ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-13OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 612

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, י"ז באייר התשע"ח (02 במאי 2018), שעה 9:35

טיפול המשטרה בפשיעה החקלאית

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

טלב אבו עראר

יואב בן צור

תמר זנדברג

אכרם חסון

יעל כהן-פארן

בצלאל סמוטריץ

חמד עמאר

לאה פדידה

אמיר אוחנה

רוברט אילטוב

איתן ברושי

שרן השכל

יצחק וקנין

חיים ילין

מאיר כהן

מרב מיכאלי

איילת נחמיאס ורבין

רועי פולקמן

מיכל רוזין

אלעזר שטרן

שלמה בן אליהו - מנכ"ל משרד החקלאות

צביקה כהן - סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יהשוע סט - יועץ שר החקלאות ופיתוח הכפר

ניצב יעקב שבתאי - מפקד מג"ב, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ דנה עמית פינק - היועצת המשפטית, מג"ב, המשרד לביטחון פנים

נצ"מ דוד שריקי - קצין אח"מ, מג"ב, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק ליאת מוכתר - ראש חוליית מחקר רכש, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ ערן כהן - רענ"ח דרום, המשרד לביטחון פנים

דני שחר - ראש הרשות החדשה, המשרד לביטחון פנים

ערן צברי - עו"ד, סגן בכיר א, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

יפעת רווה - עו"ד, משרד המשפטים

עמיחי דוד - רפרנט ביטחון פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

שי קרפ - סגן מנהל החטיבה לשמירה על הקרקע, רשות מקרקעי ישראל

עידו רסיס - פיקוח ואכיפה, קרן קיימת לישראל

אורי בן יהודה - ראש תחום ביטחון, מרכז המועצות האזוריות

שאול גולדשטיין - מנכ"ל רשות הטבע והגנים

שוקי דוניצה - מנהל חטיבת פיקוח ואכיפה, רשות הטבע והגנים הלאומיים

יוחנן מאלי - יועץ מנכ"ל רשות הטבע והגנים הלאומיים

גרא קאושנסקי - סמנכ"ל תשתיות ובנייה חוזית, התאחדות בוני הארץ

אברהם דניאל - יו"ר התאחדות החקלאים החדשה בישראל, איגוד לשכות המסחר

מאיר צור - מזכ"ל תנועת המושבים

פלג אוריון - יו"ר אגף המשק, תנועת המושבים

דפנה כהן נוריאל - דוברת, תנועת המושבים

דובי אמיתי - נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

ישי פולק - מנכ"ל התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

הגר יהב - קשרי ממשל, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

גלית חזקיה הרשקוביץ - דוברת התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

דודו קוכמן - מזכ"ל האיחוד החקלאי

ירון סולומון - מנהל המחלקה להתיישבות, האיחוד החקלאי

יורם ישראלי - ראש המועצה האזורית מטה אשר

גיורא זלץ - ראש המועצה האזורית גליל עליון

עופר גרשוביץ - מנכ"ל המועצה האזורית גליל עליון

חזי אייל - רכז צפון, תנועת רגבים

אריאל בוקר - חקלאי ורכז ביטחון, נציג ישובים

ערן שחורי - מנכ"ל יסוד קור בע"מ

עומר לויט - ארגון השומר החדש

יובל כהן - ארגון השומר החדש

אורי ספיר - ארגון השומר החדש

ניסים סרוסי - ארגון השומר החדש

אביב כהן - ארגון השומר החדש

תומר ראובני - עמותת עם סגול

שמוליק תורג'מן - קרן נזקי טבע

יאיר בן דוד - מנהל פעילות השומר, יו"ש

שי דרומי - חקלאי, עמותת בעקבי הצאן

ישראל אליסף - פעיל חברתי

מבשרת נבו - שדלן/ית (ריפובליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את ארגון מגדלי דגים בישראל, ארגון מגדלי דבורים בישראל, התאחדות הארגונים הכלכליים, הקיבוצים לב בגליל 2050, מועצת הדבש, מרכז המועצות האזוריות, רגבים)

איילת לוי

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים

טיפול המשטרה בפשיעה החקלאית

בוקר טוב. שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. אני שמח לראות כאן נוכחות יפה, גם של החקלאים וגם של הגורמים בממשלה שמטפלים בעניין וכמובן חברי הכנסת.

אנחנו בתקופה מאוד קשה לחקלאים בישראל. התקופה הזו קשה במגוון תחומים, מההתמודדות הכלכלית, מה שנקרא השרידות הכלכלית, התחרות, בעצם הפרנסה עצמה, ולצערי מתמודד אותו חקלאי מעבר לכך, ואני מכיר הרבה בעיות, אם זה דור המשך, ובאמת לא חסרה התמודדות, וכל מי שנמצא כאן בחדר, נושא החקלאות קרוב ללבו, חשוב, מבין את המשמעות האסטרטגית של התחום הזה למדינת ישראל, ואני לא חושב שאני צריך להרחיב בעניין הזה.

על זה מופיעה תופעת הטרור החקלאי. פגיעה מכוונת באותם חקלאים ובשליחות שהם עושים למען הציונות. בעניין הזה אנחנו חייבים לטפל. בתקופה האחרונה מתעוררים כל בוקר לשריפה של בתי אריזה, של מטעים, של עצי גפן. זה פשוט נהיה בלתי נסבל. מעבר לנזק של החיבור של כולם כאן לעשייה, לאדמה ולתוצרת, כמובן שיש את הנזק הכלכלי שלפעמים יכול ממש לגדוע את היכולת של אותו חקלאי להמשיך בפרנסתו.

הדיון שאנחנו מקיימים הוא חשוב והוא נחוץ. ממשלת ישראל מטפלת בעניין ואנחנו נבחן איך, מה ועם איזה כלים. אני יכול לומר לכם – ואתם מכירים את זה – שגם בוועדת הכלכלה זה נדון. אנחנו כאן בוועדת הפנים בגלל הפיקוח שלנו על המשרד לביטחון פנים ודרך זה על המשטרה ועל מג"ב. בוועדת הכלכלה יש הליך מקביל שאני מניח שחלק מכם היה בישיבות שם. דיברתי עם איתן כבל, יושב ראש ועדת הכלכלה, ואנחנו נרכז מאמץ בעניין הזה ונעשה זימונים משותפים גם כדי שאנשים לא יצטרכו להגיע פעמיים. אני כבר אומר לנוכחים שקבענו דיון משותף ב-16 במאי להמשך מעקב ובקרה. אני מניח שחלק מכם יודע זאת דרך ועדת הכלכלה אבל בפירוש יש חפיפה כאן בכנסת לשתי ועדות שנוגעות בדברים האלה, במשרד החקלאות שבדרך כלל לא נמצא בוועדה הזו ואני שמח שהמנכ"ל הגיע ונמצא כאן.

אני דווקא חושבת שזה המשרד לביטחון פנים. זה טרור, לא?

אמרתי ביטחון פנים ואמרתי משרד החקלאות שבדרך כלל לא נמצא כאן. בוועדת הכלכלה יש גורמים משלימים ולכן ראוי לעשות את שיתוף הפעולה הזה. אין ספק שהערתך נכונה. הפוקוס העיקרי שלנו כאן היום יהיה על עבודת המשרד לביטחון פנים, מג"ב, משטרה וההתמודדות של הגורמים האוכפים שזו ליבת העשייה בין השאר של הוועדה הזאת.

לכן אנחנו נבחן את הדברים האלה. אני כבר רוצה את הפוקוס. אני לא אם אנשים יודעים שב-16 בפברואר 2017 – לפני יותר משנה – החלטת ממשלה, תכנית לחיזוק הביטחון האישי במרחב הכפרי, תכנית שהייתה בהובלת המשרד לביטחון פנים ואנחנו נבחן את המימוש שלה ואת ההתקדמות שלה. אני יודע שבעקבות זה גם היו מספר מפגשים שכוללים גם חשיבה על חקיקה ודברים נוספים. אנחנו נתעדכן בכל העניין הזה.

בסופו של דבר אני רוצה לגעת במצב של איך התפיסה הכללית האסטרטגית במדינת ישראל והשילוב בין המשרדים השונים מתכוונים לפתור את הבעיה ועד כדי צלילה לדברים הספציפיים, אם ניקח את מג"ב למשל. אחד השינויים שאני מבקש לשמוע התייחסות לגביו זה נושא של ביטול אותה יחידה – לא ביטול אלא פיזור הכוחות – במסגרת משטרה אחידה ועצם זה שהיום, ממצב שהיה לכם מה שנקרא פוקוס מאוד ממוקד ומשימה מאוד ברורה, קצת התפזרתם. יש לזה יתרונות אולי בגזרות אחרות אבל אין ספק שהמאבק והשמירה על הביטחון במרחב הכפרי כנראה נפגעה בעקבות העניין הזה.

אני אומר שאנחנו נצלול גם לפרטים האלה וגם לנושא התמיכה הכלכלית כי בסופו של דבר, מעבר לנזק הקשה וכואב על כל אירוע כזה, הדבר הכי קשה זו קריסה כלכלית של אותו חקלאי. אנחנו מכירים שיש בעיה קשה בנושא הביטוח ואם החקלאי עכשיו מתמודד גם כך עם פרנסה בעתיד ונופל פתאום מול נזק שיכול להגיע למאות אלפי שקלים, אם לא יותר, המשמעות היא כמובן מאוד כבדה. נשמע גם את החקלאים וגם את ראשי המועצות, את כל הגורמים הרלוונטיים.

נמצאים כאן חברי הכנסת שרשומים לדיבור. יש לנו הרבה חברי כנסת. בדרך כלל אני נוהג לעשות סבב חברי כנסת אבל אנחנו בדיון של שעה וחצי. גם אני לא מאריך בדבריי.

אני כן יודע שהנושא הוא בליבת העשייה של כולכם אבל אני לא רוצה להתחיל כאן נאומים של עשר דקות ורבע שעה כל אחד. אני מבקש ממש ברמה של דקה-שתיים, כל אחד יאמר מספר מלים.

אולי קודם נשמע את אנשי השטח ואז נגיב?

אתה צודק. נכון. אני אנסה לשלב אבל בעניין הזה אני מסכים. נתחיל עם מפקד מג"ב, ניצב יעקב שבתאי. אני מבקש סקירה קצרה שלך. עקב זה שהדיון הוא קצר ומוגבל בזמן, אני מבקש גם משאר המשתתפים להתמקד בעיקר, פחות הצהרות ויותר בנושאים תכל'ס, איפה רואים את הבעיות, איפה חושבים להשקיע, מה לעשות ולהציף את הדברים האלה.

בוקר טוב לכולם. אני מברך על המפגש אבל אני מגיע להרבה מפגשים ומחכה לתוצאות הסופיות. אני מקווה שהמפגש הזה אולי באיזשהו שלב באמת יתלכדו כל הגורמים הרלוונטיים. מדיון לדיון, אני חושב שהזמן של כולם יקר וצריך לעבור למעשים ולקבל החלטות. אם צריך להשקיע משאבים – להשקיע אותם, אם אנחנו רוצים לראות תוצאות.

בוא נדבר על המקומות שאתה מרגיש שצריך לפעול.

יש כאן משהו שאולי לא התלבש כל כך לאווירה של הטרור. הטרמינולוגיה שלנו בכל מה שקשור לפשיעה החקלאית היא קצת שונה. אנחנו מדברים על פשיעה חקלאית. טרור הוא טרור מבחינתנו. אין כאן ויכוח על הקטע של הנזקים לחקלאים, אין כאן ויכוח על הקטע של ההצתות והנזק.

אלה, אם כבר נגעת בזה, בוא נחדד את זה. האם אתה רואה תופעה של נזק למען הנזק ולא למען גניבה?

קודם כל, יש נזק. הנזק נגרם אם זה כתוצאה מסכסוכים על רקע של מי ישמור, אם זה על סחיטת דמי חסות.

אתה אומר שהנזק הוא בעיקר לפרוטקשן.

