ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-06-06OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 736

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, י"ז באייר התשע"ח (02 במאי 2018), שעה 9:40

צו התקשורת (בזק ושידורים) (שינוי התוספת לחוק), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

היועצת המשפטית, משרד התקשורת - דנה נויפלד

סמנכ"ל פיקוח, משרד התקשורת - איתן כסיף

עו"ד במחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - אוסנת חיטרון

סמנכ"ל, המועצה לצרכנות, ארגוני צרכנים - עו"ד ערן וולף

מחלקה משפטית, המועצה לצרכנות, ארגוני צרכנים - אביטל פריזמנט

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: סלקום , פרטנר) - עידית שבתאי סידיס

שדלן/ית - טל נחום

אתי בנדלר

דקלה טקו

תמר פוליבוי

צו התקשורת (בזק ושידורים) (שינוי התוספת לחוק), התשע"ו-2016

בוקר טוב לכם, היום יום רביעי, רשמת, דובר, חברי חבר הכנסת חאג' יחיא, היועצת והחברים המכובדים בוקר טוב לכם. כמדי יום, אנחנו פותחים בשיר. אני כל כך שמח שזה הפך להיות מנהג כאן בוועדה. רוצים שנעשה על זה כתבה.

יש תמה מאחורי השירים?

אני לפחות קובע את זה על פי כמה אמות מידה, למשל ביום פתיחת המושב, הקראתי שיר שהתייחס לאסון הגדול. זה לפעמים יום כמו האחד במאי, אתמול, שהקראנו שיר שהתכתב עם עובדים ועבודה. אני פניתי להמון משוררים צעירים, לפחות 50% מהשירים שאני מקריא הם של משוררות ושל משוררים צעירים, שגם לאחר מכן מעלים את זה ביוטיוב ובפייסבוק.

אפשר להציע לך שירים בפייסבוק?

כן. השבוע אפנה, ואני גם מנצל את ההזדמנות הזו למי שצופה בנו, למי שכתב למגירה. דרך אגב, השיר שאני הולך להקריא היום הוא של מישהו ששלח לי, אזרח שבעקבות הפניות שלנו פנה, ואני מקריא שיר שלו היום, אפרופו מה שנקרא.

היום יום רביעי, שני במאי. היום אקריא את שירו של יורם רומם, מורה לאזרחות ומחנך במבואות עירון. לאחרונה הוציא ספר שירים שני בשם "בצל עצמי" בקובץ אינטרנט. היום נקרא את שירו "מאושר", למרות שהכותרת של השיר היא "חמוצים":

"אני אוהב חמוצים.

מאז שאני זוכר את עצמי

אהבתי חמוצים

לסוגיהם השונים.

אני גם אוהב כבושים.

אין כמו כרוב כבוש

או שמן זית בכבישה קרה

ולצדם זיתים בטעמים שונים.

בילדותי היינו אוכלים מלפפונים במלח

אומרים שאדם הולך אחרי אשתו

היום אני אוכל מלפפונים בחמץ

ובכלל חמוצים וכבושים.

אני אוהב חמוצים.

אני חושב שאין דבר יותר ישראלי

מחמוצים, גם אם הם מקטרים

אין ארוחה ישראלית ללא חמוצים.

אני אוהב חמוצים,

אני אוהב כבושים

אני חמוץ, לפעמים מקטר

אני ישראלי."

חמוד.

הוא הצטרף לאופוזיציה...

בוקר טוב לכם. אנחנו פותחים את הדיון בצו התקשורת (בזק ושידורים) (שינוי התוספת לחוק, התשע"ז-2017. אני רק רוצה להזכיר לגברתי היועצת המשפטית של משרד התקשורת, היועצת המכובדת, שתי נקודות שראוי עדיין להביא בפנינו: אחת – התיקון שביקשנו, הפרה משתלמת, אתם צריכים להניח בפנינו חקיקה שמטפלת בעניין הזה; ונקודה נוספת – אני יודע שיש מהפכות אצלכם והחליפו את הכבל הראשי, מגיע מנכ"ל חדש.

הוא אושר אתמול בממשלה, היום נכנס לתפקידו.

אני יודע, ראיתי את זה. זה כמעט עמד באותו סדר גודל של הישיבה הדחופה של הקבינט ביום שני, ו"הרצים יצאו דחופים". בכל מקרה, אנחנו מאחלים לו בהצלחה מעומק הלב, ועכשיו לצערי נצטרך להמתין אחרי ששמילה ביצע את השימוע לגבי השש דקות – עד השש דקות. כמובן, הוא יגיע ואני אפגש אתו. יש המון נושאים שמונחים על סדר יומנו אחרי ההצעה המדולדלת, הרפויה שקראו לה "הרפורמה" ברב-ערוציות. אני בקשר עם השר. אני מקווה שגם במשרד מבינים את החשיבות של העניין הזה. יש כאן פוטנציאל מאוד גדול, פוטנציאל אמיתי.

המנכ"ל החדש?

אני לא מכיר אותו באופן אישי. הוא היה קצין קשר ראשי, הוא בא מהצבא. יש לזה יתרונות כמובן, אני מקווה שיש לזה רק יתרונות.

אנחנו עוברים לרשימה שמונחת כאן לפנינו. אני מקווה שאין בה יותר מדי עניינים. אנא הציגו את הכותרת בכמה מילים ונתחיל להסתער.

מה שמונח פה לפניכם זה תיקון התוספת. התוספת היא חלק מהחוק, שמפרטת את רשימת ההפרות שבגינן ניתן להטיל עיצומים כספיים על חברות התקשורת. התוספת המקורית הובאה ב-2012, כאשר הכנסת חוקקה את תיקון מס' 55, שהכניס את פרק העיצומים הכספיים בוורסיה משודרגת, ולשם הכנסנו את ההוראות, שהפרתן הן עילה לעיצום כספי, כאשר התוספת מפרטת ארבעה חלקים, כל חלק לפי דרגת החומרה שלו. חלק א' – ניתן להטיל את העיצומים ברמה הנמוכה ביותר, וחלק ד' – את העיצומים ברמה הגבוהה ביותר.

מאז קרו כמה דברים – קודם כל, הוספו הוראות לחוק, שלא נוספו בצדן עיצומים כספיים; נוספו הוראות לרישיון שלא נוספו בצדן עיצומים כספיים וזאת ההזדמנות להביא אותן; ועשינו גם סריקה לראות אם משהו נשכח בתוספת המקורית, ואכן מצאנו כל מיני הוראות כאלה וגם מצאנו פה הזדמנות לנסח באופן מיטבי יותר כל מיני הוראות שכבר היום קיימות בתוך התוספת.

איתן כסיף, זו הזדמנות גם לאחל לך מכל הלב בהצלחה בתפקידך החדש.

