ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-29OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 734

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ט"ז באייר התשע"ח (01 במאי 2018), שעה 9:50

תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"ז-2016, בדבר תפקידי קצין הבטיחות.

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

אפי רוזן - מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבי ישעיהו - מנהל גף קציני בטיחות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

סיגלית ברקאי - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מאיר אלרם - מנהל אגף תיאום גורמי חוץ, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

לירון גואטה - עוזרת מנהל אגף רישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עמי רוטמן - יועמ"ש, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

נצ"מ נועם בגיינסקי - ראש מת"ן, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

שלמה מזושן - ראש ענף תחבורה שב"ס, המשרד לביטחון פנים

אבישי פוני - קצין בטיחות ראשי בתעבורה אגף החשב הכללי, משרד האוצר

דרור וגשל - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

פריד אבו תאיה - מפקח פדגוגי ארצי תחבורה, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

איתי בוימן - כלכלן, איגוד לשכות המסחר

ספי יוסף דיין - רכז ועדת רכב, מרכז המועצות האזוריות

אלעד נצר - ראש תחום אנרגיה ותשתיות, התאחדות התעשיינים

שמעון סודאי - יו"ר, איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה

ניסים עזרן - יועמ"ש, איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה

יששכר סלוק - קצין תעבורה, חברת נמלי ישראל

אורי חדד - ראש תחום קציני בטיחות עצמאים, ארגון קציני בטיחות עצמאים

גבי בן הרוש - יו"ר, מועצת המובילים והמסיעים

קרן גדיש - נציגת הנהלה, מועצת המובילים והמסיעים

פרדי הרשקוביץ - בוחן תאונות ראשי, אגד, מפעילי התחבורה הציבורית

אמנון ליבנה - מנהל בטיחות ארצי, אגד, מפעילי התחבורה הציבורית

ניר בחרי - עו"ד, 15 דקות ארגון צרכני התח"צ, מפעילי התחבורה הציבורית

יוסף זיסקינד - ראש תחום גיוס נהגים, קווים, מפעילי התחבורה הציבורית

מוטי אלמוג - קצין בטיחות, דן, מפעילי התחבורה הציבורית

צחי ליטבק - קצין בטיחות, דן, מפעילי התחבורה הציבורית

אלי ורט - מנהל מחלקת בטיחות, דן, מפעילי התחבורה הציבורית

יהודה בר אור - יו"ר, ארגוני המוניות

מנשה אלמסי - חבר הנהלה, ארגוני המוניות

נמרוד הגלילי - מנכ"ל, הארגון להשכרת רכב וליסינג

יגאל רסקין - גזבר, ארגון מנהלי תחבורה בישראל

נועם קום - יו"ר פורום נוהגים הייטק, פורום נוהגים היי-טק

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

משה יורמן - קצין בטיחות בתעבורה, קציני בטיחות בתעבורה

שמעון לוקמן - קצין בטיחות בתעבורה, קציני בטיחות בתעבורה

עדנה ארליך - ראש אגף בכיר מחקר וביטוח, חברת שדר תעשיות מתכת

אופיר איובי - מנכ"ל, הובלות אליהו הנביא

אורי ברון - מנהל, הובלות א.ב. ברון

צחי דרייאר - מנכ"ל, חברת הובלה "מובילי החמישה", אשקלון

ג'קי יעקב לוי - מנהל תחום קציני בטיחות בעבר

אתי בנדלר

מרב תורג'מן

לאה ורון

רונית יצחק

תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"ז-2016, בדבר תפקידי קצין הבטיחות

בוקר טוב. האמת שאני לא שמח כל כך לראות אתכם, רציתי לישון עוד קצת. היי, חאג'. שעה וחצי זה לא בדיוק הרבה, אבל נתנו התחייבות לבג"ץ, אז אנחנו צריכים לעמוד בה. גברתי מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית – אתי תכף תבוא – היועצות המשפטיות, דובר, רשמת פרלמנטרית, חבר הכנסת חאג' יחיא, אורחים נכבדים. היום, להזכירכם, יום שלישי פעמיים כי טוב, נשתדל לעשות את היום הזה אולי אפילו שלוש פעמים כי טוב, למרות שאנחנו מתחילים עם נושא טעון וכבד.

ברשותכם, אני רק רוצה להזכיר שיש לנו מנהג לפתוח את היום בשיר, וכך גם נעשה היום. אני רוצה להזכיר, היום ה-1 במאי.

חג הפועלים.

כן, חג הפועלים, לא חג המנהלים.

אנחנו עצמאים.

בסדר, נשמה, אמרתי: לא חג המנהלים, חג העובדים.

הבעיה שמנהלים עובדים לפעמים ולא מכירים בהם לא פה ולא שם.

היום יום שלישי פעמיים כי טוב, בשבת נקרא את פרשת בהר, מי שזה חשוב לו. היום מצוין ברחבי העולם ה-1 במאי הידוע כחג הפועלים הבין-לאומי. יום זה הוא יום בו אנו מבטאים סולידריות לארגוני העובדים וביטוי למאבק למען תנאי עבודה טובים יותר. בחרתי היום בשיר שרבים רואים בו סמל להומניזם ולסוציאליזם ומדבר על שחרור האדם העובד והעצמתו, "אני מאמין" של שאול טשרניחובסקי. השיר נכתב על-ידי טשרניחובסקי באודסה בהיותו בן 17 בלבד. כמה וכמה פעמים הוצע להפוך אותו להמנון מדינת ישראל בשל המסר האוניברסלי שלו, אך "התקווה" הועדף על פניו. "אני מאמין" משמש עד היום כהמנון הרשמי של תנועות הנוער: הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר ומחנות העולים.

אולי נשיר אותו?

כן, אפשר לשיר.

שחקי שחקי על החלומות / זו אני החולם שח. / שחקי כי באדם אאמין, / כי עודני מאמין בך. // כי עוד נפשי דרור שואפת, / לא מכרתיה לעגל פז, / כי עוד אאמין באדם, / גם ברוחו, רוח עז. // רוחו ישליך כבלי-הבל, / ירוממנו במתי-על: / לא ברעב ימות עובד, / דרור לנפש, פת-לדל. // שחקי כי גם ברעות אאמין, / אאמין, כי עוד אמצא לב, / לב תקוותיי גם תקוותיו, / יחוש אושר, יבין כאב. // אאמינה גם בעתיד, / אף אם ירחק זה היום, / אך בוא יבוא - יישאו שלום, / אז וברכה לאום מלאום. // ישוב יפרח אז גם עמי, / ובארץ יקום דור, / ברזל - כבליו יוסר מנו, / עין-בעין יראה אור. // יחיה, יאהב, יפעל, יעש, / דור בארץ אמנם חי, / לא בעתיד, בשמים - / חיי רוח לו אין די. // אז שיר חדש ישיר משורר, / ליפי ונשגב לבו ער / לו, לצעיר, מעל קברי / פרחים ילקטו לזר. //

האמת שהרבה פעמים אנחנו שרים ולא שמים לב לעומק של המילים, וכך מתייחסים אליהם, ויש פה עומק של מילים. נכון, הוא כתב את זה באודסה כשהיה בן 17, וכל מילה כאן אפשר היה לכתוב גם היום, על היום, על התקופה כאילו לא חלפו כל אותן שנים.

שוב, בוקר טוב, אני רוצה להתחיל ולומר לכם את הדבר הבא, ראיתי את כל רשימת הדוברים, אז אני אומר בוקר טוב, שכחתם שאנחנו כבר בהקראה? מה חשבתם? שכל אחד עושה פיליבסטר לעצמו? כל אחד מהמקום שלו? אנחנו כבר בהקראות. חברים יקרים, נגמר. מי שעדיין לא הפנים את זה, לא הבין, בג"ץ מכדרר את זה לפה, אבל כשהוא מכדרר את זה לפה הוא מתכוון שנעשה מעשה.

הוא לא מכדרר את זה.

אין בג"ץ בכלל על זה.

סליחה, אנחנו צריכים להכין תקנות שיהיו נכונות ומתאימות, ואנחנו לא צריכים ללכת לפי לוחות הזמנים של בג"ץ.

- - -

סליחה, חברים, חאג' יחיא, נסעת למקום אחר לגמרי, אתה לא בסיפור הזה בכלל. אני כולה אמרתי דבר - - -

- - -

תקשיב, כל החברים הנכבדים, יש בג"ץ, אני לא יודע אם אתה הגשת אותו או יעקב משה מאיזו עיר הגיש אותו, אני לא יודע, יש התחייבות שנתנו שאנחנו צריכים לדון בעניין הזה. אני לא עושה את זה למען –כשאמרתי לכדרר, הכוונה היא בלשון העם. נכון שהקראנו עכשיו טשרניחובסקי, אבל התכוונתי לומר שהוא מצפה מאיתנו לסיים את העבודה, זה הכול, כי הנושא כבר נמשך יותר מדי זמן. אנחנו יודעים בדיוק איפה נקודות המחלוקת, איפה הבעיות, ואני מתכוון לאחוז בשור בקרניו.

נכון, יש כאן עמדות שונות, שתי עמדות שונות נמצאות כאן באמצע. זה לא ליד, זה לא כאילו, כבר כולנו מבינים. כל אחד כאן עוד לפני שהוא ממלמל אני כבר יודע מה הסיום של המשפט שלו, באיזה הקשר. אז אני אומר לכם שני דברים: את הנושא הספציפי הזה שבסוף בסוף בסוף לא איתו התחלנו, את העניין של אפרופו יום ה-1 במאי, שזה מתכתב בדיוק עם אולי הפצצה המתקתקת שנמצאת כאן סביב החקיקה הזו, והיא מונחת כאן באמצע. מדינת ישראל, משרד התחבורה, משרד האוצר, משרד המשפטים חיוו את דעתם וזו עמדתם. התפקיד שלנו הוא להוציא מתחת ידינו – שאתם תעזרו לנו, למחוקקים – להוציא את התוצאה הטובה ביותר מתחת ידינו.

בסדר, אינטרסים מתקיימים, אנחנו שומעים אותם כל הזמן, וזה לגיטימי, כל עוד הם נעשים בשקיפות הנדרשת. אבל אני לא מתכוון עכשיו להרצאות. הרצאות די. מי שרוצה ירצה לעצמו בבית מול המראה, גם יוכל ליהנות מזיו עלומיו. נגמר. אנחנו עכשיו ממשיכים הקראה בהמשך לאיפה שהיינו. איפה שעצרנו שם אנחנו ממשיכים. ואני רוצה להזכיר שהתקבלה כאן החלטה על-ידי, בתמיכת חבריי חברי הכנסת, שמדברת על כך שקודם כול נעסוק בשאלה מה זה קצין הבטיחות.

מה התפקיד שלו, מה הוא עושה.

מה התפקיד שלו בכלל, זה הכול. וגבי, גמרת לי את הווטסאפ. לא, אח שלי, יש לי חבילה, זה לא עובד כך.

- - -

עכשיו אנחנו מבינים למה הוא פה.

גברתי, איפה אנחנו יכולים להמשיך? אבל שכולם יהיו כמו גבי. גבי, זה קצת הכנסה בקטנה, רק תוריד את המינון, אל תפסיק.

אז אתה לא היית בפתיח כשראיתי אותך, שים לב ליד מי אני יושב.

הוא ביקש הגנה היום.

מה, אתה צריך הגנה?

חבר'ה, בבקשה, עם קצת חיוך נחזור לתוך העניין שלנו.

לא נראה שישנת רק ארבע שעות.

תקנה 8 לתקנות המוצעות מבקשת לתקן את תקנה 585(א) לתקנות העיקריות, לתקנות התעבורה, שדנות בתפקידי קצין בטיחות. הוועדה אישרה את פסקאות (9), (10), (11), (12), שהוצע להוסיף לאותן תקנות. לגבי פסקאות (13), (14) ו-(15), הוועדה דנה ב-(13) ו-(14) וביקשה התייחסויות והשלמות ממשרד התחבורה, שהם ודאי יציגו עכשיו. וכך גם לגבי תקנה (15), החל הדיון אך טרם אושר.

בבקשה.

בהמשך לדיון הקודם גם ערכנו התייעצויות, ערכנו תיקון גם לנוסח של התקנה עצמה וגם לנוסח של הטפסים, והעברנו הצעה לנוסח חלופי שאני פשוט אקריא אותו. זה מתחיל מסעיף (13), מפרט (13):

"לפקח על כך שהרכב יתוקן רק במוסך שניתן לו רישיון לפי סעיף 127 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016 בנוגע לפעולות המחייבות טיפול במוסך בהתאם לסעיף 128 לחוק האמור;"

דבר שאומר שלמעשה אכן לא נדרש לבדוק רק את מערכות הבטיחות של הרכב במוסך, אלא באופן כללי לבדוק את הרכב במוסך, למעט פעולות שלפי חוק שירותים לרכב הוגדרו כפעולות שלא נדרשת עבורן בדיקה במוסך. זה פרט (13).

הערות?

הערות ל-(13).

הזכרת מוסך כמוסך מורשה בלבד לרכב כבד וציבורי?

הפניתי למוסך שניתן לו רישיון לפי חוק שירותים לרכב, סעיף 127.

מורשה.

מוסך מורשה שיש לו רישיון.

כי בפירושים ובכל ועדות החקירה מצאנו שיש מוסכי מדרכה, וכולם מוסכים מורשים בהגדרה. מוסך מורשה לרכב כבד.

