ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-13OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 1015

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ח' באייר התשע"ח (23 באפריל 2018), שעה 11:35

אישור מסגרת ערבות מדינה לקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים.

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי לוי

רחל עזריה

עודד פורר

מוסי רז

עמית מרזאי - רכז ערבויות מדינה, משרד האוצר

נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

יעקב גבאי - מנכ"ל דיסקרט, התאחדות התעשיינים בישראל

גלי כספרי - כלכלנית, איגוד הבנקים בישראל

שמואל חרסט - לה"ב

שלומית ארליך

טמיר כהן

אתי בן-שמחון

אישור מסגרת ערבות מדינה לקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ועדת הכספים. הנושא: אישור מסגרת ערבות מדינה לקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים.

בבקשה, מי מציג את אישור מסגרת ערבות מדינה?

אני רכז ערבויות מדינה, באגף החשב הכללי. אנחנו פנינו לוועדה, ואנחנו פה היום מכוח סעיף 2 לחוק ערבות מטעם המדינה במטרה לבקש את אישור הוועדה להגדלת הפעילות בקרן לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה. יש לנו בקשה להגדלת הפעילות ל-560 מיליון שקלים נוספים.

הקרן, אני מניח, היא הקרן שאתם מכירים כי אנחנו נפגשים לפחות אחת לשנתיים.

כמה יש לכם בקרן בסך הכול הכללי כי יש לכם ערבות, הרי יש מגבלה של ערבות.

אני אציג. הקרן עובדת למעלה מעשור, האמת, אולי אפילו משני עשורים במתכונות שונות. המתכונת האחרונה משנת 2016, מרץ 2016. הקרן האחרונה שעבדה בין 2012 ל-2016, העמידה כ-9 מיליארד שקלים אשראי לעסקים קטנים.

לא קרן מעמידה אשראי, נכון? הבנק מעמיד אשראי.

הקרן נותנת ערבות. אתה לא צריך כל כך הרבה להסביר, בגלל שאתם באים עם כל כך הרבה ערבות, אנחנו כבר מכירים את זה בעל פה.

המנגנון הוא כזה שבו הבנקים באמת מעמידים את האשראי מכספי הבנק. אנחנו ערבים לבנקים על הפסדי האשראי כאחוז מהתיק, כאחוז מהלוואה בודדת. פרסמנו ב-1 למרץ 2016 - - - ארבע שותפויות. זו הפעם הראשונה שבעצם אנחנו משלבים כוחות, והבאנו גם את הגופים המוסדיים וגם את הבנקים יחד לשולחן הזה של ועדת האשראי לאישור ההלוואות. אחת המטרות הייתה באמת להגדיל את התחרות באותו שוק.

מה זה ועדת אשראי?

ועדת אשראי בבנקים. אחת המטרות הייתה באמת להגדיל את התחרות סביב האשראי לעסקים קטנים ובינוניים. אנחנו יודעים שהם מנוע צמיחה מרכזי במשק.

כשאני מגיש בקשה, אני בעצם מגיש אותה לקרן, לא לבנק, והקרן בוחנת אותה.

מוגשת בקשה דרך שני גופים מתאמים שמבצעים חיתום ראשוני על ההלוואות, לאחר מכן, הם מעבירים את הבקשות לארבעת הבנקים, או לארבע השותפויות שזכו במכרז.

צודק חבר הכנסת פורר שמגישים את הבקשה אליכם.

אליכם כשהם בודקים. יכול להיות שאני לא עובר בכלל את המשוכה הזו. ברגע שעברתי את המשוכה הזו, הבנק יכול לתת לי אשראי בערבות המדינה.

בהינתן שעברת את המשוכה השנייה גם של הבנק. הבנק מעביר את הבקשה חיתום אשראי נוסף, כך הבנק עובד. הכסף, כסף בנקאי, זה לא הכסף שלנו, אנחנו רק ערבים לבנק.