אכן, תפקיד חדש סמנכ"ל פיקוח. בשש השנים האחרונות הייתי סגנו של שמילה במינהל הפיקוח. הצורך עלה גם מהחיים האמיתיים, שאנחנו יוצאים לשטח, מבצעים פיקוחים ומוצאים הפרות לכאורה, ורואים שאין לנו את השוט, אין לנו אפשרות להטיל עיצום – בין אם זה למשל בנושא טלפונים גנובים, מישהי התלוננה שגנבו לה טלפון והתקשרו לאריתריאה והיא מחויבת ולא יכולים להטיל עיצום בגין אי-חסימת לא המכשיר עצמו ולא הקו.

אולי נגיע לזה אחד-אחד?

אבל אני אומר שהצורך עלה מהחיים עצמם. כשהיינו בשטח, ראינו שאנחנו לא מאיימים, כי לא סופרים אותנו כי אין לנו שוט להטיל עיצום.

אפרופו, אני לא יודע אם זה קשור אליך, אבל אמרת לי אריתריאה.

דוגמה בלבד על הנייר.

לא התכוונתי בהקשר של אריתריאה, אני רק אומר שהדלקת לי נורית בראש. לאחרונה יש גם הרבה פרסומים בכלי התקשורת על כל מיני שמתקשרים אליך ואת עונה.

צנתוקים.

אתה אדם תמים, לא כולנו מסתכלים מאיפה, מתקשרים ואתה פותח.

אין כלי הסדרתי, הכלי הוא טכנולוגי, שיתוף פעולה שלנו מול מנהלי הטכנולוגיות של החברות.

אני מדבר בשתי רמות. אל"ף, האם יש איזה טיפול בין-לאומי בעניין הזה? כי זאת רעה חולה בין-לאומית, לא רק עכשיו באים ועושים את זה לנו. דבר שני, רוב האנשים אין להם אפילו מושג. זה לא רוב – עד שאתה שם לב לזה, במקרה הטוב אם עברת על דף החשבון שאתה מקבל, מי מגן עלינו? יש ביטוח?

הפתרון לצערי הוא לא חקיקתי, אלא טכנולוגי. היינו בקשר עם מנהלי הטכנולוגיות של כל החברות.

האם יש כלי שאני יכול להגיד: סליחה, למה אתם מחייבים אותי? אתה מבין מה שאני אומר? אם הוא פתאום נטחן ב-1,000, 2,000, 3,000 שקלים?

נכון. לצערי אין כלי כזה שמחייב את החברות לזכות, כי אנחנו מצפים מהן להיות חכמים לפני מעשה ולחסום טכנולוגית, כשרואים שיש יעד שממנו זה מתבצע.

בקיצור, צריך לטפל בזה.

זה בהחלט בסדרי עדיפויות.

יש הצעת חוק פרטית.

יש הצעת חוק פרטית, אבל העניין הוא שהיא חלה רק לגבי מי שמתקשר מהארץ, לא אם מישהו מתקשר מחוץ לארץ, זאת הבעיה.

הארץ, עוד איכשהו אתה יכול להגיע לאיש, לטפל בו. פה אפילו אין לך מושג, זה כמו שהמיילים היום מלאים, שכל שבועיים איזה קרוב משפחה שלי שלא הכרתי נפטר והשאיר כמה מיליונים ואני היורש היחיד.

אבל אני רוצה להגיד לך שאנחנו כולנו מוצפים - - -

יש בתקשורת שני דברים – אחד, אתה בא עם חבילה והחבילה מסתיימת, אבל הם רוצים להמשיך לך אותה חבילה, אז אתה משלם דמי מעבר לחבילה החדשה, שהיא אותה חבילה של השנה שהסתיימה. זה דמי מעבר לכל קו משהו בסדר גודל של 80 שקל, אני אישית נתקלתי בזה.

שניים, החבילה שלך מתחילה למשל באמצע החודש. יומיים, שלושה לפני סיום החבילה, אתה מתקשר ואומר: אני לא רוצה לחזור למחיר שלכם, מחיר המחירון, וטוב, אתה התקשרת יום, יומיים לפני סיום. מגישים לך את החשבון ואז מתברר שהחבילה החדשה שאתה משלם עליה דמי מעבר, היא מתחילה רק בחודש הבא, ואז הם קובעים את חצי החוד הזה לפי המחיר הגבוה של סביבות ה-100 שקל. זה לפתחכם, כי אנחנו צריכים גם לקבל על זה תשובות, וזה חלק מהרמאות אני חושב.

מי שצולל לדף, רואה שהם כל הזמן עסוקים להגיד: סליחה, לא שמנו לב. זה קורה כל שני וחמישי, זה קורה גם לי עכשיו. זה מדהים, זה קטע מטורף, את יודעת כמה פעמים אני מדבר עם בזק? אומרים לי: מה באמת? הו, סליחה.

זה כשהצלחת להשיג אותם.

נכון, וזה לא פעם אחת.

היא צריכה לחזור אליך אחרי ששת ימי עבודה והם לא חוזרים ואת החשבון שולחים במייל, אבל אתה לא מקבל את המייל בחזרה, "אנחנו נבדוק את ההקלטה של השיחה".

אחר כך הם מתפלאים למה אנחנו עושים להם - -

- - רגולציה על זמני מענה.

השאלה אם אתה סיימת חבילה - - -

זה אחד הנושאים שדווקא כן הטלנו עיצום, ולטעמי הוא לא מספיק.

איתן, בוא נסכם פה, כי קצת יצאנו מהנתיב, שנחזור פנימה. את העניין שהעלית, אם תפנה אותו אלי, אני אפנה את זה אליהם.

אני ארשום את זה.

בבקשה בואו נתחיל את ההקראה.

"צו התקשורת (בזק ושידורים) (שינוי התוספת לחוק), התשע"ח-2018"

זה צריך להיות התשע"ח-2018 – אנחנו נעדכן את התאריך בהתאם.

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 37א2(ב) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן- החוק), בהסכמת שרת המשפטים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

שינוי התוספת לחוק

בתוספת לחוק -

בכותרת, במקום "37א1" יבוא "37א2".

מתקנים הפניה שלא היתה נכונה, זה עניין טכני.

"(2) בחלק א' -

פרט (1) – יימחק".

פרט (1) – היתה הוראה שעניינה הפרה של סעיף 4ט לעניין אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט. זה נושא שנעשו לגביו שני הליכים בתוך משרד התקשורת. המשרד סבור שההוראה הזאת צריכה להיות בחלק ב', ולכן כדי שהסכומים יהיו גבוהים יותר, נכון להעביר אותו לחלק ב'. אז אנחנו מוחקים אותה מחלק א' ומבקשים להעביר אותה לחלק ב'.

הוטלו עיצומים פעמיים. לצערנו כנראה שזה ממשיך. צריך להעלות את הסכום.

