ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-10OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 211

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שני, ט"ו באייר התשע"ח (30 באפריל 2018), שעה 12:40

בטיחות ילדים בחודשי הקיץ - היערכות

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר

דרור לוינגר - ראש אגף מינהל תכנון ובנייה, מינהל התכנון, משרד האוצר

אבנר פלור - מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שלומי צ'יבוטרו - אגף התחבורה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רותם זהבי - מנהל אגף בטיחות סביבתית במוסדות החינוך, משרד החינוך

אראלה ליברטי - אגף זהירות בדרכים, מינהל פדגוגי, משרד החינוך

זהבה רומנו - מנהלת המחלקה להסדרת השירותים הרפואיים, משרד הבריאות

חגי ראובן פורגס - מנהל מטה מעונות יום, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

חגי פורגס - משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אלכסנדרה ארונין - מנהלת תחום בכירה מדיניות תקינה וקשרי חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה

בוריס סולטנוביץ - מנהל תחום בנייה, משרד הכלכלה והתעשייה

רפ"ק מיטל אברהמי - קמ"ד נוער, אח"מ, המשרד לביטחון פנים

יאיר חרותי - אגף פיתוח חברתי כלכלי של החברה הבדואית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ליאת קרביץ דיין - מנהלת אגף הסברה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

אריאלה לחמי - חוקרת בכירה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

רות דיין מדר - עו"ד, מרכז השלטון המקומי

אבי מרכוס - פראמדיק ראשי, סגן מנהל אגף רפואה, איחוד הצלה

רז אביטן כץ - מנהל תחום חינוך וקהילה, עמותת אור ירוק

זאב גולדבלט - מנכ"ל, פורום וועדי ההורים היישוביים

דנית ברביבאי - גננת, פורום ועדי ההורים היישוביים

קרן אוחנה איוס - עו"ד, יו"ר חיבה - איגוד הגנים הפרטיים

מוטי מיקלס - ועד ההורים והגנים

ציפורה שימל - עו"ד, "אמונה" - תנועת האישה הדתית לאומית

גלית גלעד - בטרם

שמרית גיטלין שקד

תמי ברנע

אהובה שרון, חבר תרגומים

בטיחות ילדים בחודשי הקיץ - היערכות

אני מבקשת לפתוח את ישיבת הוועדה לזכויות הילד בנושא בטיחות ילדים בחודשי הקיץ, היערכות. אנחנו משודרים בערוץ הכנסת. אנחנו בעצם ממשיכים את הדיון שהתחלנו בו קודם וזה הדיון על שכחת ילדים ברכב. יצרנו פיצול כי הנושא של שכחת ילדים ברכב שסוכם שנשנה את המינוח כדי לייצר קצת זעזוע הוא נושא כבד בפני עצמו.

עכשיו אנחנו נדבר על ההיבטים הנוספים השונים שיש בחודשי הקיץ בהם אנחנו צריכים להבטיח את בטיחותם של הילדים. הנושא של הצללה בגני משחקים ובמקומות בהם שוהים ילדים. אנחנו יודעים שהרבה פעמים מתקנים של שעשועים הופכים להיות מלכודת מסוכנת מאוד לילדים, בין אם זה בגלל שהם מאוד מאוד חמים ואפילו אפשר לומר לוהטים ובין אם הם לא תקינים וכולי. הנושא של התקנת תקנות לגידור בריכות פרטיות כאשר לצערנו הרב אנחנו נמצאים עכשיו במקום שרק בחודש האחרון כבר שלושה ילדים קיפחו את חייהם בבריכות פרטיות וזה מוות מיותר לחלוטין ובידינו כן לנסות ולסייע למנוע את הטרגדיה הבאה. לראות מה קורה במסגרות השונות בהן הילדים שוהים בקיץ, בין אם זה במרחב העירוני ובין אם זה במרחבים ציבוריים אחרים. בידי כל אחד מהיושבים כאן סביב השולחן לתרום את תרומתו הקטנה כדי שאנחנו נמזער נזקים בקיץ הזה ונצמצם עד כמה שאנחנו יכולים את הפגיעה הבלתי מכוונת של ילדים.

אני חייבת לחזור ולומר שמוות של ילדים כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת הוא מוות מיותר. הוא מוות שעלה למודעות, ובשימת לב קצת יותר ממה שאנחנו עושים היום יכולים למנוע. אנחנו כל הזמן מדברים על הילדים שמתו ואנחנו שוכחים שיש אלפי, אם לא עשרות אלפי, ילדים שנפגעים בדרגות חומרה שונות, חלקם אפילו עם נכויות וגם עליהם אנחנו צריכים לחשוב וגם עליהם אנחנו צריכים להישיר מבט ולראות איך אנחנו בעצם מונעים את הפגיעות הבאות.

ברשותכם, נתחיל. נציג דרך העיניים של המעונות.

אני רוצה לומר שעוד לפני חופשת הפסח אנחנו השנה יצאנו באיזושהי תכנית מאוד מאוד מובנית שלנו.

כשאת אומרת שלנו, תסבירי כדי שגם בפרוטוקול ידעו לשייך.

אני מאמונה, תנועת האישה הדתית לאומית. אנחנו ביצענו איזושהי פעילות נרחבת על מנת לייצר מבחינתנו מקסימום של הסברה והעלאת מודעות. אני רוצה לומר מה הדברים האלה כוללים. גם הנחיות ושיחות עם הצוותים החינוכיים שהונחו בעניין הזה. נשלחו חומרי הסברה. כמו שאמרתי, עוד לפני חופשת הפסח כיוון שהימים התחילו כבר להיות חמים והדברים כבר הורגשו באוויר. גם במיילים, גם במסירה ידנית כיוון שלא כל ההורים מחוברים לכל האמצעים, גם במסירה ידנית להורים. נתלו הסברים וחומרים על כל לוחות המודעות בכל המעונות. מאז שבנו מחופשת הפסח, שוב כחלק מתוך התכנית הכוללת, וזה תוכנן מלכתחילה, שוב נעשה ריענון, שוב נשלחו להורים אותם חומרים למרות שאולי ההורים רואים בזה איזשהו משהו שבעצם כבר קיבלו, אמרנו שבכל זאת הם צריכים להבין שאנחנו גם נמשיך את זה לארך כל הקיץ ומדי תקופה נחזור ונשלח.

השאלה אם בזה זה מסתכם. את יודעת שכאשר אני מקבלת את זה בבית ואני קוראת, ברור לי שאני אעשה הכול כדי שזה לא יקרה, אבל ברגע האמת, אנחנו כבר דיברנו על זה, זה קורה ברגע של היסח דעת.

בהחלט. אני חושבת שברגע שהורה מקבל לידיו חומר, זה מציף אותו ויוצר לו איזושהי מחשבה שמתייחסת לעניין הזה. אני חושבת שהדברים האלה הם מאוד מאוד חשובים.

כמו שאמרתי, אנחנו גם מפנים כל הזמן לאתר של "בטרם". גם באספות ההורים שהתקיימו וגם עומדות להתקיים ממש בקרוב, יש חלק שלם שנוגע לנושא הזה, כאשר באספות האלה אנחנו משוחחים עם ההורים על כל העזרים שקיימים, גם ביחס לעזרים שהם לא עזרים טכנולוגיים כמו לשים את התיק, כל הדברים שקיימים היום.

כמו שציינו, אנחנו מאוד מאוד מעוניינים לשתף פעולה עם כל פתרון טכנולוגי ואנחנו יודעים שקיימים היום הרבה מאוד פתרונות.

להרים טלפון, אתם מרימים אם ילד לא מגיע?

רגע. אני רק רוצה לסיים. אנחנו באמת נשמח לשתף פעולה עם כל פתרון טכנולוגי שייצר הודעה להורה שהילד לא הגיע למעון. אנחנו סבורים שהטלת מטלות נוספות כרגע על הצוות החינוכי של המעון עלול לסכן את חייהם של הילדים ששוהים במעון.

אנחנו יודעים שזה כבר לא בשיח. זה לא. אנחנו לא שם.

זו עמדתנו. אני חייבת לומר, שמעתי כאן את חברת הכנסת נחמיאס ורבין ואני בהחלט מסכימה אתה לגבי העובדה שהפוקוס בהקשר הזה, כיוון שחלק מהמקרים לאו דווקא נוגעים למעונות וכולי, אני חושבת שהאמצעים הטכנולוגיים שקיימים היום לצערי לא עושים בהם את השימוש המספיק והנכון ואנחנו מאוד מאוד מאוד נשמח לשתף פעולה אתם. שוב, כל זה שלא נצטרך ולא נהיה בסיטואציה שבה נסכן את חייהם של הילדים שנמצאים במעונות.

אני די מצטערת שפתחתי כך את הדיון כי זה קצת הזכיר לי את השיח עם משרד התחבורה – אני אחלק לכם פליירים, אני אפנה אתכם לאתר, אני אתן את הפתרונות שם.

נעשתה כאן עבודה מאוד יסודית וקצת לא נעים לי לשמוע את הדברים האלה.

אני אומר לך משהו. אין לי ספק שאתם השקעתם די הרבה במחשבה, מה עושים, הפניות, שולחים והכול טוב. בסוף, ברגע האמת, כשהילד נושם את האדים המזעזעים האלה בתוך הרכב ואנחנו חושבים רגע אם אנחנו מסכנים ילדים בגן, הרי אנחנו יודעים שאנחנו לא מסכנים אף אחד. אם המזגן התקלקל, ירימו טלפון. אם יצטרכו לעשות משהו רגע במטבח, יצאו רגע לשם. אין שום בעיה להרים טלפון. אם בסוף אנחנו שמים את עצמנו במקום שאנחנו אומרים לשם אנחנו לא נכנסים, זה לא שמטפלת לא יכולה לשכוח או לא לשים לב, הכול בסדר, אנחנו לא מטילים עליה את האחריות, היא לא חייבת, היא לא תעמוד למשפט ולא כלום, אבל עצם המחשבה שיש חומה, עד לכאן אני מוכנה לעשות ומכאן אני לא נמצאת – אני אומרת לך שלי זה לא עושה טוב, בלשון המעטה. לי זה לא עושה טוב ומבחינתי אין שותפות. אם שוטר שהוא לא איש חינוך יכול לעבור ליד רכב ולהציץ פנימה, והוא לא חייב, אבל הוא מרגיש איזושהי סולידריות והוא חלק מהמאמץ הקולקטיבי, אז מה הבעיה? אם הוא לא יעשה את זה, אף אחד לא ישפוט את זה אבל הנה, הוא סייע. רוב הילדים שהצילו בשנה שעברה, שנשכחו ברכב, היו שכנים, עוברי אורח שעברו ליד רכבים והציצו פנימה וגילו שיש ילד. הם לא חייבים. הם גם לא אנשי חינוך ואין להם שום אחריות על הילדים האלה.

בגלל זה אני אומרת, אנחנו דיברנו על שינוי המינוח. חברים, אם אנחנו לא נשנה כאן בראש ונבין שאנחנו חלק ממאמץ קולקטיבי, אנחנו לא חייבים כלום לאף אחד, הילדים חייבים להורים שלהם והילדים אחראים על ההורים שלהם, אבל אם אנחנו לא נבין שאנחנו חלק ממאמץ קולקטיבי, אנחנו לא באמת נצליח לפתור.

