ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-10OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 213

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שלישי, ט"ז באייר התשע"ח (01 במאי 2018), שעה 12:00

1. למרות ההבטחות ובניגוד לחוק: הממשלה לא הקימה את המועצה לגיל הרך – של חה"כ ברושי איתן

2. למרות ההבטחות ובניגוד לחוק: הממשלה לא הקימה את המועצה לגיל הרך – של חה"כ אבו עראר טלב

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר

קארין אלהרר

איתן ברושי

טלב אבו עראר

מנהלת המחלקה להפעלה פדגוגית, משרד החינוך - מירב תורג'מן

מנהל תחום שילוב בחינוך, משרד המשפטים
ממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך
ממונה הכשרה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
יו"ר ויצו העולמית

–
–
–
–

אמיתי שוחט
מיכל חורין
מיכל כרמל
רבקה לזובסקי

ראש מנהל חינוך, מ.שלטון מקומי
עוזר ראשי, משרד המשפטים

–
–

מיכל רבקה מנקס
אורי שלומאי

ראש מטה מנכ"ל, משרד הרווחה - נדב יעקב כץ

עמיתה בית ספר מנדל, נציגי ועדת טרכטנברג - חנה ימין

עו"ס, המועצה הלאומית לשלום הילד - בת שבע פיק

עו"ד, המועצה הלאומית לשלום הילד - לירון אשל

מת"ל-ועדת חינוך, ועדת חינוך - זאב גולדבלט

יו"ר ועד הגנים הארצי, ועד הגנים הארצי
גננת, חיבה – איגוד הגנים הפרטיים

–
–

עדי מן
דגנית חיון

נציגת ארגון אנו - יערה שילה

רכזת גני ילדים, איגוד מורים עולים - אינה ליאחוביצקי

מנהלת רשת הגן הקיבוצי בתנועה הקיבוצית - נועה צור ברוש

נציגת עמותת עלה - הניה מרמורשטיין

מרצה, האוניברסיטה העברית בירושלים - יעל דיין

סטודנט, אוניברסיטת תל-אביב - מאיה רונן

סטודנטית, אוניברסיטת תל-אביב - יובל מילס

סטודנט, אוניברסיטת תל-אביב - יואב חוגג

סטודנט, אוניברסיטת תל-אביב - נעם גבאי

סטודנט, אוניברסיטת תל-אביב - עידן מיכל

סטודנט, אוניברסיטת תל-אביב - אלמוג אלוש

סטודנטית, אוניברסיטת תל-אביב - עמית דודזון

יועץ
גננת, חיבה – איגוד הגנים הפרטיים
רכזת גני ילדים, איגוד מורים עולים

–
–
–

אהוד עוזיאל
ספי שמרוני
אינסה ליאחוביצקי

מוזמן/ת - קונסטנטין שוויביש

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את מעונות יום- נעמ"ת, ויצ"ו, אמונה, נאות מרגלית, נשי חרות (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: איגוד מורים עולים -איגום) - אביבה ברעם

תמי ברנע

א.א.,חבר תרגומים

1. למרות ההבטחות ובניגוד לחוק: הממשלה לא הקימה את המועצה לגיל הרך

2. למרות ההבטחות ובניגוד לחוק: הממשלה לא הקימה את המועצה לגיל הרך

צהריים טובים לכולם. אני ברשותכם פותחת את הדיון בנושא המועצה לגיל הרך. יש לנו פה שתי בקשות, האחת של חבר הכנסת איתן ברושי. זה היה דיון מהיר, נכון?

כן.

למרות ההבטחות ובניגוד לחוק, הממשלה לא הקימה את המועצה לגיל הרך. הגישו את זה חבר הכנסת איתן ברושי וחבר הכנסת טלב אבו עראר. אנחנו ניתן לשני חברי הכנסת לפתוח.

אני רק אציין שבסיום המושב הקודם התקיים דיון בנושא, כשבו בעצם משרד החינוך היה אמור לבוא ולהציג את ההקמה של צוות ההיגוי, ולראות איך אנחנו באמת יוצאים לדרך. באופן עקרוני, כבר היינו צריכים לצאת לדרך עוד קודם.

אנחנו עדיין נמצאים במקום שהמשימה הזו לא הושלמה, וצריך לראות איך אנחנו בעצם מקבלים את המהלך.

אנחנו נדרוש תשובות גם ממשרד החינוך, גם ממשרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים. אנחנו נפתח עם חבר הכנסת איתן ברושי. יש אתנו גם את חברת הכנסת קארין אלהרר שנמצאת איתי מהבוקר. בבקשה, איתן.

תודה רבה גברתי יושבת הראש, חברי הכנסת והשותפים לדיון החשוב. המועצה הוקמה בקול תרועה רמה. אני חושב שלא היה מי שלא בירך ופרופסור מנו טרכטנברג שכבר סיים את דרכו בכנסת, חברינו חבר הכנסת אלי אלאלוף.

כבר אז אני חששתי שהולכים להקים מועצה דו ראשית. איך בכלל מטפלים בגיל הרך? הוא היה במשרד הכלכלה, ועכשיו השאירו אותו במניין הפיזי של משרד הכלכלה והעבירו למשרד הרווחה, כשהיה ברור שהמקום הטבעי שלו זה משרד החינוך. לצערי לא נוצלה תקופת הזמן של אי הוודאות במשרד.

בכל זאת, החוק שאני מחזיק אותו פה והוא נחתם גם כדין על ידי כל מי שחותם על חוקים – תדעו, מי שחותם זה ראש הממשלה, שר החינוך, יושב ראש הכנסת ונשיא המדינה. אלו השמות שחתומים על החוק.