זה סוג של הפרה משתלמת.

אני ממשיכה לקרוא:

"(ב) לפני פרט (2), יבוא:

"(1א) התנה שירות בשירות בניגוד להוראות סעיף 4ז או בניגוד להוראת רישיון לעניין זה, או התנה חיבור של מנוי ברכישת ציוד או בקבלת שירותים, בניגוד להוראות הרישיון".

פה אנחנו דווקא עושים הפוך, אנחנו מעבירים את זה מחלק ג', חושבים שזה יותר נכון שזה יהיה בחלק א', כי ההפרות שמדובר בהן הן הפרות צרכניות שהן בין החברה לבין מנוי. חלק א' – למרות שהיו קצת חריגות, הפרות נקודתיות צרכניות שנמצאות בין החברה לבין מנוי אחד, מנוי מסוים. חלק ב' – הפרות של הוראות צרכניות חמורות יותר שבדרך כלל נוגעות לציבור יותר רחב של מינויים. וחלק ג' וחלק ד' – נוגעות להפרות רגולטוריות, שהן עניינים תחרותיים, עניינים שנוגעים ליחסים בין החברות ולהוראות רגולטוריות, שהרגולטור נותן לחברות.

אני כבר אומר אם יש הערות או שאלות, כי אני נותן לה לזרום ולא עוצר אותה. אם אתם לא תשאלו אם יש משהו לא ברור, אני זורם.

ההוראה הזאת היא הוראה יותר צרכנית במהותה, ולכן היא מתאימה לעבור מחלק ג' לחלק א'.

"(ג) פרט (4) – יימחק;

פרט (4) זה "הפסיק, עיכב, הגביל או ניתק שירות למנוי, בניגוד להוראות לפי סעיף 12(א) או בניגוד להוראות רישיון", וגם את זה אנחנו מצאנו לנכון להעביר לחלק ב', שזה יותר דומה להוראות שנמצאות בחלק ב'.

"(ד) לפני פרט (5), יבוא:

"(4א) גבה תשלום על שיחה למוקדי חירום, או ציין את קיומה של השיחה בפירוט השיחות או מסרה למי שזכאי לקבל פירוט שיחות או גילה לאחר מידע, בניגוד לסעיף 12א".

סעיף 12א זה סעיף שהוסף בהצעת חוק פרטית, שעניינו שיחה למוקד נפגעות תקיפה מינית או עזרה נפשית. על פי הצעת החוק השיחה היא לא מזוהה, וגם הפרטים בדבר השיחה לא אמורים להיות מצוינים בפירוט השיחות למנוי או למי שמקבל את אותו פירוט, ולכן כרגע אין סנקציה בצד הפרה של הסעיף. לכן ביקשנו להוסיף עכשיו כאן את אותה הפרה לגבי מי שהפר את הוראת החוק.

אני ביקשתי מהמשרד לשקול לפצל את ההפרה הזאת לשני סוגי הפרות: הפרה אחת – שהוא גבה תשלום על שיחה למוקדי חירום. בנושא הזה אין לי שום בעיה שזה באמת יהיה בחלק א' של התוספת. ההמשך, ציון קיומה של שיחה בפירוט השיחות או למסור למי שזכאי לקבל פירוט שיחות או לגלות לאחר מידע על קיום אותה שיחת טלפון, זו הפרה שיכולה להוות ממש סיכון חיים למתקשר. אם אנחנו חושבים למשל על אישה שסובלת מאלימות ומתקשרת למוקד חירום והבעל שלה מקבל ידיעה על כך וכיוצא באלה, אני חושבת שלא ניתן להסתפק לגבי החלק הזה של ההפרה, לכלול את זה בחלק א', ואני הצעתי לפחות שזה יהיה בחלק ב' אם לא בחלק ג'.

כפי שאני אמרתי לדנה, זו לא ממש שאלה משפטית העניין הזה, היא יותר שאלה ערכית, איך חברי הכנסת מעריכים את ההפרה הזאת, והאם זו הפרה ברמה הנמוכה ביותר או מעבר לזה.

מרוקנים את החוק הזה מתוכן – זה רק קנס - - -

זה בכל מקרה קנס. בכל מקרה אנחנו מדברים על עיצום כספי. לא לראות בזה את ההפרה ברמה הקלה ביותר שקיימת.

אני מסכים.

כמו שאמרה אתי, הסיווגים בין חלק א' לחלק ב' זה עניין של תפיסה לגבי חומרת ההפרה. אנחנו חשבנו שזה מתאים להכניס את זה לחלק א'. אם הוועדה רוצה לפצל, נקבל את הצעת הוועדה.

רוצה.

אנחנו רוצים לפצל.

אז אנחנו נקבל את הצעתכם.

בהקשר של חיבור מנוי ברכישות ציוד שדיברתם על הסבה מ-ג' ל-א', הבאנו מספר נתונים. הנושא של התקשורת מופיע אצלנו כמוביל בתלונות שמגיעות אלינו, ולכן הנושא הזה הוא מאוד חשוב לצרכנים.

יש לך נתונים? נשמח לשמוע. לפחות שיהיה משהו מעניין להודעה לעיתונות...

יש לנו מעל 40,000 פניות בשנה. רובן מגיעות גם למצב של תלונה כנגד בתי עסק. מתוך התלונות, כמעט רבע, 22% שזה בערך 5,500, הן בתחום הזה של התקשורת. זה מתפצל, זה חברות סלולר, מכשירי סלולר, אינטרנט.

ברור, אבל עולם התוכן של תקשורת.

כן, מתפצל, אבל בתוך זה וזה המוביל, ולכן אני חושב שבצורה הזאת גם הצרכנים מצביעים על כך שזה נושא שהם מעורבים בו והוא חשוב להם. אנחנו חושבים שהדרך להעלות את סטנדרט השירות של כל החברות לצרכנים שמצביעים על זה ברגליים היא בצורת האכיפה. כל מה שאתם מציעים, בהחלט אנחנו תומכים בו ובעדו. כל מה שאני מעיר ספציפית לנקודה הזו זה שההורדה מ-ג' ל-ב', א', זה בגלל שזה צרכני, אבל חשוב לשמור את זה ב-ב' כי יש לנו מעט פניות של התניות של שירות כזה בשירות אחר, ציוד לשירות, וכל מה שאפשר מהבחינה הזאת דווקא ללכת לכיוון של אכיפה מוגברת, התראה, זה יוסיף ויועיל לנושא.

זאת אומרת שאתה מציע להעביר את זה לא לחלק א', אלא לחלק ב'. זאת אומרת, עדיין להקטין את רמת העיצום הכספי, אבל לא לרמה הנמוכה ביותר.

אני כמובן מעדיף שזה יישאר, אבל אני מבין את הקטלוג שאתם מדברים עליו, ולכן זה לכאורה לא מתאים לקטלוג.

