתקיימים בעסקה;";"

סליחה, יש לי הערה פה.

כן.

אלי בבלי, יושב-ראש איגוד קרנות הנאמנות. אנחנו מבקשים למחוק את המשפט האחרון: "ולאחר שהוועדה שוכנעה כי תנאים אלו מתקיימים בעסקה".

אנחנו מקבלים.

למה למחוק?

הגענו להסכמה עם הרשות שזה מיותר.

זה חוסך את הצורך באישור של הוועדה בכל עסקה ועסקה, אלא מאפשר פעולה לפי כללים שידועים מראש.

זה בהסכמה?

זה בהסכמה.

כן.

בסדר, הלאה.

"

אחרי פסקה (3), יבוא:

"(3א) זכויות והתחייבויות לפי עסקת החלף שאינה במימון, שנכס הבסיס שלה הוא מדד ניירות ערך זרים או סחורה או מטבע חוץ ושמתקיימים לגביה תנאים שיש בהם להגביל את סיכון האשראי הנובע לקרן ממנה ולהבטיח את זכויות מנהל הקרן להביאה לסיומה ולממש את הזכויות לפיה, והם נוגעים בין השאר לאלה: מועד סיום העסקה, מועדי ביצוע התחשבנות בין הצדדים, מועדי העברת כספים בין הצדדים, ועלויות הכרוכות בסיום העסקה;

(3ב) בקרן מקבילה – גם התחייבות לפי עסקת החלף כשרה שנעשתה עם קרן סל כשרה שנכס המעקב, כיוון החשיפה והמינוף שלה זהים לשל הקרן המקבילה;

(3ג) חוזה אקדמה שנכס הבסיס שלו הוא מטבע חוץ ותנאיו הם כאמור בפסקה (3א);";

בפסקה (6) –

ברישה, אחרי "למוסדיים" יבוא "או שרישומה למסחר במערכת אושר";

אחרי פסקת משנה (א) יבוא:

"(א1) אם נרכשה בטרם החלה להיסחר, היא נרכשה במחיר שאינו עולה על מחיר הוצאתה;";

בפסקה (6א) –

ברישה, אחרי "למוסדיים", יבוא "או שרישומה למסחר במערכת אושר";

אחרי פסקת משנה (א) יבוא:

"(א1) אם נרכשה בטרם החלה להיסחר, היא נרכשה במחיר שאינו עולה על מחיר הוצאתה;";

בפסקה (9), אחרי "קרן סגורה" יבוא "שאינה קרן מחקה", והמילים "וכן יחידות של קרן חוץ" – יימחקו;

אחרי פסקה (9) יבוא:

"(9א) יחידות של קרן מחקה, ובלבד –

שאם הקרן המחזיקה אינה קרן מחקה משולבת קרנות, היא לא תישא בעלות שכר מנהל בשיעור העולה על 0.1% משווי נכסי הקרן המחקה המוחזקת;

אם הקרן המחזיקה היא קרן מוגבלת בניירות ערך חוץ לא יוחזקו בה יחידות קרן מחקה פתוחה שאינה מוגבלת בניירות ערך חוץ;";

(9ב) יחידות של קרן חוץ, ובלבד שאם היא קרן אינדקס התקיים לגביה אחד מאלה:

שיעור שכר המנהל בה אינו עולה על 0.1% מהשווי הנקי של נכסיה;

הפרש העקיבה השלילי בה בשנה האחרונה שהסתיימה לא עלה על 0.1%;

רכישתה היא בהתאם לכללים שקבעה וועדת ההשקעות של מנהל הקרן לעניין השקעה בקרנות אינדקס שלא מתקיימים בהן התנאים המנויים בפסקאות משנה (1) ו-(2). כללים כאמור יתייחסו, בין היתר, הן לנסיבות בהן השקעה כאמור תתאפשר הן לתנאים שיתקיימו במהלך החזקתן בקרן והן לקיומם של חלופות השקעה זמינות שמתקיימים בהן התנאים בפסקאות משנה (1) ו (2)-;"

תסביר רק את כל תקנה 2, את כל התיקון.

אנחנו מאפשרים כאן החזקה של מוצרים נוספים. דיברנו על הקרן המקבילה ועל קרן הסל הכשרה, שנתייחס אליה בהמשך, על פורוורדים וסוואפים, שהם מוצרים לא סחירים שיש עליהם מגבלות שנועדו לוודא שהעסקה היא נכונה, היא טובה לקרן ומספיק בטוחה. החלק האחרון שהתייחסנו אליו הוא לגבי המגבלות על החזקה של יחידות של קרן חוץ. כאן הכלל הוא שצריך להתקיים אחד מהתנאים: או שיעור השכר הוא פחות מ-0.1%, או שהפרש עקיבה הוא פחות מ-0.1%, או, גם אם לא מתקיימים התנאים האלה, אם הרכישה נעשתה בהתאם לכללים שקבעה הוועדה. גם כאן אנחנו לא רוצים אישור של ועדת השקעות לגבי כל עסקה אלא כללים שאפשר לפעול בהם מראש, אבל הכללים צריכים להתייחס לדברים שהתייחסנו אליהם. זה לא רק תנאים לגבי הרכישה, אלא זה גם איזושהי תחזוקה שוטפת של ההחלטה הזו, גם כמוחזקים בקרן וגם צריך להתייחס לחלופות השקעה הזמינות. כלומר, לבצע את ההשקעה רק לאחר שנבחנו אפשרויות השקעה שכן עומדות בתנאים של (1) ו-(2), זאת אומרת, שכר מנהל או הפרש עקיבה שלילי נמוך.

כן, הלאה.

שכר מנהל או הפרש עקיבה נמוך?

כן, זה (1) ו-(2).

גם זה וגם זה?

לא.

צריך להתייחס לזה. הכללים צריכים להתייחס לחלופות השקעה שעומדות בתנאים האלה.

גם לזה וגם לזה? אני שואל בגלל ה"ו". ה"ו" הזה הוא "ו", או צריך להיות "או"?