בעיקר. אני אומר בעיקר בסכסוכים מקומיים. יש לנו כאן את הנתונים אבל אני לא אלאה אתכם בהם. מי שירצה אחר כך, יקבל אותם בצורה מדויקת.

אתה אומר שעיקר הפשיעה בסופו של דבר, מהותה כלכלית בעניין הזה. נקרא לזה כך.

כלכלית ופלילית.

כשאני אומר כלכלי, זה אינטרס פלילי כלכלי. ברור.

מבחינתנו הנושא הוא פלילי.

פלילי למען רווח כלכלי. אתה אומר שתופעה של נזק למשל שדיברו עליו שמגיע מיהודה ושומרון, של פלסטינים שמנסים רק להשמיד כדי להשמיד, זאת לא תופעה שאתה מכיר.

לא.

בסדר. תמשיך.

כאן אני רוצה לעשות קצת סדר בנושא הנתונים. אם אנחנו מדברים על תופעות הפשיעה החקלאית, אני כרגע מניח בצד את נושא ההיזקים שאנחנו חווים אותם בתקופה האחרונה, אם אני מדבר כרגע על הנושא של הפשיעה החקלאית שמבחינתנו מתמקדת בנושא של גניבת בעלי חיים, בנושא של גניבת ציוד, בנושא של גניבת תוצרת חקלאית וגרימת נזק, בכל התחומים האלה שהם במנדט של מג"ב ובתחום אחריותו, אנחנו רואים ירידה בצורה מאוד מאוד משמעותית היא תוצר של עבודה מאוד מאוד ממוקדת ושינויים ארגוניים בשנתיים האחרונות.

אם אנחנו מדברים על ראשי בקר, בין 2016 ל-2017 יש ירידה של למעלה מ-47 אחוזים. אם אנחנו מסתכלים על 2018, יש לנו ירידה של 54 אחוזים מהירידה שכבר הייתה.

השאלה אם זה נובע מכך שהחקלאים כבר לא מדווחים כי הם לא רואים תוצאה ומתייאשים.

ממש לא. אני לא מכיר חקלאי שגנבו לו עגלה והוא לא התלונן. אני לא מכיר חקלאי שגנבו לו ארבע תרנגולות והוא לא התלונן בתקופה האחרונה.

ארגון השומר החדש מדווח על בין 75 אחוזים ל- - -

רבותיי, בין הנתונים שמבוססים על אמוציות או דברים לא מבוססים לבין העובדות שאני מדבר עליהן עכשיו, מי שגנבו לו בקר ולא התלונן, שיבוא. אני רוצה לראות אותו.

יכול להיות שבנושא גניבת בקר אתה צודק. יש אמירה ברורה לטענה של תת דיווח. אני אומר שזו טענה שעולה מהשטח. יכול להיות שלגבי גניבות בקר, גם בגלל המשמעות הכספית והביטוחית, אתה צודק ואני מבין אבל מבקש להתייחס באופן כללי ולומר האם לתפיסתך – ואני בטוח שיש כאלה שחולקים עליך - - -

בבקר אין ביטוח.

מה האינטרס של חקלאי לבוא ולדווח? לפי תפיסתך, אתה חושב שיש דיווח גבוה. התייחסותך להערות ששמעתי לא מעט לטענה של תת דיווח.

רבותיי המכובדים, אין חקלאי שגנבו לו טרקטור ולא דיווח על כך. אין חקלאי שגנבו לו בקר והוא לא דיווח. אין חקלאי שפרצו לו למחסן של חומרי הדברה וגרמו לו נזק בעשרות אלפי שקלים והוא לא דיווח. אין כוורן שגרמו לו נזק או גנבו לו כוורות ולא דיווח.

אתה טוען שאין בעיה של תת דיווח. אנחנו נשמע אחר כך את הגורמים.

רגע. ברשותך, תן לי להשלים את המשפט. נכון שיש אירועים שגם החקלאי לא יודע שגנבו לו. לדוגמה, בתוצרת חקלאית, אם נכנסים לך למטע וגונבים משם כמויות כאלה ואחרות, לא תמיד החקלאי יודע שגנבו לו. הוא גם לא יודע כמה גנבו לו.

לא על המקרים האלה אנחנו מדברים.

בנושא הזה גם נכנסנו לתמונה ויש לנו למעלה מ-30 אחוזים עבירות חשיפה. כלומר, אירועים שאנחנו חשפנו אותם כתוצאה מגניבות שידענו עליהן בצורה כזאת או אחרת. חשפנו אותם והוספנו אותם לנתונים.

אני אומר שוב שאם אנחנו מדברים כרגע על החלוקה בנושא של גניבות בעלי חיים, גם בגניבות בעלי החיים, אחרי הירידה של ה-54 אחוזים – 80 אחוזים מהגניבות האחרונות מתוך ה-430 ראשים שנגנבו מתחילת השנה, הם במגזר הערבי. אנחנו מזהים תופעה של נדידה בנושא הגניבות מהמגזר הכפרי שלנו לאזורים של הפזורה הבדואית שהתחילו לגנוב אחד מהשני. זה משהו שעכשיו אנחנו מנסים לתת עליו את הדעת בקטע של המיקוד.

גונבים מעצמם או מהיהודים?

עכשיו גונבים מעצמם. לפני כן גנבו מאצלנו.

זה פחות בעיה.

אתה אומר שהכול נשאר במשפחה.

מותר להם לגנוב אחד מהשני.

משמר הגבול, מבחינת השינויים והתהליכים, וחלק מהדברים נאמרו כבר בכל הוועדות ואני מרגיש כמו תקליט שרוט. הקמנו מערכת סיגינטית אח"מית בתוך משמר הגבול. הירידות נבעו לא מרוח הקודש אלא הירידות האלה נבעו מעבודה ממוקדת, כאשר ממצב שעבדנו בתפזורת היום אנחנו עובדים הרבה יותר ממוקד. מזהים תופעה, יודעים להתמקד בה, יודעים להפעיל עליה את המודיעין, יודעים להפעיל עליה את המערכים המבצעיים שלנו ובסופו של דבר רואים את זה בעליית כמות כתבי האישום.

כל מי שירצה את הנתונים האלה, אני מוכן לפתוח אותם אחר כך. יש לנו עלייה בכמות כתבי האישום, בכמות המעצרים ותום הליכים. יש פי שלוש כמות של מעצרי תום הליכים מבחינה מערכתית. אני עושה הפרדה בין ההיזקים של ההצתות והפגיעות ברכוש כמו גדיעת מטעים.

זה מה שאמרת, אלה מקומות של פרוטקשן? של סכסוכים ופרוטקשן?

ברובם כן.

איך אתם מטפלים בזה?

יש חלוקה. אמרתי, הפשיעה החקלאית כרגע ממוקדת בתחום האחריות של מג"ב. כל סוגיית הסד"כ והפרוטקשן באחריות הימ"רים המרחביים מאחר וזה סוג אחר של תחום חקירה. ממה שיש לנו אנחנו מייצרים למעלה מ-200 אחוזים תוצרת. סליחה על חוסר הענווה והצניעות כשאני אומר את זה אבל אלה ההישגים שיש לנו בשנתיים האחרונות.

אני לא מתעלם מהקטע שבאים ומציתים את המתבן או באים ומציתים קומביינים או דברים אחרים ואת אותו חקלאי לא מעניין מה הסיבה לכך. הנזק הוא נזק. אם רוצים שנטפל בדברים האלה בצורה יותר אפקטיבית, אנחנו צריכים אמצעים. עם מה שיש לי היום, אני לא יכול לעשות יותר ממה שאני עושה.

מה שיש לך היום זה יותר ממה שהיה לפני שלוש וארבע שנים?

מה שיש לנו היום, זאת התייעלות. בשנתיים האחרונות רה-ארגון פנימי בתוך מג"ב, קיצוצים בתחומים שהיו פחות אפקטיביים ורצינו למקד. ההגדרה שלי היא מדייגים לציידים. ממצב שהיינו פורסים את הכוחות בכל השטח, הפגנת נוכחות, למצב יותר ממוקד.

שיחקת בסכום אפס? לא הייתה תוספת של תקנים?

לא הייתה תוספת תקנים.

כלום?

לא. מג"ב בשנתיים האחרונות, למעט עכשיו בשנה האחרונה תגבור של כוח בירושלים לטובת ירושלים, לא זכה לשום תגבור של כוחות. הכול היה בסכום אפס.

אבל הפנית משאבים שהיו קודם לאזור הכפרי בגלל חשש ביטחוני או דברים כאלה?

הם קיבלו עכשיו תקנים לנושא הזה של הפשיעה החקלאית.

הוא אומר שלא.

יכול להיות שיש החלטות שעוד לא הגיעו לפתחנו. אני לא יודע.

סמוטריץ, ממתי זה?

בס

אני דיברתי עם השר ביום ראשון. ישבתי אתו והוא אמר לי חד משמעית שהאוצר תיקצב תקנים נוספים למשטרת ישראל לסוגיה של הפשיעה החקלאית.

נמצאים כאן נציגי משרד האוצר? יש לך תשובה לעניין הזה?

אני לא מכיר את זה.

תעשה בדיקה.

המשטרה קיבלה תוספת של תקנים. אני לא מכיר את החלוקה הפנימית.

יושב מפקד מג"ב ואומר לי שהוא לא קיבל תקנים. אני שואל שאלה פשוטה את האוצר. האם הייתה הכוונה לתקנים לפשיעה חקלאית, כן או לא? תבדוק ותן לי תשובה.

יש תקנים שהוקצו לטובת שיטור מועצתי שהייחוס שלהם הוא לטובת הפסקת הפשיעה במגזר החקלאי. אני לא יודע אם הם מיועדים להגיע למטרה הזאת.

אומר המפקד שאין לו תקנים.

וזה מתי היה?

זה יגיע ב-2019. חלק מהם הוקדמו ל-2018.

סמוטריץ, אתה שומע? מה שכחלון אמר לך שעשו, לא קרה. זאת התשובה.

אני רק אומר שאם יקדימו ל-2018, צריך לוודא עכשיו שבתוך החלוקה של המשטרה זה יתבצע.

גם האמירה שלך שהייתה מבוססת על מידע, היא לא מדויקת. עוד לא נעשה שום דבר. זאת התשובה האמיתית.

למתי אתם מקדימים את זה?

לא. זהו. נגמר הדיון בזה. אנחנו נמשיך את זה אחר כך.

אני שמעתי את הנתונים עליהם אתה מדבר, אנחנו נשמע אחר כך את החקלאים ואת הנושא של הדיווח. אני רוצה לשאול אותך. אמרת שאתה כאן בהרבה מאוד דיונים וחסרים לך מעשים. אם אני מבין ממך, דבר אחד שאתה מדבר עליו הוא תקנים וכוח אדם.

אמת.

זו משימה אחת שאתה מרגיש שחסר לך כדי להתמודד עם הבעיה.

שאלה שנייה שאני רוצה לשאול אותך. מבחינת המיקוד שאמרת לגבי תכנית העבודה. האם לתפיסתך – אני מניח שיש לך תועלות אחרות – התכנית הזו פגעה ביעילות של מג"ב להתמודד עם הפשיעה במרחב הכפרי?

אני אמקד את השאלה שלך. אתה מדבר על השינוי הארגוני שעשה מג"ב בקטע של האחריות הטריטוריאלית והחלפה של יחידות מג"ב שנמצאות במגזר הכפרי לתחנות.

נכון.

בחלק גדול מהמקומות, התכנית הוכיחה את עצמה כאפקטיבית. במקומות שיש חפיפה בין השטח הטריטוריאלי המועצתי, התחנתי, לשטח הטריטוריאלי המשטרתי, הדברים האלה עובדים בצורה מצוינת. באזורים המועצתיים בהם מועצה מתחלקת בין שש תחנות משטרה או יותר או פחות – גם ארבע תחנות – המרקם קצת נפגע כי הקטע של השיוך של אותם מתנדבים שפועלים בשטח בתוך תחום מועצתי ולעשות הפרדה בין התחנות, הוא קצת מקשה. אנחנו מנסים לעשות עכשיו שינוי או רה-ארגון חדש בתוך הנושא הזה אבל אם אנחנו מסתכלים על התכנית, מתייחסים לזה במשטרה כאילו לא יכולים להיות שני בעלי בית לאותו תא שטח.