אני מקבל את זה.

מקובל.

קודם כל, כמובן שמשרד התקשורת עוסק בנושאים האלה ואוכף, אבל אם נסתכל על ההפרות בחלק א', יש עוד הפרות שמאוד דומות במהותן, ולכן זה לא יהיה הגיוני להעביר – יש פה עוד הפרות של "גבה תשלום" או מנע "הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות", שזה גם סוג דומה של הפרה, והפר הוראה שקשורה למעבר בין סלי תשלומים, ברכישת ציוד קצה, זה כל מיני הוראות שהן מאוד דומות במהות שלהן וכולן מצויות בחלק א'.

אני מאוד הייתי שמח, שהכול יהיה בסעיף, אבל אלה המגבלות כמו שדנה מציגה אותם.

אם נעביר את הכול, למעשה נצטרך להעביר הרבה מאוד הוראות לחלק ב'. אנחנו בכל זאת חושבים שמבחינת הסידור שאנחנו עושים, יש סכומים יפים. כשאני אומרת סכומים קטנים, עדיין זה יכול להגיע גם למאות אלפי שקלים ולמיליונים, זה סכומים יפים. פשוט מבחינת הסיווג של ההפרות, זה יותר מתאים לדעתנו לחלק א'. אני חושבת שגם מבחינתך באופן טבעי כל ההפרות הצרכניות הן משמעותיות והיו בכלל צריכות להיות בחלק ד'. אני מבינה את זה, זה בסדר, אבל אנחנו מסתכלים על התמונה הכוללת של כלל ההפרות שלנו, ומבחינתנו אנחנו חושבים שזה יותר מתאים לחלק א', אבל זה סכומים יפים.

אני ראיתי, זה רבע לעומת חצי, או שמינית לעומת רבע, אבל עדיין זה מפחית מחצי לשמינית, בגלל זה אנחנו מפנים את תשומת לבכם.

אני רוצה להבין, האם חלק ניכר מהתלונות שאתם מקבלים כנגד חברות התקשורת קשורות דווקא להפרה שמנויה בפסקה (1א) המוצעת?

לא, אני ציינתי באופן כללי - - -

אוקי, זה לא שיש כאן איזה משהו שצריכים לשים עליו את המוקד.

אנחנו במוקד לגבי כלל הפניות והבקשות, אבל ספציפית זה נושא שמופיע אצלנו לא מעט פעמים.

אבל יכול להיות שיתר ההפרות המנויות בחלק א', יש לא פחות תלונות בשל הפרתן.

אתה יודע מה, לפעמים זה לא כל כך משנה אם זה ד' או א', זה עדיין כמו שהיושב ראש אמר, הפרה משתלמת, ושם צריך לבטל את התקרה, כי לפעמים שני מיליון או מיליון שנטיל עליהם לא ירתיעו.

נשאיר את זה חלק א', כפי שהצעתם.

אני ממשיכה לקרוא:

"(4ב) הפר הוראה שנקבעה לפי סעיף 16 לעניין ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גבייה;"

זה סעיף שנשתכח בפעם הקודמת. יש תקנות לפי הסעיף הזה, ולכן הפרה של התקנות עשויה או עלולה לגרור אחריה, אם נוסיף את זה, גם עיצום כספי.

אני ממשיכה לקרוא:

"(ה) בפרט (6), במקום "סעיפים 51ב" יבוא "סעיפים 51ב(א)".

אני אקרא את זה ביחד עם (6א):

"(ו) אחרי פרט (6), יבוא:

"(6א) קשר בין התקשרות של מנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד לבין התקשרות שעניינה ציוד קצה בניגוד לסעיף 51ב(ב)".

שני הסעיפים הולכים ביחד, ואנחנו מפרידים בין ההוראות. בסעיף 51 יש שני איסורים, אחד מהם - זה אגב תיקון שנעשה כאן ב-2012 – 51ב מתייחס לעסקאות לרכישת ציוד קצה. הוא אוסר, כאשר יש ביטול של עסקה ויש תשלום לשיעורין, לדרוש לפירעון מידי את כלל הסכום, וכן מתייחס לקשירת קשר של קבלת שירות ברכישה, בשכירה או בקנייה של ציוד קצה. שתי הפרקטיקות האלה הן אסורות, ולכן הפרדנו בין הסעיפים והעמדנו את שתיהן כהפרות. כל אחת תלויה ועומדת בפני עצמה, הפרה של כל אחת מההוראות האלה, עשויה או עלולה לגרור אחריה עיצום כספי.

אני ממשיכה לקרוא:

"(ז) בפרט (9), אחרי "שינוי בתשלום" יבוא "פיגור בתשלומים", ובסופה יבוא "או סיפק למנוי, בתמורה, שירות שלא ביקש במפורש לקבלו".

גם כאן הוספנו הוראות שמצאנו שהן חסרות ושהיה צריך להעביר אותן. ההוראות האלה ברישיון נועדו למנוע שירותים שניתנו ללא הסכמה מפורשת, ולכן יש לנו כל מיני הוראות ברישיון שעוסקות בהפרה של ההוראות האלה.

זה כל השירים שממציאים.

זה כל דבר שמדביקים לך בניגוד לרצונך.

אני ממשיכה:

"(ח) אחרי פרט (10), יבוא:

"(11) התנה התקשרות או מעבר בין סלי תשלומים ברכישת ציוד קצה או שירות ערך מוסף, בניגוד להוראות הרישיון".

זה גם יחול על חברות שאינן חברות רט"ן וגם על חברות רט"ן, אם הן מתנות התקשרות ברכישה של שירות ערך מוסף, שוב זה אותן פרקטיקות שמדובר בהן, גם כאן הפרה של הוראות הרישיון בנוגע לפרקטיקות האלה, עשויה או עלולה לגרור אחריה עיצום כספי.

אני מציעה, אולי אדוני יצביע על השינויים בחלק א', זאת אומרת על פסקאות (1) ו-(2), בשינוי היחיד שבו פרט (4א) יפוצל, חלקו הראשון יישאר בתוספת הראשונה וחלקו השני בתוספת השנייה.

מי בעד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

פסקאות (1) ו-(2) נתקבלו עם התיקון של הפיצול.

תודה. אושר עם התיקון של הפיצול.

אז אני ממשיכה לחלק ב': "(3) בחלק ב' -

אחרי פרט (1), יבוא:

"(1א) הפר הוראה לפי סעיף 4ט לעניין אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט".

כפי שדיברנו על זה, כמו שאמרתי, מחקנו את זה בחלק א' והעברנו את זה לחלק ב'.

"(1ב) הפסיק, עיכב או הגביל שירות למנוי, בניגוד להוראות לפי סעיף 12(א) או בניגוד להוראת רישיון לעניין זה או הפר הוראת רישיון לעניין ניתוק שירות למנוי"

כמו שאמרתי קודם, גם את זה אנחנו מעבירים מחלק א' לחלק ב'.