- - -

אנחנו כבר לא שם, גבי, הסדרנו את זה. אתה צודק, אבל אני חושב שאנחנו כבר לא שם. אני חושב שאנחנו כבר במקום שבו אנחנו מבינים מהו מוסך מורשה. אנחנו לא באותה נקודה בה היינו. גם אתה זוכר, בדיונים שקיימנו בחוק שירותים - -

חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב.

- - ומקצועות בענף הרכב. אנחנו מבינים את העניין. חאג' יחיא, בבקשה.

יש לי שאלת הבהרה. קצין הבטיחות הוא זה שיפקח שלקחו למוסך? איפה התפקיד של בעל החברה? הוא בא ונותן, אתה צריך ללכת לתקן. אני צריך ללכת, אם אני קצין בטיחות, לוודא שהוא הלך למוסך הזה, למוסך אחר, או שמבחינתי מה שחשוב לי זה שהרכב או שהמשאית תהיה תקינה? העניין של לאן להפנות, האם זה תפקידו של קצין הבטיחות? אנחנו רוצים שזה יהיה שם?

כן, זה בדיוק התפקיד.

זה בא להסדיר את ההבהרה.

אני שואל את השאלה כי בסופו של דבר אני רוצה שהרכב יהיה תקין. אם זה מה שאמרת, אם זה מדרכה או לא מדרכה, הסיפור הזה מהחברה עצמה. אני גם לא רוצה שיהיו ניגודים בין החברה לבין קצין הבטיחות בכל נקודה שהולכים לתקן רכב. אני רוצה רכב תקין.

התקנה ממש ברורה. מה ביקשנו בשפה פשוטה? לא טשרניחובסקי. קח את הרכב למוסך - -

מי ייקח אותו? קצין הבטיחות?

- - שהרשות בדקה אותו, ואמרה שהוא יכול להיות מוסך מורשה.

קצין הבטיחות הוא זה שייקח את הרכב?

הוא מפקח על כך שבאמת הרכב יתוקן במוסך מורשה.

לא בהכרח הוא לוקח אותו.

חבר הכנסת חאג', אחד מתפקידי הליבה של קצין הבטיחות זה לוודא שרכב הולך למוסך מתאים. ויתירה מזאת, כאשר הוא חוזר, לוודא שאכן בוצע הטיפול, מהמון סיבות, חלקן כלכליות, חלקן בטיחותיות, חלקן מעקב, לראות ששמו מה שצריך, כמו שקורה.

אני אומר שיש כאן שני סוגים. יש גופים שיש להם ציים. הנה, עכשיו הכנסתי את האוטו, לפני שבדיוק נכנסתי, אני מניח שגם אתה, אם עוד לא קיבלת, תקבל טסט לרכב.

לפני כמה ימים.

אז עשית, אני עושה היום. הוא בא, שם את המפתח, אני סומך על החברה ועל גבי שהוא כאן הנציג של החברה, שקצין הרכב שלנו איציק שהוא אמון עלינו, שיש מוסך שהוא מוסך מורשה. העניין של המוסך המורשה, אין לי ספק שיש מוסכים שאינם מורשים שאתה יכול לקבל שם את העבודה הכי טובה בעולם, אין ויכוח, זה לא העניין, אלא מאי?

אתה יודע מה, אני רוצה להעלות נקודה שהיא לא כל כך מקובלת אבל היא קיימת בשטח. יש הרבה מוסכים שאפילו אם הם לא כל כך מורשים, אבל הוא הולך ומביא את האישור.

אין לא כל כך, או שאתה מורשה או שאתה לא מורשה.

הם לא מורשים, והוא הולך למורשה אחר ומביא את האישורים ויש לו את החותמת. בזה כאילו יצא לידי חובה.

אני מקווה שאתה לא מתכוון למה שאתה אומר.

אני אומר לך שזה קיים. אני שואל מבחינת קצין הבטיחות, חשוב לו.

- - -

דרך אגב, מה שאמרת עכשיו זה - - -

אפי.

אני שואל את השאלה כי אני בא מהשטח, אני יודע מה קורה.

אני מבין בדיוק מה הוא אומר.

אז את זה אנחנו רוצים למנוע.

קצין הבטיחות, חובה עליו ללוות, לדעת שהוא נכנס לפה לתקן? זאת החובה? או מבחינתי כקצין בטיחות - - -

עניתי לך, אדוני, אמרתי.

תאפשר לו לסיים את הדברים שלו, מר רוזן.

אני רוצה לדעת מבחינתו שהלך ותיקן. אתה יודע מה, יש לו נזילה, יש לו את הברקסים, ואז את הבלמים הוא בא ממוסך מורשה ויש לו חותמת שהבלמים תוקנו, הוחלפו והוא תקין. זה מה שיעשה קצין הבטיחות? או שהוא ידע שהוא נכנס למוסך א' או למוסך ב' שיש לו רישיון? הרי אותו מוסך א' או ב' נותן את האישור הזה למרות שעשו את זה על המדרכה, בסדר? השאלה איפה אנחנו עומדים, כי ממש הנקודה הזאת כדי לוודא.

אשיב לך. הכוונה היא שקצין הבטיחות הוא לא בלש. הכוונה, הלוא קצין הבטיחות מתי הוא בחר להפנות רכב למוסך? בוא לא נדבר על טיפול תקופתי. הוא מצא איזה ליקוי והחליט להפנות למוסך. הוא מפנה למוסך. כאשר הרכב חוזר מהמוסך קצין הבטיחות לא עושה אובר-רולינג על הטיפול, הוא מגיע, הוא רואה מה נעשה ברכב, ומבחינתו הוא גם מתייק, מבחינתו הוא וידא. אני לא מצפה שהוא יעקוב אם הרכב נכנס למוסך או לא. הוא קיבל את התוצאה של מה שבוצע ברכב, ברגע שהוא תייק את זה הליקוי תוקן. אגב, הם עוקבים אחרי הליקוי.

זה לא נכון.

- - -

אני אומר לכם למה אנחנו התכוונו.

לא, חברים, סליחה, אפי, אני אגיד למה אני מתכוון.

מעולה.

שלא כל אחד עכשיו יפרש לעצמו. יש 70 פנים לתורה כי לא היה את מי לשאול.

זה נבחן בשטח. כבודו, אנחנו מהשטח.

חברים, בלי כבודו, אנחנו עכשיו מחוקקים.

אין בעיה, אבל באנו לדבר.

אז אני מסביר למה אני מתכוון. יש כאן שני טקטים.

- - -

חאג' יחיא, בבקשה, ברשותך, בוא נתקדם, הבנתי את השאלה שלך, ואנחנו גם נבהיר אותה. יש כאן שתי נקודות. נקודה אחת, ללא קשר עכשיו אם תוקן או לא תוקן, המדינה אומרת את מה שאנחנו אומרים פה בוועדה כבר הרבה זמן עוד בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, אומרים: מוסך הוא רק מוסך מורשה, נקודה. קודם כול בן אדם במקום להתחיל להגיד: הוא רק ככה, הוא העביר, לא העביר – מוסך הוא מוסך מורשה על-פי כל דין כפי שהוגדר. אחד, אין שום דבר אחר מנקודת המבט שלנו. לא ההוא שעומד בשול הדרך, לא ההוא שעושה זה, לא ההוא שעושה ביקור בית, לא שההוא טכנאי, אתה מכיר בחצר ונכנס ואתה מחליף אצלך. על כל הדברים האלה קיימנו דיונים אין ספור, מי כמוך זוכר, האם רק החלפת מנורה נחשבת, והוא יכול להחליף – אתם זוכרים את הכול, לפחות חלק מהאנשים שנמצאים כאן. זה אחד.

דבר שני, יש את חובת התיקון. קצין הרכב אמון, נקודת המוצא היא קודם כול שהוא פועל על-פי חוק, שהוא שם את הרכב במקום מוסדר עם רישיון.

קצין הבטיחות, לא קצין הרכב.

קצין הבטיחות, בסדר, זו הכוונה שלי.

זה בדיוק ההבדל.

חברים, בסדר גמור, הכול טוב, הבנו. אי-אפשר על כל דבר לעשות פה – זה לא ייגמר כך, שלא כל אחד יראה לי את חוכמתו. הבנתי, יושבים פה אנשים חכמים. שאל חבר הכנסת חאג' יחיא שאלה, אנחנו מתקדמים בלי לבלבל את המוח. הכוונה היא באמת לעשות את המעשה שגם הרכב יתוקן כמו שצריך, ושזה ייעשה במקום על-פי כל דין. זה הכול. שהוא באמת תוקן ושזה נעשה. זה לא שכל פעם הולך ואומר לו: תראה לי.

זאת לא הבעיה. תרשה לי.

רק אני אומר לך את הדבר הבא, אתם רוצים שזה ייגמר? זה לא ייגמר.

תאמין לי שאנחנו רוצים.

תקשיב, אני רוצה להגיד עוד דבר, אני אומר את זה גם לך, גברתי, יש גבול לסבלנות שלי, אם אלו חפירות 1914 ממקום טוב אני לא חייב לסיים את זה, אני אודיע לבג"ץ שאנחנו לא מצליחים להגיע כאן להבנות.

רעיון טוב.

אדוני יכול לנווט את זה כפי שאדוני מבין. אדוני יכול לקצוב זמן דיבור ולקבל החלטות.

אני רוצה לומר לכם, אני לא מוכן יותר, כי אני מרגיש שקצתי בנושא הזה.

אבל, כבודו, זה המקצוע שלנו.

סליחה, אין כבודו.

מה אתה רוצה? שנלך? אני רוצה לדבר.

אם אדוני רוצה ללכת ילך.

אבל זה חושף אותנו מחר, אדוני, מה.

תסלח לי, קודם כול אל תדבר כשאני מדבר.

אני כאן דיון שלישי, אתה לא נותן לי לדבר.

תסלח לי, כשאני אהיה אצלך ואתה תנהל את הדיון אני מתחייב לפעול על-פי הכללים שאתה תכתיב.

מצידי אני מחר הולך לעבוד, אני צריך שיהיו לי דברים ברורים, אני מציל חיי אדם, אני לא אוסף תרנגולות. עזוב, אף אחד לא מבין מה הולך, לא האוטובוסים, לא המובילים, לא חברות - - -

תקשיב, אורי, אל תתנשא מעליי.

אני לא מתנשא, אני רוצה לדבר.

אתה כן. תסלח לי, אני אתן לך - - -

זאת תקנה פשוטה, תן לדבר.

תסלח לי, כבר ראיתי, אתם הרי יושבים פה, כולם, ממשרד האוצר, כולם לא מבינים - - -

אף אחד לא מבין.

תסלח לי, יושבים שם שניים ותמיד יודעים להגיד מה אחרים לא יודעים, די עם זה. אני רוצה להתקדם. לא מנעתי.

גם אנחנו רוצים להתקדם.

נפגשתי אתכם כמה פעמים, נתתי לכם את זכות הדיבור, העברתם לי ניירת שיכולה למלא את החדר שלי.

של ביבי.

עוד של ביבי. די, חאלס, די, אני לא יכול יותר. מרגע זה, חברות וחברים, רק אם יש משהו שאנחנו לא מבינים אנחנו נאפשר. העניין כאן ברור, אין כאן יותר מה לדבר, זה הכול.

התיקים שהראו אתמול.

כן, ראיתי.

זה יותר גדול מהתיקים של החקירות של ביבי?

זה מה ששאלתי.

חאג', העניין ברור לך?

העניין ברור לי, השאלה אם אנחנו משאירים את הניסוח איך שהוא.

מנקודת המבט שלי כן.

אחרת למה יש קצין בטיחות? מה יהיו תפקידיו? לא דורשים ממנו לעקוב אחרי מי שלוקח בפועל או להתלוות ברכב כדי - - -

מהניסוח הזה אני יכול להבין שכאילו דורשים ממנו.

לא. פיקוח, זאת אומרת: תראה לי אישור. פיקוח זה אומר: תלך למוסך הזה והזה, ותביא לי לאחר מכן אישור.

נכון.

כאן הבעיה, שאני רוצה להגיד משהו - - -

אם מי שלוקח את זה בפועל משקר אז זה עניין אחר.

אם הרכב לא תקין קצין הבטיחות לא יחתום לו.

נכון. נו, אז מה? ברור.

אבל הבדיקה שלו היא בדיקה ויזואלית, כפי שזה בא לידי ביטוי באחת הפסקאות.

בוודאי.

הוא צריך לאשר בכתב.

נכון. הוא גם לוקח על עצמו את האחריות. מה הסיפור? הסיפור שלא דנים בו עכשיו, מערכת היחסים שמתקיימת בין קצין הבטיחות להנהלה, שזה דיון מרכזי אולי הכי חשוב מעבר לכל הטכניקות, האם הוא מופעל או עצמאי בתוך זה.

אם הוא שכיר או עצמאי.

אני לא נכנס לזה עכשיו. פתחת משפט בפצצה. יש שם דיון, אבל הוא הליבה. הנחת העבודה היא, שמעון, על כל - - -

אני לא חולק עליך.