הרי מה ההיגיון. אני אומר לך במקרה, יש קרן לא בהיקפים האלה, למשרד הקליטה, אני לא יודע אם אתם יודעים יש קרן לעסקים קטנים של עולים שנותנת - - -

קליטת עלייה.

ללא ערבים, ללא ביטחונות, מהסיבה הפשוטה שהיא אומרת – הרי אין שום סיכוי שבתנאים הקיימים של העולה שאין לו ערבים, אין לו ביטחונות, אף אחד לא מכיר אותו, הגיע הרי לפני חצי שנה לארץ – מי תמך בו? ולכן, באה הקרן ואומרת, אנחנו נותנים את הערבות הזו כדי להתגבר על תנאים שבבנק לא היו נותנים לו את האשראי. אם הוא היה מגיע לבנק והיו דוחפים אותו עוד פעם לפי הפרמטרים של הבנק, ברור שהוא לא יקבל אשראי, יקבל את האשראי בגלל הערבות.

זה לא נכון, אני מתנצל. אני לא חושב שזה מדויק גם לגבי הקרן של משרד הקליטה, אבל זה לא העניין. זה לא נכון, כי בסופו של יום אנחנו מעמידים אשראי מעבר לאשראי הבנקאי, ואנחנו יודעים לומר את זה גם על סמך הכסף שאנחנו משלמים, הדיפולטים. אשראי בהגדרה הוא כסף שאתה צופה שיחזור.

כשאתה עושה בדיקה, אתה בודק שיש התכנות שהכסף הזה יחזור.

אני מסביר.

הסוגיה כאן היא האם הכסף הוא כסף תוספתי על הכסף הבנקאי הרגיל, או הכסף שמעמידה מערכת הפיננסית כן או לא - אנחנו אומרים שכן, כי אנחנו משלמים היום על שיעורי דיפולט – בעצם שיעורי הדיפולט שלנו הרבה יותר גבוהים משיעורי הדיפולט במערכת הבנקאית, וזה אומר שאנחנו פונים לפלח שוק מסוכן בהכרח. זה אומר שגם בהינתן אותה מסננת ראשונה ושנייה, עדיין נכנסים עסקים שלא נכנסים לקרן אילולא המנגנון של ערבות המדינה ובטוחה נוספת שהעסקים מתקשים להעמיד בעצמם.

יכול להיות שהבנקים קבעו לעצמם תחומים מסוימים שבהם הם לא יעניקו אשראי?

לא. אין הדרה סקטוריאלית בקרן. יש ארבע שותפויות, כל אחד מהם בהתאם למתודולוגיה הבנקאית שלו, או נקרא לזה בהתאם לעקרונות העבודה שאותו בנק מעמיד את האשראי. אנחנו יודעים להגיד שכולם נכנסים, כולל אגב, ענף המסעדנות שדיברנו עליו קודם.

אני רוצה בהקשר הזה להגיד, חבר הכנסת גפני, וזה מאוד חשוב לשמוע.

אליי הגיעו פניות, ולא פניות מעטות. לבעלי העסקים שעוברים את החיתום הראשוני, מגישים אליהם, ומגיעים אחר כך לבנק, הבנק אומר סליחה, עם הענף הזה אני לא מתעסק. עכשיו ממה נפשך? הרי כל המטרה שאנחנו באים נותנים את ערבות המדינה היא בשביל הבנק, הסיכון לא עליך, הסיכון הוא על המדינה כי אנחנו רוצים להצמיח את העסקים הקטנים והבינוניים האלה. בדקנו אותם, עשינו איזשהו חיתום, אנחנו גם לוקחים את הערבות. המדינה לוקחת את הערבות, שאם חס וחלילה קורה משהו - - -

מה פירוש הם לא עוסקים בענף הזה?

זה מה שהם אומרים.

הרי יש ערבות מדינה.

זו בדיוק השאלה.

