ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-06-11OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 611

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, ט"ז באייר התשע"ח (01 במאי 2018), שעה 14:00

זיהום אויר ושריפות בשרון ובשומרון

הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון - איסור הבערת פסולת), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

יעל גרמן

יעל כהן-פארן

שרן השכל

דב חנין

עבד אל-חכים חאג' יחיא

אלון זסק - סמנכ"ל, המשרד להגנת הסביבה

יצחק בן דוד - סמנכ"ל אכיפה, המשרד להגנת הסביבה

יוסי בר - משטרה ירוקה, המשרד להגנת הסביבה

נטע דרורי - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

רבקה ליכטמן - משטרה ירוקה, המשרד להגנת הסביבה

גדעון מזור - מחוז מרכז, המשרד להגנת הסביבה

יפעת פרקנבורג - יועמ"ש ירושלים כב"ה, המשרד לביטחון פנים

חיים תמם - ראש אגף בטיחות אש וחקירות כב"ה, המשרד לביטחון פנים

עובד מנשה - רע"ן הערכת סיכונים כב"ה, המשרד לביטחון פנים

תמרה לב - עו"ד, משרד המשפטים

ניר ברטל - ראש ענף ביטוח כללי, משרד האוצר

בני אלבז - קמ"ט איכות סביבה, משרד הביטחון

חן נויבואר - קמ"ט איוש, משרד הביטחון

איזבלה קרקיס סוקמט - אפידמיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות

ארז ברקאי - מנהל אגף יער ואילנות ופקיד היערות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יוסי בן ארי - מנהל תחום סביבה חקלאית, רשות הטבע והגנים הלאומיים

יונת אלקלעי - רכזת איכות אויר, איגוד ערים שרון-כרמל

איציק ברוורמן - ראש עיריית פתח-תקוה

עידן דורון - סגן מנהל מח' שרות לתושב, עיריית פתח תקוה, עיריית פתח תקוה

יובל לוי - מועצת העיר כפר סבא

אהוד יובל לוי - חבר מועצה, עיריית כפר סבא

עידן חסון - מנהל פרויקטים, עיריית כפר סבא

יצחק מאיר - מנכ"ל, איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון

שלומי לנגר - ראש מועצה אורנית, המועצה המקומית אורנית

שמעון בן נון - מנכ"ל, המועצה המקומית אורנית

יהונתן לנגה - מנהל מחלקת איכות הסביבה, מועצה אזורית שומרון

שימי אליאל - ראש המועצה, מועצה מקומית כוכב יאיר

מרים יעקביאן - תושבת צופים, אזרחים למען אויר נקי

ארז קנדיוטי - חבר, אזרחים למען אויר נקי

שלום צארום - חבר עמותת אזרחים למען אוויר נקי, אזרחים למען אויר נקי

שמרית מלאכי - תושב האזור, אזרחים למען אויר נקי

רון ריטר - אזרח, אזרחים למען אויר נקי

יובל דיל - תושב האזור, אזרחים למען אויר נקי

ג'מילה הרדל ואכים - מנהלת, אזרחים למען הסביבה

רפאל פורן - חבר, אזרחים למען הסביבה

ישי חמו - רכז שטח, תנועת רגבים

תהל מלאכי - תושב האזור, אזרח פרטי

אופיר יהודה - תושב האזור, אזרח פרטי

טל פרנקל - תושבת נתניה, נציגי תושבים

יניב בלייכר - יו"ר אזרחים למען אוויר נקי

טל תעסה - מנהלת קהילה, מושב שער אפרים

רז שגיא - תושב ראש העין

יהודה כהן - שדלן/ית (י.כ שירותי לובינג ויחסי ציבור), מייצג/ת את התאחדות קבלני
השיפוצים

לירון אדלר-מינקה

לאה קריכלי

יפעת קדם

זיהום אויר ושריפות בשרון ובשומרון

שלום, אנחנו פותחים את הדיון. אנחנו באיחור. כל היום הזה קצת נדחה, אני מתנצל בפני המוזמנים. יש לנו דיון שהוא משולב בשני נושאים. הנושא המרכזי , כמובן, הוא נושא זיהום האוויר והשריפות בשרון ובשומרון, והנושא השני - הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – איסור הבערת פסולת), של חברת הכנסת יעל גרמן.

הבעיה ופתרונה.

הלוואי והיינו פותחים רק עם חקיקה. זה אולי צעד ראשון, אבל בוודאי לא מספק. יש הרבה דברים אחרים שצריך לעשות.

לפעמים צריך, ידידי, צעד ראשון.

אני בהחלט תומך במהלך, גם קידמנו אותו. קודם כל, אני רוצה להודות לכל מי שהגיע - גם לראשי מועצות והעיריות הרלוונטיים, גם לציבור. אני רואה שלא סתם קיימתי את הדיון הזה, באמת בעקבות הרבה מאוד פניות שהתקבלו לוועדת הפנים ואלי על כך שזיהום האוויר בעקבות שריפת פסולת משפיע על איכות החיים של התושבים בצורה דרמטית. לא סתם החדר הזה מלא עכשיו. בנושא הזה כולנו שותפים לדאגה.

היו דיונים בעבר.

היו דיונים - אני שאלתי, כי לא הייתי חבר ועדה - בנושא המפחמות.

לא, על שריפות פיראטיות. ביוני 2017.

אני לא ידעתי את זה, לכן לא ראיתי מה היה הדוח של הוועדה ההיא. אם יש משהו ספציפי - -

אנחנו נוכל לעדכן.

מבחינת הנושא עצמו - המשרד להגנת הסביבה, אני אתן לכם להתחיל באיך אתם רואים את הנושא, אבל לפני זה אני אשמח לסבב קצר של חברי הכנסת, כאשר בהמשך הקראה של הצעת החוק של חברת הכנסת גרמן. חברת הכנסת גרמן, בקשה. נקריא את החוק שלך בהמשך, אבל תגידי עכשיו כמה דברים.

קודם כל, אני פשוט מודה לך. אני חושבת שזה שמיד בתחילת המושב מצאת לנכון לקיים את הדיון הזה זה דבר בלתי רגיל. העובדה שאתה גם מביא את הצעת החוק שעברה בטרומית - אני מקווה שהיום תעבור בראשונה - זה גם דבר בלתי רגיל. אני יכולה לומר לך שהמצוקה שם היא באמת בלתי נסבלת. בישיבה שהייתה לנו במשרד להגנת הסביבה, שהראה רצון טוב, התבררה לנו עובדה מאוד מפתיעה, והיא שאחת הסיבות שאי אפשר לאכוף על מי ששורף ומבעיר פסולת זה שאין חוק שאוסר הבערת פסולת. יש חוק אוויר נקי, יש עוד חוקים, אבל הוראה פשוטה על כך שאין להבעיר פסולת - זה לא קיים, לכן לקחנו על עצמנו לחוקק את החוק. הוא עומד כאן. כמו שאמרת, זה לא יהיה פתרון מושלם.

לא מספיק.

אבל אין ספק שזה ייתן עוד כלי בידי הגופים האוכפים לאכוף את התופעה שמטרידה את כל התושבים.

תודה. חבר הכנסת דב חנין.

תודה, אדוני. אני מאוד מברך על הדיון הזה. באמת מצוקה מאוד קשה של עשרות אלפי תושבים. באמת ברכות לכל האנשים שפעילים בנושא הזה, נאבקים על החיים שלכם, על הבריאות שלכם. אנחנו מדברים לא רק על מפגע, אנחנו מדברים על מפגע שפוגע קשות בבריאות ומסכן חיים ולכן הוא מחייב פעולה. אני מאוד מברך את חברת הכנסת גרמן על הצעת החוק שלה, אני מאוד מקווה שנאשר אותה לקריאה ראשונה, אני רק רוצה לומר שאני חולק על הפרשנות שאומרת שחוק אוויר נקי לא אוסר על השריפות האלו. אני חושב שהוא אוסר על השריפות האלו. אני חולק על הפרשנות הזאת. במקרה הובלתי את החוק הזה, העברתי אותו בזמנו. מה טוב שיהיה עכשיו חוק של חברת הכנסת גרמן שיאמר את זה בצורה מפורשת, שלא יהיה שום ספק בעניין הזה.

אני רוצה לומר כמה מילים רק על הנושא של הפתרונות, הבעיות כאן מוכרות לכולם. אני חושב שההצעה של ועד האזרחים למען אוויר נקי להקים יחידת אכיפה ייעודית, ארצית, ניידת, זו הצעה מאוד מאוד חשובה, מאוד מעשית. מאוד קל לראות את הדברים האלה, הם לא דברים סמויים מהעין, קל לראות אותם.

נקודה נוספת וחשובה ביותר – לטפל בפסולת, לייצר אתרים מוסדרים לפסולת. זה חיוני. אי אפשר להשאיר את המצב הנוכחי. הסוגיה של ההסברה מאוד חשובה. אנשים לא מבינים מה הם עושים לעצמם כשהם שורפים פסולת, מה הם עושים לילדים שלהם, לא רק לשכנים שלהם. הנושא של שיתוף הפעולה הישראלי-פלסטיני מאוד חשוב. יש פה על מה לדבר ולהידבר עם הרשות הפלסטינית. הדברים האלה ראויים לכולם.

תודה. חבר הכנסת חאג' יחיא, בבקשה.