אני אומרת לך שאין שום הבדל בין השיח שלך לבין השיח של משרד התחבורה שאמר שהקמפיין יעשה את שלו וזה יעזור ואנחנו בינתיים נסתכל מהצד.

אני בטוחה שיש הרבה מטפלות אצלכם שעושות את זה.

בהחלט.

כי בנשמה שלהן הן מרגישות שהן צריכות לעשות זאת. אז פשוט להוציא הודעה, תתגייסו למאמץ, ילדים שלא מגיעים, תעשו את המאמץ להרים טלפון. תני להן. הן כבר לבד יעשו את השיקול שלהן היכן הן נכנסות.

אין ספק שיש מטפלות שעושות את הדברים. כמו שאת יודעת, אנחנו תחת הרגולטור של משרד הרווחה ויושב כאן נציג משרד הרווחה שאני מניחה שהוא יאמר את עמדת המשרד בעניין הזה. כמו שאמרתי, האחריות היא גם על ילדים שנמצאים במעון וגם עליה צריך לתת את תשומת הלב והדעת.

מסכימה לחלוטין. אנחנו תכף נדבר גם על זה. זה לא זה או זה או זה במקום זה. זה יכול להיות גם זה וגם זה. עזבי, אני באה משם. את לא מספרת את זה למישהו שלא מכיר מה זה מעון ולא מכיר מה זאת מערכת חינוך. מספיק. אי אפשר להגיד כדי לשמור על 30 ילדים, אנחנו לא נציל ילד שנשכח. די. זה לא בשיח. אני גם אמרתי בדיון הקודם שאני לא חוזרת לשם בכלל. אנחנו כבר עברנו את זה מזמן. אנחנו עכשיו בפרקטיקה של איך עושים. אגב, אני מזמינה אותך להתייעץ עם קרן אחר כך. יש להם טכנולוגיות, הם עשו את זה באופן וולנטרי. הם לא חייבים כלום לאף אחד. הם גנים פרטיים והם לא חייבים עד שיעבור חוק הפיקוח והם כן עושים את זה.

במעון יש כוח אדם. יש מישהו שאפשר להעביר לו את הרשימה כדי שהוא יעשה את זה ולא המטפלת.

קרן, אני אתן לך את רשות הדיבור. נתחיל את הדיון בצורה מסודרת. רציתי לכבד את מעונות אמונה שלא הספיקה לדבר בדיון הקודם.

אני מתנצלת. אני צריכה לצאת.

אם תוציאי מזכר למטפלות ולסייעות שיעשו את המאמץ להתקשר, תאמיני לי שסלחתי לך כבר קודם.

גלית, "בטרם". קצת נתונים על היפגעות ילדים בקיץ כתוצאה מכל מה שמאפיין את הקיץ, בין אם אלה טביעות, בין אם אלה כוויות, בין אם אלה כל הדברים אליהם הם חשופים כולל המסגרות השונות בהן נמצאים הילדים כמו קייטנות, טיולים. מי לוקח אחריות, מי צריך להיות שם כדי למנוע את האסונות הבאים.

בשנה שעברה נהרגו 37 ילדים. אגב, ילדים ובני נוער. אנחנו סופרים אותם עד גיל 17, כולל. עד שהם משתחררים מהבית. אנחנו גדלנו במספר. שנה לפני כן היו 23 ילדים שנהרגו. את צודקת, אנחנו לא מדברים רק על ההורים אלא אנחנו מדברים גם על אשפוזים, חדרי מיון, נכויות. לצערי הרב המספר הזה עוד לא כל כך מצוי בידינו. אנחנו יודעים שלחדרי מיון מגיעים משהו כמו 550 ילדים כל יום וכי יש עלייה של מעל 20 אחוזים בקיץ. כרגע אחת המטרות של התכנית הלאומית היא באמת לאגם את נושא הנתונים כדי שנדע פחות או יותר מה קורה כי למשל אין לנו נתונים ממוקדי החירום של הילדים שמגיעים לשם. הייתי שם לצערי הרב בשבוע שעבר בשבת וראיתי מה קורה, כמה ילדים מגיעים.

עיקר ההיפגעות בקיץ היא קודם כל בדרכים. אחר כך יש לנו נפילות, חנק וטביעות.

אני מחלקת את ארגון "בטרם" עם התכנית הלאומית ובלי התכנית הלאומית. במסגרת התכנית הלאומית - זהבה עדכנה והיא תעדכן שוב, אני מאוד מאוד שמחה שגם משרד החינוך יעדכן – הכניסו משאבים השנה לקמפיינים מצוינים בנושא של מניעת היפגעות ילדים. אני חושבת שלמרות מה שאת אומרת, הסברה, הוכח בכל העולם שהיא מאוד מאוד חשובה ועוזרת.

אנחנו בארגון "בטרם", במשאבים המוגבלים, הצלחנו לאחד את כל בתי הקולנוע בקיץ – אם זה סינמה-סיטי, אם זה יס פלנט, אם זה קולנוע לב – וכולם נעתרו לבקשתנו והם יקרינו את הסרטונים שלנו לפני הסרטים. אנחנו מדברים על משהו כמו שלושה מיליון אנשים שיצפו בהם. מבחינתי, אני מודה לצוות שלי שעשה עבודה נהדרת.

אנחנו מקווים השנה להעביר את המסרים שלנו לכל השטח, בעיקר לחברה הערבית, לחברה בדואית, שם באמת צריכה להיעשות עבודה מאוד מותאמת ומאוד נקודתית. אבל אם אנחנו מדברים על היפגעות בקיץ, אנחנו מדברים על דרכים ואנחנו מדברים על נפילות בבית וליד הבית.

אני חושבת שהאומנה השנייה שלי, שהיא עכשיו התכנית הלאומית, כדאי לתת לה מקום.

תודה על ההזדמנות. התכנית הלאומית לבטיחות ילדים החלה לפעול בליווי מקצועי של ארגון "בטרם", בשותפות של חמישה משרדי ממשלה – משרד הבריאות שמוביל את התכנית יחד עם משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד הכלכלה ומשרד התחבורה. אני פשוט מעדכנת לאלה שלא היו בישיבה הקודמת.

פרופסור איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל, התגייס לנושא הזה ובעצם כל הנהלת משרד הבריאות התגייסה לנושא. אנחנו עובדים ממש במרץ בשבועות האחרונים כדי לקדם את הנושא. עינב שומרון שהיא סמנכ"לית הסברה וקשרים בינלאומיים של משרד הבריאות לקחה את זה על עצמה באופן אישי, לקדם את הנושא עם קמפיין הסברה להעלאת המודעות לשכחת ילדים ומניעת טביעות. הקמפיין יהיה בקמפיין רדיו, בקמפיין אינטרנט, רשתות חברתיות. זה משהו שירוץ בחודשי הקיץ עם הרבה מאוד תשומת לב, לראות את ההשפעה של הקמפיין הזה.

סליחה שאני מפריעה לך. הכוונה של הקמפיין היא לקשור את הנושא של הסחי דעת, מה שפנינה דיברה עליו, נושא של מסכים. זה הכיוון.

זה הכיוון של הקמפיין.

דבר נוסף שנודע לי רק עכשיו הוא שבשנה שעברה אנחנו חילקנו 600,000 מדבקות בטיפות החלב להורים כדי שהורים יוכלו להדביק את המדבקה על אדן החלון ברכב, על ההגה, בכל מקום שהוא מקום בולט. גם המדבקה תיצור תשומת לב שרגע, יש כאן איזושהי מדבקה, יכול להיות שיש כאן איזשהו ילד ואולי אני אסתכל פנימה לתוך הרכב ואראה אם מישהו שכח ילד בתוכו, וגם להורה עצמו. כמובן שברגע שיש מדבקה ענקית עם ילד חמוד שמסתכל אליך בעיניים, ההורה יחשוב, רגע, שכחתי את הילד שלי מאחור?

למרות שמתרגלים לזה. מתרגלים למדבקה.

זה גם נכון.

אני בכוונה אומרת את זה כי זה חשוב. אגב, אני כבר אנצל את ההזדמנות לומר שזה נכון, אנחנו יודעים שהסברה היא מאוד מאוד משמעותית אבל אם יש לנו אמצעים נוספים, אין שום סיבה שאנחנו לא נשתמש גם בהם.

חד משמעית. אני חושבת שכל מה שאנחנו עושים, זה תורם תרומה קטנה. הכול יחד ייתן את התרומה הגדולה. אסור לנו לבטל ולומר שאנחנו לא נעשה את הדברים האחרים ונתבסס רק על האמצעים הטכנולוגיים. אנחנו צריכים לגייס את כל הכוחות שיש לנו.

אני פשוט צעד אחד קדימה. לפני שמישהו כאן יחשוב שהנה, הם עושים ולכן זה בסדר, שיבינו שעדיין לחלקנו יש משמעות.

תודה רבה. יש את הנושא שהוא מאוד רלוונטי לקיץ וזה הנושא של תקנות הצללה. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין מקדמת את הנושא הזה יחד אתי. היא ישבה גם עם המשרדים הרלוונטיים בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית. אני אשמח לדעת איפה זה עומד. אני יודעת שיש תקנות חדשות ויש קצת הערות לגביהן. אין לנו הרבה זמן למשוך את זה וחשוב שהדברים ייעשו כבר. אחר כך נדבר גם עם משרד החינוך כדי לראות מה מידת ההצללה במוסדות החינוך ומה התקנים שם.

אני מנהל אגף תקנות במינהל התכנון. אנחנו ישבנו גם עם חברת הכנסת נחמיאס ורבין וגיבשנו איזושהי טיוטה מוצעת, כרגע בשלב של עקרונות מהותיים, ולאחרונה הפצנו אותה לרשימה מאוד רחבה של בעלי עניין, גם לוועדה הנכבדה.

ראינו אותה.

אנחנו כרגע בשלב של קבלת הערות מכל בעלי העניין. נתנו להם תקופה של משהו כמו חודש ימים להעיר את ההערות. יש הרבה מאוד גורמים שהם רלוונטיים והתחלנו לקבל הערות, הערות חשובות וטובות שאנחנו צריכים להתחיל להתייחס אליהן. לאחר שאנחנו נקבל את כל ההערות, אנחנו נקיים איזשהו דיון אצלנו כדי לגבש נוסח מתקדם לאור אותן הערות. את הנוסח המתקדם הזה, יש לנו את תהליך התקנת התקנות, יש ועדת משנה לבנייה ותקנות של המועצה הארצית, התקנות יובאו לוועדה. הוועדה מתכנסת אחת לחודש, בדרך כלל ביום חמישי האחרון של החודש. אני מאוד מקווה שאנחנו נוכל להביא את זה לוועדת המשנה שאמורה להתכנס בסוף חודש מאי אבל זה תלוי בכמות ההערות שנקבל ואילו מורכבויות הן יעלו כי בסוף אנחנו רוצים שיהיו תקנות טובות שייתנו מענה כמו שצריך ולא רק להביא את הדברים כמה שיותר מהר.

