"אומנים וסלבריטאים מתגייסים למאבק בנגע הסמים".

5
הוועדה למאבק בנגע הסמים
28.06.2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 63
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שני, ט' בתמוז התשס"ד (28 ביוני 2004), שעה 12:00

"אומנים וסלבריטאים מתגייסים למאבק בנגע הסמים".

חברי הוועדה: היו"ר איוב קרא
נסים זאב

גליה שחם - מ"מ ממונה על מניעת עישון וסמים, משרד החינוך התרבות והספורט
רות לקט - מומחית למניעה, גמלאית משרד החינוך
סנ"צ סוזי בן-ברוך - רמ"ד נוער, המשרד לביטחון פנים
פקד לילך מרציאנו - קצינת מחקר סמים, המשרד לביטחון פנים
עפרה מתתיהו - מנהלת אזור ירושלים של מציל"ה
ד"ר מיקי רייטר - סגן מנהל המחלקה להתמכרויות, משרד הבריאות
עו"ד אילנה מישר - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות
אתי גלוון - מפקחת מחוז ירושלים, משרד הרווחה
חיים מסינג - מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים
שרית גולנזר - מנהלת פרויקט נוער נפגעי סמים ברמלה, עמותת עלם
מירב בצר - מנהלת משאבים, אגודת אל-סם

ד"ר אייל מדני
ננסי ברנדס
ישראל דמידוב
מירל רזניק
יאיר אורבך

בת-שבע פנחסוב

סיגל גורדון


"אומנים וסלבריטאים מתגייסים למאבק בנגע הסמים"

צהרים טובים לכל הנוכחים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא: אומנים וסלבריטאים מתגייסים למאבק בנגע הסמים. יש קצת בעיות בכניסה, בעוד כמה דקות יצטרפו אלינו כמה אומנים. מזה פעמים רבות רצינו לקיים את הישיבה הזאת בכדי לגייס אומנים וסלבריטאים – אנשים שהם דגם לחיקוי והערצה – על מנת שיסייעו לנו במיגור תופעת הסמים שמתפשטת בעיקר בקרב בני הנוער. במלחמה הזאת חשוב לנו לגייס את כל מי שדור ההמשך חשוב לו, במיוחד אומנים, שבכל הופעה יכולים לשלב כמה מילים בהקשר לתופעה הזאת, שהיא איום אסטרטגי על החברה ועל עתידה.

למרות כל המאמצים שעושה הרשות למלחמה בסמים – יושב לצדי המנכ"ל, חיים מסינג – למרות המאמצים שעושים משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד הבריאות ומשרדי הממשלה השונים, למרות כל זאת, המאבק הוא הסברתי יותר, המאבק צריך להתמקד בהצלת כל נפש.

התדמית של האומנים, בעיקר בעיני הצעירים, בדרך כלל היא תדמית חיובית ומקור להערצה. אותו אומן, לא פעם יוצא לו להתראיין, לדבר בנושאים שונים, בין היתר הייתי רוצה לראות את האומנים מתגייסים לסייע לבני הנוער אם זה בתוך מערכת החינוך או בכל מסגרת אחרת, על מנת להעביר מסר חיובי במאבק הזה.

אנחנו עדים לכך, שלא פעם יוצא מסר כפול מתוכניות אירוח, מהצגות למיניהן, בצורה זו או אחרת אנחנו מעבירים מסר שלפעמים משתמע ממנו, שכאילו אנחנו מעודדים את נושא הסמים. דבר שלדעתי אסור שייקרה. לכן הייתי רוצה לראות יותר אומנים, יותר אנשים מפורסמים שמתגייסים לטובת העניין.

עד שיתכנסו ויגיעו חלק מהאומנים, אני מבקש ממנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים לפתוח בדברים.

חבל שחלק מהמשתתפים לא נמצאים על מנת להעביר את המסר, אבל יכול להיות שנצטרך לעשות זאת אתם בשידור חוזר. הסוגייה הזאת של המאבק בנגע הסמים מתמקדת בשינוי האווירה הציבורית. ממחקרים הקיימים בארץ ובעולם, אותן מדינות שהלכו על שינוי אווירה ציבורית - הצליחו. מה זאת אומרת, הן לא מיגרו את נגע הסמים, זה לא דבר שאפשר למגר אותו. אבל מדינה כמו שוודיה למשל, לפני שש שנים, עמדה על-פי התהום בסוגייה הזאת של שימוש בסמים, שם נלקחה החלטה גורפת, ש"שוודיה נקייה מסמים", כך קראו לזה. זה התחיל מהקודקוד, קרי, ראש הממשלה, הנשיא, וזה חלחל עד להגבלה של מכירת משקאות חריפים עד גילאי 18. אלכוהול זה חלק מהתופעה, לא רק סמים. אבל אם ילד הולך לסופר, קונה מרגרינה לחם ובוטנים, הוא גם יכול לקנות אלכוהול ואף אחד לא שואל אותו בן כמה הוא. בשוודיה לקחו החלטה ויישמו אותה, שם אין מסרים כפולים.

שינוי האווירה הציבורית הביא את כולם להתמקד בנושא אחד: "נקיים מסמים". לא יכול להיות שבתוך מערכת החינוך מדברים כל הזמן על חשיבות של תוכניות מניעה, אתה עוסק עם בני נוער בכל מיני תוכניות שמשקיעים בהן כסף רב, לאחר מכן הנער בא הביתה, פותח טלוויזיה או שהולך לקולנוע ורואה משהו אחר שיש לו לגיטימציה. הוא לא יודע מה להחליט, מה מותר ומה אסור. אם להקת פופ מסוימת מופיעה ומדברת על נושא של שימוש בסמים והכל בסדר, אז מה לא בסדר? ואם יש סרט שמשדר מסרים עקיפים או ישירים של שימוש בסמים קלים – אני מוכן להתווכח עם כל אחד מה זה סמים קלים – זה משודר בערוצים ראשיים במדינת ישראל, בני הנוער שרואים זאת שואלים את עצמם, מה לא בסדר?

יש חוק במדינת ישראל, שסמים הם מסוכנים. על החוק הזה עוברים מדי יום ביומו בכל דרך, בכל אמצעי, ואחרי זה מבקשים מבני הנוער לשמור על החוק. הגיע הזמן שניקח את עצמנו בידיים, אם הישיבה היום מוקדשת לאומנים, שהם מובילי דעת קהל, הם מודל לחיקוי, אז הגיע הזמן שהם יתגייסו באופן גורף למאבק הזה של מיגור נגע הסמים. אם יש ויכוח, האם מריחואנה הוא סם קל או כבד, או האם מריחואנה גורם לנזק, כן או לא, זה בכלל ויכוח אחר. אבל אי אפשר להרעיל מאות או אלפים מבני הנוער, אנחנו יודעים את האמת ואת המספרים, בקו החם שלנו מתקבלים מדי יום 100-150 פניות על צרות של בני נוער, שהשתמשו "רק" במריחואנה. אז אנא, אם אפשר לצאת בקריאה מהישיבה הזאת, כאן אני פונה ליושב ראש הוועדה ולמשתתפים, לגייס את מובילי דעת הקהל - קרי, השחקנים, המעבדים, היוצרים - לקריאה "לא עוד סמים", תודה.

אני גייסת משאבים באגודת אל-סם. אל-סם מטפלת בבני נוער עד גיל 18, שמשתמשים בסמים. אני מסכימה עם מר מסינג, שאין מושג כזה סם קל. גם אלינו מגיעים נפגעי מריחואנה, הקושי שהם חווים הוא איום ונורא.

אנחנו מטפלים בבני נוער ואנחנו מתחילים את המערכה הנוספת שלנו של מניעה דרך הורים. היום נושא של מעורבות כוכבים וסלבריטאים הוא מאוד אקוטי, אני חושבת שההצטרפות שלהם למאבק היא הכרחית, נשמח לשתף אתכם פעולה.