אני באתי כי ראיתי בכותרת של הדיון בוועדה שמדובר בשומרון ובשרון. אני תושב טייבה. האזור שלנו הוא מוקש לכמה אתרי פסולת גדולים. עד עצם היום הזה אני מקבל הרבה מאוד תלונות על שריפות בשעות הבוקר המוקדמות. בשעה שתיים, שלוש לפנות בוקר אנשים מתעוררים מחנק, פשוט הריח של השריפה מגיע לתוך הבתים. הגיע הזמן. יש לנו פה מהמשרד להגנת הסביבה, מנהל המחוז נמצא פה. אני חושב שהגיע הזמן לאכוף גם בשעות שהן לא שעות העבודה, כי כנראה שמי ששורף ינצל את השעות האלו. הייתה שמועה שבטירה היו שריפות של גופות. זה נגמר. לאחרונה אני לא מקבל תלונות על זה. הנושא הזה מחייב טיפול, והטיפול הזה זו אכיפה. מי ששורף רוצה לחסוך כסף מלשלם על הטמנה. אין תחביב למישהו לשרוף. העניין הוא עניין כספי, לכן צריך קנסות ורישום פלילי אפילו. אני חושב שהחוק של יעל יעזור לנו רבות, אני אתמוך בו.

חברת הכנסת פארן, בקשה.

תודה רבה. גם אני מצטרפת לברכות על קיום הדיון במועד, ממש בתחילת המושב, על נושא שבוער, תרתי משמע. כל כך הרבה אנשים סובלים. כמי שגרה באזור שהצלחנו לפתור בו את בעיית המפחמות, אזור צפון השומרון, בזכות הפעילות בוועדה הזאת בשנה-שנתיים האחרונות, אנחנו גם כאן צריכים להפשיל שרוולים, לסייע ולהביא לכך שהבעיה הזאת תיגמר. יש פה כמה אלמנטים. החוק בוודאי יעזור אם יתקדם כמה שיותר מהר. אני יודעת שהמשרד להגנת הסביבה שם הרבה פקחים לתקופה מסוימת באזור כדי לטפל בבעיה. יש כאן את הבעיה מעבר לקו הירוק, שהיא בעיה שדורשת איזה שהוא שיתוף פעולה, אם זה אפשרי ועד כמה שזה אפשרי, או לחילופין, גם כניסה, אם אפשר, כמו שנעשו במפחמות, של כוח צבאי, פשוט כדי לסגור את המפגעים האלה שפוגעים בכולם. אין ספק שפוגעים בנו, פוגעים בפלסטינים. הילדים שלנו צריכים לנשום אוויר נקי, אנחנו צריכים לנשום אוויר נקי, אין מה להתפשר על זה. תודה.

תודה. חברת הכנסת שרן השכל, אנחנו בסבב קצר.

בסדר גמור. קודם כל, בוקר טוב לכל מי שהגיע לפה. אני חושבת שכל מי שנמצא פה בחדר צריך להיות מאוד גאה בעצמו. אילולא החברים שיושבים פה בחדר, אם זה ראשי מועצות, אזרחים שהם פעילים בתוך ארגונים, בתוך עמותות, אנשים מישובים, מעיריות, מועצות מקומיות וכו', הדבר הזה לא היה עולה לסדר היום ולא היה מטופל. מי שסובל מזה, כמו שאנחנו יודעים, זה הילדים שיושבים פה, שלא יכולים לצאת החוצה לשחק בחצרות או בגנים, הם צריכים להישאר בבית, או אזרחים ותיקים. אנחנו מבינים שזה מחלות, שזה בעיות. זה ממש הפך להיות מצב בלתי נסבל לתושבים שגרים באזור לצאת החוצה לנשום אוויר.

החקיקה מאוד מאוד חשובה. חשוב שהיא גם תעביר מסר, קודם כל מרתיע, אבל זה לא הכל. יש פה שתי בעיות. הראשונה היא אכיפה. פה יש איזו שהיא הסרת אחריות מרשות אחת לאחרת. פעם אומרים הצבא, הפקחים, המשטרה ירוקה, פעם זה בכלל פיצו"ח. כל פעם מישהו אחר מגלגל את האחריות הזאת. התושבים פועלים בעצמם. יש להם אפליקציות, יש להם טלפונים, הם מזעיקים אחד את השני עם כל מיני כאלה רחפנים. למי הם יכולים להתקשר שייתן להם מענה מיידי ברגע שהם מזהים איזו שהיא שריפה או איזה שהוא מפגע כזה?

הדבר השני, וזה מעבר לאכיפה ומישהו שאחראי, זה הפער בחקיקה בין מה שקורה ביהודה ושומרון לבין מה שקורה באזור השרון. פה יש פער. הצבא, שהוא כביכול אמור גם כן לטפל במקרים האלה, לא נתן מענה לתושבים. הרבה מאוד מהשריפות קורות מעבר לקו. כשאין רוח, השריפות, הפסולת, הכל מגיע לכל אזור השרון. צריך לבוא ולדעת גם לשלב. כמו שיושב-ראש הוועדה יואב קיש אמר שבכל הצעת חוק צריך לתת גם פתרון, מענה והתייחסות למה שקורה ביהודה ושומרון – פה על אחת כמה וכמה הדבר הזה חשוב. תודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה לעבור רגע לסבב של ראשי ערים ומועצות שיש כאן. בקשה, שלומי לנגר, ראש מועצת אורנית.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני מצטרף לברכות על היוזמה שכבר מתמשכת, לפורום הרחב שמבין שבעצם אנחנו נלחמים על החיים שלנו ועל החיים של הילדים שלנו. אני יושב פה בכמה כובעים. הכובע הראשון הוא כראש רשות, הכובע השני הוא כיושב-ראש ועדת איגוד ערים ואיכות הסביבה של השומרון. זכינו להיות היישוב שהקו הירוק חוצה אותו. כתוצאה מכך אנחנו "נהנים" מעוולות משני צידי הקו הירוק.

אולי גם עקרונות.

נדבר על זה אחר כך. זו האמירה הכי חשובה. נאמר פה בפירוש - מדובר פה בעוולות שלא רואות קו ירוק, עוולות שחוצות גבולות, לכן צריך להשתמש, לטעמנו, בטרמינולוגיה אחרת. אני אתייחס גם לזרעי הפורענות שנזרעו בדיון הקודם של פתח תקווה. גם ראש העיר פתח תקווה ציין שגם הם "נהנים" מהשריפות של הרשות הפלסטינית והשכנים שלהם, שלא הכל תוצרת מקומית של העיר. הטרמינולוגיה חייבת להשתנות כך שכתוצאה מכך תהיה יכולת לגורמי האכיפה לאכוף. כאשר מגיע מישהו, אם בכוונת זדון, אם על מנת לחסוך כסף, ומדליק מתחת לגדרות של אורנית פסולת שכוללת פלסטיקים, ג'ריקנים עם חומרי הדברה, ואני לא יודע להגיד אם זה בכוונת מכוון או כי נוח לו יותר, הוא מחבל בחיים שלנו.

מה אתה עושה בכזאת סיטואציה?

אני אתאר מה עשינו באורנית, לכן גם קל לי לפתוח את הדיון ולהציג כל מיני דברים ופתרונות שעשינו. כאשר בא אדם כלשהו ועושה את זה - הוא מחבל לנו בחיים. שמענו בדיון הקודם תחנות ניטור וחלקיקים כאלה ואחרים. אני תיכף אסביר למה זה הבל הבלים, זה לא רלוונטי. אצלנו באורנית לקחנו את הנושא הזה 3 שנים קדימה. אני חושב שאנחנו חלוץ בפני המחנה. יחד עם המשרד להגנת הסביבה, יחד עם משרד הביטחון, יחד עם הצבא, יחד עם המינהל האזרחי יצרנו פלטפורמה שלכאורה אמורה לתת מענה, זאת אומרת, המח"ט בצורה ספורדית נרתם לבקשה שלי ושולח כוחות צבא לטפל בשריפות שנדלקות.

מה זאת אומרת, אתה מקבל דיווח על שריפה?

המנגנון שלנו מאוד פשוט. עשינו מיפוי יחד עם המשרד להגנת הסביבה, יחד עם המינהל האזרחי. יש לנו מוקדים מאוד מאוד ברורים. יש לנו מוקד מספר 1,2,3,4,5. המנכ"ל שלי, שיושב כאן, מקבל דיווח ישירות מהתושבים, מעביר את זה לגורמי הפיקוח, למינהל האזרחי.

השאלה היא איפה זה נגמר - בכתב אישום?

לא, הולכים לכבות. אנחנו פה כדי שלא יידלקו, אבל אם נדלקות השריפות האלו, כוח ביצוע הולך לכבות. אז קודם בטרמינולוגיה, לאחר מכן צריך, לטעמי, ליצור את המנגנון שיש באורנית בכל הרשויות בשרון ובשומרון, מנגנון של קווים קצרים. כאשר דליקה כזאת נדלקת, התושב רואה, מדווח, זה מגיע לגורמי הפיקוח, הצבא שולח את הג'יפ שלו, במקרה הטוב. לוקח הרבה מאוד זמן. בינתיים אנחנו נושמים את כל ה"טוב" הזה. הטיפול גם צריך להיות טיפול של סיכון, אבל בראש וראשונה מניעה.

חסרה לנו הסברה, לתושבים שלנו, לתושבים הפלסטיניים, לתושבי הרשויות, לשכנים שלנו ערביי ישראל. כפר קאסם תורם לאיכות האוויר של ראש העין, של פתח תקווה ושל אורנית, המשרד להגנת הסביבה יודע את זה. בדיון האחרון שהיה באורנית יחד עם כל הגורמים אמר המנכ"ל: "נתנו להם שהות של ארבעה חודשים להפסיק עם זה, להפסיק עם העוולות האלו". אני חושב שצריך גם לתת מענה לנושא ההדרכה.

תראו, תחנות הניטור, וזה מתוך ניסיוני העגום, לא משקפות כלום. בדיון האחרון שהיה לפני שבועיים אצלי באורנית אמר המנכ"ל: "תחנות הניטור האלו לא מודדות את מה שמסכן לנו את החיים". אנחנו התחלנו פיילוט במימון עצמי, על מנת לבוא ולהוכיח למשרד להגנת הסביבה - גידי ידידי יושב פה - שמה שיש באוויר הורג. לא גורם לתחלואה, לא רק גורם להפלות, שכל הדברים האלה חמורים מאוד, אלא הורג. נקודת המוצא צריכה להיות שמה שעולה באוויר לא תורם לבריאות שלנו, הורג אותנו. תחנות הניטור, לדעתי זה אחיזת עיניים. זה עלה גם בדיון הקודם של פתח תקווה. הריח שמריחים - מי צריך להריח את הריח הזה? מי מאיתנו או מי מאנשי המקצוע צריך לבוא ולהגיד אם זה גורם נזק או לא גורם נזק? אסור שיהיה ריח באוויר.