כמו שאמרתי קודם, אין הדרה סקטוריאלית בקרן. מעבר לזה, במקומות שבהם בנק מסוים בוחר לא להעמיד את האשראי, מסיבותיו הוא, אני לא יודע אם מסיבה סקטוריאלית או אחרת, יכול העסק בהתאם לתנאי ההסכם לפנות לבנק אחר ולהעביר את בקשתו לקבל אשראי מבנק אחר. מה שיפה בקרן, בגלל הבטוחה של ערבות המדינה, היא הגמישות המימונית שהיא מאפשרת לעסק הקטן. אין קבילה לבנק ספציפי במסגרת - - - השוטף שהוא מעמיד לבנק מסוים.

מה קורה אם אף בנק לא נותן?

אם אף בנק לא נותן, העסק לא יקבל אשראי. יש עסקים שנדחים.

אני בעלים של חברה שנקראת "דיסקרט", חברה לאופנה הקיימת 32 שנה. יש לנו 60 חנויות ברחבי הארץ. לאחרונה, הקמנו מפעל בעזה – זה היה ב"ידיעות אחרונות" בשבת, מי שראה. הקמנו מפעל בעזה, התחלנו לעבוד מול עזה, ולצורך כך, התבקשנו להגדיל את כמות המועסקים. הגשתי תכנית עסקית להגדלה, לקניית ציוד, רכישת ציוד שחלק גדול ממנו אני מביא מכספי הפרטי. הגשנו לקרן, עברנו את כל התהליך, ארוך, שילמנו כסף. חברת ויזה בדקה, מצאה אותנו ראויים, קיבלנו המלצה חיובית ביותר. גם המגעים הראשונים מבנק לאומי מצאו שהחברה ראויה. חברה רווחית לאורך כל השנים, ואז, אפילו לא קיבלתי נימוק לתשובה שלילית מבנק לאומי בוועדת אשראי.

הלכת לבנק אחר?

ניסיתי קודם כל דרך בנק לאומי, דחו את הבקשה.

מה היה הנימוק?

דרך התאחדות התעשיינים. הם לא נתנו נימוק, הם לא מנמקים, זה חלק מהקריטריונים שלהם.

הלכת לבנק אחר, יש בנקים אחרים.

לפני זה, פניתי לדוד ברודט, דרך התאחדות התעשיינים. מאז שמעתי – לענף האופנה אנחנו לא נותנים אשראי. ענף בסיכון לא נותנים. פנינו לבנק הפועלים, קיבלנו את אותה תשובה רק על הסף, מראש, אמרו אופנה לא, תודה, לא מעוניינים לתת לאופנה. אני לא מבין את הרעיון. אנחנו זקוקים לציוד הזה כדי להגדיל יצור בארץ. אני מביא מכספי, אני מביא חלק גדול. זו מכונה שעולה מיליון יורו, חצי מיליון יורו אני מביא מכספי. בקריטריון של הקרן, הם לא נותנים את כל הכסף, הרי חלק אנחנו צריכים גם שם להפקיד. אף אחד לא דיבר אתנו, לא נימקו, לא הסבירו, לא בנק לאומי ולא בנק הפועלים. קיבלתי תשובה ברורה, אל תיגש בכלל, אופנה לא נותנים אשראי.

מה אתה מציע לעשות?

אני כמובן שומע את העניין פעם ראשונה. מעבר לזה, בנק פועלים לא נמצא בקרן. פנית לבנק הפועלים זה סיפור אחר. בנק פועלים לא זכה במכרז, מעבר לזה, נשמע שלא ניצלת את האפשרות הנוספת שלך לעבור לבנק אחר בשביל למצות את האפשרות לקבלת אשראי בו פעם אחת.

הבנקים הזוכים, נאמר לי על ידי כולם, כאילו הם מתואמים ביניהם. הם יודעים משהו שאני אולי לא יודע - לאופנה לא נותנים אשראי.

אמרו את זה גם הבנקים האחרים, נשאר ארבעה בנקים.

גם בנק מרכנתיל אמר את זה. גם אוצר החייל אמר את זה.

פנית אליהם?

פניתי. הקרן לא מאפשרת לפנות ליותר מדיי בנקים – בנק אחד ולאחר מכן לעוד בנק, אז חסמו אותנו בעצם. מה שקרה כרגע, נתקעתי עם זה שנתתי דיפוזיט על המכונה – נשארתי באוויר.

