פרוטוקול של ישיבת ועדה

כנסת העשרים

הכנסת



24
הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח
התכנון והבנייה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים
16/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 168
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבנייה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים
יום רביעי, ב' בסיון התשע"ח (16 במאי 2018), שעה 9:30

היערכות ליישום (מעקב) חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4), התשע"ז-2017, (מ/1127) – הלוואות חברתיות.

חברי הוועדה: רחל עזריה – היו"ר

ינון אזולאי

המפקחת על הבנקים, בנק ישראל - ד"ר חדוה בר

הממונה על רשות שוק ההון, משרד האוצר - דורית סלינגר

היועץ המשפטי של רשות שוק ההון, משרד האוצר - ברוך לוברט

סגן בכיר לממונה על שוק ההון, משרד האוצר - יואב גפני

מנהל מחלקת חקיקה, אגף שוק ההון, משרד האוצר - אהוד פמי מוריה

רפרנט מאקרו, אגף תקציבים, משרד האוצר - איציק יצחק דניאל

מנהל מחלקת רישוי סוכנים ויועצים, רשות שוק ההון, משרד האוצר - אלי אלפסי

סגנית מנהל מח' השקעות, רשות ניירות ערך, משרד האוצר - שרה קנדלר

מנהל מערך הרישוי, משרד האוצר - אלעד כהן

מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לילך וגנר

מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לירון מאוטנר לוגסי

הלשכה המשפטית, בנק ישראל - רונן ניסים

מנהלת יחידת הרישוי בפיקוח על הבנקים, בנק ישראל - סימה שפיצר

כלכלנית ביחידת הרישוי בפיקוח על הבנקים, בנק ישראל - נטע רוט רווה

יועץ כלכלי במועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה - נעם גרובר

עו"ד, מנהל לשעבר של מחלקת מיסוי ברשות שוק ההון - בני יונה

עו"ד, יו"ר ארגון חברות הפינטק - איתי ברכה

עו"ד, יועץ משפטי לאיגוד נותני שירותים פיננסיים - אורי גולדמן

סמנכ"לית חברת טריא, חברה למתן שירותי אשראי - ורדה לוסטהויז

מנכ"ל חברת טריא, חברה למתן שירותי אשראי - אייל אלחיאני

מנהלת מידע ניהולי, הבנק הבינלאומי - נירה עיני

ראש תחום רגולציה, איגוד נותני שירותי המטבע - משה בן יעקב

נציגת ארגון לובי 99 - לינור דויטש

מנכ"ל חברת Covercy - דורון כהן

מנהל פיתוח כלכלי, הסוכנות היהודית לארץ ישראל - אמיר שניידרמן

יועץ כלכלי, הסוכנות היהודית לארץ ישראל (המפקח על הבנקים לשעבר) - יואב להמן

נציג איגוד הבנקים - טיבי רבינוביץ

עו"ד, איגוד הבנקים - לבנת קופרשטיין דאש

כלכלן, חברת PLS - רועי קונפינו

עו"ד, מייצג חברות למתן שירותי אשראי וחברות למתן שירותים פיננסיים - יצחק מימון

יועץ בתחום הרגולציה הפיננסית - יאניס רובין

מנכ"ל פנינסולה, חברה למתן שירותי אשראי - מיכה אבני

שדלן/ית (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח בישראל, הבנק הבינלאומי - שגיא אהרון

ורד קירו-זילברמן

אריאלה מלכה

אור שושני


היערכות ליישום (מעקב) חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4), התשע"ז-2017 (מ/1127) – הלוואות חברתיות

בוקר טוב, אני שמחה לפתוח את דיון המעקב בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4), התשע"ז-2017 – הלוואות חברתיות. בוקר טוב לדורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, בוקר טוב לחדוה בר, המפקחת על הבנקים, בוקר טוב לכולם.

החוק עבר לפני שנה ומאז הייתה הרבה מאוד עבודה על ה-MOU, והיו רגעים שזה היה נראה שלא נצליח להגיע להסכמות, אבל אני מאוד שמחה שהייתה התקדמות ואני רוצה לומר שאפו וכל הכבוד, כי אני יודעת כמה מאמצים הושקעו ועל איזה פערים היה צריך לגשר. אני חושבת שהוכח שגם ה-P2P וגם כל גופי האשראי עומדים בראש סדר העדיפויות של הממשלה ושל הכנסת. באמת עשיתם מהלך מאוד משמעותי.

אני אבקש שתציגו את המסמך. מי רוצה להציג את המסמך?

אני אגיד כמה מילים ואחרי זה הצוות שלי ירחיב.

לפני חודש, ב-15 באפריל, הוצאנו הנחיה לבנקים בנושא מדיניות פעילות התאגידים הבנקאיים מול לקוחות מסוג נותני שירותים פיננסיים מוסדרים. המסמך הזה הוא מסמך שהוכן בשיתוף פעולה מלא בין רשות שוק ההון לבין הפיקוח על הבנקים, ישבנו על כל מילה ואנחנו מאוד גאים בתוצאה.

המטרה של המסמך היא להסדיר את הפעילות של כל הגופים. אנחנו התחלנו, בעזרתך ובעזרת הוועדה, בנושא של P2P, והדגש הוא עליהם והם מאוד חשובים, אבל הם אחדים. ובסופו של דבר, די לקראת הסוף דורית ואני קיבלנו החלטה שנרחיב את זה לכל הגופים שהם נותני שירותים פיננסיים מוסדרים, כלומר שמפוקחים על ידי רשות שוק ההון. זו הרחבה מאוד משמעותית וזה יפתח פתח לעוד הרבה גופים לפעול.

כמו שבטח ראיתם המסמך הזה מנחה את הבנקים לפתוח חשבונות לגופים הללו, אלא אם יש סיבה מהותית סבירה שבגינה הם לא יכולים לפתוח. מצד שני הוא משקף שהם גם נדרשים לקבל מסמכים שנוגעים לניהול הסיכונים מהגופים שרוצים לפתוח אצלם חשבון, כדי לוודא שהגוף יודע לנהל סיכונים. זה חשוב כי בסופו של דבר העובדה שגוף פותח חשבון מרובה נהנים בפלטפורמה חושפת גם את הבנק לסיכוני ציות ואיסור הלבנת הון, ולכן הבנק חייב לוודא שאותו גוף מנהל את הסיכונים שלו ושיש לו את כל המסמכים והתהליכים כדי לעשות את זה.

בסוף המסמך גם הרחבנו בצורה מפורשת שזה נוגע ל-P2B, שזו הייתה בקשה של ראש רשות ניירות ערך, ענת גואטה. אני לא איכנס לכל הפרוצדורה שמתוארת פה, אבל חשוב לי לומר כמה דברים. קודם כול, מדובר בתהליך. אנחנו בעצם דרשנו מהבנקים שיכתבו מדיניות תוך 90 יום, עבר חודש מאז, ונשארו עוד חודשיים עד שנקבל את מסמכי המדיניות. דבר שני, יש פה תהליך מהצד של רשות שוק ההון, שצריכים לתת את הרישיונות לגופים האלה, כאשר הבנק יכול לפתוח חשבון רק למי שקיבל היתר להמשך עיסוק או למי שיש לו רישיון מלא, ולפי החוק הוא לא יכול לפתוח למישהו אחר.

עוד נדבך מאוד מרכזי זה צווי איסור הלבנת הון, שעדיין לא קיימים על הגופים האלה בתוקף. הם קריטיים פעמיים: אחת, כדי להסדיר את האחריות של הגופים בניהול סיכוני הציות ואיסור הלבנת הון, ושתיים, ברגע שהצו ייכנס לתוקף אנחנו בפיקוח הבנקים ניתן עוד הקלות לבנקים בכל הנושא של איתור וזיהוי נהנים, וזה יקל גם על הפלטפורמה או הגוף הפיננסי שפתח חשבון. כרגע אנחנו בתהליך בעניין.

כרגע אנחנו שומעים שיש חשבונות שנפתחים, שזה משמח, ויש חשבונות שהם עדיין בפינג-פונג מול הבנקים, כי הם צריכים להמציא מסמכים וכי לחלקם עדיין אין רישיונות וכו'. זה תהליך שאני מקווה שייקח חודשים בודדים, עד שהאבק ישקע, כמו שראינו גם בנושאים אחרים, כמו למשל בנושא הגמ"חים, שראינו שלשני הצדדים לוקח זמן להתכוונן לדרישות החדשות.

אנחנו ביקשנו מחמשת הבנקים הגדולים – שאגב, המסמך מתייחס אליהם – שייתנו לנו נתונים. הנתונים הם בעירבון מוגבל, כי הם נאספו באופן ידני, כי זה לא משהו שיש לגביו דרישת דיווח מוסדרת. אנחנו רואים שבבנקים יש היום יותר מ-110 חברות פינטק שמנהלים להן חשבונות. בנוסף, יש עוד 12 חשבונות של מערכת לתיווך אשראי, בין אם P2P ובין אם P2B, שיש להן כבר חשבון במערכת. בנוסף, יש מאות חשבונות של נותני שירותי מטבע, ובסך הכול יש הרבה שיש להם חשבונות והם מנהלים אותם, ויש עוד כאלה שהם בתהליך, שאולי נשמע פה את חלקם. אז נשמע ונתייחס.