המגמה היא בעלייה או בירידה?

גיל המשתמשים בירידה, כמות המשתמשים עולה. היום אפשר לכלול בנושא זה גם גז צחוק, גז הליום, גז של מזגנים, חומרים נדיפים למיניהם, גם אותם אפשר לכלול בנושא.

יש חתך של המעשנים או המשתמשים?

בקרב בני הנוער, אחד מתוך עשרה משתמשים בסמים, בקרב בני נוער בסיכון, שלושה מתוך עשרה משתמשים בסמים.

מה מספרם הכולל?

אין לי נתונים מדויקים.

שאל את הרשות, תקבל תשובה ישירה.

אני רוצה לשמוע התייחסות של משרד החינוך.

אני אתייחס ראשית לשאלה בעניין מספר המשתמשים. אנחנו מדברים על כ-70 אלף משתמשים בסמים, כשאנחנו מדברים על בני נוער מגיל 12-18. בשבועיים האחרונים התפרסם סקר אחרון של ד"ר יוסי הראל, מחקר שעוסק בבריאות ורווחה נפשית של בני נוער, שבדק בני נוער מגיל 11 ועד 15. תוצאות המחקר הן משנת 2002, המחקר נעשה בשנת 2002. בגילאי 11-15, חשיש ומריחואנה, מדובר על 6% בקרב הבנות, 9% בנים. יחד עם זאת, המקומות המדאיגים מדברים על עלייה בשתיית אלכוהול, עלייה בשתייה בעייתית של אלכוהול, ירידת גיל התלמידים ששותים אלכוהול, בגיל 11 מדובר על 22%. כמו כן מדובר על תופעת עישון הנרגילות, שכבר עלתה כאן לדיון, שגם היא תופעה שנמצאת בעלייה. לגבי משתמשים קבועים בגילאי 11-15, מדברים בדוח על 2%. זה יכול להישמע מעט, אבל זה לא מעט. זה לא מעט אם אנחנו חושבים על תלמידים בגילאים האלה שנמצאים במערכת החינוך.

בגילאים הנמוכים, מספר האחוזים לא ירד?

כשמדובר בסקר הזה, יש ירידה באחוזים בגיל הצעיר, יש ירידה בגיל בהתחלת שימוש. כנראה שהתופעה נפוצה יותר בגילאי 15 ומעלה. בקרוב ייצא סקר שהרשות ערכה השנה, שם נראה עלייה או ירידה. אני יודעת שבסקר של ד"ר סוזי בן-ברוך, יש ירידה בקרב התלמידים.

אני רוצה להצטרף לדבריו של חיים מסינג בנושא האווירה הציבורית. יש אווירה ציבורית מאוד מקלה ראש, בכל הנושא של שימוש בסמים בכלל, חוקיים או לא חוקיים למיניהם. יש בפירוש מסר כפול, הילדים הם חכמים ויודעים להבחין. האמירה אינה ברורה ואינה חד משמעית. השאלה, על-ידי מי ניתן החינוך? יש מסגרת בית ספרית, יש את המסגרת של הבית, ויש מה שקורה בסביבה הקרובה, בסביבה הרחוקה. כל הנושא של התקשורת הוא מאוד משמעותי, ההשפעה של סלבריטאים היא גדולה יותר מאשר השפעתם של המורים בבית-הספר ולפעמים יותר גדולה מהשפעה של הורים. האומנים כמובילי דעת קהל, חלקם מתגייסים יחד אתנו לעשות את פעולת ההסברה וההשפעה, ולמסור את העמדות שסמים זה מסוכן וזה בוודאי לא טוב לילדים צעירים שעסוקים בהתפתחות האישית שלהם, זה יכול מאוד "לתקוע" אותם ולהפריע להם לממש כל מיני תוכניות בחיים.

כל מה שקורה אצל צעירים אחרי צבא, בוודאי גם הוא משפיע על מה שקורה בקרב הגילאים הצעירים יותר. הייתי מצפה להתגייסות הרבה יותר גדולה מכל הכיוונים. אם מגבשים מסר משותף, ביחד, הוא נשמע טוב יותר והוא משפיע יותר. אני מייחלת לזמן, שלא יישמעו קולות שונים אלא יישמע קול אחד, שסמים זה דבר רע. שימוש בסמים זה דבר רע.

האם יש בבתי הספר הרצאות או הופעות של אומנים בהקשר הזה?

אומנים שמשתפים אתנו פעולה מופיעים בבתי ספר. איך לגבש את המסר שאומן מוסר, גם פה יש מה ללמוד ומה לעשות כדי שהמסר ייתפס בצורה שאנחנו רוצים שייתפס ולא יעשה את הפעולה ההפוכה. בבתי הספר אנחנו מקיימים פעולות שונות בשיתוף עם אומנים שונים, במסגרת של ימי מוקד למיניהם, בימי שיא של פעילות בתי הספר, בתוך מסגרת של תוכנית בבתי הספר. הבעיה היא, שעלות הופעת אומן בבית-ספר היא עלות לא פשוטה ומערכת החינוך לא תמיד יכולה לעמוד בזה. זאת אומרת, אם תצא מפה קריאה, שתעודד אומנים לבוא לבתי הספר בהתנדבות ולשתף פעולה עם התוכניות שלנו, זה יהיה מבורך.

עמותת עלם היא עמותה שעוזרת במצבי סיכון וסכנה לנוער, דרך ניידות ברחוב, דרך הפוך על הפוך, מרכזי מידע לנוער. יש פרוייקטים ייחודיים. הפרוייקט שאני מנהלת הוא מרכז יום לנוער נפגע סמים ברמלה, מרכז ארצי. אני יודעת כמה קשה לשווק טיפול לנוער, נוער שכבר נפל, נוער שהסתבך, נוער שהתמכר או משתמש באופן קבוע בסמים, נוער שהתעסק בפלילים. מאוד קשה להם לקום ולומר, אני צריך עזרה, גם אם הם אכן צריכים עזרה. כאן אני חושבת ששיתוף פעולה יכול להיות מדהים עם אנשים שיש נטייה להעריצם, אנשי ספורט, אנשים שמוכרים מהטלוויזיה, אומנים וכו'.

בנושא של הסמים יש את מרכז יום "דרך אחרת", מרכז יום לנוער נפגע סמים, שבו אנחנו מנסים לתת מענה, מסגרת כוללנית לבני נוער שמתמכרים לסמים. לאחר גמילה אנחנו עוזרים להם בשיקום תעסוקתי, בלימודים, בפעילות פנאי, כמובן הנושא של ללמוד להשתלב במערכת הנורמטיבית של החיים, לקבל כללים, לקבל סמכות, להתמודד עם קשיים בצורה נורמטיבית, ללא שימוש, ללא עבריינות. כאן המערך להכניס אנשים מוכרים יכול מאוד לעזור בשיווק. לשווק טיפול לבני נוער זה כמעט בלתי אפשרי, "אין להם בעיה של סמים", לדעתם הם יכולים לצאת מזה לבד, הם עדיין "נהנים" מהסמים, עדיין לא מיצו את העניין, נתפסו, אז אולי הם חייבים טיפול בשביל בית המשפט, אבל מבחינתם הם לא חייבים ולא רוצים להיפרד מהסמים. כל דבר שיכול לעזור הוא מבורך. אנחנו מנסים לגוון תוכניות, להכניס ספורט וטיולים, פעילויות פנאי, חוגים, לימודים ושיקום תעסוקתי.

"עלם" עובדת עם המון מתנדבים שיש להם איזה שהיא אמירה או איזה שהיא רוח התנדבות שהם רוצים לתת מהנשמה, זה תמיד עושה טוב. שילבנו אדם מנבחרת ישראל בכדורגל, שמוליק רוזנטל הצטרף למערכה, גם אנשים אחרים, וזה עושה טוב, זה משדר אכפתיות.