אנחנו נצטרך להחליט.

אני רק חייב לומר, פניות כאלה, הן פניות שהן אמירות שהן לגיטימיות וראוי לבדוק את הדברים שעסקים טוענים. אם תרצה לפנות אלינו אתה מוזמן.

אני מבקש שהוא יעביר אליך את הפנייה שלו, אני מבקש שתבדוק את זה. אם המצב הוא כזה שבו אנחנו לא יכולים לעזור למקומות שבהם הבנקים מחליטים שזה מקום בסיכון, ולכן, בעצם כל הנושא של האשראי הופך להיות מיותר, מכיוון שלמי אתה רוצה לעזור? אתה רוצה לעזור לכאלה שהבנקים אומרים אנחנו מעוניינים לתת לו הלוואה ושאנחנו יודעים שהכול בסדר.

מה נותנים לחתול לשמור על השמנת – ככה זה כאילו?

הרי המדינה נותנת אשראי. ואז המציאות - - -

השומר בשער הוא - - -

הסיפור הזה יותר חמור. מכיוון שבא הבנק שזכה במכרז והוא אומר, אני לא נותן לו הלוואה, מכיוון שהוא יש לו אופנה, ואופנה זה דבר בסיכון. עכשיו נניח שזה דבר בסיכון – אז מה? הרי בשביל זה יש את קרן האשראי. המדינה אומרת לבנק, אם הוא לא יוכל לשלם לך בגלל שהוא ייפול או לא חשוב מה, אנחנו משלמים את זה.

- - - שיהיו מקומות עבודה.

זאת הבקשה. אני מבקש ככה, אני מבקש שהוא יעביר אליך את הפנייה. אני מבקש ממך שתבדוק את זה, ואני מבקש שתיתן לנו תשובה, בגלל שאם התברר שדווקא אלה שזקוקים לאשראי, אינם יכולים לקבל את זה מפני שהבנקים אומרים שיש סיכון, השאלה אם כדאי לעשות את זה.

אז מה הועילו חכמים בתקנתם.

אני מבקש יותר מזה, אדוני. לקבל פילוח לא ספציפי, פרסונלי, אלא לפי ענפים על עסקים שקיבלו אשראי, כמה הגישו מכל תחום – מי שכבר קיבל, מה שנקרא עבר וקיבל, הכול בסדר. כמה עברו את המשוכה של החיתום שלכם, לא עברו את המשוכה של הבנקים ובפילוח לפי עסקים. זאת אומרת, אם אני אראה שמתוך 100 עסקים שלא עברו, 30% הם מסעדות, 30% הם אופנה והשאר זה כל מיני, אז ברור לחלוטין שיש פה אמירה.

תוכל להביא את זה?

כמובן בשמחה. חברים, אני חייב לציין שני דברים.

מה אתה שמח כל כך על מה שהוא ביקש?

כי זה לא מטריד אותי. המידע הוא מידע פומבי, נשמח להעביר אותו.

שני דברים. יש פה מקרה שראוי שנתייחס אליו. אני חושב שלא צריך לעשות כאלה דברים בצורה גסה, וצריך להסתכל רגע על הקרן. יש פה קרן שמעמידה אשראי - - -

שנייה. חבל להאריך בעניין הזה. אנחנו מאוד מעריכים את הקרן. אנחנו תמיד כאשר באתם עם בקשות אישרנו אותן אם זה עמד בתנאים שבהם החוק מאפשר לתת את האשראי. עולה פה נושא שהעלה אותו חבר הכנסת פורר, וזה מטיל איזה אור שאנחנו מקווים שהוא לא נכון, אבל אם הוא נכון, צריך לטפל בו.