ככל שזה יועלה בחודש מאי, השלב הבא הוא אישור של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, גם ועדה שמתכנסת אחת לחודש. אם הכול ילך מהר ככל הניתן, אחרי ועדת המשנה, מיד לאחר מכן, בחודש יוני, זה יובא למועצה הארצית ולאחר מכן יש תהליך של אישור הנוסח במשרד המשפטים, הבאה לשר לחתימה, פרסום ברשומות וכולי.

אנחנו לא קיבלנו.

מי זה אנחנו?

נציגות ההורים. פורום ועדי ההורים היישוביים שמוגדר כגוף היציג של הורי ישראל.

שהוא בעל עניין.

אני שמח להכיר אותך.

חברת הכנסת מכירה אותנו מצוין.

אני לא הכרתי אתכם. אנחנו נשמח שתקבלו את כל החומרים שאנחנו מוציאים. מאוד חשוב לנו לשתף את כל הגורמים הרלוונטיים. אחרי הדיון נעשה זאת. תנו לנו את פרטי הקשר ונשלח. בשמחה נקבל הערות. צר לי, זה רק מחוסר הכרות.

אין לי ספק שזה בתמימות. מכיוון שאני מכיר את חברת הכנסת, אני יודע שזה בתום לב.

זה לא עבר גם מכאן. אנחנו היינו חלק מהמקבלים. אני אומר את זה בקול. הקיץ הזה, כנראה שלא יהיו תקנות וגם אם יהיו תקנות, עד שיישמו אותן לוקח זמן. זאת אומרת, אנחנו לא באים עכשיו לספר סיפורים. הקיץ הזה הוא כמעט לא רלוונטי מבחינת התקנות עצמן.

אני אשמח שזה יקודם כדי שאנשים או הרשויות או כל מי שצריך יוכל להיערך לקיץ הבא בעזרת השם כבר מהחורף כי אנחנו יודעים שלא נערכים מרגע לרגע ואף אחד לא עובד כך. בינתיים אני רוצה להפנות לשלטון המקומי, למשרד החינוך, ולשאול מה אנחנו ושים בקיץ הזה כדי לנסות כן לתרום משהו בכל הנושא של הצללה בעיקר בגני שעשועים ובמקומות שילדים נמצאים בהם, במסגרת הקייטנות בהן הם יהיו אם הקייטנות נמצאות בחוץ. יש הנחיות מיוחדות עד שיהיו תקנות?

בכל נושא הקייטנות אנחנו מונחים על ידי משרד החינוך כי הקייטנות צריכות לקבל רישיון עסק על מנת להפעיל אותן. בנושא הצללה, הרשויות המקומיות עובדות על זה באופן שוטף. הן לא מחכות לקיץ כדי לעבוד בנושא הצללה וכל אחת עושה זאת בהתאם למקום בו היא נמצאת. אפשר להוציא מכתב, כמו שאנחנו עושים מדי שנה, של היערכות. בדרך כלל אנחנו עושים את זה עם ארגון "בטרם".

אני יודעת. אני אשמח מאוד שזה יקרה וזאת מסיבה פשוטה. זה החלק הטוב של הסיפור. אני מסתובבת בלא מעט רשויות ויש מודעות. יש מודעות של לא מעט ראשי רשויות שכבר התחילו באופן וולנטרי להצל את גני השעשועים ואת המרחבים הציבוריים.

כל המפעלים החדשים עשו את זה.

נכון. כנראה שהתקנות רק ייתנו לזה את הגושפנקא ויחדדו איך נכון ועם מה נכון ויעשו קצת יותר סדר בתוך הסיפור הזה. אבל אני חושבת שהוצאה של מכתב לכל הרשויות, כדי שגם אלה שלא נמצאות שם עדיין אולי יתעורר אצלן משהו, זה מאוד מאוד חשוב. אני אכתוב את זה גם בהמלצות ואני אשמח שזה יהיה כך.

אני רוצה לעבור למשרד החינוך. מבחינת מוסדות חינוך יש הנחיות של הצללה. נכון?

את מכירה את זה.

אני מכירה, אבל לטובת כל הנוכחים.

אני מנהל אגף בטיחות במשרד החינוך. ההנחיות שלנו נכתבו בצורה משותפת עם משרד הבריאות. יש הנחיה מפורשת בפרוגרמה של גני ילדים - 25 אחוזים הצללה, ובבתי ספר – 15 אחוזים הצללה. במקביל אנחנו גם מעודדים עכשיו את כל הנושא של החצר הטבעית ונושא של נטיעת עצים בתוך בתי ספר וגנים כדי לעודד גם תוספת מעבר לעניין הזה.

לקראת הקיץ, קייטנות, מחנות, פעילויות אתגר וכולי, בהנחיות שלנו אנחנו מפרטים בצורה מאוד מפורטת את כל נושא ההצללה. כל קייטנה עוברת מבדק בצורה מסודרת, שם נבחנים היכן אזורי ההצללה, היכן אזורי המנוחה לילדים. גם אם זה על חוף הים, קייטנות גלישה כאלה ואחרות, מחויבות לעמוד בסככות מסודרות לילדים למנוחה בקרבה לים והנושא הזה מאוד מוקפד גם במחנות יער וכדומה.

מה קורה לגבי בטיחות ילדים בכלל? יש צעדים מיוחדים בהם נקטתם לקראת הקיץ? הנחיות מיוחדות? חלקכם בתכנית?

ודאי. כפי שאת יודעת, אנחנו עובדים ללא לאות בנושא של קידום הבטיחות במערכת החינוך. בצל האסון הזה אנחנו מדגישים ורואים את זה כשליחות וחשיבות עליונה. סיפרתי לך על תכנית החומש. אנחנו מתחילים אותה בשנה הבאה, בתשע"ט, תכנית שמקיפה את היחידות הגדולות ביותר במשרד בשיתופי פעולה עם ארגונים. אנחנו הקדמנו את התכנית גם לקיץ הזה ואנחנו עושים כמה פעולות מאוד ייחודיות שיקדמו את הנושא הזה.

כמו למשל?

למשל, אנחנו משקיעים מיליון שקלים בקמפיין גדול ומשותף עם התכנית הלאומית, ייחודי לנושאים ולנקודות התורפה שאנחנו זיהינו, ביניהן גם מה שעולה כאן על סדר היו – טביעות וכולי. אנחנו פיתחנו ערכת הדרכה ייחודית לכל הקייטנות שכל מנהלי הקייטנות יהיו מחויבים להעביר אותה ואנחנו נאשר את זה במסגרת אישור קייטנה. זו ערכה ייחודית בה מנהל הקייטנה יעביר תהליך חינוכי לילדים בנושא של תודעת בטיחות ואני מדבר על 10,000 מסגרות של קייטנות, גם בתי הספר של הקיץ וגם קייטנות רגילות. אנחנו עוסקים בפעולות מול המגזר הבדואי, מול המגזר הערבי. הגברנו את נושא השחייה בעוד 3,000 ילדים לקראת הקיץ במגזר הערבי.

במגזר מסוים. נכון?

במגזר הערבי. כן.

ומה קורה עם המגזר היהודי?

בדרך כלל לומדים 60,000 ילדים כל שנה ואנחנו במהלך חמש שנים רוצים להגיע ל-100,000 ילדים כל שנה. אנחנו בנינו תכנית מסודרת עם האגף לחינוך גופני ונקצה כספים לעניין הזה בצורה מסודרת.

אי אפשר שלא לשאול בעיקר בעיתוי הזה. קייטנות חינוך בלתי פורמלי שרובו מפוקח על ידכם יוצאים לטיולים. מי יהיה שם כדי לוודא שלא יקרו אסונות כפי שקרה עכשיו? נכון, כאן זה שיטפון, אבל אנחנו יודעים שגם בקיץ אנחנו לא חפים מאסונות, אם אלה מכות שמש או עומס חום וכולי.

קודם כל, אנחנו יודעים שהמסגרות של המכינות לא מחוברות למערכת של משרד החינוך.

כן. גם טיולים של משרד החינוך יצאו בימים האלה. השאלה איך אנחנו מוודאים שבקיץ הילדים שיוצאים, יוצאים למקומות בטוחים.

אנחנו מדברים על קייטנה שהיא מחויבת לפי חוק הקייטנות ומי שאחראי על חוק הקייטנות הוא משרד החינוך. מרגע זה שאנחנו פועלים, אנחנו מחייבים את מנהל הקייטנה בתדריך מסודר, בהכשרה ייחודית לקראת הקיץ, עכשיו, בימים אלה, לעבוד לפי נהלים של משרד החינוך. קרי, חוזר מנכ"ל טיולים, עבודה מול הלשכה לתיאום טיולים, עבודה מול חדר מצב. למשל לפני שהוא יוצא בבוקר, הוא צריך להרים טלפון לחדר מצב ולשאול האם הכול בסדר, האם אפשר להמשיך וכולי, ואז היא רואה אותו על הלוח והיא רואה בדיוק אם יש סכנה לשיטפון ואם יש, היא מיד אומרת לו שהוא יכול לבחור מסלול אחר כי לכאן הוא לא יכול לנסוע. זאת אומרת, הנושא הזה, גם קייטנות, גם מחנות, גם בתי ספר של הקיץ, כל מסגרת שמפוקחת על ידינו, אנחנו מקפידים על העניין הזה של כל הנהלים המחייבים בנושא הזה של טיולים.

הם מחויבים בדיווח אליכם ולקבל את האישורים הנדרשים.

לתאם ואחר כך לדווח.

מה קורה עם הסביבה הפיזית של המקומות בהם יהיו ילדים? יש מישהו שמפקח חוץ מרמת ההצהרה? אני יודעת שמי שמפעיל את הקייטנות כחוק מעביר אליכם דיווח.

יש לנו מאות מפקחים שמסתובבים. מאות. כל מערך הפיקוח של מינהל חברה ונוער, כל אנשי הבטיחות שלנו, כולם מתעסקים בנושא של הפיקוח היום יומי. באלפים. יש לנו מערכת מסודרת ואנחנו יודעים בדיוק איפה היו ואיפה לא היו, איפה ביקרו ואיפה לא ביקרו, מה בודקים, איזה צ'ק ליסט. הכול מסודר ומאורגן. בנינו את זה בשנים האחרונות בצורה מאוד מאוד רצינית ואנחנו כל הזמן מפיקים לקחים.

זאת אומרת, לא סומכים רק על הדיווח.

ברור שלא. יש לנו גם פקחים בשטח של טיולים שמסתובבים בנחלים ובוודיות.

זאת אומרת שאסון כמו שהיה, אנחנו אמורים למנוע כי אנחנו יודעים שגם בתי ספר תיכוניים טיילו יום קודם לאסון ואף אחד לא אמר להם משהו לגבי מזג האוויר ולא חייבים לטייל.

אנחנו ביומיים שלפני האסון הזזנו קרוב ל-50 טיולים, 6,000 ילדים, שינינו להם את המסלולים, העפנו אותם מנקודה אחת לנקודה שנייה. זה חדר מצב. 30 אנשים עובדים 24 שעות ביממה בדיוק לנושא הזה.

נקווה שנעבור את הקיץ הזה בשלום. תודה רבה.

משרד הרווחה. התייחסות לבטיחות קיץ, פעולות מיוחדות בהן אתם נוקטים במיוחד בהפעלה שלכם את מעונות היום, הנחיות מיוחדות שאתם מורידים לשטח.