"ו". זאת אומרת, התייחסות הכללים היא גם ל-(1) וגם ל-(2), כלומר, גם לשכר וגם להפרש עקיבה.

בסדר.

רק שאלה: ההגדרה של קרן אינדקס כוללת בתוכה קרן אינדקס נסחרת?

כן.

אייל לב ארי

"מתקיים בהם אחד מאלה" זה (1), או (2), או (3), אבל (3) בא ומדבר גם על (1) ו-(2).

אוקיי.

"תיקון תקנה 2ב
האמור בתקנה 2ב לתקנות העיקריות יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) מנהל קרן רשאי לרכוש וליצור בעד אגד ישראלי שבניהולו אופציה וחוזה עתידי כאמור בתקנה 2(3), או חוזה אקדמה כאמור בתקנה 2(3ג), לצורך הגנה מפני שינויים בשער מטבע החוץ שבו נסחרים נכסי האגד."."

זה בעצם לאפשר את אותו דבר כמו שאפשרנו בקרנות המחקות.
"תיקון תקנה 2ג
האמור בתקנה 2ג לתקנות העיקריות יסומן "(א)" ובסופה יבוא:


"(ב) מנהל קרן רשאי לרכוש וליצור בעד אגד חוץ שבניהולו, אופציה וחוזה עתידי כאמור בתקנה 2(3), או חוזה אקדמה כאמור בתקנה 2(3ג), לצורך הגנה מפני שינויים בשער מטבע החוץ שבו נסחרים נכסי האגד.".
הוספת תקנות 2ד-2ה
אחרי תקנה 2ג יבוא:

"נכסים בקרן מחקה משולבת קרנות

2ד.

(א) על אף האמור בתקנה 2, מנהל קרן רשאי לקנות ולהחזיק בקרן מחקה משולבת קרנות שבניהולו, יחידות של קרן מחקה שאינה קרן מחקה משולבת קרנות, מזומנים ופיקדונות לזמן קצוב בלבד.

(ב) מנהל קרן רשאי לרכוש וליצור בעד קרן מחקה משולבת קרנות שבניהולו אופציה וחוזה עתידי כאמור בתקנה 2(3), או חוזה אקדמה כאמור בתקנה 2(3ג), לצורך הגנה מפני שינויים בשער מטבע החוץ שבו נסחרים נכסי הקרן האמורה.

נכסים בקרן סל כשרה

2ה.

על אף האמור בתקנה 2, מנהל קרן רשאי לקנות ולהחזיק בקרן סל כשרה בניהולו, נכסים מסוגים ובתנאים כמפורט להלן בלבד:

זכות לפי עסקת החלף כשרה שנעשתה עם קרן מקבילה שנכס המעקב, כיוון החשיפה והמינוף שלה זהים לשל הקרן הכשרה ושניתנת למימוש בכל יום חישוב מחירים;

זכות והתחייבות לפי עסקת החלף שלא במימון;

נכסים שניתן לקנות ולהחזיק בקרן כספית ללא קונצרני."

הלאה.

אתה לא רוצה הסבר על קרן הסל הכשרה?

היו"ר משה גפני

כן, אני רוצה הסבר. אם תוכלו להגיד לי גם מה הייתה הבעיה ואיך היא נפתרה.

הבעיה שהייתה היא שבקרן הנכסים שהקרן מחזיקה בהם, הם מוחזקים בידי הנאמן לטובת בעלי היחידות. יש כאן מרכיב מסוים של בעלות, או זכות קניינית, של בעלי היחידות בנכסים שהקרן מחזיקה, מה שאין בתעודות סל, שזה מוצר שהוא בעצם אג"ח, יש התחייבות של מנפיק התעודה והנכסים מוחזקים בידי מנפיק התעודה.

וכתוצאה מזה אז הייתה בעיה עם הריבית?

כתוצאה מזה אז יש בעיה עם החזקה של חברות שהן חברות שמחללות שבת או דברים שבעייתי להחזיק אותם. הפתרון שמצאנו לדבר הזה - - -

ואז הם לא היו משקיעים בזה.

אז בעייתי להשקיע בהם. הפתרון שמצאנו לזה הוא הקמה של קרן סל כשרה. קרן סל כשרה מבצעת עסקה מול קרן סל לא כשרה אבל שעוקבת אחרי אותו מדד, באותו כיוון חשיפה ובאותה רמת מינוף, ובעצם מבצעים עסקה שהיא מעין סוואפ, עסקת החלף, על המחיר של הקרן המקבילה, זאת אומרת, על קרן הסל שהיא לא כשרה, כך שבעלי היחידות בקרן הכשרה לא מחזיקים את נכסי הבסיס, אלא מה שיש להם זה, מלבד מזומנים, זכות חוזית לקבל מהקרן השנייה את השווי של היחידה בקרן הלא כשרה. לכן, יש ניתוק של הקשר הקנייני בין בעלי יחידות של הקרן הכשרה לבין הנכסים עצמם. אז זה בעצם מה שמופיע כאן והנכסים שמותר להחזיק בקרן הסל הכשרה.

וזה מאפשר לאלה שמקפידים על זה - - -

מאפשר להם להחזיק קרנות סל.

שיוכלו ולא ישקיעו במקומות אחרים אלא ישקיעו כאן, נכון?

כן.

בגלל שלי הם אמרו שזה בסדר, שהם ישבו אתכם וזה הסתדר. אמרו לי את זה כולם, גם כאלה שמחמירים יותר.

אי רוצה להוסיף. אני באמת מכיר את הנושא של תעודות סל הרבה מאוד שנים. אני הראשון שהלך לקבל הכשר לזה לפני כמה שנים אצל הרבנים. הפתרון החדש הוא טוב יותר מהקיים, כי את הקיים הכשירו רובם אבל לא כולם. היו שני גופים שלא הכשירו. שלושה מתוך חמישה הכשירו. את הפתרון החדש כולם מכשירים, כך שבמצב הזה זה אפילו טוב יותר.

מאה אחוז, אני משבח את זה. הלאה.

"תיקון תקנה 3 בתקנה 3 לתקנות העיקריות, במקום המילה "וכן", יבוא "ובקרן סגורה שאינה קרן סל יהיה רשאי להחזיק גם"."