במוגדר, האחריות על המועצה היא של משרד החינוך, והשר הוא שר החינוך. בהגדרות של החוק היה ברור שהאחריות מוטלת על משרד החינוך ושר החינוך. כל היתר, אני לא אחזור על מה שכתוב פה, כל אחד יכול למצוא. כתוב פה את הפירוט של ה – את תפקיד המועצה ואת ההרכב שלה, למשל, 22 חברים וכולי, ומה הם צריכים לעשות. זה חוק יפה בסך הכל.

הנה אנחנו עדים, לא רק שמשרד הרווחה – ויצא לי אולי להפתיע את חיים כץ, שאין לי שום טענה אליו, והוא גם אומר שהוא עושה הרבה ויכול להיות שיש בזה משהו.

אז בדיון שנתי על תקציב שהתקיים בוועדת הכספים של הכנסת יחד עם השר, על כל תלות משרדו, אני שאלתי שם כחבר הוועדה קבוע, מדוע אתה בכלל מתעסק עם החינוך? תגלה אחריות ואצילות, ותעביר את התחום הזה למשרד החינוך. מה לך ולחינוך בגיל הרך?

מה הוא ענה? מעניין.

הוא ענה שהוא עושה את זה טוב. הוא היה קצת נבוך מהשאלה, כי זה כאילו לא - - -

אנחנו תכף נסביר על המועצה עצמה, שזה קצת שני דברים שונים.

נכון, אבל העניין הוא הגיל הרך. המועצה היא לא דבר בפני עצמו. המטרה היא לחזק, לקדם – בחדר הזה לא צריך להרחיב את הדיבור, כשיש לנו יושבת ראש כזאת, ואתם בקיאים בנושא.

אז המטרה היא לא המועצה. המטרה היא הגיל הרך. בוודאי שאם שר החינוך יהיה יושב ראש המועצה, הוא יהיה תלוי בהסכמות עם חיים כץ, שהוא שר הרווחה, אז זה לא יהיה פשוט. בכלל, כשכמה שרים צריכים לעבוד ביחד, הם לא כל כך יודעים איך עושים את זה.

לכן אני ביקשתי את הדיון הזה, שכבר בפברואר הוחלט לקיים אותו, בפברואר 2018. היינו בפגרה וכולי. אני חושב שמה שצריך לומר, שביולי 2017 אושר החוק להקמת המועצה לגיל הרך, שבאחריותה להתוות את המדיניות לטיפול ולחינוך לגיל הרך, ולקדם אותו בין כל משרדי הממשלה. אני לא אקרא את כל מה שכתבנו.

לפי החוק החדש, שר החינוך היה אמור למנות את חברי המועצה עד סוף ינואר 2018, אך זה לא נעשה. המועצה לא הוקמה. כתוצאה מזה גם לא התכנסה אפילו פעם אחת.

קודם כל, אנחנו לא מאמינים כמה החלטות לא מתבצעות. עכשיו זה התחום שלנו. לכן ביקשתי, מפאת חשיבות הנושא, להביא אותו. אני שמח שהוא עולה ואני מקווה שגם יהיו תוצאות לדיון הזה. תודה רבה.

תודה רבה לך, חבר הכנסת איתן ברושי. אני רק אעשה קצת סדר. העניין של מה שחונה במגרש של משרד הכלכלה לשעבר, התמ"ת לשעבר לשעבר, משרד הרווחה היום, זה הנושא של המעונות, שגם אותו צריך להסדיר.

אני לגמרי מסכימה אתך, אני חושבת שאין דיון שאנחנו לא אומרים את זה כאן, שמעונות היום צריכות לחנות במגרש של משרד החינוך, נקודה, סימן קריאה.

העניין של המועצה לגיל הרך שאני הייתי חלק מיוזמיה יחד עם טרכטנברג, אלאלוף וחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, מדברת בעצם על איגום כל המשרדים וכל הרשויות שעוסקות בנושא של הגיל הרך.

זה אומר המעונות, לצורך העניין, זה אומר משרד הבריאות טיפות החלב, זה אומר מי שנותן שירותים במשרד הרווחה לאותן קבוצות של פעוטות בסיכון. זה אומר כי מי שבעצם נוגע או נותן שירות בצורה כזו או אחרת לילדים בגיל הרך, יהיה תחת המועצה, וככה אנחנו נוכל פעם אחת לאגם משאבים, פעם שנייה לייצר איזושהי מדיניות שאנחנו כמדינה לוקחים אחריות על הגיל הזה.

לכן בעצם כנראה נוצר השיח בין המשרדים. זה לא רק עניין של חינוך פרופר, אם כי גם בעיניי תמיד הכל מתחיל ונגמר בחינוך, והוא בהחלט פקטור מאוד משמעותי כאן.

מה שאנחנו באמת צריכים לכוון וזה עולה גם בצורה מאוד חזקה מדברייך, זה את התכלס. יש חוק, אנחנו רוצים שהמועצה הזו תצא לדרך, ויפה שעה אחת קודם. בואו נזכור שכל יום שאנחנו מתעכבים, אנחנו לא נותנים את המענה שאנחנו צריכים לאותם ילדים ואותן משפחות.

אגב, אנחנו כוללים בעניין הזה גם את העניין של ההורים, שגם הם מקבלים מענים לילדים בגיל הרך. כולם מפסידים מזה. מעבר לזה, זה נון גדול לבית הזה שאנחנו כבר מצליחים להעביר חוקים כל כך משמעותיים, ואנחנו לא מצליחים ליישם אותם בשטח.