"(ב) אחרי פרט (2), יבוא:

"(2א) לא פרסם תשלומים בניגוד לסעיף 15א(ג) או הפר הוראת רישיון לעניין פרסום תעריף של שירות או לעניין פרסום שירות, או לעניין דיווח בדבר תעריף כאמור".

זה סעיף שנועד להגביר את השקיפות לעניין התעריפים, שהתעריפים יהיו מפורסמים לציבור. אלה הוראות שעוסקות בנושאים הללו, ולכן אנחנו מוסיפים כאן הפרה לעניין הזה.

"(ג) במקום פרט (5), יבוא:

"(5) הפר הוראת רישיון בדבר שירות שניתן למנוייו והתנאים שעליו לקיים לעניין שירות זה, בין אם ניתן בידי בעל הרישיון ובין אם ניתן באמצעות אחר".

אני מקריאה את זה ביחד עם ההפרה הבאה:

"(ד) אחרי פרט (5), יבוא:

"(5א) הפר הוראת רישיון לעניין הגשת תיק שירות ופרסומו".

למעשה כאן אנחנו ניסחנו מחדש הפרה שקיימת עכשיו וחילקנו אותה לשתי הפרות באופן מדויק יותר, אחד לעניין הפרת הוראות רישיון בדבר שירות שניתן למנויים, והוראה נוספת בנוגע להגשת תיק שירות ופרסומו.

"(ה) בפרט (6), לפני "וטיפול בתלונות הציבור" יבוא "תיקון תקלות".

יש תלונות שמנוי מחכה לתיקון תקלה. האמת שהיום ברישיונות של בזק והוט זה יותר מוגדר, ברישיונות של חברות הסלולר יכול להיות שנצטרך יותר להגדיר, אבל כן, עד עכשיו לא היתה לנו שום אכיפה על מי שמחכה לתיקון תקלה והוא מנותק במשך זמן רב.

זה על מנת לחדד פה את האפשרות להטיל עיצום בעניין הזה.

פרק הזמן שבו צריכים לתקן את התקלות קבוע בכל אחד מהרישיונות?

ברישיונות של בזק והוט כן, בחברות הסלולר עדיין לא.

זאת אומרת שלגביהן אין הפרה כי אין הוראה.

ככל שאין הוראה, כמובן שאין הפרה.

"(ו) אחרי פרט (9), יבוא:

"(10) הפר הוראת רישיון לעניין ציוד קצה שאבד או נגנב, לרבות לעניין חסימה של ציוד, הפסקת שירות, ניתוק שירות, ושיתוף מידע עם בעל רישיון אחר".

כל שנה נגנבים בישראל משהו כמו 50,000 מכשירים סלולריים, זה נתונים שקיבלנו מהמשטרה, חלקם תוך כדי הפעלת אלימות. זה הנתונים שקיבלנו מהמשטרה.

זה מספר שלא תיארנו לעצמנו.

אני גם נדהמתי כששמעתי אותו.

ולגבי כמה מתוך אלה יש בעיה עם חברת הסלולר שלא חוסמת?

עם הרבה, בוא נגיד שלא היתה מודעות. גם אדם שגנבו לו את המכשיר, באותו רגע הוא בסערת רגשות, הוא לא חושב. הוא קודם כל צריך לחשוב איך הוא מגיע הביתה, איך הוא מודיע לקרובים שלו, הוא לא חושב שהוא צריך לחסום את הברזל כדי שמי שיקבל את המכשיר, לא יוכל לעשות בו שימוש. הרבה מהמכשירים האלה נמכרים, ובעצם החברות – רק אם המנוי, גם שינינו את הרישיון, קודם ברישיון היה כתוב שרק לבקשת מנוי יחסום את הברזל, עכשיו הוא חייב בברירת מחדל, כי כמו שאני אומר מנוי בסערת רגשות לא מודע לזה.

הם יודעים שהמכשיר נגנב? איך הם אמורים לחסום?

לא, צריך להודיע לחברה שהמכשיר נגנב, כברירת מחדל, זו הוראת תיקון רישיון שהכנסנו בתיקונים הצרכניים האחרונים, שצריך לחסום כברירת מחדל את המכשיר.

ברגע שהם מקבלים הודעה על גניבת המכשיר.

כן, לא היה לנו שוט, לא היתה את ההוראה הזאת, שאם לא בא להם לחסום מאיזושהי סיבה שלהם, לא חסמו את המכשיר שלהם, לא היה לנו שום שוט. נגיד אתה בפלאפון גנבו לך, אתה רוצה שיעבירו את המידע למפעילים האחרים כדי שייחסם גם אצלם, אז גם נכנסה הוראה שכל לילה צריכים להעביר ממשק לחברות האחרות. גם כתוב פה, שאם לא העביר מידע בין בעלי רישיונות, גם יהיה לנו קנס; ויש את מה שאמרתי קודם, שגם צריך לבקשתך לנתק את השירות, כלומר להשאיר אותו רק לשיחות נכנסות, כדי שלא יחגגו על חשבונך. זה דבר מאוד כואב, ולכן הכנסנו את התיקון הזה.

הצרכנים מודעים לכך שהם יכולים לבקש להשאיר שירות שיחות נכנסות בלבד?

כן.

אני פעם ראשונה שומעת על זה.

זאת חובתו של המוקדן ליידע, וזה מעוגן ברישיון, יש אפילו הוראות אם נגנב לך בחו"ל, לחסום גם את הנכנסות, זה מאוד מאוד מעוגן.

בכל הרישיונות?

כן.

היום אמרת שפלאפון מעדכן את המפעילים האחרים.

הלילה עובר ממשק, כן.

השאלה אם יש לך את הקשר הזה גם עם החברות של הרשות הפלסטינית.

לצערי לא. שאלה מצוינת.

השאלה אם יש את הקשר הזה עם החברות, כי יש חלק שנגנבים ואז הם יודעים שהם ייחסמו אז הם יכולים לעבור את הגבול.

אתה צודק, מה שלרשות או מוברח לחו"ל או מישהו סתם משחק בזה ב-Wi-Fi בלי לאקטב אותו עם סים, אני כן אשמח לקשר שיעבור בממשק הזה. יש באיחוד האירופי יש קשר בין מדינות, יש data base.

כי גם הרשתות שם עוד יושבות על הרשתות או יש את הקשר הזה. השאלה אם אנחנו את הממשק הזה יכולים לעשות או שכדאי לנסות אולי.

אני מאוד אשמח שיהיה קשר כזה, כי זה יפחית עוד יותר את הכדאיות לגנוב טלפון.

השאלה מי צריך ליזום את זה.