ספציפית לגבי הצללה וחשיפה לשמש. אנחנו עובדים לפי הנחיות משרד הבריאות. ההצללה מחויבת והיא מדרישות הבטיחות הבסיסיות של המעון והיא מפוקחת. כשאנחנו מגיעים לשטח, אנחנו בודקים גם את זה. חוץ מזה יש את ההתנהלות הבטוחה הרגילה במעון ואנחנו מקפידים על כל הדרישות ועל כל ההנחיות שכתובות אצלנו. אין לנו איזושהי היערכות מיוחדת להתנהלות בחודשי הקיץ.

שהות בחצר, זמני השהות לצורך העניין בחורף אל מול הקיץ משתנים. יש מישהו שמעלה למודעות של המטפלות שנמצאות שם בשטח מתי נכון, כמה נכון, על מה לשים דגש?

אנחנו נחדד את ההנחיות בהקשר הזה. שוב, הסמכות להנחות, הסמכות לכתוב את ההנחיות האלה, אנחנו לא מבינים בזה ואנחנו שואבים ממשרד הבריאות את כל ההנחיות ואת כל מה שצריך לדעת. אנחנו נחדד את זה לצוותים בשטח. חוץ מזה, אנחנו ממשיכים לאכוף ולפקח על ההתנהלות הבטוחה במעון.

תודה רבה. נציגות הורים ואחר כך נחזור למינהל התכנון לנושא של בריכות פרטיות.

לפני שזאב יאמר את כל הדברים מטעם ההורים, רציתי לשאול בנוגע לאופניים החשמליים. מן הסתם עד עכשיו מדווחים מקרים שהם פחות או יותר לא רבים בגלל שעוד לא התחילה חופשת הקיץ. מן הסתם התאונות לצערנו ילכו ויעלו.

אני אשמח להתייחס לזה. אני מעמותת אור ירוק. קודם כל, באופן כללי, אני שמח שהנקודה עלתה כי נושא הבטיחות בדרכים באופן כללי הוא מייצג את היפגעות הילדים הגבוהה ביותר מבין כל הפרמטרים שנדונו כאן. זה בכלל, לאורך כל השנה ובפרט בחודשי הקיץ, ביולי ואוגוסט.

לקראת הקיץ, החופש הגדול, אנחנו ערוכים בהקשר הזה של אופניים חשמליים. הנתונים מראים שני דברים. האחד, קיימת אכיפה מאוד מאוד מוגבלת בהקשר הזה. יצאו הנחיות לרשויות המקומיות אבל מה שאנחנו רואים בשטח זה שההנחיות לא מיושמות, לא מבחינת הפקחים ולא מבחינת השיטור.

איך אוכפים את זה?

הסמיכו פקחים בצורה מוגבלת. אנחנו יודעים שבין היתר בגלל שאנחנו קרובים לשנת בחירות ברשויות המקומיות, אני כן אבחר לומר את זה, ראשי הרשויות נמנעים מלהתעמת בהקשר הזה עם בני הנוער ועם ההורים.

נציל את השלטון, לחיים של הילדים נדאג אחר כך.

הם אוכפים בצורה סלקטיבית את החוקים, בין אם זו רכיבה על המדרכה, כאשר אזרחים ותיקים בין היתר, הורים עם עגלות וילדים לפעמים נפגעים, ואוכפים בצורה סלקטיבית. היינו מאוד רוצים בתחום האופניים החשמליים להגביר את האכיפה בתחום הזה, בטח ובטח בחודשי הקיץ כאשר אנחנו צופים עלייה בנתון הזה.

זה רישיון להרוג.

מעט מאוד מהרשויות המקומיות הרימו את הכפפה ומשתפות אתנו פעולה בהכשרת הפקחים ובחינוך הילדים.

זה מידע ציבורי. אני יכול לראות אותו? אני יכול לראות איזו רשות כן הסמיכה ואיזו לא?

מבחינת אור ירוק, כל רשות שמשתפת פעולה זה שקוף ואנחנו נשמח להעביר את הנתונים. נשמח גם שהרשויות המקומיות יציגו את אחוזי האכיפה בהקשר הזה גם כדי לדרבן וגם לציבור כדי ליצור איזשהו הד כי אנחנו מבינים שכבר ב-2018, בארבעת החודשים הללו, היום אנחנו בסוף חודש אפריל, עברנו את מספר ההרוגים באופניים חשמליים בהשוואה לשנה שעברה, כך שצפויה לנו שנה קשה בתחום הזה.

אם אני אגלוש עוד קצת אני אומר שאנחנו יודעים שהילדים בחודשי הקיץ נפגעים יותר., מדינת ישראל נמנית על המדינות המובילות בעולם בשיעור הילדים ההרוגים, בכלל ההרוגים בתאונות דרכים, ותפקידנו הוא לא רק להציג את הנתונים אלא הוא גם להמליץ. היינו מאוד מאוד רוצים להגדיר את חודש אוגוסט כחודש שמאופיין בכך שהילדים לא בבתי הספר, לא בקייטנות, והיכולת של ההורים לשלוט על הנעשה הולכת וקטנה.

למרות שבדרך כלל כשהם נהרגים בתאונות, הם נהרגים – לפחות מהדוח שלכם – כנוסעים ברכב. זה אומר שמי שמחזיק את ההגה, אלה המבוגרים.

40 אחוזים מהילדים נהרגים כנוסעים ברכב. קרוב לאחוז הזה נהרגים כהולכי רגל. אם אנחנו יודעים לזקק את הנתון הזה, היינו רוצים לראות בחודש אוגוסט יותר נוכחות, יותר נראות, יותר אכיפה בתחום העירוני, שם הילדים מסתובבים ולא בתחום הבין-עירוני. אם אפשר להמליץ על זה, היינו רוצים שזה יצא במפורש מהוועדה. זה התחום שבו נהרגים הכי הרבה ילדים והיינו רוצים התערבות בתחום הזה באופן ספציפי בחודש אוגוסט.

משרד החינוך, מינהל פדגוגי. נכתבה תכנית לימודים ייעודית על הנושא של אופניים חשמליים והיא הושמה בתוך תכנית הלימודים. במסגרת שבוע הבינלאומי לבטיחות ילדים בעוד שבוע, יעלה משדר של האקדמיה ברשת, משדר אינטרנטי בשילוב בתי ספר שונים. במכוון זה לפני הקיץ.

יש לי שאלה. אין דרך לאכוף את זה שלא אוכפים? אין דרך להפעיל איזושהי סנקציה על פקחים או על רשויות שלא אוכפות את הסיפור הזה?

השאלה שנשאלה כאן היא מעולה. אם מעלים את זה לדיון הציבורי, למשל בהשוואה לעבירות אכיפה של כלי רכב או אכיפה משטרתית, אנחנו יודעים להוציא דוחות באיזה ערים המשטרה כן אוכפת.

ברור. בוא לקריית שמונה ותראה בכל צומת שוטר כי לתת לך דוח – אני לא יודעת על מה וכל פעם מוצאים משהו חדש – אין בעיה. אבל הילדים שלנו שנוסעים באופניים חשמליים, מסכנים אותם ואת האחרים וזה לא מעניין.

עצם החיוב של הרשויות המקומיות להפיץ את הנתונים יסייע לנו, ובטח להורים ולכולם, להצביע על הרשויות ולדרוש מהן. האכיפה חסרה והיא סלקטיבית.

רק רשויות מקומיות צריכות לאכוף את זה או שגם המשטרה?

גם המשטרה.

גם המשטרה וגם הפיקוח העירוני. היום הסמכויות הועברו לפיקוח העירוני, בין היתר מה שמבלבל את האכיפה בנושא הזה. אנקדוטה קטנה. לפקחים שהם רגולטורית תחת הרשות המקומית, מותר לאכוף רק על המדרכה ואסור להם לאכוף על הכביש ולשוטרים מותר לאכוף רק על הכביש.

בקיצור, אנחנו אלופים בהבאת תקנות. אנחנו רוצים לטפל אבל אנחנו נסבך אתכם בצורה כזאת שבסופו של דבר זה לא שווה כלום. אני חושבת שחייבים לעשות סדר בעניין הזה. אני לא בטוחה שהייתי שמה את זה בידיים של השלטון המקומי, אם כל מערכת בחירות או כל שיקול פוליטי משפיע סופו של דבר על היכולת שלנו לשמור על הילדים.

אני לא יודעת אם יש להם סמכות עיכוב. הם תפסו נער נוסע על המדרכה, יש להם סמכות עיכוב?

בהחלט כן. הרחיבו להם את הסמכויות לעכב, לקחת פרטים, להוריד אוויר בגלגלים.

אני רוצה לראות אותו תופס ילד, מוציא אוויר מהגלגלים ואחר כך יאשימו אותו בפייסבוק שהוא החזיק בילד בצורה לא נכונה.

לא סתם אמרתי שאין מספיק אכיפה. בין היתר, חלק מהשיקולים הפוליטיים הצרים.

זה לא שייך לשיקול פוליטי.

רות מדברת על כך שגם אם יבוא שוטר - - -

איך הגעת מראש העיר לפקח?

כי הפקחים הם תחת השלטון המקומי. אנחנו יודעים מה קורה שם.

בסדר, אבל אם יש לו סמכות, צריך לוודא שהוא יכול לבצע את זה. הוא ירדוף אחרי הילד עם האופנים החשמליים? אני רוצה לדעת איך זה יקרה.

אין שיניים. זה ברור לגמרי.

שימו מספר רישוי על אופניים חשמליים.

השאלה אם אפשר לתת דוחות.

אולי לפקח יהיו אופניים חשמליים והוא ירדוף אחריו.

הסיפור של להוציא אויר מהאופניים, יופי. הוא ילך, ימלא אוויר ולהתראות.

מספר רישוי על אופניים חשמליים.

אנחנו משחקים בכאילו. אנחנו אומרים שאין תקנות, אנחנו רוצים לאכוף אבל אין באמת שיניים. צודקת רות ובואו נגיד את האמת. יבוא גם שוטר, לא רק פקח, ויוריד לילד את האוויר מהאופניים ומישהו יצלם אותו, זה יוצא מהקשר והנה יש לנו בלגן. השאלה אם יש דברים אחרים. שוטר לא יוריד לי את האוויר מהאופניים אלא הוא ייתן לי דוח.

לוחית רישוי.

אני אסביר. זה לא עומד בפני עצמו. זה בנוסף. יש קנסות בין 150 ל-1,000 שקלים, תלוי במהות העבירה.

לא קורה הרבה.

מעט מאוד ובמעט מאוד רשויות.

אולי צריך לחשוב על כל הקונספט הזה מחדש ולהחליט על מי מוטלת האחריות ומי צריך לאכוף. אם אתה אומר את זה בקולך שלך ובקול רם, חברים, אנחנו רואים את זה שגם כשאנחנו נמצאים בתוך שנת בחירות, זה משפיע על יכולת האכיפה, כנראה שאנחנו נמצאים באיזושהי בעיה.

גברתי היושבת ראש, אי אפשר כך לזרוק מלים לאוויר ולקבל את זה כאמת קדושה. אפשר על כל דבר לומר שזה פוליטי. אז מה? עכשיו עושים הצללה בגלל שזה פוליטי וזאת שנת בחירות? שלא יעשו הצללה כי זה פוליטי וזאת שנת בחירות? תופסים את הדבר הזה משני הקצוות.