הנושא של מעורבות התושבים. יש פה קבוצה של תושבים שמובילים את המהלך בנחישות, בעצימות גבוהה, בעצם יוצרים הרבה מאוד הישגים ועוזרים לנו לרתום את המערכות. אני רוצה לבוא ולומר אמירה - רק ביחד נוכל לנצח. אני הייתי בדיון הקודם. מכניסים פוליטיקה לכאן, מתנצחים עם ראש עיריית פתח-תקווה. רק ביחד נוכל לנצח. רק ביחד איתכם, ביחד עם משרדי הממשלה: משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הביטחון והמשרד לביטחון פנים. תודה.

שימי, בקשה, ראש מועצת כוכב יאיר.

אני רוצה להתחיל באיזה שהוא פרגון מסוים. יש פה חברי כנסת שהיו בשטח, ראו את הצרות, הריחו אותן, מכירים את מהות הבעיה. היינו גם בהפגנה משותפת. רק לתקן את חבר הכנסת דב חנין, הנזק והבעיה הם למאות אלפי אנשים, לא לעשרות אלפי אנשים. הקידום של החוק בעזרת חברת הכנסת גרמן הוא צעד מצוין. אני מלווה את התהליך כבר שנתיים. התחיל צעד קטן. גם המשרד להגנת הסביבה התחיל צעד קטן, צעד קטן מאוד. אנחנו מאוד מתוסכלים מהעניין הזה. זה איזה שהוא צעד. גם החקיקה היא צעד. אנחנו בכלל לא במצב טוב. אנחנו בפתחה של תקופה חדשה או מזג אוויר שעוד יותר משפיע ועוד יותר גורם. זו לא סתם פגיעה באיכות החיים ופגיעה בבריאות החיים של כולנו, זה הלכה למעשה, זה יום יום. כל זמן שאנחנו מתעכבים בטיפול, באכיפה, בגיוס פקחים, יחידה וכל זה, זה פוגע הלכה למעשה באלה שיושבים כאן. גם אנחנו גרים שם מן הסתם. אני בשני הכובעים האלה. אני מסכים עם שלומי בכל הדברים שנאמרו.

אני רוצה להוסיף עוד דבר אחד במקרו, תיקח אותו לתשומת ליבך, שמדובר על מערכת רב משרדית. זה לאו דווקא המשרד להגנת הסביבה. האוויר והזיהום חוצים גבולות, כמו שנאמר. גם אנחנו נמצאים על קו התפר. המינהל האזרחי, משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים ומשרד החקלאות נמצאים באיזה שהוא מקום מאחורי הצדדים, מאחורי הווילון, הם לא נמצאים. מי שבחזית וסופג את הכל אבל גם מתמודד עם הכל זה המשרד להגנת הסביבה, קצת משרד הביטחון. יש פה משמעות הרבה הרבה יותר מקיפה מבחינת הרגולציה, צריך לקחת את זה בחשבון. יש לזה משמעויות. עד כאן, תודה.

איציק ברוורמן, ראש עיריית פתח-תקוה.

קודם כל, אני לא יכול שלא לקשור את זה לדיון הקודם ולראות את התמונה שניסינו להציג גם בדיון הקודם. השתנו פה עכשיו הנוכחים, אז לפחות לא מאשימים את ראש עיריית פתח-תקווה שהוא אשם גם בזיהום הזה. זאת בעיה אמיתית, היא משפיעה על כולנו. חלק גדול מהטענות שמובאות נובעות מהבעיה הזאת. אנחנו מתריעים על זה, פעלנו ואנחנו פועלים. בקצרה אני יכול להגיד, בעיני יש שני דברים הכרחיים. כמובן שהחקיקה היא דבר חשוב ומבורך, ואני מברך את כל חברי הכנסת שנרתמו לזה. אחד, נושא של תקצוב. המשרד אומר שאין לו את הכלים, אין לו את היכולת, הוא צריך כסף. אחד זה המימון. הדבר השני - אכיפה. חלק גדול מהאכיפה זה נושא הצבא, כמו שעשו בזמנו עם השריפות של המפחמות.

לא רק בזמנו, עדיין עושים.

אם הצבא לא ייכנס לתמונה, לא נוכל להתמודד עם זה. זה תקציב, אכיפה, ובעיקר פעילות של הצבא. יבורך כל מי שעוסק בנושא.

הצעת החוק האת חייבת לרוץ סימולטנית גם לגבי יהודה ושומרון, מה שידוע כאזור. זו הנחיה, אני ממש אומר את זה. אם נתרכז בהמתנה לצו אלוף, אני לא יודע מתי זה יהיה. בהיבט של החקיקה, אנחנו נוביל אותה פה, אני רוצה שהיא תפעל סימולטנית. יש כלים לעשות את זה. הכנסת כבר מפעילה חוקים ביהודה ושומרון, בוודאי בנושא איכות סביבה. אני מבקש שזו משימה שנקדם. אני לא יודע אם לקריאה ראשונה, כי אני לא רוצה לעכב את הקריאה הראשונה, אבל בוודאי לקראת קריאה שנייה ושלישית. זה חשוב. אתה יודע מה הבעיה? שהחוקים שאמורים להיות בצו אלוף לא מגיעים, לא מתקדמים.

בחוק שמירת הניקיון יש כבר צו אלוף.

אני לא רוצה להיכנס כרגע לפתרון. אני רוצה פתרון של חקיקה סימולטנית בעניין הזה.

זה כבר לא איכות סביבה, זה כבר פוליטי.

מה לעשות, איכות הסביבה משפיעה, לפעמים, על כולנו.

בשטחים הכבושים יש צו אלוף.

אם זה פוליטי, נעשה את זה פוליטי. אני רוצה פתרון מיידי גם לבעיות איכות הסביבה באזור, נקודה. זה ישפיע גם על האוויר שאתם נושמים.

מיד אלוף יכול להוציא צו.

זה לא קורה.

במקום להתנגד אתם אמורים לשמוח שזה קורה.

אני מבין שהעליתי נושא רגיש, אבל זו לא המטרה של הדיון כרגע. המטרה שלנו היא לטפל בבעיה. המינהל האזרחי, בקשה.

רק לעדכן אותך, השר להגנת הסביבה מימן שני יועמ"שים בעלות של שני מיליון שקל על-מנת לקדם חוקי סביבה ביהודה ושומרון. החוק הראשון שמקודם זה חוק אוויר נקי, הוא יפתור לנו הרבה מאוד בעיות.

אני מסכים איתך, אתה בדיוק נוגע בבעיה. הנה דוגמה - חוק אוויר נקי לא רלוונטי לאזור. צו אלוף - -

צו אלוף - -

צריך חוק, מה זה משנה. אתה רואה איך הצבא מתעלם מהבעיות האלו.

זה סיפוח זוחל.

הצבא הוא זה שסגר את השריפות בקלקיליה. אם הם לא יטפלו בזה, הם ימשיכו עם השריפות האלו.

חבר הכנסת השכל, אני לא רוצה את הדיון הזה. חבר הכנסת חאג' יחיא, הדבר הזה יקרה. תהיה חקירה סימולטנית, אני אומר לך, אחרת החוק לא יעבור.

אנחנו נתנגד.

עזוב את זה עכשיו, בואו נטפל בעניין. תתנגד.

אתה רוצה לפתור בעיה, או אתה רוצה פוליטיקה?

אני רוצה לפתור בעיה.

אז תביא צו אלוף, אין בעיה.

בחוק תפיסת הביטחון יש לנו איסור על שריפת פסולת.

אתה לא צריך את החקיקה, אתה לא צריך את חוק אוויר נקי? צריך. גם שם יש אנשים, מה לעשות. ביהודה ושומרון חיים אנשים.

יש איסור על שריפת פסולת. אסור לשרוף פסולת בשטחים.

אני רק רוצה לתת רקע מהיר. שני מיליון פלסטינים שולחים לאתרים מוסדרים, שיהיה ברור. יש שני אתרים גדולים מאוד שמקבלים כ-1,000 עד 1,200 טון פסולת מכפרים פלסטיניים באזור. המשרד להגנת הסביבה יחד עם המינהל האזרחי מקדם מספר תכניות. תכנית ראשונה - השקעה של 17 מיליון שקל בשינוע פסולת מכפרים פלסטיניים לאתר מוסדר. הנושא מתקדם בקרן הניקיון, אנחנו בשלבי סיום.

בוא נדבר על הבעיה של השריפות.

זה השריפות.

בוא נדבר על איפה הבעיה.

17 מיליון ₪ האלה יקדמו לנו את הנושא של 48 אתרים ביהודה ושומרון. אנחנו ניקח ונעביר אותם לאתר מוסדר במימון ישראלי ל-3 שנים.

בני, בעוד 10 שנים זה יקרה.

מתי זה קורה בפועל?

לא בעוד 10 שנים. זה בשלבי סיום בקרן הניקיון.

אבל בקרן הניקיון זה רק תקצוב. מתי זה קורה בפועל?

אני עשיתי את זה עכשיו עם 22 כפרים פלסטיניים באזור ירושלים ומעלה אדומים. היום הם מעבירים לאתר מוסדר במימון ישראלי. עשיתי את זה עם עיריית אל-בירה, עירייה של כמעט 100,000 איש שאחרי 3 שנים שהמשרד להגנת הסביבה והמינהל האזרחי מימן הם מעבירים בעצמם ועל חשבונם את הפסולת לאתר מוסדר. זה ההסדר. זו הדרך. הדרך הזאת עובדת יפה עם הרשות הפלסטינית ועם כל הרשויות המוניציפאליות שיש לנו קשר מצוין איתן.