תודה. דורית, בבקשה.

אני גם חושבת שנעשתה עבודה רבה בנושא הזה, בעידוד הוועדה הזאת ואת בראשה. כמו שחדוה אמרה, אנחנו הרחבנו את זה בעצם לכל מי שיש לו רישיון והוא מורשה לעסוק. רשות שוק ההון שלמה עם זה לגמרי. אנחנו כבר נתנו תשובה לכל המקטעים באשר הם של אותם שירותים שיקבלו רישיון – אם זה רישיון להמשך עיסוק ואם זה רישיון חדש.

אנחנו מתמודדים עם עומס לא פשוט. אני אגיד שבבקשות לרישיון למתן אשראי עד היום הוגשו כ-1,150 בקשות, ומתוכן ל-950 בקשות הוצא כבר המשך עיסוק והם ממשיכים לעבוד כרגיל, 100 בקשות הן חדשות, שזה הולך לאט יותר, ויש עוד בקשות שלא הגישו את החומרים בזמן שאושר להם ולכן זה מתנהל בקצב איטי יותר.

אני רוצה להגיד שאנחנו דחינו כמה בקשות. יש בקשה אחת שהגיעה לבית משפט. בקשה כזאת שמגיעה לבית משפט גוזלת מאיתנו משאבים רבים. זה לגיטימי כמובן, אבל זה רק מראה שהתהליכים הם לא אינסטנט. הם גם לא היה מיועדים להיות כאלה, כי חלק מהמטרה של החוק הזה היא לאפשר לגורמים לעבוד בצורה לגלית, באווירה של שוק שמתנהל בצורה נכונה ואין לו תדמית שלילית. לכן הבחינות צריכות להיות בהתאם לחוק ובהתאם לנהלים שקבענו לעצמנו. ולכן, כמה ששכללנו את המערכת ובנינו מערכת ממוחשבת להגשת המידע ומענה לשאלות שעולות, אני עדיין אומרת לא לצפות שאפשר יהיה לסיים את כל הדברים, את כל הבקשות החדשות, בפרקי זמן מאוד קצרים. אנחנו בוחנים כל הזמן את העבודה שלנו ומנסים להאיץ אותה, כדי לסיים גם את הבקשות החדשות בפרקי זמן קצרים יותר.

בד בבד אנחנו שבועיים לפני כניסת הפיקוח על... אנחנו מתמודדים כבר עם בקשות של נותני שירותים פיננסיים, מטבע. רק כדי לסבר את האוזן, אנחנו נתנו התראות לשוק... מבחינת נותני שירותי אשראי, קיבלנו 1,000 בקשות ואנחנו חושבים שיש עוד יותר עוסקים מזה. אנחנו מאוד מתעניינים, מבחינת הלבנת הון וכל הנושאים האלה, מי הם אותם גופים שלא הגישו עדיין בקשות. אבל זה כבר פרק אחר מהפעילות שלנו.

לגבי נותני שירותים פיננסיים הפצנו מייל שמודיע על הנהלים החדשים, ובאגרה ששולמה כתבנו שהיא לחמישה חודשים ולכן הם צריכים להגיש בקשה. כלומר, נתנו כמה התראות כדי שהגופים יהיו מוכנים להזרים את הבקשות למערכת, כדי לקבל לפחות המשך עיסוק לאותם אלה שכבר פועלים. עד היום הוגשו כ-500 בקשות, חלקן לא סופיות, כלומר כ-200 מהן בשלבי טיוטה והם לא השלימו את התהליך. יש מתוכן 80 בקשות חדשות של גורמים שלא עסקו לפני כן בנושא. 60 נשלחו למשטרה כדי לדעת אם קיים בהן איזשהו מידע שיגרום לנו לא לתת את הרישיון.

במאמר מוסגר אני אגיד שאנחנו עובדים יחד עם משטרת ישראל על איזשהו הליך כדי שנוכל לקבל מידע בצורה ברורה יותר, מידית יותר - - -

לגבי מה? לגבי המעמד של הגופים?

זה לא רק הרישום הפלילי, אנחנו מנסים לראות אם אנחנו מקבלים גם מעבר לרישום הפלילי.

מבחינת הלבנת הון?

מבחינת עבירות שונות. אני אומרת לפרוטוקול, בעיניי גורמים שנוגעים בכסף הם גורמים שצריכים להיות נקיים לגמרי מכל עבירה, מכל ספק ומכל נושא, ולכן איפה שיהיה ספק – לא יהיה ספק. אני אומרת את זה חד וחלק. לכן אנחנו מנסים לבנות את ערוצי העבודה כך שהם ייכנסו לנו בצורה חלקה, ויש הבעת נכונות לשתף פעולה בנושא הזה.

לגבי צווי הלבנת הון, ה-P2P יגיעו בשבועות הקרובים לשר - - -

הוא צריך לעבור אישור עד יוני.

אתמול שלחנו את זה לנַסָּחוּת משרד המשפטים.

ברוך, תן לי לוחות זמנים של זה.

אני רק אומר שבדיון שהיה פה שבוע שעבר ביקשנו בסיכום הדיון לקבל פרטים, כי בעצם אם זה לא עובר אז אנחנו בבעיה.

באנו מוכנים.

הטיוטה של צו איסור הלבנת הון הופצה להערות הציבור ואנחנו קיבלנו את הערות הציבור, הטמענו אותן, וכרגע יש תהליך שבמסגרתו הצו עבר, רק אתמול, למחלקת נסחות במשרד המשפטים, ולאחר מכן הוא יעבור לשר האוצר, שצריך להתייעץ עם שרת המשפטים והשר לביטחון פנים, ולאחר מכן הוא יעבור לכנסת לוועדת חוקה לאישור. אנחנו עושים את כל המאמץ - - -

זה נשמע כמו פרוצדורה ארוכה מאוד.

זו פרוצדורה שהחוק מחייב אותנו, ואנחנו עושים את כל המאמץ לעשות את זה בהקדם האפשרי.

ומה קורה אם זה לא עובר עד תחילת יוני?

לא, אנחנו מדברים על ה-P2P, שזה פלטפורמות שכבר נכנסו לפיקוח ב-1 בפברואר.

ומה לגבי צו האיסור על הלבנת הון?

לגבי צו איסור הלבנת הון על נותני שירותים בנכס פיננסי – זה עדיין בעבודה אצלנו ואנחנו מקווים שבימים הקרובים נפיץ את זה להערות הציבור.

אנחנו לא מקווים, אנחנו צריכים מידע ואנחנו צריכים לדעת לאן אנחנו מתקדמים. כי אם אנחנו לא עומדים בכללים אז מה יגידו אזובי הקיר? איך אנחנו פותרים את זה?

אנחנו עושים מאמץ לפרסם את צו איסור הלבנת הון לנותני שירותים בנכס פיננסי מאוד מאוד בקרוב. אנחנו עושים מאמץ נוכח, בין השאר, הדיונים בוועדה הזאת והלחץ האמיתי להוציא את הצו הזה, מכל הסיבות שתוארו עכשיו על ידי שתי המפקחות. אני לא יודע לומר כמה ימים, אבל אני יודע לומר שזה בעדיפות גבוהה מאוד - - -

זה כבר בביצוע.

אני פשוט לא רוצה לתת יום מדויק - - -

אולי לא יום, אבל תנו איזשהו מידע - - -

אני חושבת שאפשר להגיד שזה יהיה בשבועות הקרובים.

חד-משמעית.

חד-משמעית.

כלומר, זה יגיע לוועדת החוקה בשבועות הקרובים.

לא, לא, ממש לא. אנחנו נוציא את זה - - -

אה, זה יצא רק להערות הציבור בשבועות הקרובים?

כן.

זה גם לא כל כך בשליטתנו, אנחנו עובדים עם הנסחות ואנחנו ננסה להאיץ את זה. אני מקווה מאוד להוציא את זה לציבור בהקדם.

אני שמחה לשמוע שזה יוצא לציבור - - -

מה שכן, כרגע אנחנו בוחנים איזשהו פתרון ביניים, שלפיו במסגרת אותם אישורים שאנחנו נותנים להמשך עיסוק אנחנו נחייב את הגופים להמשיך ולקיים את הוראות הצו הנוכחי, גם אם הצו החדש יתעכב לאחר 1 ביוני.

כדי לא ליצור חלל לאותם אלה שממשיכים בעיסוק.

אוקיי, אבל אני מציעה שאת הארכה תעשו מוגבלת בזמן, כדי שזה לא יהפוך עכשיו - - -

לאף אחד מאיתנו אין אינטרס שזה יקרה, הרי צו הלבנת ההון הנוכחי לא מתאים לעולם הקיים, לא מצד העוסקים ולא מצדנו, ולכן אנחנו לא רוצים להשאיר אותו.