הרי בסוף הנחת העבודה כשאתה מחוקק שהאנשים הם ישרי דרך, ואתה מנסה לעשות - - -

אני לא חולק על הדבר הזה, אני רק רוצה להגיד דבר אחד חשוב, אנחנו באים פה לעשות בטיחות, וכולם רוצים לעשות בטיחות, ואני מקבל את מה שאתה אומר. יש רק בעיה אחת, ולא משנה כרגע אם זה עצמאי או שכיר, שים לב מה אני אומר, אני מדבר על המודל של המשאיות, לא על הפרטיות. ברגע שקצין הבטיחות העצמאי – אני בכוונה אומר את זה – אומר לבעל המשאית: יש לך לתקן את המשאית, החובה היא של הנהג, ואין שום דבר בחוק שמחייב אותו אם יתפסו אותו. ולכן פה הבעיה, או בהסכם ההתקשרות, או לא יודע מה, איפה הכלי שאותו נהג, אותו בעל רכב אמרו לו לתקן את המשאית והוא מתקן את המשאית? ויש מצבים שהוא לא מתקן והוא עובר למשרד אחר. צריך לשים לב לדבר הזה.

ואיפה האחריות של קצין הבטיחות?

למה יש לו קצין בטיחות?

- - -

גבי, שמעון, סליחה. חברות וחברים, הבנתי, אני יכול לתת לכם עוד תרחישי אימה.

זה לא תרחישי אימה.

סליחה, אין גבול. בסוף כל אחד צריך לעשות את העבודה שלו. מה זה?

אבל זאת המציאות.

ואם הוא עובר למשרד אחר אז המשרד האחר צריך לבדוק. באמת.

לבדוק את התקינות של המערכות.

אז חייבים להטיל עליו אחריות, שאף אחד לא ישחק לי פה ויתייפייף. כמו שבעל המשאית בחוק ובעל החברה – חבר הכנסת, שאלת שאלה נכונה, יש נהגים עצמאים ויש חברות, זה לא ששלחתי אותו והוא לא עשה, סליחה, זאת אחריות שלך. במידה שהמשאית הזאת תהיה מעורבת בתאונה או שתיתפס על-ידי המשטרה בלי האישורים המתאימים, אתה תעמוד לדין בדיוק כמו הנהג ובעל החברה.

אבל לא המצאת את הגלגל, זה קורה.

אני מדבר על מה שקורה.

מה אתה אומר?

קציני בטיחות נעצרים ונחקרים.

בוא אני אראה לך שזה לא קורה.

גבי, יקיריי, תודה. מי בעד?

אולי נקריא את (14) ונצביע ביחד? שנדע בדיוק.

בסדר. בבקשה.

פסקת משנה (14), אני אקריא את הנוסח כפי שתיאמתי ושוחחתי כרגע עם הייעוץ המשפטי של הוועדה.

"לאשר בכתב, אחת לחודש, את דבר תקינות המערכות וקיומם של המסמכים שבאוטובוס, ברכב ציבורי, וברכב מסחרי החייב ברישיון מוביל, ולמלא את הטופס המתאים לסוג הרכב כפי שמובא בחלק ג בתוספת השלוש עשרה, וזאת לאחר שנערכה לרכב בדיקת תקינות על ידי קצין הבטיחות או על ידי מוסך כמפורט בפסקה (13) או על ידי מכון רישוי בהתאם לצרכי הבדיקה הנדרשת, ובתום הבדיקה יאשר בחתימתו על גבי רישיון ההפעלה או רישיון המוביל, לפי סוג הרכב, את תקינות הרכב;"

את קיומם של המסמכים.

הכוונה היא שיש לו רישיון, שיש לו את - - -

יש לו תעודת בוחן, תעודת ביטוח.

זה מפורט בטופס.

טופס חלק ג' מפרט את כל הטפסים.

בוקר טוב, יש בעיה מקצועית אחת. בסעיף המילה "תקינות" מופיעה ארבע פעמים. קצין הבטיחות מבצע בדיקה או ביקורת ומבצע פיקוח, הוא לא נותן אישור תקינות. היחידי במדינת ישראל שנותן אישור תקינות זה מכון רישוי ומוסכים בהתאם לסוגים שלהם. זו דעתי המקצועית. לכן, במקום "את דבר תקינות", את דבר בדיקת מערכות הבטיחות.

יש בזה שכל.

ואני חושב שכל קציני הבטיחות יסכימו איתי שבכל מקום שמופיעה המילה "תקינות" או שהיא צריכה להימחק או שצריכה להופיע המילה "בדיקה".

שמעון, העניין ברור.

עוד משפט אחד, בבקשה. יש פה סעיף שאומר: וזאת לאחר שנעשתה בדיקה על-ידי קצין בטיחות, בדיקה ולא תקינות. המילה לשלוח את הרכב באופן יזום לצורך חתימה של קצין הבטיחות, וזה מה שיש שם באמצע הפסקה, אומרת הפסקה: קצין הבטיחות יכול לתת לך אישור בעצם אחרי שהרכב נבדק במוסך או במכון רישוי, בהנחה שיש לו בעיה. זה סותר שלושה דברים. האחד, קצין הבטיחות במסגרת ההכשרה שלו לומד קרוב ל-300 שעות חלק טכני, כניסה לקורס קציני בטיחות מחייבת סוג 2. זאת אומרת, נקודת הפתיחה הטכנית - - -

לא, לא, 2.

לא משנה, מחייבת ידע טכני. זאת אומרת, נקודת הפתיחה שלו בהבנה הטכנית קיימת, אחד. שתיים, שליחת רכב יזום לצורך בדיקה במכון רישוי או במוסך על מנת לתת אישור פיקוח נוגד את העיקרון של ההפרדות, כי זה לא הגיוני, זה כמו שיגידו לאדוני: כל בוקר לך לרופא תביא אישור שאין לך כאב ראש.

הכול בסדר, נשמה, העניין ברור, לא צריך, הבנתי במשפט הראשון. תודה.

דרך אגב, רשאי קצין הבטיחות גם היום לשלוח אותו לבדיקה.

שמעון. בבקשה.

האמת שבהתחלה הבנתי מה שהוא אמר, אחר כך כבר איבדתי אותו. אני רוצה להגיד מה שהבנתי ממנו, ואני מצטרף אליו. קצין הבטיחות לא יכול לאשר תקינות של מישהו שאחראי על - - - , שיאשר את עצם הבדיקה, זה הכול, זה מה שהיה לי להגיד.

את זה אני מבין. תודה. בבקשה.

בפעם הקודמת שישבנו פה דיברתם על זה שאתם רוצים שניגש פעם בחודש למוסך.

זוכר.

על מה שרשום פה אנחנו רוצים הבהרה. מדובר על זה שניגש פעם בחודש למוסך, או במידת הצורך כשקצין הבטיחות מחליט שיש ליקוי אנחנו ניגש למוסך, או באופן אוטומטי נלך למוסך? הפסקה פה לא ברורה.

מה שכתוב פה זה אוטומטי.

זה ברור לגמרי.

חברים, יש כאן עכשיו את האיש בשטח, הוא כבר הטריח את עצמו להגיע לכאן, אז הוא רוצה גם להבין, וראוי שיבין. אם לא ברור לו אז כנראה שגם לאחרים זה לא יהיה ברור. בבקשה, גבי.

אני מתנגד בתוקף, זה סותר. בכלל, מה שאתם מדברים פה לא קיים בשום מקום בעולם. הרכבים בטכנולוגיה הכי מתקדמת בעולם, אוטובוסים ומשאיות. ממתי סוג 2 במכונאות בכלל מבין מה זה רכב. ואתם לוקחים לעצמכם יותר מדי קרדיט על דברים שאתם לא יודעים. מה זה כל חודש? מה התוצאה שקיבלנו מכל חודש? שקציני בטיחות וחותמות נמצאים בתא הכפפות של הנהגים, לא מצאנו את זה בכל התאונות ופסיקות בתי משפט. חבר'ה, הצענו מודל הכי טוב גם כלפי המשטרה – אחת לרבעון וגם הרישיון שהרכב הזה עבר בדיקה, כמו בדיקת חורף, חצי-שנתי בלמים וטסט.

גבי, לאן אתה הולך?

שמעון.

זאת אומרת שאותו שוטר בא ועוצר אותו לבדיקה, ואני כאזרח יודע שהמשאית והאוטובוס שנוסעים לצידי מישהו ראה אותם. אין לנו את זה היום. הפיקציה הזו שכל חודש חותמת של קצין בטיחות, ומשרד התחבורה שם את ראשו בחול הרבה שנים. משיחות עם כל הבכירים במשרד התחבורה - - -

תודה, גבי, העניין ברור. אני רוצה לשאול דווקא את המשטרה. ברשותך, תראה, אני לא רוצה לייצר פה הגזמה, אתה מבין שכל לילה יבוא קצין הבטיחות הביתה, ייזרק על הספה ויגיד: וואלה, קרעו אותי, כי כל שבוע הוא צריך להכניס איזה רכב, זו לא הכוונה. זה צד אחד.

צד שני, אני גם לא רוצה לייצר נזקים מדומים לבעלי העסקים. יש בעלי עסקים של עסקים קטנים. אני שואל את עצמי איפה הגבול. אני רוצה למצוא את נקודת האיזון קודם כול, שזה הדבר הכי חשוב, בטיחות, אין ויכוח - -

לבין להפוך את זה לפיקציה.

- - לבין שכל היום עכשיו כולנו עושים כסת"ח, כל היום במקום לעבוד נהיה בתוך המוסכים.

שהבטיחות לא תהיה המלצה.

שמעון, סליחה. לכן אני שואל אותך, נציג משטרת ישראל, נציג התנועה, נועם, אני רוצה שתיתן לי את נקודת המבט שלך, ברשותך. הרי מה הנקודה, אני מצפה מקצין הבטיחות, יש לו ספר, הוא אומר: תשמע, לי ברור, לא משנה אם אתה קטן או גדול, כל שלושה חודשים יש X פעולות שאתה חייב לעשות, לא יעזור לך, לא משנה, כי על בדיקת בלמים אני לא יכול לוותר.

לא לוותר. על זה אנחנו לא מוותרים.

נכון. זה סביר, פעם אחת. פעם שנייה, יש את מה שאנחנו מכירים – חאג' עוד לא מכיר את זה, מהצבא – אין ג'יפ סיור, על הנייר, לא אמרתי עכשיו שכולם, כל אחד יגיד לי שהוא פועל לפי הנהלים, מה הנוהל? אתה לא יוצא לסיור לפני שהרמת מכסה מנוע, לא משנה אם לפניך בדקו או לא בדקו, זה לא עניינך. אתה מחליף משמרת, אתה צריך לשים את הרכב במקום ישר ולבצע שתיים-שלוש פעולות בסיסיות, אתה ממלא את הרכב בדלק, שהשמן יהיה כמו שצריך - - -

כלי נהג.

כלי נהג. הדברים הבסיסיים שלא צריך בשביל זה להגיע למוסך. ואם אתם שואלים אותי, באופן עקרוני הפעולה הזו צריכה להתבצע לפני כל יציאה לנסיעה. זאת אומרת, בעיקר ברכבים שהם אוטובוסים ומשאיות, שהם כלי הרג כשהוא יוצא אם הוא לא יוצא כמו שצריך. אתה יודע, יש את שלוש-ארבע הפעולות שהוא חייב, שבסוף הוא רשם שאם עוצר אותו, סתם דוגמה, שוטר או לא חשוב מי, הוא יודע שהוא מאשר, והוא בודק, הוא מסתכל ורואה. ואם קרתה תאונה והדברים הבסיסיים האלה לא היו – זה מה שאני רואה לנגד עיניי.

אפי, זוכר את הדיון מהפעם הקודמת, תגיד לי: כן, בטיחות. הכול נכון, אבל אני אומר שמי שעבריין, כל מה שכתוב פה, לא יעזור בית דין. אנחנו רואים את זה בתאונות, אנחנו רואים את כל הנהגים שכבר יש להם 100 הרשעות, 200, ואת כל מה שאנחנו מכירים. אנחנו מחוקקים לאדם הסביר שקם בבוקר ולא מתכנן לעשות תאונה, הוא רוצה שהאוטו שלו יהיה תקין, קודם כול עבור עצמו, ולא לפגוע באחרים. כך אני רוצה שתסתכלו על זה, ולמצוא את נקודת האיזון. קשה לי לקבל את זה שכל חודש מישהו יכנס עכשיו למוסך.

אני יכול לענות?

מאיפה הבדיחה הזאת?

- - -

חברים, עכשיו אנחנו פה.

אני חושב שבאמת אולי כדי להפחית חלק מההערות, אני מקשיב לגבי שמציף גם אותי בהודעות - - -

נו, מה חשבתם? אני ב-2003 – אמר יושב-ראש הוועדה - - -

מה הזכרת אותו?

מ-2003 כבר התחייב משרד התחבורה והשר לפתור את הבעיה של קציני הבטיחות. תראו, 20 שנה אנחנו מתמזמזים.

תודה, גבי.

גבי, תודה.

אפשר להוציא לו את השקע, בבקשה?

כל פעם שמנסים להגיד כאן אמירה זה לא קורה ככה. ברור, אחרת לא היית יושב כאן, אדוני. כשאנחנו יושבים על תיקון התקנות הן צופות פני עתיד למה נכון שיהיה. זה שהיום זה לא קורה כמו שצריך פעם בחודש זה לא בהכרח אומר שצריך לעשות את זה פעם בשנה. גבי, אני מבקש, באמת, העניין הזה, שמור אותו רגע לעצמך.

אדוני, אנחנו כל הזמן הולכים פה על הברזל משום מה, המפגש החודשי הזה שלא מחייב מוסך, התיקון פה גם מבטא, מכיוון שיש את תקנה 276 שגם מחייבת פעמיים בשנה להיכנס למוסך. לכן אמרנו שאו שהוא יכנס למוסך, או שייבדק. אני מסכים לתיקון נוסח, זה נכון שלא צריך להבין מזה שקצין הבטיחות אחראי אם יש תיקון לא נכון. צודקים, אנחנו ערוכים לתקן את זה.

