ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-13OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 609

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, ט"ז באייר התשע"ח (01 במאי 2018), שעה 11:22

הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשע"ח-2018

הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

יעקב אשר – מ"מ היו"ר

יעל כהן-פארן

לאה פדידה

ג'מעה אזברגה

סעיד אלחרומי

יואב בן צור

דב חנין

ענת אסרף - מפקחת ארצית על הבחירות, משרד הפנים

בינה רונן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

רון אלמוג - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

ד"ר יצחק בקר - הלשכה המשפטית, משרד מבקר המדינה

עמי ברקוביץ - עו"ד, משרד המשפטים

מעין ספיבק - רפרנטית פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

ניר ברטל - ראש ענף ביטוח כללי, משרד האוצר

איזבלה קרקיס - מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות

גדעון מזור - מנהל מחוז מרכז, המשרד להגנת הסביבה

נטע דרורי - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

מאיר שטרית - שר וחבר כנסת לשעבר, המרכז האקדמי רופין

מירה סלומון - עו"ד, היועצת המשפטית, מרכז השלטון המקומי

שמואל שפט - עו"ד, ראש צוות חקיקה, עיריית ירושלים

יוגב שרביט - פעיל מקומי

שי בנימיני - פעיל מקומי

מורן ישראל - יו"ר מפלגת "זה מקומי"

גלעד קרן

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים

הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשע"ח-2018

שלום. מצטער על העיכוב שנבע מעיכוב הדיון הקודם. הבנתי שנמצאים אתנו אורחים מהמרכז האקדמי רופין. אני שמח שאתם כאן. תודה.

אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשע"ח-2018. יש לנו חוק שחשוב לקדם אותו. אני לא אומר שכל דבר יעבור כמו שהוא. כמובן שאנחנו נתייחס לתוכן כפי שהוא אבל הכוונה לקדם את סיום החקיקה כדי שיהיה רלוונטי לבחירות המקומיות הקרבות שיתקיימו ב-30 באוקטובר.

שלום מאיר שטרית. שמח לראות אותך אתנו.

ננסה לראות את כל הנושאים האלה. אני מציע שיציגו את הצעת החוק, לאחר מכן נתחיל להקריא אותה ונראה היכן יש בעיות והיכן אין בעיות.

מישהו מחברי הכנסת רוצה להתייחס לפני שאנחנו מתחילים בהקראה?

כמה משפטים. קודם כל, תודה כבוד היושב ראש. אנחנו כמובן מברכים על נוכחות החברים כאן. הנקודה שקשורה לרשימה של ראש רשות שאם הוא לא עובר את אחוז החסימה, הוא לא נכנס כחבר מועצה, הוא צריך לחזור ולהתמודד בבחירות חוזרות. אני חושב שזה עוול נוראי למועמד עצמו. כולנו יודעים שלהתמודד ברשות מקומית ולנצח ברשות מקומית ואחר כך בגלל שהוא לא נבחר למליאת המועצה, הוא צריך לחזור שוב – זה לא הגיוני.

שמת על זה את הנקודה. נדבר על זה.

אני שם את הנקודה ואחר כך אפשר לפתח את הרעיון.

אני מבין שהשר לשעבר מאיר שטרית, אתה יושב ראש התחום של המרכז האקדמי רופין.

מדיניות ניהול ואסטרטגיה.

עכשיו זה מסתדר. חשבתי שיש לך עניין מיוחד בדיון הספציפי הזה. כמובן כולנו שמחים שאתה כאן אתנו וגם הסטודנטים והמרצים.

אני מצטרף למה שאמר ידידי חבר הכנסת סעיד אלחרומי. זה דבר לא הגיוני. אם הוא הצליח – אז כן, ואם לא – פותחים את זה. גם אם הוא זכה ב-80 אחוזים או ב-75 אחוזים מתושבי העיר, עכשיו לוקחים את כל העיר לבחירות. משהו לא מובן כאן.

ננסה להבין את זה.

נקודה נוספת. בתוך הסעיפים יש סעיף שמתייחס לכך שאם מנהלה בחירות ראה שאחת הוועדות יש בה בעיות כאלה ואחרות והיא מתפקדת לא נכון, הוא רשאי לפזר אותה, שזה בסדר, אבל הוא רשאי למנות את חברי הוועדה. זאת אומרת, עכשיו הוא הופך להיות הממנה של חברי הוועדה.

במקום לקבל רשימה מהמפלגה.

כן. הוא יכול לפזר אותה ולהגיד למפלגות לשלוח אנשים אחרים. לא לקחת את הדבר הזה מהמפלגות.

אלה שתי נקודות שאני בגדול מעלה ונדבר עליהן.

נמצא כאן גם חבר הכנסת ג'מעה אזברגה וחברת הכנסת לאה פדידה. תודה לכם.

אנחנו נשמע את הצגת החוק.

אני אפתח. אני המפקחת הארצית על הבחירות.

רק למוניציפאלי או בכלל?

רק למוניציפאלי.

את ממשרד הפנים.

נכון.

את פעם ראשונה אצלנו?

פעם ראשונה.

בהצלחה.

תודה רבה. אני רוצה להודות ליושב ראש ולחברי הוועדה על עצם קיום הדיון. מאוד חשוב לנו שהנושא הזה יתקדם ונוכל להחיל את השינויים כבר על הבחירות הקרובות. חשוב לציין שהבחירות הקרובות לראשונה מתקיימות בכל הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות באותו מועד וזאת פעם ראשונה שלמעשה אנחנו באירוע הזה.

הצורך בחוק עלה משלוש סיבות מרכזיות כאשר הראשונה היא הפקות לקחים ממערכות בחירות קודמות, ניתוח של דוחות מבקר המדינה, ומעצם ההפרדה של שתי מערכות הבחירות, אנחנו מעוניינים לייצר נורמות אחידות ושוות בתהליך הבחירות שאינו נובע מהשוני המהותי בין סוגי הבחירות השונים.

את רוצה לומר משהו ספציפי לתוכן?

תוך כדי ההקראה.

אני מציע שנתחיל להקריא ונעצור אחרי כל סעיף כך שנוכל להתייחס לשאלות והערות, במידה ויהיו. אנחנו מקריאים נוסח שמוצע לדיון בוועדה.

נוסח מוצע לדיון, ייעוץ משפטי לוועדה.

נעצור במקומות שיש בעיות ויכול להיות שנשנה אותם.

אני מקריא מתוך מסמך שכותרתו נוסח מוצע לדיון. זה נוסח שגובש לאחר ישיבות שקיימנו עם נציגי הממשלה. חלק מההערות שמופיעות כשינויים בגוף הטקסט, אלה הערות שמקובלות על נציגי הממשלה. בחלק מהדברים יש מחלוקת בינינו לבין נציגי הממשלה וחברי הכנסת יצטרכו להכריע בעניין.

אני עוצר אותך לרגע. כל החברים שבאו לדיון, אם הייתם באים לדיון הקודם, היה קצת יותר אקשן.

אתה רוצה אקשן? נעשה אקשן. תגיד להם את המשפט האחרון שאמרתי וזה יגרום לאקשן.

זה דיון שיש בו הרבה משמעויות טכניות ויש גם נושאים עליהם נתעכב.

השר לשעבר מאיר שטרית, אם אתה רוצה לומר כמה מלים, בבקשה, נשמח לשמוע.

תודה רבה אדוני היושב ראש על האירוח של חברים ממרכז רופין. כולם סטודנטים לתואר שני במינהל עסקים בתחום של ניהול ואסטרטגיה שהוא התחום שאני היושב ראש שלו. אני שמח להיות כאן. הרבה שנים כבר לא הייתי בכנסת ובטח לא בישיבת ועדה אבל אני מאוד קרוב לנושא של בחירות לרשויות מקומיות. בזמנו כשר הפנים ערכתי פיילוט בעשר רשויות אזוריות, עשינו בחירות ממוחשבות וזה עבד מדהים.

ספר בוחרים ממוחשב או גם הצבעה ממוחשבת?

הכול. ספר בוחרים והצבעה ממוחשבת. השתתפו בזה עשר רשויות מקומיות שבכל את היו 10,000 מצביעים. זה עבד מדהים. פחדנו שהמבוגרים לא ידעו להשתמש במחשב ולכן שמנו בכל קלפי עמדת ליווי בחוץ בה הם תרגלו ומהר מאוד נכנסו לתוך העניין. זה עבד הרבה יותר מהר, קיבלנו תוצאות מיידיות. מאחר ולא רצינו לשנות את החוק באותו רגע, עשו הצבעה גם רגילה וגם ממוחשבת והתוצאות היו זהות.

אני חשבתי אז שזה יהיה נכון והגשתי גם הצעת חוק כשר הפנים אבל הממשלה ואז כחבר כנסת הגשתי והממשלה לא העבירה את זה. הגשתי הצעת חוק לקיים בחירות ממוחשבות בארץ. זה חוסך הרבה כסף, זמן, אפשר להצביע בכל קלפי בארץ. עכשיו כשיש תעודות ביומטריות, זה עוד יותר חזק.

אי אפשר לגנוב ארגזים.

אי אפשר לגנוב ארגזים והמתים לא יכולים להצביע.

הניסיון שלי כמובן לא דומה לניסיון שלך, הוא מהפריימריס בליכוד. עברנו כמה תהליכים והיה ניסיון אחד לעשות בחירות ממוחשבות ובסופו של דבר מה שהפחיד את כולם אחרי הניסיון הזה הוא שאין לך יכולת אמיתית של בקרה ואתה לא יודע מה קורה. החשש הזה, אני מניח שאתה הרגשת אותו, הוא חשש שיהיה לנו מאוד קשה לצאת ממנו. כנראה בסוף לא תהיה ברירה, אבל אנחנו עדיין מחכים לגפרורים.

אני חייב לומר שאני ממליץ לחברי הוועדה וגם ליושב ראש. אני הייתי עושה דבר אחד שניסיתי אותו וגם עבד נהדר, שבכל קלפי לא שמנו עמדת הצבעה אחת אלא כמה עמדות הצבעה. זה מזרז את הבחירה.

נכנסים שניים-שלושה אנשים בו זמנית לקלפי.

בדיוק. זה מוריד את התורים ומקצר את הזמן.

זה קורה היום? זה מה שעושים היום?

לא, לא עושים את זה. בזמנו עשיתי את זה בהרבה רשויות בבחירות הרגילות, גם בבחירות האזוריות וגם בבחירות לרשויות. זה קיצר את הזמנים.

מה המניע?

יש אפשרות. זה באמת תלוי בעומס בקלפיות, אבל בזמן אמת למנהל הבחירות יש את הסמכות, אם הוא רואה שיש קלפי מאוד עמוסה בה יש תור ארוך.

אבל יש צורך בתשתית.

צריך להכין מראש.

הוא צריך להכין תשתית מסוימת.

זאת כולה עמדה של קרטון ושולחן ושם מצביעים.

קרטון ושולחן.

אתה בא, מזדהה בוועדה, מצביע ויוצא.

יש קושי לחברי הוועדה, למזכירים, שיש להם שני אנשים שבודקים והם צריכים לזהות ולרשום.

תביאו נשים. נשים יכולות לעשות כמה דברים בבת אחת.

ממה שהבנתי, הליך הזיהוי נשאר אותו דבר.

אחד. כן.

מה שאתה חוסך זה את ההמתנה שהוא יחזור ויצא.

שניים ביחד ליד השולחן בו יושבת הוועדה?

לא. אחד-אחד, מזדהה והולך להצביע.

אתה חוסך את הזמן עד שההוא יפנה את עמדת ההצבעה. אין שום סיבה שלא.