נכון, אני מסכימה לגמרי. אז אני שמחה לשמוע את שלוש הבשורות, ואנחנו נמשיך לעקוב ולוודא שהדברים אכן יקרו. אני גם מאוד שמחה לשמוע את האמירה שברור שמה שיש עכשיו הוא לא מותאם למציאות. אני מסכימה לגמרי שמי שעוסק בכספים צריך להיות נקי מאה אחוז. החשש של הבנקים מהלבנת הון גורם לזה שהם מחמירים הרבה יותר ממה שצריך, וככל שאנחנו נהיה בהירים יותר וככל שהממשלה תהיה בהירה יותר ותגדיר כללים ברורים יותר, זה יהיה לטובת כולם. ובכללים הברורים, מי שלא בסדר לא ייהנה מהאפשרות. שיהיה ברור, ברגע שהכללים ייכנסו לתוקף תתחיל הבחנה מאוד ברורה בין מי שבסדר ומי שלא בסדר. מי שבסדר, כל השערים ייפתחו עבורו, ומי שלא בסדר – לא יקבל. זה תמיד איזשהו רגע מורכב, אבל זו השאיפה שלנו, כי כרגע בגלל החשש יותר מדי אנשים משלמים מחיר שלא מגיע להם לשלם אותו.

רציתי לשאול לגבי הרישיונות, זמן הרישיונות.

אנחנו בוחנים את עצמנו. אנחנו מנסים לצמצם את הזמן - - -

כמה זמן זה לוקח היום בממוצע?

זה מאוד תלוי בחומרים. לפעמים לא כל החומרים מגיעים ואז אתה מבקש שוב וכו'. אספקת המידע היא לא תמיד מלאה. אבל מרגע שיש לנו את כל המידע של החברה, לדעתי זה כבר תהליך מהיר.

אני רוצה לחזור בקצרה על הדברים שהממונה אמרה בתחילת הדיון וגם להגיד שוב איפה אנחנו עומדים מבחינת התהליכים אצלנו. תראו, יש שני סגמנטים של רישיונות שמעניינים את הוועדה כעת. הראשון הוא זה שנכנס עכשיו ביוני, כלומר, כל אותם 1,000 או יותר גורמים שיפנו אלינו החל מיוני כי החוק משתנה לגביהם ועכשיו הם צריכים רישיון כי הם נותני שירותים בנכס פיננסי. החלק השני זה מה שנכנס בדיוק לפני שנה, ביוני 2017, כל אותם נותני שירותי אשראי.

אני אתחיל לגבי נכס פיננסי, זה הכי פשוט. לגבי נכס פיננסי נערכנו היטב. אנחנו פנינו מבעוד מועד, כבר בנובמבר, לכל הגופים לגבי הצורך בקבלת רישיון החל מיוני 2018. בדצמבר, כשחידשנו את רישום הנש"ם, חידשנו אותו רק לחמישה חודשים וגם התשלום היה רק לחמישה חודשים. במרץ, שזה יותר מוקדם מהשנה הקודמת, העלינו כבר מערכת לאוויר, ובתחילת מאי שלחנו התראות לכולם. והתוצאות הן תוצאות חיוביות מבחינתנו, כי הגישו סדר גודל של 500. עכשיו, כשיש בערך עוד שבועיים ומוגשות הרבה מאוד בקשות מדי יום... 500 כבר הגישו ואנחנו מדברים על בין 1,000 ל-1,500 שצריכים להגיש, ומתוכם אנחנו נותנים אישור המשך עיסוק בקצב מאוד מאוד גבוה. נתנו אישור המשך עיסוק כבר לסדר גודל של 120, וכמו שדורית אמרה, אלה שלא קיבלו זה כאלה שאי אפשר לתת להם אישור המשך העיסוק כי הם עוסקים חדשים וצריך לתת להם רישיונות, או כאלה שזה פשוט טיוטה במערכת מנקודת מבטם. הסגמנט הזה הוא סגמנט שאנחנו מטפלים בו היטב ומקדישים לו הרבה מאוד מאמצים. פה אנחנו נערכנו מבעוד מועד ואנחנו לא צופים שיהיה קושי.

עכשיו, לגבי החלק של נותני - - -

אבל מה פרק הזמן? אתה מספר את מה שאתם עושים, אבל אני שואלת גם מהזווית של הצד השני. כמה זמן אתה צופה?

אני לא בטוח כמה - - -

יואב, אני חושבת שעדיף שאנשים ידעו מה הצפי לזמן שייקח עד שהם יקבלו אישור המשך עיסוק או רישיון, גם אם הוא קצת יותר ארוך ממה שהיינו רוצים, כי זה מאפשר לאנשים לתכנן קדימה. פשוט הגיעו אנשים וסיפרו שתשעה חודשים הם מנסים, ואז הרבה פעמים הכסף אוזל וכו'. לעומת זאת, כשאתה יודע מה התהליך אז אתה גם יודע לתכנן. לכן אני חושבת שכדאי שתהיה כמה שיותר ודאות. מכיוון שמדובר בתהליך חדש, אני חושבת שאחד הדברים הכי חשובים זה ידע וודאות. ככל שהמידע יותר נתון לציבור וככל שיש יותר ודאות, או לפחות צפי של פרקי זמן – זה מקל.

אז אני רוצה להשלים. פרקי הזמן לגבי נכס פיננסי זה ימים בודדים, זה המצב. הם מגישים עכשיו בקשות במאות, ואנחנו כבר נתנו מאות אישורי המשך עיסוק.

עכשיו, יש נושא אחר שאנחנו מדברים עליו, שזה נותני שירותי אשראי. גם פה – 950 מתוך 1,150 קיבלו אישור המשך עיסוק והם יכולים לפעול.

אוקיי, אבל חוץ מזה - - -

ה-200 האחרים, כמו שאמרה הממונה - - -

לא, אני שואלת לגבי הרישיון עצמו.

קודם כול, מי שיש לו אישור המשך עיסוק יכול לעבוד. לגבי הרישיון של אלה שלא יכולים לעבוד ומחכים לרישיון כדי להתחיל לעבוד – זה לקח לנו לא מעט זמן, ועכשיו אנחנו מקדישים לזה הרבה מאוד משאבים וזמן ניהול כדי לשפר את הדבר הזה, כמו שאמרה הממונה.

חברת הכנסת עזריה, אני רוצה להגיד עוד משהו. גם אנחנו בתהליכי לימוד. אני אומרת בכנות לכל הנוכחים פה: גם אנחנו בתהליכי לימוד, ואנחנו גם עם כוח אדם מוגבל. אנחנו הרחבנו את המשאבים בעניין הזה, אבל אנחנו גם מסיקים מסקנות מתהליכים קודמים. כלומר, אנחנו מסתכלים אחורה ובונים קדימה. המשך עיסוק הוא פתרון זמני, קל לנו לתת אותו ביומיים, אבל בסופו של יום אנחנו נצטרך לתת רישיון לכל הגופים האלה, שזה מאות גופים. ולכן בוודאי שיש לנו אינטרס לעשות את זה מהר, ואין לנו שום מטרה להיכנס פה לאיזשהו פלונטר, אף אחד לא נהנה ממצב כזה. לכן אני מתנצלת מראש בפני כל הנוכחים כאן, ולכן גם קשה לנו להגיד כמה זמן זה ייקח, אבל אנחנו בהחלט מנסים, גם בשבילנו, לבנות תהליכים עם לוחות זמנים מסוימים, כדי שאנשים ידעו למה הם צריכים להתכוונן בעבודה השוטפת שלהם.

אז מתי תהיה לכם תשובה לגבי פרקי הזמן?

כמו שיואב אמר, בעניין נותני שירותים פיננסיים אנחנו מסיקים מסקנות של התהליך שהיה בעניין נותני שירותי אשראי. הייתה לנו דילמה במה להתמקד קודם – בלתת את הרישיונות לאלה שכבר עובדים בעסק או לטפל קודם בעסקים חדשים. כי מדובר אצלנו באותו צוות. הייתה לנו דילמה בנושא, ושינינו את דעתנו. בהתחלה החלטנו להתחיל לרוץ על העסקים הקיימים ולתת להם רישיון מלא, אבל אז אמרנו, אוקיי, אבל כבר יש להם אישור המשך עיסוק, אז בואו נלך על העסקים החדשים, כדי שיוכלו להיכנס מהר יותר לשוק. כך שגם בינינו לבין עצמנו אנחנו בוחנים מהי הדרך הנכונה, ותבינו, זה עסק דינמי, אנחנו מקבלים כל הזמן החלטות בהתאם לתוצרים ולעומס הבקשות שיש מכל סוג.

אני רוצה להוסיף משהו קונקרטי לשאלתך. זה לקח הרבה זמן יחסית, מהסיבות שהממונה ציינה. אגב, היא אמנם ציינה את זה, אבל אני רוצה להדגיש: אנחנו גם דחינו 30 בקשות, ודחייה של בקשה שותה משאבי זמן רבים. עכשיו אנחנו עובדים על ייעול של התהליך, ועד תום הרבעון השלישי של השנה הזאת אני מניח שאנחנו נוכל לבוא עם לוחות זמנים ברורים – אנחנו רוצים שזה יהיה ברמה של חודשים – לרישיון. אבל אני אומר פה שאנחנו עובדים על זה עכשיו, זה משהו שאנחנו מקדישים לו משאבים, ובתום הרבעון השלישי אנחנו נוכל לדווח לוועדה גם מה עשינו וגם באיזה לוחות זמנים אנחנו עומדים. אבל לזרוק עכשיו נתונים סתם - - -

לא, לא צריך.

אבל אין ספק שאנחנו במגמת שיפור.

מי רוצה להציג את המסמך?