מהותי.

זה טכני, זה לא מהותי.

אבל, אדוני, אני לא מוכן לוותר, שלחתי לכם תמונה.

ראיתי.

אני לא מבין כלום, אני לא מכונאי, אני מכונאי רמו"ת, אל תיתן לי את הרכב בחיים. הלכתי לבקר בחברה, נכנסתי מתחת למטה לבור, זאת משאית שעובדת לפי הכללים, הוא כל חודש ראה קצין בטיחות. החור הזה בצמיג קרה שבועיים לפני, הוא לא ראה, זה בורג ששחק לו את הצמיג. משאית כזאת הולכת קיבינימט, הורגת אנשים.

מה אני רוצה להגיד? פעם בחודש כשקצין הבטיחות צריך לראות את הכלי, הוא רואה את הנהג. אנחנו מדברים על גורם אנושי, ועד היום שום חובת גורם אנושי לא מוטלת על האנשים. גם את הנספחים תיקנו. אני רוצה שהוא יראה את הנהג, אני רוצה שהוא יבדוק מה איתו, שהוא בכלל ערני, שהוא לא על קנביס רפואי, שלא קרה לו כלום החודש, שהוא מבין מה הכללים, שהוא יודע מה האחריות שלו שאתה תובע ממנו כנהג, כי רוב הנהגים דוחים את האחריות הזאת.

אפי, השתפרת בנאומים שלך מהפעם הקודמת.

תשמע, אחרי אתמול אני לא יכול להתעלות מעל.

סוף סוף הגורם האנושי.

לא, תשמע, מדם לבנו.

אתה צודק.

אני מפנה את אפי, בבקשה, לבדוק את התאונות ברשות הלאומית, ועדות החקירה, זה בסתירה לכל מה שאתם אומרים.

ממש לא.

הוא רואה את הנהג. סליחה, נו, ברצינות.

איפה מאיר?

גבי, אפי.

הוא רואה את הצ'קים, לא את הנהג.

מה אתה מבלבל?

אתם אל תתערבו.

אתה אחרון, חאג', ואני מסכם. כבר גמרנו, אישרנו את מה שביקשת.

את הנהג הוא רואה. אני כבר לא רוצה לדבר.

אבל זה התיקון, גבי.

היושב-ראש אמר: תעשה איזה תיקון שאתה רוצה. החיים יותר חזקים. יש בחוק, הם לא רואים את הנהג, ותפסיקו עם השטויות האלה.

מה אתה מבלבל את המוח?

מה אתה מדבר?

- - -

אה, מה אני מבלבל.

ששש, גבי, נהיית עכשיו קבוצת ווטסאפ פה?

לא, זה מטריף לי את השכל.

תיטרף בחוץ, יש חדר חושך.

- - - לבקש סליחה ותיתן לי להגיד משהו?

איתן, בסוף נועם לא דיבר.

בסוף אחרי שהוא ישמע את כולם. בבקשה.

אני אעשה את זה בקצרה, אדוני. מעבר לזה שאני מצטרף ומחזק את הדברים של אפי, חשוב להפנות את תשומת הלב, ונבין יותר טוב את הכוונה והמטרה. טופס ג', שאליו מפנה הסעיף בתקנות, מסביר לנו מה הבדיקות שצריך לעשות במסגרת הבדיקה החודשית. אם אנחנו יורדים לעומק וקוראים אנחנו מבינים למה התכוון המחוקק במקרה הזה: בדיקת תוקף רישיון רכב, תוקף תעודת ביטוח, וכו'. בדיקות ויזואליות של דלתות, מראות, מושבים, ריפוד. לכן צריך רק שהתקנה תתכתב עם הטופס הזה, והתיקון הוא באמת - - -

תודה.

עוד מילה, אדוני מדבר על הרגולציה. רידדנו את הנספח הזה לאופן כזה, כי היום הנספח כפי שהוא קיים הוא קומופלאז', כי אם אין לך היום בור אתה לא עושה. רידדנו אותו לרמת האדם הסביר. אפשר לקיים אותו בלי מוסך ובלי בור כדי שקציני הבטיחות לא ימשיכו להגיד: הטלתם חובה שהציבור לא יכול לעמוד בה. אפשר לעמוד בה.

תודה, אפי. שמעון.

אני מבקש לחדד נקודה. משאיות מעל עשרה טון עושות היום רישוי פעם בחצי שנה. זאת אומרת, יש מפגש בין הרכב לבין המוסך היום כבר לפחות פעם בחצי שנה, זה אחד. נכון להיום, אין ויכוח על זה. דרך אגב, מוזר בעיני שהאוטובוסים לא עושים טסט פעם בחצי שנה לתיקון, אבל זה כבר עניין אחר, ואני חושב שגם בזה צריך לטפל, זה אחד.

ומה אתם תעשו? תשבו בספה?

גבי, אני לא הפרעתי לך, שתקתי, אל תפריע לי.

תן לו לדבר.

אני רוצה לדעת, מה, אתם רבנות? משגיחי כשרות?

הנהג עובד כמו ארבעה, תפסיק.

משגיחי כשרות, הם יושבים, תהיה במוסך, תהיה. אפי, וואלה.

עובדים אצלך 18 שעות.

גבי.

עשיתי בדיקה מהירה, רק הכנסת משאיות למוסכים פעם בחצי שנה הוסיפה לעלות המשק 10 מיליון שקל לכניסה הבודדת הזאת. זאת אומרת, להכניס עכשיו רכב כזה פעם בחודש למוסך יזום או כהתניה זה לא - - -

אבל זה לא מה שנאמר, די.

הרוג עולה 7 מיליון שקל, אני גם בדקתי.

דקה, דקה. ובאיזשהו מקום צריכים לראות את הממד הרחב.

שמעון, די, מספיק. אורי.

אני רוצה רק להגיד לך משהו, תקשיב, בשנות התשעים היה שר התחבורה ישראל קיסר, היה אחד מהגברים, תמני גזעי, היינו עולים אליו, הוא היה מספר לנו פתגמים כמו שלומדים היום שנתיים בקציני בטיחות. כל הזמן היה אומר לנו: הרכב הוא לא הגורם לתאונה, הנהג הוא הגורם לתאונה. לכו תפשפשו בנהגים, תעזבו את הרכבים. בשנות התשעים כשהיו פותחים את החלון עם ידית, כשלא הייתה מנורה שמזהירה על הבלמים. אם הוא היה היום חי הוא היה צריך לקבל פרס ישראל על הפתגמים האלה.

הוא חי, חי.

הוא חי, וחי טוב.

התקנות האלה מחזירות אותנו 60 שנה אחורה.

אורי, הוא חי, למרות שהוא התעסק אתכם.

איך הוא חי?

אדוני היושב-ראש, הרכב חייב לשמש כמו מפגש, כנקודת מפגש.

תימנים חיים טוב.

שמעון, עכשיו אתה פה, ארבע משאיות עושות בדיקה חודשית, אני אומר לך.

אל תדאג, הכול בסדר.

תודה. שמעון, לא נתתי לך את רשות הדיבור. לוקמן, תודה. ואללה, אתה בא עם מכסה של מילים, אתה חייב לסיים אותה.

כתבתי. סליחה, אבל תאונות הדרכים - - -

איפה זה כתוב? זה לא בכללים של הכנסת.

בתנאי המשטרה, תאונות כשל טכני – 0.5%.

יקירי, תודה. בבקשה, משפט.

משפט קצר. אני בעל חברת הובלה, גם מאזור אשקלון, יש לי שתי משאיות. לכל משאית יש שתי עגלות. תעשה חשבון, פעמיים טסט בשנה לכל עגלה, פעמיים טסט לכל משאית, תוסיף לנו מוסך, תוסיף לנו קציני בטיחות, תוסיף לזה ימי חופשה של הנהגים עם מילואים. אנחנו לא מצליחים. אלו גזירות שאנחנו פשוט קורסים.

נשמה, תקשיב, קודם כול אתה שם לב שאני מנסה למצוא את נקודות האיזון.

אין ספק.

באתי הבוקר, נשבע לך בהן צדק, כאילו לפני הדיון, שלוש משאיות סוזוקי אלטו, אתה מכיר את העקיפות האלה, הוא עוקף אותו כדי לנסוע טיפל'ה לפניו.

זאת אומרת שאתה אומר שזה רק הנהג.

קודם כול ברור כשמש לאור הירח. יש לך עודף נהגים?

יש לי רק ציוד חדש בגלל הדברים האלה.

יש לנו מחסור בנהגים.

בגלל שאני רוצה לראות את משרד התחבורה ולא לפחד.

הבנתי. חאג' יחיא, בבקשה, ואני רוצה לסכם.

מה שאני חושב, מתי קצין הבטיחות מפנה למוסך? אחרי שהוא בדק ויזואלית וראה שיש בעיה מסוימת וצריך להעביר את הרכב למוסך.

או שהנהג דיווח.

זה הכי טוב.

או שהנהג דיווח. הנושא הזה של בדיקת תקינות, אני חושב שאנחנו צריכים לשנות משהו בנוסח כדי להבטיח שקצין הבטיחות ביום שהוא מפנה למוסך הוא ידאג שיש לו את האישורים שהוא נבדק.

או שהוא לא עולה על הכביש עד ש-.

בדיוק. כדי לאשר לו. מה הוא עושה? היום הוא בא, בודק גלגלים, נראים בסדר, המנורה שיש לו בלוח השעונים לא מראה שיש בעיות מסוימות איפה שהוא צריך לראות אותן. הוא בודק ויזואלית את מה שהוא יכול לבדוק בתפקיד שלו. והוא אומר: תשמע, תקין, אני חותם, סע. או שהוא מפנה. אז בעניין של התקינות אנחנו צריכים לשנות את הנוסח.

אבל זה כבר סוכם.

לשנות בצורה שתגיד מה התפקיד שלו.

הבנתי. אני אסכם את הכול.

משפט אחד. רוב הדברים האלה שמדברים אליהם זה בסך הכול גורם לקציני הבטיחות, סליחה על המילה, לרעוד בזמן שהעט חותמת על המסמך הזה.

תודה. חברות וחברים, הם באמת צריכים לרעוד כשהם חותמים, כי בסוף זה חיי אדם. אדוני, תן את ההתייחסות שלך למה ששמעת פה, ואני אסכם.

קודם כול, בדברים שלך הכנסת גם נושא של אחריות נהג וגם נושא של אחריות קצין בטיחות וגם נושא של אחריות בעל. יש לנהג את האחריות שלו בבוקר לבדוק את הרכב, וזה מצופה, וזאת חובה מנהג לבצע את הדברים האלה. קצין הבטיחות, כתוב פה בצורה, לפחות ממה שאני קראתי וככל שהבנתי, הוא יכול לבדוק, וככל שהוא מוצא שהכול תקין, לאשר, או כפי שנאמר פה, אם יש תלונה או שהוא מוצא משהו לא תקין, להפנות את הרכב לבדיקה של מוסך.

הנושא של זמן, של חודש-חודשיים-שלושה חודשים, אני חושב שאם זה ברמה של קצין בטיחות והוא בודק אחת לחודש זה נשמע לי סביר לחלוטין. במיוחד לאור העובדה שכלי הרכב האלה נוסעים הרבה מאוד קילומטרים, ובמיוחד לאור העובדה שרמת המסוכנות שלהם ומה שאנחנו מכירים, התוצאות של האירועים שבהם הם מעורבים, אני חושב שזה בסדר שקצין הבטיחות יבדוק וייתן מבט על הרכב פעם בחודש. הוא חייב גם לטפל בנהג, כמו שנאמר פה על-ידי אפי. היום זה לא פחות חשוב מהרכב.

אני אגיד לאדוני יותר מזה – כמו שאמר גבי שברוב המקרים אני לא מסכים איתו, אבל לשם שינוי אני כן מסכים איתו – הרכבים החדשים היום הם טכנולוגיים ברמות מטורפות, ברמות כאלה שבחלק מהמקרים אם לקצין הבטיחות לא יהיה את אותו מחשב ספציפי כדי להתחבר אל הרכב ולתקשר עם המחשבים שלו, לא בטוח שהוא יוכל בכלל לבדוק אותו. אבל את הנהג ועם הנהג הוא בינתיים כן יכול לתקשר, והוא חייב לתקשר, והוא חייב להיפגש עם הנהג. אם אמר שמעון שחלק מריג'קטים והתקלות זה פועל יוצא של אותו דין ודברים עם הנהג, אז זה חייב להתקיים, ואין מצב שזה לא מתקיים. ואני לא רומז שזה לא מתקיים, לפני שכולם קופצים פה. אני רק אומר שזה חייב להיות איכשהו כתוב בצורה ברורה, מעוגן, ולא יהיה וולונטרי לקצין בטיחות.

תודה, נועם.

אפי, תבטל את (14).

סתם אתה מסבך, תן להצביע.

חברים, אתם סיימתם. אני רוצה לסכם, ברשותך, לחדד את הנוסח.

להתאים את הנוסח.

בגדול, עם התיקונים, סעיפים (13) ו-(14) עושים את העבודה, נותנים את כוונת המחוקק בצורה הנכונה והטובה. אני רוצה להזכיר פשוט כדי שהדברים יהיו ברורים. זה לא שיש קצין רכב, קצין בטיחות, וכל השאר מתנערים מאחריותם. בדיוק כמו שנועם אמר, ואני התייחסתי לזה, לכל אחד יש את האחריות במעגל שלו. חובתו של הנהג כל בוקר לפני שהוא יוצא לעשות את X הבדיקות המינימליות, לא משנה אם יש לו דף, אין לו דף, הוא צריך לבדוק, להסתכל על הצמיגים של האוטו שלו, לראות שיש לו דלק.