אם תביא לאנשים שלנו אנשי קשר, אני מאוד אשמח שיהיה ממשק, והייתי שמח גם לממשק עם האיחוד האירופי.

כי הממשק הזה יכול לפעול בכמה כיוונים.

זה לא שנביא לך. השאלה אם המדינה כעניין מדינתי מחליטה ליזום – הרי יש את כל הממשקים הכלכליים. אם יש הסכם כזה ואפשר לייצר הסכם כזה, השאלה היא כמה אירועים כאלה או אזרחים נפגעים כתוצאה מהעובדה שאין ממשק כזה.

עם הרשות, אני לא יודע. אני יכול סתם לנחש שזה חלק, אולי לא מבוטל.

אם מישהו שגונב את המכשיר הזה יודע שכל הרשתות ייחסמו, יש לנו מספיק עובדים מהרשות הפלסטינית שנמצאים פה, שאפשר למכור להם את זה בכמה מאות שקלים. אם זה לא ייחסם שם, זאת בעצם הדרך.

בהחלט, בסיום הישיבה הזאת אני אתייעץ עם המשרד, עם אגף קשרי חוץ שלנו.

יש לנו בעיה אחרת עם החברות של הרשות הפלסטינית, שהמחירים כשאתה מתקשר אליהן, כשאתה מתקשר לרשתות שלהן מהחברות שלנו, זה לדקה יותר משקל. זה גם משהו שצריך לטפל בו.

להבנתי, זה שוק תחרותי, וכנראה שאין מספיק תחרות, אבל זה לא התחום שלנו.

אם אתה מתקשר מפלאפון או מסלקום לג'וואל, לווטנייה, לחברות שנמצאות שם – זה פר דקה. אני מכיר אנשים שיש להם עובדים, אז הוא קונה לו את הסים מפה ואומר לו שנתקשר אחד לשני לפי המספר הזה.

האמת שיצא לי לפגוש את נציגת הרשות באיזה כנס של האיחוד האירופי, היא אפילו מתגוררת בירושלים.

אני לא יודע אם זה בגללם או בגלל שהשיחות שלנו אליהם נחשבות כשיחות חוץ, לחו"ל והן יותר יקרות משיחות שאתה מתקשר לארצות הברית.

יכול להיות שלארצות הברית יש שוק תחרותי ופה אין מודעות.

בכל מקרה אני רוצה שתפרטו את סכומי העיצומים, שנוכל להוציא הודעה מסודרת בעניין הזה.

מבחינת סדרי גודל, יש פה איזושהי נוסחה. אני לא אלאה אתכם, זה קבוע מיליון ו-630,550 ועוד 0.013% כפול הכנסת החברה. אם אנחנו מדברים על חברות התקשורת הגדולות – בזק, פרטנר, סלקום – יש לנו הכנסות כארבעה, ארבעה מיליארד וחצי שקל לשנה. כלומר, אני מפעיל את הנוסחה הזאת ואני מגיע לסכום של כ-10, 11 מיליון שקל כסכום מקסימלי, אם זה בחלק ד'.

זאת הכנסה ולא רווח, כדי למקד.

נכון, בעוונותיי אני גם רואה חשבון, אני יודע שהרבה פעמים זה הפסד, אז איך ניקח משם? המקסימום, חלק ד' כמו שאמרתי, 10 עד 11 מיליון שקל, כשאנחנו מגיעים לחלק א' – מה שידידנו מהמועצה לצרכנות אמר, זה באמת בסביבות המיליון ו-200,000 שקל מקסימום. כשאני אומר מקסימום, בדרך כלל אנחנו מטילים גם פחות. יש אמות מידה מאוד מוגדרות, יש פה המון שיקול דעת.

אם זאת פעם ראשונה.

נכון, יש כמה אמות מידה, כמה זה פגע בתחרות.

יש אמות מידה שפורטו בחוק.

יכול להיות שזאת מדיניות, ואז אתה צריך לתת לו - - -

נכון, יש אמות מידה, אחד הדברים זה עבר, האם זה מפר סידרתי או מישהו שפעם ראשונה. יש כמה זה פגע באזרח, כמה זה פגע בתחרות, וזה המקסימום – זה לא הדיון היום, אבל הפרה משתלמת זה משהו שאני שומע ומכניס אותי למוטיבציה גבוהה, כי הסכומים כמו שאמרנו הם לא גבוהים, גם אחרי שתצביעו על העלאתם.

לא מעלים את הסכומים, מוסיפים את ההפרות.

אמרתי שוב, שאני רוצה שתפרטו אחר כך את גובה הסכומים.

אומדן חברות גדולות, חברה בשנה הראשונה שלה זה מקסימום של 234,000 שקל. אנחנו רוצים לתת איזושהי הגנת ינוקא כזאת. גם אם תסתכל על העיצומים שהטלנו במשך השנים, תראה שעד היום מאז שעבר התיקון ב-2012, סך הכול סכומים מצטברים – 28 מיליון שקל. אם אני מסתכל על התפלגות של חברות – בזק 64% ואחר כך סלקום, זה די לפי גודל, אף אחד לא יכול להגיד שעשינו אכיפה בררנית או שהטבנו עם מישהו, הכול לפי הנושא. לעניין בזק, יש עליה כללים כמונופול, אז למשל עיצומי שוק סיטונאי או תקנות התשלומים אלה דברים שחלים עליה, ולכן הוטלו עליה עיצומים.

אני ממשיכה:

"(11) הפר הוראת רישיון לעניין נדידה בין-לאומית".

זה בעקבות תיקון לרישיון שנעשה בעניין הוראות של נדידה בין-לאומית, כאשר נוסעים עם הטלפון לחו"ל. היתה פעם תופעה של חשבונות גדולים שהיו מתקבלים בגלישה, שאנשים היו גולשים בחו"ל ואחר כך מקבלים חשבונות.

היו מקבלים משכנתאות.

אז היום הנושא הזה כבר מטופל ואפשר לראות שהסכומים ירדו, כיוון שיש הוראות מאוד מרחיבות ברישיון בעניין הזה, ולכן נדרשנו עכשיו להוסיף הפרה, כי אם ההוראות האלה יופרו, ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בגינן.

בוא נצביע על פסקה (3) תיקונים לחלק ב', שם לא שינינו כלום.

ומעדכנים את התוספת שעברה מ-א' ל-ב', כלומר הפיצול.

הכול, מי בעד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה (3) נתקבלה.

תודה, אושר.

אני ממשיכה לקרוא:

"(4) בחלק ג' -

פרט (1) – יימחק".

דיברנו קודם על העברה ל-ג' (א), וזאת ההשלמה של זה.

"(ב) לפני פרט (2), יבוא:

"(1א) הפר הוראה לפי סעיף 4(ד2) או הפר הוראת רישיון בענייני ישראליות, ובכלל זה הוראה" – אני רוצה להוסיף פה את המילה – "החזקה, התאגדות, ניהול שוטף, או מקום מושבה של ההנהלה בישראל".