אני אומר לך משהו בחיוך. בואי נודה שיש גם הרבה ראשי רשויות שיעשו הצללה ועוד הרבה דברים טובים בגלל שזאת שנת בחירות וזה מבורך לגמרי. את צודקת. קורה גם לכאן וגם לכאן. אנחנו לא יכולים להתעלם מהתופעה.

צריך לדבר על הדבר עצמו ולראות האם יש באמת את הכלים לאיש המקצוע לעשות את זה באופן הראוי והנכון.

אומר לנו נציג אור ירוק – תכף נשמע את המועצה הלאומית לבטיחות בדרכים – שיש כלים, שיש דוחות. אני מסכימה אתך לגבי הנושא של האוויר באופניים. אמרתי את זה גם בקול. יש עניין של דוחות ולא ממהרים ברשויות המקומיות - במיוחד אנחנו יודעים ברשויות עם מאפיינים מסוימים - לתת דוחות. אם זה משפיע על היכולת שלנו לאכוף נהיגה מסוכנת של ילדים באופניים חשמליים, אולי אנחנו צריכים לחשוב מחדש איפה אנחנו שמים את האחריות, ממי אנחנו מבקשים לעשות את זה, ואנחנו צריכים לקחת את האחריות בעצם הדרישה שלנו. בהחלט נקודה למחשבה.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

קצת על תאונות דרכים באופן כללי ואז אני אדבר גם על אופניים חשמליים. מעבר לנתונים שנתן כאן רז, עוד כמה נתונים. מונח לפניכם גם איזשהו נייר שהפקנו עבורכם.

אנחנו יודעים על היפגעות של ילדים שהיא יותר גבוהה בחודשי הקיץ, ב-20 אחוזים ביחס לחודשים אחרים בשנה. רוב ההיפגעות של הילדים היא כנוסעים ברכב וכהולכי רגל. ביולי-אוגוסט האחרונים נפגעו 1,200 ילדים.

רגע. אני רוצה שתתייחסי לאופניים החשמליים. אתם תקבלו את רשות הדיבור שלכם אבל בואו נתייחס לאופניים כדי לספר את כל הסיפור.

מבחינת אופניים חשמליים, 30 אחוזים מהנפגעים הם מתחת לגיל 16, שזה הגיל המותר לרכיבה.

מה שאומר שזה לא נאכף דה פקטו.

גם שזה לא נאכף וגם שיש כאן עניין של אחריות הורית.

אני מסכימה לגמרי.

או לא במודעות.

אני מסכימה אבל זה צריך להיות גם וגם.

מבחינת הרשות, אנחנו פועלים באופן אינטנסיבי בנושא האופניים החשמליים בעיקר לאור הנתונים של השנה האחרונה בה ראינו איזושהי בעיה הולכת וגדלה. אנחנו עומדים בפני קמפיין גדול בנושא שיעלה גם בטלוויזיה ובאמצעים נוספים וישים את הדגש בעיקר על חבישת קסדות בכלים חשמליים. גם קמפיין ממוקד לנושא האופניים החשמליים, גם מערך השיעור המקוון המשותף יחד עם משרד החינוך, פעילויות ברשויות המקומיות, ימים בבתי הספר, פעילויות בקייטנות. זה מבחינת הפעילות שלנו.

תודה רבה. אני חושבת שעם הנתון שאת אומרת של 30 אחוזים שהם מתחת לגיל המותר לרכוב כך שאין שאלה שמדובר גם בהורים אבל זאת גם אכיפה כי אם ילד עושה עבירות או מישהו עושה עבירות תנועה אחרות והוא גם מתחת לגיל 18, לא אומרים שההורים שלו יטפלו אלא יש לנו אכיפה מאוד מאוד ברורה ובהחלט צריך להתייחס גם לזה.

ליאת דיברה על ה-30 אחוזים של הנפגעים. זה אומר שהאחוז יותר גבוה.

ברור. הם מקבלים את זה לבר מצווה.

החוק הוא לטובתנו. צריך לאכוף את החוק.

לגמרי.

סכנות שאורבות לילדים בחודשי הקיץ, קל וחומר לפעוטות, הן רבות מספור. האחריות לשלומם של הילדים, שלא יהיו אי הבנות, קודם כל רובצת לרגלינו ההורים. אסור לנו להתנער מהאחריות הזאת. זאת אומרת, כל מה שדיברו כאן, הכול טוב ויפה אבל זה לא פוטר אותנו ההורים מאחריות ישירה לשלום ילדינו.

על מנת לצמצם את הסכנות האלה, חברי פורום ועדי ההורים היישוביים פועלים מול הרשויות המקומיות כאשר כל יושב ראש יישובי פועל כמובן מול הרשות שלו בנושאים כגון הצללה של אזורי משחקים בפארקים. אם אנחנו נקבל את רשימת הרשויות בנושא האכיפה בנושא האופניים והקורקינטים החשמליים, אנחנו ננסה לפחות להיכנס גם לנושא הזה כי זה בפירוש הולך ומצטייר כאחד הגורמים המרכזיים לפגיעה בעיקר בנערים, פחות מהילדים הצעירים.

שכחת את ה-אובר בורד.

עוד יותר גרוע. צודקת. כל החשמליים הממונעים ללא רישוי.

בהמשך לישיבה דומה שהתקיימה בשנה שעברה כאן בוועדה, אנחנו יחד עם לשכת עורכי הדין הכנו הנחיות לעבודת ילדים בחודשי הקיץ - וגם על זה דיברנו – ופגיעה בילדים. הכנו כבר את ההנחיות מסודרות בתיאום אתם. אנחנו מפיצים את זה ממש עכשיו, בראשית מאי, בהתאם להנחיות של הוועדה הזאת. שלא תחשבי שזה נשכח אלא אנחנו טיפלנו בזה במהלך השנה, גיבשנו את זה ואנחנו עושים את זה.

אני קורא כאן גם למשרדי החינוך, הרווחה והעבודה וגם למרכז השלטון המקומי ולשאר הגורמים שלא הזכרתי, לשתף אותנו ההורים בגיבוש הנהלים ודיווח ובקרה על יישום ההנחיות. תשמעו, וכאן אני מדבר על כל המשרדים, יש מיליוני עיניים אינטרסנטיות. אם תתנו לנו כתובת, אנחנו נדווח על כל תקלה ותאמינו לי, זה טוב. זה הדבר הכי טוב שיכול להיות וזה גם לא עולה כסף וזה החלק היפה. אנחנו פשוט מפיצים להורים את הטלפונים והם יעשו את העבודה עבור כולכם כי זה לטובתנו.

אני רוצה לשאול אותך שאלה והיא לא תהיה קלה.

בוחן פתע.

אנחנו כהורים באים ואנחנו מפנים לכל משרדי הממשלה ודורשים מהחינוך ודורשים מאלה ומאלה.

אני התחלתי את דברי בכך שאמרתי שאנחנו אחראים.

כן. אבל זה לא מספיק להגיד אנחנו אחראים. אני רוצה לדעת אם יש עבודה אמיתית של הפורום מול ההורים עצמם. לתפיסתי, ואולי אני טועה, ואני אשמח אם תגיד לי שכן, יש גם הרבה לחץ חברתי בתוך קבוצות ההורים. אתה תסכים אתי שאם אתם תגבילו או תצאו בקריאה ובדרישה להורים שאין אופניים חשמליים, סתם לצורך העניין, לא מגיעים לבתי הספר עם אופניים חשמליים, ואתם כהורים תפעילו את הלחץ שהורים לא יקנו לילדים את האופניים החשמליים בגיל 13 לב מצווה כי זה אסור עד גיל 16, אתם כהורים קחו לרגע את המושכות לידיים שלכם ותתחילו לעשות את זה בתוך עצמכם, עוד לפני שאנחנו מגיעים למשרד החינוך ולשלטון המקומי ואומרים להם מה לעשות. איפה אתם בסיפור הזה? חסר לי. נורא חסר לי המרכיב הזה של ההורים שאומר אני כאן כדי לקחת אחריות באמת ועכשיו אני אעשה עבודה בתוך בית הספר שלי, בתוך הישוב שלי, בתוך המחוז שלי, כל אחד במעגלים השונים.

אני לא אתחמק מהשאלה ואני אתן לך תשובה. ראשית, תמיד תזכרי מה שאת יודעת מניסיונך כפעילה מאוד במפלגה ובכלל בכנסת, להגיד עמדת הורים שהיא חוצה את כל הציבוריות הישראלית – זאת יומרה שאני בספק אם יש מאחוריה דברים. להגיד כולם נגד אופניים חשמליים – זה קל להגיד.

אנחנו לא נגד. אנחנו שומרי חוק.

הכול בסדר. כל שאר המכשירים שהם עוד הרבה יותר מסוכנים מאופניים חשמליים – זה נורא קל להגיד בתור הצהרה ואחר כך קשה ליישם. לכן אני לא רוצה לצאת כאן בהצהרות שאני לא אוכל לעמוד בהן. אבל אני לא פטור מזה ואנחנו כן עובדים על קמפיין בנושא הזה. חלק מיושבי הראש המוסדיים – יושב ראש מוסדי לצורך העניין הוא יושבי ראש בתי הספר או גני ילדים - כבר הצליחו להעביר יחד עם ההנהלות איסור הגעה לבית הספר עם אופניים חשמליים. זה קיים בחלק מהמקומות ולאט לאט יטפטף, אני מקווה. ככל שיש יותר ויותר פגיעה וההורים יותר ויותר מודעים לכך שהם מסכנים את ילדיהם בזה שהם קונים להם את המכשיר החשמלי הזה, אני מניח שההורים יתעשתו וישתפו פעולה עם בתי הספר וימנעו באמת הגעה עם מכשירים מהסוג הזה. יש הרבה מאוד בתי ספר שמעודדים את ההליכה ברגל. שוב, נכון שיש גם מרכיב בריאותי בהליכה ברגל אבל גם בטיחותי ואנחנו מנסים לדחוף ולעודד את זה. אנחנו נותנים לזה הרבה מאוד חשיפה בתוך הקבוצות שלנו. עד כמה זה מגיע בסוף לקצה? קשה לי לומר.

בוא נתחיל במעגלים הקטנים.

אנחנו מנסים.

אם יש לי בקשה מכם בדיון הזה היא שאנחנו נהפוך את מיקוד השליטה ממיקוד שליטה חיצוני שצריך כאן מעבר חציה, צריך כאן הצללה, צריך שתעשו כך ותאכפו, למיקוד שליטה פנימי. אנחנו כהורים נפעיל לחץ בתוכנו. תאמין לי, אני מכירה את זה ממקומות שונים, שכאשר הורים מחליטים שהם מתארגנים בתוך מוסד חינוכי או בתוך ישוב ומחליטים להטיל וטו על משהו או לתקן משהו, הם יודעים לעשות זאת.

ננסה.

בואו ננסה לעשות בתוך קבוצות ההורים. אני בטוחה שזה יתרום.

אני מקבל את זה ואנחנו ננסה.

אני רוצה לומר שחוויתי את זה כאימא בנושא של טלפונים, מאיזה גיל להתחיל שימוש בטלפונים ומאיזה גיל לשלוח את הילדים עם טלפונים. ועד ההורים ממש באופן אקטיבי היה בקשר עם ועדי ההורים שהיו בקבוצות ווטסאפים עם ההורים ווידא שהילדים לא יגיעו עם טלפונים אצלנו עד כיתה ד'.