אלו החיים שלו קודם כול.

אלו החיים שלו, כן. אם אלו היו רק החיים שלו, ניחא.

אבל אמרתי קודם כול.

כן, אבל אני אומר שפה אם אתה במשאית אתה חבל על הזמן, ואם אתה מוליך, נוהג – קודם כול זה צד אחד. צד שני זה קצין הבטיחות. יש את המועדים, אני לא מתכוון לשנות אותם, כפי שנקבע, במשאיות, נדמה לי כל שלושה חודשים וכו', אבל פעם בחודש. זה לא שעכשיו הוא מעלה אותו ואומר: תרים אותו ונסתכל. לפעמים יש מבט שבא בן-אדם שהוא לא חי את הרכב יום יום – כי מי שחי, כמו הרבה דברים בחיים, הוא כבר לא רואה את הכול, הוא סורק את הדברים בתוך הראש, כמו שהראית לי פה, הוא אומר: גם אם הצמיג חדש פתאום יש בו איזה חור שהוא בכלל לא שם לב אליו, כאן הדברים הקטנים. זאת לא הכוונה שעכשיו הוא אומר לו: תבדוק לי זה, תבדוק לי פה, תבדוק לי שם. זאת חובה של פעם בחודש, מחליף מילים עם הנהג איך הוא, אם הוא ישן מספיק, לא ישן מספיק, דברים מן הסוג הזה. והפעולה השלישית, שזאת חובה נוספת, אפי, שבאמת על-פי הכללים כל כמה זמן הוא צריך להיות במוסך, לעשות את אותן בדיקות, כמו שאנחנו כאן בכנסת עושים, קל וחומר כשמדובר בזה.

לזה יש כללים של היבואן.

אמרתי. דרור.

רק שזה יהיה ברור, זאת לא רק שיחה אחת לחודש עם הנהג, יש פה רשימה של בדיקות מאוד טכניות.

ברור, דרור. כוונתי שיש מכלול שלם של דברים שבפעם בחודש צריך לעשות.

שלא בא לשמה בא לשמה.

אבל הוא לא צריך להעלות אותו. העניין ברור, דרור. תודה, מה שאמרת היה חשוב.

וחלה עליו בחוק האחריות? בתקנה חלה עליו האחריות על מה שהוא חתם?

בוודאי. לכל אחד יש אחריות על מה שהוא חותם.

לא, אני מצטער, 585 אומר שקצין הבטיחות ימליץ למנהל, אין עליו אחריות. השאלה אם הוא חתם, אם הוא אחראי כמו הנהג.

כשאני אגיע ל-585 דבר איתי.

גבי, אנחנו באותו עולם משפטי.

תודה רבה. אני רוצה שתקריאי את זה עם התיקון.

אנחנו מציעים לשנות את (14) ולרשום: לבצע אחת לחודש בדיקת תקינות וקיומן של המערכות, ואז הוא לא אמור לאשר, אלא פשוט רק לבצע את הבדיקה של המערכות.

זה לא מתיישב עם ההמשך.

למה?

תקראי את כל הפסקה ותראי שזה לא מתיישב.

לבצע אחת לחודש בדיקת תקינות המערכות וקיומם של מסמכים שבאוטובוס ברכב ציבורי או ברכב מסחרי החייב ברישיון מוביל, ולמלא את הטופס המתאים לסוג הרכב, כפי שמובא בחלק ג' בתוספת השלוש עשרה.

ולמחוק את כל הסיפה? זה מה שאת מציעה?

לא, וזאת לאחר שנערכה לרכב בדיקת תקינות על-ידי קצין בטיחות. הוא בודק את התקינות, הוא בודק את המערכות. מה הוא יעשה בבדיקת התקינות? כשקצין הבטיחות בודק את המערכת הוא אמור להסתכל – נניח שהוא מסתכל על המראה, על החשמל של המראה, הוא מעלה ומוריד ורואה אם הוא עובד, לא עובד.

השאלה היא האם הוא יכול להסתפק בבדיקת תקינות של מוסך או של מכון רישוי, או שגם וגם.

סליחה, אבל כתוב שם "או".

הבנתי, אבל זה לא מתיישב עם הרישה, אדוני.

אפשר להסביר.

- - -

חברים, אל תפריעו.

הסיפה, החלק השני של הסעיף מנסה להבהיר שישנן בדיקות שאותן קצין הבטיחות יכול לעשות בעצמו, ישנן בדיקות שאם הוא חושב שצריך לעשות אותן והוא לא יודע, לא יכול לראות אם זה מספיק טוב - - -

יקירה, סליחה, הצלחת לבלבל אותי. סליחה, אני מבין מה את אומרת, אבל כשאת כבר נותנת לי הרצאה זה רע מאוד.

אני מתנצלת.

לא התכוונתי בממד האישי. כי בסוף יושבים קציני בטיחות, הם לא למדו משפטים והם לא יועצים משפטיים של משרדים, כולה לסמן את הדברים שלו, מה הוא יתחיל עכשיו – זה צריך להיות פשוט. אני אומר את זה בצורה כל כך פשוטה ואתם מתעקשים שזה יהיה מסובך. זה צריך להיות פשוט. כשאני אומר: הנהג כל בוקר קם וצריך לבדוק מראות, בלמים, שמן, מים, הדברים שהוא יכול לעשות והוא לא צריך עכשיו לנסוע לאיזשהו מקום מסוים לעשות אותם. כמו הדוגמה שאני בג'יפ סיור, מפקד סיור, לא זז עד שהנהג אומר לי: הנה, הרמתי את מכסה המנוע, יש שמן, יש סולר, שעון המהירות, הספידומטר עובד, ארבע-חמש נקודות, תודה רבה. בדקתי שיש לי מים ואוויר. תודה רבה, נסעתי.

פעם בחודש מגיע קצין הבטיחות ויש לו רשימה. חבר'ה, באמת, עוד לא הגענו לדברים המסובכים. יש לו רשימה של דברים שהוא צריך לבדוק, תודה רבה, סימן, הלך. יש עוד נקודה שפעם בשלושה חודשים הוא צריך ללכת, בלי קשר אם שלח אותו או לא שלח, יש כללים שאומרים שפעם ב- הוא צריך לבצע את הבדיקה במוסך.

נעזור בנוסח.

זה נוסח, ברור לי, אבל הם פה מעמיסים לי על הראש. מה העניין? כשהאוטו שלי חזר מהמוסך, המוסך משאיר לי פתק, הוא כותב לי שם: בדקתי לך וישרים – דרך אגב, אף פעם לא החליפו אותם – בדק לי את זה, בדק לי פה, בדק לי שם. ואני גם בודק אם יש משהו שביקשתי. אני מניח שזה טבעי שכל אחד שרצה שיטפלו לו במשהו, שנשברה לו מראה, שנשבר לו משהו, שיטפלו. כשהרכב חזר, אני מניח שקצין הבטיחות מקבל את הרשימה והוא צריך רק לבדוק. עכשיו הוא לא אומר לו: אוקיי, בוא נעלה אותו.

נכון.

הנחת העבודה היא שהמוסך עשה את עבודתו. הוא רק צריך לוודא שבאמת כל הדברים שהוא - - -

שיש לו "וי" על כל הדברים.

נכון.

חבר הכנסת כבל, תראה כמה מפתיע, הבנת את זה בלי להיות קצין בטיחות, כמה מפתיע. או מוסך או טסטים, זאת בעיה.

אבל, אפי, מה שהוא אמר לא הכי מדויק. נלך לטופס וזה יבהיר לנו את העניין. יש בדיקה אחת לחודש שקצין הבטיחות עושה, למשל ברכב פרטי. במסגרת הבדיקה הוא צריך לבדוק את הרצועות הגלויות, את בדיקת מערכת ההיגוי, את התפוחים, את הסרנים, את הקפיצים.

מישהו עושה את זה אחת לחודש לכל כלי הרכב?

זה אחת לחודש, הוא צריך לעשות לכל כלי הרכב. זאת בדיקה ויזואלית, כמו שאפי אומר.

לא הכול ויזואלי, לבדוק סרנים, למשל.

כל שלושה חודשים.

שנייה, אני אבהיר עד הסוף. זה אחת לחודש.

כל שלושה.

אתה מדבר על רכב פרטי, רכב מעל 10,000 ק"ג זה אחת לחודש.

לא.

אתה מקריא את הפרטי.

הטופס שאתה מסתכל עליו זה לא הטופס הנכון.

הטופס שאתה מקריא זה הפרטי, זה עד 9,999.

מאוד פשוט.

דרור, אפשר לעצור אותך? אתה מפריע לי.

לא, באמת, אני אסביר רק מה הפסקה הזאת אומרת.

אבל הבנתי.

הוא רוצה להפנות אותך.

אני יודע, ראיתי.

אני עדיין לא הצלחתי להבין, כי כל אחד אומר משהו ליד.

עוד לא הגעתי לפואנטה, עוד לא סיימתי, אני אסביר. הוא עשה את הבדיקה הזאת בעין, הוא כן ראה נזילה, הוא לא מוסכניק, בשביל לתקן את התקלה הוא צריך לשלוח אותו למוסך.

זה לא נכון, זה לא מה שאומר הסעיף, אני נורא מצטער.

זה כן מה שאומר הסעיף. הסעיף אומר שאם - - -

דרור, עכשיו אתם כולם שותקים. חברים, בחייאת רבאק, תגידו לי, באמת, אני לא מוסכניק, אני בקושי יודע להחליף גלגל, אבל יש שכל ישר שאליו מתכוון המחוקק, והשכל הוא כאן שכל ישר, הוא לא יום לימודים ארוך. כשאני אומר once פעם בחודש קצין הבטיחות בא וראה נזילה, ברור כשמש לאור הירח שהוא חייב לשלוח אותו למוסך, כי בשביל זה הוא עושה את הבדיקה. הוא לא עושה בדיקה בשביל להגיד שיש בעיה. הוא רואה מראה שבורה, אז הוא יכול - - -

הוא לא שולח אותו לנגר, הוא שולח למוסך, צריך לרשום.

אם זה הטופס שהוא צריך למלא הוא לא יכול לראות בעין סרנים.

אבל זה ברור שהוא ילך למוסך, בשביל מה לרשום את זה?

קח את הנהג למספרה גם. וואלה, נדפק לכם המוח בוועדה הזאת.

- - -

קראתי מהרכב הפרטי. אוטובוס זה אותו דבר.

חברים, אני לא רוצה שאף אחד יפריע, אני אוציא אנשים עכשיו. קצתי בכם, אני מתנצל. כל אחד בא עם המומחיות שלו, כולם מומחים. כולם מנסים להבין, אף אחד מכם לא מצליח להבין דבר פשוט. אני מקווה שבמקומות שצריך לעשות אותם זה ייראה יותר טוב. אפי, אתה מוכן בבקשה לבוא שנייה לידי, ברשותך?

איזה עמוד?

עוד לא יודע עמוד, נשמה, תני לי קודם כול להבין את הטופס.

בסדר, אני רק רואה פה שיש לכל סוג של כלי רכב כמות אחרת, כדי שאני אדע על איזה מדובר.

אני מתחיל מהתחלה.

המוניות צריכות פעמיים.

חברים, שמעון לוקמן, אתה יכול גם לדבר עם עצמך, זה ייחשב לך חלק מהזמן.

סופרים מילים.

- - - אופציה.

אפי, אל תדבר איתי במילים גבוהות, אופציה שמופציה, הם בקושי מבינים מה כתוב פה וזה ברור. אתה יוצא להם מחוץ לאטמוספירה? אופציות. תשמע, אפי, אני רוצה להבין את הדבר הבא, יש את הבדיקה של הנהג שהוא צריך לעשות אותה, יש את הבדיקה פעם בחודש. עכשיו אנחנו עוברים לבדיקה של פעם בחודש.

מה עושים?

הוא מגיע עם טופס, אני רוצה לראות את הטופס. בוא נתחיל עם רכב עד 10,000.

רכב פרטי?

פרטי.

אבל רכב פרטי זה לא אחת לחודש. נתחיל עם הציבורי.

לא משנה. יש פעם בחודש, אז משאית פעם בשלושה חודשים. אל תיכנס איתי עכשיו לזה.

להגיד מהו הטופס וכל כמה זמן צריך לעשות את הבדיקה הזאת. עמ' 13 זה רכב עד 10,000 ק"ג.

- - -

אבי, בוא בבקשה.

שקט.

לוקמן, רק לדבר אתה רוצה, אתה גם אומר להם שקט.

לשמוע אותך.

עברנו לעמ' 13, טופס א'.

אנחנו בעמ' 13. אני לא אצא מפה עד שאתם תצליחו להבין מה שאתם עושים, אמורים לעשות כבר הרבה זמן. הנה, יש לנו פה את הטופס א', אני עכשיו שואל, אני מקריא, אנחנו עוברים דבר דבר. "טופס א', טופס בדיקת תקינות לרכב פרטי ומסחרי עד 9,999 ק"ג".

זה לא שייך לסעיף הזה.

כפרה, תסלח לי, שמעון, אני מנהל את הדיון, אתה מנהל?

אדוני, זה שייך לסעיף 15 הבא אחריו.

- - -

זה לא משנה.