דבר שני - היפנים הודיעו לי לפני כחודש, והם חתמו על ההסכם, שהם מקימים תחנת מעבר - הערכה שלנו שהיא תסתיים בין יוני לספטמבר הזה - באתר פסולת קלקיליה שבו הייתה תחנת מעבר פיראטית. התחנה הזאת תטפל ב-38 כפרים פלסטיניים במרחב של כוכב יאיר, צופית, כל אזור קלקיליה. הם יוצאים לדרך בהשקעה של שני מיליון יורו. גם הם מתחייבים שהכפרים הפלסטיניים יעבירו את הפסולת שלהם לתחנת המעבר המודרנית הזאת, כשמשם זה יעבור לאתר מוסדר.

דבר רביעי - הפעילות של כיבוי השריפות שנעשית דווקא בשלב הראשוני וששלומי לנגר הוביל אותה מול המח"ט, זו פעילות ברוכה. אנחנו בעקבות הפעילות של שלומי. בשבוע שעבר נסגרו שני אתרי סילוק פסולת צמוד לאורנית, לא רחוק משם, בעקבות הלחץ על המח"ט.

יש פעילות שקורית כדי לעצור שריפה? האם מעבר לפעילות של הסגירה של התופעה יש גם אחר כך בדיקה של הגורמים?

לנו בשטחי A ובשטחי B – אתה יודע את הסמכויות הישראליות שם. בשטח B האזרחים הם פלסטינים. כדי להיכנס לפעילות בשטח B, אני חייב אישור שר ביטחון. הנושא הזה מתבצע מספר פעמים, וזה כדי למנוע את הנזק לכל האוכלוסיות באזור.

זה רק כיבוי שריפה, זה לא טיפול במבעירים.

לא טיפול במבעירים. אנחנו תופסים משאיות שנכנסות לתחומי יהודה ושומרון בכל מיני דרכים. יש לי יחידת מעברים - "יחידת דוד". היא תפסה בשנים האחרונות מעל 750 משאיות והחרימה אותן. היא החרימה אותן בתפיסה. זה לא מספיק. אנחנו מגדילים את היחידה עכשיו. יש לי אישור של החשב הכללי לצאת להגדלת היחידה עקב המשמעויות והאפקטיביות שלה. אני מקווה שנצליח גם בנושא הזה לסגור.

הוא מציג את הכל ורוד מידי. זה שחור לחלוטין.

יש סנקציות פליליות כנגד האנשים שמבעירים?

זה דיברנו.

לפני כשעתיים הסתיימה פעילות של אכיפה של 5 מפחמות באזור ג'נין. אנחנו נכנסנו, יחידת הפיקוח של המינהל האזרחי. אחרי שסגרנו כ-400 מפחמות באזור בזכותו של חבר הכנסת אסמלם שהוביל את הפרויקט הזה מול הגופים הירוקים פה, אני רוצה להגיד שהיום נכנסנו וסגרנו עוד 5 מפחמות קטנות כי היו תלונות מחריש, ממצפה אילן, מכל האזור הזה. אני עדכנתי את כל הגורמים על כל הפעילות הזאת. אנחנו מוכנים להיכנס. הפקחים אצלנו ביחידת הפיקוח, חבר הכנסת קיש, עושים עבודת קודש תוך סיכון חיים בכניסה לשטח. גם היום נכנסו לשטח B לסגור מפחמות. אנחנו עושים את הכל. עשינו גם נוהל איך מתקשרים ואיך מגיעים לכיבוי שריפה ועדכון השריפה. אנחנו מפעילים גם כבאיות פלסטיניות על-מנת לכבות שריפות. זה אינטרס דו צדדי. במרכז המידע שלנו שיושב בירושלים מטעם המשרד להגנת הסביבה יש מיפוי, הוא הועבר לכל השומרון, לכל מועצות השומרון, על איך מודיעים על שריפה. אני לא יכול להגיד שהטיפול יהיה במיידי, אבל ההודעה הזאת עוברת בצינורות המקובלים.

קודם כל, נושא המפחמות טופל פה בצורה משמעותית בעבודה שנעשתה עם דודו אמסלם היו"ר הקודם. חד וחלק רואים שינוי.

אני רוצה לדבר על נושא הבעירות והשריפות בשטח. במקום שאתה מתאר אני רואה כן פעילות של לפחות לכבות את הנזק, מה שאתה הזכרת, פעילות שקורית וצריכה לקרות בכל הגזרות בצורה משותפת. זו משימה אחת שקורית. משימה שנייה שאתה תיארת - עידוד של כל האוכלוסייה ללכת לכיוון של הטמנה תקינה, לא מהלך של שריפות.

של פסולת ביתית. הוא לא מדבר על שריפות פיראטיות.

אני אגיד לך איפה הבעיה שלי כרגע - על זה אין לנו עוד פתרון - והיא איך לעצור את המדליקים.

יש פתרון.

אני אומר מבחינתו.

הוא שכח. הוא ישב אצלי במשרד שלשום.

הוא לא במשחק. לא שמעתי מאף אחד על אכיפה ומניעה כדי שלא יהיה אינטרס לבוא ולהדליק. זו השאלה שאני רוצה לשאול. בוא תיתן לי התייחסות לזה.

אין ספק שאין לנו סמכויות בשטחי B ובשטחי A בנוגע לשריפות, אבל אני יכול להגיד לך שבשטחי C הפעילות נעשית באופן שוטף ויום יומי.

זה לא נכון.

בני, אתה שכחת שראש המינהל הנחה את הרמת"ק ללכת למוכתרים בכפרים, לדבר איתם. על זה הוא מדבר. זאת המניעה.

זה חינוך. המניעה זה לתפוס את מי שהדליק. אני רוצה לעבור לשמוע את הגופים האזרחיים שנמצאים פה ופעילים נוספים. איגוד ערים לאיכות הסביבה. יצחק מאיר, בבקשה.

כמו שהבנתם, צריכים להבחין בין שריפות של פסולת שלצערנו יש גם ממערב לקו הירוק. אני מתייחס כרגע לשריפות שלדעתי החיסול שלהן הוא בעיתי יותר מהרבה בחינות – הגיאו-פוליטי וכו'. אנחנו מעדכנים את המפה. כפי שאתם רואים, מעל 48 אתרים, פחות או יותר, הם אתרים קבועים שיש בהם שריפות.

באיזה שטחים, C, A. B?

אין פה A, B ו-C. רובם באזורי B.

הרבה C.

יש הרבה C?

הקו המערבי זה טירה.

הקו המערבי נראה לי C, מה שקרוב לקו התפר.

זה קו התפר. טיבה, טירה, עד מכבים-רעות.

אנחנו מנסים לעדכן כל הזמן את הרשימה, את המיפוי של האתרים האלה. למרות מה שאמר בני כאן, זה הולך ומתגבר, זאת אומרת, הפעולות שנעשו, כפי שהוא מציין בהצלחה, לא משיגות בכלל את כמות הבעירה ההולכת וגדלה ביהודה ושומרון. אנחנו עבדנו על תכנית אב.

יש לך הסבר לריכוזים? יש אזורים שיש בהם ריכוזים מאוד גדולים של שריפות.

יש לך את אזור קלקיליה.

אני מעריך שזה לא איסוף מדעי.

מי שמכיר את יהודה ושומרון יודע שאין כמעט כפר שאין על ידו מזבלה, וזה מהרבה סיבות - מהקושי שלהם וכו' וכו'. אני לא רוצה להגיד שזו תוצאה תרבותית, אבל הפתרונות הנוחים לבעיית הפסולת היא אחת לכמה ימים להדליק את המזבלה. אנחנו לא תמיד מצליחים לעקוב, זאת אומרת, זה קורה, זה לא תמיד יום יןמי. זה בוער לפעמים שבועיים רצופים. אי אפשר לכבות את זה עם מים. הדרך לכבות את זה היא עם טרקטורים, חול ואדמה. אין גורם אמיתי שנכנס לאזור B. עם הרבה רצון טוב של יחידת הפיקוח, אם זה צריך לעבור דרך כפר פלסטיני, זה דורש חטיבה, זה דורש אישורי שר הביטחון. בדרך כלל לא מתעסקים עם זה. יש כאלה שהם ממש קבועים, כבר מספר שנים. אנחנו הכנו עבור המשרד להגנת הסביבה תכנית אב שמתייחסת ספציפית, כולל עלויות וכולל דרגת חשיבות, כי אני יודע שאי אפשר לטפל בכל הבעיות בבת אחת. יהיה קשה כרגע לעבור על התכנית, אבל התכנית הזאת מדברת על הקצאת הסכומים, על שיתוף פעולה בין הגורמים השונים, ועל והקמת מתקנים אזוריים לטיפול בפסולת. מה שמוביל קמ"ט איכות הסביבה בני אלבז, העברת הפסולת בטריילרים לאורך מאות קילומטרים לצפון השומרון או לאזור יהודה, זה לא פתרון שבתקציבים שיש לפלסטינים הם יכולים לעמוד. היום צריך להקים מתקנים מקומיים. הכנו תכנית, היא מוגשת לשר להגנת הסביבה.