אני סימה שפיצר, מנהלת יחידת הרישוי והפיקוח על הבנקים. כמו שהמפקחת אמרה, המטרה של החוזר היא להבטיח ולעגן את התנאים של שני הצדדים – גם הבנקים וגם הגופים הפיננסיים המוסדרים שבאמצעותם יינתנו השירותים ופתיחת החשבון. ברור לנו לחלוטין שפתיחת החשבון היא קריטית לעצם התנהלותו של הגוף הפיננסי, ומצד שני הסיכונים של הגופים האלה מייצרים סיכונים מאוד משמעותיים גם למערכת הבנקאית, כולל גם חשיפות שהן לא במסגרת הדין הישראלי, חשיפות בין-לאומיות לחלוטין שלא ניתנות לגידור, סיכונים חוצי גבולות – גם בתחום של איסור הלבנת הון, גם בתחומים של הגנת הפרטיות ועוד ועוד סיכונים.

גם חשוב שהגופים הפיננסיים יבינו שאם הם עומדים לייצר סיכון משמעותי, כגון איזשהו סיכון נזילות משמעותי, שבין לילה החשבון קורס ומעמיד את כל האנשים שהשקיעו שם כספים בפני שוקת שבורה – הבנק לא רוצה להיתפס כמי שישמש ככיס עמוק רק בגלל שהוא פתח את החשבון. הבנק גם מבקש הסברים על סיכונים אחרים, לאו דווקא רק בתחום הלבנת הון. אנחנו חושבים שנכון שהבנק ישאל את השאלות האלה, כי אנחנו לא רוצים להביא לפגיעה בבנק ולא במשקיעים.

איזה משקיעים?

כל הציבור מחזיק בכספי הפנסיה שלו את מניות הבנקים למשל - - -

את מתכוונת למשקיעים בגופים הפיננסיים?

סימה, עזבי את זה, לא נתחיל דיון עכשיו. תנסי לסיים את זה כמה שיותר מהר, כי ב-11:00 אנחנו הופכים לדלעת.

בסדר גמור. אז עם ההתפתחות של החדשנות הטכנולוגית, שהובילה להתפתחות מאוד משמעותית בהתפתחות של הגופים האלה, אנחנו עדים להרבה גופים חדשים כאלה, אנחנו בהחלט מברכים על כך, וכפיקוח על הבנקים אנחנו בהחלט רוצים לסייע להתנהלות של הגופים האלה.

מרבית הגופים הם גופים לגיטימיים ואנחנו חושבים שלא צריכה להיות בעיה בפתיחת חשבון עבורם, ואנחנו הוצאנו הנחיות שיאפשרו לתאגידים הבנקאיים לתת שירות וגם לחייב אותם לתת את השירות. זאת המטרה של החוזר.

לעניין החוזר, מדובר על גופים פיננסיים מוסדרים, שיפוקחו או על ידי רשות שוק ההון או על ידי רשות ניירות ערך.

ככל שהצווים ייכנסו לתוקף והרישיונות יהיו רישיונות סופיים, זה יוסיף לוודאות של המערכת הבנקאית בתהליך פתיחת החשבון, מכיוון שתהיה אחריות ברורה וישירה של הגופים האלה על קיום הסיכונים בתחום איסור הלבנת הון. למשל, איסור הלבנת הון יוכלו לדווח על הלקוחות שלהם את הדיווחים הנדרשים, החובות בתחום "הכר את הלקוח" יהיו מעוגנים וכו' וכו'. בעצם הצווים האלה מייצרים איזשהו אקו-סיסטם שמפחית את הסיכון מהמערכת הבנקאית, ואנחנו בהחלט גם כתבנו בחוזר שלנו התייחסות לכך שברגע שהצווים ייכנסו לתוקפם אנחנו גם ניתן הקלות מתאימות לגופים.

אנחנו חייבנו את חמשת הבנקים הגדולים – זאת הייתה החלטה שלנו – להתחייב לתהליך הזה. זה לא אומר שבנקים אחרים לא יוכלו לבחור לתת שירותים כאלה, ואז הם כמובן ייכנסו לגדר החוזר והחובות שבו. אבל מלכתחילה בעינינו מי שצריך לספק את החובות האלה הם חמשת הבנקים הגדולים.

חייבנו את חמשת הבנקים הגדולים להעביר אלינו, לפיקוח על הבנקים, בתוך 90 ימים מסמך מדיניות שיכלול התייחסות לחובה לפתיחת חשבון, את התנאים לניהול החשבון, ובמקרה שהם חושבים שמתעוררות עילות לאי-מתן שירות או פתיחת חשבון, ביקשנו לקבל רשימה של הטעמים הסבירים לכך. קבענו גם לוחות זמנים תוך כמה זמן על הבנקים לתת הסדר.

אנחנו חייבים להסביר משהו. גם בבנק עצמו מתקיים תהליך, וזה תהליך לא פשוט. יש את הפקיד בסניף, שהוא זה שרואה מולו איזשהו קושי או דילמה והוא נדרש לקבל החלטות בעניין הזה. אבל לפי ההוראות שלנו לא הוא זה שאמור להחליט אם לסרב לתת שירות או לתת שירות, אלא הוא צריך, בשרשרת ניהולית, להעביר את ההחלטות לקצין הציות האזורי, וקצין הציות האזורי מעביר את זה לקצין הציות הראשי – וזה דבר שלוקח זמן, ומכאן לוחות הזמנים שאנחנו קבענו. השיקולים הם לא שיקולים פשוטים, ונדרשת פה הבנה מצד שני הגופים – גם מצד הבנק, שנאלץ לעמוד במדדים האלה ולהשיב בפרק הזמן ולא להיעלם לגוף הפיננסי, וגם מצד הגופים הפיננסיים, שצריכים גם הם להבין את התהליך הזה.

בכל מקרה, בחוזר עצמו עיגנו את ההתחייבות שלנו כפיקוח על הבנקים שבמידה ולא יתקבל מענה, יפנו אלינו. ואכן הרבה גופים כאלה פונים אלינו ואנחנו משתדלים לתת מענה כמיטב יכולתנו.

בנהלים ובמדיניות עצמם ייכללו גם המידעים שהבנק יבקש מהגופים הפיננסיים, לרבות הסברים על אופי הלקוח, סוג הפעילות וכו'. צריך להבין למה הבנקים מבקשים את המידע הזה. הסיבה היא שהבנקים מחויבים לנטר את הפעילות בחשבונות. גם כאשר הגוף מפוקח, עדיין באחריות הבנקים, לפי הכללים הבין-לאומיים ולפי ההוראות ולפי הדין בישראל, לנטר את הפעילות בחשבון.

ולכן ככל שהגוף הפיננסי ישתף יותר פעולה ויסביר מה סוג הפעילות ואופי הפעילות שמתנהלת בחשבון וייתן דוגמאות, אז לבנק יהיה יותר קל לנטר אותו. וכשתהיה פעילות חריגה אז הבנק יפנה לגוף הפיננסי להסבר, וככל שהגוף הפיננסי יסביר את הסיבה לפעילות החריגה וככל ששיתוף הפעולה יהיה יותר טוב, יהיה יותר קל לשני הצדדים לעבור את המהמורות האלה. כי כבר היום, כמו שהמפקחת הזכירה קודם, יש 12 גופי P2P ו-P2B שמנהלים חשבונות במערכת, יש מאות חברות פינטק, יש מאות חברות של נותני שירותי אשראי שפעילים וגם מאות חשבונות של נותני שירותי מטבע שמנהלים פעילות בחשבונות הבנקים ויש להם גישה למערכת הבנקאית ולמערכת התשלומים. ולכן ככל ששיתוף הפעולה יהיה טוב יותר ושני הצדדים יבינו ששיתוף הפעולה הוא נדרש, כך ייטב לכולם.

בחוזר גם קבענו שהטעמים ייבחנו ויאושרו בפיקוח על הבנקים, בהתייעצות עם רשות שוק ההון, כמו שעד היום שיתפנו פעולה בנושאים האלה.

עוד נקודה היא הנושא של חשבונות מרובי נהנים, שהוא באמת אתגר מאוד משמעותי למערכת הבנקאית. היום יש בנקים שמנהלים חשבונות עם אלפי נהנים בחשבון. מדובר בקושי טכנולוגי עצום, בקושי בקרתי עצום, ויש בזה גם מגבלות שקופצות על הבנק עצמו בכל מיני בדיקות, כמו למשל במימון טרור, שיש שמות שדומים לשמות שמופיעים ברשימות מימון טרור, שבמקרה כזה לפי החוק החשבון מיד צריך להיחסם.

ויש פה עוד כמה קשיים טכנולוגיים, וככל שהצווים ייכנסו יותר מהר לתוקף, ההקלות ישפיעו דרמטית על זמן התגובה של המערכת הבנקאית. אני רואה פה את לילך וגנר ממשרד המשפטים מהנהנת ומסכימה. הם בהחלט מבינים עד כמה האחריות על הבנקים לא ניתנת להסרה. הבנקים עדיין מחויבים לכללים האלה ולסביבה של הניהול.

כמו שאמרנו, ככל שהצווים ייכנסו יותר מהר לתוקף ההקלות יהיו משמעותיות ויוכלו להקל בחשבונות מרובי נהנים.