חבר כנסת טלב אבו עראר, אתה רוצה לדבר עכשיו או אחרי שאתה תשמע את הדוברים?

אני רוצה להוסיף כמה מילים.

קארין, את רוצה גם עכשיו, לפני?

כן.

בבקשה, חבר הכנסת טלב אבו עראר.

תודה גברתי היושבת ראש. בנוסף למה שאמר חברי, חוק צריך לכבד. כשזה קשור כאילו לחינוך הילדים שלנו, ושר החינוך הוא הממונה על מינוי המועצה הזו. המועצה הזו היא לא המשיח, כאילו שאנחנו כולנו מחכים לה. אבל מה? שר החינוך צריך לטפל בבעיות הקיימות.

מה הכוונה מהמועצה כאן, המועצה לגיל הרך? לבנות תכנית אסטרטגית, לטפל בכל המחסור הקיים במערכת החינוך בכלל, ובמגזר הבדואי בנגב בפרט. הרי יש אלפי ילדים. עד היום, דיברנו בשנה שעברה על זה, עד היום לא השתנה כלום. אני לא יודע איך שר החינוך ומשרד החינוך בכלל, בואו לא נדבר על האיש עצמו. איך משרד החינוך מתפקד שהוא רואה ילדים כאלו, בגיל 3-4, בלי מסגרת חינוכית, מפקיר אותם. אין לי – אם ימשיכו ככה, הם יחונכו לפשע ולכל תופעה שלילית. מזה כולנו נסבול בעתיד.

ונשלם הרבה יותר יקר.

בדיוק, זה המצב. לכן גם ילדי גן שמוסעים במרחק של כמה קילומטרים, לא מטרים, אלא כמה קילומטרים ממקום מושבם לגן הקרוב. הקרוב, זה אחרי כמה קילומטרים.

נודע לי ממשרד האוצר שהוא מעביר כ-80 מיליון שקלים להסעות למשרד החינוך. אני מתכוון למגזר הבדואי. ב-80 מיליון שקלים אפשר להקים כמה בתי ספר וכמה גנים. באמת, 80 מיליון שקלים שנתיים, על מה? לא חבל על הכסף הזה? אפשר להקים - - -

זה חלק מהאיגום שמועצה שיושבת ומסתכלת בראייה רחבה ורואה אתה המאקרו, יכולה בעצם להמליץ ולפתור.

איפה הביקורת כאן שחוק לא מיושם? חוק חשוב מאוד, חיוני ואנחנו צריכים אותו, לא מיושם. אם ככה משרד החינוך מתנהג וככה מתייחס לחוקים שמוטלים עליו לבצע אותם, והוא לא מבצע, אז מי כאן השופט? אני לא מבין. תודה.

תודה רבה חבר הכנסת טלב אבו עראר. חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה.

תודה רבה גברתי יושבת הראש, גם על הדיון הקודם. תודה רבה גם ליוזמים על העלאת הנושא החשוב.

אני אומר בקצרה לפני שנשמע את המשרדים. תראו, אני חושבת שאחת הבעיות הקשות ביותר שבפניה ניצבים אזרחי מדינת ישראל, בוודאי הורים לילדים, הוא העובדה שכדי לקדם נושא, דרושה בהכרח – דרוש שיתוף הפעולה בין כמה משרדים ממשלתיים.

האמת שהייתי – זה היה יום שמח ויום טוב מבחינתי בעבודה כשעבר החוק הזה, כי חשבתי שהנה, יוצאים לאיזושהי דרך חדשה. באמת זה חוק עם בשורה וראייה קדימה - - -

שינוי תפיסה גם, שזה משהו מאוד משמעותי.

לגמרי, שינוי תפיסה והבנה שמענה אמיתי הוא מענה אינטר-דיספלינרי. הילד הוא אותו ילד, מספר תעודת הזהות שלו אותו דבר, המאפיינים הם אותם מאפיינים, והוא פשוט דורש צרכים מכל המשרדים הממשלתיים שאוכפים.

במקום שההורים יצטרכו להתדפק על 10 דלתות, תהיה דלת אחת שתיתן מענה שלם, כולל.

באמת צר לי ששר החינוך עסוק כנראה בעיקר בהתגברויות ובדברים שאינם קשורים בענייני משרדו. אני זוכרת את הנאום המאוד מרגש שלו על הפודיום, על כמה הדבר הזה חשוב ואיך הוא מודה לכל היוזמים על העבודה הנפלאה, והוא שותף לה, ובאמת גבוהה גבוהה – מה אני אגיד לך, גברתי, היו לי דמעות בעיניי כי אמרתי: איזה יום נפלא. ושום דבר לא קרה.

זה גם מעיד טיפה על הטרגדיה בעבודת הממשלה. הכנסת מחוקקת, אנחנו באים ואנחנו מחוקקים ומצביעים, על חלק מהדברים נסכים ועל חלק בוודאי שלא, אבל עדיין, בדברים האלה, אני חושבת שיש אחדות דעים שצריך לקדם את הנושא.

הממשלה, אני לא אומרת מזדון, אבל זה כאילו הנושא שפחות מעניין. אני מצרה על כך. אני הייתי מבקשת לשמוע, בוודאי נעשה את זה בדיון הזה. אני רוצה לשמוע ממשרד החינוך מדוע העיכוב. הרי אין פה עניין פוליטי, אולי זו הבעיה, שזה לא מייצר איזו כותרת גדולה.

אני לא הייתי בטוחה שאין פה עניינים פוליטיים, תכף הם בטח יצופו. בואי נגיד, הם פוליטיים לייט, או לא פוליטיים כמו פסקת ההתגברות, אבל הם פוליטיים.