הרישום של הבוחרים מתבצע פעמיים. האדם מגיע, מקבל את המעטפה, רושמים אותו פעם אחת. פעם שנייה רושמים אותו אחרי שהוא מצביע.

לא. לא רושמים. הוא מצביע והולך.

מסמנים שהוא הצביע.

זה מחויב בפרוטוקול?

כן.

המחיקה אחרי שראית שהוא יצא מחויבת בפרוטוקול.

לא אחרי שהוא יצא. ברגע שהוא הזדהה.

לא.

לפחות מה שאמור להיות לפי התקנות, יש שתי רשימות. מסמנים וי כשהוא נכנס ומסמנים בקו כשהוא יוצא, אחרי ההצבעה.

מבקר המדינה לשעבר היה אתי בסיור והוא מאוד התלהב מהעניין. הוא חשב שזה נכון והוא המליץ להגדיל את מספר הקלפיות בכל מקום לפחות לשתי קלפיות. אין סיבה שזה לא יהיה.

קח את האתגר הזה.

אני לוקח את האתגר הזה. אני לא יכול להתעלם מזה.

אבל תנו את הקרדיט לשטרית.

בואו נהיה רציניים. אנחנו יודעים איך זה עובד. לאורך כל היום יש שמה שנקרא זמן מבוזבז ויש שעות עומס שבסופו של דבר אנשים רוצים לממש את ההצבעה אבל התור מרתיע. בסוף אנחנו רוצים שכולם יצביעו וכשיש תור, הבן אדם בא ואומר שהוא ילך הביתה.

אנשים עוזבים.

נכון. אם הוא לא בא ורואה את העניין הז הנגמר ומתקדם, הוא הולך ולא נשאר.

אחוז ההצבעה ברשויות הוא נמוך.

נכון.

לא נמוך. במגזר הערבי הוא גבוה.

אני מבקש שתבחנו את העניין הזה. אני לא אומר בכל הארץ ללכת על זה. לא. אנחנו יודעים לסמן אפילו היום איפה יהיו קלפיות עמוסות. במקומות האלה אני חושב שזה רעיון מצוין. אני יכול לומר לכם יותר מזה וזה פניית ציבור בנושא השומרונים. אני לא יודע אם אתם מכירים אותם. שם בוודאי הייתי אומר שאני מצפה לדבר הזה. מי שלא מכיר, היום הזה יוצא יום מנוחה שלהם או איזשהו אירוע שהוא בעייתי מבחינתם ולכן הם יוצאים להצביע, השומרונים, יש להם ריכוזים, כולם ביחד רק בשעתיים האחרונות. ניסינו לבדוק אפשרות להאריך שם את הקלפיות אבל זה לא ניתן. בוודאי תגבור ובוודאי מענה כזה כמו שדיברנו עליו עכשיו וגם בשאר המקומות שאתם חוששים מניסיון עבר שיכול להיות עומס בשעות מסוימות, בואו נלך על העניין הזה. אני לא רואה שום מניעה בדבר הזה, בוודאי אם מתכוננים לזה מראש, מתדרכים ויקפידו על המחיקה. זה יכול להיות רעיון מצוין. אני רוצה שננסה את זה ואחרי הבחירות תגידו אם זה הצדיק את המאמץ או לא. לא אמרתי כל הארץ וכל קלפי, אבל בוא נתחיל.

אדוני היושב ראש, תודה רבה על האירוח. אנחנו עוברים לוועדה אחרת. אני מאוד מודה לך.

בהצלחה. תודה רבה לכם. תרמת לנו לדיון. תודה.

נתחיל בהקראה.

הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשע"ח-2018

תיקון חוק הרשויות המקומיות (בחירות)

בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 –

בסעיף 1, במקום ההגדרה "יום שליפת הפנקס" יבוא:

""יום שליפת הפנקס" – היום ה-40 שלפני יום הבחירות".

מה הכוונה כאן?

מה היה לפני?

היום יש בעצם שני סרגלי זמן לאור חוק הבחירות. יש ימים שנספרים מיום הבחירות, איקס ימים מיום הבחירות, ויש מועדים שנספרים מכל מיני מועדים אחרים. למשל, במקרה הזה זה היה יום חמישי האחרון שלפני היום האחרון להגשת רשימות מועמדים. אנחנו בעצם לקחנו את כל לוח הזמנים שיש היום מסודר והגדרנו אותו לפי יום הבחירות. לא שינינו מהותית.

כן שיניתם. הוספתם ימים. קיצרתם.

לא.

לא. בלוחות הזמנים הם לא נגעו.

למה? כתוב שבמקום 40 יבוא 68.

זה סולם אחר.

זה יום אחר.

הסולם הוא סולם אחר. יש להם בחוק ספירות שונות כאשר האחד הוא לפי יום הבחירות לפני, האחד הוא מיום אחר של נגיד שליפת פנקס או איזושהי הגדרה. הם שומרים על לוחות הזמנים ורק עוברים לדבר בשפה אחידה.

כן. לא שינינו את התאריכים עצמם. תרגמנו בעצם את התאריכים לימים קבועים מיום הבחירות.

לסרגל אחד.

כן. זה בעצם תרגום של מה שיש היום. לא שינינו מהותית.

מה זה שליפת הפנקס?

ספר הבוחרים. על פי מרשם האוכלוסין.

עד מתי אפשר להגיש לרשות? לא הבנתי את התאריכים.

זה לא קשור לכאן. זה לא בסעיף הזה. נגיע לזה.

בסעיף 7א -

בפסקה (1), המילים "הצהרה לעניין סעיף 7(ב)" – יימחקו, ובסופו יבוא "הצהרה לעניין סעיף 7(ב), ואם הגיש המועמד בקשה לפי פסקה (2)(א) – גם אישור מאת הוועדה המרכזית על הגשת הבקשה".

בפסקה (2)(א), במקום "לא יאוחר מהיום ה-32 שלפני יום הבחירות" יבוא "לפני הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו".

פסקה (4) – תימחק.

זה נוגע למועמדים שיש להם עבר פלילי.

כל סעיף 7(א), אלה מועמדים עם עבר פלילי?

כן. שנגזר עליהם פסק דין סופי מעל שלושה חודשי מאסר.

קלון?

הם מנועים מלהתמודד אלא אם הם פנו ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית – היום השופט מלצר – כדי להסיר את הקלון, כדי לקבוע שאין קלון.

זה בסמכותו לקבוע שאין קלון?

כן.

זה לא רק הנשיא שמסיר קלון?

קלון רק לעניין הבחירות.

הוא לא מסיר קלון או לא.

החוק קובע שאם הוטל עונש מאסר של שלושה חודשים ומעלה, ההנחה היא שיש קלון. חזקת קלון. הוא יכול לקבוע שאף על פי שהתקיים - - -

במקרה הספציפי הזה, אין קלון לעניין הבחירות.

לעניין בחירות לרשויות המקומיות. לכן השינוי שעשינו כאן הוא קודם כל מגיש את הרשימה למנהל הבחירות ורק אחר כך הוא פונה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. לשם היעילות שינינו את הסדר. מי שיודע שהוא היה שלושה חודשים בכלא, שיש לו עונש מאסר שלושה חודשים והוא רוצה להתמודד, קודם כל הוא מגיע לוועדת הבחירות וכשהוא מגיע אלינו, הוא מגיע עם אישור.

אם השופט מתעכב?

לא. הוא מגיע עם אישור שהוא הגיש בקשה.

רק בקשה. לא אישור ולא החלטה.

כדי שנע שלפחות הוא התחיל את התהליך ואז אנחנו כבר נעמוד בקשר.

אין כאן עניין של החלטה סופית של השופט אלא הגיש בקשה ועכשיו מגיש את המועמדות.

התחיל תהליך.

הוא התחיל את התהליך ואז אנחנו נדע.

גם המחיקה של פסקה (4) קשורה לעניין הזה?

פסקה (4). היום החוק קובע שבמקרה כזה אנחנו נבקש ממנו תצהיר על העבר הפלילי שלו.

לא צריך.

לא צריך משום שאנחנו בעצם מקבלים את המידע מהמרשם הפלילי ואין לנו צורך בתצהיר.

הוא מגיש את הבקשה. אתה לא צד לעניין. אתה מחכה לשמוע מה אומר השופט.

הוא הגיש פעם אחת תצהיר על זה שהוא כשיר להתמודד.

אני מבין מה שאני מבין, אבל אם יש לכם עוד שאלות, בבקשה.

אם יש שאלות, נשאל.

בסעיף 10א, במקום "בסעיפים 12 ו-13" יבוא "בסעיפים 11 עד 13", ובמקום "או הוועדה המרכזית" יבוא "הוועדה המרכזית" או "יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו".

בחוק הבחירות לכנסת (סמכויות) לגבי אזורי קלפי, שם הסמכויות נתונות ליושב ראש הוועדה המרכזית או לסגניו. בחוק שלנו הסמכויות האלה מוקנות לשר הפנים.

בחווק שלנו, אתה מדבר על הרשויות המקומיות.

חוק בחירות לרשויות המקומיות.

בוא נדבר רק על המקומיות.

הסעיף הזה הוא בעצם הפעלה, הוא בעצם מקנה את הסמכויות של היושב ראש והסגנים בכנסת, הוא מקנה אותן לשר הפנים. כיום כבר הסמכויות של היושב ראש מוקנות לשר הפנים אבל נוצר לנו איזשהו פער שיש סמכויות שהן מוקנות ליושב ראש ולסגנים.

מה אומר סעיף 10א?

סעיף 10א מחיל את סעיפים 12 ו-13 לחוק הבחירות לכנסת על הרשויות המקומיות. הסעיפים האלה הם סעיפים של קביעת אזורי קלפי.

אתה רוצה להוסיף את סעיף 11. אתה רוצה להוסיף סעיפים 11 עד 13. בעצם החידוש הוא הוספת סעיף 11. מה אומר סעיף 11?

כל הסעיפים הם סעיפים של קביעת אזורי קלפי.

אני מסתכל על השינויים. סעיפים 12 ו-13 כבר קיימים

הוא רוצה לתקן ב-11 ו-13 ולהגדיר מה זה או הוועדה המרכזית או יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו.

לא. היום בחוק לא קיים סעיף 11. קיימים סעיפים 12 ו-13. הם ר וצים שיהיה כתוב בסעיפים 11 עד 13. זאת אומרת, הם מעתיקים עוד סעיף שקודם לא היה. אני שואל מה כתוב בסעיף 11. אם לא, אנחנו צריכים לפתוח את החוק המקורי. אם אתם רוצים, נעשה את זה. אני רוצה לעבוד מסודר.

סעיף 12 ו-13 קובעים איך קובעים את מפת אזורי הקלפי.

בסדר. זה קיים.

סעיף 11 הוא סעיף שהוא קובע שאזור קלפי לא יכלול יותר מ-800 בוחרים ואפשר גם עד 900 בוחרים.

תקריא את סעיף 11.

"אזור קלפי לא יכלול יותר מ-800 בוחרים אולם רשאית הוועדה המרכזית על פי הצעת שר הפנים להעלות את המספר באזור קלפי פלוני עד 900".

בסדר. אתה רוצה להכניס גם את זה לבחירות המקומיות.

שינוי אחד הוא שאנחנו מכניסים את זה, את המספר כמו בכנסת.

מה היה עד היום?

עד 800. לא היה להם את הסעיף.

יש כאן המון תיקונים טכניים.

השאלה אם הם טכניים או מהותיים. יכול להיות שמישהו חשב ואמר שברשויות מקומיות צריכים להיות 600 ובכנסת 800.