על רקע המקרים שהתעוררו פה גם הכנסנו את החובה של הבנק להתריע ולהסביר, במידת האפשר ומבלי לפגוע בהוראות כל דין, בטרם נקיטת פעולות בחשבון על הכוונה לעשות כן, כדי שהצד השני ידע שעומדים לנקוט בפעולות בחשבון. גם חייבנו את המערכת למסור גילוי מלא אודות עלויות הניהול של החשבון, מדדי ביצוע, פעילות כגון ימי עבודה מרביים לביצוע הוראות תשלום וכו'. זהו לדעתי.

תודה. אני מתנצלת, אני צריכה לעשות הפסקה של שתי דקות, יש לי בעיה בוועדת הכנסת.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:23 ונתחדשה בשעה 10:29.)

אני מתנצלת על העיכוב, הכול בא על מקומו בשלום. יש פה לא מעט אנשים שביקשו לדבר, אז אני איאלץ להגביל כל דובר לשתי דקות, כי אני רוצה גם לתת למפקחת על הבנקים להגיב. נפתח ביו"ר איגוד חברות האשראי, מיכה אבני. בבקשה.

תודה רבה. קודם כול, אני מודה לכם ומברך על העבודה המקצועית שנעשית בוועדה וברשויות ביישום החוק הזה, ואנחנו כמובן מברכים על זה ומשתפים פעולה. אבל יש תחושה שבטכנוקרטיה של הדבר אנחנו קצת שכחנו את המהות. המהות של הרפורמה זה לייצר משק אשראי תחרותי. כל אחת מהחברות פה קמה בבוקר כדי ליצור תחרות בבנקים, על מנת להיטיב עם הצרכן ולהביא לצמיחה במשק. ושני הדרייברים העיקריים ליצירת תחרות זה לא הרישוי, אלא זה יצירת מקורות אשראי והשקיפות לגבי התמחור בבנקים ברמת המאקרו וברמת המיקרו.

מה שאנחנו מבקשים – וברור שאין לזה זמן היום – זה שעכשיו, אחרי שיצרנו תשתית יפה לרישוי, נקיים דיון נוסף כדי להתחיל לדבר על איך ממשיכים לכיוון של יצירת מקורות אשראי ושקיפות במערכת הבנקאית לגבי עמלות לקוחות ברמת הפרט ובנתוני מאקרו לגבי פילוח התעשיות.

בסדר, יהיו לנו עוד דיונים ואני מתארת לעצמי שנגיע גם לזה. רועי קונפינו, חברת PLS, בבקשה.

בוקר טוב, אני רועי, מחברת PLS. אנחנו אחת החברות הראשונות שקיבלו רישיון תחת החוק החדש להסדרת שירותים פיננסיים. אנחנו עושים מוצר שמאפשר להורים להעביר כסף לילדים ולילדים לקנות בבתי עסק שרלוונטיים עבורם.

בגדול אני מאוד מבין את המקום שהבנקים נמצאים בו ואני רוצה להגיד מה אני חושב שצריכים לעשות לטווח הרחוק כדי לפתור את זה. בסוף, אם חברה קיבלה רישיון מטעם רשות שוק ההון, המדינה צריכה להסתכל עליה כחברה שיכולה להתמודד לבד עם ציות. זה אומר שצריך, ברמת החקיקה או באיזשהו אופן, לפטור את הבנקים מהעול הזה. זה אומר שמי שיקבל רישיון – האחריות היא עליו. כלומר, אם אנחנו נעשה פשלה אז אותנו תעלו על המוקד, ושזו לא תהיה בעיה של הבנקים. ככה אני חושב שיהיה הרבה יותר פשוט לכולנו להתנהל, כי היום הבנקים מרגישים, בצדק, שהם לוקחים על עצמם סיכון כמעט בלתי סביר כשהם נותנים לנו חשבון. אנחנו למשל הצלחנו, אחרי שעשינו שמיניות באוויר, לפתוח חשבון אחד, בבנק אחד. ופנינו לכולם. ושוב, אני לא אומר את זה כביקורת על הבנקים, אני מבין אותם, ולכן חייבים לייצר פה משהו שיעביר את האחריות עלינו.

ברמה היותר קונקרטית וקרובה, הבעיה המהותית שעדיין יש, גם למי שהצליח לפתוח חשבון, זה חשבונות נאמנות, או יותר נכון, חשבונות מרובי נהנים. בסוף, רוב החברות החדשות האלה יצטרכו להתנהל כמו חברת ביטוח או גוף מוסדי שמנהל אלפי ואולי עשרות אלפי אנשים בתוך חשבון אחד. כיום הרגולציה קובעת שאנחנו צריכים לדווח על כל בן אדם, וזה מאוד מקשה על הבנקים ולכן הם לא כל כך מאפשרים לנו לעשות את זה. תודה.

מצוין. משה בן יעקב, בבקשה.

אני משה בן יעקב, מאיגוד נותני שירותים פיננסיים. אני רוצה לשאול לגבי נותני שירותי אשראי. כבר יש צו בתוקף אבל אין שום הקלה בהתנהלות הבסיסית, בשירותים הבסיסיים, שאנחנו מקבלים בבנקים. אם יש לנו צו ואנחנו גופים מפוקחים, אני לא מבין למה אנחנו לא יכולים לקבל שירותים בסיסיים, כמו העברות באינטרנט ללקוחות שלנו, להתנהל עם פנקס צ'קים בעסק שלנו או לקבל כרטיס אשראי כדי לשלם על ציוד משרדי שאנחנו קונים למשרד. אני גם לא מבין למה אנחנו מקוטלגים באופן אישי אם אנחנו מחזיקים בכובע של נותני שירותי אשראי – למה אנחנו לא יכולים לקבל משכנתא לרכישת דירה פרטית ולמה אנחנו לא יכולים לפתוח חשבון גם לעסק אחר שאנחנו מקימים שלא קשור לנתינת שירותי אשראי.

אני אבקש התייחסות אחר כך, אבל חדוה, את מכירה את הדברים האלה?

האמת שלא. לגבי משכנתא אין, ולא תהיה, חובה מבחינת הפיקוח על הבנקים לתת אשראי לשום גוף. הבנק חייב לבדוק האם יש לו נוחות במתן אשראי ולעשות את החיתום, ואנחנו לא מחייבים אותו לגבי זה. לגבי הנושאים האחרים – אני לא מכירה את זה. סימה, את מכירה?

זה עלה בדיון האחרון, בשבוע האחרון.

אוקיי, אז אתה אמרת לגבי אשראי ומשכנתא. ומה עוד?

במסמך מדברים הרבה על עניין פתיחת חשבון. יש כאלה שכבר צלחו את המשוכה הזאת, אבל גם כשיש לנו חשבון אנחנו לא יכולים להתנהל. איך אני יכול לתת שירות אשראי אם אני לא יכול למסור ללקוח שלי את הכסף בהעברה בנקאית? אני צריך לשלוח פקס בבוקר, גם אם זו העברת זהב, ומבצעים את זה רבע שעה לפני סגירת הסניף, כי הם דוחים את כל ההעברות לסוף היום. כך שללקוח אין אפילו ודאות שהוא בסופו של דבר יקבל את הכסף. לפעמים הוא מקבל את זה אחרי יום העסקים. ככה אנחנו לא יכולים לעבוד, מדובר בשירותים בסיסיים. עוד דוגמה: הגבלה של משיכת מזומן; מצד אחד אתם לא נותנים לנו לעשות העברות בנקאיות, ומצד שני אתם אומרים לנו לא למשוך הרבה מזומן בבוקר. יש אפילו בנקים שאפשרו לי למשוך כסף רק פעמיים בשבוע. וככה אנחנו באמת לא יכולים לעבוד, זה משהו בסיסי. או למשל אני רוצה לקנות דפים למשרד אבל אין לי כרטיס אשראי. אני צריך לרדת לסניף של "אופיס דיפו" ולשלם במזומן עבור ציוד כזה.

תודה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה.

אני מפנה את השאלה שלי גם לגופים הפיננסיים ואולי גם למשרד המשפטים. לצערנו ידוע שבשוק הזה נמצאים גם גורמים שהם לא הכי ישרים, בלשון המעטה. מה אתם עושים על מנת להוציא את הגורמים האלה ומה אתם עושים על מנת למנוע שהם לא ייכנסו לשוק הזה?

אתה פונה אלינו? כי עם כל הכבוד - - -

לא, לא, לא, אנחנו לא פותחים את זה עכשיו.

השאלה פתוחה ואני מפנה אותה למשרד המשפטים.

חבר הכנסת ינון אזולאי, אנחנו נעשה דיון על זה, כי זו באמת אחת הבעיות שיש לנו, היכולת לעשות את ההבחנה. רק שתדע, פנו אליי עוד חברי כנסת, גם מהמגזר הערבי, כי שם זה אחד האתגרים שהם מתמודדים איתו, ואנחנו נקיים על זה דיון עם המשטרה, אבל זה לא לעכשיו. אבל תודה, זו שאלה חשובה. הדובר הבא, איגוד נותני שירותי מטבע, עורך דין אורי גולדמן.