אתם מביאים את שמוליק רוזנטל להרצאות?

לא, הוא עושה אתם פעילות ספורטיבית פעם בשבוע, בא אתם למרכז הספורט ועושה שמח, כדורגל, כדורסל, מרתון נבחרות אחד בשני, וזה עושה טוב שעוד מישהו רואה אותם ואכפת לו מהם. נוצרה ידידות, נקשרים קשרים. שלישיית "מה קשור" התארחו בעלם ברמלה, סיפרו שמאותו מקום, רמלה, עם המצוקה, התקדמו קדימה לטלוויזיה ולהצלחה מקצועית. זה נותן תקווה.

אני רוצה לשאול את המשרד לביטחון פנים, האם אתם "מנצלים" את האומנים, הסלבריטאים ואחרים במסגרת מערכות המשרד לטובת הגמילה, לטובת מזעור הנזקים של הסמים?

משטרת ישראל לא עוסקת בגמילה.

במסגרת שירות בתי הסוהר?

אין לי מידע מה קורה בתוך בתי הסוהר, אני רק יודעת, שבבית הסוהר לקטינים חל מהפך בנושא הזה, כיום יש כ-200 קטינים אסירים, הכוונה לעשות שם מהפך כזה, שהקטינים, רגע לפני יציאתם לשטח, יקבלו את כל התנאים כדי להתאקלם כמה שיותר מהר בחוץ.

לגבי קטינים במשטרת ישראל, בכלל הקשר שלנו עם משרד החינוך, בימים אלה, יחד עם רות לקט, יצאנו לפעילות משותפת עם משרד החינוך. אנחנו מברכים על ההחלטה של שרת החינוך לתת רכז בית ספרי לכל בית ספר.

איך זה בא לידי יישום?

הם בשלבי הכשרה. כבר בתחילת שנת הלימודים הקרובה לכל בית ספר יהיה אדם אחד שיתעסק בנושא הזה, הוא יעבוד מול קציני הנוער ומול המש"קים, השוטרים הקהילתיים בבתי הספר. המגמה שלנו, לנצל את הנישה הזאת בכך שאנחנו לא ניכנס במדים לבית הספר אלא יותר ניכנס להרצאות של הורים ותלמידים. מציל"ה שותפה לעניין הזה, יש כאן את נציגת מציל"ה, יש לנו תקציבים למנהל בית-ספר שיבוא ביוזמות יחד אתנו. דרך אגב, תוכנית העבודה תוכן כבר בתחילת שנת הלימודים, במהלך חודש אוגוסט אנחנו נסיים את כתיבת כל התוכניות בנושא הספציפי הזה ונעביר אותן הן למשרד החינוך והן למשרד לביטחון פנים. המגמה להיכנס יותר לנושא סביב האלימות בהרבה יותר פעילויות. ברגע שמורידים מאתנו את הנישה הזאת של הרצאות בבתי ספר על-ידי רכזים שמוכשרים על ידינו, אנחנו בהחלט נמצא את הזמן ליותר הסברה להורים ולאתר נוער שלא כל כך מגיע לבית הספר.

בנושא האכיפה אנחנו נכנסים חזק מאוד כבר במהלך השנים האחרונות, יחידות תוגברנה בחודשים הקרובים כאשר המגמה היא להיכנס באכיפה יותר אינטנסיבית אל מרכזי בילוי, מועדונים, פאבים וכו'.

במהלך הקיץ נערכנו באופן מיוחד עם כ-560 מתנדבי ימע"ן, יחידות מיוחדות למניעת עבריינות נוער, רובם סטודנטים והם בעצם הפוטנציאל שלנו לגיוס יחידות הנוער מאוחר יותר. הם הוכשרו הכשרת נוער בכל ההיבטים, כולל המגבלות המיוחדות בחוקי הנוער. בנוסף, יש לנו 450 עובדי נוער, שרובם לא יצאו לחופשות במהלך הקיץ על מנת להתרכז בעיקר בעבודה הזאת.

יש תוכניות עבודה מאוד מיוחדות לקיץ הזה. קיבלנו תקציב מהרשות למלחמה בסמים, שבימים אלה רוכשים עוד ציוד לבלשי הנוער בנושא הזה. אני רוצה להודות לרשות על כך. היום, משרד החינוך, הרשות למלחמה בסמים ואנחנו עובדים בצמוד, כאשר ההורים הם הכתובת המרכזית לשוחח אתם בנושא.

לגבי הנתונים רציתי לציין, צריך להבחין בין סקרים, נחקרים ונתוני המשטרה. נתוני המשטרה אלה עובדות, זה פונקציה של חשיפה של משטרת ישראל. זאת אומרת, אנחנו עובדים, חושפים, מה שאני מציינת זה מספרי תיקים גלויים, שבוודאות אנחנו יודעים על קיומם של כ-5,000 תיקים במהלך שנת 2003.

5,000 תיקים?

4,860 תיקים וא"ת נפתחו לקטינים בשנת 2003. בתיק בממוצע יש בין שלושה לעשרים נחקרים. להערכתנו, כ-12,000 בני נוער נחקרו בנושא סמים במשטרת ישראל.

על שימוש בסמים?

שימוש, סחר והפקה.

5,000 תיקים זה על שימוש או על סחר בסמים.

זה סך הכול, הרוב זה תיקי שימוש. כ-3,600 א"ת בנושא שימוש. סחר זה יותר מזערי, לפתוח לתלמיד תיק על סחר, זה אחרי שהוכח שהוא הבין את משמעות הדברים שהוא עשה.

זאת אומרת, מתוך 5,000 תיקים, 3,600 שימוש בסמים ו-1,400 על סחר.

1,400 סחר, אחזקה והפצה. הנתונים שלנו מצביעים על עלייה של 13% משנת 2002 ועד 2003. היום, מינואר ועד מאי אנחנו נמצאים בעלייה של כ-4.5%. מדובר במספרי תיקים, לא נחקרים.

באשר לפעילות שלנו בשנת הלימודים הקרובה, הפעילות תהיה מתואמת עם משרד החינוך, תוכנית העבודה תוצא בסוף חודש אוגוסט כאשר כל מפקד תחנה יחתום על התוכנית מול משרד החינוך והרשות למלחמה בסמים וגורמים אחרים ברשות המקומית שעוסקים בילדים ונוער. נוכל לתת לכם העתק מהתוכנית לקראת שנת הלימודים.

זה חשוב לנו מאוד.

זה בעצם משקף פעילות משטרה מוגברת.

גם.

בפתיחת התיקים אתה לא יכול להבין אם יש יותר שימוש או פחות שימוש, זה משקף בעיקר פעילות משטרה.

אין ספק שיש יותר שימוש ויש יותר סמים בשוק, זה על-פי ההערכה של אגף המודיעין של משטרת ישראל. כמובן שהנושא של דו-לשוניות והלגיטימציה הוא חשוב, שאין להשתמש ב"סמים קלים".

חשוב לנו כי אנשים שהם מודל חיקוי והערצה, יעזרו לנו, יתראיינו לטובתנו בכל מקום במלחמה הזאת. אני מזמין את ראשון האומנים, ישראל דמידוב, לומר את דברו, בבקשה.

אני בארץ מזה 13 שנה, שחקן בתיאטרון "גשר". כשחקן אני יודע שהבעיה של שימוש בסמים בקרב שחקנים וזמרים היא נפוצה מאוד. זה שאנחנו רואים שכל האנושות חולה בעניין הזה, אלה סימנים שמראים על ריקנות בעולם, שאנשים לא יכולים למצוא את הדרך, לא יכולים לקבל תשובה לכל הרצונות והשאלות שיש להם, במיוחד הישראלים. כבר לא מספיק להם מה שיש מסביב, הספרים לא מספיקים להם, הכסף לא מספיק להם, הכבוד לא מספיק להם, הם רוצים משהו מעבר לזה, משהו שאי אפשר לתפוס, משהו שאין בעולם שלנו, משהו מעבר לעולם שלנו, משהו שבעולם הרוחני. הפתרון הוא בכוח הרוחני, שמעל העולם שלנו. זה אומר שהאנושות מתפתחת בצורה מאוד טובה, עד כמה שזה נשמע מוזר. אנחנו רואים שהאומנות היא לא כל כך עמוקה, אנחנו רואים זאת לפי הסרטים שמוקרנים בטלוויזיה, בקולנוע. גם המדע נמצא במשבר, הם מרגישים שהם לא יכולים להתפתח.