מבחינת הפרשנות שלנו, לכן התחלתי עם הסעיפים 12 ו-13 שמדברים על אזורי הקלפי, אנחנו פירשנו את זה כאילו זה כולל גם את 11 כי זה בעצם מסביר מה זה אזור קלפי ומה המגבלות שלו. אבל כדי להבהיר יותר טוב את החוק ולהסדיר את זה, החלנו במפורש גם את סעיף 11.

אבל למה? הייתה בעיה? אני התמודדתי כבר שבע פעמים לרשויות המקומיות. מה הבעיה. לא הבנתי את כל התקנות האלה ומה הבשורה כאן. לאיזה פקיד היה משעמם? מה זה משנה אם אלה 600 או 800? לא הבנתי.

זה טכני.

אנחנו ברשויות המקומיות יודעים לווסת את הלחץ.

זה תיקון טכני. אין בו שום שינוי של מהות. הם התייחסו בעבר כאילו הסעיף הזה כבר היה קיים בחוק וכדי להסדיר את זה ולוודא שאין תקלה, אם כבר באים לתיקון – מכניסים.

התוספת של סגניו זה עכשיו או שתמיד זה היה כך?

כל הזמן היה שהמקביל של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית זה שר הפנים. בכנסת הוסיפו עוד סמכות שניתנת ליושב ראש וסגניו, ואז היה לנו קושי איך אנחנו מחילים את זה על רשויות מקומיות. לכן על אותו עיקרון ששר הפנים מחליף את כל המנגנון הזה ברשויות המקומיות, הוא מחליף גם היושב ראש.

הוא בעצם יהיה במקום יושב ראש וסגניו.

כן. ברשויות המקומיות.

בסעיף 11(א), במקום הקטע החל במילים "והיה רשום הוא ומענו" עד המילים "של אותה רשות מקומית" יבוא "והיה רשום הוא ומענו במרשם האוכלוסין כתושב של אותה רשות מקומית" ובמקום הקטע החל במילים "ליום הבחירות" עד המילים "רשות מקומית אחרת" יבוא "ליום הבחירות היה רשום כבוחר בפנקס הבוחרים של רשות מקומית אחרת".

גם זה תיקון שהוא לחלוטין טכני. אנחנו אפילו התלבטנו אם זה תיקון של טעות סופר כתוצאה מתיקון קודם שהיה בחוק שתיקן בצורה לא ברורה את הסעיף לפני כמה שנים. זה נועד רק להבהיר את המצב הקיים.

טכני לחלוטין. נמשיך.

בסעיף 16(א), בהגדרה "נציג רשימת מועמדים" –

אחרי ""נציג רשימת מועמדים" – יבוא "אחד מאלה:"

האמור בה יסומן כפסקה "(1)" ובה, במקום "מי שאינו חבר מועצה" יבוא ""לעניין סעיף קטן (ב)(1) – מי שאינו חבר מועצה".

אחרי פסקה (1) יבוא:

"(2) לעניין סעיף קטן (ב)(2) – בא כוח רשימת מועמדים שהוגשה לפי הוראות חוק זה".

מה המשמעות של סעיף (5)?

הסעיף הזה הוא סעיף שמסדיר את מסירת מידע מפנקס הבוחרים לרשימות ולמפלגות. לגבי רשימות מקומיות, יש שם בעצם שני מועדים של חלוקת הפנקס – 150 ימים לפני ו-40 יום לפני. לגבי רשימת מקומיות, בגלל שביום ה-150 שלפני, אין להם בעצם מנגנון, נקבע איזשהו הליך שהם מגישים בקשה עם 50 תומכים ובעצם הוא מצהיר שבכוונתו להגיש את הרשימה ואז הוא מקבל את הפנקס.

במועד השני, החל היום ה-40, שבוע אחרי היום ה-40, זה כבר אחרי הגשת רשימת המועמדים, כבר יש רשימות ממש ולכן אנחנו לא צריכים מישהו שיצהיר שבכוונתו להגיש אלא בעצם מי שכבר הגיש את הרשימה, הוא יהיה זה שזכאי לקבל את מידע הפנקס. השינוי רלוונטי רק לרשימות מקומיות.

בא כוח?

בא כוח של הרשימה שהוגשה. כן.

(א), (ב) ו-(ג), כולם אותו דבר?

כן.

שלום לחבר הכנסת יואב בן צור.

בסעיף 17(ה) -

בפסקה (1) "מהיום ה-35 שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים" יבוא "מהיום ה-68 שלפני יום הבחירות".

בפסקה (2), במקום "מהיום ה-40 שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים" יבוא "מהיום ה-73 שלפני יום הבחירות".

אין שינוי זמנים. סרגל אחיד.

זה תרגום של המועדים.

בסעיף 19(אׂ), במקום "מהיום ה-25 שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים" יבוא "מהיום ה-58 שלפני יום הבחירות".

בסעיף 20(ב)(1), במקום "מהיום ה-17 שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים" יבוא "מהיום ה-50 שלפני יום הבחירות".

בסעיף 29 -

האמור בו יסומן "(א)", ובו, אחרי "לקיים בחירות" יבוא "ורשאי הוא למנות סגן למנהל הבחירות" ובמקום "המינוי יפורסם ברשומות" יבוא "המינויים יפורסמו ברשומות".

אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) סגן מנהל הבחירות רשאי לבצע כל פעולה שמנהל הבחירות מוסמך לבצעה על פי חוק זה, אם מנהל הבחירות הורה לו לעשות כן".

מי זה מנהל הבחירות?

שר הפנים ממנה בכל רשות מנהל בחירות שהוא בעצם הזרוע הארוכה של משרד הפנים והוא מבצע את כל הפעולות מטעם משרד הפנים. כאן אנחנו מבקשים לאפשר לשר הפנים למנות גם סגנים למנהלי הבחירות, להסדיר את האפשרות הזאת בחוק.

כדי לתת לו סמכות, הוא צריך בכתב?

מנהל הבחירות מחלק את האחריות ביניהם.

הוא צריך לחלק אותה בכתב?

בדיוק. יש כאן בעיה. אם הוא הורה לו, מה זה הורה? אם הוא אומר לו בטלפון, זה נקרא שהוא הורה לו או שהוא צריך מחר להביא את ההקלטה? אפשר להשתמש במילה הסמכה. הוא מסמיך אותו לשורת דברים שמותר לו לעשות.

בואו נעשה סדר. יש כאן שינוי שהוא לא טכני בעיקרו. יש כאן מינוי נוסף של אדם נוסף שלא היה קיים בבחירות הקודמות. זאת אמירה ראשונה שצריכה להיות ברורה. לא פסלתי אבל אני אומר שקודם כל בואו נעשה סדר.

המינוי עצמו היה גם בבחירות הקודמות. מה שאנחנו מוסיפים כאן זאת בעצם הסמכות של הסגן לפעול גם באותן סמכויות.

היה מינוי לסגן בבחירות הקודמות?

צודק חבר הכנסת יעקב אשר. מה זה שהורה לו? שהסמיך אותו.

אני אסביר.

אם היה כבר בסיבוב הקודם, למה אתם צריכים את זה כאן עכשיו?

לא הייתה לו הסמכות לעשות את זה.

מה הוא היה עושה?

מקבל משכורת ומטייל.

כבוד זה כלום?

הוא היה מסייע למנהל הבחירות. יש כאן בעצם שני שלבים. השלב הראשון הוא מינוי בכתב של השר שהוא מסמיך את הסגן. הוא ממנה את סגן מנהל הבחירות. השלב השני הוא בפועל חלוקת התפקידים בין המנהל לסגן. חלוקת התפקידים הזאת, בכוונה השתמשנו בלשון הורה, בגלל שאלה שני אנשים שעובדים ביחד, לא בהכרח הכול בכתב של הסמכה אלא למשל סע לקלפי הזאת ותראה מה הבעיה ואני נוסע לקלפי במקום אחר. זה סוג הדברים.

זה מקום להרבה ספקות אחר כך, מי אמר מה. כשהכול בסדר, אין בעיה, אבל זה יתחיל כשהכול יהיה לא בסדר. שם תתחיל הבעיה, מי אמר לעשות כך ומי אמר לעשות כך.

לכן תגדיר. אתה צריך להגדיר את זה כסמכויות. לומר שאתה יכול לקבל החלטות עד הקטע שצריך להחליט מישהו בקלפי או משהו כזה. עד שם יש לך את הסמכויות האלה. אתה לא יכול לעשות הוראה על העיר הזאת כן ועל העיר הזאת לא.

זה ההבדל בין הפקידה או הפקיד של מנהל הבחירות לבין הסגן שלו. הסגן צריך סמכויות. פקיד או עובד שלו, הוא נותן לו הוראות.

ניסחת יפה.

איך פותרים את זה?

יום הבחירות הוא יום אינטנסיבי ומאוד עמוס. קשה להסמיך הסמכות בכתב ביום הבחירות. ברשות גדולה כמו תל אביב או ירושלים, במועצות אזוריות שיש הרבה מאוד מרחקים בין הישובים - - -

בטח מחלקים אזורים.

תקבע שיש לו סמכויות כמו מנהל.

אז אנחנו רוצים להגדיר בכל מקרה את ההיררכיה.

זאת נקראת תקנה אמורפית. אנחנו לא יכולים לבין ממנה כלום.

הכוונה היא שקודם כל הסמכות היא של מנהל הבחירות. מנהל הבחירות, כשהוא רוצה שהסגן שלו יעשה פעולה בשמו, הוא אומר לסגן שלו.

תכתוב שהוא יכול להאציל סמכות.

הוא צריך להסמיך אותו. לא להורות לו.

זה מה שאני אומר, שיאציל לו סמכות.

אתה צודק. אמרת דברי טעם.

תסביר לי את הבעיה. אתה מדבר על מקור הסמכות?

מה זה הורה?

בוא ניכנס ליום הבחירות. קרה משהו והוא אומר לו ללכת לטפל בזה וזה. אומר לו את זה בבוקר. אחר הצהרים מתקשרים ואומרים לו איך עשית דבר כזה. הוא אומר, מה, הוא עשה כך וכך? לא אמרתי לו. אמרתי לו רק לבדוק.

צריך להסביר מה הסמכויות שהוא יכול לתת לו.

יש לו סמכות גם אם הוא טועה אבל יש לו סמכות. מצד אחד הוא אומר לו שיש לו את כל הסמכויות של המנהל שלו אבל בתנאי שהוא הורה לו. איפה הוא הורה לו?

לא. הסמכות היא מכוח המינוי של השר שממנה את הסגן.

זה לא כתוב כך.

כדי להסדיר את ההיררכיה, קבענו מי מורה למי. בכל מקרה של אצילת סמכויות, יש סמכות מקבילה, יש שני מקרים של בעלי סמכות שמפעילים אותה. זה לא מקרה שהוא זר.

האם כלפי השר שמינה את הסגן ואת המנהל, הסגן והמנהל שניהם ביחד יכולים להיות עם אותו סוג של סמכות? לכאורה זה מה שאתה אומר.

יש להם אותה סמכות אבל כמו במקרה רגיל של אוצל ונאצל, בעל הסמכות המקורית הוא זה שמכריע והוא בעצם אומר לנאצל מה הסמכות. זה ההסדר הרגיל של אצילת סמכויות.

אתה ענה על א' ואנחנו כאן מדברים על משהו אחר. המשפט הזה לא בעצם נותן לנו להבין בבירור שהוא קיבל סמכות. אומר אלחרומי בצורה נכונה שלהורות, הוא מורה לפקיד. אתה רוצה שמישהו יוכל להפעיל אותי ולקבל החלטות, אתה צריך להסמיך אותי ולא להורות.

האם להסמיך במקום להורות יפתור לך את הבעיה?

ברור.

כן. אני חושב כך כי הסמכה היא יותר רוחבית. היא הסמכה על תחום ולא על אירוע. זאת רק שאלה של ניסוח. אין כאן דברים אחרים.