תגיד לי, שמעון, החוצה, צא החוצה, עשה לי טובה. אתה יודע מה אני רוצה לעשות? צא החוצה. צא. עד שאני מושיב פה אנשים אתה מבלבל לי את המוח, אתה מגזים. אני מחליט מה אני רוצה לדעת, לא מה אתה רוצה לדעת. אתם כבר פה מספיק זמן ולא מבינים כלום. יש גבול. כל אחד עם החוכמה שלו. אני עכשיו מתעסק עם הטפסים, אני רוצה להבין טופס טופס מה הוא אומר.

איזה רכב וכל כמה זמן הבדיקה.

יפה. אנחנו מתחילים עם עמ' 13 – עוד עשר דקות תחזור ותשחרר, תדבר עם עצמך – בעמ' 13 כתוב לי: "טופס א', טופס בדיקת תקינות לרכב פרטי ומסחרי" עד 10,000 ק"ג. רכב פרטי, אני לא נכנס איזה סעיף, איזה עמוד, אני מנסה להבין מה כתוב.

בדיוק.

רכב פרטי, כל כמה זמן הוא צריך להיבדק?

שלושה.

כל שלושה חודשים רכב פרטי, קצין הבטיחות צריך לבוא עם הטופס הזה ולבדוק.

בדרך כלל כל שלושה חודשים.

בדרך כלל, אלא אם כן זה רכב ליסינג.

זה פחות כי זה כתוב.

זה התאריך שהוא חייב לבוא.

בדיוק.

אחת לשלושה חודשים.

אתם יותר גרועים מבית כנסת של תימנים, כל זה שככה זה ככה זה ככה. בסדר, הבנו את מה שכתוב.

השאלה אם בסוף הם מתפללים או לא.

- - -

זה מתחיל משלושה חודשים והלאה.

דרור, עשה לי טובה, עכשיו גם אותך אני אוציא, לך תדבר עם שמעון.

כמה המוניות צריכות להיבדק?

חשוב להבהיר.

ברור. אני לא מתעסק עכשיו עם הדברים שכתובים כאן שאומרים: פעם בשלושה, אני לא נכנס לזה. אני רוצה להבין קודם כול מה עושים עם הטופס הזה. די.

רשמתי בדף. זה קשור לטופס הזה.

נועם, תן לי לסיים. אין בעיה, אני אתן לך בסוף, אני רוצה להבין. תתייחסו לעצמכם כאילו אתם לא פה. אני מקריא: נתונים, קריאת מונים, בדיקת שלדת הרכב (בעין).

הכול ויזואלי.

יפה. מה זה אומר? הוא עובר מסביב לרכב, הוא לא צריך להתכופף ולראות, הוא רק מסתכל מסביב, אחד, יפה.

ונזילות לסוגיהן.

אני ממשיך, ונזילות לסוגיהן. אם הוא לא מתכופף, מה זאת, נזילה של ממטרה? איך הוא רואה נזילה?

המערכת היא פניאומטית, שומעים אותה.

הוא דיבר עכשיו על רכב פרטי, חבר'ה.

מה הבעיה להסתכל למטה? הוא יכול לראות אם יש נזילה או לא, תביא לי מראה מתחת.

הייתי פה פעם שעברה ואתם לא הייתם.

צחי, גם כיבדתי אתכם, אתה אוהב לדבר איתו? צא החוצה. אתה רוצה? תסתמס איתו, לא אפריע לך.

הלוואי שהוא היה מסכים לדבר איתי בשגרה.

בסדר, עזוב. הבנתי. פתחת עכשיו בספר חדש. אני מנסה להבין. אני מתייחס עכשיו לדברים כמו שהם, כשכתוב לי פה: ונזילות לסוגיהן, המשמעות היא שהוא צריך - - -

לא.

אז תסביר לי.

אתה לבד קראת, ומה אמרת בסוגריים? בעין, נכון?

אבי, תיאור המצב: הרכב שבא לבדיקה החודשית, הרכב עומד, פותח מכסה מנוע, תתקדם. זה מה שהוא עושה. עכשיו תסביר.

הוא המומחה ואתה מסביר לו מה להגיד.

לא נורא, אבל הוא תימני, הוא שוכח לפעמים, ואני מסביר לו. זה בינינו ככה, זה מתואם.

הוא רואה את השלדה מלמעלה.

- - -

ברכב הפרטי שלך ראית נזילה, אתה רואה נזילות. אתה לא רואה נזילת שמן, אתה לא רואה נזילת מים כשאתה בודק את האוטו שלך? הכול בעין, ויזואלי.

אם לא ראית, לא ראית.

אני רוצה להבהיר, חברות וחברים, עכשיו תקשיבו מה אני מבין, אני האיש הפרטי, כשאני פתאום מזיז את האוטו ואני רואה שיש כתם. מה העניין? הבדיקה לא נעשית ליד המקום, הוא בבית שלו עם האוטו, הוא לא במקום הזה, הוא הגיע למפעל ובמפעל אין לו את הנזילה הקבועה הזאת.

לא חלף מספיק זמן כדי שיהיה כתם מספיק גדול.

או שנגמר כבר השמן.

אני רוצה שהדברים יובהרו. כשכתוב פה נזילות לסוגיהן אתה מחייב, יש פה אמירה מחייבת. הבעיה שלי לא אם כתוב או לא כתוב, אלא אם הוא אמר: אני בדקתי את השמן, לא ראיתי את הנזילה. החובה שלי היא לעשות את זה ויזואלי. הרמתי מכסה מנוע, זה הכול. אני רוצה שתבינו, אני לא מומחה בנזילות, אבל אני אומר לכם שאם אתה לא מתכופף לראות את הדברים, אתה לא יכול לראות את הנזילה. פרדי, אתה כבר בלחץ, תכף תתפוצץ.

אני לא אצעק אף פעם, אני אבקש רשות. אני רוצה להבהיר, ואני חושב שזה הובהר. לפני התיקון הזה מי שהיה אמור לעשות את ביקורת הבטיחות, ולא משנה לאיזה כלי רכב ולאיזו תקופה, זה היה קצין הבטיחות בלבד. נתנו עכשיו אפשרות שאו קצין הבטיחות או מוסך או מכון רישוי, לפי שיקול דעתו של קצין הבטיחות היום. זה מה שעשו בתיקון הזה ואני מברך עליו. ואחר כך הדבר היחידי - - -

זה לא זה.

אבל זה לא זה.

אני לא הפרעתי לאף אחד. שני משפטים.

דבר, דבר.

נתנו אפשרות מבורכת ואני מברך, דיברתי על זה עם אפי לא מעט ועם כולם, נתנו אפשרות לקצין הבטיחות, אם הוא לא יכול לעשות את הבדיקה הזו לעשות או - - -

אני מתנצל, חברות וחברים.

שנייה, עוד משפט.

לא, פרדי, אני עוצר אותך פה. אני חלוק עליכם, אתה מייצר סאגה שאני לא מוכן לקבל. אין דבר כזה. צריך להגדיר מהי הבדיקה של הפעם בחודש או הפעם בשלושה חודשים.

זה מוגדר, איתן.

תקשיבו עכשיו אתם לי.

זה כל כך מוגדר שאנחנו לא מצליחים להבין אותה.

תקשיבו לי טוב, האופציות לא רלוונטיות כאן. יש מה שנקרא סיפור דרך לרכב, אמרנו שהנהג קם בבוקר, לפני שהוא עולה, אנחנו מקווים, אף אחד לא לידו כדי לבדוק שהוא עושה את הסיבוב הקטן הזה, אחד.

אמרנו שפעם בחודש או פעם בשלושה חודשים, תלוי אם הרכב ליסינג שקנו אותו ככה והחזירו והלכו, אז זה שלושה חודשים וחצי יום, עזוב את זה עכשיו. אני אומר שקצין הבטיחות צריך לבוא ולבדוק. עוד אין מוסך, אין כלום, אתה לא שולח. אני מתנגד בכלל שתהיה מחשבה כזו. הכוונה היא שאם אחרי שביצע את הדף, אנחנו עוד בסעיף הראשון של הבדיקה, האם אחרי שסיים את כל הבדיקה אמר: וואלה, הנה, יש נזילה פה, אני לא בדיוק יודע מה המשמעות שלה.

אתה אומר במילים אחרות, אם הוא לא יודע לעשות את זה אז שלא יהיה תיק תיעוד, זה מה שאתה אומר.

יפה.

לא, הוא אומר בדיוק מה שהתכוונו, חבר'ה, באמת.

- - -

אפי, חברות וחברים, נשמה שלי, לא צריך לפרשן אותי בחיי.

למה לא?

אני אסביר. כולה אמרתי, ראה שכל הדברים האלה, עשה אליהם "וי", וראה אחד X. עכשיו יש אחד מהשלוש, או שהוא אומר: את המנורה הקדמית שנשרפה אני יכול להחליף לבד, כמו שאני עושה עם הקצין אצלנו פה; או לחלופין הוא אומר: לא, יש פה כבר נזילת שמן; או: אני חושב שזאת נזילת שמן, זה כבר טיפול של מוסך, צריך להרים, לבדוק, להיכנס למנוע ולעשות את הבדיקות הנדרשות. כך אני מבין את הדברים בפשיטה שלהם, לא ליד, לא כאילו.

נכון.

הדבר הכי פשוט הוא חובתו לעשות את המינימום שאומר: אני צריך לבצע כקצין בטיחות את המינימום הנדרש בשוטף. מעבר לשוטף יש את הכללים הקבועים כל כמה זמן, כמו שאני צריך לעשות טסט פעם ב-, לא משנה אם העולם התהפך, הלך, בא, הוא כותב לי שם: אתה חייב להכניס את האוטו שלך, שהעולם יתהפך, היצרן מחייב אותי, ואם אני לא עושה את זה אז הוא מסיר ממני את האחריות שלו. הוא אמר לי: או 60,000 או שנה. סתם אני אומר את זה. אלה כללים ברורים חד-משמעיים, ובכל אחד מה-60,000, 120,000, גם כשאתה בא למוסך הוא לא עושה לך עכשיו את כל הבדיקות, יש לו את בדיקות שהן must, ויש בדיקות נוספות. אבל אלו דברים שכתובים.

איתן, אתה יודע מי כתב את זה? אנחנו. אז אני מפרש לך את זה, אבל אתה לא רוצה לשמוע את הפירוט.

נועם, אני רוצה להמשיך.

זה מתייחס גם לטופס וגם לדברים שהעלית. בזמנו העלינו דרישה למשרד התחבורה, ואני מופתע שכל מדינת ישראל עובדת לפי תקינה אירופית, קרי; רכב M זה רכב נוסעים עד משקל של 3,500 קילוגרם. ולפתע בתקנות המקצועיות של קציני בטיחות לקחו את רכב M והצמידו אותו לדין רכב N, שזה משאית. איתן, אי-אפשר היום לבדוק במכוניות מתקדמות, קשה מאוד לבדוק נזילות, אי-אפשר לבדוק סרנים, אי-אפשר לבדוק תפוחים. לכל המכוניות יש מגנים מתחת. קצין בטיחות לא יכול לראות את זה ויזואלית.

לכן אני רוצה לעבור דבר דבר.

אבל גם הסיווג פה לוקח את דין רכב פרטי כדין משאית עד רישיון מוביל. לכן אני אומר, הדרישה שלנו לסווג, לעשות את אותו טופס לפי רכב M, קרי; נוסעים עד 3.5 טון, ולא רכב נוסעים עד 10 טון. מה זה הדבר הזה? הרכב שאתה נוסע בו, הסקודה סופרב היום היא לא - - -

אני לא נוסע בסקודה, אני נוסע במיצובישי אאוטלנדר 1,600 , שהיא מגיעה לעליות אני צריך לרדת לדחוף אותה.

גם במיצובישי אאוטלנדר אין יכולת - - -

אפרופו, אני אספר לכם, אמיתי, כשהכנסת זכתה במכרז בדיוק זה היה צום הרמדאן שמתחיל עכשיו, ובצום יש את האיפטר, ואנחנו בדרך כלל מוזמנים אצל חברים במגזר, והייתי בצפון. בדיוק קיבלתי את האוטו יום יום, הגעתי לעליות של הצפון והאוטו לא נוסע, אני לוחץ, כל הגז בפנים. עכשיו, מה אמרתי?

כשקצין הבטיחות לא עושה את העבודה שלו.

היה לי לפני כן את האופל זאפירה, אוטו מכוער, אבל נותן עבודה. התקשרתי לגבי, אמרתי לו: גבי, אח שלי, תקשיב, את האוטו קיבלתי רק לפני יומיים, יש איזה כפתור או משהו שלוחצים עליו? טורבו כזה. לא, אין.

זה ההבדל. כשקצין הבטיחות מוסר רכב והוא נותן הדרכה כמו שצריך הוא מונע את כל הדברים האלה.

בדיוק, וואלה, ככה. רק בשביל זה היה שווה הדיון. אתה צריך לבדוק מתי הם היו בבדיקה.

- - -

אתה יודע מה יותר פשוט? גבי, שהיו נותנים לנו במקום 1,600, היו נותנים 2,000, אז גבי לא היה אשם.

דרך אגב, ישראל קיסר חי.

אני אגלה לך סוד, שמעון, וחי טוב.

בדקתי. יליד 1931.

אמרתי לך את זה. תימני, ואל תרחיב. הוא נותן שיעורים פרטיים גם היום.

למדנו ממנו הרבה. אני אלך אליו.

לסיכום, איתן, אנחנו דורשים, באמת, זה חייב להיות פה בראייה המקצועית, זה רכב M.