זה פשוט נשמט, זה כתוב בדברי ההסבר, אבל זה משום מה נשמט מהנוסח. אלה כל ההוראות שנוגעות לחובות של ישראליות. יש כאלה הוראות שונות ברישיונות השונים.

"(ג) בפרט (7), במקום המילים "של נושאי משרה" יבוא "או לעניין אישור אחר הנדרש כתנאי למינוי נושא משרה, או בעל תפקיד אחר בבעל הרישיון, או הוראות לעניין סיווג ביטחוני של ספק שירות והתנאים להעסקתו".

פרט (7) עוסק בכל מיני הוראות רישיון בנושאי ביטחון שונים. חלק מההוראות גם עוסקות בסיווג ביטחוני. יש כל מיני הוראות ברישיונות שנוגעות לסיווג ביטחוני, ופה אנחנו מדייקים את הסעיף ביחס למה שהיה לפני כן.

"(ד) אחרי פרט (7), יבוא:

"(7א) הפר הוראת רישיון לעניין אבטחת מידע ואי גילוי מידע מסווג".

יש לנו הוראות ברישיון שנוגעות לאבטחת מידע והאיסור לגלות מידע מסווג.

מה זה אומר? אני רוצה לדעת במה דברים אמורים, את מה שכתוב אני מבין ככתבו.

אני אנסה למצוא דוגמה בהוראה ברישיון. הבאתי את הרישיון של פרטנר, אני מקווה שזה בסדר, לדוגמה: יש מידע שיכולים רק דירקטורים שקיבלו סיווג לשבת בדירקטוריון ולדון בו. זה מידע ביטחוני בדרך כלל, ולכן אם מפירים את ההוראות האלה, זה יכול להיות הפרה של ההוראה הזאת, כי הפרו הוראה שעניינה אי גילוי מידע מסווג.

יש לכם מצב שנדרשתם?

לא, אני לא מכירה, לא בתקופתי. מה שעשינו בין היתר זה לוודא אחרי שהתוספת עברה בפעם הראשונה, שאכן קלענו ולא שכחנו אף אחת מההוראות. זה לא מהווה בהכרח אינדיקציה לזה שיש הפרה לגבי אותן הוראות. כעניין עקרוני, אם יש הוראות רגולטוריות, נכון שלצדן גם תהיינה הפרות. זה לא מעיד על כך שבנושא הזה יש איזושהי בעיה עקרונית.

נראה לי שפספסתי תוספת, את רוצה להסביר? כי אני לא מכירה את זה.

לגבי החזקה, יש הוראות כרגע ברישיון, שעניינן שיעור ישראליות מינימלי שצריך להיות בחברות תקשורת - - -

למה הכוונה?

ש-5% יוחזקו בידי מי שהוא תושב ואזרח ישראל. אלה הוראות שמופיעות ברישיונות.

בזה דווקא כן נתקלנו.

בזה אנחנו נתקלנו, נכון. כשכתוב בענייני ישראליות, זה ממילא היה נכנס, זה רק כדי לדייק את הפירוט, כי ממילא יש פירוט, יכולנו לכתוב הפרה של הוראות בנושא ישראליות, אבל בשעה שכבר פירטנו, תמיד יש את הדילמה – לאה לא פה, אז אני אומרת לפרוטוקול ולאה היתה מתקנת אותי לוועדה, אבל זה כן חשוב לפרוטוקול, כי הפרוטוקולים האלה משמשים את החברות אחר כך בכל מיני הליכים כנגדנו, וזה בסדר גמור. תמיד יש מתח בין מידת הפירוט שמופיעה בתוספת לעומת הכלליות, כי אם היינו צריכים לפרט כל הוראה שמצויה ברישיון, היינו מגיעים לתוספת באורך של 20 עמודים או יותר. לכן תמיד יש מתח בין לנסות לכתוב הוראה כללית, שתופסת בחובה הרבה הוראות רישיון שנוגעות לנושא מסוים, לבין הצורך לפרט כדי שיהיה ברור למה הכוונה כשקוראים את הנוסח בתוספת. לפעמים יש פה הוראות שמרחיבות יותר ויש הוראות שמצמצמות, אבל משעה שכבר פירטנו, אז כבר הוספתי גם את הנושא הזה.

לעניין (7א), האם זה "הפר הוראת רישיון לעניין אבטחת מידע ואי גילוי" או במקום "ו" המילה "או", כי אלה שני דברים שונים.

כן, אני חושבת שאפשר להפריד.

אני חושבת שצריך להפריד ביניהם.

אני ממשיכה להקריא:

"(ה) אחרי פרט (10), יבוא:

"(11) הפר הוראת רישיון לעניין רשת לוויינית ישראלית ובכלל כך רישום, מימוש ותפעול".

אלה הוראות שנוגעות לחברות שנותנות שירותי תקשורת לוויינית, ואלה חלק מההוראות החשובות שנמצאות ברישיון, נוגעות לרישום ומימוש בתפעול של נקודות שמים ב-ITU ויש הוראות רגולציה בעניין הזה, והפרה של ההוראות האלה הן עילה להטלת עיצום כספי.

"(12) הפר הוראת רישיון לעניין תנאים שעליו לקיים כדי לאפשר למנוייו לקבל התרעות בחירום (מסר אישי)".;

אלה הוראות שנוספו לרישיון, שעניינן מסר אישי. מסר אישי זאת מערכת התראה, שמאפשרת לתת התראות ישירות ממוקדות בעת חירום לפלאפון לפי המיקום של מי שמחזיק במכשיר, ויש הוראות בעניין זה בתוך הרישיון מבחינת הממשק של המערכת עם המערכות הצבאיות של פיקוד העורף עם המערכות של חברות התקשורת, והפרה של ההוראות האלה עשויה להיות עילה להטלת עיצום כספי.

"(13) הפר הוראת רישיון לעניין היערכות להבטחת הרציפות התפקודית בחירום;

גם בעניין זה נוספו בשנים האחרונות הוראות לרישיון, שנוגעות להיערכות לחירום, ויש נספח שלם שמטיל חובות על החברות להיערך למצב של מתן שירותים גם בעת חירום.

"(14) הפר הוראת רישיון לעניין נקודת גישה".

ההסדרה הזאת היא הסדרה, שלמעשה פטרה את הצורך מנקודות שבהן ניתן לתת שירותים על ידי חברות התקשורת על ידי Wi-Fi. למעשה, זה מופיע בצו פטור. פה בינתיים עוד אין הוראות כאלה, אבל אם נקבע הוראות, יהיה ניתן להטיל בגינן עיצום כספי.

אתם רוצים להצביע על החלקים האלה?