אני לומד קבלה מזה 14 שנה.

אצל מי אתה לומד קבלה?

אצל הרב לייטמן, במרכז בני ברוך, מזה 14 שנים. הוא תלמיד של הרב ברוך אשלג, בנו בכורו של הרב יהודה אשלג - בעל הסולם - שכתב פירוש לספר הזוהר ותלמוד עשר הספירות, שישה כרכים. בספרים האלה כתוב, שאם אנחנו לא מתפתחים מבחינה רוחנית, נקבל כל מיני מכות חיצוניות. אנחנו רואים את זה בארץ ובעולם כולו. הילדים שלנו הם הדבר הכי יקר והכי רגיש שקיים. לכן אנחנו צריכים להשתמש בכוח הכי חזק שיש, הכוח הרוחני. זאת חוכמת האמת שצריך להכניס אותה גם בחינוך, גם בבתי הספר. מדע הקבלה הוא הפתרון לכל, גם למאבק בנגע הסמים. הוא נותן מילוי אמיתי לרצונות המפותחים שיש לבני הנוער, אך אין להם מענה בעולם שלנו, בניגוד לסמים, שהם כידוע לכולם אשליה שקרית, ניסיון לברוח מהמציאות. הילדים שלנו צריכים להבין, להרגיש ולהתפתח, להרגיש כוח רוחני. רק אז הם ירגישו ויבינו לאן הם הולכים, איפה השורשים, הם ירגישו רוחניות - פרט לאוכל, סימפוניות, ספרים וכדורגל.

אני אתן את כל כולי כדי לעזור במלחמה הזאת לילדים ובני הנוער.

כיצד זה יבוא לידי ביטוי? אתה מוכן לתת שיעורים בבתי הספר?

יש לנו שיעורים לילדים, שיעורי קבלה פשוטים וברורים לילדים. הם יכולים להבין מאיפה הם, מה קורה בעולם ולאן אנחנו הולכים.

כלומר, דרך האמונה. אבל קשה להכניס ילדים לחוכמת האמת ולקבלה כי זה כבד לתפוס את התכנים המובאים בזוהר.

על-פי הניסיון שלנו, אנחנו רואים שהם תופסים מהר מאוד, אין להם בעיה. למבוגרים יש תפיסות שונות, הם מקבלים את זה נקי, כמובן מאליו, בלי בעיות. אלה סימנים שאומרים לנו לעשות את זה מלידה.

מציל"ה פועלת במסגרת המשרד לביטחון פנים. אנחנו עוסקים בכל הקשור לצמצום עבריינות ומניעת אלימות, בוודאי קשור לנושא הסמים אבל לא באופן ישיר. המטרה של מציל"ה לגייס את כל הכוחות ומרב המשאבים לטיפול כולל באלימות, במסגרת זאת גם בנושא סמים. הפעילות שלנו מתבצעת בעיריות, במועצות, ברחבי הארץ, יחד עם הרשות למלחמה בסמים וכל הגורמים האחרים שיושבים כאן. הכי חשוב המשטרה, מאוד חשוב לנו הקשר עם המשטרה, שזה מכפיל כוח.

חשוב להדגיש, למרות הקשיים הכספיים, הנושא הזה של טיפול נערים בסיכון בסמים הוא בראש סדר העדיפות. זה מאוד חשוב. השר שלנו, למרות הקיצוצים של המשרד, למציל"ה הוא נתן לנו תקציבים נוספים, נתן לנו הוראה להיכנס לעוד עשרים מקומות, שזה דבר לא פשוט בימים טרופים אלה.

הנושא של שימוש באומנים ובאנשים מוכרים, אנחנו משתדלים לעשות את זה עד כמה שניתן כי העלויות הן גבוהות. אם ניתן דוגמה של פרויקט ארצי שלנו לנושא של טיפול אלימות בכדורגל, אנחנו נמצאים במקומות הכי יוקרתיים בליגת העל, משתמשים בשחקנים הכי מוכרים, מגייסים אותם לטובתנו, האפקט הוא אדיר.

אם ניקח דוגמה של כנס שקיימנו בבנייני האומה בחנוכה, כנס גדול מאוד של נוער מציל"ה, 1,400 ילדים שהגיעו לירושלים מכל הארץ, הסתובבו בירושלים, יש ילדים שמעולם לא ביקרו בעיר הזאת, לאחר מכן קיימנו כנס בבנייני האומה, השתמשנו בזמרים, למשל שלומי שבת ועוד כמה זמרים מוכרים, האפקט היה אדיר, הבעיה היתה עלויות. רצינו להביא יותר אומנים, רצינו להעביר זאת בערוץ 2, להעביר את המסר לכמה שיותר אנשים, אבל לא הצלחנו לעמוד בעלויות. אנחנו צריכים את העזרה של האומנים שיבואו לקראתנו, כי האפקט שלהם הוא אדיר.

אנחנו חיים בתקופה מסוימת שבה התרחקנו מאוד מהאנשים הצעירים. אנשים צעירים הם בני 11, בני 9 או בני 13. אנחנו מייצרים אצלם דיסוננס קוגניטיבי עצום בהתנהגות שהיא שונה מאוד מהטפות. אין להם אמון בנו וברוב המקרים בצדק. לכן אני לא חושב, שהגישה של החינוך - אני מדבר בגדול - מגיעה רחוק. הגיוס של מובילי דעת קהל, מובילי אפנות, אנשים שיש להם שפה עם אנשים צעירים, הוא מאמץ שיכול להיות רב תועלת כפי שראינו בארצות אחרות עם כל הקמפיין הזה של JUST SAY NO.

JUST SAY NO לא הצליח.

היו מאמצים, אני לא יודע כמה זה הצליח, אני לא זוכר את הנתונים. מדובר בשינוי האווירה הכללית. לזה אני רוצה להוסיף הערה קצרה. כל הזמן אנחנו מדברים על השלילי, מה לא, וכאשר מדברים עם אנשים צעירים, מה לא לעשות, להם יש מידע משלהם, לא פעם המידע נכון והחומרים עומדים באיזשהו ויכוח. אני חושב שאנחנו צריכים לדבר על מה כן, למה כן. זאת אומרת, ללכת למושג של בריאות נפש פוזיטיבית, מהמקום שאנחנו רואים את זה. אני חוזר לימים שבארצות הברית קנדי ניסה לדחוף את הנושא הזה של בריאות נפש בקהילה. העניין הזה מתחבר גם לדברים של מר דמידוב בנושא הקבלה. לא שאני תלמיד קבלה, אבל כשאני שומע אנשים שלומדים קבלה, אני רואה כמה זה קרוב לאלמנטים מאוד בסיסיים שאתה לומד בפסיכולוגיה. זה לא רחוק. יש הרבה מאוד קרבה. פה אנחנו מגישים משהו חיובי, לדעתי לא צריך להעביר מסר לכיוון "אל תעשה", חשוב יותר לומר בכיוון של כן תעשה.