נועם, ברור. חברות וחברים, אפי, תקשיבו, הנקודה כזו, לא סתם אני עכשיו מתעקש ואני אעבור דבר דבר פה. למה? צודק נועם, עוד לא עברתי. אבל, נועם, אתה יודע, יש היום, אתה בא, מה אתה יכול לבדוק? האמת, במידה רבה אנחנו עושים מעצמנו סוג של חוכא ואטלולא ומציבים בפני קצין הבטיחות, מטילים לפתחו אחריות יותר ממה שהוא נדרש לה. למה? גם כשאני עומד ברכב שלי היום, הרכבים החדשים שבאמת אתה לא מסתובב ורואה את כל המסבים כמו פעם, היום הכול סגור.

אתה יודע מה, בזמנו היינו בבוקר בודקים את השמן, היום יש על לוח השעונים.

נכון, על הלוח יש את זה.

אז זהו, זה מה שאני עושה, אני לא צריך לעשות את הבדיקה הזאת.

נכנסתי למוסך, אשתי אמרה: תשמע, אני חושבת שאין לך אוויר בגלגל. אשתי אמרה, אני חייב להיכנס למוסך. נכנסתי לפנצ'ר-מכר בשכונה בראש העין, אמר לי: נדלקה נורית? אמרתי לו: לא. אמר: סע.

אבל גם היצרן אומר לך: אל תיכנס למוסך. הוא אומר לך: אני אגיד לך מתי להיכנס.

נכון. לכן, בואו לא נגזים ויותר מדי נסמוך על הטכנולוגיה, עם כל הכבוד, היא מתקדמת, הכול בסדר גמור, אבל בסוף בסוף גם בן-אדם צריך מעת לעת לראות שהטכנולוגיה עובדת בסופו של תהליך. לכן אני רוצה לקבל את ההחלטה הבאה, תראו, אפי, עשיתם פה עבודה. קודם כול סעיפים (13), ו-(14) מקובלים עליי, צריך רק לשייף אותם כדי שנבין, כמו שאתי אומרת, הכוונה שלך היא רצויה, רק היא לא באמת ברורה עד הסוף. אני רוצה לדעת שאתה תיתן לי, ואם אתם רוצים נעשה את זה עכשיו, אין לי בעיה, מה צריך להיות בטופס, מה לא צריך להיות בטופס, כי זה אחד הסעיפים היותר חשובים, כי הם מונחים לפתחו של קצין הבטיחות.

זה בדיוק מה שהוא הולך לעשות.

אתם יודעים מה, בואו נעבור. אני רוצה לעבור.

אז עוברים לטופס א'.

רק מילה אחת, לפני שאתה עובר, אני מקווה, אני רוצה להאמין שברור לך שלא כתבתי בזמן הפנאי שלי את הטופס הזה, הוא נבדק, ישבנו עם קציני בטיחות מכל מגזר, מכל מקום, ואני מצפה - - -

כנראה שלא עם אלה.

גם עם אלה.

צוחק, נו, עזוב. ברור לי.

וכל מה שכתוב שם, אדוני, זה בעין, ומה שלא בעין לא מוטל לפתחו של קצין הבטיחות. ואפרופו, שאלת על נזילה, נכון, אם זו נזילה מינורית הוא לא יראה אותה. כשהיא תהיה פחות מינורית, אם הוא לא יראה על הרצפה הוא יראה אותה על לוח המכוונים, הוא גם יסתכל על לוח המכוונים. ואף אחד לא מחפש את מי להאשים. זה הכול.

ברור, אפי.

אגב, אם את זה לא נעשה, האמת, פעם אחת אני מסכים עם גבי, חוק גורדון מתאים לקציני בטיחות. אני אומר לך את האמת. זה המינימום, רידדנו את הבדיקה, אדוני.

תודה.

אז איך אתה מסביר את זה, ברשותך - - -

גבי, אמרתי שלא תזכיר את השם הזה.

מילה. איך מסביר משרד התחבורה שהיום הרכב החדש עושה אחת לשלוש שנים טסט, למה? בגלל הטכנולוגיה המתקדמת בעולם. ופה בסתירה לגמרי. אתם מאמינים בעצמכם או לא מאמינים?

אפי, אל תענה. קודם כול, באמת, אני מסתכל עליך בהתפעלות. בדרך כלל בדיונים הפנים שלך עבדו שעות נוספות, על כל אחד שדיבר למעלה, אתה ודרור יכולים לפתוח מפעל של מימיקות. אבל היום אתה רגוע.

היום אני רגוע. אתמול חטפתי משלי כל כך חזק שהיום אני רגוע. הבנת?

כן, בסדר גמור. רצועות גלויות – הנחת העבודה שלי היא שאת זה אפשר לראות.

מה זה רצועות גלויות, יובש תקינות?

איתן, רצועות לא גלויות ברכב פרטי, על מה אני חותם? על מה קצין הבטיחות חותם?

חברים, אני אגיד לך מה הבנתי.

גם מה זה תקינות.

אז בוא נסווג את זה, אם כבר, אנחנו מוכנים אפילו לסייע ולעזור למשרד התחבורה לסווג את אותו טופס א' לפי קטגוריות של משקלים וסוגי רכב. חבל, מה, אני לא יכול לבדוק נזילות כי נזילות זה כלפי קרקע, אני לא רואה את הקרקעית. הנזילה היחידה שאני יכול לראות זה עודף של מזגן ואידוי. לא יכול לראות, אלא אם כן יש פריצה של איזה צינור מים. אני אגיד פה על הכול לא. אני לא מוכן לחתום על טופס שאני לא רואה את הדברים בעיניים. מה, אני חותמת גומי?

תודה רבה.

נועם, אני אגיד לך, כשקרא לי חבר הכנסת כבל לשבת לידו אמרתי לו בהגינות: אני לא רוצה לשבת לידך כשמדובר על הדברים האלה, אני לא איש המקצוע. אני אגלה לך סוד, יש במשרד התחבורה את אגף הרכב, הנה, אני מפתיע אותך, יושבים שם מהנדסי רכב. אנחנו עם הטפסים האלה ישבנו עם המהנדס הראשי של מחלקת הרכב, כי אמרתי לאבי: אבי, תגיד את זה, אבי אם יש משהו שאי-אפשר לראות בעין אתה מוחק אותו עכשיו.

עכשיו, אם מהנדסי הרכב לא יודעים, קטונטי. אבל זה נבדק על-ידי אגף הרכב, לא על-ידי אגף הרישוי.

אפי, פנינו לאגף הרכב, לאבנר פלור, בשיחה, והם קיבלו את עמדתנו.

אבנר פלור הוא סמנכ"ל תנועה.

וגם צבי יוזנט טיפל בסיפור הזה, והביע את עמדתו המקצועית.

יוזנט כבר שכח שהוא היה אצלכם.

ואלינו לא פניתם בתכנון הטופס, עם כל הכבוד.

יש פה מהנדס שלהם?

יש פה מהנדס שלכם?

לא.

אני לא יכול לחתום על טופס על דברים שאני לא רואה בעיניים, עם כל הכבוד.

ברוך הבא למועדון.

נועם, כל בדיקה פה נעשתה על-ידי הניידות, והניידות, כל מי שיושב שם אלו בוחני רכב, וכולם חתמו, מי שבדק, חתמו שאפשר לעשות את זה בעין בלבד, לא מעבר לזה.

התנאים של הניידות בדרכים שונים.

אני מציע הפוך, במקום שכל אחד פה, אדוני, יזמין אותנו ללמד אותנו סנגוריה, אני מזמין את נועם לבוא אלינו כדי להסביר לו איך עושים את זה נכון.

בשמחה.

אפי, אני רוצה לסכם את זה. אינני איש מקצוע, אני לא מתיימר להיות איש מקצוע, כשאני מרים את המכסה לשים את המים של הווישרים זה דבר אחד שאני מסתכל - - -

של הרדיאטור.

לא נוגע ברדיאטור. באמת, אני לא צוחק, אני לא נוגע בדברים כאלה. אני לא שלם עם זה – יכול להיות שהכול נכון, אבל הדברים שנועם אומר לי אני לא יכול שיעברו ליד האוזן שלי. כי בסוף בסוף אני לא רוצה שנכתוב פה דברים שהופכים להיות אות מתה.

ברור, אנחנו רוצים את התכלס.

כן. הסעיף בסך הכול מקובל עלינו, אין לנו בעיות, אנחנו רוצים שהוא יהיה נהיר וברור, הוא חייב להיות כזה. לא יכול להיות מצב שנשב באיזה שיח ויש ויכוח סביב העניינים האלה, כי זה אל"ף-בי"ת. כמו שאני יודע להביט בך, אתה מביט בי, כך צריך שיביטו בטפסים האלה, ולא משנה באיזו שפה אתה מדבר, איפה אתה גר, או איזה רכב. ואם אחרי שנייצר את זה קצין בטיחות לא יודע להתכתב עם המציאות המינימלית הזו, איננו ראוי להיות קצין בטיחות.

אבל יחד עם זאת, אנחנו רוצים לזכור שזאת הבדיקה הנקודתית, היא לא בדיקה עכשיו שמפרקת אוטו. אתה יודע, היום אני פותח את מכסה המנוע, הכול כבר מכוסה שמור, פעם הכול היה ברזלים, היום יש את המחשבים ויש לך את כל הטכנולוגיה החדשה והמתקדמת. הכול מאוד שמור, מאוד סגור מלמטה, מספיק שנכנסים מים – קטונתי מלתת את ההרצאה הזו. ולכן מה שאני בעצם מנסה לומר לך, אני מדלג מעל הסעיף הזה, אני מבקש שתשבו גם עם נועם, אם יש לו - - -

אבל הוא העיר הערות. בנושא הזה הוא לא דיבר כלום. לא יכול להיות שיבואו לפה ויעירו הערות.

גם על שינויים שעשיתם פרט לשינוי הזה - - -

נועם, בבקשה.

על כל מה שרצית דיברנו.

נועם, אתה לא צריך לענות לו.

נועם. אני רוצה לגלות לכם סוד. תסלחו לי, גם אם אתם צודקים, אפי, ואני נותן לכם את הקרדיט שאתם צודקים. החובה שלנו כאן היא להוציא מתחת ידינו את התוצאה הטובה ביותר. אתה יודע כמה פעמים זה קורה? אני אומר לו: איפה היית? למה לא באת אליי? אתה עובר לידי כל יום. אבל בסוף אם אני רוצה להוציא מתחת ידיי את התוצאה הטובה ביותר – ועד לרגע זה יושבים פה אנשים, מנהלת הוועדה, חבר הכנסת חאג' יחיא, אני, היועצות המשפטיות, לא בדיוק יודעים להתכתב לחלוטין ולהרגיש שאנחנו הולכים על קרקע מוצקה.

אני אומר לעצמי שאם אני לא יודע בדיוק במה דברים אמורים – לכן פה הכוונה נכונה, המעשה צריך לקבל הברגה והשחזה. לכן מה שאני מבקש, את כל הטפסים האלה, אם בשיטה של נועם – אני לא נכנס עכשיו לוויכוח, זה ויכוח מקצועי, אין לי את הכלים כדי להכריע בו – מצד שני, אתם אנשי המקצוע. אין לי ויכוח איתך. אנחנו פה כדי לשמוע גם עמדות שונות, לא כל החוכמה ניתנה רק לנו.

אני מבקש, אדוני, אנחנו נשב עם כל הגופים, לא קרה כלום, ייקח עוד יומיים. הרי בסוף, אתה יודע, זאת לא הצבעה, בסוף יכול להיות שנהיה חלוקים.

ברור.

אני מבקש להביא בפני הוועדה מסמך של - - -

לא, לא.

מסמך של מהנדסי הרכב, אני לא איש מקצוע.

אולי תביא אותם לפה.

תביא אותם לפה.

אפי, שתי נקודות. הוועדה הזו, ובוודאי לא אני, כמי שעומד בראשה, אנחנו נהנים להכריע, זה לא עניין - - -

על סמך מידע.

ולא מפחדים להכריע.

אבל אני צריך שיהיה לי – אין בעיה, תביא את הדברים, אם יבואו קציני הבטיחות, יאמרו: תשמע, נועם – אני אגיד את זה במילים לא עדינות – שלא יבלבל את המוח, בדקנו את זה, עברנו, עם כל הכבוד, אם יש הערות, עשינו אל"ף, בי"ת, גימ"ל, דל"ת, אין דבר כזה, כל קצין בטיחות אמור להיות אמון על כל אחד מהטפסים שעומדים כאן בפנינו. תודה רבה.

אני רוצה שתשימו לב, למשל בטופס הראשון שמתייחס לכלי רכב פרטיים, המילה "בעין" מופיעה פעמיים בטופס הזה: בבדיקה הראשונה, בדיקת שלדה בעין; לגבי נזילות לסוגיהן, פה לא כתוב שזאת רק בדיקה בעין; וכך גם לגבי צמיגים, בעין. מה אנחנו לומדים מזה לגבי כל יתר הבדיקות?

את צודקת. למעשה את אומרת שבהחרגה הזאת אמרנו שכל השאר לא בעין.

נכון.

זאת אומרת, מוטב שלא יופיע - - -

צודקת. שלא יופיע בעין בכלל.

- - -

או שברישה יהיה שהבדיקות נעשות בעין.

או להגיד: הבדיקות האלה תיעשנה בעין, האל"ף, בי"ת, גימ"ל. נכון.

איתן אני יכול להשלים?

משפט.