לכן אנחנו מבקשים ממך שתבדוק את הבקשה הזאת לראות מה עניינה, ולהגיד לנו בנתונים כמה מבין אלה שעברו את החיתום אצלכם לא קיבלו בסופו של דבר את ההלוואה בבנק, ומה החלוקה לפי ענפים. אז פתאום יכול להתברר לנו, יכול, אולי לא, האופנה לא מקבלים הלוואות בבנק, נצטרך להתמודד עם זה. אני חושב שזה גם חשוב לכם שלא תעשו מצוות אנשים מלומדה. זה הקרן, זה אשראי, זו הבקשה, יש את הבנק, ואני, מעבר לזה לא מעניין אותי. לא צריך את תסמונת הראש הקטן. צריך להתמודד עם הבעיה. אנחנו רוצים שהאנשים יהיה להם את הקרן לעסקים קטנים, שיהיה להם את קרן האשראי שהם יוכלו להעסיק עובדים ולעבוד.

גם לבדוק מול הבנקים את התשובה שהאדון קיבל.

אמרתי שני דברים. האחד – ספציפית לגבי המקרה הזה, כמובן שצריך לבדוק את זה מול הבנקים. שנית, את מה שביקשת, את הנושא הכללי לראות האם יש פה איזה כשל שאנחנו לא מודעים לו, או שגם אתם לא מודעים לו שיש איזה ענף או ענפים שהם אפילו שוברים את החיתום אצלכם, הם לא מקבלים את ההלוואה.

אבל בואו נחדד את העניין, ואנחנו כמובן נתייחס לדברים. אנחנו מכירים את הסוגיות והן חוזרות מדי פעם לשולחננו וזה נכון. הקרן צריך להסתכל עליה לא מהפרט אל הכלל, אלא מהכלל אל הפרט, ולהבין שזאת קרן הלוואות ולא קרן מענקים. הערבות היא לא ערבות מאה אחוז, היא ערבות על 70% מההלוואה, כך מגדיר החוק, אגב, לא נותנים ערבות מלאה על הסכום בגלל עניין התמריצים. דבר שלישי - אשראי צריך להחזיר. מתוך כל העולם הזה אני מבקש לקחת את הדברים בקונספט הנכון.

כמה סך הכול הכללי יש, בחוק יש מגבלה.

אנחנו מבקשים 560 מיליון שקלים.

את זה אני ראיתי. אבל כמה יש אשראי בסך הכול הכללי מתקציב המדינה?

אנחנו לא חורגים ממגבלת החוק.

כמה אשראי יש בסך הכול הכללי?

כרגע עם המסגרת שאני מקווה שנגיע אליכם השנה עם התכניות החדשות יהיה למעלה מ-20 מיליארד שקלים.

כמה אפשר מבחינת החוק?

עד 10% ללא תקציב פיתוח.

כמה כסף זה?

באזור ה-30 מיליארד שקלים. זאת אומרת, אנחנו עדיין נמצאים בתוך המסגרת.

זאת אומרת, אתם לא הגעתם למימוש מלא של כל הכסף שהוצע לכם ב-2015.

הניהול של הערבויות נעשה בצורה אחראית. יש לנו מנגנונים שהם לא מתכלים. כך קרן ערבויות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה, יש לנו פה היקף של כמעט 20 מיליארד שקלים אשראי, שזה בערך כמעט 2 מיליארד שקלים ערבות. יש לנו מנגנונים שהם מתחדשים ומתארכים בעולמות של סחר חוץ. יש לנו עולמות מחיר למשתכן שמתווספים כרגע, אז נכון להסתכל בראייה ארוכת טווח עם צפי.

כנראה שאני לא כזה חכם. אני לא יודע, אם נתנו מסגרת לקרן הלוואות לעסקים קטנים לערבות מדינה בשנה ל-600 מיליון שקל, ומנצלים רק 440, זה מה שמופיע פה. זאת אומרת ש-160 מיליון לא נוצלו.

זה לא הגיוני.

אנחנו מבקשים את ה-160 מיליון לנצל כבר כעת, כי יש בנק אחד שיוצא מהמשחק כבר חודש, לצערי, אנחנו מבקשים לאשר.