ייצאו ספרים על זה, אני אומר לכם, אלה סוגיות שאני מכיר אותן היטב.

אני יודע. אני אפילו קראתי אותם.

אני אומר, על זה ייצאו ספרים, על זה. זה שיש ספרים על ריבית ועל השקעות זה – יהיו ספרים על זה. יש ספרות מלאה. אני למדתי בישיבה את כל הסוגיות האלה. זה לא רק ריבית, זה גם ההשקעה. אתה משקיע במקום שמחלל שבת, האם מותר לך להיות שותף לעניין הזה ולקבל רווחים? זה חלק מהבעיה שהייתה. זה לא רק ריבית, ריבית זו סוגיה אחת. הלאה.

"תיקון תקנה 5
בתקנה 5 לתקנות העיקריות –

בתקנת משנה (א) אחרי "ניירות ערך חוץ" יבוא: "יחידות של קרן מחקה," והמילה "נסחרת" תימחק;

אחרי תקנת משנה (א1) יבוא:

"(א2) האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על יחידות של קרן מחקה המוחזקות בקרן מחקה משולבת קרנות.".
תיקון תקנה 6

בתקנת משנה (ב) אחרי "המוחזק בקרנות", יבוא "שאינן קרנות מחקות";

בתקנת משנה (ב1), אחרי "המוחזקת בקרנות", יבוא "שאינן קרנות מחקות"."

תסביר את התקנות האחרונות שהקראת: 3, 5, 6.

אם נחזור לתקנה 5 – בתקנה 5 אנחנו מחריגים את הקרן המחקה מההוראות של התקנה. זה ב- (א), וב-(א1) אנחנו בעצם מחריגים את הקרן המחקה שמוחזקת בקרן מחקה משולבת קרנות. הרציונל פשוט לא חל עליהן. בתקנה 6, גם כאן אנחנו בעצם מחריגים - - -

מה זה ב-5? על מה הטענה בתקנה 5?

היא מגבלת מנפיק, אז מוסיפים גם מגבלה כזאת לגבי יחידות של קרן מחקה. זה 5.

כן, זה השיעור המרבי לנכסים. ב-6 יש מגבלה של 15% של חשיפה למנפיק, אז המגבלה הזאת לא חלה על קרנות מחקות. קרנות מחקות עוקבות אחר מדדים, לכן החשיפה שלהן לנכסים היא בלי שיקול דעת, היא בהתאם למשקל של הנייר בנכס המעקב. לכן המגבלה הזאת לא רלוונטית לקרן מחקה, הוצאנו אותה.
"תיקון תקנה 8
בתקנה 8 לתקנות העיקריות -

במקום תקנת משנה (א) יבוא:

"(א) שווי איגרות חוב כאמור בתקנה 2(2)(א)(3), ששווי הסדרה שלהן נמוך מן השווי המזערי, כמשמעותו בתקנה האמורה, במשך תקופה של שלושה חדשים לפחות, יחד עם שווי נכסים כאמור בתקנה 2(4) עד (8), פיקדונות לזמן קצוב, ניירות ערך וניירות ערך חוץ שהושאלו כאמור בתקנה 9 לתקנות האופציות ולמעט תעודות התחייבות מובנות כאמור בתקנת משנה (א1), המוחזקים בקרן, לא יעלה על עשרה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן.";

אחרי תקנת משנה (א1) יבוא:

"(א2) על אף האמור בתקנת משנה (א), עלה שיעור הנכסים המוחזקים בקרן, ששווים נקבע לפי הנחיות הדירקטוריון, על חמישה עשר אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן – לא יעלה שיעור הנכסים המפורטים בתקנת משנה (א) כאמור, על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן.";

בתקנת משנה (ב) –

המילים "שווי פקדונות לזמן קצוב יחד עם" – יימחקו;

המילים "ובקרן כספית לא יעלו על עשרים וחמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן" – יימחקו;

אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ב1) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), יחולו על קרן כספית הוראות אלה:

שווי איגרות חוב כאמור בתקנה 2(2)(א)(3), ששווי הסדרה שלהן נמוך מן השווי המזערי, כמשמעותו בתקנה האמורה, במשך תקופה של שלושה חדשים לפחות, יחד עם שווי נכסים כאמור בתקנה 2(4) עד (7), ניירות ערך וניירות ערך חוץ שהושאלו כאמור בתקנה 9 לתקנות האופציות ולמעט תעודות התחייבות מובנות כאמור בתקנת משנה (א1), המוחזקים בקרן, לא יעלה על עשרה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן;

שיעור פקדונות לזמן קצוב ביחד עם שיעור תעודות החוב המוחזקות בקרן לא יעלה על עשרים וחמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בתקנת משנה (ב)(1) עד(3);

שיעור הנכסים האמורים בתקנת משנה (א) ביחד עם שיעור תעודות החוב המוחזקות בקרן לא יעלה על שלושים אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן;

על אף האמור בתקנת משנה זו, אם עלה שיעור הנכסים המוחזקים בקרן, ששווים נקבע לפי הנחיות הדירקטוריון, על חמישה עשר אחוזים משווי נכסי הקרן – לא יעלה שיעור הנכסים המפורטים בפסקה (1) על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן.";"

זאת התקנה שעוסקת בשיעורים מרביים לנכסים לא סחירים. מה שעשינו כאן – בעבר הייתה מגבלה של חמישה אחוזים בנכסים לא סחירים פלוס חמישה אחוזים בפיקדונות, הפכנו את הכול לפול אחד של עשרה אחוזים ביחד.

שלא ישחקו בתמהיל בתוך וביניהם?

כן. ובפנים יש אפשרות משחק יותר גדולה. ולגבי קרן כספית, שכמובן שוק הכסף הוא גבוה יותר, בעצם העברנו את זה לתקנה נפרדת, שזה יהיה יותר ברור. הרפים הם שונים, השיעורים הם גבוהים יותר על פיקדונות. בסך הכול מדובר על 30% עם 25% פיקדונות ותעודות חוב.