אנחנו נצא היום מהישיבה, פה ושם ייעשו איזה שהם מאמצים אבל זה לא יהיה עקבי. אני הייתי מציע לך, אם אפשר למנות קבוצת אנשים שתכלול בתוכה גם אנשי מקצוע, גם אנשי שיווק וגם אנשי תקשורת מתחומים שונים, שתהיה פנייה מסודרת לאמ"י, שתהיה פנייה לארגונים אחרים כדי שיהיה מאמץ שיצבור תאוצה לגייס אותם בצורה מאורגנת עקבית ומתמשכת. לא מדובר בזמר שיופיע פה או שם, אלא אנחנו צריכים לקחת יחד אתנו לטווח הארוך אומנים, יוצרים מכל התחומים, במיוחד אנשים שיש להם שפה עם הצעירים. אם משלבים מסרים לצעירים, הכוח שלהם מאוד גדול. הייתי מציע לעשות תוכנית פעולה לטווח ארוך, ושלא נסתפק באמירה, שזה חשוב לגייס.

אני מגיעה לכאן מוועדה שבה ישבתי עם נער משתמש בסמים. אני פוגשת בנערים האלה לאחר שהם משלמים מחיר מאוד מאוד כבד. אנחנו מטפלים במסגרת של יחידות לטיפול בנפגעי סמים בארץ, עובדים סוציאליים שעובדים ברשויות המקומיות. העובדים שלנו מקבלים הכשרה בנושא שימוש בסמים, מקבלים הכשרה בטיפול, וברור לכולנו, שלאווירה הציבורית יש השפעה על הלך הרוח הציבורי. אם אני שומעת מטפל שאומר, סמים קלים, כמפקחת על יחידה, קשה לי וברור לי, שללא שינוי באווירה, לא נוכל להמשיך.

אנחנו מטפלים גם במבוגרים, אנחנו מטפלים בהם כשהם מגיעים כבר לתחתית. אנחנו רואים את הרצף, היום מדברים על גיל שימוש נמוך יותר מ-11, אני יודעת על יחידה בדרום שהגיעו לשם ילדים בני 10. אותם בני 10 אינם מודעים לכך שיש להם בעיה, גם בני ה-15 אינם חושבים שיש להם בעיה. חשוב לי שתדעו את זה. כשאנחנו יושבים אתם ביחידות לטיפול בנפגעי סמים, הנערים האלה לא חושבים שיש להם בעיה, מי אנחנו שנגיד להם שיש להם בעיה. הלך הרוח הציבורי אומר, שיש סמים קלים וזה מותר.

אני רוצה לברך על הישיבה הזאת שמאפשרת לי לומר תודה לכל הגורמים שאתם אנחנו באים במגע, לרשות למלחמה בסמים, למשרד הבריאות, שעוזרים לנו בטיפול בבני הנוער.

לאמירה שלכם תהיה גם השפעה על בנייה של מסגרות טיפול. לא יכול להיות היום, שעם המספר הגדול של בני הנוער המשתמשים בסמים, יש בארץ שתי מסגרות בלבד לטיפול ושיקום, אני מדברת על שתי קהילות טיפוליות, "רטורנו" ו"מלכישוע". אלה מוסדות הגמילה היחידים שיש בארץ. אין לזה שום הלימה לעומת מספר המשתמשים והמכורים לסמים. אנחנו מדברים היום על בני נוער מכורים לסמים, אני מדברת על התמכרות קשה.

אני פונה אליכם בבקשה, אתם מודל לחיקוי, אנחנו רוצים לגייס אתכם על מנת לעזור לנו להעביר לבני הנוער, שאין סמים, לא סמים קלים ולא סמים קשים. אין סמים - נקודה, זה צריך להיות ברור.

תראו את התקשורת משפיעה. הנתונים של הרשות למלחמה בסמים - נדמה לי התפרסמו לפני שנתיים - שבדקו את העמדות של רוב הציבור במדינת ישראל, היו נגד הסמים הקלים. זאת אומרת, נגד השימוש במושג הזה. אם אני לא טועה, דובר על 87% מקרב המבוגרים שמתנגדים למושג הזה ולשימוש בו, וגם בקרב הנוער. מה שזה אומר, שמי שיוצר את התחושה הציבורית זאת התקשורת, עולם האומנות, עולם הפרסום והטלוויזיה. היום יש רייטיניג, היום לא מפרסמים דברים טובים, מפרסמים רק דברים היסטריים.

מכיוון שהיום יצאתי לפנסיה, יש לי טיפת זמן ואני צופה בתוכניות טלוויזיה, אני רואה תוכניות בישול של חבר'ה צעירים שבלי כוסות יין ועידוד אחד לשני לשתות, בלי קשר לתבשיל, זה לא עובר. החברה' הצעירים שמובילים את התוכניות, זורקים כל מיני אמירות של בדיחות הדעת בקשר לסמים: אתה כמו סמים, אתה רוצה להיות מסטול. החלטתי שאני מתחילה לאסוף את ההתבטאויות האלה ולרכז אותן.

אני חושבת שהישיבה הזאת מאוד מבורכת, היו גם ניסיונות בעבר אבל הם נסתיימו בלי המשך. אני ממליצה לקבל את העצה של ד"ר מיקי רייטר, ולחשוב על איזה שהיא ועדה שיהיו בה גם נציגים קובעי מדיניות בטלוויזיה, שתהיה מחשבה, איך אפשר לעשות משהו שייראה ויישמע ולא יישאר ברמה של דיון בלבד.

ישראל דמידוב ריגש אותי מאוד בעניין הקבלה. אני רוצה לומר, אני כתבתי תוכנית שהשנה מטמיעים, שנקראת "משמעות". התוכנית שכתבתי עם שותפה נוספת, נבעה מהצורך לעבוד על נושא הסמים, לא ב"לא", אלא לעבוד אתם על המשמעות של החיים שלהם ואיך סמים וחיים לא הולכים ביחד. כדי למלא את החיים שלך במשמעות ובתוכן, אתה צריך לבדוק את העניין, לזהות אותו, לשוחח עליו, להחליט החלטות ולהבין ששמים לא יעזרו לך לקדם את החיים שלך לקראת חיים בעלי משמעות.

נתחיל בפסוק "וכל העם רואים את הקולות". אחר כך כתוב "ויען כל העם קול אחד". כלומר, אפשר לשמוע קולות, אבל מסר מעבירים בקול אחד. עם שלם, ציבור שלם, צריך להעביר מסר אחד. בעולם התורה, כמעט בכל כנס מדברים באופן מדאיג על עלייה בקרב המשתמשים בסמים. כמו ששמענו כאן, יש יותר סמים ויותר משתמשים בסמים. בני הנוער משתמשים יותר ויותר בסמים וזאת תופעה שצריכה להדאיג אותנו.

אנחנו זוכרים את זוהר ארגוב ז"ל - - -

אגב, ב-12 ביולי אנחנו מעלים את ההצגה של זוהר ארגוב כאן בכנסת.

אני הכרתי אותו, הוא בא לבקר אותי בזמנו בעיריית ירושלים כאשר כיהנתי כסגן ראש העיר, הוא הראה לי את הקלטת שלו. בירכתי אותו וחיזקתי אותו, ראיתי שהאיש צריך הרבה חיזוק על מנת להיגמל מהמצב בו הוא נמצא.

צריך לזכור, כאשר בני הנוער שומעים שחקנים, זמרים ואומנים, הם באים להסתלבט, במובן של למלא את הראש. רוצים למלא את הראש, איך ממלאים את הראש? בכיף, בעישון. זאת אומרת, זה משתלב ביחד. על אחת כמה כאשר בני נוער יודעים ששחקנים מסוימים הם מכורים לסמים. איזה מסר יכול להעביר שחקן כאשר הוא בעצמו מכור לסמים? הוא לא צריך לומר שהוא משתמש בסמים, על העיניים שלו רואים זאת כאשר הן מתגלגלות. אני חלילה וחס לא פוסל את כל הזמרים, יש בודדים שאינם במצב הזה.