כאשר ההורים נרתמים, אין כבר אצל הילדים את העניין של הלחץ החברתי. אני מכירה. אני חושבת שבהוד השרון מנסים עכשיו להעביר את כל הילדים, אפרופו גם הנושא של האינטרנט והטלפונים הסלולריים. גם זה בטיחות בחודשי הקיץ כי אנחנו יודעים שפתאום לילדים יש הרבה מאוד זמן. אנחנו נקדיש לזה דיון מיוחד. יש ישובים שהחליטו לעבור לטלפונים שהם לא חכמים כי הם עדיין רוצים לדעת שהילדים הגיעו בשלום לבית הספר, אבל שלא תהיה להם אפשרות גלישה באינטרנט.

אני אומרת לך זאב, ואני לא סתם אומרת, שלהורים יש כוח. אל תשתמשו בו לרעה כי אנחנו נדע גם לעצור, אבל יש לכם כוח ובואו ננצל אותו כדי לנתב את זה למניעה.

תודה רבה להורים בכלל. אני אומר אפילו שאנחנו בשידור, גדלתי בקריית שמונה ועכשיו הוא במרכז, אבל נציגות ראויה.

האמת שרציתי לומר בסוף הדיון הקודם לעניין שכחת ילדים ברכב. אני מבינה את הפנייה להורים. אנחנו החלטנו לקחת את זה למקום אחר מכיוון שקשה למנוע מהתליין להגיע לקורבן אם הוא לא זוכר את זה. אם אנחנו על הסלוגן הקיים של שכחת ילדים ברכב, הרי אין להורה מלכתחילה את הכוונה וגם אם הפלייר יהיה בכיסא שלידו והוא על איזשהו אוטומט, הוא יצא מהאוטו והוא יסגור. אנחנו עשינו סקר בקרב הגננות שלנו ושאלנו אותן מתי ביום הן מגיעות להורים, באיזו סיטואציות, ואתם לא תאמינו איזה תשובות קיבלנו: כשחסר חיתולים, כשילד נופל, כשצריך לזכור להביא משהו לאבא ואימא של שבת. זוטי דברים. אנחנו יצאנו בהצהרה שתתייחסו אל הילד כמו אל פציינט, כמו אל לקוח. אם לרופא שיניים יש לוח זמנים ואחד הלקוחות לא הגיע, המזכירה מתקשרת לשאול כי זמן שווה כסף. מבחינתנו, אנחנו קבענו את השעה 9:00 בבוקר, שזאת השעה שבה הלקוחות שלך לא הגיעו, אתה מתקשר לשאול למה. גם אנחנו עובדים כאפוטרופוס משני בשכר. כל הענף שלנו, כל זמן שהוא מתנהל בצורה פרטית, הוא כזה שמבחינתי הן צריכות להתייחס אל הילדים כאל לקוחות ולקוח הוא דבר חשוב. אם הוא לא הגיע, מישהו צריך לבדוק את זה. אני מאוד סומכת על ההורים.

גם כשתהיו בפיקוח, אתם תמשיכו כך.

תמיד. באמת לבי להורים ומאוד עצוב לי שכל העניין הטכנולוגי לא מתקדם כי גם כאימא לקטנטנים אני אומרת לכם שתחנות הצדק טוחנות כל כך לאט אבל גם כשיעבור המערך הטכנולוגי, הוא עדיין טכנולוגי ולדברים האלה יש את התקלות שלהם ואת הבאגים ואני עדיין לוקחת אחריות אישית למקום שלמחנך יש כוח. מאוד הכעיסה אותי הבחורה שישבה כאן כשהיא מדברת על מעונות שיש להם אקסטרה כוח אדם. היא לא כמו מטפלת במשפחתון שהיא לבד עם הילדים.

אני בכלל לא עושה את ההשוואות כמה יש לכל אחד.

יש לה טבחית, יש לה מנהלת ויש לה שומרת בכניסה. תמיד אפשר להעביר את זה למישהו שיעשה.

כגננת לשעבר, אני רוצה להגיד לך שהייתה לי הנחיה ברורה מהמפקחת שלי להתקשר כל בוקר ולהודיע לאימהות על ילדים שלא הגיעו ולשאול למה הם לא הגיעו.

לגמרי.

אפשר את שעת הקבלה בין 7:30 ל-8:30 בבוקר להטיל בגנים הפרטיים עד כמה שניתן כדי לוודא שבשעה הזו הילדים שלא הגיעו עד 8:30, מתקשרים להורים.

אנחנו הזזנו את זה ל-9:00 לקחת עוד איזו חצי שעה כדי לקבל את הילדים שמגיעים לגן ובאמת כדי לא להיכנס לעניין הזה של לפגוע במי שנכנס כי גם דלת נפתחת ונסגרת, ילד יכול איכשהו להיפגע. אפשר לעשות את הדברים בצורה טובה.

זה שיח מאוד מרענן והוא רק מוכיח שזה כן אפשרי ויש כאלה.

אנחנו קיבלנו הנחיה לפני כמה שנים להתקשר לשאול ולא בעקבות מקרי שכחת הילדים ברכב אלא ההנחיה הייתה בכלל לשאול למה הילד לא הגיע.

סביב העניין של שכחת ילדים ברכב היה כאן שיח מאוד מאוד ער ואני שמחה שהקול הזה בא מכם כי ציירו את כל הגננות ככאלה שלא רוצות וזה גרם עוול נורא ואיום בעיני. רובן עושות את זה מתפיסה חינוכית ומאכפתיות.

זה עוד נדבך של ביחד, של עוד דבר קטן ועוד דבר קטן. אנחנו כל הזמן מדברים על חינוך מוסדי, על חינוך בית, ואנחנו ברצף. אני גם מאוד התחברתי לנציג איחוד והצלה. בגלל שיש לי הרבה ילדים, יש לי מנהג. אני רוצה לומר לכם שהחייל שלי לא היה אמור לצאת שבת אבל הגיע בשבת הביתה כי הוא בפוסט טראומה מחילוץ שהיה בסוף שבוע האחרון. בעיני הוא הילד שלי אבל הוא ילד שהיה צריך להוציא מישהו שקטן ממנו בשנה מסיטואציה מאוד מאוד קשה והטראומה היא למחלצים, היא לסובבים, היא למשפחות שמקבלות אחר כך את הריג'קטים. גם גננת שחלילה תצטרך לעמוד מול ילדים בגן ולהסביר למה החבר לא מגיע יותר, שהוא יכול להיות פעוט בן שנתיים-שנתיים וחצי, אפילו בן שנה. בואי נגיד שהמעגלי הם הרבה יותר רחבים ואם אפשר לקחת באיזשהו מקום את האחריות, אנחנו נשמח.

גם אנחנו נכנסים למערך הסברה. את תלווי אותנו ביום חמישי וגם תראי את זה.

לעניין הבריכות. הגנים הפרטיים ברובם, 75 אחוזים מתוכם, מאחר ולא עולים במכרזים, נמצאים בבתים פרטיים שבחלקם יש בריכות. אנחנו הוצאנו תקנה בקיץ שעבר שגן שלא יעבור דרישות שחברת הביטוח שלנו מציגה, לא יקבל ביטוח והיה ויש בסביבה מקווה מים, שזה יכול להיות ג'קוזי, בריכה קטנה, אפילו כאלה על עמודים. אני הוצאתי הנחיה ברורה. הגן הזה לא יקבל ביטוח ואחר כך האחריות תהיה אחריות אישית נזיקית גבוהה מאוד. הם יצטרכו למכור את התחתונים שלהם. מאוד קשה לאכוף את זה והדברים הם ברמה הקטנה. אני לא מדברת על בתים שזאת משפחה שגרה בהם אלא על גני ילדים פרטיים שיש להם בריכות. יכולה להיות בריכה אישית.

יש גידור? חלק מהדרישה הייתה לגדר?

לגדר ולא לגדר בגדר חמודה ורודה שילד יכול ליפול אלא עם גובה מסוים, עם מנעול, עם נגישות רק למבוגר ולהגביל את השימוש רק לבני הבית. זה חייב להיות מכוסה עם דרישות מסוימות. אני מוכנה להעביר את דרישות הביטוח למקום כזה.

יש לנו תקנות בנושא.

יש לנו את הפחדים שלנו. הקטנטנים הם באחוז הסיכון הגבוה ביותר. אין מודעות, אין יכולת להרים את היד ולהחזיק במשהו. אנחנו כבר צעד אחד קודם. אני אשמח לעזור למי שצריך ולרוץ על חוק הפיקוח למשהו שייתן לי שקט.

ייתן לכולנו. תודה רבה. את מחזירה אותנו לנושא הבריכות. הנושא של תקנות לבריכות פרטיות. משהו שאני באופן אישי קידמתי חלק מחקיקה. שיגענו את המערכת די הרבה זמן. הסכמנו להעביר את זה בתקנה ולא בחוק. התקנות אושרו לשמחתנו הרבה אבל התחושה שהציבור בכלל לא יודע. גם אנחנו לא ידענו שהתהליך כבר הושלם, אם לא היינו ממשיכים לדפוק בדלת ולומר מה קורה. אמרו לנו שהנה, זה קרה.

נשמח לשמוע על התקנות באופן פורמלי אבל איך אנחנו מביאים את זה לידיעת הציבור כדי שהציבור ידע למה הוא מחויב?

ראשית, התקנות אושרו בדצמבר. אני אומר מה התקנות עשו. אני חושב שסוגיה, כמו כל אחת מהסוגיות עליהן דיברנו, יש כאן מכלול רחב מאוד של אמצעים שצריכים להיעשות והמחשבה שתקנות שנוגעות לתכנון ובנייה של בריכת שחייה ייתנו את המענה המלא לטביעת ילדים במקומות שהם יכולים לטבוע בהם, היא חלקית.

אני אסביר למה הכוונה. תקנות תכנון ובנייה נועדו להתייחס לאלמנטים המבונים. התקנות בעצם אומרות איך בונים. התקנות לא מתייחסות כמעט לסוגיות של שימוש, הן לא מתייחסות לסוגיות של אמצעים שהם בעיני דברים שקורים בעולם. יש אמצעים נוספים שהם אמצעי הגנה בבריכות שחייה מפני טביעה והם לא אמצעים של תכנון ובנייה. הם אמצעים של גלאים, אמצעים של כיסויים, אמצעים שהם לא חלק מדיני התכנון והבנייה. התקנות לא מתייחסות אליהם.

התקנות למעשה באו והגדירו הגדרה שלא הייתה קיימת קודם. הגדרה של בריכה פרטית, הייתה הגדרה שלא הייתה מדויקת. היא לא נתנה מענה ולמעשה השאירה המון מקום לפרשנות ומשמעה של אותה הגדרה פתוחה שהייתה היא שהיא התייחסה אך ורק לשאלה האם הבריכה משרתת פחות או יותר משלוש – היום ארבע – יחידות דיור בהשוואה לעולם רישוי העסק. אבל היא לא התייחסה למה היא בעצם בריכה, מה היא אותה בריכה שאנחנו צריכים לתת עליה את הדעת. התוצאה הייתה שלמעשה אף אחד לא יישם.