נשמע עוד מעט גם את המשרד. יובל לוי, מועצת העיר כפר סבא.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני כחבר מועצה, כחבר ועדה לאיכות הסביבה מגיע הביתה ואצלי בסלון יש מכשיר אינהלציה קבוע שפתוח. הבן שלי סובל מאסתמה, הוא לא יכול לנשום. אני צריך להסביר לו שרק היום דיברנו בוועדה על כך שאין סמכויות מוגדרות לגופי האכיפה, לגופי איכות הסביבה כשהם מגיעים למצב שהם מזהים שריפה, כשהם מגיעים לשריפה בקו הירוק. אנחנו גרים במזרח העיר. יש אפשרות לעצור מישהו, להביא מישהו לדין, לעצור את השריפה. כשאנחנו שואלים את כל הגופים מה עושים, הם אומרים: הסמכויות שלנו לא מאפשרות לנו פעולה. גופי השלטון, גופי האכיפה מונעים על ידי סמכויות מוגדרות. כשהסמכויות לא הוגדרו, הם מנועים מלפעול. הם יכולים להגיד: אנחנו הגענו, ראינו, לא יכולנו לעשות כלום. זאת תשובה שאנחנו מקבלים בפרוטוקולים בוועדה. כשאני פונה למחוקק, הציפיה שלי שהמחוקק שיוצא עם חוק חדש יגדיר גם את התקנות וגם את הגופים שיוסמכו.

את התקנות המשרד מגדיר.

אבל כשזה יגיע, שזאת תהיה חבילה אחת שתצא לשטח, שלא נחכה עכשיו שנים להגדרות ולתקנות. שייצא סיור מוסמך מהגופים הטובים שנמצאים כאן, מגופי איכות הסביבה האזוריים שיושבים איתנו. שייצא גוף אחד שיש לו סמכויות שיטור מוגדרות. הוא יכול לעצור אנשים ולהגיד: זה לא עובר לגוף אחד או לגוף אחר. כשמישהו מגיע מהשטח ומזהה הפרת חוק, וזה יוגדר כהפרת חוק, תהיה לו את הסמכות. אנחנו פונים אליכם בבקשה. אני צריך שנצא מפה עם הגדרה של תקנות, שיהיה גוף שאני יכול להרים אליו טלפון ולהגיד לו: אדוני, יש לך סמכות לא רק בתוך כפר סבא, מחוץ לכפר סבא או בדרום השרון, אלא בכל האזור, אבל כשאני מרים אליך טלפון אני יודע שהגעתי ל-one stop shop.

קודם כל, ראית שיש מורכבות בתוך הקו הירוק ובשטחי C, B ו-A. העניין הזה מורכב. בוודאי שבמקומות שבהם מדינת ישראל יכולה לפעול בחופשיות צריך שלא תהיה את הבעיה הזאת, אני מסכים איתך במאה אחוז בעניין הזה.

כולנו נחנקים משני עברי הקו הירוק.

הם הקימו עמותה חדשה.

זה לא רק כפר סבא, זה גם כל הערים והיישובים מהאזור.

אני רוצה לפתוח בשני נתונים קטנים. הראשון - במדינת ישראל, על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, מתים כ-2,200 איש בשנה מזיהום אוויר. הנתון השני, גם הוא מהמשרד להגנת הסביבה, מה שנקרא PM2.5, שזה חלקיקים נשימים עדינים. שריפות פסולת זה הגורם מספר אחד בישראל לפליטת החלקיקים האלה. 38 אחוז מהחלקיקים זה יותר מתחבורה ותעשייה ביחד.

זה נתון שלא הכרתי. אתה אומר לי שזיהום האוויר - -

זה נתוני המשרד להגנת הסביבה, מה שאנחנו רואים כשריפות בשטחים פתוחים.

יש פרמטרים שבהם הנתונים של שריפות בשטחים פתוחים יותר גבוהים מתעשייה, פרמטרים ספציפיים.

אפשר להגיד שיש בזה 12 אחוז חומר מסרטן באופן ודאי. הבעיה של שריפות הפסולת היא לא בעיה מסובכת, היא בעיה מורכבת, אבל היא בעיה קלה לפתרון. יש פה שמונה משרדי ממשלה שמעורבים, לכן אני אומר שהיא מורכבת. זה הגנת הסביבה, זה ביטחון, זה פנים, בריאות, ביטחון פנים, חקלאות, אוצר ומשפטים. הפתרונות הם פשוטים. אני לא אעבור עליהם. יש נייר עמדה שהצגנו.

תגיד בקצרה, יש לך הזדמנות, זה הזמן.

קודם כל, צריך להקים גוף אכיפה ייעודי לנושא שריפות פסולת שיטפל בנושא הזה ברמה הלאומית. זו בעיה לאומית. אנחנו פה מהשרון ומהשומרון. הבעיה מאוד קשה אצלנו, אבל זו בעיה ארצית. היחידה הזאת צריכה שיהיו לה סמכויות, תקציבים וכוח אדם. מעבר לקו הירוק צריך לתגבר את המינהל האזרחי ואת יחידת הפיקוח. צריך להדק את שיתוף הפעולה בין כל הגורמים משני עברי הקו הירוק, כולל הרשויות המקומיות שגם הן לא בתמונה, לפחות חלקן. חלק כן, אבל חלק גדול מהרשויות המקומיות לא מבצעות - -

הן בתמונה, אבל הן נעדרות סמכויות.

יובל, חלק גדול מהרשויות המקומיות מתנערות מהנושא, אבל לא ניכנס לזה כרגע. צריך למנוע הובלה של פסולת לאתרים פיראטיים מעבר לקו הירוק.

שים לב להערה הזאת.

הפסולת הזאת בסוף נשרפת, לא נטמנת.

נכון. פסולת אלקטרונית, למשל, שמובלת מישראל לשטחים.

צריך שיהיה איסור יותר חמור על העברת פסולת. גם היום אסור להעביר פסולת.

לא אוכפים.

אין אכיפה. היה אסור להעביר גזם, אבל אנחנו דאגנו פה - -

זה בניגוד לדין הבינלאומי.

יש היום בדיקה רק ב-15 אחוז מהמעברים. רק ב-15 אחוז מהמעברים, ככה נמסר לנו, מתבצעת בדיקה. הייתה לנו בעיה של המפחמות, אבל פתרו אותה. צריך לערב את הצבא באותו מתווה של המפחמות, לא צריך להמציא את הגלגל פה. אנחנו מבקשים הקמת יחידת מתנדבים במסגרת משטרת ישראל, או יחידת אכיפה. אנחנו האזרחים מוכנים להירתם גם בזה. זה לגבי האכיפה.

לגבי טיפול בפסולת - צריך להקים מתקני קצה. אין מתקני קצה. צריך לפנות פסולת. יש רשויות מקומיות בישראל, בעיקר בישובים הערביים, שלא מפנות פסולת לתושבים. אם לי לא היו מפנים את הפסולת, כנראה שגם אני הייתי שורף.

אין דבר כזה.

אין דבר כזה שאין פינוי פסולת?

נשמע.

מפנים בכל הרשויות.

אתה מכיר את טייבה.

אני מכיר את כל האזור.

שינויי חקיקה. אני לא אדבר יותר מידי על החוק שיעלה פה תיכף, אני רק אומר שאנחנו חושבים שצריך פה סעיף של הטלת אחריות על בעל הקרקע. זה סעיף שהיה בהצעה המקורית. יש תקדימים בחוק הישראלי, מה שמשרד המשפטים אומר שזה לא מידתי. אפשר לראות את התמונות האלו, תגידו לי אם זה מידתי או לא. אם היום אני לוקח רכב של מישהו ועושה עבירת תנועה, מחרימים לו את הרכב. פה זה אותו דבר.

אני אגיד שצריך פה פעולות הסברה. צריך מנגנון של שיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית. כמו שיש שיתוף פעולה ביטחוני, כך צריך שיתוף פעולה סביבתי. נקודה מאוד חשובה, העלה את זה פה שלומי לנגר, ראש מועצת אורנית, לגבי תחנות הניטור ודיגומי קרקע שלא מתבצעים. תחנות הניטור לא רלוונטיות. משרד הבריאות לא אוסף נתונים על תחלואה. אי אפשר לנתח מגמות לאורך זמן - לא רפואיות ולא סביבתיות. אין רישום של כמות התלונות למוקדים, אין רישום של מספר השריפות לפי חתכים – זמן, מיקום. צריך, כמובן, לשקם את הקרקעות.

אנחנו היינו לפני שנה בדיון בוועדה. אנחנו כבר שנה וחצי דנים עם הרשויות, בעיקר עם המשרד להגנת הסביבה. אני כן אשבח פה את המשרד להגנת הסביבה שעשה סוויץ' של 180 מעלות. אני לא אגיד שהכל מושלם, יש עוד כברת דרך ארוכה לעשות גם מבחינת המשרד להגנת הסביבה, אבל משרדי הממשלה האחרים לא נמצאים בתמונה. יש פה עוד שבעה משרדי ממשלה שהאחריות שלהם והחלק שלהם בסיפור הזה הוא לא פחות מזה של המשרד להגנת הסביבה. הם צריכים לעבוד כולם ביחד. צריך להקים ועדה בין משרדית. במה שקשור לוועדה הזאת אנחנו מבקשים, אדוני היושב-ראש, שתוקם ועדת משנה שתתכנס, ועדת משנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה, שתתכנס באופן סדיר ותדון בנושא הזה, תהיה dedicated רק לנושא הזה של השריפות. תודה רבה.

חברת הכנסת גרמן, מה שהוא העלה לגבי הנושא של ועדת משנה, אני אדבר איתך על זה אחר כך. אני מניח שתרצי אולי להוביל את זה.

אני מאוד אשמח.

שלום, שמי ניר ברטל, תושב אורנית. היא מככבת בתמונות שרצות במצגת. אני חושב שהדרך הכי טובה לכבות שריפות היא פשוט למנוע את פריצתן. שיתופי הפעולה שהועלו פה באות ואומרות: בואו נחכה שתהיה שריפה, התושב ידווח, נשלח ג'יפ או כבאית שיכבו אותה, ככה נטפל בזה. לא. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, למה יש את השריפות האלו, מה מקור השריפות האלו. יש שני מקורות לשריפות האלו. אחד, הפסולת הפלסטינית שבני אלבז דיבר עליה. יש עוד דבר שנעלם פה מהדיון. יש הרבה מאוד משאיות שבאות משטחי מדינת ישראל, עוברות את קו הירוק, שופכות שם את הפסולת, כאשר שם מישהו שורף אותה כי זה כנראה יותר זול מלהביא אותה להטמנה או להתמודד עם הפסולת האלקטרונית. יכול להיות אפילו שלוקחים את הברזלים שנשארו אחרי השריפה, מוכרים ועושים מזה כסף. אנחנו לא יודעים מה היקף התופעה, אבל יש כאלה שסבורים שזה מגיע ל-1,000 משאיות ביום. אם בני אמר שתפסו 750 - -

הוא מדבר על כל איו"ש.