הם פחות סקסיים מפסקת ההתגברות. בכל זאת, לא סוגרים איזה מפעל גדול.

אני כן הייתי שמחה לשמוע איפה האבן הגדולה שמהווה מכשול שלא ניתן להסיר אותו, ואם דרושה עזרתנו, כנסת ישראל, יותר מנשמח. אני מכירה את גברתי ואת מחויבותה לנושא, ויותר מנשמח. חבל שכך מתנהלים הדברים.

תודה רבה, חברת הכנסת קארין אלהרר. אז כן, משרד החינוך, נכון? אנחנו אליכם. שם מלא ותפקיד, בבקשה.

אני עורכת דין מיכל חורין, מהלשכה המשפטית של משרד החינוך. גם אני ישבתי בחדרים האלה בכנסת הזאת שחוקק החוק, וכולנו שמחנו עליו. אנחנו עדיין שמחים עליו.

אני רוצה להגיד שהמועצה, מבחינתנו, זה גוף חשוב מאוד.

עד כדי כך חשוב שלא הקמתם אותו.

אם יורשה לי להגיב. החוק באמת נחקק, פורסם בתחילת אוגוסט שעבר, ונכנס לתוקף תוך חצי שנה מיום הפרסום שלו. המחוקק כן נתן לשר החינוך, בגלל שמדובר במועצה שהיא מורכבת, יש בה 22 חברים, נציגויות של משרדי ממשלה וגופים אזרחיים ממגזרים שונים.

מדובר במלאכת מינוי מורכבת מאוד, ולכן המחוקק גם נתן אפשרות להאריך את – החוק קובע שעד יום התחילה תמונה המועצה, ומאפשר להאריך או לדחות בעצם את יום התחילה בשלושה חודשים נוספים.

כשגילינו במשרד - - -

אבל זה כמעט שנה היום.

רגע. כשגילינו במשרד - - -

תשעה חודשים. שלושה ועוד שישה, תשעה. כמעט שנה.

כשגילינו במשרד שלא נצליח לעמוד בששת החודשים הראשונים, באמת הבאנו צו שצריך היה לקבל את אישור וועדת העבודה. ביקשנו להביא צו לוועדת העבודה. הצו לא נדון.

ביקשתם להאריך את זה למתי? אנחנו בסך הכל ביקשנו – בסך הכל הייתם צריכים להרכיב את הנציגים, זו לא איזושהי דרמה. לא דיברנו על תכנית עבודה מוגמרת.

השלושה חודשים הנוספים אמורים להסתיים בעוד שבוע.

לא, לא. רק אם אפשר לדעת, מה הייתה המניעה עד כה?

אין מניעה, ולכן אני כן יכולה להודיע שאנחנו בעצם נמצאים בשלבי המינוי האחרונים של 21 מ-22 חברים. זאת אומרת, יש לנו שמות, מרביתם הגדול מילאו את טופסי ניגוד העניינים, את הפרוצדורה שאנחנו עושים לפני מינויים בדרך כלל.

מכל המגזרים?

כן. החוק קובע חלוקה הולמת.

לפי יחס האוכלוסייה?

אני חושבת, אם אני לא טועה, שיהיה ייצוג הולם לכל המגזרים. 21 מתוך 22 חברים יש לנו. לגבי סגן יו"ר המועצה, שהוא בעצם מי שינהל את המועצה, נקבע שהוא ימונה בהתייעצות עם שר העבודה. אנחנו כבר פנינו לשר העבודה בשביל לקיים את הליך ההיוועצות הזה.

המטרה שלנו היא למנות את גברת סימה חדד כסגן יו"ר המועצה, אחרי שהיא הודיעה על פרישה מהמשרד. אנחנו מאמינים שמדובר במינוי ראוי מאוד. אנחנו מחכים בעצם – פנינו כבר ל - - -

העצבת אותי עכשיו שהיא עוזבת את המשרד.

כן, כולנו, אבל אנחנו ננצל את הניסיון שלה ואת הוותק, ובאמת את הכישורים המיוחדים, לטובת ניהול הגוף הזה. ללמדכם עד כמה חשוב לנו הגוף הזה.

אנחנו בעצם פנינו כבר לפני – אין לי את מועד הפניה, אבל פנינו כבר לשר העבודה בשביל לקיים את הליך ההיוועצות המחויב, ומיד עם הסיום אנחנו נמנה באופן פורמלי את כל החברים והמועצה החשובה הזו תצא לדרך.

שהיא בעצם המינוי ה-22, נכון? ובעצם בזה אנחנו סוגרים את המשימה של המינוי.

כן.

אוקי. משרד העבודה והרווחה, מי יש לי כאן? נדב, מיכל, מי מכם רוצה לדבר? מה הסיפור? אם הוצג - - -

לנו אין שום סיפור, אנחנו נערכנו בזמן. התרנו את ההמלצות שלנו כבר בראשית פברואר. לצורך העניין, נערכנו במשרד והקמנו וועדה בתוך המשרד - - -

איזו ועדה?

דברי למיקרופון, בבקשה.

אני אחזור, שומעים אותי? אני אחזור ואומר כך: אנחנו נערכנו בזמן. בראשית פברואר העברנו את כל ההמלצות. נערכנו גם באופן פנימי בתוך המשרד, הקמנו וועדה מקצועית בין-אגפית, שכוללת את אגף מעונות יום, אגף מוגבלויות ואגף ילד ונוער, כדי לשרטט לעצמנו את המצפן ואת הנכסים שלנו, וגם את הנושאים שנרצה לקדם במועצה.