"

במקום תקנת משנה (ג) יבוא:

"(ג) עלה שווי הנכסים המנויים בתקנת משנה (א), (א1),(א2) ו-(ב) ובקרן כספית – הנכסים המנויים בתקנת משנה (ב1), על השיעורים האמורים בתקנות משנה אלה, לפי העניין, לא יראו בכך הפרת תקנה זו אם הוקטן השווי האמור כדי השיעור המותר, בתוך שבעה ימי עסקים.".
אחרי תקנה 8 יבוא:

"שיעור חשיפה מרבי לנכס בסיס בשל עסקת החלף שאינה במימון

8א.

שיעור החשיפה של קרן לנכס בסיס מסוים היוצר חשיפה מנייתית באמצעות עסקת החלף שאינה במימון, לא יעלה, בערכו המוחלט, בכל עת, על שיעור החשיפה המרבי למניות שננקב במדיניות ההשקעות של הקרן, ואם לא ננקב שיעור מרבי כאמור לא יעלה על 200% מהשווי הנקי של נכסי הקרן; שיעור החשיפה של קרן לנכס בסיס מסוים אחר באמצעות עסקת החלף שאינה במימון, או חוזה אקדמה, לא יעלה, בערכו המוחלט, בכל עת, על 110%.

עלה שיעור החשיפה של הקרן לנכס בסיס על השיעורים האמורים בתקנת משנה (א), לא יראו בכך הפרת הוראות תקנה זו, אם השיעור קטן עד כדי השיעור המותר עד תום יום חישוב המחירים השני לאחר היום שבו עלה על השיעור המרבי."

כאן מדובר על חשיפה באמצעות סוואפים או פורוורדים, כשהכלל לגבי מניות הוא שיעור החשיפה המרבי למניות; או, אם אין שיעור כזה במדיניות השקעות, 200% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. אם מדובר בנכס שהוא לא מניות אז זה 210%.

110%.

זאת אומרת, באמצעות סוואפ או פורוורד אז 110% משווי נכסי הקרן. ויש ב-(ב) אפשרות שלא יראו הפרה אם השיעור תוקן תוך הזמן שהגדרנו, שזה "תום יום חישוב המחירים השני לאחר היום", זאת אומרת, לאחר החריגה, אם יום חישוב המחירים השני עבר והם תקנו את זה תוך כדי הזמן הזה.
"תיקון תקנה 9
בתקנה 9 לתקנות העיקריות –

בפסקה (1) אחרי "קרנות סגורות", יבוא "שאינן קרנות סל";

בפסקה (2), אחרי "קרן סגורה", יבוא "שאינה קרן סל". "

כאן מדובר על תקנה שעוסקת בשיעור מרבי ליחידות של קרן כשמדובר לא באגד. גם כאן אנחנו מוציאים את קרנות הסל, למרות שהן קרנות סגורות אבל הרציונל שחל עליהן הוא רציונל של קרן פתוחה בגלל עסקאות היצירה והפדיון.
"תיקון תקנה 11
בתקנה 11 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: "שאינה קרן סל.".
תיקון תקנה 11א בתקנה 11א(א) לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: "או אם שיעור החשיפה של הקרן לנכסים שאינם מטבעות עולה בערכו המוחלט על 50% משווי נכסי הקרן.".
תיקון כותרת פרק ד'
בכותרת פרק ד', במקום, "ובאגד חוץ", יבוא, "באגד חוץ ובקרן מחקה משולבת קרנות".
תיקון תקנה 12א
בתקנה 12א לתקנות העיקריות –

בכותרת, במקום "ובאגד חוץ", יבוא "באגד חוץ ובקרן מחקה משולבת קרנות";

בתקנת משנה (א), אחרי "אגד ישראלי" יבוא: "ומנכסי קרן מחקה משולבת קרנות" ובמקום "למנהל האגד", יבוא "למנהל הקרן".
הוספת תקנה 13א
אחרי תקנה 13 יבוא:

"מספר קרנות סל כשרות מרבי

13א.

מנהל קרן רשאי לנהל חמש קרנות סל כשרות לכל היותר.".
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום תחילת תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע"ח–2018."

למה חמש קרנות?

כי מדובר רק על מדדים ישראליים ובעינינו זה מספק בשביל לכסות את המוצרים שנדרש. אנחנו לא רוצים סתם לשכפל קרנות אז היא נראית לנו מגבלה נכונה.

הוכנסה לתקנון האפשרות להקים קרן סל כשרה דרך חוזה ולא רק דרך העברת מימון?

כן.

התשובה חיובית.

אפשר להקים קרן סל כשרה לא דרך העברת מימון, אלא גם דרך חוזה?

איציק, תתייחס.

איציק זקן, מחלקת השקעות, רשות ניירות ערך. למעשה בקרן כשרה יש שתי חלופות: או לעשות את זה בדרך של עסקת החלף כשרה, או בחלופה של חוזה, הסכם סוואפ. זה כתוב בתקנון.

כן, זה בסדר?

כן, כן. יש פה, מה שנקרא, דרגת חופש. היא לא יוצרת הכרח.

בסדר, מאה אחוז. סיימנו את הסט הזה, נכון?

כן.

אנחנו נצביע על זה, כפי שאמרתי בסט הקודם, עם השינויים שעליהם דיברנו.

אז עכשיו מחירי קניה ומכירה.

בבקשה.

כמה סטים כאלה יש?

שמונה בסך הכול, עוד שישה. חלק מאוד קצרים.

חלק יותר קצרים.

כן, אלה יותר קצרים. בסדר בבקשה. בואו נתקדם.

"תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן)(תיקון), התשע"ח–2018

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 43(ב), 46(ד) ו-(ה), 50(ב), 56(ב) ו-131(א) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 1
בתקנה 1 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ"ה–1994 (להלן – התקנות העיקריות) –

אחרי ההגדרה "אגד ישראלי מוגבל" יבוא:

""חוזה אקדמה", "עסקת החלף כשרה" ו-"עסקת החלף שאינה במימון" – כהגדרתם בתקנות הנכסים;";

בהגדרה "יום מסחר" – , ובסופה יבוא: "ובקרן מחקה שבה שכר מנהל הקרן כולל רכיב של דמי ניהול משתנים, כמשמעותם בפרק ה' לתקנות קרנות מחקות - חמישה אחוזים; ";

בפסקה (5), אחרי "אותו יום", יבוא: "לרבות מטבע חוץ שלא נקבע לו שער יציג לאותו יום";

"על אף האמור בפסקאות (1)–(5), בקרן מחקה שבה שכר מנהל הקרן כולל דמי ניהול משתנים, כמשמעותם בפרק ה' לתקנות קרנות מחקות, לא ייחשב ליום מסחר יום בו שיעור הנכסים שלא ניתן לקבוע את שווים עולה על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן;";

ההגדרה "מחיר ממוצע" של נייר ערך חוץ – תימחק;

אחרי ההגדרה "מחיר סגירה", של נייר חוץ ליום כלשהו יבוא:

""מחיר שהתפרסם" – מחירו של נייר ערך חוץ לסוף יום המסחר כפי שהתפרסם במערכת מידע;";

""מערכת מידע" – מערכת הפצה בין-לאומית של מידע על ניירות ערך;";

ההגדרה "עושה שוק לנייר ערך" – תימחק;

בהגדרה "קרן בלתי מוגבלת בניירות ערך חוץ" אחרי "קרנות חוץ" יבוא "קרנות מחקות פתוחות, שנכס המעקב שלהן הוא מדד זר או סחורה,";

בהגדרה "קרן מוגבלת בניירות ערך חוץ" אחרי "קרנות חוץ" יבוא "קרנות מחקות פתוחות, שנכס המעקב שלהן הוא מדד זר או סחורה,";

אחרי ההגדרה "קרן מוגבלת בניירות ערך חוץ" יבוא:

""קרן "קרן מוחזקת", "קרן מחקה משולבת קרנות" – כהגדרתן בתקנות הנכסים;

"קרן מחזיקה" – קרן המחזיקה יחידות של קרן;

"תקנות האופציות" – תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר), התשס"א–2001;

""תקנות קרנות מחקות" – תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע"ח–2018."."

תסביר, בבקשה.

בסעיף ההגדרות אנחנו מציגים כמה הגדרות שהן משמעותיות מבחינתנו. כמה הגדרות זה הגדרות מתקנות הנכסים לגבי עסקת החלף כשרה ולגבי פורוורד וסוואפ. בהגדרה "יום מסחר" אנחנו עושים כמה שינויים: השינוי הוא לגבי פסקה (5), שאומרת מתי כן אפשר להחשיב את יום המסחר, במקום ההגבלה של עשרה אחוזים של נכסים שאי אפשר לקבוע את שווים, קרן שיש בה דמי ניהול משתנים חמישה אחוזים; אנחנו מוסיפים כאן את הנושא של מטבע החוץ, שלא נקבע לו שער יציג לאותו יום; ואנחנו מוסיפים עוד התניה שאומרת שאם מדובר בקרן שיש בה דמי ניהול משתנים, ויש יותר מחמישה אחוזים של נכסים שלא ניתן לקבוע את השווי שלהם כי אין להם שער, אז הוא לא נחשב יום מסחר, גם אם מתקיימים בהם התנאים שמופיעים בפסקאות (1)–(5). כלומר, אם יותר מחמישה אחוזים, זה לא נחשב יום מסחר בקרן שיש בה דמי ניהול משתנים.

אנחנו שינינו את המונח "מחיר ממוצע" ל"מחיר שהתפרסם", פשוט כי זה יותר מותאם, זו הגדרה קצת ארכאית, אנחנו מתאימים את זה יותר למערכות המידע של היום. והוספנו את ההתייחסות לקרן מוחזקת ומחזיקה, שנדבר על זה בהמשך כשנדבר על שערוך.

הלאה.

"תיקון תקנה 2
בתקנה 2 לתקנות העיקריות, במקום תקנת משנה (א) יבוא:

"(א) מנהל קרן יחשב את מחירי הקניה והמכירה של נכסי קרן פתוחה וקרן סל לגבי כל יום מסחר, לתום המסחר באותו יום.".
תיקון תקנה 3
בתקנה 3 לתקנות העיקריות –

בתקנת משנה (א), המילה "פתוחה" – תימחק;

בתקנת משנה (ד), במקום "או בקניית נכסי הקרנות המוחזקות באגד ישראלי", יבוא: "ובאגד ישראלי, גם בקניית נכסי הקרנות המוחזקות".
תיקון תקנה 5
בתקנה 5(ו) לתקנות העיקריות –"

אין לכם הערות פה? הלאה.

שום דבר לא התווסף, נכון?

אם אין זה טוב, בגלל שאני רוצה להספיק. כן.

"

ברישה, במקום "המחיר הממוצע שלו" יבוא "המחיר שהתפרסם";

בסיפה, במקום "המחיר הממוצע" יבוא "המחיר שהתפרסם".
תיקון תקנה 10
בתקנה 10 לתקנות העיקריות אחרי תקנת משנה (ב) יבוא :

"(ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), שווי אופציות המוחזקות בקרן מחקה ושהן חלק מחוזה סינטטי כמשמעותו בתקנה 4 לתקנות האופציות יהיה לפי נוסחה מקובלת ובהתחשב בנתונים המתפרסמים על ידי הבורסה בישראל או במערכת מידע לפי העניין.".
תיקון תקנה 11
בתקנה 11 לתקנות העיקריות –

בתקנת משנה (א) אחרי "סגורה", יבוא "שאינה קרן סל";

בתקנת משנה (ב) ברישה, אחרי "פתוחה", יבוא "למעט קרן אינדקס נסחרת";

בתקנות משנה (ג) ו-(ד), בכל מקום, במקום "בסעיף 50(א)(2)", יבוא "בסעיף 50(ב)";

אחרי תקנת משנה (ה) יבוא:

"(ו) שווי ליום מסחר של יחידה של קרן סל המוחזקת בקרן הוא –

אם הקרן המחזיקה והקרן המוחזקת בניהולם של מנהלי קרנות שונים – כאמור בתקנת משנה (א);

אם הקרן המחזיקה והקרן המוחזקת בניהול אותו מנהל קרן –

בחישוב מחיר הקניה של נכסי הקרן המחזיקה – מחיר היחידה של קרן הסל כהגדרתה בסעיף 50(א)(2) לחוק שמחזיקה הקרן המחזיקה;

בחישוב מחיר המכירה של נכסי הקרן המחזיקה – מחיר הפידיון של קרן הסל המוחזקת כמשמעותו בסעיף 56(ב) לחוק;

על אף האמור בפסקה (2), אם הקרן המחזיקה היא קרן מוגבלת בניירות ערך חוץ והקרן המוחזקת קרן בלתי מוגבלת בניירות ערך חוץ – כאמור בתקנת משנה (א).

(ז) שווי יחידה של קרן אינדקס נסחרת יהיה לפי תקנה 5(א) או (ב), בשינויים המחוייבים.

(ח) שווי של יחידת קרן מחקה פתוחה המוחזקת בקרן הוא –

בחישוב מחיר הקניה של נכסי קרן – מחיר היחידה כמשמעותו בסעיף 42(א) לחוק;

בחישוב מחיר המכירה של נכסי קרן – מחיר הפידיון של היחידה כמשמעותו בסעיף 42(ב) לחוק."."

תסביר, חגי, בבקשה.

את מה?

את התיקון ב-11.

כאן אנחנו בעצם מדברים על שערוך של קרנות שמוחזקות בקרן. כאן הכלל שחל על יחידה של קרן סל שמוחזקת בקרן הוא כזה: אם מדובר בקרנות שמנוהלות בידי מנהלי קרנות שונים אז המחיר הוא כמו מחיר של נייר ערך, כלומר, לפי שער הנעילה של הנייר במסחר, של היחידה במסחר. אם מדובר באותו מנהל קרן אז כך: אם מדובר בקרן מוגבלת בניירות ערך חוץ שמחזיקה בקרן בלתי מוגבלת, אז שוב אנחנו הולכים לפי שער הנעילה, כי מועד השערוך שלהן הוא שונה. בקרן בלתי מוגבלת זה יום אחד אחר כך. אבל אם מדובר בקרן מחזיקה ומוחזקת שבניהול אותו מנהל קרן, וזה לא קרן מוגבלת שמחזיקה בקרן בלתי מוגבלת, אז המחיר הוא לפי שווי הנכסים שמוחזקים בקרן המוחזקת, שזה שווי יותר נכון מבחינה כלכלית. בגלל שיש להם את המידע הזה, אז הם יכולים להשתמש בו ולשערך לפי המחיר הזה.
"אחרי תקנה 13 לתקנות העיקריות יבוא:

"חוזה אקדמה, עסקת החלף
13א. שווי זכות או התחייבות לפי חוזה אקדמה, עסקת החלף כשרה או עסקת החלף שאינה במימון יהיה שווה לסכום שהיה משולם לקרן או שהקרן היתה מחוייבת בו אילו הגיעה העסקה לסיומה בסוף אותו יום.".
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתן של תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע"ח–2018."

הלאה.

אופציות וחוזים עתידיים.

"תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר)(תיקון), התשע"ח–2018

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 59, 62, 63, 64, 79 ו-131(א) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 1
בתקנה 1 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר), התשס"א–2001 (להלן – התקנות העיקריות) –

""אופציית תיק מדד ישראלי" – אופציית רכש שנכס הבסיס שלה הוא מדד ישראלי ומחיר המימוש שלה הוא שקל חדש אחד;";

""חוזה אקדמה", "עסקת החלף שאינה במימון" – כהגדרתם בתקנות הנכסים;";

אחרי ההגדרה ""נכס בסיס של כתב אופציה", "נכס בסיס של אופציית רכישה"", יבוא:

""נכס מעקב" – כהגדרתו בתקנות קרנות מחקות;";

בהגדרה "פעילות בנגזרים", במקום "ושל חוזים עתידיים", יבוא "של חוזים עתידיים, של חוזי אקדמה ושל עסקאות החלף שאינן במימון.";

""קרן מחקה בחסר" – כהגדרתה בתקנות קרנות מחקות;";

""תקנות הנכסים" – תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה–1994;

"תקנות קרנות מחקות" – תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע"ח–2018.".
תיקון תקנה 4
בתקנה 4 לתקנות העיקריות –

במקום "אופציות תיק ת"א 25" יבוא "אופציית תיק מדד ישראלי";

"וכן אופציות המוחזקות בקרן מחקה שהן חלק מחוזה סינטטי; לעניין זה – "חוזה סינטטי" – רכישה או כתיבה של אופציית רכש על נכס בסיס ובמקביל כתיבה או רכישה של אופציית מכר על הנכס האמור, בהתאמה, במחיר מימוש ובמועד פירעון זהים.".
תיקון תקנה 5
בתקנה 5 לתקנות העיקריות, במקום תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ב) שווי נייר ערך או נייר ערך חוץ שהוציא תאגיד מסוים שמנהל קרן מכר בחסר בעד הקרן, לא יעלה, בכל עת, על אחוז אחד מהשווי הרשום למסחר של נייר הערך; שווי כל ניירות הערך וניירות ערך חוץ שהוציא תאגיד מסוים שמנהל קרן מכר בחסר בעד הקרן, לא יעלה, בכל עת, על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ובקרן מחקה בחסר - לא יעלה על משקל התאגיד בנכס המעקב של הקרן, בתוספת שתי נקודות אחוז, ולא יעלה על 25 אחוזים; לעניין זה – "משקל תאגיד בנכס המעקב" – המשקל המיוחס לתאגיד לעניין חישוב השינויים בנכס המעקב; "נקודת אחוז" – אחוז מהשווי הנקי של נכסי הקרן."."

תסביר את 4 ו-5.