משה מהאיגוד כבר דיבר, אבל אני רוצה להוסיף דבר קטן. את הישיבה שאנחנו עושים היום ושעשינו שבוע שעבר – האיגוד צפה אותן כבר לפני שנה, וכבר ישבנו עם הפיקוח על הבנקים והעלינו את הבעיות האלה. זאת אומרת שזה כבר קיים בידיעה. ולמה אני אומר את זה? כי היום אומרים, הנה, אוטוטו יש צו על נותני שירות פיננסי, אלא שה"אוטוטו" הזה היה כבר לפני שנה, בנותני שירותי אשראי.

אני מבינה אותך, אבל באמת נאמרו פה התחייבויות לפרוטוקול ולוועדה, ואני חייבת לומר שיש פה מאמץ אמיתי להתמודד עם האתגר. ובוא נשים את הקלפים על השולחן: זה באמת אתגר. אני חושבת שכולם מכירים בזה. ולכן אני חושבת שדווקא יש פה התקדמות משמעותית.

ועוד הערה. עלה פה הנושא שהצו עוד לא נכנס לתוקף, ויהיה פה איזה אתגר נוסף: איך בעצם מקבלים משהו שהוא לא בתוקף חוקי דרך הוראה של גוף הפיקוח. אולי צריך לעשות הוראת שעה. זה משהו שהעלו היום וזה דווקא יכול להיות מעניין. תודה.

תודה. יואב להמן, בבקשה.

קודם כול גילוי נאות מהיר: אני מייעץ לסוכנות היהודית ואני עכשיו מייעץ גם למקים חברת נותן אשראי. הוא לא שלח אותי ולא יודע שאני פה, ואני מדבר כאן בשם הסוכנות ובשמי.

אני מתנצל על זה שאני קצת מקלקל את החגיגה, אבל כמפקח על הבנקים לשעבר אני חושב שהנוסח של החוזר הזה, של המכתב הזה, הוא נוסח שבעצם עלול לעשות את הפעולה ההפוכה. כאשר הייתה פעילות מסוכנת לבנקים ואנחנו בפיקוח על הבנקים – אני עדיין חי את החוויה של הפיקוח – רצינו לצנן אותה אם לא להרוג אותה, שלחנו לבנקים מכתב שאומר, תבדקו את כל הסיכונים שיש בזה, תקבעו מדיניות, תחשבו טוב-טוב אם זה נכון לכם ותתנהלו בזהירות מרבית ביום-יום. זה היה אחד האמצעים למתן ולהרגיע ולהכניס קצת חול בגלגלים של נושאים שהייתה בבנקים התלהבות יתר לגביהם. למשל, אשראי לרכישת ניירות ערך, אשראי לענף הנדל"ן, אשראי לטייקונים.

הפיקוח על הבנקים והממונה בעצם מטילים אחריות כבדה על הבנקים בניהול החשבונות. על פי חוק הבנקאות (שירות ללקוח), צריך לפתוח את החשבון אלא אם יש סיבה לסירוב סביר, בעוד שפה בעצם אומרים שכל רשימת הקניות הזו היא סירוב סביר. ויותר מזה, בעצם מפילים על הבנקים להיות הזרוע הארוכה של הממונה על שוק ההון בפיקוח על נותני השירותים - - -

טוב, אנחנו צריכים להתקדם, אבל אני רק אומר שאם עד היום המצב היה שהכול היה עובד כמו שצריך ואפשר היה לפתוח חשבונות בקלות, אז הייתי נוטה להסכים לטענה שלך שמסמך כזה רק עוצר. אבל כיוון שהמצב היום הוא שהכול היה פרוץ לגמרי, אני חושבת שהמסמך הזה מכווין לכיוון הנכון, ואני חושבת שכשנעשה את המהלך של צווי איסור הלבנת הון ועוד רעיונות שעלו פה, וככל שאנחנו נהיה ברורים יותר לגבי מי לגיטימי ומי לא, אז הבנקים לא יוכלו להמשיך להשתמש בזה.

אם יורשה לי להשלים, אני מסכים איתך שאם - - -

אני גם אגיד לך עוד משהו: אנחנו לא הולכים להיעלם. זאת אומרת, אם הבנקים יעשו עניינים אז הדיונים פה בנושא יימשכו. אנחנו לא הולכים להיעלם.

רחל, הייתי בסרט הזה בנושא של תחרות בבנקים בתחום הביטוח הנלווה למשכנתא. את השחיטה, או את השחיקה, של הפעילים בתחום הזה הם עשו בשטח, ברמת השטח. ולכן הפתרונות שדיברו עליהם פה – זה באמת לא הוגן לבקש מהבנקים לקחת עליהם את הסיכון. ולכן צריך להעביר את האחריות למפקח עליהם. דרך אגב, קופות גמל, חברות ביטוח, מעבירות מיליארדים, בהמון טרנסקציות של מאות אלפים ומיליונים, להמון אנשים, ואף בנק לא בא ובודק להם את מדיניות איסור הלבנת הון בתוך חברת הביטוח. אף בנק לא נדרש לבדוק את הדברים האלה. ולכן צריך לפטור את הבנקים מהעניין הזה, ואז לחייב אותם שזו לא תהיה עילה לסירוב סביר.

אני מסכימה איתך ואני חושבת שזה אחד הכיוונים - - -

אולי נשמע את משרד המשפטים. אני מאוד תומכת בכיוון הזה של הגדרת אחריות.

לפני זה יש לנו עוד כמה דוברים קצרים. עורך דין יצחק מימון, בבקשה.

תודה, גברתי. דבריי מופנים כלפי הרגולטוריות המכובדות פה. דבר ראשון, בנקים אינם מכבדים את אישורי המשך העיסוק, או בשמם היותר נכון, האישורים על הגשת בקשה. הם לא מכבדים את זה.

דבר שני, דובר פה על מסמך המדיניות שחמשת הבנקים הגדולים צריכים להגיש. ואני שואל את המפקחת על הבנקים לגבי בנקים שאני יודע שכבר הגישו בעבר מסמכי מדיניות בנוגע לאופן שבו הוא מטפלים בנותני שירותי מטבע. הם נהנו מהסעיף בחוק שקובע שעצם הגשת הבקשה מבלי לקבל תגובה של המפקחת שווה לאישור של המפקחת למדיניות. זאת אומרת, לבנקים האלה יש כיום מדיניות של הדרה של נותני שירותי מטבע שאושרה לכאורה על ידי המפקחת.

דבר שלישי, לגבי צו איסור הלבנת הון. אני הערתי בדיון של שבוע שעבר על העובדה שלא יהיה לנו צו ב-1 ביוני. עכשיו, אני רוצה שהרגולטוריות שיושבות פה היום יפתרו כבר היום את החשש שאנחנו נוחזק כבני ערובה ב-1 ביוני. לא יכול להיות שמשהו שרובץ לפתחה של המדינה, שידעה ש-1 ביוני 2018 יגיע אבל לא עשתה את מה שהייתה צריכה לעשות, וזאת למרות שכבר היינו בדיון בוועדת חוקה ויכולנו להעביר שני חוקים במקביל - - -

עזוב, זה חלב שנשפך. מה הבקשה?

שלא ייתכן שב-1 ביוני... זה מצטרף לנקודה הראשונה. הבנקים לא מכבדים אישורי המשך עיסוק, וב-1 ביוני הם יגידו: אתה, בכלל אין לך צו, ולכן הסיכון שלך להלבנת הון הוא בלתי נתפס, כי אתה בכלל לא מנוהל.

אתם צריכים להגיע לכנסת בשביל לחדש את הצו?

כן.

לוועדת החוקה?

כן.

אז אני מאחלת לכם בהצלחה...

זה צו של האוצר בהתייעצות עם שרת המשפטים ו - - -

לא, אבל אני שואלת אם בזמן הביניים אתם יכולים להאריך את הצו?

לגבי פתרון הביניים שאנחנו בוחנים, אנחנו בוחנים פתרון שנמצא במגרש שלנו, שבו אישורי המשך עיסוק אנחנו לא מאריכים, אלא אנחנו למעשה בוחנים את הפתרון שיחייב בפועל את הגופים להמשיך ולהתנהל לפי הצו הקיים.

יש לנו שבועיים בעצם.

אבל מה עם הבנקים? הבנקים צריכים להבין את זה, לא הגופים.

אני רק אגיד שחוק שירותים פיננסיים מוסדרים מוחק את הפרק בחוק איסור הלבנת הון שקשור לנש"מים ב-1 ביוני. זאת אומרת שאם לא מתקנים את החוק הזה אז כל הרגולציה שעל פי חוק איסור הלבנת הון, מתה. ולכן צודק עורך דין מימון בזה שהוא אומר שמ-1 ביוני הם יוצאים מרגולציה ותיווצר לאקונה. זה קרה לנו לגבי נותני שירותי אשראי, שהרגולציה נכנסה לתוקף ב-1 ביוני שנה שעבר ולא היה צו, והצו עבר רק במרץ, והוא נכנס לתוקף באופן הדרגתי כך שלגבי ותיקים הוא ייכנס לתוקף בספטמבר ולגבי חדשים במרץ.

מה צריך לעשות כדי לתקן את החוק - - -

צריך לתקן את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), ולדחות את הכניסה לתוקף של החלק הזה, אחרת - - -

אתם בממשלה מתכננים לתקן את החוק?