מבחינת התכנית של החלטת הממשלה שמדברת, אולי המשרד לביטחון פנים או מישהו אחר רוצה להתייחס לתכנית הרלוונטית.

אני מקריא בקצרה למי שלא מכיר: חיזוק הביטחון האישי במועצות האזוריות בהשתתפות מימון הקמת מערכים טכנולוגיים במרכיבי ביטחון שונים במועצות הרלוונטיות במסגרת מקבילה לנושא של עיר ללא אלימות. זה אולי קצת פחות רלוונטי. איגום משאבים מהמשרדים השונים, תכנית תפיסת הפעלה עם משטרת ישראל, הקצאת משאבים, יש כאן 35 מיליון שקלים ב-2017-2018. כל הדברים האלה, האם הם התקדמו?

בוקר טוב. אני במקרה מההתיישבות, כך שאני מכיר את זה גם מהצד השני. אני אתחיל דווקא בסיפור של התקנים. יש כרגע פיילוט שהולך להיות מאושר בימים הקרובים. יש היום שיטור עירוני. עשינו לזה מקבילה כחלק מהתפיסה הכוללת של שיטור מועצתי. אנחנו מדברים על פחות או יותר תקנים, אני לא רוצה לדבר במספרים כי זה פחות חשוב, ולדעתי בעת הקרובה התהליך הזה יצא לדרך. אני חושב שבקרוב נביא את זה כהחלטת ממשלה. עשינו התאמות בתיאום כמובן עם מג"ב, עם משטרת ישראל, כחלק מתפיסה כוללת.

זה לא כוח האדם שייתן את המענה לסוגיה של הדברים הממוקדים עליהם אנחנו מדברים.

אמרתי שזאת תוספת של מערכים.

תוספת למשטרה או למג"ב?

אבל היא לא עוסקת בפשיעה החקלאית. על טוסטוס פותרים בעיות אישיות במושבים ובקיבוצים. לא מתמודדים עם הטרור הזה. זה לא הפתרון.

התוספת היא למשטרה או למג"ב?

גם למערכת המשפט.

בסוף אלה עוד סיורים שמסתובבים בשטח.

לא. זה לא נכון.

של המשטרה או של מג"ב?

אני רוצה לשמוע את דבריו עד הסוף. אנחנו שאלנו שאלה והשאלה אם אתה התייחסת לדיון שהיה קודם בנושא התקצוב של האוצר לשוטרי מג"ב. לזה התייחסת או למשהו אחר?

יש היום תקצוב, לא של האוצר, תקצוב של המשרד לביטחון פנים. קיבלנו הרבה מאוד תקנים לשיטור עירוני. זה חלק מהתקנים והתקנים האלה הם תקנים גם של המשטרה וגם של הישובים. יש איזה מצ'ינג ובסופו של דבר בקצה הוסיפו עוד שוטרים בנוסף לשוטרים של מג"ב. זאת תוספת למה שקיים. אלה לא מספרים גדולים.

אתה לא ברור במה שאתה אומר כאן ואני אסביר לך למה. תנסה להסביר את הבעיה. אתה אומר שיש לכם תקנים שמשמעותם שיטור עירוני, אתם לוקחים את אותה כמות וחלק מזה, אני רוצה להבין בצורה מפורשת האם אתה מעביר אותם לטיפול בפשיעה החקלאית.

בוודאי.

אז תגיד את זה. למה אתה לא אומר?

לא נותנים לי לסיים משפט.

הוא אמר שמתוכם הוא לוקח.

לא. אנחנו מביאים תקנים נוספים לתקנים של מג"ב לטובת המרחב הכפרי.

השאלה היא המספרים. אני לא מבין למה אתה לא רוצה לדבר במספרים כי בסוף זה משמעותי.

זה לא חלוט עד הסוף. אנחנו עכשיו עושים, מתוך הסל הקיים מעבירים תקנים. אני חושב שלא נכון שאני אציג את זה.

הייתה לכם יחידה מיוחדת לזה. נכון?

ידעת על ישיבת הוועדה. למה באת לא מוכן?

אני רוצה לשאול את מג"ב. בעבר הייתה יחידה מיועדת לפשיעה החקלאית. נכון?

לא. אנחנו מדברים על משהו אחר. דני מדבר על שיטור מועצתי.

פחות מעניין כרגע.

הוא אמור לטפל בנושא איכות חיים.

זה מה שהבנו ולכן שאלנו אם מטפלים בפשיעה חקלאית והוא אמר כן.

תנו לי בבקשה לסיים את המשפט. בואו נעשה הפרדה. שאלתם אותי קודם מה אני צריך. השיטור המועצתי הוא דבר מצוין ברמה המועצתית לנושא של איכות חיים.

סליחה, יעקב, אני קוטע אותך. חברים, מספיק עם הדיון. לא מעניין אותי עכשיו שיטור מועצתי, שיטור אזרחי ואם גבר מתלונן על אישה ואישה על גבר. לא מעניין אותי כרגע. אני רוצה להבין משאבים לפשיעה החקלאית ואני רוצה תשובות לזה. אני רוצה תשובות האם יש תגבור משאבים לפשיעה החקלאית. זה הכי פשוט שיש. תשובה ותשובה. זה הכול.

אין.

אתה לא אחראי. אני שואל אותו ולא אותך, עם כל הכבוד. חבר'ה, תנו לי לשמוע את התשובות שלהם. אני רוצה לשמוע תשובה לשאלה שלי.

יושב כאן גיורא שיספר לכם מה עשינו עם ה-35 מיליון שקלים.

הדיון עכשיו הוא על הפשיעה החקלאית. נקודה. בזה הפוקוס שלי. אני לא רוצה תשובות על שום פשיעה אחרת שהיא בעייתית לא פחות.

חבר הכנסת, תנו לי לסיים.

בבקשה, אבל תתייחס לעניין.

לגמרי לעניין. אותם 35 מיליון שקלים שאנחנו בתהליך של סיום הפרויקט הזה, וכאן אני אומר לזכותם של חברי המועצות שיש שיתוף פעולה בלתי רגיל ויכול לדבר על זה גיורא. יש 35 מיליון שקלים מחולקים על פי קריטריונים ל-17 מועצות שהתפקיד שלהן הוא בדיוק זה. אלה מרכיבי ביטחון וטכנולוגיה.

תנו לו לסיים. הוא הבין מה אני רוצה לשאול. בואו נשמע את התשובה.

60 אחוזים מהפשיעה החקלאית מטופלת על ידי מג"ב ואתה אומר שאתם מתקצבים - - -

אני לא הצלחתי להבין את התשובה הכי פשוטה לתגבור כנגד הפשיעה החקלאית. אתה יכול לתת לי תשובה רק לזה?

כן. 35 מיליון שקלים - - -

הופנו רק לשם?

רק לשם. אלה מרכיבי ביטחון וטכנולוגיה. מה זה מרכיבי ביטחון? מצלמות.

מבחינת כוח אדם לתגבור מג"ב?

כמו שהקמנו את השיטור העירוני, שזאת תוספת כוח אדם למשטרה - - -

מה זה מרכיב טכנולוגי?

תודה. אני עובר לשמוע דווקא את מי שיותר מכיר את הבעיה מהשטח. יש לי גם מכתבים שקיבלתי מהתאחדות האיכרים בישראל.

אני אתחיל ואומר שמג"ב הוא לא הבעיה. מג"ב הוא הפתרון של כולנו. את זה צריך לזכור. הדבר השני הוא שוועדת הפנים צריכה לפקח על עבודת המשטרה/מג"ב. אני הייתי ממליץ לבקש שתכנית העבודה ל-2018 תסתכל קדימה, של המשטרה/מג"ב, ונראה את סדרי העדיפויות במתן המענה לפשיעה החקלאית.

לדעתי, לדעת מבקר המדינה, לדעת חלק גדול מהיושבים כאן, יש טעות וכישלון בהפעלת הכוח בעצם העובדה שלקחו את מג"ב והכפיפו אותו לתחנות העירוניות של משטרת ישראל.

על זה דיברנו.

נכון. לכן כשמגיעה למפקד תחנה או מפקד מרחב סוגיה של אלימות במשפחה חלילה או פשיעה חקלאית, ברור לנו, ואנחנו רואים את זה, לאן הדבר הזה הולך.

לשאלתך האם החקלאים מדווחים, התשובה היא לא.

אתה חושב בעניין הזה הפוך ממה שאמר מפקד מג"ב.

כן. אני גם יודע להוכיח את זה.

תסביר למה.

באירועי פשיעה כלכלית גבוהה, החקלאים מדווחים. מה שנקרא אצלנו בינוני ונמוך, לא מדווחים כי רמת האמון לצערי - - -

מה זה בינוני ונמוך?

לא מדווחים.

בגניבת ראשי בקר?

תלוי כמה.

באירועים נקודתיים של רמות גם של ראשי בקר, גם עגל, לא מדווחים. באירועים הרבה יותר משמעותיים, מדווחים. לפעמים גם על טרקטור לא מדווחים.

גנבו לו ראש בקר, הוא לא מדווח?

לא.

ראש בקר אחד, לא. יגנבו לו עשרה, הוא ידווח.

יש כרגע – ולצערי אני אומר את זה – חוסר אמון של החקלאים בסגירת מעגלים בינינו, בסוף דרך מג"ב, דרך רשות אכיפה, עד בתי המשפט, בתוצרים של הפשיעה החקלאית ולא מדווחים.

למה? מאיפה זה נובע?

מחוסר אמון.

מאיפה נובע חוסר האמון?

אני מבקש להיות מאוד ברור. בחצי השנה האחרונה יש הבנה ויש שינוי מגמה ברשות השופטת בהחמרת הענישה. עד לפני חצי שנה לא הייתה מודעות. משטרת ישראל/מג"ב הגיעו למצב שלא מוכנים להגיע לבתי משפט אפילו בהנחיית מפכ"ל. המפכ"ל אמר להם באירועים קטנים, תשאירו כרגע אצלכם והם מגדירים את זה בתוך הבריכה. למה? כי הרשות השופטת לא החמירה בענישה. בחצי השנה האחרונה, כתוצאה מכל מה שכולכם עושים ועושה חלק גדול מהאנשים כאן, הרשות השופטת מתחילה להבין שצריך להחמיר בענישה ואנחנו רואים פסקי דין.

נמצא כאן משרד המשפטים?

כן.

גם הפרקליטות.

ברשותך, אני רוצה להשלים כי יש לי כאן חילוקי דעות עם מפקד מג"ב. אנחנו במרחב הכפרי והחקלאות מבינים שיש כאן טרור. אתמול שמעתי את שר האוצר שקיבל החלטה להפעיל את מס רכוש על הפגיעה בחקלאים בעוטף עזה - ואני מברך על כך - כתוצאה מעפיפונים. זה נכון. אני אומר לכם, ציטוטים של מג"ב, אמרתי את זה גם למפקד מג"ב, שמרבית הפשיעה מגיעה מהרשות הפלסטינית. אדוני היושב ראש, מרבית הפשיעה החקלאית מגיעה מהרשות הפלסטינית. הם רואים את זה דרך המשקפיים הכלכליות.

במקרים האלה זה לא פרוטקשן.

פרוטקשן זו סוגיה אחרת. שהם יודעים אותה וכולנו יודעים אותה. כרגע היא עדיין לא טופלה. תכף אני אומר לך מה דעתי במילה אחת. כרגע אני אומר שהטרור הזה מגיע מהרשות הפלסטינית. יש כאן מצב שדוחקים אותנו החוצה מהאדמות. יש מכירת אדמות של חקלאים ואני מודיע כאן ואני לוקח אחריות על כל מה שאני אומר. מגיע כסף מבחוץ, ממדינות ערב, סעודיה נאמר כאן. מגיע כסף.