בכל איו"ש זו טיפה בים. מה קרה פתאום שנוצרו כל כך הרבה שריפות בשנתיים-שלוש השנים האחרונות? מאיפה בא כל חומר הבעירה? אורנית מוקפת בכפרים קטנים שלא מסוגלים לייצר את כמות הפסולת שנשרפת. הפסולת שנשרפת מסביב לאורנית מגיע למקומות אחרים. את זה צריך לעצור לפני שהם חוצים את הקו הירוק. יחידת דוד חייבת להתחזק.

שתי נקודות אחרונות. הוועדה הזאת, או ועדת המשנה שתקימו, חייבת לקבל דיווח פעם בחודש מהמשרד להגנת הסביבה וממשרדים אחרים על כמות השריפות שתושבים דיווחו, על כמות המשאיות שנעצרו, ומה נעשה בכל שריפה. עד שהתושבים לא ידעו את זה לא יקרה כלום. אני מאוד מסכים עם יניב מ"אוויר נקי" לגבי שיתוף פעולה בין משרדי - ביטחון, איכות סביבה, פנים, אוצר שיתקצב את זה, אחרת לא עשינו שם דבר.

אני רוצה לעשות רגע הפסקה ולשמוע את המשרד להגנת הסביבה. אלון, סמנכ"ל, התייחסותך לכל מה ששמענו.

צהריים טובים לכולם. הנושא הזה הוא נושא ידוע, מטופל על ידי המשרד. אני לא אלאה אתכם. גם הזכירו את נושא המפחמות קודם. זה אחד מהנושאים המהותיים בתכנית העבודה. בערך שליש מהתקציבים התוספתיים של המשרד אמור להיות מוקצה לנושא הזה של שריפות בשטחים פתוחים. בשביל לייצר עבודה סדורה על מנת למגר את התופעה אנחנו צריכים לעשות תכנית כוללת. דיברו קודם על הנושא של שריפות אל מול מניעה. הנושא של המניעה חשוב מעין כמותו. בשבילו צריך לא רק את העבודה שלנו, גם את העבודה של משרדי הממשלה הנוספים, בראש וראשונה את משרד הביטחון.

לעניין הספציפי של השריפות. יש הבדל אם שריפה דולקת יומיים, 8 שעות או שעתיים. גם בנושא הזה כבר הלכנו למהלך כולל של שיתוף פעולה והסדרת נוהל מסודר, נהלי עבודה מסודרים עם כב"ה. אפשר גם לציין לשבח את כב"ה שעוד לפני שגמרנו את נהלי העבודה הסדורים הם כבר הטמיעו את המדיניות הזאת, הם מגיעים הרבה יותר מהר לאירועים, פועלים הרבה יותר מהר בשטח על מנת לטפל ולהפחית עד כמה שניתן.

לגבי התכנית עצמה - אנחנו הולכים להתמקד בשני טווחי זמן. טווח זמן אחד הוא מיידי. התחלנו אותו כבר בספטמבר במבצע פיקוח ואכיפה, אחרי זה במבצע שני שהתחיל ב-4 בדצמבר. מנהל המשטרה הירוקה, יוסי, שיושב לימיני, אולי יסביר על זה קצת מעבר לזה. הדבר הנוסף הוא תהליך יותר סדור, יותר מורכב, של הקמת מערך סדור של מודיעין, של פיקוח משמעותי בשטח, של מניעה של אותן שריפות. אם אין ערימות - לא תהיינה שריפות. אנחנו צריכים לראות איפה אנחנו נדרשים להשלמת חקיקה.

מה ההתייחסות שלכם להצעת החוק שיש פה היום?

אנחנו מתואמים לחלוטין.

עם הוועדה ועם המציעה?

כן.

אני שמח לשמוע.

אנחנו גם זיהינו פער בנושא של פסולת חקלאית. אם אתה קצת מנתח יותר, אז זיהינו פער חקיקתי גם בתחום הזה שאנחנו פועלים להשלים אותו בחקיקה.

למה לא בחוק הזה?

קצת יותר מורכב, זה חוק ראשי. אנחנו הולכים על תקנות במסגרת חוק אוויר נקי. אפשר להסביר ולפרט אחרי זה את הנושא. צריך לסגור גם את הפערים האלה, על מנת שכל סוגי הפסולת - - כמו שבמפחמות הלכנו על רישיונות לגריטה ורישיונות להובלה, כך גם פה עשינו ניתוח סדור של הדברים. את הפער בנושא הספציפי של הפסולת החקלאית אנחנו הולכים להשלים בעתיד הקרוב.

מה עם פסולת, מה שאמרו פה מתכת, אלקטרוניקה, דברים כאלה? אתה מזהה מוטיב כלכלי של משאיות שחוברות לקו הירוק בשריפה, לאו דווקא בגזם?

אז אל"ף, לגבי זה יש חקיקה ייעודית של חוק ציוד אלקטרוני שצריך להוציא מהכוח אל הפועל ולפעול להטמעה שלו. כמו שאמרת, ובצדק, חקיקה היא דבר מאוד מאוד חשוב. כשאני מסיים פה בוועדת הפנים, אני אומר ללירון וללאה: עכשיו אני צריך ללכת ולהמשיך לעבוד כדי ליישם את זה.

ברור, רק התחלנו.

רק התחלנו. אנחנו נמצאים גם שם. לגבי כל הנושא של מעברים, אין ספק שיש פעילות ברוכה. היא אפילו עוד תוגבר. יחידת דוד אל מול קמ"ט איכות סביבה נותנת שם את המענה. אנחנו הולכים להרחיב משמעותית את יכולות הפיקוח שלנו באותם שטחים. גם בשרון. דרך אגב, פה כרגע יש שרון ושומרון. אני לא אגיד שהבעיה בצפון פחותה או לא פחותה כי אנחנו לא מתחרים מי מקבל זיהום אויר יותר גדול, אבל גם שם אנחנו הולכים להרחיב את הפיקוח בצורה כזאת שאנחנו נדע ונגיע לערימות איך שהן מגיעות, עוד לפני שהן בוערות.

זאת המטרה. זו בהחלט המטרה – להגיע לערימות, לעצור אותן לפני, לא בשריפה.

בזה אתה מתייחס לתוספת התקציבית של ה-50 מיליון או משהו כזה?

נכון.

וזה יוסיף לך תקנים נוסף לתקנים האלה, או שאתה לוקח אותם, את הפקחים, ממקומות אחרים?

אחרי זה יתייחס לזה אולי מנהל המשטרה. כרגע יש הסטה מאוד משמעותית של כוחות פיקוח מהמשטרה הירוקה, ממחוזות המשרד וממטה המשרד לטובת הנושא. בנוסף לזה, במסגרת אותו תקציב אנחנו כבר עכשיו נערכים להעסקת פקחים נוספים ברשות הטבע והגנים.

עמותת "אזרחים למען הסביבה". אני אבקש שתתייחסי, כמו כשכתוב לי פה, לטיפול בבעיות הפסולת בישובים הערביים.

קודם כל, נקודה אחת לגבי השריפות בשטחים שמעבר לקו הירוק. לפי הנתונים הקיימים, יש לפחות 15 אתרים גדולים ומוסדרים שבהם מתבצע טיפול בפסולת ישראלית.

כשאת אומרת "מוסדרים", את מדברת על הטמנה או על שריפה? שריפה זה לא מוסדר.

זה כמה סוגים של טיפול. ישראל מעבירה פסולת לשם, לאתרים, כאשר חלקם מטפלים באמצעות גריסה, גריטה וכל מיני סוגים.

זה מה שרציתי להבין. כשאת אומרת "מוסדר", הכוונה היא שיש אישור, שהוא לא פוגע באיכות הסביבה.

לא פיראטי.

לא פיראטי, לא שריפה.

אם רצית להחיל את חוק אוויר נקי שם, ההתנגדות תהיה דווקא מהמדינה, מהממשלה.

את אומרת לי שהממשלה מנצלת את זה שחוק אוויר נקי לא קורה ביהודה ושומרון, שהיא פועלת בצורה שהיא לא הייתה יכולה לפעול בתוך הקו הירוק, כאשר היא פוגעת באיכות הסביבה באופן מודע בעניין הזה.

כן, בין היתר.

המשרד להגנת הסביבה מכיר את זה? אמרת פה אמירה מאוד קשה. הגנת הסביבה, אתם מכירים את זה?

אני מטפל בזה. האתרים ביהודה ושומרון, אתרי הקומפוסט שהיא מתכוונת, מקבלים רישיון עסק ועומדים בתנאים של המשרד להגנת הסביבה. הם תחת פיקוח שלי ושל המשרד.

אני מבקש שם של מקום מסוים שאת מכירה שהעסק בו הוא לא פיראטי, הוא כאילו מוסדר. השתמשת במילה "מוסדר". אני חושב שלא ראוי להשתמש במילה "מוסדר".

המילה לא נכונה. הם לא מוסדרים.

אתר שאליו מדינת ישראל שולחת פסולת באופן מודע. בכיוון הזה זה באמת מוסדר. הפעילות שמתבצעת בו פוגעת באיכות הסביבה, לא עומדת בנהלים שאנחנו רוצים. תני לי שם של מקום. אני מבקש לשמוע מבני התייחסות למקום הזה.

אין לי שמות של מקומות. יש דוח מלא, מפורט שפרסם ארגון "בצלם" לפני כמה חודשים. יש שם רשימה מפורטת.