אני מאוד מכבד אותך. בוא לא נעשה סיבוב. בוא נסתכל למציאות – אני לא בא לתקוף אותך. ברמה האישית אני לא חושב שיש לך איזשהו רצון לא לתת את הערבות, אבל אנחנו רוצים לדעת את המצב האמתי. אם 160 מיליון שקל, לפחות בנתונים שאתם שמתם לגבי 2015, 2016, אני לא רואה פה את הנתון. 160 מיליון שקל לא נוצלו. נוצלו או לא נוצלו, אם זה נוצל למשהו אחר אז זה לא נוצל. כשהכנסת הצביעה על 600 מיליון שקל ערבות לעסקים קטנים ובינוניים, היא רוצה לדעת האם נוצלו 600 מיליון שקל ערבות לעסקים קטנים ובינוניים מתוך הסכום הזה.

למה זה לא נוצל?

קצב הניצול הוא בהתאם להיקף הבקשות שמגיע מהציבור, ולהעמדות שהועמדו על ידי הבנקים.

שום בקשות יותר מ-440 מיליון.

תשמע, לא יכול להיות שמצד אחד אנחנו, ואני חושבת שכל היושבים פה, אנחנו שותף בעניין הזה, שומעים את הקושי של העסקים מהבוקר עד הערב. באמת, יש קושי מאוד גדול. אחד הדרכים שהמדינה באה לקראת, היא אומרת, אני שמה פה הרבה מאוד כסף. הכסף הזה היה צריך להיות לא רק מנוצל, אלא להישתות כאילו בקשית, והייתם צריכים לבוא ולבקש עוד כסף.

אבל הוא בא לבקש היום עוד כסף.

אבל אתה לא מנצל אותו עד תום.

אני לא מנצל את האשראי, העסקים מנצלים את האשראי.

הוא לא שולט במי בא לבקש ומי לא בא לבקש.

רגע, אני לא מבין. ביקשו 440, קיבלו 440.

לא, ביקשו יותר.

יכול להיות שלא עמדו בקריטריונים.

אתם מערבבים הרבה נושאים בתוך שאלה אחת. 440 מיליון שקלים מוקצים לבנקים. 440 מיליון שקלים מוכפלים בהתאם לתנאי ההסכם. הבנק מקבל מכסה, קוראים לזה מנות, כל בנק מקבל מנה בהתאם למקום זכייתו במכרז. בנק שניצל את המנה, כלומר, עסקים שפנו אליו, ביקשו את האשראי והאשראי הועמד, פונה אלינו חזרה ואומר, האשראי צפוי להסתיים, אנא אשרו לנו אשראי נוסף. במסגרת ההסכם, יש לנו את הסמכות לעשות זאת, אלא שבשביל לעשות זאת, אנחנו צריכים לפנות אליכם. מה שאנחנו עושים – בעצם זה מה שעשינו גם ב-2015, ביקשנו את מנת הערבות הראשונה – 600 מיליון שקלים, לא נוצלה במלואה.

למה לא נוצל?

כי זה השוק. אנחנו מעדיפים לבקש יותר ולא להיתקע.

תקשיב למה שמדברים אליך. ביקשת 600 מיליון שקלים – אישרנו. אתה אומר ש-160 מיליון מתוך ה-600 מיליון שקלים לא נוצל – למה?

האמת היא שהיה פה הפרש של חודש, יכול להיות שהיינו יכולים לקזז עוד 60 מיליון שקל מהכסף. אבל למה זה לא נוצל? כי קצב העמדת ההלוואות בבנקים בתוך השנתיים האלה ניצל 440 מיליון שקלים ולא 600 מיליון שקלים.

אבל מה הצפי שלך, מה היה אמור לקרות? אתה מרוצה מהקצב?

אני חושב שכן. כי בסופו של יום כשאנחנו מסתכלים על השנים האחרונות יש לנו קצב של מיליארד וחצי, שני מיליארד שקלים כל שנה לעסקים קטנים ובינוניים, זה ה"סטדי סטייט" שאנחנו נמצאים בו.