ידוע. הכול ידוע.

לכן אנחנו כאן. בכסף הזה, כתוצאה מהחלשה של החקלאים הישראלים ולאן שלקחו אותנו, משתלטים על אדמות המדינה.

תודה. וקנין, רצית לומר מילה.

צריכה להיות כאן תחולה מערכתית ואין כאן תחולה מערכתית. אני כחקלאי אומר את זה. אני גר באזור שחווה את הגניבות האלה כל יום שני וחמישי, במטעים ובכל מה שיש. לצערי הרב כולם מגלגלים עיניים. יש לי ביקורת אישית. לו אני הייתי שר המשטרה, ואני אומר ביקורת על השר, הייתי מכנס את שר החקלאות ואת כל הגורמים, הייתי מקים יחידה כמו בשב"כ. רבותיי, אנחנו בפשיטת רגל מוחלטת. אם יש דמי חסות, מגיעים אלינו, אתה רוצה שאני אשמור לך? תן כסף. אתה רוצה שלא יהיה לך נזק? תן כסף, כי אם לא, זה נשרף לך, זה מתרומם לך, זה נגנב לך. כל יום שני וחמישי.

תגיד שומר מהחמולה. זה יותר גרוע.

הדבר הזה הוא החמור ביותר. אם אנחנו כמדינה לא מסוגלים לטפל בפשיעה הפנימית שלנו, ואנחנו יודעים מי אלה שרוצים את דמי החסות, אנחנו יודעים מי אלה שמאיימים. רבותיי, אני אומר כאן עובדות. אתם יודעים מה עושים שם? אני לא יודע אם מישהו בכלל תופס את זה. למג"ב אין את הכלים. אם אנחנו מסוגלים להיכנס לג'נין עם החיילים שלנו ולטפל שם דרך השב"כ והמוסד, כאן אי אפשר לעשות?

הגרוע מהכול הוא שננטשות אדמות.

תודה. איתן ברושי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת וחבריי מהמגזר. בקצרה, שתי נקודות. פניתי ואני חוזר מכאן על פנייתי לראש הממשלה לזמן דיון בקבינט או במליאת הממשלה כדי לקבל החלטת ממשלה עדכנית להיום על מיגור הטרור והפשיעה, ותכף אני אתייחס לחקלאים. אלה לפחות ארבעה משרדים שלצערנו לא הוכיחו יכולת עבודה עד עכשיו. החקלאות כמתכלל, האוצר כמממן לרבות 90 מיליון שקלים לביטוח, ביטחון הפנים כנושא באחריות גם למיגון וגם לכוחות, ומשרד המשפטים בכל מה שקשור לאכיפה וענישה.

זה חייב להיות בימים הקרובים. אני יודע שראש הממשלה עסוק ואני חושב גם בהצלחה בכמה תחומים, בוודאי אפשר ללמוד מזה על נושאים אחרים.

הדבר השני שהוא החשוב, בניגוד למה שהוצג כאן. אני מציע לחברי יושב ראש הוועדה לבחון האם זאת פשיעה או טרור לאומני לפי התוצאות ולא לפי הכוונות. כששרפו את הבתים בחיפה ובזיכרון, שר האוצר מיהר להכריז על פשיעה לאומנית וזה מומן על ידי רשות המסים. הכרזה על פשיעה לאומנית היא נכונה כי התוצאה היא פגיעה ביעדים לאומיים של המדינה, גם אם זה מגיע מתוך הקו הירוק וגם אם זה מגיע מעבר לקו הירוק. הדבר הזה הפך מפשיעה לטרור לאומני כי הוא פוגע ביעדים לאומיים. הוא מחליש את מדינת ישראל ולא רק אותנו. הוא מקטין את החקלאות, את העוצמה, את מימוש הריבונות, את המשילות, את שמירת השטחים, את היכולת שלנו להיות כאן מדינה כי עוד לא נולדה המדינה שאין לה אדמה ואין אדמה שלא שומרים ומעבדים אותה.

לכן אני מבקש ממך להכריז על זה כעל טרור לאומני ולחייב את הממשלה בתוך שבוע.

עוד משפט. למזכיר הממשלה, לגבי המכתב לראש הממשלה. השר לביטחון פנים אמר לי שאני צודק, אין לנו יכולת לעבוד ארבעה שרים בלי ראש ממשלה. זה לא ייפתר בלי החלטת ממשלה. זה צריך להיפתר בקבינט ואין לוותר על ההכרזה כעל פשיעה לאומנית כי אחרת זה לא יטופל ולא יפצו את החקלאים.

תודה. שרן השכל, בקצרה.

תודה רבה. אני קודם כל אומר שמג"ב עושים מעל ומעבר עם הכוחות ועם היכולת שיש לכם. צריך גם לברך על התפיסה אתמול של שני טון אבוקדו שהיו אמורים להיגנב והבנתי שעשיתם איזשהו מבצע שם.

עשינו. מטה אשר.

כן. עשיתם. החקלאות זה לא רק עסק פרטי. כמו שאנחנו שומעים כאן, חקלאות היא ציונות. החקלאות היא שמירה על האדמות של המדינה. לא סתם דובי אמר קודם שאנשים אחרים, גם ממדינות שונות, מתחילים לקנות את השטחים האלה של החקלאים. לפי ארגון השומר, במהלך עשר השנים האחרונות, מעל ל-250,000 דונם ננטשו על ידי חקלאים.

את יודעת למה? למשרד המשפטים יש חוק התיישנות ולא מוכנים לאשר אותו. אנחנו מאבדים את האדמות בגלל קיבעון במשרד המשפטים ומשרד האוצר ביחד.

אתה צודק אבל זה חלק ממלחמת התשה נגד החקלאים. זו מלחמת התשה נגד הציונות. מדובר כאן על כמות שטח של חמש פעמים הגודל של תל אביב. תחשבו על איזה גודל מדובר כאן. כן, חלק ממלחמת ההתשה, חקלאים מותשים ולא מגיעים לדווח. אם אנחנו נבקש כאן מהחקלאים להצביע, כל מי שאי פעם לא דיווח על פשיעה חקלאית כנגדו, אני בטוחה שלא יהיה כאן חקלאי אחד שלא ירים את ידו. כולם כאן ירימו את היד.

אני מבקש לסיים. אלה לא נאומים.

אנחנו מבינים שכמעט 80 אחוזים מהפשיעה לא מדווחת. צריך שהמשרד לביטחון פנים יעלה את הדבר הזה לראש סדר העדיפות שלו. לא יכול להיות, זה פשוט ביזיון, שהם לא קיבלו תקצוב נוסף, מג"ב שמטפל ב-60 אחוזים מכל הארץ מהתלונות על הפשיעה החקלאית והם לא קיבלו כוח אדם או תוספת תקציב. איך הדבר הזה יכול לקרות? זה פשוט מחדל. אם אנחנו לא נראה את התיקונים האלה, אם אנחנו לא נראה את המשרד לביטחון פנים מעלה את זה לראש סדר העדיפויות, אנחנו נתחיל לראות הידרדרות של הפרוטקשנים האלה שמגיעים גם היום לא רק לאתרי הבנייה אלא גם לשכונות. אנחנו רואים בדימונה דיירים שכבר מבקשים מהם פרוטקשן. באזור תבור מבקשים מהדיירים פרוטקשן.

אני גר בדימונה. לא מבקשים שם פרוטקשן.

מבקשים מהדיירים. דבר עם ראש העיר, הוא יספר לך.

תודה שרן, את כבר סיימת את זכות הדיבור.

אני אבדוק את מה שאמר ראש העיר דימונה.

אני רוצה לשמוע את התייחסות מנכ"ל משרד החקלאות. אני רוצה שתתייחס לנושא של בעיית הפשיעה, הפרוטקשן, ההתמודדות עם החקלאים, האם התופעה של נטישת קרקעות ומכירה לגורמים לא ישראליים, כל מה ששמענו כאן. אני אשמח לשמוע בקצרה התייחסותך.

אכן החקלאות היא עיסוק שטומן בחובו אי ודאות גדולה הן ברמת המשקעים, ברמת המחלות, המזיקים וכדומה וחקלאי שצריך לאחר שהוא עבר את כל חוסר אי הוודאות וסוף סוף הצליח לגדל את המוצר, כשהוא צריך לקבל את המזומנים כדי לכלכל את העונה הבאה, הוא נכלל בתוך פשיעה חקלאית. אני לא רוצה להיכנס להגדרות בין פשיעה לבין טרור, לכולם כאן ברורה ההבחנה ביניהם, אבל בפועל, בתוצאה הסופית, החקלאי נקלע למצב של חוסר ודאות כלכלי ותזרימי.

מה שצריך לעשות ברמה של המשרד לביטחון פנים, אני לא נכנס לזה כרגע. דיברתם על כך ואפשר לדבר אבל זה לא תחום האחריות שלנו, האכיפה, ולא התחום של ההתמודדות.

אבל אתה מכיר את החקלאים. אתה עובד מול החקלאים. אני רוצה לשמוע אותך כמייצג אותם בעניין הזה.

אני מסביר. אין ספק, כמייצג את המגזר החקלאי, שהנושא הזה משתלב עם כל הדברים האחרים שהם יוצרים את חוסר הוודאות, גורם בסופו של דבר לתחושה שהמדינה לא נותנת את הפתרון שצריך לתת והתוצאה הסופית שמתבטאת בעצם הפשיעה החקלאית גורמת, ראשית, לחוסר אמון במערכת כי אנחנו רואים את חוסר המשילות, גורמת לפגיעה כלכלית.

עשיתם בדיקה כמה הנזק הכלכלי שנובע מהדבר הזה?

זאת תמיד השאלה, אם מסתכלים על הנומינליות או מסתכלים על חוסר הרווחיות.

אני אנסה לעזור לך. בשנה האחרונה, בשנת 2017, נזק חקלאי של בין מיליארד ו-200 מיליון שקלים למיליארד ו-400 מיליון שקלים. לדעתי הנזק הוא יותר גדול ממה שמדווח.

רק במה שאתה מטפל.

אמרתי נזק יותר גדול ממה שדווח. יש תת דיווח גדול.

תודה. אני רוצה לשמוע את גיורא זלץ, ראש מועצה אזורית גליל עליון.

תודה רבה על הדיון הזה. אני חושב שהישיבה לא הייתה מתקיימת וכל הרעש של השבועות האחרונות לא היה קורה אילו לא היו שני קומביינים שרופים שעשו סיבוב בכל הארץ בערב פסח ומי שעשה את הפרויקט התיירותי הזה, אלה חקלאים של הגליל העליון. אני אשמח מאוד אם יהיה אפשר לתת את רשות הדיבור לחקלאים.

כן, אני ארצה לשמוע את החקלאים. נציג או שניים של חקלאים שנשמח לשמוע אותם.

יש גם טרקטור אחד שלא היה כי הוא נגנב משטח של קיבוץ יראון ואחרי שלושה ימים קיבלנו מהמשטרה הודעה שהתיק סגור מחוסר עניין לציבור. גנבו טרקטור שעולה 240 אלף שקלים.

אין דבר כזה חוסר עניין לציבור. צריך לדייק.

אני מודה לך על ההערה. אני אדייק. נגנב טרקטור בקיבוץ יראון ואחרי ארבעה ימים קיבלנו הודעה שמפסיקים לטפל בזה מסיבות שאני לא יודע אותן. בסדר? מדויק עכשיו?

גם לא.

תנו לו לסיים את דבריו.

עבור החקלאים, החקלאות היא לא רק דרך חיים וזאת לא רק עבודה קשה. החקלאים לוקחים עליהם הרבה מאוד משימות לאומיות. אני אתן דוגמה מאצלנו וזה נכון למקומות אחרים. החקלאים בגליל העליון שומרים על 500,000 דונם שטחים פתוחים. הם שומרים על 240 קילומטרים נחל שיהיה נקי ומטופל ושמור עבור כל עם ישראל, מקורות הירדן. החקלאים בגליל העליון מאכילים 50,000 עגורים במשך ארבעה חודשים כדי שמדינת ישראל תהיה מדינה השנייה - - -

גיורא, אתה לא במקום. אני מבקש להתמקד. יש לך עוד דקה לסיים את דבריך.