לא. שוב, הפתרונות של תיקון הצו או תיקון החקיקה הראשית - - -

אתם רוצים שאני אגיש את זה בהצעת חוק פרטית ונבקש פטור מחובת הנחה?

זה בסמכות שר האוצר לדחות את - - -

שר האוצר יכול לדחות? אני לא מצליחה להבין. משרד המשפטים - - -

שוב אני אומר, לתקן חקיקה ראשית ולתקן את הצו זה עניין של לוחות זמנים של שבועות או חודשים - - -

אני העברתי את הארכת חופשת לידה בשלושה שבועות מטרומית עד קריאה שלישית.

אבל אנחנו מנסים לתת פתרון - - -

שנייה, מה אומר משרד המשפטים?

מבחינתנו כל פתרון שישאיר בתוקף את הרגולציה בנושא הלבנת הון יהיה מקובל עלינו.

שר האוצר יכול לעשות את זה?

כן.

לפי חוק שירותים פיננסיים מוסדרים הוא יכול. הוא יכול למחוק את הוראת השעה - - -

לא צריך חקיקה בשביל זה.

לא, צריך חקיקה ראשית.

לא, זה לא נכון, גברתי. בסמכות שר האוצר לדחות את יום התחילה המאוחר של החוק - - -

שנייה. אני מבקשת שתבדקו את זה, בסדר?

אגב, זה מה שביקשנו בנושא האשראי, דחיית תוקף, אבל בסופו של דבר הצו כבר עבר וייכנס לתוקף הדרגתית. אבל צריך לזכור שכל עוד אין רגולציה של הלבנת הון שהיא בתוקף, הבנקים לא יוכלו לתת את ההקלות שסימה דיברה עליהם. וגם אם הצו יצליח לצלוח את הכול ולעבור במהרה, עדיין - - -

סליחה, אני קוראת: "השר, באישור ועדת כספים, רשאי לדחות בצו את המועדים האמורים בסעיף (א) או (ב) אם מצא כי הדחייה דרושה לשם היערכות ליישום ההוראות". זה בדיוק המצב שלנו. אז אנחנו צריכים ששר האוצר יחתום על הצו ונביא אותו לוועדת הכספים?

הנושא שאתם קוראים פה הוא דחייה של תחילת החוק, הוא לא רלוונטי לצו איסור הלבנת הון, שהוא מכוח חוק איסור הלבנת הון.

החוק מוחק את כל הפרק הזה, ולכן אם מאריכים את הוראת השעה, אז - - -

אז לא מוחקים.

כולנו רוצים למצוא פתרון - - -

ויש לכם פתרון?

אנחנו נלבן את זה.

טוב, אז אתם בממשלה תלבנו את זה ואני מבקשת שתעדכנו אותנו ממש בימים הקרובים.

הרי כוונה יש לנו, אנחנו רוצים למצוא את הפתרון המהיר ביותר.

והטוב ביותר.

אנחנו לא עמדנו בלוחות הזמנים, בסדר? אמרנו את זה. אבל אנחנו כן רוצים למצוא פתרון - - -

גברתי, אני יכול להמשיך?

אני אתן לך, אבל אנחנו מנסים לפתור את הבעיות. חשוב שכל מי שבא ידבר, אבל יותר חשוב שנפתור את הבעיות.

אז אתם בממשלה תחפשו את הפתרון בימים הקרובים. אבל אתם צריכים ללבן את הדברים ביניכם. יצחק, בבקשה.

יש שני פתרונות לתאונה הרגולטורית הזאת - - -

לא, אנחנו לא דנים עכשיו בזה, אנחנו ניתן לממשלה לייצר את הפתרונות.

אז אני מבקש מהרגולטוריות המכובדות פה: המפקחת על הבנקים נותנת הוראות לבנקים בנוגע להתמודדות וההחלה של סיכוני הלבנת הון על חשבונות של נותני שירותי מטבע. המדינה פרסמה שנותני שירותי מטבע הם עסקים בסיכון כמעט הגבוה ביותר שיש במשק. עכשיו, יש תאונה שנוצרת יום-יום בין ההנחיות של המפקחת על הבנקים לבין הוראות חוק איסור הלבנת הון. במסגרת יישום ההוראות של הגברת, הבנקים דורשים מסמכים ובכלל זה מסמכים ואסמכתאות שנוגעים לפעולות שמתבצעות על ידי העסקים, כאשר במסירה של המסמכים האלה יש משום גילוי פרטים על העסקאות ועל פרטי הזיהוי של הלקוחות שלנו. סעיף 31א לחוק איסור הלבנת הון - - -

אדוני, תקשיב, אנחנו לא יכולים, יש לנו עשר דקות לסיים את הדיון.

אבל בדיוק בשביל זה אנחנו פה, גברתי.

לא, אבל אדוני - - -

אני אסביר לך למה - - -

לא, תודה, בוא נעצור פה, תודה. יש לנו עוד הרבה דוברים ואמרנו שתי דקות לדובר.

יש לי עוד נקודה, אפשר להעלות אותה?

בעשר שניות. בבקשה.

לגבי בקשות חדשות הייתה פה התייחסות של רשות שוק ההון. אני רוצה להעמיד את הדברים על דיוקם. לתת אישור המשך עיסוק או אישור על הגשת בקשה לוקח עשר שניות, לא צריך יותר מזה, זה כל מה שהמחוקק ביקש לעשות. לעומת זאת, לדון בבקשה זה כבר לדון בעניין מהותי. מונחות בפני הממונה בקשות של חברות חדשות שאין שם שום דבר לבדוק חוץ מאשר את הפרסונות של מגישי הבקשה. יש בקשות כאלה שמונחות למעלה מחצי שנה – שבעה ושמונה חדשים.

נכון, נכון, הדבר הזה מובן. תודה.

אז לבוא ולהגיד היום שזה לוקח זמן זה - - -

תודה רבה. עורך דין איתי ברכה, יו"ר איגוד חברות הפינטק. דקה, בבקשה.

אני חושב שהרבה מהדיון פה התמקד מאוד בנושא של איסור הלבנת הון והצווים, ואין כמעט שיח בנושא של סיכוני מסים. הבנקים הרי חשופים גם לדברים האלה, ואנחנו שומעים את זה לא מעט, את כל הנושא של FATCA ו-CRS וניכוי מס במקור, ואין פה איזשהו נציג מרשות המסים שאפילו נותן התייחסות. הבנקים אומרים שהאחריות עליהם, וכשפונים לרשות המסים ומבקשים אישורים פרטניים לחברות על פטור מניכוי מס במקור, לא ממש מקבלים את זה.

הבנתי, יפה.

נקודה שנייה, אני חושב שכדאי לבוא ולהגדיר על מי האחריות. כי אם חברת פינטק באה ואומרת שהיא לצורכי FATCA רשומה כמוסד פיננסי מול האמריקאים - - -

אז אתה אומר גם בזה בעצם להגדיר אחריות.

תורידו את האחריות.

נקודה קצרה נוספת. לגבי כל הנושא הזה של הפרשנות של חוק איסור הלבנת הון – אין היום לרשות איסור הלבנת הון איזשהו גוף בדומה לרשות המסים, שיכול לתת פרשנות מסוימת. כי הבנקים מפרשים את זה בצורה מאוד רחבה בעוד שהחברות מפרשות את זה אחרת, כאשר גם עם חוות דעת זה לא מתקבל. כך שהשאלה היא מי אחראי לפסוק אם מדובר בהלבנת הון או לא.

על זה בדיוק הדיון. תודה. לינור, בבקשה.

אני עורכת דין לינור דויטש, מלובי 99. קודם כול ברכות על ההתקדמות. כל הזמן שמענו את סימה מדברת על הנושא של הטרור, ואני מבינה את הקושי, אבל עדיין אני חושבת שלא מצאנו פתרון... נכון לעכשיו הפלטפורמות שבאות – ביום-יום הפקידות שולחת לקוחות הביתה. הם מאבדים המון לקוחות והמון עסקאות בגלל שלא מכירים אותם ולא יודעים מי הם. בשטח לא מכירים אותם. לכן צריך לוודא שהנהלת הבנקים תוריד בפועל, גם לסניפים וגם לרמת השטח, את ההוראה לעבוד איתם. כי קשה להעריך כמה כסף זה עולה להם וכמה הם לא יכולים להתרומם.

סימה אמרה שיש קושי של טרור. אז צריך להגדיר ימי תגובה, להגיד כמה זמן, לא להשאיר את זה באוויר. אוקיי, אתם חושדים שיש משהו לא בסדר? אז תוך 24 שעות אתם מחויבים להעביר לגוף את ההודעה שאתם חושדים שיש משהו לא בסדר, כדי שיהיה להם בכלל את הידע שזה מה שקורה ושהם יוכלו להגיב. כי היום פשוט חושדים, מעבירים את זה ל - - -

בסדר, זה מה שאמרנו, שצריכים שהם יהיו בהירים יותר.

זה מאוד חשוב. וגם צריך להוסיף סנקציות. כבוד המפקחת, אני חושבת שעצם העובדה שהוצאתם הוראות לגבי דברים שהבנקים צריכים לעשות אבל אין שום סנקציות אם הם לא עושים, גורמת להם להמשיך להתנהל ביד מאוד רכה על הנושא. אני חושבת שבלי שוט אמיתי לא נראה פה התקדמות, לצערי. תודה.