אם הוגש לכם המינוי של סימה חדד, שבמקרה מי שיושב כאן סביב השולחן מכיר את האישיות והאיכויות, לא השבתם? השבתם? יש התנגדות?

זה מול שר העבודה.

אז את רואה? חברת הכנסת קארין אלהרר, זה הפוליטיקות.

התחום שלנו זה הנושא המקצועי. מה שדיברתי עכשיו זה באמת ההיערכות המקצועי. זה מעליי.

אוקי. אז נדב, בבקשה.

אני רוצה להוסיף על הדברים של מיכל.

רק תציג את התפקיד.

נדב כץ, ראש מטה של מנכ"ל המשרד, של דוקטור אביגדור קפלן.

בזמנו, המשרד והשר תמכו בהקמת המועצה, מתוך באמת, כמו שכולם אמרו פה, כוונה ליצור שיתוף פעולה בין הגורמים הרלוונטיים בתחום הגיל הרך, ומתוך כוונה של שיתוף פעולה בין המשרדים.

כמו שמיכל אמרה פה, הקמנו צוות פנימי משרדי, שכלל גם אנשים מאגף מעונות יום, גם נציגים של זרוע הרווחה שלנו שמביאים את הצרכים של ילדים בסיכון ושל ילדים עם מוגבלויות. באמת נערכנו היטב לקראת הקמה המועצה, בשביל באמת לראות בזה כלי לטובת הילדים בגיל הרך.

ו?

בין היתר, בעקבות עבודת הצוות, השר שלנו שלח לפני כשלושה חודשים, ממש רשימה של מינויים מומלצים לשר החינוך.

לא, אני מתה. הכל נופל על ג'ובים, למי זה ילך.

רגע, תני לו.

זה היה לפני כשלושה חודשים. הרשימה כללה כמובן גם את נציגי המשרד לוועדה, אבל גם נציגים של ארגונים רלוונטיים, נציגי ציבור ונציגי אקדמיה, ולצערי עד היום לא קיבלנו שום התייחסות להמלצות האלה של השר שלנו.

באמת לפני שבוע, בדיוק ב-24.4.18, יצא מכתב משר החינוך לשר שלנו על כוונתו למנות את סימה חדד. אנחנו הצענו בזמנו מועמד, לדעתנו ראוי מאוד לתפקיד הזה, אבל עד היום לא קיבלנו שום - - -

עוד פעם מועמד? למה לא מועמדת?

זה היה באמת לפני שבוע, אבל מה שאני רוצה להגיד זה שאנחנו הצענו אנשים שהם לא אנשי משרד, אלא אנשי אקדמיה.

נדב, אני שואלת באמת בצורה חפה מציניות. אתם העברתם רשימת מומלצים, שלושה חודשים, אפס, לא קיבלתם תשובה, כנראה שהתשובה היא לא. הוא הציע מועמדת, מה תשובתכם?

אנחנו נשקול את זה ותצא תשובה.

כמה זמן צריך לשקול שם?

על פניו זה נראה מעט מוזר שזה אנשים ממשרד החינוך ולא איש מקצוע ש- - -

אבל היא לא עובדת משרד החינוך.

רגע, האנשים שהצעתם, במקרה היא זרקה – לא התכוונו לדון בפרסונות. אגב, גם אין לנו את הסמכות, אבל זה כבר עלה וזה אנשים שאנחנו מכירים.

אנחנו מצפים לדו שיח בין המשרדים - - -

רגע, שנייה, תכף אני אדבר על הקשר ביניכם. הצעתם אנשי מקצוע שבאים מהתחום, או אנשים שהם ראויים כשלעצמם, אבל לא בהכרח באים מהתחום של הגיל הרך ומסוגלים לשנע אותו?

אנשי מקצוע מהתחום שהומלצו אחרי עבודת הצוות המשרדי ונבחנו על ידי מנכ"ל המשרד ועל ידי השר, ובאמת אני אומר לכם, עשינו פה עבודה מאוד יסודית ונערכנו מבעוד מועד. יצאה פה כבר פנייה לפני שלושה חודשים.

נדב, אתה מתכוון לארבעת הנציגים שלכם, או בכלל?

כלל הנציגים.

זאת אומרת, אתם הגשתם הצעה שלמה של כל ההרכב של המועצה, חוץ מזה שיש לכם ארבעה נציגים שאתם ממנים אותם.

נכון. עכשיו, לא בהכרח – משרד החינוך לא חייב להסכים לכל המינויים - - -

על ארבעת הנציגים שלכם, אתם צריכים אישור ממנו?

לא.

הם כבר מילאו את השאלונים בפרוצדורה.

זאת אומרת, הארבע שלכם התקבלו.

אגב, הם לא מילאו את השאלונים, נדב. הנציגים שלכם הם היחידים שלא מילאו.

אני מנסה רגע להבין - - -

מיכל שיושבת פה היא אחת הנציגים, והיא יכולה להעיד על עצמה.

דווקא כמי שבאה מהחינוך, ואם היית יושבת עכשיו בכיתה, ושני ילדים לא מדברים, היו יוצאים החוצה ומנסים לגשר – אתם צריכים אותנו בשביל שתהיו מסוגלים לשבת ביחד ולדבר? באמת אני שואלת. אתה אומר: הגשנו לפני ארבעה חודשים, לא התייחסו אלינו, אנחנו הגשנו לפני שבוע – אין פה שיח, מה קורה?