מכאן אני מגיע למה שיואב אומר. מעבר למכות מלמעלה של בצורת, ברד ורוחות שיש לנו אותן כל הזמן, ומכות מלמטה עליהן דיבר מנכ"ל משרד החקלאות של היבוא ושל המים, יש לנו מכה חדשה. יש אנשים שמנסים בצורה אלימה להשפיע על ההחלטות שלנו וזה טרור. מכיוון שזה טרור, מכיוון שזה מה שעושים באלימות, משפיעים על ההחלטות שלנו, צריך להתייחס לזה כך. אני מצטרף למה שנאמר כאן. בדיוק כמו שלשדות שנשרפים על ידי עפיפונים מוצאים פיצוי כאן ועכשיו, פיצוי מלא לנזקים, אני מבקש מהוועדה הזאת, וזה כן באפשרותה להשפיע, אנחנו מבקשים שיהיה מנגנון –ואני יושב כאן ליד מנכ"ל קרן נזקי טבע – שבאופן מלא, מיידי ומהיר, החקלאים שנפגעים מטרור חקלאי, יקבלו פיצוי.

תודה. אני רוצה לשמוע חקלאי שרוצה לדבר.

בוקר טוב. אני מפונה גוש קטיף. אני גר בדרום במיתר. יש לי חוות כרמים בין עומר למיתר. הגעתי לשטח אחרי שמונה שנות מאבק עם המדינה לקבל איזושהי חלקית אדמה ופיצוי. קיבלתי חלקת אדמה באזור ההוא, באזור הפזורה הבדואית. רק הגעתי לשטח כדי לראות איזו קרקע יש לי ומה יש לי, הגיעו אלי השכנים הבדואים והסבירו לי איך זה עובד: זה אזור בשליטה שלנו, אתה צריך לשלם לנו כדי שנשמור לך על השטח ואם לא תשלם, יהיו לך נזקים. חד וחלק. עוד לא היה לי כלום. שמתי גדר. אמרתי להם: חבר'ה, על מה תשמרו לי, אני רק שמתי גדר. לקחו לי את הגדר. לקחו לי את השער, לקחו לי 200 מטרים גדר ואמרו לי שעל זה צריך לשמור.

התלוננת במשטרה?

הזמנתי משטרה. המשטרה הסתכלה עלי ואמרה לי: אין לך שומר? אמרתי, על מה לשמור? הציעו לי להשתמש בשירותים שלהם.

מתי היה הדיאלוג הזה עם המשטרה?

ב-2014. פעם ראשונה. חכה, זה לא נגמר. שאלו אותי איפה אני ממוקם, הסבירו לי איזה שבטים יש ואמרו לי: לך לשבט הזה והזה.

זה אמר לך שוטר?

שוטר אמר לי.

שלם פרוטקשן.

כן. זה הפתרון הכי טוב שיש לי.

הם רוצים תלושי משכורת.

תנו לו לסיים את דבריו.

הם רוצים פיצויים. הם רוצים הכול. עזוב, עוד לא הגענו לזה. עבר זמן ואני אמרתי שאני לא רוצה את השירות שלהם. נטעתי את הכרם. נכנסו שוב, עקרו לי עצים. נכנסו שוב, גנבו לי גנרטור. כל פעם פניתי למשטרה, הגשתי תלונה, אחרי יומיים, כמו ששמעתם כאן, נסגרה התלונה. פשוט נסגרה התלונה.

מה מצבך היום? תן לנו עדכון.

נכנעתי ושילמתי להם דמי חסות במשך שנתיים. היה לי חצי שקל. לפני בערך חצי שנה החלטתי שאני לא יכול לעמוד בזה, גם מצפונית - - -

כמה דמי חסות שילמת?

זה כאילו להעסיק שומר בכסף?

שילמתי 5,000 שקלים לחודש.

זה זול.

מצפונית לא יכולתי לעמוד בזה. כלכלית לא יכולתי לעמוד בזה. הודעתי להם מספיק. לפני שבועיים, במשך ארבעה ימים, נכנסו שלוש פעמים לכרם שלי. פעם ראשונה לקחו רק עגלה, פעם שנייה נכנסו עם משאית והעמיסו את כל הציוד החקלאי שהיה לי שם כמו מרססים, נגררים, מזלג אחורי. ציוד חקלאי שהיה לי שם.

התלוננת למשטרה?

העמיסו. באו בשבת, חתכו את הגדר, נכנסו עם משאית והעמיסו הכול ונסעו.

ביטוח מכסה את זה?

אין ביטוח.

תודה רבה. שמענו. הדברים ברורים. אני רוצה לשמוע עוד סיפור.

סליחה, עוד משפט אחד.

משפט אחרון.

אני פונה לכל חברי הכנסת. הכי טוב זה אם תפסיקו להעיר הערות כשאני מנהל את הדיון.

לשם מה מתקיים דיון אם אנחנו לא יכולים להתייחס?

אני ותן. את דיברת אבל את כל רגע מפריעה. זה מפריע לניהול הדיון.

לפני שבועיים אני פניתי במכתב לשר החקלאות וגם לשר ארדן ואמרתי להם שאם הם לא יכולים להגן עלינו, שיקימו איזושהי קרן שתעזור לנו. איבדתי ביום אחד יותר מ-100,000 שקלים ומי עוזר לי?

אני מחברת גד. אנחנו קואופרטיב מהגליל העליון. לנו היו שלוש הצתות - פעם אחת במשרדים, פעם אחת כלים חקלאיים ומה שגיורא ציין, לפני כחודש שרפו לנו את הכלים החקלאיים פעם שלישית.

הקומביינים?

הקומביינים. משטרה וכן הלאה, זה לא התפקיד שלנו. התפקיד שלנו, כמו החבר שישב כאן קודם, לעשות חקלאות, לעבד את השטחים וזה הופך להיות בלתי אפשרי. לנו יש רק פנייה אחת ובקשה מכם בעיקר והיא היכן שהמשטרה ומערכת המשפט והחברים האחרים נכשלים, תנו לנו ביטוח כדי שנוכל להמשיך לעשות חקלאות. זה כל מה שאנחנו רוצים.

להערכתך ההצתות הן תופעה של בקשת פרוטקשן?

כן. בניגוד לחבר, אלינו אף פעם לא באו. לא ביקשו. דרך אגב, כולם יודעים שאם היו מבקשים, היו מקבלים. זה הכי זול. אני לא מי שמבטח אותי, אני לא משטרה, אין לי מיליונים מאחורי הגב שלי. אנחנו מפרנסים 30 משפחות, מעבדים עשרות יחידות.

להערכתך, מאיפה ההצתות? מה ההיגיון? למה סתם להצית?

יכול להיות שחלק הוא פרוטקשן, יכול להיות שרוצים לגרש אותנו מעיבוד שטחים חקלאיים אבל לי כחקלאי, זה לא משנה.

רוצים לייאש אתכם.

לייאש.

פולקמן, רצית שאלה. בבקשה.

שאלה קצרה למפקד מג"ב לגבי הפער הענק בתיקים. למה רק ארבעה אחוזים מהתיקים? האם זה בגלל הכנת התיק?

זה משרד המשפטים.

אני רוצה את התשובה מהם. האם זו בעיה בהכנת התיקים? שמשרד המשפטים יענה על זה. למה הפער הגדול כל כך כי בסוף זה חריג. למה כל כך מעט תיקים מגיעים בסוף לכדי כתב אישום? אחר כך נדבר על הביטוח.

משרד המשפטים. אני מבקש שתענה גם על נושא שעלה כאן קודם. אמנם נאמר שבששת החודשים האחרונות ברשות השופטת יש החמרה בענישה אבל איך אתה רואה את ההתנהלות בבתי המשפט והאם יש משהו שאפשר לעשות כדי לגרום לבתי המשפט ולשופטים ללכת לכיוון של החמרת ענישה, אם זה משהו שאפשר לעשות.

אני מהפרקליטות. באופן כללי הצעת החוק מתייחסת למעשה להחמרת ענישה, לעונש מינימום שמדבר על מחצית שזה חריג בצורה קיצונית אפילו בעבירות מין. אנחנו מדברים על עונש מינימום.

על איזו הצעת חוק אתה מדבר?

הצעת החוק שמדברת על החמרה בענישה.

לא דיברנו על זה.

זה לא מגיע לכתב אישום. הענישה, לא משנה אם זה שנה או שנתיים כי זה בכלל לא מגיע לכתב אישום.

אתה צודק. בגלל זה הצעת החוק שעמדה כאן, לפחות מה שאני קיבלתי כהכנה לדיון, היא הצעה שמחטיאה את המטרה.

אני לא יודע על איזו הצעה אתה מדבר. של מי ההצעה? הצעה פרטית? ממשלתית?

שלי.

עזוב. זה לא הדיון. ייקח זמן עד שהצעת החוק תגיע. יכול להיות שזאת הצעת חוק מצוינת אבל עד שהיא תשלים חקיקה, ייקח הרבה מאוד זמן.

אפשר לקדם אותה מהר.

אני סומך על היכולות שלכם לקדם את זה. אני כרגע מדבר על המצב הנוכחי ואיך אפשר להתמודד עם הנושא.

אני כן אומר עוד פעם בנוגע להצעת החוק וזה חשוב כי אני גם מדבר על נושא האכיפה. היא לא תעשה את השינוי אלא מה שיעשה את השינוי זה שייאספו ראיות, יהיו למשטרה אמצעים, ודאי סיגינטים, אמצעים של מעקב, אמצעים של איסוף ראיות. אלה הדברים החשובים.

אתה אומר שהמשטרה לא מביאה לכם ראיות?

בתיק המשטרה בו נאספות ראיות, לפעמים זה לא מספיק.

ב-95 אחוזים מהמקרים, הראיות שהמשטרה מביאה לכם הן לא מספיקות?

יואב, או שאתה נותן את רשות הדיבור לכולם או שמתפרצים?

נכון. אתה צודק. אני אתחיל להוציא. מי שמתפרץ, אני אקרא לו לסדר. צודק. אין לי דרך אחרת. כולם רוצים לדבר. אני מבין שזה בא מרצון טוב.

אני רוצה לשאול אותך שאלה. אם אתה לא יודע, אתה לא יודע. שמענו כאן מקרה של חקלאי שתיאר תיאור מאוד בעייתי, בוא נגיד את זה כך, אם לא מעבר לכך. איך אתם רואים אפשרות להתמודד עם הדבר הזה ומה חסר לך כדי שדברים כאלה לא יקרו?

אני אומר שוב. לא באתי להתעמת על עובדה או מה כן נכון או מה לא נכון. אני לא מתעסק בזה. לא הייתי, לא קיבלתי את התיק אלי.

אין תיק. אמרו לו ללכת להביא שומר.

שוב, בשבילי זאת חצי רכילות. אני לא מתייחס לזה. לא באתי להתעמת אתו. אני לא יודע מה היה שם. זה לא העניין. העניין הוא בסופו של דבר אם יש לי בתיק ראיות נגד חשוד ספציפי.

אני אומר לך שעד שלא תהיה יחידה דדיקייטד שתטפל בדברים האלה, תצייד אותם בהקלטות, תצייד אותם באמצעים והדברים האלה לא יקרו, לא נראה שום שינוי בדבר הזה. השומרים האלה ימשיכו להשתלט לנו על המגזר החקלאי.

צריך לחזק את הגוף המשטרתי שהוא הגוף החזק בעניין הזה. אם אנחנו ניתן להם כלים, נצליח לקבל גם תיקים שנוכל לעבוד אתם.

תודה. חברת הכנסת לאה פדידה.