תודה. ורדה, בבקשה.

שלום, אני ורדה מטריא P2P. ראשית, אני די שותפה למה שיואב אמר. אני לא מרגישה שזו חגיגה גדולה, למרות שזה יפה ששתי הרשויות הסכימו ביניהן. סך הכול זה סעיף שקיים בחוק ממילא.

עכשיו, אני רוצה להצביע על דבר אחד שאנחנו מתלוננים עליו. אני שנתיים כאן, ואנחנו מגישים תלונות ולא מקבלים תשובות, זה מתאייד. עכשיו, כל פעם שיש פה ישיבה אומרים תתלוננו. אז אני עושה את זה. הגשתי רשימת תלונות על דברים כמו אלה שלינור דיברה עליהם. מה שקורה בבנקים זה לא שלא מעבירים הוראות של לקוחות, לא מבצעים. לא נראה לי שזה שירות לקוחות. בא לקוח, רוצה להעביר כסף לטריא, אומרים לו: לא יודעים מי אלה, תביא לנו הסכם נאמנות, תביא לנו הסכם עם טריא. הם לא יודעים מה זה. עכשיו, אני מקבלת את זה שהמסע עובר מהפקיד למנהל הסניף ולכל מיני אנשים, אבל אפילו את זה הם לא עושים. אני לא יודעת אם זה ברמת הפקידים או מישהו אחר, אבל זה גם לא כל כך מעניין אותי. עכשיו הגשתי תלונה שיעמידו לדין, שיקנסו את הבנקים על זה שהם לא מבצעים ולא נותנים תשובות במועד. מדובר גם בלקוחות יחידים, כבר לא מדובר רק בהתעללות בפלטפורמות. זה פשוט הרמה הכי נמוכה של מתן שירות לקוחות.

תודה רבה. אני מבקשת לשמוע התייחסות.

אני חושבת שהנושא המרכזי הוא צווי האיסור על הלבנת הון. ואני בטוחה שהמפקח על הבנקים לשעבר והיועצת המשפטית של בנק ישראל לשעבר מבינים שכל עוד אין צו אז בוודאי אין אחריות על הגוף עצמו, הוא לא מדווח. כשיש פעילות חריגה אין לו את הסמכות ואת היכולת לדווח עליה. מכאן שבמצב הזה האחריות היא בהגדרה על הבנק, ומכאן הקשיים. ולכן אני בטוחה שאתם מבינים - - -

אבל כשיהיה - - -

סליחה, אדוני, אנחנו לא מתחילים פינג-פונג. חדוה, תדברי אליי בבקשה.

זה בסיסי שזה יהיה, זה הדבר הקריטי כדי שאפשר יהיה לעבוד יותר בקלות, ואז גם ניתן הקלות שבמסגרתן הן לא יידרשו לאסמכתאות על כל אחד מהנהנים בחשבון. אתם ודאי מכירים את הנושא הזה, ולכן קצת הופתעתי מההערות שלכם. אבל זה לדעתי נושא מפתח, שיוריד משמעותית את ה - - -

את חושבת שזה גם עניין של העברות בנקאיות? של שימוש באינטרנט?

כן. אמרו פה אנשים בצורה ברורה – ואני מסכימה איתם – שלא יכול להיות שהאחריות תהיה על הבנק, שבעצם מארח את החשבון הזה. לכן חייבים להגדיר את האחריות בצורה ברורה. ההגדרה הראשונה של האחריות היא דרך הצו. הצו מגדיר שהאחריות עוברת קודם כול בפלטפורמת ה-P2P, בנותן שירותי האשראי, בנותן שירותי המטבע, זה אל"ף-בי"ת של איסור הלבנת הון. ברגע שזה יהיה, אני לא בטוחה שגם זה יספיק. כי עדיין רשות איסור הלבנת הון ומשרד המשפטים מתעקשים שהאחריות היא גם על הבנק, למרות האחריות שיש על המעגל הראשון. כך שאני בטוחה שברגע שיהיו צווים תהיה הקלה, אבל האם זה יפתור לחלוטין את הבעיה? אנחנו נצטרך לראות, אבל כנראה שלא.

בנוסף, כפי שאנחנו יודעים וגם נכתב בדוח של אבי ליכט, יש גורמים עברייניים בחלק מהמקומות. כמובן לא כולם כאלה, וככלל אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהגופים הם לגיטימיים, אבל הגורמים העברייניים מכתימים את השם של התעשייה ומקשים על העבודה, ומחייבים בדיקות מעמיקות, ולא סתם רשות שוק ההון והמפקחת עליה מעבירים את הדברים למשטרה כאשר יש דברים שנדרש לבדוק אותם לעומק. ולכן ההערה של חבר הכנסת הייתה מאוד רלוונטית. כי ראינו את זה גם בתעשיות אחרות – מספיק שיש כמה תפוחים רקובים בסל בשביל להכתים את כל השאר.

אבל התפקיד שלנו זה לייצר את ההבחנה בין התפוחים הרקובים לשאר.

נכון, אז זה בדיוק מה שעושה רשות שוק ההון. היא עושה תהליך מוסדר של בדיקה, פונה לרשויות ולמשטרה, וזה בדיוק כדי לנפות את אלה שהם לא. ועדיין נשאר הנושא של הצו והדיווחים.

לסיכום, כמו שאמרת, יש פה תהליך, יש פה התקדמות, ובשונה מהפקח על הבנקים לשעבר, שכנראה לא רצה לאפשר את הדברים האלה, לנו יש כוונה אמיתית לאפשר את הדו-קיום הזה, ואנחנו פשוט צריכים שהכלים והחקיקה והצווים יתמכו בזה.

אני רוצה לשאול מה מבחינתך הסנקציות על בנק שלא יעמוד בתנאים.

ברגע שתהיה.

לא, אני שואלת על עכשיו, לגבי המסמך.

אני רונן ניסים, מהלשכה המשפטית של בנק ישראל. אפשר להטיל סנקציה על בנק שלא מקיים הוראה של המפקח על הבנקים, לא מתקן ליקוי - - -

- - -

חוק הבנקאות (שירות ללקוח) כן נותן סמכות. יש סמכות בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) להטיל עיצום כספי על בנק שלא מתקן ליקוי לפי הוראת המפקח על הבנקים.

אני כן רוצה לשאול את משרד המשפטים לגבי לפטור את הבנקים, כלומר להעביר את האחריות לחברות עצמן.

אני אסביר. הבנקים כפופים לצו איסור הלבנת הון, ולא יינתן להם פטור מצו איסור הלבנת הון. מה שכן, כאשר הגופים יהיו מפוקחים בעניין הלבנת הון – וכשאני אומרת מפוקחים אני מתכוונת לצו בתוקף לגביהם, ולא שהצו הגיע להכנסת או אפילו עבר אישור ועדת חוקה, אלא שהוא כבר בתוקף לגבי הגופים הקונקרטיים האלה – אז יהיו כל ההקלות שסימה תיארה, מאחר שבנושא כמו למשל הצהרת נהנה, ברגע שיש הצהרה על הנהנה אצל אותו גוף פיננסי וזה מפוקח על ידי רשות שוק ההון, אז בוודאי שזה יוצר הקלות מבחינת פתיחת חשבונות בנק אצל הבנקים עצמם.

אבל צריך להבין שהבנק כפוף לצו איסור הלבנת הון ולבנק אין פטור – וגם הסטנדרטיים הבין-לאומיים לא פוטרים בנקים בעולם – בגין זה שהלקוחות הם גופים פיננסיים.

אבל יש לנו צו 15 שנה, זה לא שבפעם הראשונה יש צו איסור הלבנת הון.

זמננו תם, אני רוצה לסכם. קודם כול, אני מעריכה ומוקירה את העבודה שנעשתה. אני יודעת שנשמעו קולות שמפקפקים, אבל אני חושבת שהייתה התקדמות מאוד משמעותית, אנחנו רואים אותה לאורך השנה ומשהו האחרונות, ואני חושבת שיש פה פריצת דרך אבל גם עוד הרבה עבודה. אנחנו נצטרך לייצר פתרון ל-1 ביוני. אני מבקשת שתחזרו אליי עם פתרון ונדאג שהדברים יקרו כמה שיותר מהר, כדי לא לייצר פער.

לגבי צו איסור הלבנת הון הרחב אנחנו נצטרך להבין איך הדברים מתקדמים. זה באחריות משרד המשפטים, נכון?

לא, זה שר האוצר.

יש פה גם עניין עם רשות המסים, מה שאיתי ציין. אנחנו נזמין אותם לישיבה.

אנחנו נעשה ישיבה אחת שתהיה בנושא שלגביו פנו אליי חברי כנסת, העניין של "התפוחים הרקובים", שתהיה עם המשטרה; ונעשה עוד ישיבה בהמשך כדי להתעדכן איפה הדברים מתקדמים. אם לא נצטרך ישיבה לפני 1 ביוני, אם תהיה תשובה והדברים יובהרו, אנחנו נודיע לכולם ונוודא שהדברים ברורים ואז נהיה פטורים מהישיבה הזו.

אני שמחה מאוד על הישיבה הזו, אני מודה לכולם, תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.