אני אומר, לא צריך להעביר את המסר דווקא בבתי הספר, אפשר להעביר את המסר תוך כדי שירה. הנוער בא להסתלבט, להיות ב"סוטול", זאת המילה השגורה בפי בני הנוער, תוך כדי שירה רוצים להיות מושלמים. לאומנים יש תפקיד מאוד חשוב, הם עומדים בראש הפירמידה, בראש האילן, יש משנה מפורשת, שהאומנים עומדים בראש האילן ולכן הם יכולים להשפיע.

אני חושב שאי אפשר להעביר את הנושא דרך אמונה או דרך הקבלה בגלל שבתי ספר רבים לא מאפשרים את המסרים האלה דרך האמונה, הם חוששים אולי מהתחרדות. אז אני אומר, לא דרך הקבלה. בני נוער שאינם רוצים להיכנס לתחום הקבלה, איך נוכל להעביר להם את הדברים בפשט? זאת בעיה.

מצד אחד, השחקנים צריכים להעביר את המסר של חומרת הדברים, את התוצאה הקטלנית בשימוש בסמים. מה יצא לאותם משתמשים, לאן הם הגיעו, לאן הם התדרדרו, הגיעו לדרך ללא מוצא.

הדבר החשוב ביותר הוא נושא השיקום. צריך להבין, כשאין שיקום חוזרים לסמים. כל העבודה הולכת לריק. אתה יכול לגייס הרבה בני נוער, עם כל הרצון הטוב של קבוצה שרוצה להיגמל, היא נגמלת, אבל כאשר היא לא מוצאת עבודה, לא מוצאת תעסוקה, היא חוזרת לסמים. החברה והשעמום סוחטים ואנשים חוזרים לאותו מעגל שבו היו קודם לכן.

אני מברך את האומנים על הרצון שלהם לעזור, שיעבירו היום מסר מאוד חשוב לבני הנוער, שהם שותפים במלחמה והמאבק בסמים.

למה כתוב "ויאבק איש עמו עד עלות השחר"? כי דבר שנמצא במאבק, אין לו סוף. אני רוצה לומר לכם, המאבק הוא דו-צדדי, מצד אחד, כל הארגונים למיניהם נאבקים במלחמה הזאת, אבל מאידך גיסא, אותם סוחרים, אותם מנוולים שכל מאוויים להתעשר בקלות, הם המשווקים את הסמים והם אלה שגורמים נזק כל כך קשה לבני הנוער שלנו. לכן המאבק הוא מאבק של אחד מול אחד.

מדברים כאן היום בנושא גמילה, חשוב להדגיש, אחוז ההצלחה בגמילת בני נוער ומבוגרים הוא לא יותר מ-20%-30%. צריך להבין, אם אתה לא עוסק במניעה כמו שצריך, אתה הפסדת את המלחמה. דבר נוסף, מכור לא מתרפא לעולם, הוא מכור כל חייו, גם אם הוא עבר את הקהילה הטיפולית בהצלחה. לכן, החשיבות היא במעורבות ופעולות המנע של כל מי שנמצא פה.

אני רוצה לתת את רשות הדיבור לאחד מחבריי הטובים, ד"ר אייל מדני, שעושה פעילות ענפה בכל נושא הסמים, מטפל במשוקמים, במכורים לסמים.

אני לא נותן טיפול, אני נותן הסברה. יש לי תוכנית רדיו, גם בטלוויזיה, בערוץ החדש, ב-YES, ערוץ 35, ב-HOT ערוץ 48. דרך התוכנית שלי, מדי יום אני מקבל פניות של בני נוער מכל הארץ, בוגרים שרוצים להיכנס לכפרי גמילה ואני יודע להפנות אותם למקומות הנכונים. לצערי הרב, הנתון שאמר פה חיים מסינג של 20%-30%, אני רוצה לומר לך, היית לארג', הנתונים הם יותר נמוכים, לפחות את מי שאנחנו מכניסים, אולי 5% מצליחים, אם בכלל. נכון אמרת, שמכור נשאר מכור. בהחלט צריך להתמקד בקטע של המניעה.

אני רוצה לברך את חבריי האומנים שהגיעו לכאן היום לאחר מאמץ גדול, יש קשיים מאוד גדולים בכניסה. ננסי ברנדס, שיושב כאן לשמאלי, כמעט מדי שבוע הוא אורח שלי בתוכנית הרדיו, הוא לא היה צריך את הפורום הזה כדי לומר אני עושה, והוא עושה. עצם העובדה שהוא כיבד את חבר הכנסת איוב קרא והגיע לכאן, זה מראה על הנכונות שלו. הוא רץ אתי ומופיע בבתי הספר השונים בארץ. לכל אירוע שאני מקיים, הפקה כזאת או אחרת שאנחנו יוזמים, הוא משתתף יחד עם החברים ועושה את זה עם המון נשמה, בהתנדבות.

נכון שלאומנים, לשחקנים, יש השפעה רבה מאוד.

אני רוצה לציין, אין הרבה רומנים שמתנדבים. זאת מלחמה נגד הגנים, זה קונפליקט פנימי, אני עושה את זה בחינם, כל פעם שמבקשים ממני, יש לי כאבי אולקוס, זה לא קל.

תארו לעצמכם, שבאמצע תוכנית כזאת או אחרת, פתאום הוא משלב את חוש ההומור שלו. הוא יודע לעשות את זה עם המון חן.

נכון אמר ישראל דמידוב, שהמון אומנים משתמשים בסמים. יש כאלה שמכורים לסמים קלים. זאת הפכה לתופעה, אני יודע שהורים עם הילדים מעשנים נרגילה יחד, זה סבבה.

לפני כשבועיים הגיע אליי הביתה בשעה אחת עשרה וחצי בלילה אדם שרואים אותו כל יום בתקשורת, איש כבד תרתי משמע, אדם מאוד מתוקשר, מפאת כבודו אני לא אומר את שמו, ירושלמי, הוא בא עם שחקן מסוים, חבר שלי, אנחנו מתחילים לדבר, רבותיי, איש עם עוצמה אדירה, כשהוא התחיל לדבר הוא בכה כמו ילד, כאילו שהתקרה נפלה עליו. הבן שלו בן 16.5, מעשן גראס, לוקח אקסטות, הבן שלו הפסיק להיות הבן שלו. הוא נכנס ליומן האישי שלו, הוא היה בשוק, הוא היה בהלם. ואז הוא שאל אותי, איך יוצאים מזה. כמובן שידעתי להפנות אותו לגורמים המתאימים שיטפלו בו כי אני בצד הטיפולי לא מטפל.

אני אומר לכם, אין בית ספר ואין מוסד חינוכי שהסמים לא חדרו אליו ובגדול. אין יישוב, אין כפר, אין מושב, אין קיבוץ, שהסמים לא חוגגים שם. זאת הפכה להיות, לא תופעה אלא מגיפה. הגיע הזמן שנתעורר, שמדינת ישראל תתעורר. זה שחברי, חבר הכנסת איוב קרא רוצה לעזור ויש לו המון מוטיבציה, זה בסדר גמור, אבל אם לא ייתנו לוועדה הזאת שיניים, משאבים ותקציבים כדי שהוא יוכל לדחוף ולגבות, לא יהיה לזה משמעות. בעבר התקיים דיון מאוד חשוב, אבל לאחר מכן, כל אחד יוצא לדרכו. ראש הממשלה היקר שלנו יצא עם הצהרה לפני כחצי שנה, שהסמים מהווים איום אסטרטגי על ביטחון ישראל. הוא צדק. כל הכבוד. אני חושב שזה ראש הממשלה הראשון שיוצא עם הצהרה כזאת. זה מאוד חשוב, אבל שימלא את ההצהרה הזאת עם תוכן.