עשינו פה שני שינויים קטנים: בפרט (1א) הוספנו את העניין של ההחזקה; ובפרט (7א), במקום "אבטחת מידע ואי גילוי" יבוא "אבטחת מידע או אי גילוי".

מי בעד, עם התוספות והשינויים?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה (4) נתקבלה, עם התוספות והשינויים.

תודה, אושר.

רק לפני כן דנה, אני רוצה לברך את אורחינו – מנהלים ועובדים מהמגזר הציבורי וחמישה עובדים ממשרד רואי חשבון דויטש, מחלקת המס בתל אביב, עוד לא הגיעו. קודם כל ברוכים הבאים, אני מקווה שתיהנו היום, אני מקווה שתיהנו בכנסת. אל תתרשמו, הדיון עכשיו הוא דיון טכני. אנחנו עוסקים בעיצומים על חברות התקשורת במגוון רחב של עניינים. אין כמעט אחת או אחד מכם, שלא נתקל בהתקשרות כזו עם אחת מחברות התקשורת ומוצא את עצמו פתאום אומר: לא ביקשתי בכלל את הדבר הזה או כל מיני עניינים כאלה ואחרים. נושא התלונות למועצה לצרכנות למשל ובכלל בנושא מערכות היחסים צרכנים וגורמי התקשורת השונים הוא כנראה הכי גדול שיש מבחינת כמות התלונות, שזה מראה במה דברים אמורים, ואנחנו כאן גם מחדדים את הקנסות ומגדילים אותן, כך שהשלב הבא גם שמשרד התקשורת צריך להביא לנו הצעה לתיקון, שההפרות לא תהיינה הפרות משתלמות, כי הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו שמשתלם לחברות לבצע את ההפרה, גם אם הקנס הוא של מיליונים – לכם זה נשמע שהוא לכאורה גדול. כשאת שומעת בחדשות, שחברה נקנסה בשלושה מיליון שקל, אבל המחזור של אותו עניין הגיע למיליארד, זה אפילו לא אבק על החולצה, בכלל אפילו לא שמו לב לתהליך הזה. זאת נקראת הפרה משתלמת. בבית הזה אנחנו יורדים ועולים ברזולוציות בדברים שלכם נתפסים כחלק בלתי נפרד מהחיים. אנחנו מנסים לשפר ולתקן.

במקום אחר, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כשדנו בקצבאות הנכים, אחרי שסיימנו, הם ביקשו להוריד מ-3,270 ל-3,269. הם ביקשו להוריד שקל אחד, שזה כל כך מצחיק, אבל אנחנו מדברים על משהו כמו 300,000 נכים כפול שקל אחד כפול 12, שזה שלוש וחצי, 3.6 מיליון שקל בשנה. השקל הקטן הזה הוא דוגמה להמחשה.

עוד נתון שקיבלנו, שיש מדי שנה כ-50,000 מכשירים סלולריים שנגנבים.

ואם גונבים לכם, תודיעו לחברות הסלולר, כדי שמישהו אחר לא ייהנה מזה.

בדיוק, ולא תמיד הפעולה הראשונה זה לבקש טלפון ממישהו אחר כדי לחסום את השיחות.

אני ממשיכה לקרוא:

"(5) בחלק ד' -

בפרט (1), בסופו יבוא, "או בניגוד להוראות הרישיון".

ההוראה כבר היתה קיימת בניגוד להוראות החוק. עכשיו אנחנו מוסיפים גם את "בניגוד להוראות הרישיון".

"(ב) בפרט (6), בסופו יבוא "בתוך הארץ".

זה בגלל שבחלק הקודם כתבנו נדידה מחוץ לארץ, אז פה אנחנו מבהירים ששירותי הנדידה הם בתוך הארץ. זה גם עניין טכני.

"(ג) אחרי פרט (8), יבוא" – אני רוצה להביא נוסח אחר ממה שכתוב:

"(8א) נתן שירותים לגורמים במדינה אחרת ללא קבלת אישור".

זה גם הוראות ביטחוניות שמצויות ברישיונות.

"(ד) במקום פרט (9), יבוא:

"(9) הפר הוראה לפי סעיפים 4 ו- 12 שעניינה החובה להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית בכל הארץ או באזור שירות מסוים, או בעניין החובה לספק באמצעותה שירותי בזק לכל דורש, או הפר הוראת רישיון בעניינים האמורים או הפר את החלטת השר שניתנה לפי סעיף 12(א) ו-(ב);".
בהתאם להערתה של היועצת המשפטית היה כתוב סעיף 59, ואני מורידה.

גם פה היתה הפרה קיימת, אנחנו פשוט מחדדים אותה ומחדדים את ההפניות לסעיפים שבחוק.

"(ה) אחרי פרט (10), יבוא" –

גם פה אני מקריאה תיקון של הנוסח. זה לא תיקון במהות, אלא רק תיקון נוסחי:

"(11) הפר הוראת רישיון לעניין שיתוף עם בעל רישיון אחר, לעניין יחסים הדדיים עם בעל רישיון תשתית רדיו סלולרית, או לעניין הסכם שיתוף, או הפר תנאי באישור של הסכם כאמור.".

כל הדבר הזה מתייחס להוראות שנכנסו, שעניינן שיתוף בין רשתות. כמו שאתם יודעים, היום ניתן לשתף בין רשתות סלולריות בין החברות, ואנחנו עשינו תיקוני רישיון בעקבות זה, ועכשיו בעקבות התיקון הזה, אם תהיה הפרה של הוראות הרישיון, ניתן יהיה להטיל גם עיצומים כספיים. זהו, סיימנו.

נצביע על ד', פסקה (5), מי בעד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה (5) נתקבלה.

כל מה שיש לומר עכשיו זה שנקווה שלא יהיה צורך להטיל עיצומים כספיים על חברות התקשורת.

הפרת הוראה (9) בחלק ד' שדיברנו עליה היתה קיימת גם לפני, אנחנו רק חידדנו את הנוסח. מבחינת המהות, היא היתה קיימת.

בסדר, בכלל הרי כל זה מתכתב עם מציאות שכזו.

אז קודם כל, כמו שאמרה היועצת המשפטית, אנחנו מקווים שלא נידרש לכך שהעיצומים האלה יוטלו על איזה גורם, רק אני בטוח שהם יוטלו. זאת אומרת, מצד אחד אני מקווה, אבל מצד שני אני בטוח שזה יקרה מ-1,001 סיבות שאנחנו לא נרחיב עליהן כאן.

עולם התקשורת הנייחת והסלולרית – בכל הנוגע למערכות היחסים צרכנים וחברות, נדרשת בו טלטלה מאוד גדולה, וכל אחד מאתנו מרגיש את זה. אתה לא צריך להיות אזרח מן השורה, גם כשאתה איש ציבור, אתה מרגיש את העניינים האלה, ולעתים בצורה מאוד בוטה אפילו.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40.