נדב, שאלה באמת פשוטה. איך אתם רוצים לנהל את המועצה הזו, אם בכלל אתם לא מסוגלים לדבר ביניכם? באמת, אנחנו עוד לפני שאנחנו מתחילים להניע את המועצה, ואתם לא מסוגלים לתקשר ברמה הכי בסיסית שיכולה להיות.

אני מגלגל את השאלה למשרד החינוך. כלומר, אנחנו רק מקדימים - - -

אני פונה לשניכם, שלא תתבלבל. גם אליכם וגם למשרד החינוך. אני באמת שואלת את שני המשרדים, מה צריך לקרות כדי ששני אנשים בוגרים יישבו וידברו ביניהם? אנחנו בסופו של דבר צריכים להניע תהליך.

שוב, הנציגים של משרד העבודה – בהתחלה נאמר ש – באמת, פנינו לכל שרי הממשלה שקבועים בחוק, לקבל את רשימת הנציגים שלהם. אני מבינה שקיבלנו את זה, זה מופיע לי ברשימות.

בפברואר.

בסדר גמור, כי מאז עוד לא נעשה המינוי הפורמלי. אנחנו מחכים לשאלונים. השאלונים מולאו, אני מבינה, בסופו של דבר. אבל זה שונה, אגב - - -

אוקי. את הדבר המגוחך הזה לא נמשיך כאן. מבחינתי בסיכום הדיון, אני כבר אומרת לכם מעכשיו, הנה תרוויחו גם את הזמן הזה לחשוב. תוך שבוע, הוועדה מבקשת תשובה לגבי המינוי ולגבי זה שתמה ונשלמה הסאגה הזו, ואנחנו יכולים לצאת לדרך. מבחינתנו זה מה שהולך להיות בסיכום.

אנחנו רק נשמע פה מספר אנשים שרצו לומר כמה דברים. נתחיל אתך, פרופסור רבקה לזובסקי.

אם בשבוע אתם לא מסתדרים עם זה תודיעו.

אל תדאגי, אנחנו נדע. אנחנו לא נוותר.

זה אינטרס שלנו לקדם את זה. אנחנו לא נגד.

אני אגיד לך. ברור לי שאתם רואים בזה אינטרס, ברור ליש הם רואים בזה אינטרס. איכשהו האינטרסים לא נפגשים, למרות שזה ממש אינטרס של כל אחד מכם. אני לא מצליחה להבין את זה.

אוקי.

אין לי, אני לרגע לא חושדת בכוונת זדון. אני רק אומרת, באמת, כל אחד עושה מעשים נפלאים, אבל למה לא ביחד?

אני אגיד את זה לא יפה. בכלל היום, כנראה בגלל שלא ישנתי מספיק, אז לחוץ קצת. באמת, נראה לי כאילו כל המהות הפכה עכשיו להיות סביב המינויים, את מי אנחנו ממנים, מי הם נתנו ומי אנחנו. ככה אנחנו מפספסים את מי שלשמם בכלל הקמנו את כל הנושא של המועצה לגיל הרך, וזה את הילדים וכל המערך. יש לכם שבוע לפתור את הסוגיה הזו.

פרופסור רבקה לזובסקי, בבקשה.

אז קודם כל, תודה ליושבת ראש ותודה לחברי הכנסת שיזמו את הדיון החשוב הזה.

אני נמצאת פה בשני כובעים. כובע אחד שהוא הכי חשוב, במיוחד לדיון הזה, אני אשת חינוך מגיל 16. אני פרופסור לחינוך בתחום ייעוץ חינוכי. הכובע השני זה יושבת ראש ויצו, כשויצו הוא ארגון לא מפלגתי אלא ארגון חברתי.

בדיוק מה שקורה פה זה מה שחששתי שיקרה - - -

גם הוא לא חף מפוליטיקות.

לא במובן של - - -

גם באקדמיה יש פוליטיקה, הכל בסדר. אני אומרת את זה בחיוך.

לא בנושא הזה. זה לא נכון, סליחה שאני לא מסכימה אתכם. זה ממש לא נכון.

פוליטיקה זו לא מילה גיסה.

לא, פוליטיקה זה לא, אבל - - -

בכל ארגון ובכל גוף קיימת פוליטיקה.

לא חשוב, לא משנה. בואו נתקדם.

סליחה, הארגון מוגדר כארגון חברתי לא מפלגתי. הוא מוגדר בהגדרה שלו. אני מציבה לכם את האמת. למה אני אומרת את זה? יש פה בדיוק מה שחששנו שיקרה.

אני רוצה להגיד לכם. אם מישהו לא יודע, רוצה להזכיר לכולנו. לא הרשימה חשובה, חשובים אותם הילדים מגיל 0-3, שכל מחקר, ופה כאשת מחקר, מוכיח שמה שאנחנו לא עושים בגיל הזה, זה נזק לילד. אנחנו יוצרים את הפער החברתי.

הם מגיעים למסגרות החובה עם פער לימודי, התפתחותי, חברתי. אני יכולה עכשיו להרצות לכם שעתיים עם נתוני מחקר עדכניים. אני הייתי מאוד מעורה בנושא הזה של ניסוח החוק של המועצה, ומאוד שמחתי שזה היה בין מפלגתי, ומאוד שמחתי על ההצעה להעביר את זה למשרד החינוך, כאשת חינוך. שוב, לא כאישה פוליטית, כי זה ממש לא הנושא.

יש בעיות בוערות בתחום. יש נזקים שנעשים כל יום. צריך להיות פיקוח, אותו פיקוח שיש על המעונות המפוקחים, על כל השאר. תכנית חינוכית, בריאותית, התפתחותית, מה לא. יש לנו כל כך הרבה מה להציע במדינת ישראל.