לצערי הרב, מצמצמים את המשאבים ואת התקציבים של הרשות למלחמה בסמים. עוד מעט לא תהיה רשות. זה בעצם הגוף הסטטוטורי של מדינת ישראל, אבל המזל שקמו עוד כמה גופים שעושים, כמו הגברת רות לקט, למרות שהיא פנסיונרית, אני יודע שעכשיו היא מרצה במקומות שונים בארץ, כל הכבוד. רבותיי, אם לא תהיה החלטה מלמעלה, כמו שטיפלו בזמנו בבעיית הנכים וטיפלו בה יפה, שיטפלו בבעיית הסמים במדינת ישראל. קודם כל הסברה. הנוער שלנו הוא נוער חכם.

בשנת 1996 יזמתי את עמותת "כינור דוד", שאני לא חבר בה, אין לי בה שום תפקיד, אבל הקמתי גוף מאוד גדול שמטפל בסמים, אלימות ואלכוהול. בנושא האלכוהול מוביל ד"ר עדי רונן, בנושא האלימות מוביל ד"ר כוכבי, שהיה מנהל בבית-ספר, היתה אצלו דקירה בבית ספר שהפכה לרצח, ואז הוא החליט שהוא פורש מהניהול, מאז הוא רץ בכל בתי הספר עם שחקנים, עם אומנים מהשורה הראשונה לטפל בעניין. רבותיי, כשאנחנו באים לבתי-הספר, אנחנו לא מטיפים לבני הנוער שלנו, יש לנו נוער חכם, זה דור האינטרנט, הם יודעים הכול, אי אפשר להפתיע אותם, אבל במשך כארבע וחצי שעות אנחנו מרגשים אותם, מדברים אליהם בגובה העיניים. זה מסתיים עם הצגה, עם משחקים של השחקנים עם בני הנוער. זה עושה את ההבדל. הם חותמים בהפסקה על עצומה ששרת החינוך ונשיא המדינה חתמו עליה, לא לאלימות ולסמים. בסוף כל שנה אנחנו עורכים אירוע מאוד מרגש בבית הנשיא, הוא מקבל ספר עם כל העצומות. השנה היו למעלה מ-25 אלף בני נוער שחתמו על העצומה. נשיא המדינה שלנו רגיש לבעיה הזאת אבל הוא מתוסכל כמו כולם.

עד לפני כשלוש שנים הייתי סגן אלוף בצבא, בוקר בוקר אנחנו מתעורר, אוסף את כולם, רצים בכל הארץ ומשתדלים להסביר לילדים בגובה העיניים שיש דרך אחרת. אין בית ספר שהילדים לא באים ואומרים, השתמשנו עד היום, אנחנו נפסיק, לא הבנו את גודל הסכנה, אבא שלי נרקומן, אין לנו כסף להכניס אותו לכפר גמילה, וכו' וכו'.

הסיכום הבלתי פורמלי שלי עם ראשי מועצות וראשי ערים, בכל מקום שאנחנו עושים פעילות כזאת, נרקומן ללא כסף נכנס לכפר גמילה. בכפרים האלה גובים הרבה כסף.

אתה מערבב, כפרי גמילה לא עולים כסף, יש כאן את נציג הרווחה, נציג החינוך, קהילות טיפוליות לא עולות כסף, צריך לומר את האמת. כפר איזון זה משהו פרטי, לא מוכר למדינה, זה עניין לתרמילאים בלבד, שם אתה צודק זה כפר פרטי. כל קהילה טיפולית ממוסדת היא חינם על חשבון הביטוח הלאומי.

יש לי חדשות בשבילך, מנכ"ל הרשות, הם מדברים אתי יום יום, לוקחים להם את הפנסיה של המשפחה שלהם, יש עשרות כפרים פרטיים במדינת ישראל כי בכפר בקהילה דורשים מהם להתחיל לעשות בדיקה, לפעמים עד שהוא גומר את הבדיקה, הוא כבר מת ממנת יתר. הם פונים אליי יום יום, על מה אתה מדבר, אל תטעה את האנשים. יום יום פונים אליי. יש כפר מצוין במושב בני-ציון, כפר מעולה, יש בחור בשם אבי שמילוביץ', שהמקום שלו פרטי, גם שם זה עולה כסף, זה עולה בכל מקום, זה עולה הרבה מאוד כסף.

רבותיי, יום יום אני רץ בכל רחבי הארץ עם החברה' הטובים האלה, הם משפיעים על בני הנוער בצורה בלתי רגילה. כשקמה להקה שבטקסטים שלה היא מעודדת את בני הנוער להשתמש בסמים, אנחנו בבעיה. רבותיי, אנחנו בבעיה. ואני מדבר רק על קטע ההסברה. אז אכן לאומנים יש השפעה וצריך להיעזר באומנים האלה בצורה חיובית.

צריך לזכור דבר מאוד חשוב, רבותיי, התקופה היא מאוד קשה, יש אומנים שאין להם לקנות חלב ולחם לבית, אי אפשר לבוא אליהם בפנייה, תתנדבו. אז אומנים שאני מביא לבתי-הספר, אני משלם להם כסף כי זאת מלחמה יום יומית, יום יום הם רצים בכל הארץ. הם לא לוקחים אלפי דולרים, אבל יום יום הם עובדים בתחום הזה.

אנחנו גוף שמוכר על-ידי כל הגופים במדינת ישראל, מאושר על-ידי כולם, הרשות ומשרד החינוך, אבל אנחנו לא מתוקצבים בשקל אחד על-ידי אף אחד. זה קשה. יש לי כאן ילדה מתוקה, היא המפיקה של תוכנית הטלוויזיה שלי והרדיו, היא עוזרת לי בהתנדבות מלאה, אתם חושבים שאני נהנית מזה? באיזשהו מקום אני צריך משאבים כדי לשלם לה כי גם היא בסוף החודש צריכה ללכת למכולת או לקנות מתנה לחבר שלה. זה קשה.

חבר הכנסת איוב קרא, ידידי היקר, אני מבקש ממך, גם לראש הממשלה, דפוק לו על השולחן, אם הדלת סגורה, תיכנס דרך החלון ותגיד לו, יש מצוקה אמיתית במדינת ישראל. שאני לא אדבר עכשיו על הקטע הצבאי, זה עניין נפרד. בשבוע שעבר ישבתי עם קצין חינוך ראשי, בחור מאוד רציני, אילן הררי, שהוא קיבל הנחייה מראש אכ"א, להיכנס לנושא הזה חזק מאוד. לצערי אין יחידה בצבא שהסמים לא חוגגים שם, הם חדרו גם לשם.

אני מברך ומפרגן על היוזמה ועל הישיבה היום. המון תודה בשם הרבה אנשים. אני בטוח איוב, עם האנרגיות שלך ועם המרץ, אתה לא תעצור פה אלא תמשיך הלאה.

אני רוצה לשאול, איך מגיעים אליך, אמרת בהתנדבות ואחרי זה אמרת בתשלום.

לא, אמרתי, אני מתנדב, אבל אני משלם לשחקנים שבאים אתי לבתי-הספר יום יום. אנחנו מופיעים בחוזר מנכ"ל. אני כותב טור ב-75 מקומונים בכל הארץ, תמיד הטלפון שלי מופיע, אנשים יודעים להגיע אליי. מי שרוצה לרשום את הטלפון שלי: 5566400-050. אם מישהו יירצה להתארח בתוכנית שלי, מיכל תרשום אותו ובמשך הזמן נזמין אותו בהמון אהבה. תודה.

אני כנר - - -

הוא לא כנר, הוא אחד הכנרים הטובים ביותר בעולם, הוא מאוד צנוע.

שמעתי כאן את הנציגים השונים, כל החבר'ה שדיברו פה, דיברתם לעניין, אבל דבר אחד היה חסר, אייל אומר שהאומנים עולים כסף, המצב של האומנים היום באמת לא טוב, אבל יש אומנים בעלי שם, לכל אומן כזה יש מעריצים, אפשר לשבת עם יו"ר אמ"י ולסכם לא בצורה חאפרית אלא בצורה מסודרת, יש אומנים שהם מותגים, סלבריטאים שמוכנים ללכת אתך בעניין, הערצה לאומן יכולה לעשות הרבה יותר מאימא או אבא - - -

זאת הסיבה לישיבה כאן היום.