בלי שם של מקום קשה לי להתייחס, את מבינה? אני רוצה פרקטית.

אני אשלח במייל.

אם באמת העסק הזה קורה. אומר בני: "סליחה, לפי מיטב ידיעתי לא כך הדבר, כל משאית פסולת מוסדרת שיוצאת ממדינת ישראל ונכנסת ליהודה ושומרון עוברת הליך מוסכם על המשרד להגנת הסביבה.

למי שאין אני מחרים את המשאית.

מכיוון שלא נפתור את הדיון הזה כרגע, תעבירי לי רשימה מסודרת. בני, תיתן תשובות על הדברים האלה. הלאה בבקשה.

הדרך האופטימלית לטפל בבעיה , כמו שאמרת, היא למנוע את השריפות. למנוע את השריפות זה לא בהכרח רק על ידי הרתעה וחיזוק האכיפה, אלא על ידי זה שמוצאים פתרונות לכל הסוגים של הפסולת. ברוב הישובים הערביים היום, וזה לא סוד, אין פתרונות לרוב הסוגים של הפסולת. יש איסוף כמעט סדיר של הפסולת הביתית, הפסולת הרטובה, אבל לרוב סוגי הפסולת אין טיפול. רוב התושבים לא מוצאים איפה להשליך את הפסולת הזאת, כאשר מן הסתם זה מגיע לאתרים פיראטיים, שם זה נשרף.

את מדברת על יישובים ערבים ישראליים?

בתוך הקו הירוק. הבעיה השנייה היא כל מערך ההתקשרויות של הרשויות המקומיות האלו עם הקבלנים. לקבלנים מאוד זול לקחת את הפסולת, לאסוף אותה. למרות שהם מקבלים מספיק כסף כדי להטמין אותה, הם הולכים ומפנים אותה לאתרים פיראטים, שם היא נשרפת. איך המשרד להגנת הסביבה לא מטפל כשהוא הגוף האחראי שאמור לטפל בבעיות האלה באופן עקבי? ב-2014 הוא התחיל בתכנית גדולה שנקראת "סביבה שווה", שהמטרה שלה הייתה לטפל בבעיות פסולת ביישובים הערביים. אני אישית שמתי לב שדווקא בתקופה הזאת של היישום של התכנית בעיות הפסולת ביישובים לא פחתו אלא החמירו. כשהלכתי ובדקתי והצלבתי נתונים עם רשות הכבאות, גיליתי שדווקא בתקופה של היישום, שזה מ-2015 עד 2017, מספר השריפות שדיווחה עליהן רשות הכבאות עלה ב-15 אחוז בכל הארץ, ב-40 אחוז ספציפית באזור השרון והמשולש. זה היה כל כך מוזר. אז בדקתי והסתבר שרוב התכנית לא נוצלה על ידי הרשויות המקומיות הערביות. רוב התקציבים עדיין נמצאים במשרד להגנת הסביבה. התוקף היה אמור להיות עד סוף 2017. עכשיו זה הוארך בעוד שנה נוספת.

צריך מצ'ינג?

לא, זאת לא תכנית שדורשת מצ'ינג. הבעיה היא שהמשרד להגנת הסביבה יוצא בכל מיני תכניות שהן לא מותאמות. זה לא נעשה בתיאום עם הרשויות המקומיות הערביות. אין שם מספיק כוח אדם או אנשים שיכולים בכלל להוציא לפועל את התכניות האלו, לכן התקציבים נשארים בממשלה, במשרד האוצר, הם לא מוצאים משם.

קודם כל, מאוד לא נוח לבוא עם הילדים לכנסת. אני מגיעה עם הילדים, כי אני רוצה שתראו מי בעצם סובל הכי הרבה מכל העשן הסמיך, הרעיל והמסריח שאותו אנחנו נושמים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. אנחנו בצופים סובלים מהצד המערבי, מכיוון קלקיליה. בלילה אנחנו סובלים מהמזרח, מכיוון השומרון. כפר סבא סובלים לפי כיווני אוויר, איפה שהרוח הולכת. זה לא נשאר אצלנו. המצב אצלנו חמור מאוד, אי אפשר לפתוח חלונות, אנחנו עם חלונות סגורים. אחוז קשיי הנשימה והאסתמה אצלנו ביישוב הוא מטורף. אני יודעת, גם שאלתי שכנים. כמעט ואין בית שאין בו ילד עם קשיי נשימה ואסתמה. המצב הוא קטסטרופה. לא יכול להיות שבתור תושבי מדינת ישראל אנחנו צריכים לחיות בתוך הדבר הזה, בתוך עננת עשן מסריחה. היא מזיקה לא רק לנו, גם למבוגרים. לוקח כמה שנים לראות, אבל כמו שיניב אמר, אחרי כמה שנים אנשים מתים מזה. אלפים. אתה לא יודע מה אתה נושם, אף אחד לא רוצה לדעת. תראה, אנחנו חיים בתוך מדינה קטנה מאוד, מאוד מאוד צפופה. אסור שתהיה סובלנות לדבר הזה. כולנו נושמים את זה, אם זה ערבים, יהודים, כולם.

לגבי הצעת החוק. מכיוון שזו קריאה ראשונה ואני חושב שיש פה מסר מאוד חשוב גם לציבור, אני כן רוצה שאנחנו נצביע היום לקריאה ראשונה. גם אם יהיו קצת חילוקי דעות, נשאיר אותם לקריאה שנייה ושלישית. כרגע, אני מבין, גם יש הסכמה עם המשרד להגנת הסביבה, שהוא הכי רלוונטי בעניין הזה. אני כן רוצה לקדם ולהעביר מסר לציבור.

אני בכל זאת רק רוצה להעלות לפחות נושא אחד.

אני רק רוצה לסכם את הדיון, את החלק הראשון שעשינו פה. אני רוצה להודות לכל ראשי הרשויות שהגיעו לכאן לייצג את הבעיה הכואבת הזאת, לכל האזרחים והציבור שהגיע. אין ספק שזה אירוע שדורש פתרון. נושא המפחמות - הבעיה לא פחות חמורה. הצלחנו לטפל בה משמעותית, להקטין אותה, אבל בנושא השריפות הכלליות, שריפות הגזם, כל הדברים האלה, הזרוע נטויה, אנחנו לא שם. צריכים לעשות הרבה מאוד עבודה. חלק מזה זה חקיקה. צריך להתייחס לשני דברים. אחד, כל הנושא של יהודה ושומרון. פה אני חייב רגע להגיד, כי היה פה דיון שהיה טיפה פוליטי סוער. מה לעשות, התפיסה שלי היא שיהודה ושומרון זה חלק ממדינת ישראל.

הממשלה שלך עוד לא העזה לספח, אז למה הסיפוח עכשיו?

נכון. חבר הכנסת חאג' יחיא, אני יודע שאתה לא אוהב לשמוע את זה, אבל מה לעשות, אני אומר לך את תפיסתי. עכשיו, כשזה נוגע לאיכות סביבה ולאוויר שנושמים, זה לא מבחין אם יש קו ירוק או אין קו ירוק, מה לעשות.

צו אלוף יפתור את הבעיה הזאת.

זה לא מבחין. אני אומר לך, אנחנו בעניין הזה נטפל גם בחקיקה, גם בהתנהלות, גם בכל ההסתכלות, כדי שהבעיה תיפתר הכי מהר שאפשר, כמו שביקשתי מעורכת הדין שתגיש את הדברים ואנחנו נטפל. אני לא מוכן לקבל התנהלות, אם קיימת כזאת, שהמדינה מנסה בעצמה לנצל איזו שהיא פרצה. שמחתי לשמוע שהמינהל אומר בצורה הכי ברורה שלא כך המצב. אנחנו נבחן את זה לעומק. זה נושא אחד.

נושא שני בעייתי, השריפות עצמן ביהודה ושומרון, בעיקר ב-A ו-B שהמורכבות שם קשה. ב-C, אני חושב, יש לנו יותר יכולות לטפל. זה נובע מבעיות של תשתיות. כמו שאמרת פה על השריפות שבוערות לפעמים גם שבועיים, הדברים האלה פוגעים גם בפלסטינים, גם ביהודים. עוד פעם, אין פה אבחנה אם יש קו ירוק או אין קו ירוק, אנחנו צריכים להבין את זה. שיתוף הפעולה בעניין הזה מאוד חשוב, צריך לשים עליו דגש. גם שיתוף הפעולה שלנו פה, בין אם משרד הביטחון, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות - -

משרד הביטחון לא בתמונה, דרך אגב.

אני בהחלט שוקל וחושב להקים ועדת משנה בעניין הזה. אני אנהל דיון פנימי. אנחנו נעשה את זה, כי כן חשוב לי שהעסק יתקדם. הוועדה הזאת עסוקה בעוד הרבה מאוד דברים. אני כן רוצה שתהיה יכולת ביקורת, לשמוע ולצבוע מקרים. זה הכיוונים. זה הכיוון שאנחנו הולכים לנקוט בעניין הזה.

הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון - איסור הבערת פסולת), התשע"ז-2017, פ/4380/20, הצעת ח"כ יעל גרמן

אני רוצה רגע לעבור להקראה, אחרי זה חברת הכנסת גרמן, את תתייחסי. אני מבקש להקריא מהתחלה עד הסוף את ההצעה.

אני אקריא, אחר כך אני אתייחס בקצרה לכמה הערות שעלו.

הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – איסור הבערת פסולת), התשע"ח-2018

תיקון סעיף 1 1. בחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי

"הבערה" – שריפה של פסולת באש פתוחה או בלתי מבוקרת, לרבות בכלי

קיבול או במכל אצירה שאינם אטומים, למעט שריפת פסולת בתהליך

מבוקר במיתקן המיועד לכך והמורשה לפי כל דין;"

תיקון כותרת 2. בחוק העיקרי, בכותרת פרק ב', בסופה יבוא "והבערת פסולת".