אם עוד לא נעשה, עוד לא הותנה, ואז יהיו המשחקים בין שני המשרדים או יותר, אנחנו נחזור בדיוק למצב שהיינו קודם.

המטרה העיקרית זה שיהיה תיאום טוטאלי בין כל הגורמים שאחראיים על החינוך בגיל הרך, ואני מאוד מסכימה אתך - - -

על הטיפול בכלל בגיל הרך, לא רק בחינוך.

נכון. הנושא הוא הגיל הרך. תיאום בין כולנו, כדי שאף אחד לא יסבול, כדי שהבעיות הבוערות של הגיל הרך, 100,000 ילדים מתוך מחזור של 400+ ילדים, מגיעים לחינוך לגיל הרך המפוקח. כל המשרדים, כל הגורמים, בואו נעשה את זה.

אולי יהיה אפשר פעם, ואני מאוד מבקשת להתחיל בזה, לתת דוגמה לכל המדינה, איך כולנו נעבוד בתיאום מוחלט למען הגיל הרך. בלי משחקי המשרדים והפוליטיקה. אנחנו לא מעורים בזה, אבל זה מה שקורה.

אני רוצה להגיד לכם, אני שאלתי את חבר הכנסת אלאלוף וגם את מנו ואחרים, האם החוק הזה יישאר במגירה, והתשובה של כולם הייתה: אנחנו מקווים שלא. אז בואו - - -

אנחנו נעשה הכל שלא. יש פה חברי כנסת חרוצים שיושבים עם היד על הדופק.

אני אומרת לכם שוב, באופן אישי כאשת חינוך, בשם הארגון שלי ואני חושבת שגם ארגונים חברתיים אחרים, שאנחנו עושים את זה רק למען החברה, אם זה נעמת, אם זה אמונה ואחרים.

אני מבקשת, בואו נצלו. יש לנו ידע וניסיון עצום. אנחנו מציעים אותו בכל הלב. יש פה הקבה מאוד גורמים. היה כל כך יפה העבודה ביחד לקראת הקמת המועצה, זה היה ממש חגיגה שהחוק עבר ואושר. אז זאת הבקשה שלי.

תודה רבה לך, פרופסור לזובסקי. המועצה לשלום הילד, בבקשה.

בת שבע פיק, מהמועצה לשלום הילד. אני לא רוצה לחזור על כל מה שנאמר פה, כי אני חושבת שכל מי שיושב פה, יש תמימות דעים שהמועצה הזאת היא חשובה.

אנחנו ראינו בהקמת המועצה הזו בשורה שמעידה על העלאת הסיפור של הגיל הרך לראש סדר העדיפויות. באמת קיווינו שמדובר באיזושהי בעיה מהותית-מקצועית שאנחנו נוכל לסייע בה.

הפינג-פונג הזה, בסוף יש פה ילדים בגיל הרך - - -

יש פינג-פונג ביניכם לבין משרד הרווחה, הכל תלוי בכם.

כך נראה פינג-פונג.

בסדר, פניתם לשר הרווחה. סליחה רגע, בת שבע. פניתם למשרד הרווחה, משרד הרווחה לא מגיב. עם התגובה שלו ובלי התגובה שלו יהיה מינוי - - -

כן, אנחנו ממנים לפי הכללים של היוועצות, מה זאת אומרת? יש חוק, אנחנו מתכוונים לעמוד בו. אני חושבת שהסקירה שלי בהתחלה הוכיחה שאנחנו מתכוונים לעמוד בו.

אם כי בדיליי של חודשים, למרות שהצו לא טופל. אבל בואי, אנחנו בדיליי.

אנחנו הבאנו צו, הוא לא נדון. לא נאמר לנו למה הוא לא נדון. אנחנו מוכיחים פה שכן יש בכוונתנו למנות את המועצה, להשלים את המינוי. באמת, אני חושבת שהוכחה יותר גדולה מזה שאנחנו בשלב האחרון, אני לא יכולה להביא.

אוקי.

אם אפשר רק לעדכן אותנו מי יהיו האנשים שימונו.

רגע, שניה. בת שבע רק תסיים את הדברים שלה, ואחר כך. בת שבע, בבקשה.

אני רק אזכיר שבפינג-פונג הזה יש בטווח ילדים בגיל הרך, בגיל הקריטי ביותר, בגיל הפגיע ביותר. כשאנחנו מקבלים אצלנו במועצה עשרות, מאות ואלפי פניות בשנה על פגיעות – אני עוד לא בהתפתחות של המוח ועוד לא – אני מדברת על ילדים באוכלוסייה הפגיעה ביותר.

שוב, אנחנו מסתכלים על זה בצורה מערכתית, על המשפחה כולה. מבחינתנו, באמת הייתה התחייבות של הממשלה. אנחנו לא רואים שום סיבה שהמועצה הזאת לא תקום מחר. אז אנחנו נחכה שבוע. תודה.

אוקי. תודה רבה בת שבע. בבקשה.

אני פשוט באמת רוצה לחדד את מה שאמרתי קודם. המשרד שלנו נערך בצורה הרצינית ביותר. אני עכשיו מדברת על הקטע המקצועי. מאוד חשוב לו הנושא של קידום המועצה, באמת בגלל כל מה שאמרו קודם.

יושבת לידי דוקטור יעל דיין, שבמקרה גם הייתה המורה שלי. אנחנו רואים את זה בשליחות, אוקי?

עכשיו, באמת, כלל האגפים, האגף למעונות יום, אגף מוגבלויות ואגף ילד ונוער, פשוט הזיזו את כל מה שהם צריכים לעשות, ובמשך חודשיים ישבנו מבחינה מקצועית רק על הנושא הזה.