כל התוכן עד עכשיו היה ניסוח.

(היו"ר יעקב אשר)

גם בעניין הזה, זה ניסוח שלדעתי ימנע מכם הרבה בעיות כי בסוף לא הוריתי לך מפורש. מה זה לא הורית לי? אני ידעתי שאני אחראי על כל הטפסים בצבע תכלת כי זה מה שסיכמנו.

מציע היועץ המשפטי שזה יהיה בכתב אבל כל הוראה בכתב זה סיפור באמצע יום הבחירות. יכול להיות שהם צריכים לחלק ביניהם את הסמכויות קודם או להאציל לו סמכויות בנושאים מסוימים ומה שהוא לא האציל לו, אין לו אלא אם כן יש הוראה בכתב. בדיוק הפוך. תחשבו על זה. אני חושב שאתם צריכים למצוא כאן איזשהו ניסוח.

תחשבו. אנחנו מבקשים לתקן.

אנחנו אומרים שצריך למצוא כאן את הניסוח הנכון כדי שנגיע כולנו לאותה תובנה.

לגבי הוראה או הסמכה, זה פחות העניין. הקושי הוא בהוראה בכתב כשיש מרחקים גדולים.

אני נגד הוראה בכתב על כל נושא ונושא.

לא ביקשנו להוסיף את המילה בכתב.

אני אשאל אותך שאלה. בניהול יש לי קצת ניסיון. הם יכירו אחד את השני לפני יום הבחירות, המנהל והסגן שלו? יהיו להם ישיבות קודם ליום הבחירות. ישבו ביניהם ויוציאו איזשהו נייר שלהם – אם אתה רוצה, אם חשוב לך מאוד לדעת – מה הסמכויות של הסגן, איזה סמכויות הוא האציל לו וכולי. אז זה לא פרטני. זה לא לפי עיר. אתה יודע מה? יכול להיות שיש מקומות שיגידו שאתה במועצה מקומית גדולה תהיה אחראי על ארבעה ישובים. אחראי לגמרי כאילו המנהל שם. אם זה יהיה הסיכום ביניהם, זה מצוין. אם לא, יהיה בנושאים מסוימים עד החלטות מסוימות שאותן המנהל רוצה לשמור לעצמו.

הקושי הוא טכני. מהלך יום הבחירות הוא יום מאוד אינטנסיבי.

מראש. אמרתי שהם נפגשים לילה קודם, יומיים קודם ויסגרו ביניהם.

יש אירועים שקורים ביום הבחירות עצמו.

שיאציל לו בכתב ושיעשו את הסנכרון הזה ביניהם בכתב. אז יבין כל אחד מה הם סיכמו ביניהם.

הקושי שלנו הוא אם מתעורר אירוע ביום הבחירות, להתחיל לשנות.

אני מציע שלא ניכנס לנושא של בכתב או לא בכתב. אנחנו נדבר על הסמכה. אני מציע, בעקבות התייעצות כמובן. אנחנו נגיד יסמיך. הסמכה, יש לה איזושהי משמעות.

אנחנו בעד.

בסדר. ממשיכים. איפה אנחנו?

בפסקה (10).

אפשר לחזור רגע אחורה? אני חייבת להבין משהו. מה המהות, מה הבשורה הגדולה והשינוי כשהכול טכני?

לא. עד כאן היה טכני ובהמשך יש תיקונים יותר מהותיים.

אנחנו רק בפרומו.

כיוון שזה חוק של בחירות, הרבה מאוד מההסדרים הם טכניים ופורמליים.

וזה בסדר גמור. זאת הפקת לקחים תוך כדי תנועה ובמיוחד שגם השתנה כאן מועצות, שזה בא ביחד. צריך לשבח פקידים שמתאימים את עצמם בין אירוע לאירוע.

לא ראיתי שינוי מהותי אבל נמשיך.

בסעיף 31א -

בסעיף קטן (ג), לפני "נוכחו מנהל" יבוא "מנהל הבחירות יקבע מקום קלפי כאמור בסעיף קטן (א) שישמש להצבעת אנשים המוגבלים בניידות, ואולם".

בסעיף קטן (ה), במקום "שנקבעה" יבוא "שקבע מנהל הבחירות".

בסעיף קטן (ח), במקום "בסעיפים 82(ב) עד (ד)" יבוא "בסעיפים 82(א1) עד (ד)".

קבע מנהל הבחירות בלי תיאום עם הרשות המקומית?

לא. מנהל הבחירות הוא מנהל בחירות של הרשות המקומית. הוא מתוך הרשות המקומית.

הוא לא מהרשות המקומית. אתה טועה. אני לא יודעת מתי עברת בחירות, אבל מנהל הבחירות הוא לא תושב הרשות המקומית.

לא. אבל לכל רשות מקומית יש מנהל בחירות.

הוא שואלת אם הוא יכול לקבוע מקום בלי תיאום עם הרשות.

מי שמכיר את הרשות המקומית, אם יש כאן נגישות, חייב להיות בהתייעצות עם הרשות.

הסעיף הזה, קביעת מקומות קלפי, זה בסמכות מנהל הבחירות בהתייעצות עם ועדת הבחירות של הרשות המקומית.

זה לא כתוב.

זה כבר כתוב בחוק הקיים.

הסעיף הזה מדבר על מתוך אותם מקומות שהוא קבע בהתייעצות עם הרשות המקומית, איזה מהם יוגדרו גם כנגישים כך שבעלי מוגבלויות יכולים להצביע במעטפות כפולות גם אם הם לא רשומים באותה קלפי. כאן הסמכות היא של מנהל הבחירות להחליט איזה מקום נגיש ואיזה לא. הוא לא קובע את עצם מקום הקלפי אלא האם הוא יהיה מקום נגיש או לא מקום נגיש, לפי המפרט של נגישות.

(היו"ר יואב קיש)

אני מבין שהגענו לסעיף 11. עד סעיף 11 אין הערות?

היו. ביקשנו במקום להורות לומר להסמיך.

לגבי הסגן?

כן.

איך סגרתם את זה?

יסמיך.

מה המשמעות של יסמיך? זה בכתב?

יותר מאשר הורה.

לא אמרנו בכתב.

יסמיך, הוא נותן לו רוחב של סמכויות.

אם כן, אנחנו עוברים לסעיף 11.

סעיף 11 הוא לא סעיף טכני אלא סעיף מהותי. אני אסביר אותו. קודם הסביר רון שבכל מקום קלפי יכולה להיות עד 900 בוחרים, 800 ו-900 במקרים חריגים, כאן בעצם יש הצעה שבמקרים מסוימים יכול שיהיו יותר מ-900 בוחרים. זה משפיע על הזכות לבחור. ככל שיש יתר אנשים בקלפי, הקלפי יותר מרוחקת, לאנשים יותר קשה להגיע.

זה סעיף התייעלות כלכלית בבחירות מקומיות?

סוג של.

אני הייתי מכניס כאן את תחילת הדיון, מה שאמר מאיר. אולי במקרה כזה אתה מגדיר את זה ל-1,000 ואז בוודאי שאתה צריך שיהיו לך.

תקרא את הסעיף ותבין. הוא אומר שאנשים לא באים לשם להצביע והוא רוצה להגדיל מה-900. אמרתי שזה סעיף ההתייעלות הכלכלית לבחירות מקומיות.

זה בושה להתנהל כלכלית?

לא. אמרתי שזאת בושה? אני רק אומר שזאת המשמעות. דווקא בבחירות אני פחות רגיש להתייעלות כלכלית. אני מאוד רגיש, אבל בבחירות פחות.

מה הגבול העליון של ה-900?

אנחנו הצענו לצמצם משמעותית את המקרים בהם אפשר להפעיל את הסעיף הזה. בעצם זה לא היה מוגבל - היה כתוב נסיבות מיוחדות - למקרים ספציפיים. אנחנו הצענו להגביל את זה למקרה ספציפי אחד מאוד מאוד ייחודי.

בבחירות הכלליות זה קורה?

לא.

שם לא רוצים להתייעל כלכלית?

בבחירות לרשויות המקומיות, יש גם תושבים שאינם אזרחים שיכולים להצביע.

נתת לי רמז כללי על הסיטואציה.

תקריא את הסעיף.

רציתי להעיר לסעיף הקודם, לסעיף (10), סעיף קטן (ג). המצב השני שעלה הוא מצב שבו אפשר להוסיף כאן באזור שיש בו יותר מ-900 בוחרים. איך הגענו למצב של 900 בוחרים? לכאורה כיוון שלפני כן הוא חרג ואמר שיש כאן מעט בוחרים, אז אפשר להגדיל את מספר הבוחרים לאזור ואז נוצר מצב שיש קלפי שנייה. ההצעה של הוועדה לעשות את זה רק בנסיבות מיוחדות - - -

רגע. זה כבר סעיף (11). עוד לא הקראנו אותו. חשבתי שאת רוצה להעיר לסעיף (10)(ג).

סליחה, אני מתנצלת.

אם את רוצה להתייחס ל-(11), תני לקרוא אותו קודם.

אתם צודקים, זה לסעיף (11). רציתי לומר עוד דבר אחד. בפסקה (10) כתוב לעניין הנגישות. זאת שאלה למשרד הפנים. היה ומנהל הבחירות קבע שהקלפי הזו והזו יהיו נגישות ובמקרה עדיין לא הספיקו להנגיש את האזור שבו זה יהיה, מי יישא עלות? איך הוא קובע את זה?

הוא בודק אם הקלפי נגישה פיזית, האם היא מתאימה ואז הוא מכריז עליה כנגישה. לא להפך.

איך הוא בודק? הוא שולח מישהו לבדוק.

הוא קודם כל מגיע פיזית למקום ורואה שכבר עשו את ההתאמות.

אם הוא אמר שזה נגיש והוא לא בדק? הוא לא עשה את תפקידו.

נקרא את (11) ואז נשמע את כולם.

אחרי סעיף 31ב יבוא:

"31ג. הוראות במקרים מיוחדים

על אף האמור בסעיף 11 לחוק הבחירות לכנסת כפי שהוחל בסעיף 10א, נוכח שר הפנים כי שיעור ההצבעה באזור קלפי פלוני בבחירות הקודמות

צריך להיות בבחירות הכלליות הקודמות. הבחירות בכל הארץ נקראות בחירות כלליות.

הכלליות לרשויות המקומיות. לא הבחירות לכנסת.

כן.

היה נמוך מ-5 אחוזים, רשאי הוא, לא יאוחר מהיום ה-30 שלפני יום הבחירות, על פי המלצת המפקח הארצי על הבחירות, לקבוע כי אותו אזור קלפי יכלול יותר מ-900 בוחרים.

קבע השר כאמור בסעיף קטן (א), תפורסם על כך הודעה באתר האינטרנט של משרד הפנים לא יאוחר מ-26 ימים לפני יום הבחירות.

הוראות סעיף 70(ב) לחוק הבחירות לכנסת יחולו גם על הבחירות לפי חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

בוא נעצור רגע כי זה המהותי.

זו בדיוק ההערה שלי. (ג) הוא בדיוק ההערה שלי. הגדלה של 900.

אנחנו בסעיפים (א) ו-(ב). יש לכם הערה לגבי הוספה של סעיף (ב)? יש לכם איזו בעיה עם זה? אין בעיה. הנוסח שהוקרא מקובל.