פרק ב'

הוספת סעיף 3. בחוק העיקרי, אחרי סעיף 2 יבוא:

2א

"איסור הבערת 2א. לא יבעיר אדם פסולת אלא אם היא אחת מאלה;

פסולת בסעיף זה, "פסולת" –כהגדרתה בסעיף 1, לרבות

פסולת בניין וגרוטות רכב.

הבערת גזם לצורך שימוש פרטי, לשם בישול,

הסקה או פעילות פנאי, ובלבד שהיא עומדת

בהוראות כל דין וכמות הגזם אינה עולה על

הדרוש באופן סביר;

הבערת גזם לפי רישיון או היתר שניתן לפי דין;

הבערת פסולת לצרכי דת;

אנחנו נוסיף גם פה שהיא בתנאי שהיא נעשית לפי דין, למשל הוראות של כבאות או דברים כאלה.

הבערת פסולת במסגרת הכשרה או אימון שעורכת

הרשות הארצית לכבאות והצלה;

הבערת פסולת העומדת בתנאים שקבע השר, באישור

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ובלבד שיבטיחו

כי העברת פסולת כאמור לא תגרום לזיהום אוויר חזק

או בלתי סביר כמשמעותו בחוק אויר נקי, התשס"ח-2008.

תיקון סעיף 13 4. בסעיף 13(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא:

"(3א) מבעיר פסולת בניגוד להוראות לפי סעיף 2א;".

עכשיו, רק לגבי כמה דברים שנאמרו. לגבי הנושא של הובלת פסולת –מה שהכניסו במפחמות היה פיקוח מראש של ההובלה, זאת אומרת, דרישה לרישיון לאן מעבירים גזם. לאיסור הובלה ללא רישיון היה עוד ערך מוסף. איסור ההובלה לשם הבערה – בעצם יהיה קשה לאכוף את זה באופן נפרד, בגלל שההובלה היא לשם הבערה. אם לא תהיה הבערה של פסולת, אז לא תוכל לאכוף. אם יש הבערה של פסולת, הבן אדם שהוביל את הפסולת שותף לעבירה. אם אנחנו מצליחים לתפוס את המוביל, כמובן שהוא יהיה שותף לעבירה. אם אנחנו לא מצליחים לתפוס הובלת פסולת שהביאה לרמה של שריפה, לא נוכל לתפוס את הבן אדם הזה.

ואם הוא הוביל ללא כוונה שזה יישרף? אתם טועים בגישה.

ככל שיש אסדרה, כמו שגם המשרד להגנת הסביבה אמר בנושאים אחרים, של העניין מראש, שכל הובלה של פסולת היא ברישיון, שרוצים לראות לאן מובילים, אז לפיקוח על ההובלה יש עוד ערך. רק לכתוב הובלה לשם הבערה - במסגרת הזאת יהיה קשה לאכוף אותה כעבירה נפרדת. אם יש שריפה שתפסת את המוביל שהוביל לשם את הפסולת, כמובן שהוא שותף לעבירה.

ואם תפסת אותו לפני השריפה?

אז אי אפשר, כי העבירה היא הובלה לשם שריפה. אם לא הייתה שריפה, העבירה הזאת - -

מותר להוביל לא לשם שריפה?

האם במצב שבו יש משאית מלאה בפסולת - אנחנו מדברים על השלב שאנחנו רוצים למנוע את השריפה של הפסולת, אנחנו לא רוצים לחכות לשריפה הבאה - החשיבה של הייעוץ המשפטי, כשאני מניח שזה גם נעשה עם המשרד, זה שגם אם יתפסו את אותו נהג, הוא יגיד: אני לא הולך לשרוף, אני מעביר עכשיו מפה לפה, ואז אתה לא יכול להוכיח כלום? זה כאילו הכיוון שאני מנסה להבין.

כששואלים אותו, הוא אומר: אני נוסע להבעיר.

זו באמת בעיה. זה לא כמו עם הגזם, שזה היה משהו מאוד מצומצם. העניין הוא איך בכלל מפקחים על כל שינוע הפסולת בישראל. זה משהו הרבה יותר גדול. אנחנו לא נפתור אותו בחוק כאן, אבל זה האתגר שלנו.

אני מסכים. אני גם מניח שחברת הכנסת גרמן הכניסה את זה בסעיף המקורי שלה. אני לא הולך לקבוע עכשיו עמדה. יכול להיות שבין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית נמצא בנושא ההובלה פתרון יותר ראוי מאשר סתם להוציא את זה מהצעת החוק. אני מבין שהנושא מורכב, אני מבין שהוא יצטרך חשיבה נוספת. אני רוצה לקדם את הצעת החוק לקריאה ראשונה כשזה בחוץ, עם ההסתייגות שאני אומר כבר עכשיו לפרוטוקול – נבחן את הנושא היטב.

כל כך חשוב לי להבהיר ולשים, מה שנקרא, רגל בדלת, כדי שאחר כך נוכל לפתוח מטרייה.

נכון, גם אני חושב ככה.

אם אפשר רק עוד שני דברים ככה לקראת קריאה שנייה ושלישית. נשמע פה מכמה כיוונים העניין של האם האיסור הזה מתאים יותר לחוק שמירת הניקיון, או שהמעטפת היותר מתאימה היא חוק אוויר נקי. שמענו כאן שהמשרד להגנת הסביבה עושה תקנות אחרות על פסולת בחוק אוויר נקי. שריפת הפסולת מובילה בעיקר לזיהום אוויר. זה יכול להיות גם פה וגם פה. יש לזה היבטים לכאן ולכאן. שוב, אנחנו לא רצינו לעכב, אנחנו מעבירים את זה ככה.

ייתכן ובסוף נעביר את זה?

למשרד המשפטים יש התנגדות לדבר.

ועוד הערה שאנחנו חשבנו שכדאי יהיה לבחון לקראת קריאה שנייה ושלישית. שוב, הנושא הוא בחינה. אנחנו לא אומרים כרגע עמדה חד משמעית לכאן או לכאן לגבי הנושא של הרחבת או בדיקה של מעגל האחראים בנושא של שריפת הפסולת. זה גם מתקשר להובלה, זאת אומרת, לא רק השורף עצמו. כאן זו הבעירה עצמה. זה גם נושא שהוא מורכב משפטית.

חשוב מאוד שנדע שזה יעלה.

אנחנו חושבים שיש מקום לבחון אותו לקראת הקריאה והשנייה והשלישית, לראות איך אפשר לעשות.

אני אומר כבר עכשיו, מכיוון שאני רואה חשיבות בהעברת מסר פנימה למשרדים השונים ולציבור שחשוב שהחוק יעבור בהקדם קריאה ראשונה, אז אני לא מעכב. מצד שני, אני אומר בצורה הכי ברורה, בין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית אני אדון בעוד הרבה מאוד נושאים שייתכן שלא דנו בהם עדיין היום ונחליט שמן הראוי יהיה לדון בהם. מי שיחליט אז לטעון נושא חדש - זכותו, אבל בכל מקרה אני חושב שאנחנו כבר מאוחדים, אין פה עניין של קואליציה-אופוזיציה, הכל ענייני, לכן אני לא מודאג מהעניין הזה, זה לא מטריד אותי.

הערה אחרונה לגבי הנושא של איו"ש. יש צו אלוף, הנורמה בו דווקא קבועה בצורה ברורה. החוקים הרגילים שלנו פה קובעים את הנורמות מכל מיני כיוונים, לכן דרושה כאן הבהרה שנעשית עכשיו בהצעת החוק. דווקא בצו אלוף - -

יש הנחיה של היועץ המשפטי של הכנסת להגדיר לגבי כל חקיקה איך הולכים לממש אותה ביהודה ושומרון - האם באופן ישיר של הכנסת, האם דרך צו אלוף. בכל הדברים האלה אני מבקש לדון, ואנחנו נדון בהם לקראת קריאה שנייה ושלישית.

רק הבהרה. בפסקה (3), לגבי הבערת פסולת לצרכי דת, האם הכוונה היא פסח?

פסח, ל"ג בעומר.

או של"ג בעומר נכנס ב-(1), בהבערת גזם?

פסקאות (1) עד (5) הן החרגות מינוריות שאין להן השפעה מהותית על איכות הסביבה.

הסיפא של סעיף (5), ובלבד שיבטיחו כי לא תגרום לזיהום אוויר חזק, צריך לחול על כולם, מ-(1) עד (5).

אנחנו נדון גם בזה בין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית.

אני ממש ממש מעריכה את הנחישות, את המהירות ואת המחויבות. אין לי מילים. אני מסכימה איתך שקודם כל נעביר את זה, אחר כך נדון בזה מהירות. אני רק רוצה לומר מספר מילים לגבי בעל הנכס. הרי מה קורה? כרגע אנחנו רואים איזה שהוא נוהג, שציינו אותו, שנוח להעביר למקום מסוים - בדרך כלל זה מעבר לקו ירוק, אבל שם אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר. גם בתוך הקו הירוק, בכפרים ערביים, לדאבוני הרב, נותנים לבעל הנכס כסף רב במקום להטמין. הוא שותף.

זה מקום קבוע, זה לא איזה מקום ספורדי ואקראי. זה מקום קבוע שבאופן סיסטמתי שם זה קורה, לכן יש אחריות לבעל הנכס.

אי אפשר להתעלם מזה, צריך לקחת את זה בחשבון.

נושא מורכב מאוד משפטית, לא דנים בו היום, הוא לא יעלה לקריאה ראשונה. אנחנו כן נדון בו בין ראשונה לשנייה ושלישית. אני מעלה להצבעה את ההכנה לקריאה ראשונה של החוק למניעת הבערת פסולת (תיקון –איסור הבערת פסולת), של חברת הכנסת יעל גרמן. מי בעד ההצעה, שירים את ידו?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – איסור הבערת פסולת), התשע"ז-2017 אושרה.

ההצעה התקבלה פה אחד. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:35.