אני רוצה להבין דבר אחד, לאירועים גדולים ולהפקות שאנחנו עושים, האומנים באים בהתנדבות. אבל למערכת החינוך אנחנו מכשירים את האומנים שיידעו להעביר את המסר לפני בני הנוער. אני לא לוקח סתם אומן לבית-הספר, הוא יכול להיות מאוד מוכר אבל אם הוא לא עובר את ההכשרה המתאימה, הוא גם יכול לעשות נזק לפעמים.

אל תשתמש באותם אומנים שיש כלפיהם חשדות שהם משתמשים בסמים. באמ"י יש מספר רב של אומנים מוכרים, גם מהתיאטרון, אל תחלק את זה בקרב 10-20 איש, אתה יכול לחלק את זה בקרב 50-100 אנשים, התועלת תהיה גדולה יותר מאשר עשרה אומנים. תחלק את זה נכון - - -

אתה יודע כמה היושב ראש התאמץ בישיבה קודמת להביא לכאן שחקנים ואומנים ואף אחד לא בא? היום היו צריכים להיות פה עוד אומנים והם לא באו. רבותיי, זה נורא להגיד, אבל קשה להם לצאת מהבית, הם טרודים ביום יום, זה לא פשוט.

סליחה, לקונצרט רגיל שמגיעים אליו בני נוער, אם אותם אומנים מחויבים לעניין, הם מדברים בקונצרטים רגילים על כל מיני דברים, הם יכולים להעביר גם את המסר הזה, בתנאי שיש הכנה מראש, לא צריך לקחת אותם במיוחד למקום מסוים, הם ישנם, באים אליהם.

רעיון מצוין.

אני רוצה לומר לכם, אולי אני קצת שונה, אני אדם שלא מעשן בכלל, לא שותה, לא מתקרב למשקאות חריפים, אין לי שום משיכה לדברים האלה. הרבה אנשים חושבים שעל פי ההתנהגות שלי אני מסטול. אני צריך לשכנע אותם שאני לא, הם אומרים לי, בטוח אתה על סמים, לא יכול להיות שאדם מתנהג ככה והוא לא בהשפעת סמים.

אני הכרתי את זוהר ארגוב ז"ל, במשך שלוש שנים הייתי קרוב אליו, עשיתי לו את כל ההפקות המוזיקליות, היינו חברים, ראיתי מול עיניי איך אדם נופל שנה אחר שנה, מגיע להקלטות עם בקבוקים שיוצאים מהם עשן. היה לי מאוד קשה לראות את התמונה הזאת של אדם שהערכתי אותו כל כך. לפני כשנה היה לי כישלון נוסף עם הבן שלו, מאוד רציתי לשקם אותו, התחלתי לעשות לו תקליט, במשך שש שנים ביקרתי אותו בכלא ניצן, כל כך רציתי לסגור מעגל ולעזור לו - - -

גם שלחת אותו לשיקום ברומניה על חשבונך.

נכון, באמת שלחתי אותו לשיקום ברומניה. אמרתי לו, מה שלא הצלחתי עם אבא שלך, אולי אצליח אתך. אבל נכשלתי. אני רוצה להבהיר לכם, מדובר במחלה קשה מאוד. אמרתי לו, לכל המשתמשים אין שום סיבה לקום בבוקר, לך יש את כל הסיבות לקום ולהילחם. האנשים האלה נמצאים תחת מחלה קשה מאוד.

ד"ר אייל מדני ציין שהתגייסתי אתו לכל הפעילות הזאת, עבודת קודש, אני הולך אתו לכל מקום. אני מוכן לעשות הכל למען העבודה הזאת. ההצעה שלך נהדרת. היינו בהרבה מאוד ישיבות בנושא, גם אייל וגם אני כבר עייפים מדיבורי הסרק וההבטחות, היינו מאוד רוצים לדעת, שמהישיבה הזאת יוצאים עם משהו קונקרטי ביד, שנדע שיש איזשהו כיוון.

אני לא יודע אם יוצא לכם להקשיב לתוכניות של אייל בלילה, אנחנו נפגשים עם אימהות בוכות, ילדים בוכים, טרגדיות שלמות שרק מתפשטות. אנחנו בתחילת התהום, אנחנו חייבים לעצור את זה.

אני מוכן להתגייס לכל משימה אפשרית. אנשים מאוד אוהבים אותי ולא סתם. אני נותן חתימות גם לילדים בני 11, ואם אני יכול להשפיע, אני לא אהסס מלעשות זאת, אני אעשה את כל הדרוש כי הנושא הזה מטריד אותי מאוד.

תודה רבה לננסי ברנדס, תודה לכל האומנים. אני רוצה לסכם את הדיון היום בכמה מילים.

הוועדה פונה לארגון אמ"י להתגייס לטובת המלחמה בנגע הסמים. אנחנו רואים באומני ישראל את הגוף שיכול לסייע לנו רבות במזעור התופעה הזאת.

כמו כן, הוועדה פונה למשרדי הממשלה השונים, בעיקר למשרד החינוך, הרשות למלחמה בסמים, לבוא בדברים עם אמ"י על מנת להקצות אומנים בכל אירוע אפשרי כדי שיעבירו את המסר כנגד התפשטות התופעה הזאת בחברה בישראל.

הוועדה פונה לרשות למלחמה בסמים ומבקשת לתאם את הפעילויות השונות עם המשרדים.



לקראת פתיחת שנת הלימודים הבאה, בכל בית ספר יהיה מתאם בנושא הסברה כנגד התופעה שפשטה בקרב בני הנוער. חשוב לנו, שמשרד החינוך יפעל על מנת לגייס אומנים שהנושא זורם בעורקם כמו ננסי ברנדס, שאומנים יעבירו את המסר בהופעות שלהם, שיעבירו הצהרות כאלה ואחרות כנגד התופעה בקרב בני הנוער. האומנים הם מודל חיקוי והערצה.

אני מודאג מאוד מהנתונים שהועלו כאן, נתונים שנמסרו על-ידי משטרת ישראל ומשרדי הממשלה השונים, כ-70,000 בני נוער משתמשים בסמים. צריך להבין, אנחנו מדברים על קטינים, זה דבר מדהים. לדעתי, רק הסברה נכונה יכולה להביא את הבשורה המיוחלת. אני חושב שהמסרים הכפולים הם מקור הרע של התופעה הזאת. מה עוד שאנחנו מדברים על רוב מוחץ נגד הלגליזציה בנושא הסמים בקרב הבוגרים לפחות. 87% מתנגדים אבסולוטית לשימוש בסמים.

מספר התיקים שנפתחו בשנת 2003, כ-5,000 תיקים, מתוכם 1,400 סחר בסמים, אלה נתונים מאוד מדאיגים לחברה בישראל. יש עלייה של 4.5%, זה משהו שצריך להדליק נורה אדומה. אין מילת קסם, צריך לגייס את כל מי שהעניין הזה אכפת לו על מנת שהחברה הזאת תעמוד חזרה על הרגליים, ממדי התופעה זה דבר שלא היה בעבר, זאת מכת מדינה. לכן כל מי שהעניין אכפת לו, אנחנו מבקשים ממנו לסייע לנו בעניין, לסייע למשרדי הממשלה, בהסברה, במניעה וכו'.

מאחר והישיבה הזאת נועדה לגייס את האומנים לטובת המטרה הזאת, אנחנו מצפים שאמ"י יתגייס לעניין הזה. נקבל גיבוי וחיזוק רציני מאוד במלחמה שלנו שהיא קשה מאין כמותה מבחינה חברתית כלכלית. אני רוצה להודות לכולם ויישר כוח. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:55.