אני חושבת שהגיע הזמן שלא נלך מסביב סביב ונחליט שזה אירוע ביטחוני לאומני. נקודה. כך צריך להתייחס לזה. לא יכול להיות שאנחנו יכולים לתפוס מחבל במדינת ערב אי שם ואנחנו לא מסוגלים לתפוס את הכנופיות האלה ולעשות לזה סוף.

אנחנו לא מסוגלים לטפל בטרור.

אני מצטרפת לדעתך. לא יתכן ולא יכול להיות שאנחנו ניתן לחקלאים האלה שמבחינתי הם הציונות האמיתית להתעסק עם זה לבד. הרי אם נגדיר את זה בסדר העדיפויות ותהיה לכך יחידה מיוחדת שנגדיר אותה למלחמה בטרור לאומני שווה, קרי, חקלאות, אזי לא יהיו מקרים כאלה ולא נצטרך לדבר בכלל על ביטוח כי יהיה שווה לבטח. אז נוכל לתת לחקלאים האלה שני דברים: ביטחון וביטוח וביטחון לעצמנו. שלא נתעורר בבוקר ונגיד שעל אדמתנו בריבונות שלנו איבדנו את האדמות של מדינת ישראל ואז חוק הלאום לא יעזור. בואו נחליט שזה אירוע ביטחוני לאומי ונחליט שאנחנו נלחמים בזה כמו בטרור. נקודה.

תודה. חבר הכנסת אכרם חסון.

יואב, הדיון הזה מחייב וחשוב מאוד. אנחנו כאן שמענו את כל הארגונים וגם קראנו את כל ניירות העמדה ששלחתם לנו. אני קודם כל רוצה לומר לחברים כאן שאין גיבוש עמדה אחידה של כולם וזה חבל. דבר שני, כל מי שמקשיב לנו וכל מי שרואה אותנו וצופה בנו רואה שמשתלם לגנוב. לפי מה שאמרתם, אנחנו מעודדים את אלה. המצב הקיים בשטח מעודד את כל אלה שגונבים, גם אם אלה כנופיות פשע מהרשות הפלסטינית, ואני לא יודע איפה השב"כ ואיפה המשטרה בנושא הזה, וגם אם אלה תושבי הדרום. משתלם היום לבוא ולגנוב. אנשים משלמים פרוטקשן ושותקים. אנחנו מדינת עולם שלישי בתחום הזה. כך מתנהלים. כואב לראות את זה.

אני רוצה לומר לכם דבר אחד. מדינת ישראל יכולה להתמודד עם הדבר הזה בצורה מהירה ויכולה גם לקטול את התופעה הזאת ולעקור אותה מהשורש. השאלה היא האם אנחנו יוצאים מכאן, לאן?

אני אגיד לך.

רק רגע. אני שואל כי זה חשוב לי לשמוע גם את דעתך. מאחר ואנחנו חברי כנסת ויש לנו את כל הכלים, אבל לצערי הרב ההרתעה של חברי הכנסת ירדה. חברות הביטוח הוקמו במדינת ישראל לא רק כדי לבדוק אם משתלם להן לבטח או לא משתלם להן. אנחנו צריכים להביא את כל ראשי חברות הביטוח לכאן ולומר להם.

יש חברת ביטוח ממשלתית.

אני שמעתי מה אמרו האנשים, שחברות הביטוח לא מוכנות לבטח לא גניבה חקלאית ולא ציוד חקלאי. אנחנו צריכים לשלול להן את הרישיונות אנחנו צריכים להיות עם הרתעה.

אני אומר לך לגבי זה. קודם כל נושא הבעיה שאין ביטוח הוא נושא מאוד מהותי וקריטי. אני לא בטוח שהפתרון שאתה מתאר אותו הוא פתרון נכון. יכול להיות שצריך לחשוב על כיוון. אני חושב שהולכים עם פיצוי ממשלתי בקרן שקיימת למקומות האלה כי אלה חברות פרטיות. אני אומר שאני מסכים, צריך פתרון ותכף נדבר על הנושא.

דבר אחרון. מאחר והנושא הזה בדמך והוא כואב לך ושמענו אותך, אני מציע לך שדיון כזה צריך לקיים אותו עם שר האוצר, עם שר החקלאות, עם השר לביטחון פנים.

זה מה שאמרתי. ב-16 במאי יהיה דיון משולש.

שרת המשפטים חייבת להיות. גם היועץ המשפטי לממשלה.

תודה. חמד עמאר, בבקשה.

אדוני היושב ראש, קודם כל אני רוצה להודות לך על קיום הדיון החשוב הזה. אני חושב שצריך להיות רק דבר אחד: החלטה של ממשלת ישראל שהיא כן מטפלת בפשע החקלאי. צריכה להיות החלטה. אם תהיה החלטה, תהיה לנו תוצאה. אני אומר לכם שעד עכשיו אין לנו החלטה כזאת. ממשלת ישראל עדיין לא החליטה שהיא רוצה לטפל בפשע החקלאי. כשיושב חקלאי כאן ואומר שהוא משלם 5,000 שקלים לחודש - - -

תלוי כמה הוא גדול.

והוא יודע למי הוא משלם, הוא יכול להעביר את זה למשטרה, הוא יכול להעביר למישהו. אם הייתה הרתעה, לא היה לנו דבר כזה.

לא יכול להיות שיחידות מג"ב יהיו כפופות לתחנות משטרה. יחידות מג"ב שמטפלות בפשע החקלאי, צריכות להיות יחידות מג"ב שכפופות למטה הארצי של מג"ב, כפופות למפקד מג"ב, כפופות למג"ב ויטפלו בפשע החקלאי. מג"ב מרתיע יותר בנושא הזה משוטר כחול, ואני אומר את זה באופן ברור. מג"ב מרתיע יותר. שוטר מג"ב שמגיע לשטח ומסתובב בשטח, מסתובב בשטח החקלאי, מרתיע יותר מכל אחד אחר. כשאנחנו מדברים על שיטור עירוני, שמים 35 מיליון שקלים לשיטור עירוני, שאותו מושב צריך לשלם עוד כסף, אנחנו מחפשים פתרון ככה. זה לא פתרון.

לכן בדברים כאלה צריכה להיות החלטת ממשלה היא באה ומטפלת בפשע החקלאי והיא מפסיקה אותו. לא יכול להיות שאנחנו מדינת ישראל שמתגאים בכל מקום על החקלאות הישראלית וראש הממשלה מדבר על הפיתוח החקלאי ואנחנו לא יכולים לשמור על החקלאים שלנו.

בהמשך למה שאתה אומר אני רוצה לומר כמה דברים. ראשית, אני אומר לחברי הכנסת. אני לא מסיים את הדיון אבל לפני הסיום אני אומר מה אני רוצה ואני רוצה שתדעו. אני אנסח הודעה שאני רוצה שנצביע עליה. אחד הדברים הברורים שאני ארצה שיהיה כתוב בה היא שאנחנו קוראים לממשלת ישראל להעביר החלטה ממוקדת לטיפול בפשיעה החקלאית. זו אמירה ברורה שאני חושב שכולם מאחוריה.

מעבר לזה. למשרד לביטחון פנים, מה ששמענו, לחזור בחזרה למיקוד שלמג"ב בפשיעה החקלאית וזה נכון שהיה שינוי, ויש לו יתרונות. אני לא רוצה להיכנס אבל אני חושב שצריך למצוא את המשאבים והתקציבים ליחידת מג"ב ממוקדת בפשיעה חקלאית שתהיה חוץ טריטוריאלית לתכנית הזו שאתם דיברתם עליה, במיוחד במקומות בהם אין זהות, כמו שאמרת, בין תחנה לאזור. אני חושב שזה מהלך מאוד חשוב. בהמשך יהיו עוד דברים, אבל אנחנו נצביע על החלטה שמתגבשת כאן.

אני רוצה לשמוע עוד חקלאי שהבנתי שנגנב לו רכוש ולא דווח. יאיר בן דוד. אני רוצה לשמוע למה לא דיווחת, מה נגנב וספר בקצרה את הסיפור שלך.

שלום רב. אני חקלאי רק שבע שנים. בשנים הראשונות דיווחתי על גניבות חקלאיות שהיו.

איפה אתה גר?

אני גר בגוש עציון. אנחנו מגדלים צאן לבשר. הסיפור הוא מאוד פשוט שאני מכיר אותו יחסית זמן קצר אבל חקלאים אחרים חווים אותו. זה מתחיל עם להתלונן ואתה רואה שבעצם אחרי יום-יומיים נסגר התיק ובדרך כלל אומרים לך, תשמע, תעשה איזשהו משהו אחר, תחשוב מחוץ לקופסא איך אתה פותר את זה כי אנחנו בטח לא יכולים לפתור את זה. אחרי זמן מה גם לא מגיעים אליך אלא אתה צריך לצאת, לפספס עוד יום עבודה וללכת לתחנה הקרובה או משהו כזה.

לפני שבועיים גנבו לי 16 כבשים ו-8 טלאים, פשוט אמרתי לשם מה לדווח? הרי אתה לא מקבל כסף, אין ביטוח, אין שום אינטרס לדווח. לא דיווחתי לא למשטרת ישראל ולא לאף אחד.

הנה התשובה.

זאת לא התשובה אלי כי גוש עציון לא קשור לתחום ביטחון פנים.

האם התופעה הזאת של הגניבה קשורה גם לנושא של פרוטקשן או שלא נתקלת בנושא הזה באזור בו אתה גר?

באזור שאני נמצא בו אין פרוטקשן אבל יש המון המון גניבות על רקע לאומני, בכל האזורים.

זה שונה קצת ממה שקורה בתוך ישראל.

אגב, כאן מתחילה הבעיה. הסיבה שאנחנו עוסקים במה שאנחנו עוסקים היא בגלל הציונות.

נמצא כאן נציג משרד הביטחון? לא הגיע. אנחנו נוציא לו הערה.

אבל נציג משטרת ש"י כאן.

ברור שצריך לראות שהתפר הזה שבין יהודה ושומרון עם המשרד לביטחון פנים וצה"ל שלא מטפל בדברים האלה, זה משהו שחייבים לטפל בו.

חבר הכנסת רוברט אילטוב, בבקשה.

כבוד היושב ראש, תודה על הדיון שהוא מאוד חשוב.

רק לסדר. אחרי חבר הכנסת רוברט אילטוב ידברו חיים ילין, מאיר כהן – יצא - אמיר אוחנה, בצלאל סמוטריץ - יצא - ואיילת נחמיאס ורבין.

תודה על הדיון שהוא דיון מאוד חשוב. אנחנו רואים את הפגיעה החמורה באמון הציבור וזה לא משנה כמה מג"ב יעשו. אם אין את הראיות, משרד המשפטים לא יגיש את התיקים ובסוף לא יהיו כתבי אישום. השאלה היא איך מגייסים את אותן ראיות ואיך מטפלים בסוגיה הזאת ברמה המשפטית, וזו סוגיה אחת.

אבל מעבר לזה יש שני דברים פרקטיים שהם כבר על שולחן הכנסת ושל הממשלה ואלה שתי הצעות חוק שאני הגשתי. הצעה אחת היא הצעת חוק העונשין שמחמירה בענישה בצורה מאוד אגרסיבית וגם קונסת את אותם אנשים שמבצעים את העבירות. ההצעה השנייה היא הפיצויים, מכיוון שחברות הביטוח אינן רוצות להכניס את זה בחוק ולא בהחלטה כזו או אחרת, לתת פיצויים כאשר נגרם נזק בידי אדם ולהגדיל את התקציב של 17 מיליון שקלים שכבר הוקצה בתקציב המדינה ומתחיל להסתובב במסדרונות האוצר לבוא ולחוקק חקיקה בצורה מפורשת שתחייב את הממשלה ואת כל מוסדות המדינה.

לצערי הצעת החוק הזאת תקועה בוועדת שרים לענייני חקיקה והאוצר לא רוצה לקדם אותה. דרך אגב, הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק אחד לאחד, אותה הצעה שהגיש אותה שר האוצר דהיום עת היה חבר כנסת ב-2007. צערי כיום הוא מסרב לקדם את הצעת החוק הזאת.