ה-160 מיליון לא נוצלו בגלל שזה בתהליך בבנקים.

אנחנו מעמידים את הכסף בהתאם לדרישת השוק. ברגע שהשוק מנצל את המנה הראשונה, אנחנו מורידים את המנה השנייה, לא עלתה דרישה נוספת.

יש פה כמה אפשרויות. או שלא הגישו מספיק, ואז צריך לבדוק למה לא הגישו, או שהרבה הגישו וסורבו – צריך לבדוק את עניין הזה. אתה מתפקידך זה לבדוק את הנקודה הזאת, ולהגיד, חבר'ה, יש פה בעיה, או שאני לא משווק מספיק לעסקים והעסקים לא מכירים את הקרנות האלה, או שאני לא נגיש מספיק לעסקים, והעסקים לא מגישים אליי מספיק בקשות, או שהבנקים חוסמים עסקים בתחומים מסוימים, אלה האפשרויות פה בסוף הסיפור הזה.

זה לא יכול להיות כשיש שרות שהציבור לפחות ברמה העקרונית מתלונן עליו, והמדינה מספקת את השרות, והשרות אם הוא היה מנוצל במלואו הם היו אומרים, אין לנו עוד כסף, זה עניין אחד, אבל כשהשרות לא מנוצל במלואו, אז יש פה איזשהו כשל בדרך – או שאנשים לא יודעים שיש את השרות הזה, לא מגישים בקשות, או שמישהו מקשה עליהם בקבלת הבקשה.

אתן לך דוגמה. ברשות מקומית מסוימת במוקד הפניות, מוקד 106 אפס פניות. אז אתה יכול לחשוב שהרשות - - - אבל אתה יודע למה יש לה אפס פניות? כי התושבים אמרו, זה לא משנה, פונה, לא פונה, אף אחד לא מטפל בזה - הפסיקו לפנות, וזה סיפור אמתי. וכשהרשות עובדת, יש לה הרבה מאוד פניות, היא גם סוגרת הרבה פניות, זה בדיוק ההבדל.

זה לא המקרה.

אני אומר בדיוק את הדבר ההפוך, אני אומר בדיוק את מה שאתם אומרים.

אם הייתי מביא לפה ניצול תקציבי של תקציב המדינה שני שליש, אתם הייתם חותכים את משרד האוצר ואת משרדי הממשלה ובצדק.

חבר'ה, זה הסכם, זה תרבות, זה לא תקציב.

לא מדובר בכסף מדינה, זה אשראי שהבנקים מעמידים. אני לא מבין מה, אתם לא רוצים להצביע? תצביע ותעשה רביזיה.

אני חושב שאין בעיה, אבל אני אשמח גם להסביר אחר כך אם צריך.

אם אתה חושב שאין בעיה, אז אנחנו בבעיה אני אומר לך. פה מתחילה הבעיה, אתה כנראה לא שומע ולא מכיר את הבעיות שלנו.

זה לא נכון, אנחנו מכירים את העסקים טוב.

אני נציג "להב". חלק מהסיבות שלא פונים לבקש את הכסף הזה, זו הביורוקרטיה, זה תשלום ליועצים, זה מילוי טפסים, זה בניית תכנית כלכלית, תכנית עסקית. קודם כל דמי פתיחת טופס 2,000 שקלים, ואם תקבל את הכסף הם לוקחים 15 אלף שקל. הבנק משאיר אצלו מתוך חצי מיליון 150 אלף שקל. בקיצור, אתה נכנס לכזה בלגאן שאתה מוותר מראש. אולי חלק מהפתרון זה הלוואות קטנות לעסקים קטנים בסדר גודל של 50 אלף שקל, בלי יועצים, בלי תכניות ארוכות טווח ובלי כל הסיפורים האלה. דף אחד פשוט שאני בעל עסק כזה וכזה, אני מבקש הלוואה של 50 אלף שקל, זה הכול – אז ירוצו וייקחו את הכסף הזה, אבל ללכת ולקחת יועצים, ולמלא טפסים, וועדות, ויש ועדה של הבנק, והבנק מעביר את זה לוועדה של משרד האוצר – הפרוצדורה הזאת גורמת מראש לוותר על זה.