אני רוצה לסכם את מה שהבנתי ולראות אם מישהו מחברי הכנסת רוצה להתייחס. יש מקומות בארץ שבאופן סיסטמתי לא באים להצביע בבחירות המקומיות. המשמעות היא שבשביל להתייעל ולחסוך כסף ולא לעשות עבודה מיותרת כמו אידיוטים, לשים עשרות קלפיות מיותרות שאף אחד לא עושה בהן כלום, אתם על סמך ניסיון העבר אומרים שבמקרים האלה אתם – וכאן יש את השינוי של הוועדה, אלה לא נסיבות מיוחדות, לא משאירים את זה לשיקול דעת. אני חושב שעשית כאן תיקון ראוי. אם באמת בבחירות הקודמות היה נמוך מ-5 אחוזים, שזה מספר שהוא דרמטית מצביע על דפוס הצבעה, זה נראה לי הגיוני ומקובל.

מישהו רוצה להתייחס לזה?

יושב ראש מפלגת "זה מקומי" שעדיין לא מיוצגת בכנסת.

איפה המפלגה?

בישראל.

לאיזו רשות?

מפלגה ארצית שנקראת "זה מקומי".

לא הכרתי. מצטער.

נראה לי שמותר לקבוע רף עליון למספר הבוחרים באותה קלפי כי אחר כך באופן תיאורטי שר ומפקח הבחירות יכול לייצר שרשור.

הערה טובה. איזה מספרים? משרד האוצר, אתם רוצים להתייעל.

אלה 5 אחוזים, אז 900 כפול 20.

צמצום ב-50 אחוזים של הקלפיות פי שתיים, זה אומר 1,800 בקלפי.

לא. 1,800 – זה מעט. המשמעות היא שקלפי שהיו בו 900, עושה 5 אחוזים, זה 45 אנשים. זה אומר שלאורך כל היום באותה קלפי הצביעו פחות מ-45 אנשים כשהיו לו 900. הגיוני.

להזכירכם, אחוזי ההצבעה בבחירות המקומיות הם ממילא נמוכים. אם יהיה מצב, לפי מה שאתה מתאר אדוני היושב ראש, של אחוזי הצבעה של מתחת ל-5 אחוזים בכל הישוב או אחוזים שמתקרבים לשם, אתה יכול לצמצם את כל הקלפיות לקלפי אחת.

אני רוצה לשמוע את הייעוץ המשפטי.

אנחנו הצענו בנוסף שההחלטה תפורסם מראש כדי שבאמת אם מישהו מרגיש שהוא נפגע כתוצאה מזה

זה ברור אבל אפשר לכתוב ובכל מקרה לא עולה על.

4,500 שזה 45 כפול 10 קלפיות שאוחדו.

זה אזור של 10 קלפיות שאוחד לאזור אחד.

בבחירות הקודמות היה משהו כזה? היה מהלך כזה? לא. הקלפיות היו ריקות וזהו.

אחד השיקולים בקביעת הקלפיות ברשות מקומית הוא המרחק מהמצביעים עצמם. למשל, רשות גדולה, אם יש לנו 10 קלפיות, בדרך כלל בבתי ספר - - -

לא. זה לא המקרה. אתה לא מדבר על המקרה של הפיזור ואני אומר לך למה. במקרה שהקלפי רחוקה, עדיין יש בה אחוז הצבעה מעל 5 אחוזים. היא לא נופלת לקטגוריה הזאת.

משהו תיאורטי. ישוב מסוים, באר שבע למשל, הכול מתחת ל-5 אחוזים. אז מה, כל באר שבע תהיה בקלפי אחת? נביא אותם מכל קצוות העיר לקלפי אחת?

אני אומר שנגביל את זה למספר מסוים של אנשים. היום זה 900. האוצר היה שמח שזה יהיה 900 כפול 20. 18,000. זה לא יהיה 18,000. זה גם לא יהיה 10,000. אבל לחסוך חמש קלפיות.

4,500.

זה עד חמש קלפיות?

עד חמש קלפיות.

נראה לי סביר.

אני פעיל מקומי. צריך להזכיר שני דברים. ראשית, יש יום חופש בכל הארץ וזה מעלה את אחוז המצביעים. יצא לי לראות את הנתונים של אחוזי ההצבעה כשהיה יום מאוחד גם לכנסת וגם לבחירות המקומיות, 15 אחוזים.

אבל זה משהו אחר כי אנשים באים להצביע לכנסת יותר.

מה הייתה הכוונה שלכם? לאיזה סדר גודל של צמצם רציתם ללכת במתאר הזה?

משהו שבין 1,000 ל-5,000.

בסדר. אז בוא נעשה 4,500 מקסימום וקחו את השיקול שלכם שאתם לא חורגים מהמספר הזה.

אם אתם לוקחים בחשבון שיום חופש ידרבן אנשים להצביע.

שמנו מספר מאוד הגיוני שמאזן. משרד הפנים יפעיל את השיקול שלו. בכל מקרה אנחנו כוועדה לא רוצים להגיע לסיטואציה שתהיה קלפי שגם אם אין בה אחוזי הצבעה, תעבור את המספר הזה.

אם אפשר להציע, בהמשך להצעה של מאיר קודם, שבאותן קלפיות שכבר מצמצמים, יהיו לפחות כמה דוכנים מוכנים לפתוח במקביל.

לא. עזוב. לא נכניס את זה בחוק. זה כבר שיקול של משרד הפנים.

הוספנו את המספר 4,500. ההגדרה תהיה: ובכל מקרה לא מעל 4,500 בעלי זכות הצבעה לקלפי. תעשו את השיקולים שלכם. אני גם לא בטוח שנכון להגיע למספר הזה, אבל שמנו איזה רף שלא תתקרבו אליו.

זה סעיף (א) ו-(ב).

שלטון מקומי, זה היה החשש שלכם או שאתם רוצים לדבר על סעיף (ג)?

ל-(ג).

ברישה, במקום "נוכחו יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו" יבוא "נוכח מנהל הבחירות", במקום "רשאים הם" יבוא "רשאי הוא" ובמקום "יעשו היושב ראש וסגניו" יבוא "יעשה מנהל הבחירות".

בפסקאות (1), (2) ו-(5), במקום "יקבעו" יבוא "יקבע".

בפסקה (3), במקום "יודיעו, במקום ובצורה שימצאו לנכון" יבוא "יודיע, במקום ובצורה שימצא לנכון".

בפסקה (4) במקום "יקבעו" יבוא "יקבע", במקום "ורשאים הם" יבוא "ורשאי הוא", במקום "בוועדה המרכזית" יבוא "בוועדת הבחירות" ובמקום "הכנסת היוצאת" יבוא "המועצה היוצאת ומהן לפחות סיעה אחת מתוך אלה שאינן מיוצגות בוועדת ההנהלה".

בפסקה (6), במקום "ימנו" יבוא "ימנה".

כל התיקונים האלה הם טכניים?

זה מתוך חוק הבחירות לכנסת. במקרה שיש תור ארוך או איזושהי סיבה לחשוב שיהיה עומס בקלפיות, זה מאפשר לפצל את הקלפי לשתי קלפיות נפרדות ולמנות עוד ועדת קלפי נפרדת.

הבנתי. זה בסדר. אין לי בעיה עם זה. אתם רוצים להתייחס?

נוכח ההקשחה של הסעיפים הקודמים, אנחנו לא חוששים מהסעיף הזה.

בסדר. אין לכם הערות.

קצת הסבר לגבי החלפה.

בכנסת הפיצול נעשה על ידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. ברשויות המקומיות הפיצול ייעשה על ידי שר הפנים.

בסדר. נמשיך. עד סעיף (12) הגענו להסכמות. זה נראה בסדר ואנחנו ממשיכים.

סעיף (12) זה הסעיף שדיבר עליו חבר הכנסת יעקב אשר.

על ראש הרשות?

לא.

נקרא לחבר הכנסת אשר. תעבור לסעיף (13) ואחר כך נחזור לסעיף (12).

(13) בסעיף 40 -

הסיפה, החל במילים "היה בין החותמים" תסומן כפסקה "(1)" ולפניה יבוא "בכפוף להוראות אלה".

אחרי פסקה (1) יבוא:

"(2) שינוי כאמור בסעיף 35(ט) פוסל את הרשימה".

זה טכני או לא?

כן. זה טכני. יש לנו היום סעיף שאומר שאסור לעשות שינויים ברשימה שמוגשת למנהל הבחירות, למחוק שם של מועמד, לשנות את השמות בתוך רשימת המועמדים. הסעיף היום קובע שמנהל הבחירות לא יקבל רשימה שנעשה בה שינוי כזה. הסעיף כאן מבהיר שגם אם הוא קיבל ביום הגשת הרשימות בגלל עומס, בגלל שהוא לא בדק באותו יום, הוא יפסול אותה אחר כך במועדים לפסילת רשימות. הליקויים עצמם לא משתנים.

לא הבנתי. אני רוצה להבין האם זה מהותי. יש כאן עניין של פסילת רשימה.

גם היום הסעיף אומר שאלה ליקויים שפוסלים את הרשימה.

על אותם ליקויים.

על אותם ליקויים.

אם כן, אין שינוי בליקויים.

כן.

הבנתי. זה טכני. נמשיך לסעיף (14).

(14) בסעיף 43(א), אחרי "לידי מנהל הבחירות" יבוא "ואם התפטר מועמד לאחר יום הבחירות – לידי השר".

(15) בסעיף 52, במקום "המועצה" יבוא "הרשות המקומית"

(16) בסעיף 61(ג), אחרי "ותו לא" יבוא "ובלבד שסומנו כאמור בעט בצבע כחול".

מה זה 61(ג)?

יש פתקים מודפסים ויש אפשרות גם לכתוב בכתב יד את האותיות של הרשימה.

אם נגמרים הפתקים?

למשל אם נגמרים הפתקים.

זה היה. לוקחים את הפתק הלבן וכותבים עליו.

בכנסת נעשה תיקון שקבע שאם כותבים בכתב יד, זה יהיה רק בעט כחול.

רוצים לשמור את זה אחיד.

כן.

אם אין פתק, וזה אבסורד שזה קורה, צריך להגביל את צבע העט?

זה כדי שלא יהיה עניין של צילום או משהו, איזה תיחמון. רוצים עט כחול כדי להראות שמישהו כתב. זה קיים בחוק הבחירות לכנסת.

(17) בסעיף 63 -

בפסקה (1), אחרי "כאמור בסעיף 50(ב)" יבוא "במעטפה שלא נחתמה בהתאם להוראות לפי חוק זה".

בפסקה (7), במקום "לא יותר משני" יבוא "לא יותר משלושה" ובמקום "הפתק השני לא יובא" יבוא "הפתקים הנוספים לא יובאו".

אלה שתי הוראות שנלקחו מהכנסת. אלה שתי הוראות שתוקנו בכנסת וכדי לעשות האחדה בהסדרים, העתקנו את הסעיפים האלה מהכנסת לכאן. בסעיף הראשון, יש חובה שחברי ועדת הקלפי יחתמו על מעטפות ובמקרה שאין חתימה על המעטפות, בעצם המעטפה פסולה ופוסלים את הקול. ההוראה השנייה, במקרה שפתקים נדבקים אחד לשני, אם במקרה שלושה פתקים נדבקו ומישהו הכניס למעטפה, עדיין הקול לא יהיה פסול.

אם הם אחידים.

כן. אם הם אחידים. היום שלושה פתקים פוסלים.

זה מקובל גם בבחירות לכנסת.

כן. זה מועתק משם.

בסדר. אני מקבל.

תחזור עכשיו לסעיף (12). סיימנו עד סעיף (17) ועכשיו אנחנו מקריאים את סעיף (12) ואז נשמע את ההערות.

תודה היושב ראש.