אני חושב שהצעת החוק הזאת, גם אם היא לא תתקבל בימים אלה אבל ברגע שהיא תתחיל לנוע במסדרונות הכנסת, היא תקדם גם את האוצר לבוא ולקדם את זה בהחלטות שונות כגשר שבינתיים נותן פתרון לחקלאים.

תודה. חבר הכנסת חיים ילין.

כבוד היושב ראש, בדצמבר 2015 ביקשתי דיון והדיון התקיים כאן בוועדת הכלכלה, בדיוק באולם הזה. דצמבר 2015. הגעתי לכאן יחד עם מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהניח כאן את הדוח והדוח הוא דוח מדהים שעושה ניתוח מ-2011 עד 2015.

אם אני לא טועה, הדוח יצא ב-2016.

כן.

אם כן, איך עשית כאן דיון בדצמבר 2015?

היה דיון בדצמבר 2015 עם מסקנות שכתובות בדוח. בעקבות המסקנות האלה פנינו למרכז המחקר והגיע הדוח שמדבר על חמש שנים, 18,000 ראש בקר שנגנבו. רק 5,000 הצליחו להחזיר. לא אלאה אתכם בכל הרשימה הזאת. הנתון בו מדובר כאן, בין ארבעה לחמישה אחוזים תיקים שנפתחים, זה נתון שמגיע ממרכז המחקר ולא אנחנו ממציאים אותו. אתה פרקליט, אתה יודע עובדות והנה העובדות. זה התנ"ך שלנו. מרכז המחקר והמידע. זה מה שכתוב כאן.

אין אכיפה. אני אומר לכם את הדברים האלה בצורה הטובה ביותר שאני יכול. גם אם ישימו על כל דונם שוטר, הפשיעה תמשיך כי זה תכלול של כמה דברים. האחד, ממשלה. יסלחו לי כל מי שיושב כאן בקואליציה, זה לא משנה איזו ממשלה אבל אם הממשלה הייתה אומרת שאין יותר טרור חקלאי – לא היה טרור חקלאי. אני מודיע לכם את זה.

אמרתי שההמלצה הראשונה שלנו תהיה לקרוא לממשלה לקבל החלטה.

תן לי לסיים. אני לא הפרעתי לאף אחד.

נא לסכם.

עוד לא התחלתי.

אין מה לעשות. הזמן קצר.

אני אתחיל את הסיכום שלי. ברגע שמדובר על משרד אחד, אם היה משרד החקלאות אחראי רק על הפשיעה החקלאית, אז נותנים לו בראש. אבל זה לא משרד אחד. היכן שיש שני משרדים, כבר יש כשל והוא לא פוליטי אלא הוא ניהולי. מישהו כבר צריך לתכלל על שני משרדים. כאשר מדובר על שלושה משרדים, ברוך. כשיש ארבעה משרדים, אני לא רוצה לספר לכם. יש כאן ארבעה משרדים. זה התפקיד של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אם אתם יודעים או לא יודעים, לתכלל את המשרדים. למה בעוטף עזה העסק עובד? כי הוא עובד בזה. המנכ"ל מתעסק בזה. אם המנכ"ל היה מתעסק בזה בהוראה של ראש הממשלה וממשלת ישראל, הוא היה מתכלל את ארבעת המשרדים – לא הייתה בכלל בעיה.

דבר שני. המשמעות היא שמשרד המשפטים צריך לקדם את החוקים גם של אילטוב וגם שלי, לא משנה של מי. לא יכול להיות שלאנשים משתלם לעשות פשע.

הייתי יושב ראש קיבוץ בדרום. פעם ראשונה שנחשפתי לזה, זה היה לפני 15 שנים.

אמרת שאתה מסכם. סיפורים זה לא סיכום. סיכום. יש לך חצי דקה, נא לסיים.

שאלתי מה זה התלוש הזה, 8,500 שקלים לחודש. שאלתי מה זה התלוש, למה צריך תלוש שמירה, ממתי קיבוץ מוציא תלוש שמירה? הרי יש התנדבות בשמירה ואנחנו כולנו שומרים. אמרו לי, אתה לא מבין, אתה אמנם גר בבארי אבל כאן אצלנו יותר דרומה, אם אתה לא משלם לשומר שהוא בדואי והוא מהחמולה הזאת, לא יעזור לך כלום, מחר בבוקר אין לך כאן ציוד. כשאומרים לי 5,000 שקלים, אני אומר שעשו לכם הנחה כי לפני 15 שנים שילמנו 8,500 שקלים.

אני אומר לך את הדברים כמו שהם. בסוף, בסוף, בסוף יש גם חיבור בין המצב הביטחוני לבין הטרור הזה. למה? כשהם רואים שהם יכולים לקחת ציוד, להעביר אותו לאיו"ש, להעביר אותו לצד המזרחי כי אין גדר שם והם מבינים שזה ציר טרור ומחר יעבירו אמל"ח – אני אומר לך את הדברים כמו שהם – בסוף, אם אתה לא רוצה לעשות את החיבור, וממשלת ישראל לא עושה את החיבור, איזו ממשלה ימנית ביטחונית יש לנו? עכשיו צריך למנוע את הדבר הזה. שלוש שנים אנחנו מדברים. כל פעם דיבורים ודיבורים אבל מה אתה הולך לעשות? אני רוצה תשובה.

אמרתי לך מה הוועדה הזאת תעשה. תישאר כאן ותצביע. אמרתי לך, אנחנו נגדיר את הנושאים.

תצביע בעד מה?

אני לא משלם משכורת לשוטרים. נכון?

לא לשוטרים. לממשלה.

בסדר. תודה רבה. חבר הכנסת אמיר אוחנה.

תודה לך אדוני היושב ראש. אני מלווה את הנושא הזה פחות או יותר מאז שאני בכנסת ואני חושב שעד שלא נפסיק לקרוא לו פשיעה חקלאית ונתחיל לקרוא לו טרור כלכלי, הבעיה הזו לא תיפתר.

מה המשמעות של ההגדרה של האירוע הזה כטרור כלכלי? ראשית, הקצאת המשאבים הראויה לטיפול בטרור. שנית, הפעילויות, הן בפן של תפיסה כי המניעה של הפשיעה בנויה משני נדבכים – ראשית, הסיכוי שיתפסו אותי, ושנית, אם יתפסו אותי, מה יעשו לי. אם כן, קודם כל, התפיסה. אנחנו רואים שהאחוזים הם נמוכים. אני מעריך מאוד שהם עלו אפילו פי שלושה, כך ראיתי, לפחות לגבי מעצרים עד תום הליכים, שזה יפה אבל עדיין הנתונים הם נמוכים. שנית, כמובן מערכת המשפט. מה היא עושה במקרים שנתפסו? הן בפן של מעצר עד תום הליכים, הן בפן של ענישה משמעותית ומרתיעה.

אדוני, ההגדרה כפשע חקלאי בעצם מסמנת גם למשטרה וגם לרשויות שאלה עבירות רכוש. עבירות רכוש, אפשר להעביר הלאה. יש לנו סדרי עדיפויות. אבל כאשר אנחנו מגדירים את זה טרור כלכלי, אנחנו בעצם אומרים להם שזה נמצא לא בראש אולי אבל גבוה יותר בסדרי העדיפויות של המשטרה. אנחנו אומרים בעצם שאמנם אין כאן נזק בחיי אדם אבל זה רק לכאורה משום שאנשים מאבדים כאן לא את חייהם אבל הם מאבדים את עמל חייהם. האנשים מאבדים את פרי חייהם, את עמל חייהם ואנחנו צריכים להתייחס לזה כמו טרור כלכלי ולקרוא לזה כך.

תודה. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין.

אני מודה לך מאוד ואני באמת רוצה להביע ממש הערצה לחקלאי ישראל.

כולנו שותפים להרגשה הזאת.

אני חושבת שרוב הציבור פשוט לא מבין מה החקלאים בארץ עוברים במשך שנים. אני נחשפתי פעם ראשונה לטרור חקלאי לפני הרבה שנים במשק של המשפחה שלי בנהלל. מי שלא ראה חקלאי עומד מול רפת שנבזזה, שהבית שלו כמעט נשרף בגלל שהשתמשו גם באמצעים שיכלו לגרום לבית להתלקח, לא מבין באמת מול מה הם עומדים. אני באמת מאוד מעריכה את העבודה שלכם אבל אני גם רואה את החקלאים עומדים מול שוקת שבורה ולכן הם לא ניגשים על ראש בקר אחד שנגנב לדווח לגורם ביטחוני, משטרה, צה"ל וכולי.

בעיני יש שתי פעולות שהן מאוד מהירות, חבר הכנסת קיש. האחת, צריך להחזיר את הרבש"צים. אנחנו יודעים שלרבש"צים היה חלק משמעותי ביכולת למנוע את הפשיעה החקלאית, טרור חקלאי. אמיר אוחנה, אני אתך ועדיין חלק מזה אנחנו יודעים שיש גם פשיעה. יש כאן אלמנטים של פרוטקשן. לא הכול זה טרור.

אמרתי רוב מוחלט של העבריינים שנתפסו הם ערבים. למה אנחנו מייפים את זה?

אנחנו לא מייפים. לא הכול הוא טרור עפיפונים.

רוב מוחלט הם ערבים.

ההגדרה של טרור היא חשובה לאחד הדברים, וכאן אני מסכימה אתך. היא גם קשורה לטיפול אבל היא גם קשורה לנושא הפיצוי. כאן למשל בנושא טרור העפיפונים, אנחנו רואים יחסית פעולה מהירה והם יקבלו אני מקווה פיצוי ממס רכוש. הדבר הזה חשוב.

לנושא הביטוח. אני עובדת על נושא הביטוח כמעט שלוש שנים. הייתה לי הזכות להיות דירקטורית בחברה ממשלתית. שש שנים הייתי בחברה הזאת. החברה הזאת, לא צריך חקיקה בשביל זה, יכולה תוך זמן מאוד מאוד קצר להוציא פוליסות ביטוח. יש לזה עלות מהמדינה, צריך לתת רשת ביטחון, צריך שזאת תהיה פוליסה שהיא ממש זולה לחקלאים כי זה בכל זאת לא ביטוח רגיל, ביטול יבולים של נזק חקלאי רגיל. אבל היא יודעת גם לבטח אסונות טבע. כלומר, היא יודעת להתמודד עם דברים שהם מה שנקרא פורס מג'ור בשפת הביטוח.

אני פניתי בשבוע שעבר לראש הממשלה. מוכרחה להודות לשר החקלאות שבאותו יום הוא השיב לי ועדיין, תאמין או לא, יש התניה בתקצוב, ב-2019 אולי יתקצבו את זה ב-16 מיליון שקלים, את שלוש הפוליסות, תקן אתי שלמה אם אני טועה. זה גניבת צאן, גניבת בקר ויבולים.

זה לא מוסדר.

את לא טועה.

לא יכול להיות שהביטוח הזה לא היה כבר ב-2018. הרי הדיון הראשון שנעשה בנושא של הנזק של הטרור החקלאי היה בוועדת הכלכלה לפני כמעט שלוש שנים. אנחנו ישבנו כאן עם השומר החדש ולא יכול להיות שאנחנו עדיין נמצאים באותו מצב.

תודה רבה. אני רוצה לשמוע את השומר החדש.

אני מנהל בית אריזה ביסוד המעלה.

אתה לא בזכות דיבור. מי זה מהשומר החדש?

סמנכ"ל מרחבים בשומר החדש. אני רוצה קודם כל לברך על הפורום הרחב שיושב כאן. אנחנו שלוש שנים פחות או יותר נמצאים בוועדות שונות בכנסת. יותר מעשרה אחוזים מחברי הבית עברו כאן. זה מבחינתנו כבר הישג. צריך למנף את זה עכשיו להחלטות אופרטיביות.