חגי בן ארזה

לגבי התיקון הראשון – מדד ת"א 25 לא קיים כיום ואנחנו הפכנו את ההגדרה בסעיף הגדרות ל"אופציית תיק מדד ישראלי", שזה חל על כל מדד ישראלי. ב', מחילים בעצם את ההוראה של 4(ב) גם על אופציות שהן חלק מחוזה סינטטי. זה בעצם אופציות הפוכות, שמוחזקות ביחד ובעצם מבטלות אחת את השנייה. אז אנחנו מאפשרים את זה לעניין ההחזקה. התייחסנו לזה בתקנות הנכסים, אופציות בחוזה סינטטי.

לגבי (ב) – כאן מוגבלת החשיפה של קרן לתאגיד מסוים בזמן מכירה ב-SHORT, מכירה בחסר. יש שיעורים שונים לגבי כל קרן מחקה לבין קרן מחקה בחסר, שזאת קרן SHORT שהיא אמורה להשיג את עסקאות האלה. אז כאן אנחנו מאפשרים עד לשיעור המשקל של התאגיד, בתוספת שתי נקודות אחוז, למקסימום 25% כשמדובר בקרן מחקה בחסר.

כן.

"תיקון תקנה 7
בתקנה 7 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:

"(ג) תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על מכירה בחסר בעד קרן מחקה בחסר אם לא ניתן להשיג את ייעודה של הקרן באמצעות פעילות בנגזרים מסוג אחר.".
החלפת תקנה 9


במקום תקנה 9 לתקנות העיקריות יבוא:

"תקופת השאלה מרבית

9.

"תקופת ההשאלה של ניירות ערך וניירות ערך חוץ שהושאלו, שאין בידי מנהל הקרן לגביהם התחייבות להחזירם לקרן לפני תום תקופת ההשאלה, מיד לאחר שנתקבלה דרישת מנהל הקרן להחזירם, לא תעלה על שלושים ימי עסקים; לעניין זה – "מיד" – לא יאוחר מהיום הראשון שלאחר יום הסליקה של הוראת הקנייה של נייר הערך או נייר ערך החוץ שהושאל, אילו בוצעה יום מסחר אחד לאחר דרישת מנהל הקרן להחזירם."

כאן אנחנו בעצם קובעים תקופת השאלה מרבית, שהיא 30 ימים, אלא אם כן יש אפשרות לקרוא חזרה על הנייר מיד, ש"מיד" זה לא ממש מיד אלא זה היום שאחרי היום שבו ניתנה הוראת הסליקה של הנייר, לפעמים זה לא מיד באותו יום. אם אפשר זה מיד, אם זה מעבר לזה, אם אין את האפשרות הזאת, אז זה עד 30 ימים.
"תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום תחילת תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע"ח–2018."

מה עכשיו?

סיווג קרנות לצורך פרסום.

"תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום)(תיקון), התשע"ח–2018

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 72(א), 73(ג1) ו-131(א) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 1
בסעיף 1 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום), התשס"ח–2007 (להלן – התקנות העיקריות) –

אחרי ההגדרה "דרגת חשיפה מרבית למטבע חוץ" יבוא:

""חוזה אקדמה", "עסקת החלף מדדית שאינה במימון" – כהגדרתם בתקנות הנכסים;";

בהגדרה "פעילות בנגזרים", במקום "וחוזים עתידיים", יבוא "חוזים עתידיים, חוזי אקדמה ועסקאות החלף שאינן במימון";

ההגדרה "קרן מחקה" – תימחק;

אחרי ההגדרה "תקנות חישוב תשואה", יבוא:

""תקנות הנכסים" – תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה–1994".
תיקון תקנה 3
בתקנה 3(ב) לתקנות העיקריות, אחרי פסקה (2), יבוא:

"(2א) קרן סל;"
תחילה
תחילתן של תקנות אלו ביום תחילתן של תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע"ח–2018."

הלאה, יש הערות?

רק שימו לב שכתוב 2017 ולא 2018.

כן, הקראנו.

עסקאות באשראי?

כן.

"תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות באשראי ופדיון יחידות באשראי)(תיקון), התשע"ח–2018

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 59, 62, 63, 64, 79 ו-131(א) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
בתקנה 1 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות באשראי ופדיון יחידות באשראי), התשס"א–2001 –

בהגדרה "מנוף פעילות בנגזרים", אחרי "בשל פעילות בנגזרים", יבוא "ולמעט בשל מכירה בחסר בעד קרן מחקה בחסר";

""קרן מחקה בחסר" – כהגדרתה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע"ח–2018;".
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום תחילת תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע"ח–2018."

נעבור להתאמת נכסים?

כן.

"תקנות השקעות משותפות בנאמנות (תקופה להתאמת נכסי קרן למדיניות ההשקעות)(תיקון), התשע"ח–2018

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 61(ב) ו-131(א) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 1
בתקנה 1(א) לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (תקופה להתאמת נכסי קרן למדיניות ההשקעות), התשנ"ה–1995, במקום "את יחידותיה" יבוא "יחידות של קרן שבניהולו שאינה קרן סל".
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום תחילת תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע"ח–2018."

עכשיו יש את "צו השקעות משותפות בנאמנות (מועדים קובעים לתעודות סל ההופכות ליחידות קרן)".

תסביר על הצו רק.

לפי החוק, מועד התחילה של החוק, של תיקון 28, הוא ביום תחילתן של התקנות מכוחו, שזה התיקון של תקנות קרנות מחקות, אבל החוק הקודם, חוק ניירות ערך, ימשיך לחול על תעודות הסל. כלומר, ההסדר הישן יחול על תעודות הסל עד למועדים הקובעים שייקבעו בצו של שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת. הסיבה לכך היא תפעולית. זה קשה, אי אפשר להעביר, מבחינה תפעולית, את כל תעודות הסל, להפוך אותן לקרנות ביום אחד, במועד התחילה. לכן אנחנו מחלקים אותן לפעימות, למועדים קובעים לפי הסוגים של נכסי המעקב של הקרנות. אנחנו מדברים כרגע על 11 פעימות, שהן לפי נכסי המעקב והן קבועות בצו הזה.