בסעיף 32, אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:

"(ו1) ראה מנהל הבחירות, ביום הבחירות, שוועדת קלפי אינה ממלאת את תפקידיה כראוי ועקב כך קיים, לדעתו, חשש שייפגע המהלך התקין של ההצבעה בקלפי, רשאי הוא, - ואנחנו מציעים להוסיף באישור המפקח הארצי על הבחירות - לפזר את ועדת הקלפי האמורה ולמנות ועדה אחרת במקומה. על מינוי כאמור לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה). מנהל הבחירות רשאי למנות לחבר הועדה לפי סעיף קטן זה את מי שמתקיימים לגביו תנאי הכשירות למינוי למזכיר ועדת קלפי שנקבעו לפי סעיף 32א(א2)".

מה המשמעות של זה? זה לא טכני.

זה לא טכני.

זה חדש?

זה חדש. זה קיים במועצות אזוריות.

לא קיים ברשויות.

לא קיים בעיריות ומועצות מקומיות. במקרה שביום הבחירות עצמו יש איזשהו קושי עם ועדת הקלפי - -- -

שם זה קיים לא בחוק אלא בצו.

כן. במקרה שביום הבחירות עצמו ועדת הקלפי לא מתפקדת או יש לה תקלות, היא לא נותנת להצביע, אמרנו שבהמשך יום ההצבעה לתת סמכות למנהל הבחירות באותה רשות מקומית – זה בעקבות הערת הייעוץ המשפטי – גם באישור של המפקחת הארצית על הבחירות להחליף את ועדת הקלפי.

מה קורה במצב היום? מה קורה בחוק הקיים היום? מה קורה אם הוא נוכח לראות שהוועדה לא מתפקדת?

כלום. אין כל פתרון.

נתקלתם בעבר במקרים שיש בעיות בוועדות ספציפיות? זו בעיה שעלתה?

אני אומר שוב. במועצות אזוריות לא הפעלנו את הסמכות אבל עצם זה שקיימת סמכות, לדעתנו זה מאוד חשוב למקרה חריג שיקרה גם כאיום על הסיעות שידעו שהן צריכות להחליף ולהתאים את חברי הוועדה.

אם למשל הוא פיזר, איך הוא ממנה את החדש?

אחרי שהוא פיזר, בגלל שאנחנו מדברים על יום הבחירות עצמו, הוא ממנה ועדה משלו. הוועדה שהוא ממנה, זה באמת פתרון אחרון.

זה הפתרון הראשון. לא הפתרון האחרון.

זאת הסנקציה האחרונה. גוף מינהלי והוא ייתן את האפשרות לוועדה לתקן את דרכיה או לסיעות להחליף את הנציגים שלהן אבל הסעיף שאנחנו מדברים עליו הוא בעצם המוצא האחרון, כאשר אחרי שהיא באמת כבר לא מתפקדת, הוא ימנה ועדה.

כל מה שאמרת עכשיו, אני מסכים אבל אני לא רואה את זה בחוק.

אולי כדאי להוסיף אחרי שהתרה בחברי הוועדה.

ופעל להחליף את חבריה דרך חברי הסיעות השונות. אם כל זה לא עובד – אז הוא יעשה.

מה קורה אם לקלפי לא מגיעים החברים והמזכיר הוא מטעם המדינה? לא הגיעו חברי הקלפי. מה עושים היום?

המזכיר פועל בעצמו וממנים עוד מזכיר שיהיה יחד אתו. יש בעצם שני מזכירים בוועדה שפועלים.

זה קיים לך היום בחוק.

כן. זה במקרה שהחברים לא הגיעו.

במצב כזה גם המנהל מתקשר לסיעות ומבקש שישלחו אנשים. מתקנים את זה תוך כדי תנועה. השאלה, אם נוכח לראות שיש באמת בעיה בקלפי והוא רוצה לפזר אותה, יפנה - - -

אני מציע להוסיף תוספת כזאת. אנחנו מדברים על שורה שלישית: "עקב כך היה לדעתו חשש שייפגע המהלך התקין של ההצבעה בקלפי" ולאחר שהתריע בפני הוועדה ופנה לסיעות לטפל בבעיה, רק אז.

או.

שני הדברים האלה. גם התריע וגם פנה לסיעות ובמידה וכל זה לא צלח בידו, רק אז הפתרון האחרון הוא שהוא רשאי באישור המפקח לפזר. שלא ירוץ לשם מיד. שיבינו שהכוונה היא קודם כל לנסות להסדיר את זה בצורה כמו שאמרת שהיא הגיונית. אם זה לא עוזר ואנחנו באירוע חריג, צריך לטפל בו באופן חריג.

מבחינת הנוסח, הנוסח שיש לנו למשל בוועדת בחירות בפיזור, כאשר השר מפזר ועדת בחירות, לאחר שהוא התרה בה. זה המנגנון.

לא כתוב כאן.

לא, זה לא כתוב כאן אבל זה מה שאני מציע להוסיף לאחר שהוא התרה בה.

ומה עם הנושא של בחירות חברים חדשים אחרים מהסיעות? האם יש אפשרות לומר התרה בה ולקבל חברים אחרים מהסיעה?

אני אומר שכאשר הוא מתרה בה, או שהם עצמם יתקנו את פעילותם או שיחליפו אותם.

אתה אומר שהמילה התרה בה, היא מכילה בתוכה את התהליך הזה שאני מדבר עליו.

כן.

שלטון מקומי, מה אתם אומרים? נראה לכם?

אין לנו דעה בנושא.

זאת יותר סוגיה של המפלגות.

מקובל עליך הנושא של התראה ככפי שנוסח?

מבחינתי הדבר הזה, זה נראה כאילו התרה בהם, ואם לא – הוא ממנה. זאת אומרת שהוא יכול להחליט שהוא שם אנשים אחרים ולא ממפלגות. זה כוח שלא קיים היום.

קודם כל, אני מסכים אתך וזו השאלה העקרונית, האם אנחנו רוצים לאפשר את התהליך הזה בכלל. הוא קיים היום במועצות האזוריות.

במועצות האזוריות.

והוא לא קיים ברשויות.

לא לגבי ועדת קלפי. הוא כן קיים לגבי ועדת הבחירות. ועדת הבחירות היא גם נציגים של סיעות וגם שם אם היא לא מתפקדת, יש אפשרות לשר, לאחר שהוא התרה בה, למנות ועדה אחרת במקומה שהיא לא מנציגי הסיעות.

אני חושב שזה מנגנון שבמקרה קיצון לא יופעל, לא יעשו שימוש.

כן, אבל זה נותן משהו שיכול להיות שבמקום מסוים יעשו קיצור דרך וילכו ישר לזה. הוא מינה אותו. אני התרעתי, התרעתי לפני חמש דקות, תן לי חצי שעה לשלוח בן אדם.

אתה צודק. זה בדיוק המשקל. אנחנו בסוף צריכים להחליט לפי הסיכון-סיכוי. השאלה היא מה יותר בעייתי, האם לבטל את הכלי הזה, כי אפשר להגיד שלא מאשרים, אין את הכלי הזה והוא גם לא יהיה במועצות האזוריות, כי אתה יוצא מהנחה שהנזק שהוא יכול לגרום, כמו שאתה מתאר, הוא יותר גבוה מהתועלת במקרים שצריך אותו. יש לי הרגשה, ואני לא מספיק מנוסה כאן, ואני באמת אשמח לשמוע מה דעתכם, שזה לא מנגנון שהפעילו אותו. שמעת, הוא לא הופעל פעם אחת לפי דעתי. אמרתם שאתם לא מכירים.

במערכת הבחירות הקודמת של המועצות האזוריות הוא לא הופעל.

ממתי הצו הזה במועצות האזוריות? אני חושב שזה חדש.

לא. הוא לא חדש אבל הוא לא הופעל בבחירות האחרונות למועצות האזוריות ב-2012 וב-2013. כן נעשה בו שימוש בפסיקת בתי המשפט כאיזשהו כלי למנהל הבחירות לסייע. אני אומר שוב שבגלל שאנחנו מדברים על יום הבחירות עצמו, יש כאן איזשהו איזון. הוספנו, בעקבות ההערה של הייעוץ המשפטי, את הסמכות - - -

נכון, אנחנו לא מתייחסים לזה אבל היועץ המשפטי של הוועדה הוסיף באישור המפקח הארצי על הבחירות. זה לא שאיזה מישהו בשטח אומר שהוא מעיף אותם.

אלה שלייקעס טובים.

כן.

בעצם למנהל הבחירות יש סמכות להפעיל את הקלפי גם עם שני מזכירים. רק אם לא באים?

כן.

יעקב, אני חושב שהפתרון שאמרנו עם ההליך כמו שאמרנו, לאחר התראה והשילוב של אישור, זה בעצם האישור שלך, אם אני מבין נכון. היא לא תבוא ותאשר לכל אחד סתם. היא תבדוק, הוא תראה מה היה ואם באמת יש בעיה של קלפי לא מתפקדת, היא תפעל.

מה הבעיה שהמזכירים ימשיכו?

יתריע. אם הם לא פועלים לתיקון, אם בסוף הסיעות עסוקות ולא מתייחסות, הם צריכים לטפל בזה. הם צריכים שיהיה להם כלי כזה. זה מגיע אליה ישירות.

זה לא נשאר ברמה המקומית.

אני מרגיש עם זה בסדר. זה מאוזן.

השאלה אם אי אפשר להוסיף כאן עוד איזושהי מילה.

זה לא מופיע באישור של המפקחת. לדעתי זה איזון מעולה. האופציה האחרת לאזן את זה היא לקבוע שלא ייפסלו מעל 5 אחוזים מהקלפיות.

לא. אנחנו לא חוששים ממגה תופעה. אני חושב שאנחנו חוששים שלא תהיה יוזמה בשטח על רקע אישי.

יפעל להחלפת חברים.

כתבנו יתריע וכתבנו באישור המפקחת. זה בסדר. זה נראה לי מאוזן מאוד. קודם כל יתריע, ורק בלית ברירה הוא פונה אליה והיא בוחנת ומאשרת. בסדר. זה לא יקרה. זה ביטחון שיקרה רק במקרה חירום.

יתריע בפני מי? תן לי את הנוסח.

איך אתה רוצה להוסיף את מה שאמרת לגבי יתריע?

יש לנו את זה בסעיף 27א.

לא. בסעיף הזה אני רוצה את זה. תקריא את זה.

רשאי הוא באישור המפקח הארצי על הבחירות ולאחר שהתרה בחברי הוועדה.

אז לא רשאי הוא. לאחר שהתרה בחברי הוועדה ובמידה והבעיה ממשיכה להתקיים לדעתו, רשאי הוא. זאת אומרת, התרה והבעיה עדיין נמשכת, אז הוא רשאי. זה התהליך שאנחנו רוצים לראות.

ההתראה היא רק מול חברי הוועדה?

אני אומר מבחינת הנוסח של ועדת הבחירות, זה מתחיל ברשאי מנהל הבחירות להתרות בה, לא שעתה ועדת הקלפי להתראה, רשאי מנהל הבחירות.

תכתוב נוסח דומה. שיהיה נוסח דומה כמו שכתוב כאן, התראה, ואם הם לא פעלו לתיקון, אז הוא רשאי באישור המפקח כפי שהוספנו. אין מה לעשות, צריך גם את זה.

ברשותך אדוני, אני רוצה להתנצל שלא הייתי בתחילת הדיון כיוון שהייתי בדיון אחר ולהעלות את ההסתייגויות שלי לסעיפים.

עוד לא הצבענו. כאשר נצביע, תוכלי לומר שיש לך הסתייגויות.

אבל אני רוצה להעלות אותן לדיון.

על איזה סעיפים את מדברת?

על 1 ו-2. אחד מהם היה בדיון.

מה הבעיה עם סעיף (1)?

לא בעיה. אני רוצה להוסיף. הבנתי שהיה כאן דיון לגבי כך שמועמד לרשימה שיש לו הרשעה, אם לא היו לו שלושה חודשי מאסר, הוא עדיין יכול - - -

זה לא סעיף (1).