אני חושב שיש שינוי במודעות אבל השלב הבא הוא תוצאה.

נכון. אבל זה השלב הראשון ואנחנו בכיוון הנכון.

הדבר השני שאני רוצה לומר. יש לנו רשויות אכיפה מעולות. אני רוצה לציין בפירוש את מג"ב עניין הזה כמי שמוביל את המאבק בפשיעה החקלאית או בטרור, ותכף אני אדבר גם על זה, על המינוחים.

יש לך דקה.

בסדר. בעיקר מי שעומד בראשו היום, מוביל את הארגון הזה למלחמה חסרת פשרות בעבריינים החקלאיים והדבר הזה הוא חשוב מאוד.

בהקשר של טרור או פשיעה. אותי לימדו – בעברי אני איש צבא - שכשאתה מעריך אויב או יריב, אתה לא מעריך את הכוונות שלו אלא אתה מעריך את היכולות שלו. זה מה שחשוב להתעסק, במה הוא יכול לעשות ולא במה האידיאולוגיה שמניעה אותו לעשות א' או ב'. בפועל חקלאי מדינת ישראל, בן אם אלה קיבוצים, בין אם אלה משקים פרטיים במושבים או במושבות, נטשו בעשר השנים האחרונות כ-250,000 דונם שזה חמש פעמים העיר תל אביב.

אם באים להתייחס לבעיה הזאת עכשיו וממשלת ישראל וכל הרשויות, לא רק הממשלה, באות לבדוק איך בוחנים את כל הסוגיה הזאת, מה היה קורה אילו מישהו היה כובש חמש ערים למדינת ישראל? איך הממשלה הייתה מחליטה אז להתעסק בזה? 90 אחוזים משטח מדינת ישראל הם שטחים פתוחים והבעיה כאן – אני לא נכנס אם פשיעה או טרור, אם זה לאומני או כלכלי או כל דבר אחר – בפועל מדינת ישראל מאבדת את הריבונות שלה ואת המשילות שלה בחלק עצום מהשטח שלה, וזו הסוגיה. כדי לטפל בסוגיה כזאת של אובדן משילות בשטחים כל כך נרחבים, חייבת להתבצע פעולה שהיא רחבה והדבר נאמר פה על ידי הרבה מאוד אנשים.

יש לנו שלוש רשויות במדינת ישראל. שיעור באזרחות בכיתה ח'. רשות מחוקקת שצריכה לחוקק יותר. אני כבר אומר שזה לא מספיק ואני אתן דוגמה. לפני שנתיים חוקקנו חוק שמחמיר בחוק העונשין את העונש ואת הטיפול על פלישת בעלי חיים במרעה. החוק הזה חוקק לפני למעלה משנתיים. החמרה מחטא לעוון, חצי שנת מאסר ו-30,000 שקלים קנס. כמה כתבי אישום הוגשו בחוק הזה בשנתיים האחרונות? הוגשו מאות תלונות בנושא הזה, אם לא יותר, אבל לא הוגשו כתבי אישום. הוגש כתב אישום אחד שאני מכיר בתחום הזה וכרגע ענישה עוד לא הייתה. חקיקה, לא מספיק.

מעל החקיקה צריך לראות שהרשת המבצעת פשוט דואגת לאכוף.

זה אמרנו. זאת תכנית פעולה מסודרת כנגד הפשיעה.

אמרתי בפעם הקודמת שזה קרה בתחומים אחרים. בעבר היה מצב נוראי בכל מה שקשור לאכיפת דיני עבודה על חברות קבלן, שמירה וניקיון. הכנסת חוקקה חוק שנקרא חוק הגברת האכיפה שהטיל אחריות פלילית על כל מי שעובר על החוק ולא אוכף אותו, וראה זה פלא, הבעיה כמעט נפתרה. אפשר לעשות את זה.

הדבר הנוסף, וכאן אני חייב לומר גם על הרשות השופטת ולכן גם משרד המשפטים חייב להיכנס כאן לעובי הקורה. העונשים הרבה פעמים. ראשית, אני מצפה מהגורמים שמחליטים האם להגיש את התיק להמשך טיפול או לא, להיות כאן פחות רחמנים.

להחמיר את הענישה בעבריינים מהסוג הזה.

גם להחמיר את הענישה וגם להוריד קצת את רף הראיות הנדרש בתחום הזה מכיוון שבסוף צריך לבחון את התיקים לא לפי רמת הפשיעה או החומרה של העבירה שביצע אותו עבריין אלא מה הדבר הזה גורם בסוף למדינת ישראל. הדבר הזה גורם למדינת ישראל אובדן משילות, אובדן ריבונות וכבשו לנו 250,000 דונם. כך צריך לדבר על זה.

תודה. אנחנו צריכים לסיים. מילה מערן שחורי, מנכ"ל בית הקירור, יסוד המעלה, שהוצת פעמיים.

כן. בית הקירור הוצת פעם ראשונה ב-2011 ופעם שנייה ב-2017, לפני כחצי שנה. אני מבין מהדיון כאן שלמעשה עצם זה שכיבינו את השריפה, חטאנו לעצמנו. אם היינו עוזבים את השריפה ונותנים לה להתפשט למכל האמוניה והיו צריכים לפנות חצי גליל, אולי אז למישהו היה נופלה אסימון איך נראה טרור חקלאי ואיך מגרשים חקלאים תושבים מהאדמה שלהם.

יש כאן בעיה רצינית מאוד של הגדרה. נגעתם בזה בכמה מלים. צריך להגדיר קודם כל מה הבעיה. כך לימדו אותי בצבא וכך אני עובד עם דובי שאני עושה אתו מילואים. קודם כל מגדירים את הבעיה. הבעיה היא טרור, אז מטפלים בטרור. אם הבעיה היא פשיעה, מטפלים בפשיעה. כנראה שיש כאן איזושהי בעיה של טרור שמנסה לגרש אותנו מהאדמה.

מעבר לזה, כפועל יוצא, יש לנו בעיה גדולה של ביטוח. חברות הביטוח מתנכלות לנו מכיוון שאין שום SAY של הממשלה לעניין הזה. אם יצא מכאן איזשהו SAY של הוועדה שיש כאן טרור חקלאי, יהיה לנו קל יותר עם חברות הביטוח. תודה רבה.

תודה. חברת הכנסת זנדברג, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני רוצה להסכים עם כמה מהדברים שעלו כאן. אין ספק שמדובר בבעיה שהפכה להיות בעיה לאומית שהממשלה צריכה לטפל בה בצורה מתכללת מכיוון שהחקלאות קודם כל היא נכס ואינטרס לאומי וגם שיש בה מאפיינים גם גיאוגרפיים, גם של ביטחון תזונתי, סביבתי וזה ערך שהוא חשוב למדינת ישראל לשמור עליו ולהגן עליו וגם הפשיעה והנזקים הם בהתאם. כלומר, בנוסף לפגעי מזג האוויר יש פגיעה כלכלית של המשק הישראלי ויש לה מאפיינים משל עצמה. זה לא כמו שנכנסים וגונבים איזשהו חפץ ספציפי בגלל המאפיינים של החקלאות.

הוויכוח הפך להיות האם זה טרור או פשיעה. אני רוצה רגע לומר שהרבה פעמים חברתי מיכל רוזין ואני, אנחנו מתייחסות למילה טרור. אבל מה זה טרור? זה הטלת מורא והטלת פחד על אזרחים במטרה להפחיד. אנחנו משתמשות בביטוי הזה גם למשל בטרור, בפשיעה המינית. זה לא אומר שאנחנו לנושא הזה קוראות להכניס את מג"ב או את צה"ל או את השב"כ. אני רוצה לומר שמאוד יכול להיות שנגדיר את זה כטרור לאומני וזה לא אומר שכמו שלא כל ערבי הוא מחבל, לא כל פשע שמתבצע על ידי ערבים הוא טרור לאומני או מטרתו להתייחס לסכסוך הלאומני. אני רוצה להזהיר ממצב שלמשל חלק מהדברים יוגדרו טרור לאומני ויטופלו במסלול מהיר ואז אולי חברות ביטוח או מס רכוש או לא יודעת מה, יהיה להם אינטרס שאם זה פרוטקשן או פשע מאורגן, אז הטיפול ילך למסלול האיטי ולא למסלול המהיר.

הלוואי שיתחילו לטפל.

אני מסכימה להגדרה שהתוצאה היא חשובה ולא הכוונה אבל זה הולך לשני הכיוונים. המטרה שלנו צריכה להיות לשמור על החקלאות וצריך להיות פתרון ממשלתית מתוכלל שילך קודם כל לאבטחה ולשמירה, והשומר החדש, זה שהאזרחים צריכים להגן על עצמם, כשבאים למשטרה או לאיזושהי רשות מדינה ואומרים לה - - -

כשהם כבר מגנים על עצמם, אוסרים אותם.

אם אומרים לו למה לא דאגת לעצמך, זאת לא תשובה שאזרח אמור לקבל מהמדינה. אני מאוד מציעה להכניס את זה גם לסיכום הדיון הזה. צריכה להיות גם התייחסות לביטוח.

תודה. אני צריך לסיים את הישיבה.

חלק מרכזי מהעניין הוא, ולא יכול להיות שאנחנו כוועדה נשמיט את הנושא של הביטוח והפיצוי מההחלטה שלנו.

לא נשמיט.

אני מבקש לעצור את הדיון. תודה רבה. אני מתנצל. השעון כאן הטעה אותי אבל הוא לא מדויק. יש לנו בדיוק שתיים-שלוש דקות לסיכום.

אני רוצה לומר את הדברים שאני מבקש מחברי הוועדה או ממי שנמצא כאן ויכול להחליף להצביע עליהם. זאת תהיה החלטה שלנו שהוועדה תוציא. אני הולך לדבר ברמת הקונצנזוס ולכן אני לא הולך לאיזושהי פינה בעייתית.

אני קודם כל רוצה לקרוא לממשלה. יכול להיות שהניסוח ישתנה במקצת. אני רוצה לקרוא לממשלה להעביר החלטה ממוקדת לטיפול בפשיעה והטרור החקלאי. אני לא נכנס עכשיו להגדרות אלא באמת בצורה הכי ברורה. להפנות לממשלה את זה שמדובר במהלך שצריך לטפל במכת מדינה. אנחנו מחכים לשמוע את ההתייחסות. זו קריאה ראשונה. זו תהיה החלטה ראשונה.

ההחלטה השנייה. כאן אנחנו יורדים רמה למשרד לביטחון פנים. אנחנו פונים אליו בבקשה לפעול למיקוד של מג"ב בפשיעה החקלאית ולחזור ליחידה החוץ ארגונית, נקרא לזה כך, יחידה ממוקדת של מג"ב שתפעל אך ורק בפשיעה החקלאית ולא תהיה כפופה לתחנות מסביב. זו בקשה שלנו, שמשרד לביטחון פנים יקדם את המהלך הזה.

מה שהזכירו כאן ודיברו על זה רבות. ממשרד האוצר לוודא שיהיה פתרון כלכלי בין על ידי מה שחברת הכנסת ורבין אמרה או הקרן של נפגעי פשיעה חקלאית שייתן פתרון ומענה כלכלי.

מיידי.

מיידי. ויקדם את הפתרון לביטוח לאותם נזקים שהיום אין להם מענה בשוק הפרטי. זו בקשה ממשרד האוצר.

כאן אני מתחבר למה שנאמר, הנושא האחרון - ולא אכנס עכשיו לפסקת ההתגברות ולרשות השופטת – לפיו בהחלט אנחנו קוראים לשופטים להבין שלפחות מהתמונה שיש בפנינו מדובר במכת מדינה ואנחנו מבקשים החמרת ענישה.

תפנה גם לפרקליטות.

לפרקליטות.

יש פתרון.

רגע. מישהו מתנגד למה שאמרתי? חיים, אין לי זמן. אני עושה הצבעה.

אני מעלה להצבעה את ההחלטה הזאת. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

החלטת הועדה נתקבלה.

ההחלטה התקבלה. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.