מה אתה אומר?

שהוא לא מדייק, לצערי. אין לו ועדה במשרד האוצר, פעם אחת. פעם שנייה, אנחנו לא מעסיקים יועצים. העסקים מתנהלים - - -

לא אתם מעסיקים.

אי אפשר להטיל את הפרוצדורה על מי שלא מייצר אותם.

אתה מייצר פרוצדורה כשבעל חנות מכולת רוצה לבקש הלוואה, הוא לא יכול לבד כי אין לו את היכולות בכלל לעמוד בתוך סבך הביורוקרטיה, הוא חייב לקחת חברה. החברה לוקחת לו בין 5,000 ל-15,000 שקלים.

בהקשר הזה יש מערך - - -

תגיד לי, אתה באת לפה רק להגיד, או גם לשמוע? בגלל שיש טענות נגדכם, עם כל הכבוד. אתה תקשיב מה שמדברים אתך.

אני מבקש מחברי הוועדה לאשר את הערבות. אנחנו צריכים לאשר את הערבות, בגלל שאנחנו צריכים לאפשר את ההלוואות האלה.

אני מבקש שלושה דברים מכם. הדבר האחד – הנושא הזה שדיברנו קודם לגבי האופנה. הדבר השני - לדעת מה כאלה שעברו את החיתום אצלכם, ובסופו של דבר לא קיבלו את ההלוואה בבנק, ולפי איזו חלוקה זה קרה.

דבר שלישי – אני מבקש שתיקחו את זה ברצינות, בגלל שאז זה מעלה ספקות לגבי ההמשך. אני מבקש לדעת האם יש אפשרות, לא שאתם תחזיקו יועצים, אתם לא מחזיקים יועצים, אתם מחזיקים פקידים שמשלמים משכורת. אלה שצריכים את ההלוואה, שיש להם בעיה עם אשראי, יש כאלה שלא רוצים לבקש בגלל שזה עולה כסף – הוא צריך להחזיק יועץ, הוא צריך למלא טפסים, ביורוקרטיה, סיפור שלם. האם יש אפשרות להוריד את הביורוקרטיה הזאת, לאפשר לקחת הלוואות או אשראי מהסוג הזה שאתם נותנים להלוואות שהסכומים הם יותר קטנים, אבל הוא ממלא טופס וזה נגמר כמו שהוא אמר. האם אתם יכולים לעשות את זה? אני רוצה גם על זה תשובה.

זה עלה על סדר היום, זו מציאות שמתברר בדרך אגב שזו בעיה. העובדה היא כמו שאמרה רחל עזריה, שיש שיטפון של בקשות מעסקים קטנים ובינוניים, או בכלל מהעניין הזה של עסקים שנמצאים במצוקה וצריך את האשראי הזה, בסוף מתברר שאישרנו 600 מיליון, ורק 440 מיליון נוצל. זה נראה לנו מוזר. יכול להיות שאתה צודק. יכול להיות שזה לוקח זמן. אבל אומר לך נציג "להב", הוא אומר לך, יש בעיה של כאלה שלא מגישים בקשות, מפני שהביורוקרטיה היא גדולה וקשה ועולה הרבה כסף. אני מבקש תשובות על שלושת הדברים האלה.

אני מאשר עכשיו, אבל אני מבקש בתוך חודש תשובה. שתהיה תשובה, בגלל שאנחנו שמנו עין על העניין הזה של הביורוקרטיה פה שהיא באמת יכולה להיות בעייתית.

אישור מסגרת ערבות מדינה לקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, כפוף למה שאמרתי, שלושת הדברים שצריך להביא לנו בתוך חודש.

מי בעד אישור מסגרת הערבות ירים את ידו?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

אישור מסגרת ערבות מדינה לקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים נתקבלה.

הערבות אושרה. אנחנו נרצה תשובות.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05.