היום התקנה מתייחסת למי שמשרת?

היום התקנה בעצם עושה הבחנה בין אותן בריכות שהן בריכות קטנות, שזה כולל למעשה את כל הבריכות הזמניות, כל הבריכות שהן לא טעונות היתר, כל אותן בריכות שאכן יכולות להוות סיכון ואנחנו לא מתעלמים מזה, אבל אלה לא בריכות שעולם התכנון והבנייה מסדיר אותן.

זאת אומרת שכל השטח הזה נשאר פרוץ.

נכון.

אז לא באמת השגנו את המטרה.

אנחנו בעולם התכנון והבנייה השגנו מטרה מאוד חשובה שמבהירה טוב מאוד מהי אותה בריכה שעליה יש חובת גידור ומכוח התקנה גם עולה שהיא טעונה היתר. ועדות מקומיות שדנות בהיתר כזה ונותנות תעודת גמר לבית שיש בו בריכה, יודעות טוב מאוד לגבי בריכה ואני סבור שגם מרבית הבריכות – אנחנו מדברים כאן על בריכה והגדרנו גם הגדרה של עומק של מעל 60 סנטימטרים בהשוואה לדברים שקורים במקומות אחרים בעולם – וגם התייחסנו לשטח. שוב, הלכנו בשטח לאותן בריכות שבאמת הן בריכות שטעונות היתר, אותן בריכות שהן יותר גדולות ולא הבריכות הזמניות. הגדרנו בריכה של 10 מטרים רבועים. אבל זה ברור שבריכות כאלה, הכללים מאוד ברורים, כולל חובת הגידור כאשר חובת הגידור כאן קבועה בצורה מאוד ברורה, גם גובה הגדר, מה היא צריכה להיות, גדר שהיא גדר לא זמנית אלא קבועה וכולי.

לכן התקנות כן הכניסו כאן שינוי וגם באמת מאפשרות למהנדס הוועדה לגבי דרישות אחרות שיכולות להיות לא רלוונטיות בבריכה פרטית את הגמישות. מה שקורה זה שהפרשנות הייתה שיש כאן דברים שלא קשורים לסירקולציה, לתברואה, לדברים שהם לא רלוונטיים בבריכה פרטית, ואז אמרו שבעצם זה לא חל ולכן כלום לא חל. עשינו את ההבחנה הזאת והיא הבחנה חשובה והתייחסנו אליה וזה נמצא בתוקף.

לעניין יידוע הציבור.

זה מתייחס רק לבריכות חדשות שנבנות או שתהיה אכיפה גם לגבי בריכות שכבר קיימות?

בואי נפריד את סוגיית האכיפה. אכיפה, מינהל התכנון לא עוסק באכיפה ואין לו סמכות אכיפה.

בסדר. הדרישה.

האכיפה היא אכיפה של הוועדה המקומית. הוועדה המקומית יודעת לאכוף כאשר מגישים בקשה להיתר. היא יודעת לאכוף כשמוציאים תעודת גמר לבניין. היא גם יודעת לאכוף בשוטף אבל זאת אכיפה מאוד מאוד לא פשוטה. הרשות המקומית גם יודעת לאכוף כשבנו פרגולה לא מתאימה.

בסדר, אבל הדרישה היא רק לבריכות שנבנות עכשיו או גם לבריכות קיימות?

לא. בכוונה גם הוראת התחילה של התקנות לא דיברה אך ורק על היתר אלא היא דיברה באופן כללי על תחילה. כלומר, גם מי שיש לו בריכה קיימת מחויב בגידור הזה. גם מי שיש לו בריכה, גם אם הוא לא ביקש היתר אבל הבריכה שלו עונה על ההגדרות שקבועות בתקנה, חל עליו מה שקבוע בתקנה. זה משהו שתיאורטית יש אפשרות לאכוף אתו כי זה מישהו שמפר הוראה של דיני תכנון ובנייה אבל סוגיית האכיפה, לא הייתי רוצה להעיד על נושא אכיפה שהוא לא באחריותנו ובסמכותנו אבל אני חושב שזאת אכיפה מאוד בעייתית וצריך לתת על זה את הדעת.

לעניין יידוע הציבור. באופן כללי אנחנו מתקינים תקנות ואנחנו מפרסמים אותן באתר האינטרנט כשהן מותקנות. אני אפנה שוב לקראת חודשי הקיץ ואנחנו נבקש להעלות לאתר האינטרנט שלנו הבהרה.

לא רק לאתר האינטרנט. בוא נודה שהציבור עכשיו לא ייכנס לאתר של מינהל תכנון - גם אני לא נכנסת, אני מודה – לחפש אולי יש תקנה חדשה. זה לא עובד כך. בגלל שאנחנו מדברים כאן על חיים ומוות של ילדים, תכף נגיע לבריכות האחרות כי אני מודה שאני לגמרי לא מסופקת מהמהלך הזה, איך אנחנו מביאים לידיעת הציבור שיש תקנות שמחייבות.

אני אומר לך משהו, למרות שאנחנו בשידור ואולי אני לוקחת כאן סיכון קטן. ברגע שיוצאים עם ידיעה כזו לציבור, גם אלה שלא בדיוק נמצאים בהגדרות האלה אבל יש להם בריכות פרטיות אחרות שכרגע לא נמצאות בחוק, זה מעורר אצלם את כל הנושא ומעלה אותו למודעות. זה מעורר מחשבה. אם הם יודעים שצריך לגדר בריכה כי אנחנו מדברים ממקום של סכנה של טביעה והגעה בלתי מבוקרת של ילדים לתוך מקווה מים, ואנחנו ראינו את זה, וראינו את זה לא יבש אלא ראינו את זה רטוב, תרתי משמע. ילדים שפשוט איבדו את החיים שלהם. שלושה ילדים בחודש האחרון. אתה תהיה חלק ממערך ההסברה הכולל שקיים כאן אבל חייבים לצאת לציבור. בלי שזה יוצא לציבור, זה לא שווה כלום.

אני לא בטוח שזה תפקידנו לצאת בהודעה לציבור מכיוון שאני חושב שהודעה לציבור כאן צריכה לכלול דברים נוספים.

אם כן, איך הציבור ידע שהוא צריך?

אני לא חושב שזה המקום להטיל אחריות על משרדים אחרים אבל לדעתי מאחר שהנושא של טביעות ילדים בבריכת שחייה זאת לא רק סוגיית התכנון והבנייה אלא יש כאן סוגיה שצריך ליידע את הציבור בדברים נוספים. בין היתר צריך ליידע את הציבור שיש גם חובת גידור וצריך ליידע את הציבור שיש גם אמצעים נוספים.

איך הציבור ידע? מה בפרקטיקה?

דיברו כאן משרדים וגופים שיוצאים בקמפיינים כי זה תפקידם, לדאוג לבטיחות ילדים ואותו גוף שמובל על ידי משרד הבריאות ועוסק בבטיחות ובבריאות ילדים. אני סבור שאני כמינהל התכנון אוציא הודעה שאומרת דעו לכם, תיקנו תקנה - - -

למי דיווחתם? לאף אחד. לא דיווחתם לאיזשהו משרד או משהו. זה נשאר אצלכם?

לא. אנחנו הפצנו תקנה לפורומים אליהם אנחנו מפיצים תקנות חדשות, פורומים ששותפים בהתקנה, פורומים של ועדות המשנה, משרדי הממשלה הרלוונטיים אליהם אנחנו מפיצים ומיידעים אותם, מוסדות התכנון שאנחנו שולחים להם הודעה שהתקנות הותקנו. זה לא מגיע כמובן לכולם. אין לי שום בעיה לעשות את הבדיקה ולהפיץ את זה שוב. הפצנו גם דברי הסבר. זאת אומרת, מי שמבחינתנו הוא הלקוח, שאלה מוסדות התכנון ומשרדי הממשלה, קיבל את הנוסח וקיבל את ההודעה על התקנת התקנה וגם על העובדה שהיא חלה על כל הבריכות ולא רק על נושא ההיתרים.

תודה. רציתי לפנות אליכן, גלית וזהבה. בהקשר של התכנית לבטיחות ילדים. אי אפשר להסתפק בתקנות האלה. הן חשובות אבל הן לא מספיקות והן במיוחד לא מספיקות כי אנחנו יודעים שבמרבית הבתים הפרטיים היום יש בריכות מסוגים שונים ומשונים ובגדלים שונים ומגוונים והן מלכודת המוות של הילדים. הן מלכודת המוות של אותם ילדים שנמצאים בחצר הבטוחה שלה הורים שלהם, ההורים יושבים ונהנים מהזמן המשפחתי שלהם, והילד נעלם ברגע לתוך הבריכות האלה. זה בידיים שלנו, לפחות עד שנראה איך אנחנו מסדירים את זה בצורות אחרות, להביא לידיעת הציבור את מה שנכון וכדאי לעשות עם הבריכות האלה. לגדר אותן, לכסות אותן. את הבריכות הגבוהות אולי לא צריך לגדר כי הן גבוהות מדי אבל שלא ישאירו את הסולם באופן קבוע אלא שיורידו אותו. אנחנו חייבים לעשות הכול כדי שהמידע הזה יגיע להורים. הורים בתמימות לא עושים את הדברים האלה. אני בטוחה שאם הם ייחשפו לזה, אולי אנחנו נצליח לעשות כאן משהו.

אגב, זאב, גם כאן אני באמת קוראת לכם להירתם לסיפור הזה כי כמעט בכל בית היום יש בריכה.

אולי בקריית שמונה.

בריכות גומי. אני לא מדברת על הבריכות המקורות.

על הבריכות המתנפחות.

כן אבל אלה מקווי מים מאוד מאוד מסוכנים.

נכון.

אני לא מדברת עכשיו על הבריכות המקורות שבנו אותן.

תני לי לענות לך. זהבה ציינה שהתכנית הלאומית יוצאת בקמפיין קיץ והיא תטפל בשני נושאים, האחד שכבה ברכב, והשני טביעה. חד משמעית.

רציתי להגיב למינהל התכנון. אמנם התכנית הלאומית כוללת רק חמישה משרדים לכאורה. תהליך התכנון כלל גם את מינהל התכנון. ישב אדם מאוד מאוד יקר לליבנו שכבר פרש לפנסיה והיה מוביל בתכנית הלאומית, דוד פילבר. אני מזמינה אותך גם לארגון "בטרם" כמלכ"ר וגם לתכנית הלאומית לבוא ולהעביר אלינו את הנושא להשתתף ביחד אתנו באיזושהי הסברה והעברת המסר להורים. לנו, ארגון "בטרם", יש – עם כל הצניעות – מיליון וחצי חשיפה בחודש בשני עמודי הפייסבוק שלי. רק בפייסבוק שלי אני יכולה לעשות לך יופי של תהודה אם הייתי יודעת על השינוי. כמובן שהייתי מוסיפה את הכללים שאני יודעת לציין. במסגרת התכנית הלאומית אפשר. עצם העבודה שאנחנו רק חמישה משרדים, זה לא אומר שמשרדים נוספים לא יכולים לבוא ולומר שעשינו פעולה ברוכה כזאת, אנחנו לא נשאיר אותה בד' אמותנו אלא בואו נראה איך אנחנו מגיעים לציבור הרחב. זאת המטרה שלנו בתכנית. עם זה פתחתי את היום. באתי ואמרתי, חברים, תעזרו לנו להציל את הילדים. אני אתן לך את מספר הטלפון שלי בסוף הישיבה ואני אשמח לראות איך אתם משתלבים אתנו ולא רק זורקים לנו את התקנות אלא עושים ביחד.