אמרת מקודם שקצין הבטיחות שחותם על הביקורת צריך לרעוד לפני כן. אני מסכים עם מה שאמרת, ואני מדבר פה לכל קציני הבטיחות, בעיקר לכל קציני הבטיחות, ואני גם מבקש מנועם בגיינסקי שתשב שנייה כי זה חשוב.

ואה, ואה, ואה.

- - -

ברגע שחותם קצין הבטיחות על טופס הביקורת והתרחשה תאונה, המסמך הזה, החתימה הזאת מחייבת את קצין הבטיחות. הדבר הראשון שהם עושים אחרי תאונת דרכים זה לקחת את הטפסים, לראות אם הוא בדק או לא בדק. באמת, אני לא נכנס לביקורת, אני נכנס לזה שזה צריך להיות בצורה מסודרת, כי קצין הבטיחות מפקח.

ברור, לכן אני אומר את זה.

אז מה אתה רוצה להגיד?

זה חלק מניהול כרטסת, על מה אתה מדבר.

כל מה שאני אמרתי ומה שאנחנו עושים זה בדיוק כדי שהדברים יהיו על אדני ברזל, זה הכול. תודה. גבי, סיימנו את החלק הזה.

אני חייב מילה. אני מחזיק פה מחקר מ-2017 של אגף הרכב שלא נמצא פה. המחקר הזה נעשה על-ידי אגף שוק ההון, מרכז - - -

מה הוא אומר?

הוא אומר ככה: הגורמים לתאונות, שלושה גורמים: גורם התשתית, הגורם המכני והגורם האנושי. המסקנות של כל המחקר - - -

איזה גילוי.

88% זה הגורם האנושי.

ברור, מה.

זה מחקר שעבדו עליו ושילמו מיליונים. מה המשמעות? אתם מדברים פה על טופסולוגיה. הרכב מתקדם - - -

אבל לא ראית את כל הטופס.

- - -

אבל הטופס לא נוגע רק לרכב, תקרא אותו.

גם מבחינת האחריות אסור לך לנגוע באוטו.

גבי, אתה יודע מה המשמעות? חצי מהנהגים במשאיות אצלך לא יכולים לעלות לרכב. תעשה לי טובה, נו, בחייך. והחצי השני, אני לא רוצה להגיד.

חסרים לנו נהגים.

- - -

אז תאר לך אם הנהגים לא יודעים, אז מה, קצין הבטיחות?

אז מה אתה רוצה? בשביל זה אנחנו פה.

עכשיו תראה כמה קציני בטיחות בתוך האש הזה של הנהגים, זה לא פשוט.

לכן אני מנסה, אורי, שכל אחד ידע בדיוק מהי משימתו, לא ליד, לא כאילו, להבהיר את הדברים בצורה מאוד ברורה.

בגלל זה אנחנו מתעקשים, אדוני.

זה סעיף מאוד מאוד מאוד חשוב, כי הוא הופך להיות אחר כך - - -

זה חלק מניהול כרטסת, הוא חייב להיות מסמך ברור.

אפשר מילה? באמת, אולי זה ייחסך, אדוני, אני עונה גם לגבי, לא זוכר את שמך, אני מתנצל. כל מי שממשיך פה להיכנס למנטרה של הברזל, קודם כול אני מבקש שתקראו את התיקון. הרי כל תוספת ה-(15), אדוני , התמהיל, היחס בין כמות הרכבים לקצין הבטיחות, בוצעה הפחתה משמעותית מכיוון שהבנו שהברזל הוא לא החשוב. לאורך כל הדרך כל התיקון הזה מדבר על הוספת אחריות לבעלים, על כנסים נוספים, על מפגשי נהג. אני מבקש לא לבזבז את זמן הוועדה אם לא קוראים את כל התיקון כולו, באמת.

קראנו.

אני מדבר אל כל אלה שחוזרים ומעירים לחבר הכנסת כבל את אותן הערות שחוזרות על עצמן, וזה מחוסר קריאה וחוסר הבנה.

אני שוב מסכים איתך.

אבל גם אתם לא הבנתם, איך אתה רוצה שנבין?

משרד התחבורה שם את הגורם האנושי. וגבי, יש לי בשבילך עדכון, לא 85% זה גורם אנושי, 97% לתאונות זה גורם אנושי.

100%.

וגבי, תקרא את כל התיקון.

אז יופי, אז תעזבו את הרכב.

אני רוצה לסכם, יש לנו עוד כמה דקות. תקשיבו, אני רוצה להבהיר. יש פה המון חוכמה סביב השולחן הזה, הייתי אומר יותר מדי. בסוף אנחנו כולה צריכים פה שכל ישר. פה לא ביקשנו עכשיו שאנשים יישלחו לתחרויות, שכל ישר. ואנחנו תקועים על השכל הישר, וזה לא מתקבל על הדעת.

אפי, החוכמה בחקיקה, שהיא פשוטה, שהיא זורמת, שהיא משאירה מינימום עבודה לעורכי-דין ולפרשנויות לאחר מכן. לכן, העבודה שלנו כאן היא כדי באמת להבהיר. לא באתי פה להתווכח איתך, לא עם לוקמן, לא עם אורי, ולא עם שמעון סודאי, ולא עם אף אחד אחר. אמיתי. זה לא התפקיד שלנו פה לריב.

מה הבעיה? כל אחד מגיע – לא אתה. האמת, גם אתה – בזמן הקצר באינטראקציה שלך איתם כל אחד מגיע עם החומר שלו מהבית, מה הוא חושב על ההוא, מה הוא זה, מה הוא פה, מה הוא שם, זה לא מעניין אותי. בפעם הבאה אני אשים מקלחת כמו בכניסה לבריכה, שכל אחד מנקה את עצמו מהעניינים הקודמים שהוא הגיע איתם לפה.

המשימה היא להוציא את התוצאה הטובה ביותר תחת ידינו, כולנו, לא משנה אם אתה עצמאי, אלו דיונים שאחר כך נעשה, אם אתה עצמאי, אם אתה עובד מדינה, זה דבר אחר. לא משנה איזו הגדרה, הדברים שאנחנו צריכים להסכים עליהם ולחוקק אותם הם אוניברסליים, הם לכולם. הנחת העבודה היא, ולא צריך להגיד לי על הגורם האנושי, זה ברור לי, אנחנו יודעים את זה. דרך אגב, זה הפך גם להיות סעיף סל, אני לא אוהב את זה, הגורם האנושי. אבל לפחות עד שמגיעים לגורם האנושי, ישX פעולות שחובה שלפחות אותן אנחנו יודעים לסגור, שהדברים נעשים כמו שצריך.

לכן אני מבקש, לא רק בעניין הזה, שתעשו סריקה נוספת, לא משפטית, מקצועית, ועם כל הכבוד, גם אני יודע שאתם אנשי מקצוע מן השורה הראשונה, אבל הם צריכים להתכתב גם עם – אתה יודע, אני מכיר את זה, הוא בא ואומר לך: אח שלי, תרשום, תרשום, זה בסדר. ראיתי. כולנו מכירים איך העסק עובד. צריך להבין שזה גם הפרצוף שלכם, של משרד התחבורה כשהוא בא לפה איך הדברים נראים. בבקשה. לכן אני אומר, תעברו על הדברים, לא צריך שעה, לשבת ולראות האם צודק נועם כשהוא אומר שצריך לחלק את זה לקטגוריות של רכבים ולא לפי משקלים. יכול להיות, האמת, בלי להיות מומחה, כשהוא אומר זה נשמע לי הגיוני לאדם הסביר.

הכול עובד ככה.

אני אומר את זה עכשיו בלי להתווכח, צודק, לא. בשכל הישר זה נשמע לי סביר. ולא צריך להתנגד, אלא לראות איך אני באמת לוקח את הדברים ועושה אותם כמו שצריך. אלו חיי אדם, זה לא צחוק. אז בבקשה תעשו סריקה, לא רק של הטפסים האלה, אלא בכלל של מכלול הדברים. ותדאגו, דרור וגשל, אתה חלק מהסיפור הזה, ואתה צריך שהשפה המשפטית תהיה שפה פשוטה. ובבקשה, בלי להתחפר. לא בכל פעם שההוא מדבר כל אחד ישר קודם כול מוציא כמו בטרקטור את שתי הרגליים הקדמיות מכניס אותן פנימה, סוגר את האוזניים - -

ומדקלם.

זה עצוב.

- - ולא משנה מה שאני אומר, כן נכון, לא נכון, זה לא יקרה. ועוד דבר, אני אומר גם לך, שמעון, ולכולם, לא כל אחד בא וצריך לומר את חוכמתו. אם היא לא מקדמת, שירשום את זה לעצמו כעונש מאה פעם. בסדר? אל תענישו אותנו. יש כאן עניינים יותר מדי משמעותיים. בבקשה.

איתן, סליחה, ברשותך, שלום לכולם, קציני הבטיחות, יש פה אנשי מקצוע מכל התחומים ויש גם קציני בטיחות. חלקם של קציני הבטיחות מנהלי מוסכים, חלקם מורי לנהיגה, חלקם שמאי רכב, חלקם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה. צריך להתייחס אליהם קצת יותר ממה שהתייחסת, כן מבינים, לא מבינים, זה אחד.

שתיים, אם היית שואל פה קצין בטיחות, העבודה היומיומית שלך, תגיד לי איך אתה בודק את הרכב, מה עושים, אפשר, זה נראה, זה הגיוני, והיינו אומרים לך ומסבירים לך, או אפילו תבוא אלינו לביקור, ונראה לך איך הדברים אפשריים או לא אפשריים. מה שאומר אפי, שהדברים הוויזואליים, הכול אפשר לעשות, הכול אנחנו עושים בפועל, אנחנו עובדים בזה יום יום.

מבחינת אנשי המקצוע, הנה, נמצאים פה אנשים שהם, תראה, מנהלי בית ספר לנהיגה, שמאים, מכונאים, בעלי הסמכה למכונאות, מה שגבי אמר שהם לא מבינים כלום, הם מבינים המון וטוב והרבה.

צודק לגמרי.

תשאל את שמעון, הוא יספר לך, כדאי להשתמש בידע הזה. וגם כשאנחנו יושבים ועושים את כל הטפסים האלה, אם היית מביא קבוצות, קציני בטיחות שיגידו לך מה אפשר, כמו שנועם אומר, אפשר לייעל את המהלך הזה.

תודה. אני רוצה רק לומר לך שאף אחד מאיתנו, חס וחלילה, אוי ואבוי אם היינו חושבים שקציני הבטיחות לא ראויים לתפקידם, זו נקודה אחת. אבל ההערה לא צריכה להיות מופנית אליי. יש פה את אפי והמשרד, זה לא התפקיד שלי עכשיו לנהל את האינטראקציה ביניכם, להגיד תודה רבה, יופי שגרמתי לכם להיפגש, אני שמח שאתם עכשיו בזכותי יכולים לדבר, זה לא העניין. אני מניח שגם אגף הרישוי במשרד התחבורה, אפי, הוא גם איש צעיר ומלא אנרגיות, שאנחנו מחכים שגם בחולון יפתחו כבר המקומות החדשים שהתורים יצטמצמו.

נפתחו.

תפתחו. כמו ישראל קיסר, אבל תפתחו.

נפתחו באמת? מה התורים, כמה עומדים? בדקת?

כתוב בעיתון.

ירדנו משמעותית, אבל לא עומדים רק רבע שעה.

כשאתה נותן לי תשובה כזו: ירדנו משמעותי, אני יודע שיש בעיה.

לא ירדנו כפי שנכון לשרת את הציבור.

תודה רבה. אז אני עדיין שם, זאת אומרת במקום הזה. זו רעה חולה, אתה יודע מה אני מתכוון לומר לך, ואני מבקש לפחות, אני לא יודע עד מתי הכנסת הזאת תחזיק, בכנס הזה היא עוד תחזיק, אז אני רק מבקש באמת, ואנחנו נהיה במעקב, אני אישית אבוא לבדוק את זה, אני כבר אומר לך. הנה, גם יש לי רעיון איך. אני אבוא לבדוק.

בעין.

כן, בעין. אל תדאג, אני אבוא עם טופס קצת יותר מסודר מזה לעשות "ויאים".

מכיוון שלמדת להכיר אותי אני כנראה אחסוך ממך את המצב כמו שהוא.

ברור לי, אבל על זה לא מקבלים צל"ש. את הצל"ש מקבלים, יקירי, אתה אדם שאני באמת מחזיק ממנו, אמיתי, אחד האנשים שאני הכי מחזיק ממנו במשרד, ויש שם אנשים רציניים, אז דמה בנפשך.

תודה.

לכן אני אומר לך, בעניין הזה אני מצפה ממך. אחד הדברים הכי חשובים, השירות אצלכם, הגדרתם את המושג "על הפנים" מחדש. באמת, על הפנים. רק שומעים משרד התחבורה אנשים מתחילים לקבל רעידות רק מהמחשבה, שלא לדבר על להתקשר אליכם. אתה שם את השפופרת, הולך, מתקלח, אוכל, מסתכל, עד כנס החורף.

אחרי שהחמאת לי כל כך, גם אם אתה לא צודק, אתה צודק. לא מתווכח.

עזוב, אני קצת מגזים, אבל זה קרוב.

אבל אתה תהיה אורח כבוד ב-15 ביולי בטסט הראשון איתי.

בעזרת השם. אז אני מצפה מכם שתעשו את העבודה. וגם כן, אתה יודע מה חשוב לי? שתיתן לנו את היעדים.

ברור.

את מבינה למה אני מתכוון, לראות שכל הסיפור הזה באמת נתן את התוצאות. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:31.