מה שאנחנו מציעים – כרגע הניסוח הוא "ימים מיום התחילה", עשינו את זה כי לא ידענו מה יהיה יום התחילה אבל זה יכול לגרום קצת לבעיות ספירה ודברים כאלה, אז אנחנו מציעים פשוט להמיר את המועדים האלה לתאריכים, תאריכים קלנדרים זהים למה שעלה לאתר הוועדה, רק בתאריך קבוע כדי שלא יהיו טעויות בעניין הזה. זה בסדר?

אתה מקריא את התאריכים? אז תתחיל בתאריך העברי.

ודאי.

"צו השקעות משותפות בנאמנות (מועדים קובעים לתעודות סל ההופכות ליחידות קרן), התשע"ח–2018

בתוקף סמכותי לפי סעיף 33(ב) לחוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 28), התשע"ז–2017, (להלן – החוק) וסעיף 131 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994 ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור:
המועד הקובע
המועד הקובע כמשמעותו בסעיף 33(ב) לחוק יהיה לגבי תעודות סל שנכס המעקב שלהן ומאפייניהן מפורט בטור א' להלן, כמפורט לצדם בטור ב':

טור א'

טור ב'

סוג נכס המעקב ומאפייני הקרן

המועד הקובע

(1)

אגרות חוב ממשלתיות

כ"ה בתשרי התשע"ט, 4 באוקטובר 2018

(2)

אגרות חוב בארץ חברות צמוד מדד

ט' בחשון התשע"ט, 18 באוקטובר 2018

(3)

אגרות חוב בארץ חברות שקלי ואחר

ט"ז בחשון התשע"ט, 24 באוקטובר 2018

(4)

מניות בארץ

כ"ג התשע"ט, 1 בנובמבר 2018

(5)

אגרות חוב מחוץ לישראל, סחורות, מניות אירופה וארצות הברית

א' בכסלו התשע"ט, 9 בנובמבר 2018

(6)

מניות מחוץ לישראל אחר

ח' בכסלו התשע"ט, 19 בנובמבר 2018

(7)

קרנות מניות מחוץ לישראל מנוטרלות מטבע

ט"ו בכסלו התשע"ט, 23 בנובמבר 2018

(8)

סל מדדים אגרות חוב (קרנות משולבות)

כ"א בכסלו התשע"ט, 29 בנובמבר 2018

(9)

סל מדדים מניות (קרנות משולבות)

כ"ט בכסלו התשע"ט,7 בדצמבר 2018

(10)

קרנות חשיפה הפוכה וקרנות ממונפות

ה' בטבת התשע"ט, 13 בדצמבר 2018

(11)

נכס שאינו מנוי בפסקאות 1 עד 10

י"ב בטבת התשע"ט, 20 בדצמבר 2018

לעניין זה, "יום התחילה" – כהגדרתו בסעיף 31 לחוק."

מה זה "כהגדרתו בסעיף 31 לחוק"?

זה מה שהערתי, שאפשר לעשות את זה כמו שעשינו - - -

זה ה-3 באוקטובר. יום תחילתן של התקנות כך וכך.

כן, אפשר.

לא הבנתי.

ברגע שאמרת את המועדים עצמם אז אתה לא צריך לכתוב את יום התחילה.

לא צריך את שרשרת יום התחילה לתקנות.

האמת היא שבכלל לא צריך את ההגדרה הזו כי הכנסנו את התאריכים.

אין משמעות ליום התחילה כי נתת תאריכים קבועים.

זהו, יש כבר תאריכים, זה לא רלוונטי. לא צריך. אין לזה שום משמעות.

נכון, באמת אין משמעות. אתה צודק. המשמעות היא רק שיהיו 14 ימים.

מוחקים את זה?

כן.

באמת אם יש תאריכים אז זה מיותר לגמרי. מה עוד? אנחנו מצביעים על כל התקנות בנפרד וגם על הצו האחרון.

כן. קודם תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע"ח–2018.

זה הראשון?

זה הראשון.

טוב, מי בעד התקנות ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע"ח–2018, נתקבלו.

התקנות אושרו.

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים)(תיקון), התשע"ח–2018.

זה גם הכשרות שנמצאות שם. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים)(תיקון), התשע"ח–2018, נתקבלו.

התקנות אושרו.

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן)(תיקון), התשע"ח–2018.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן)(תיקון), התשע"ח–2018, נתקבלו.

התקנות אושרו.

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר)(תיקון), התשע"ח–2018.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר)(תיקון), התשע"ח–2018, נתקבלו.

התקנות אושרו.

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום)(תיקון), התשע"ח–2018.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום)(תיקון), התשע"ח–2018, נתקבלו.

התקנות אושרו.

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות באשראי ופדיון יחידות באשראי)(תיקון), התשע"ח–2018.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות באשראי ופדיון יחידות באשראי)(תיקון), התשע"ח–2018, נתקבלו.

התקנות אושרו.

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (תקופה להתאמת נכסי קרן למדיניות ההשקעות)(תיקון), התשע"ח–2018.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (תקופה להתאמת נכסי קרן למדיניות ההשקעות)(תיקון), התשע"ח–2018, נתקבלו.

התקנות אושרו.

צו השקעות משותפות בנאמנות (מועדים קובעים לתעודות סל ההופכות ליחידות קרן), התשע"ח–2018.

זה האחרון?

כן.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

צו השקעות משותפות בנאמנות (מועדים קובעים לתעודות סל ההופכות ליחידות קרן), התשע"ח–2018, נתקבלו.

התקנות אושרו.

א', אני מבקש להודות לאנשי הרשות ולאלה שעסקו במלאכה של התקנות הללו. אני במיוחד רוצה לשבח את שיתוף הפעולה שהיה גם לגבי הנושא של הקרנות הכשרות וגם עם הארגונים שעוסקים בעניין הזה להגיע ל-99.9% הסכמות. אני מודה לכם על כך. תודה רבה על התהליך הזה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35.