זה מופיע בסעיף 1.

סעיף כללי 1. בסדר. על איזה סעיף קטן את מדברת?

שני התיקונים שלי נוגעים לסעיף (1) ולסעיף (2). בסעיף 7א לחוק המקורי, אבל בסעיף 7(ב) ו-(ג) – לא 7א - - -

לא, אני מצטער. דברי מהותית.

אני אומר מהותית ואז אני אקריא את ההסתייגות.

היום כל מועמד לרשימה שלא הורשע וקיבל שלושה חודשי מאסר, כמו שאנחנו יודעים עבירות מומרות לחודשי שירות ועבודות שירות ובעצם על זה נסלח להם וגם מי שהורשע, אלא אם ועדת הבחירות החליטה שיש קלון. התנאי הזה של שלושה חודשי מאסר, לדעתי לא צריך להיות חובה בתוך הפסיקה. לא רק מי שקיבל שלושה חודשי מאסר לא יכול להיות מועמד אלא מי שהורשע לא יכול להיות מועמד.

כל עבירה? כל מי שיש לו קלון.

כן. כרגע זה מחויב בשלושה חודשי מאסר.

זה החוק היום. את אומרת שינוי מהותי שלא קשור לשינוי שביקשו כאן. כאן עד עכשיו עסקנו בעיקר בשינויים טכניים. אם את רוצה להביא שינוי מהותי, תגישי את זה כהסתייגות ונדון בזה בהמשך. אני לא רוצה לדון בזה עכשיו. אני רוצה לסיים את הנושאים הטכניים קודם ואחר כך לדבר במהות.

בסדר. עוד שינוי שהוא טכני-מהותי, תקרא לזה איך שאתה רוצה. בעצם היום, בכל כללי מימון, יש יתרון מובנה למי שהוא מייצג של מפלגה שיש לה נציגות בכנסת. המימון שמסודר לו הוא משמעותית יותר גדול.

גם מהותי.

זה לא קיים כאן.

אני אסביר למה זה רלוונטי.

איזה סעיף את רוצה לתקן?

אני רוצה לתקן בסעיף 1, בהגדרה מפלגה. למחוק את "שיש לה לפחות נציג אחד בכנסת". זאת אומרת, נציג של מפלגה, גם אם אין לה נציג בכנסת, יכול לקבל את המימון כמו מפלגה שיש לה נציג בכנסת.

תגישי את זה כהסתייגות.

אבל יש זכאות למימון.

את לא מנהלת אתו דיון. אני מנהל את הדיון. אני לא רוצה יותר הערות.

לסעיף האחרון, (12). אני לא יודעת אם יש סעיף אחר שמתייחס לזה אבל לדעתי זה רלוונטי לסעיף (12). סעיף (12) מתייחס לאיזה שהם אי סדרים ואני רוצה להעלות אפשרות של אי סדרים שקורים עקב תופעה קיצונית כמו הפסקת חשמל ודברים שאין עליהם שליטה אבל שיכולים להוות. איך מתמודדים עם זה? אין לי כאן את התשובה ואני חושבת שזה נושא לדיון כי אני יודעת שיש מקרים. יש סעיף שמתייחס לזה?

כן.

בסדר. סליחה. לא מצאתי אותו.

אני מבקש שתגישי את ההסתייגויות לוועדה ואנחנו נצביע עליהן ונדון בהן בהמשך. תודה.

אנחנו בסעיף (18).

(18) בסעיף 64(א), אחרי "שיקבע שר הפנים בתקנות" יבוא "רישום של הקולות הנערך על גבי טופס שנקבע כאמור בתקנות, לשם ספירת הקולות, לא יהווה חלק מפרוטוקול ועדת הקלפי לפי סעיף זה".

זה שינוי שהוא קצת יותר מהותי. היום, לפי הפסיקה, לפרוטוקול ועדת קלפי יש מעמד עודף מבחינת ראיות והוכחות בבתי משפט. הפרוטוקול נערך על ידי המזכיר וכל חברי ועדת הקלפי מכל הסיעות השונות חותמים ויכולים להעיר הערות. בנוסף לפרוטוקול יש גיליון ספירת קולות שכל חבר ממלא בעצמו, סופר כמה פתקים קיבלה כל רשימה. בעקבות אמירה שהייתה בפסיקת בית המשפט העליון אחרי הבחירות האחרונות, אנחנו רוצים להבהיר שהגיליונות האלה שכל אחד ממלא בצורה עצמאית, הם לא חלק מהפרוטוקול והם לא ייהנו מאותו מעמד עודף של הפרוטוקול.

זה גם היום בחוק או שזה שינוי?

היום זה לא מוסדר.

היום זה לא מוסדר ואתה רוצה להבהיר שהם לא חלק מהפרוטוקול.

כן. היום לא כתוב לכאן או לכאן.

תסביר שוב לגבי (18).

הפסיקה של בתי המשפט נתנה מעמד עודף מבחינת ראיות והוכחות לפרוטוקול ועדת הקלפי.

אתה אומר שחוץ מפרוטוקול הוועדה, מה יש עוד?

יש גיליונות ספירת קולות. מחולק דף אחד לכל חבר ועדה והוא מסמן בעצמו את הסימונים. הוא בעצם סופר כמה פתקים קיבל כל מועמד וכל רשימה. כל אחד ממלא את זה בעצמו. לכן אנחנו רוצים להבהיר שזה לא חלק מהפרוטוקול.

בכנסת זה כן חלק או לא? מה קורה בבחירות ארציות לכנסת?

לא בדקנו את זה.

הפסיקה היא לגבי רשויות מקומיות. היא יצרה את השינוי בעקבותיו מתבקשת ההבהרה.

כן, זו פסיקה שנוגעת לרשויות המקומיות.

יכולה להיות סתירה בין ספירות שונות של חברים שונים.

כן. אנחנו חושבים שצריך להעדיף את הפרוטוקול שעליו בסוף כולם חותמים, ואם יש למישהו הערה, הוא כותב את ההערה שלו בפרוטוקול ואז הפרוטוקול בעצם משקף את כל הדיון.

בסדר. אם זה חלק מפסיקה, זה נשמע הגיוני.

ׁ(19) בסעיף 70א, במקום "מנדט אחד לפחות" יבוא "50 אחוזים לפחות מהמודד כמשמעותו בסעיף 67(3)".

בעקבות הערה של מבקר המדינה. יש עירבון שרשימות צריכות לתת, רשימות חדשות שמתמודדות, ואם הן לא מגיעות למנדט, אנחנו מחלטים להן את העירבון. מצד שני יש מימון מדינתי שניתן לרשימות ושם הגבול הוא חצי מנדט. נוצר מצב שבו למעשה המדינה משלמת לאותן רשימות את המימון עבור העירבון בגלל שיש חוסר התאמה בין המנדט לחצי מנדט. אנחנו בעצם קובעים את אותו רף לעירבון ולמימון שהוא 50 אחוזים מנדט.

מה שקרה בעבר זה שהיו יכולים לחלט לך את העירבון ובכל זאת היית מקבל מימון בחירות כי עברת 50 אחוזים. העירבון היה מוחזר רק במנדט. הגיוני שיחזירו את העירבון אם הבאת 50 אחוזים כי אתה כבר מקבל כסף מהמדינה.

אבל צריך לוודא שהכסף מהמדינה הולך במקום העירבון.

זה בעצם פותר את זה. זה קובע את אותו רף. אם קיבלת פחות מ-50 אחוזים, אתה משלם את העירבון ולא מקבל כלום מהמדינה. אם קיבלת מעל 50 אחוזים, אתה מקבל מהמדינה ולא משלם כלום על העירבון. כך אין את הפער הזה שהמדינה למעשה שילמה את העירבון.

(20) בסעיף 73, אחרי סעיף קטן (ד1) יבוא:

"(ד2) על אף האמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד1), פסק בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב)(1), לאחר שהתקיים לגבי הערעור האמור בסעיף קטן (א1) סיפה, רשאי הוא, אם ראה טעם מוצדק לכך, להורות כי יחולו לעניין הבחירות החדשות הוראות סעיף 73א(1) או (3)".

מה המשמעות של זה?

בעיקרון הכלל הוא שבערעור בחירות, אם בית המשפט ביטל את הבחירות, תוך 30 ימים יש בחירות חדשות עם אותו פנקס בוחרים.

רגע. הלכתי לאיבוד. קודם כל, זה טכני או מהותי?

זה לא טכני.

לא טכני. אז תסביר עוד פעם.

היום במקרה שבית משפט מבטל בחירות, בערעור בחירות, תוך 30 ימים יש בחירות חדשות.

באותו מקום.

באותו מקום ועם אותו פנקס בוחרים שהיה בבחירות הקודמות. יש מקרים בהם, אם יש ערעור בחירות מורכב - - -

כשאתה מסביר לי, אתה צריך להתחיל לומר שהסעיף הזה דן במקרים בהם בית משפט מבטל בחירות מקומיות בסניף מסוים, ברשות מסוימת. אז אתה מפקס אותי. עכשיו אתה מתחיל להסביר לי מה קורה באותה סיטואציה כי אני לא רואה את סעיף 73 מול העיניים שלי.

יש מקרים שהם יותר מורכבים, שבית המשפט פוסק לפעמים שנה אחרי שהוגש ערעור בחירות, כלומר, שנה אחרי הבחירות הראשונות. במקרה הזה אנחנו רוצים לתת לבית המשפט שיקול דעת לומר שהבחירות לא יהיו תוך 30 ימים אלא תוך 120 ימים. בגלל שכבר עברה שנה מאז הבחירות, צריך להכין פנקס בוחרים חדש וצריך להיערך הרבה יותר זמן. הרציונל בסעיף המקורי היה שהבחירות הן כבר ממש היו.

הסיכום של הסעיף הזה הוא כזה: נותנים לבית המשפט גמישות שלא קיימת היום בחוק לקביעת תאריך לבחירות מחודשות לאחר שהתקבל ערעור.

וגם לגבי פנקס הבוחרים.

כן. זה בא ביחד. בגלל שעבר כבר הרבה זמן, מכינים מחדש את פנקס הבוחרים.

השאלה אם לא צריך לומר לא שיש לו גמישות בהחלטה לגבי פנקס הבוחרים אלא שיש החלטה בחוק שפנקס הבוחרים מחודש, אם זה אחרי שנה.

אבל אי אפשר אחרי שנה. כרגע זה מוגבל.

הוא מדבר על אם זה אחרי שנה. נכון שזה מוגבל.

הבחירות כיום, 30 יום אחרי תאריך ההחלטה. תאריך ההחלטה של בית המשפט על פסילת בחירות לקח שנה ואולי יותר.

יכולה להיות חצי שנה.

השאלה היא האם המשמעות לעשות ספר בוחרים חדש, האם זה הכרחי או לא הכרחי.

אחרי שנה יש הגיון בזה.

לכן אנחנו רוצים לתת לבית המשפט את שיקול הדעת לקבוע.

בית המשפט יקבע אם צריך ספר בוחרים חדש או לא?

כן. בין השאר לפי הזמן שעבר מאז הבחירות הראשונות.

אנחנו לא נקבע כאן. זאת תהיה טעות לקבוע. בסדר.

(21) בסעיף 82 -

בסעיף קטן (א), אחרי "אלה שהצביעו בקלפיות לחיילים" יבוא "(בסעיף זה – מעטפות החיילים) ובמקום "לוועדות בחירות שליד הרשויות המקומיות המתאימות" יבוא "לוועדות הקלפי המיוחדות שמונו לי הוראות סעיף קטן (א1) ברשויות המקומיות המתאימות".