הזדמנות לומר שאמנם כאן אנחנו בתקנות של בריכות פרטיות אבל כל דבר שיוצא והוא בהקשר של בטיחות ילדים, אנחנו נשמח שיבוא לידיעתנו כדי שאנחנו נוכל לפחות להפיץ את זה.

האם מכון התקנים יכול לחייב בכל מכירה של בריכה כזאת לשים איזשהו שלט גדול עם כל האזהרות? זה יכול מאוד לעורר את המודעות.

זה לא מכון התקנים. זה משרד הכלכלה.

יהיה שלט אבל השלט לא יעצור ילד. הילד גם לא יודע לקרוא אותו ובסופו של דבר הילדים האבודים האלה בחצר שמלקטים להם כל מיני דברים מהרצפה, מוצאים את עצמם היכן שלא צריך.

תדעי שבארצות אחרות האתר של החברות האלה שמוכרות את הבריכות מתחיל מכללי זהירות ועם כל האביזרים שהם מוכרים. בארץ אין. תעשי גוגל פשוט, בארץ אין. לא מעניין אף אחד.

אפילו ברמת מודעות זה לא קיים.

נכון.

זאת אומרת, לא רק ברמת הפרקטיקה אלא גם ברמת המודעות.

כן.

התפקיד שלנו כי הקיץ כבר בפתח. אנחנו ננסה לראות איך אנחנו מתארגנים מקצועית לשנים הבאות לקחת את זה ולראות איך אנחנו מציפים את זה עוד ועוד. אנחנו כמובן נשתתף במאמץ.

אגב אכיפה, עיריית ראשון לציון בשנה שעברה צילמה מהאוויר את כל הבריכות בתחום שלה וזימנה את מי שלא עמד בתקנות מ-2008 אליה לבירור. זה משהו שהרשויות יודעות לעשות. הן יודעות לבדוק אם מישהו לא עומד בהיתר.

כן, אבל בשביל בריכות הפלסטיק, לא. זה לא מכסה לי את הכול. כשאני דיברתי על גידור בריכות פרטיות, אני התייחסתי גם לאותן בריכות פלסטיק. אגב, שימו לב, הן התחילו בגיגיות, לפחות כשהילדים שלי היו קטנים זאת הייתה גיגית משולשת בצבע אדום וזה ונחמד, ולאט לאט זה הלך וגדל ושינה את הצורות כך שהיום זה כבר עמוק מאוד ורחב מאוד.

ילד יכול לטבוע בבריכה כזאת.

יש ילדים שטבעו בתוך דלי ששטפו בו את הבית לפני חמש דקות. אין שאלה שצריך להעלות את זה למודעות אבל אנחנו חייבים גם לכסות את הבריכות האלה.

אני אשמח להציג את התחום של הרפואה. אנחנו עושים קורסי משפחה, זה קורס של ארבע שעות שמלמד את ההורה איך לזהות מצב החייאתי, איך לעשות החייאה וכל הדברים שרלוונטיים. ברור לכולנו שאם ילד טובע וזיהו את הטביעה בזמן אפס, ועד שהגיע חובש או פרמדיק או אמבולנס זה לוקח שתיים, שלוש וארבע דקות, אם ההורה יזהה את המצב ההחייאתי ויראה שצריך לעשות החייאה, הוא כנראה יציל את הילד שלו. אולי אפשר דרך "בטרם" לפרסם את זה להורים: כאקט מניעתי תלמדו אם חס וחלילה קורה משהו כך שתדעו גם מה לעשות בדקות הראשונות. ההיסטריה והלחץ וכל מה שקורה, אנשים מאבדים את עצמם שם.

הקורס הוא חינם. גני ילדים, בתי ספר, הורים, מורים, כולם עוברים את הקורס הזה. ארבע שעות ואתם מקבלים כלים לכל דבר שצריך.

הנושא של טביעה, לצערנו הוא לא פשוט. כמו שאמרתי קודם, הוא מזעזע. לקחת ילד שהוציאו אותו מתוך בריכה ולעשות מה שצריך לעשות, לחשוב על הילדים שיש לך בבית, זה שובר את כולנו. אני יכול להגיד לכם שכל המטפלים שטיפלו בתינוקות כאלו, פוסט טראומה כולל אותי שיצא לי לעשות לפני שלוש שנים החייאה על תינוקת שטבעה ואז גיליתי שזאת גם בת של חברה טובה שלי ומאז אני מסתובב עם כל ההזיות האלו. שוב, צריך לזעזע את ההורים. אין מה לעשות. אופניים חשמליים, אם זה לא גורם לזעזוע להורים שמבינים שהם נותנים כלי רצח לילד שלהם, זה לא יעבוד.

אתם מעבירים את הקורסים בפריסה ארצית?

כן. בפריסה ארצית.

תודה רבה. זה חשוב מאוד ואני מקווה שלפחות מי שיושב כאן סביב השולחן כן ידע לקחת ולמנף את הקריאה הזאת. גם הורים יכולים להציע את זה. זאב, יש לכם תפקיד פעיל עד הסוף.

אני לא מתנער. אני רק רוצה לקבל כיסא שם. זה היה בצחוק.

גם מהמקום שלך אתה יכול להשפיע. זה רק עניין גיאוגרפי.

אני יודע. אנחנו משפיעים ואפילו רבות.

השאיפה שלי היא באמת שנצליח כמה שיותר למנוע, עוד לפני שצריך לעשות את פעולות ההחייאה האלה, ואם באמת קרתה תאונה אחרי שמיצינו את כל האפשרויות ובכל זאת זה קרה, שיהיו הכלים. אני חושבת שהשאיפה של מי שיושב סביב השולחן הזה היא קודם כל למנוע.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס לדברים שעלו כאן? פעולות נוספות לבטיחות ילדים בקיץ? דברים שאתם רוצים לחדד?

אני אשמח לשאול שאלה את אראלה. אמרת שהולכים לתכנית לחנך את הילדים בבתי הספר לגבי אופניים חשמליים. מאיזה גיל?

היו המון התלבטויות. התכנית מיועדת לכיתות ט', י' ו-י"א.

מגיל 14-15. אני אומר לך מניסיוני האישי, ילדים שלצערי קבעתי להם מוות, יש גם ילדים צעירים יותר. לדעתי צריך להתחיל את זה הרבה יותר מוקדם.

אתה לא יכול. יש חוק בארץ.

אסור להם לנסוע בכלל.

לא. אני לא אומר להכשיר את השרץ אבל אם תלמד ילד בכיתה ו', ז' ו-ח' מה הם כללי הבטיחות ומה כללי הכביש - - -

אנחנו מלמדים קודם בלי שום קשר.

צריך שהילדים יחנכו את ההורים, שהילד יגיד שהוא לא רוצה אופניים חשמליים עד גיל 16.

אנחנו צריכים לשאול את עצמנו גם כהורים וגם כאנשי מקצוע, אם אנחנו נראה ילד בן 12 ברכב, אנחנו נקבל את זה בשוויון נפש ונגיד שזאת אחריות הורית? התשובה היא לא. גם ההורים לא יקבלו את זה שילד בן 12 נוסע ברכב. אין שום סיבה שנקבל את זה לגבי אופניים חשמליים. גם לנהוג בטרקטור מותר מגיל 16 ואף אחד לא יאשר לפני כן. אין שום סיבה שכאשר מדובר באופניים חשמליים, אנחנו נקל ראש. עצם ההתייחסות שלנו בצורה כזו, עצם זה שאנחנו כאילו אומרים שאנחנו מקבלים את הדין שאתם נוסעים, אז לפחות תיסעו בזהירות – אנחנו בעצם פוגעים בילדים ואנחנו מעבירים מסר כפול שזה אסור אבל אפשר. אני חושבת שאם נעבוד גם על המסרים שאנחנו מעבירים לילדים שלנו כמבוגרים, אנחנו נצליח.

אני מסכמת את הדיון אלא אם כן מישהו רוצה להוסיף.

רציתי רק לשאול את נציג איחוד הצלה. אני יודעת שיש לכם בהתנדבות קורסי הגשת עזרה ראשונה. אתה דיברת קודם על קורס משפחה בטוחה. האם זה גם בהתנדבות?

כן. הוא אמר שזה בחינם.

אולי אפשר לקחת ולקדם את זה.

זה מה שאמרתי לזאב, רגע לפני שהוא רצה לבוא ולשבת במקומי.

לא במקום. לידך. אני לא מתיימר להחליף אותך.

לצדי, תמיד.

ברשותכם, אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כל, אני באמת רוצה להודות גם לכל הנוכחים וגם לכל משרדי הממשלה שנוטלים חלק בקידום התכנית הלאומית, במיוחד למשרד הבריאות שמקדם את זה יחד עם "בטרם".

השלטון המקומי רוצה להוסיף משהו?

כן. הייתי שמחה אם "בטרם" יהיו מוכנים להרים את הכפפה ולעשות איזשהו מכתב כולל כזה לרשויות המקומיות כי עלו כאן כמה היבטים של בטיחות, של הצללה, של אופניים. אולי לרכז איזשהו מכתב כולל לראש הרשות ולמנכ"ל ולהעביר את זה לאגפים השונים כדי שישימו לב לכל הפרמטרים האלה וננסה כמה שאפשר לעגן במטריה כזאת את כלל הנושאים שחשוב שהרשות המקומית לא תפסח עליהם.

מצוין. תודה רבה. זה בדיוק במקום כי התכוונתי בהמלצות לפנות אליכם שאתם תפנו לראשו הרשויות ולפנות ל"בטרם" שיעבירו אליכם. באמת אולי נכון שאנחנו נעשה את זה ביחד. אני מקבלת לגמרי.

הנה, גלית נכנסה. עלתה כאן הצעה והיא חלק מהסיכום שאתם תאגמו את כל מה שעלה כאן מבחינת בטיחות, תוציאו מכתב לשלטון המקומי והוא יפיץ את זה לראשי הרשויות. כך בעצם נגייס את כולם.

הוועדה תפנה למרכזי הקניות, כמו שעשינו בשנים קודמות, בבקשה לשילוט למניעת שכחת ילדים ברכב. יש מתחמים שכן אימצו את זה ועשו וזה מאוד מאוד חשוב. גם זה חלק מתהליך ההסברה.

אני כן רוצה לחדד שוב את הנושא של טביעות. במקום שאנחנו לא הצלחנו לסגור את כל הקצוות עד הסוף באמצעות התקנות – גלית וזהבה – אנחנו נעשה את זה כחלק מהקמפיין. אנחנו יודעים שזאת אחת החולות הרעות במיוחד בקיץ.

אנחנו נתכנס בזמן הקרוב כדי לראות את העמידה של כל אחד מהמשרדים בתכנית הלאומית לבטיחות ילדים.

ב-26 ביוני.

אני רוצה להאמין שזה ביחד יקשור לנו את כל הקצוות ונעשה כל מה שאפשר כדי למנוע את האסונות הבאים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:56.