זה סעיף טכני או מהותי?

זה סעיף חצי מהותי.

הוא לא טכני.

הוא לא מהותי לגמרי. יש חיילים ואסירים שמצביעים במעטפות כפולות ואחר כך מרכזים את כל המעטפות הכחולות מכל הארץ ומנתבים את זה מחדש לרשויות המקומיות, ואז בעצם צריך לספור את המעטפות האלה. היום ההסדר שקיים הוא שוועדת הבחירות של אותה רשות מקומית היא סופרת את המעטפות הכפולות. ועדת הבחירות יכולה להיות לפעמים גם 30 אנשים בתל אביב, לפי מספר חברי המועצה. לכן כאן אנחנו מציעים להקים ועדת קלפי חדשה שהיא מורכבת מנציגי הסיעות אבל ועדת קלפי של שלושה שהיא סופרת את הפתקים.

זה לא באמת חוסך שום דבר. זה פשוט לא מאפשר לסיעות, מרקם הסיעות השונות, להשתתף באותו הליך. בסוף קלפיות של נכים וקלפיות של חיילים שנספרות לאחר מכן יכולות להגיע ל-5 אחוזים מכלל ההצבעה בישוב. אם כל הסיעות רוצות להשתתף, צריך לתת להן להשתתף.

אתה אומר כרשימה - - -

שאולי במקרה שרירותית לא תיכנס בשלוש הסיעות האלה. אני כן רוצה להיות שם. אני רוצה שיהיה לי SAY בתוך הוועדה הזאת. יכול להיות שאני אהיה בצד השני של השלוש.

מה התשובה שלכם לעניין הזה? למה לנתק את היכולת של כל הסיעות?

יש קושי לעשות פעולות כאלה ב-20-30 אנשים. לכן יש לנו כאן ועדת קלפי כמו כל ועדת קלפי שסופרת פתקים רגילים. גם לגבי ספירת הפתקים הכפולים, תקום ועדת קלפי שהיא ועדת קלפי שוועדת הבחירות בוחרת אותה של נציגי סיעות שונות.

גם כך אתה לא נמצא בכל ועדות הקלפי.

אתה נמצא בכל ועדת קלפי ואתה רשאי להיות משקיף.

אז תהיה משקיף. תן להם משקיף. אין בעיה. הוא יכול להיות משקיף? אתה יכול להיות משקיף.

משקיף רשאי להכניס לפרוטוקול הערה?

רגע. היום, מבחינת מה שהבנתי, תגיד לי אם אני צודק, נכון להיום, בגלל שזה לא מצומצם לאותה ועדה ספציפית, כל החברים, אלה יכולים להיות עד 30 אנשים, אתה צריך את כולם.

כן.

כמה סיעות יש במועצה?

אם כולם נמצאים, בעצם כולם צריכים לשבת סביב שולחן בגודל כזה.

מניסיון אישי. בדרך כלל מי שסופר, זה מנהל הבחירות יושב, מנהל הבחירות והצוות שלו, ויושבים כל נציגי הסיעות וסופרים את הקולות. זה מה שקורה בפועל.

בתל אביב אין 30 סיעות. יש בסך הכול שש סיעות. אפשר לתת נציג לכל סיעה.

אני מקבל את מה שהוא אומר. נציג מכל סיעה, זה סביר לחלוטין.

זה סביר. בתל אביב יש חמש-שש סיעות.

מה הבעיה עם נציג מכל סיעה? כדי שלא נרגיש שמישהו נשאר בחוץ.

אין בעיה.

אם כן, נציג מכל סיעה ופתרנו את הבעיה.

זה עדיין לא פותר את הבעיה של אנשים מסיעות מתמודדות ולא מיוצגות כרגע.

אם ירצו, יתמודדו. אני כותב נציג מכל סיעה. לא חייבת להיות מיוצגת.

אם כן, נציג של כל סיעה מיוצגת.

האחרים יהיו משקיפים.

בדיוק. האחרים משקיפים. תקנו את זה ונמשיך.

אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"א1) (1) לא יאוחר מיומיים לפני יום הבחירות, תבחר ועדת הבחירות שליד כל רשות מקומית ועדת קלפי מיוחדת בה נציג מכל סיעה, שתהיה מורכבת מנציגי כל הסיעות. לא בחרה ועדת הבחירות ועדה כאמור עד המועד האמור, ימנה מנהל הבחירות ועדה כאמור מקרב מי שמתקיימים לגביהם תנאי הכשירות למינוי למזכיר ועדת קלפי שנקבעו לפי סעיף 32א(א2) (בפרק זה – ועדת קלפי מיוחדת). מנהל הבחירות ימנה, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, מזכיר לוועדת קלפי מיוחדת.

(2) ועדת קלפי מיוחדת תהיה אחראית לקבלת מעטפות החיילים, לבדיקת קולות החיילים ולספירתם".

איפה המשקיפים?

רגע, נסיים את הסעיף.

בסעיף קטן (ב), במקום "לוועדת הבחירות" יבוא "לוועדת הקלפי המיוחדת".

בסעיף קטן (ד), לפני "חברי ועדת הבחירות" יבוא "חברי ועדת הקלפי המיוחדת" ובמקום "לדעת ועדת הבחירות" יבוא "לדעת ועדת הקלפי המיוחדת".

(22) בסעיף 83 -

בסעיף קטן (א), במקום "ועדת הבחירות" יבוא "ועדת קלפי מיוחדת".

במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) על חתימת הפרוטוקול ועל הערות לפרוטוקול יחולו הוראות סעיף 64(ב)".

אני מסכם את השינויים עליהם דיברנו. זה יהיה נציג לכל סיעה מיוצגת. אני מבקש שיהיה רשום גם שכל מי שרוצה להיות משקיף, גם אם הוא לא סיעה מיוצגת, תהיה לו את הזכות להיות משקיף.

זה כתוב.

בסדר. ברשותכם, אנחנו סיימנו עד סעיף (22). אני רוצה לחזור לסעיף (12) כי דיבר אתי גם חבר הכנסת יעקב אשר לגביו. מכיוון שזה מנגנון חדש לבחירות ברשויות, אני רוצה שיהיה באופן ברור וקבוע שבמידה ויש בעיה עם נציג כזה או אחר של סיעה או מפלגה לצורך העניין, יהיה הליך ראשוני של בקשה מאותה מפלגה להחליף את הנציג.

אני רוצה להציע לך משהו אחר. חשבתי וגם התייעצתי. יש כאן איזשהו הליך שאני לא בטוח שהוא נכון. למשל הבחירות לכנסת, מה קורה במצב כזה בבחירות לכנסת?

אין התייחסות.

אין התייחסות.

לא בדקנו.

יותר מזה, מה היה בחוק לרשויות לערים? גם אין לך פתרון.

היום אין התייחסות לזה.

יש כאן איזשהו פיחות זוחל בעניין הזה שאני לא יודע אם אנחנו יכולים לקבל אותו. אני אומר את זה בגלוי ואני אסביר במה מדובר.

לפי מה שעלה בשיח שלנו עם הכנסת, זה לא קיים הסדר.

לא קיים הסדר ולא בכדי הוא לא קיים ואני אסביר למה. המדינה ממנה את המזכירים ואת השאר ממנות המפלגות. לא יכול להיות מצב שבו יהיו איזה שהן תלונות כאלה ואחרות שהקלפי לא מתפקדת. אם יש מישהו שחלילה עשה דבר שהוא לא בסדר, שיזמינו משטרה וייקחו אותו אבל אתה לא יכול לבוא, להיכנס לנעלי נציגי המפלגות. לדעתי, אם אתה שואל אותי היושב ראש, כל הסעיף הזה הוא מיותר.

אתה אומר שלא נשכפל את מודל המועצות האזוריות למודל ראשי רשויות.

גם שם זה היה בצו ולדעתי לא שמו לב לזה. אני אומר את זה בגלוי. אני חושב שיש כאן פגיעה. זה כמו שתגיד שיש ועדה שיושבים בה נציגי סיעות, כמו הוועדה הזאת, בה יושבים אנשי מקצוע והיא מתנהלת לא כראוי כי אין תה או אין קפה ואז מחליפים אותנו לכמה דקות או לכל היום. זאת סמכות שהיא צריכה חשיבה הרבה יותר גדולה. אני מציע להוריד את הסעיף הזה.

ראשית, לפי לוחות הזמנים אנחנו נסיים את הישיבה עכשיו. לגבי סעיף (12) אני אומר שאני מסכים לדעתו של חבר הכנסת יעקב אשר ואני בעד הורדת הסעיף. אנחנו נמשיך בהקראה ובהצבעות בישיבה הבאה שתיקבע. תבואו עם הצעה אחרת לסעיף (12) שתאפשר לכם כלי להתמודד עם הבעיה הזו תוך כדי שמירת זכויות.

מה החשש שלך?

המזכיר אומר שיש בעיה, לא מסתדרים וכולי.

אני מסכם את הדיון. אנחנו הקראנו את סעיף (23) לא כולל. אני חייב לסיים. אנחנו נמשיך בדיון נוסף. אנחנו נקבע דיון נוסף.

כרגע סעיף (12) כפי שהוא, הנוסח לא מקובל על חברי הוועדה. אם אתם עדיין חושבים שיש בעיה ואתם צופים בעיה ואתם רוצים משהו, הבנתם את הסתייגויות חברי הוועדה ותנסו למצוא נוסח שיכול לחיות עם תפיסת העולם הזאת.

כרגע קראנו את סעיף (22) כולל. יש את ההסתייגויות של חברת הכנסת יעל כהן-פארן ואנחנו נקבע ישיבה נוספת.

אני רק אומר לגבי סעיף (12) שאני לא בטוחה שהוא לא מקובל אלא אני רוצה להבין יותר את ההסתייגות שלך.

דברי עם מנהל המפלגה שלך.

נותנים כוח למנהל הבחירות.

לי חשוב לציין שבגלל לוחות הזמנים בהם אנחנו נמצאים, מאוד נודה לכם אם תיקבע ישיבה נוספת בהקדם.

אני כבר אומר לך שזה ייקח כשבועיים. לא יהיה לפני עוד שבועיים. אני יודע את לחץ הזמנים של הוועדה. זאת הצעת חוק עמוסה. אם תאמרו לי שלא מעניין אתכם מה קורה אחרי סעיף (229, אני חותך ומצביע עכשיו. אם תגידו לי שאתם רוצים לחכות עוד שבועיים, נחכה עוד שבועיים. אני היום מוכן לאשר בלי סעיף (12) את הסעיפים עד סעיף (22) כולל, מה שהקראנו. אם אתם רוצים, אני אעשה זאת. אם אתם רוצים שינויים נוספים, זה ייקח שבועיים.

החוק חל כולו ביחד.

אני יכול לאשר סעיפים. להצביע על סעיפים ולאשר אותם. אני לא עושה פיצול. אם הם לא יספיקו, הם לא יספיקו.

התאריך שלכם הוא פסיקת הבג"ץ.

3 ביוני.

150 ימים לפני הבחירות.

שבועיים, זה סביר.

אמרתי שבועיים.

זה מהיר מאוד בסטנדרטים של הכנסת.

אם אתם אומרים לי שאתם מוכנים לוותר על יתרת החוק, נראה לי שכולם יהיו כאן מרוצים.

השאלה מתי הוא חל אחרי השבועיים האלה, מרגע שהוא יעבור את המשך החקיקה.

ברגע שהוועדה תסיים את עבודתה ותצביע ותכין אותו לקריאה שנייה ושלישית, אני לא מניח שיעכבו את זה במליאה. אני לא רואה כאן התנגדויות בולטות.

אנחנו נחכה. ניפגש בעוד כשבועיים.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:51.