בסדר, אנחנו לא רק אחרי החודשיים, אנחנו אחרי החצי שנה פלוס תוספת של ארבעה חודשים.

מבחינת המשרד שלנו אנחנו בפברואר הגשנו את כל ההמלצות. מאוד חשוב לי לחדד את זה. שלא ייראה אפילו לא לשנייה שיש כאן איזושהי חוסר חשיבות מבחינת המשרד שלנו להקמת המועצה.

אף אחד לא אומר שיש חוסר חשיבות, אבל תראי מה קורה. אני אשקף לך את המצב מעיניו של האזרח הפשוט.

את רוצה, והם רוצים בוודאי, וכל אחד במקום שלו עשה, אבל אתם לא נפגשים.

אז אני רוצה רק להסביר שהמינוי נעשה על ידי שר החינוך. אנחנו הולכים לשם- - -

אז שימנה. למה הוא לא ממנה?

אנחנו מחכים לסיים את הליך ה – מועד סביר לסיום הליכי היוועצות לגבי הסגן היום - - -

כמה זמן זה מועד סביר?

הם תוך שבוע צריכים לסיים, לפי מה שהם אומרים.

אני מניחה ש – אני בטוחה ששר העבודה יענה לנו.

רגע, אבל עכשיו את רוצה תשובה משר העבודה.

יושבים פה גורמים מקצועיים בסוף.

לא, תקשיבי. תראו, יש פה משהו שלא מובן. משרד העבודה אומר: אנחנו עשינו הכל, העברנו. שר החינוך לא ענה לנו. שר החינוך עונה - - -

שר החינוך צריך לענות להם, זה העניין. המינוי נעשה על ידי שר החינוך.

בסדר גמור, אז בעצם הכדור בידיים של שר החינוך.

ושפנה לשר העבודה לפי מה שקובע החוק. באמת, זה עניין של - - -

לגבי המינוי של סגן היו"ר.

זה עניין של ימים, לא מעבר לזה.

הם לא רוצים, הם רוצים מינוי אחר.

חברת הכנסת אלהרר, הם רוצים מועמד אחר. זה הסיפור. את לא הבנת מה קורה פה?

אמרתי את הדברים בתחילת הדיון. בסוף זה נופל על ג'וב. אני רוצה להבין שניה, מתי תינתן תשובה ממשרד הרווחה?

אני לא קובע לשר את הלו"זים שלו. מן הסתם, אני יודע להגיד שזה חשוב מאוד לשר, והוא לא יעכב את זה.

החוק מחייב את שר החינוך למנות נציגים אחרים בהתאם להמלצות השרים. זאת אומרת, שר החינוך לא יכול למנות את מי שהוא רוצה, אלא את מי שהשרים הרלוונטיים המליצו. זה כתוב פה. לכן כל העניין לא מובן, למה זה לוקח כל כך הרבה זמן.

משרד החינוך לא יכול לבחור את מי שהוא רוצה. הוא יכול רק להשיג השגה, אבל הוא צריך לבחור את מי שהמשרד הציע.

זה מה שקרה, זה מה שיקרה.

המחלוקת היא על הסגן.

אין מחלוקת, זו מחלוקת מדומה.

אני חושבת שהסוגיה ברורה, וגם מי שיושב פה מסביב לשולחן לא יכול לתת את התשובות, בטח לא כפי שהן. אוקי, יערה.

שני דברים. אחד, נציגי ציבור, לפחות אנחנו - - -

יערה, תציגי את עצמך.

יערה שילה, הקואליציה לחינוך מלידה. איגוד שאגר מסביבו את כל המערכת החברתית מגילאי לידה עד 3. שאלנו באמת כמעט את כל נציגי הציבור, אף אחד לא יודע מי נציגי הציבור.

יש לי רשימות. אני כבר מתחרטת שחשפתי את שם המועמדים.

להפך, זה יצר פה אהדה.

אני מאוד מעריכה את סימה. סימה הייתה הבוסית שלי וגם היום היא הבוסית שלי, אבל היא פרשה, רק השבוע היא מודיעה על פרישה. אז הייתה פה חצי שנה שהייתה פה התמהמהות שצריך לדון בה.

זאת אומרת, הציעו עוד אנשים, אני יודעת גם את מי הציעו. יש פה סחבת שהיא לא ברורה.

אגב, כל הנציגים בחוק הם מתנדבים, אז אני לא מבינה מה הקטע? היחיד שמקבל את המשכורת זה הסגן.

זה לא משכורת.

בסדר, איך שתקראי לזה. תשורה. השאר מתנדבים, אז אני לא מבינה למה העיכוב הזה כל כך גדול, ולמה כשאנחנו שולחים שאלות אף אחד לא עונה.

זה בדיוק תקוע שם, בסגן.

אבל זה נציג ציבור. אתה נבחר ציבור. אדם מהציבור כותב לך שאלה, אתם לא עונים.

היא לא נבחרת ציבור. בואי, אנחנו קצת מבלבלים. משרד החינוך הוא לא נבחר ציבור, יש להם את יחידת פניות הציבור. הם עובדי ציבור. אנחנו נבחרי ציבור, אנחנו חייבים.

שר החינוך הוא נבחר ציבור ולא היועצים שלו עונים ולא הוא עונה.

טוב זה לא לשולחן הזה, אנחנו לא דנים בכל הבעיות של כולם.

אבל זה הנושא הספציפי הזה. שלחנו שאלה כנציגי ציבור על חוק המועצה לגיל הרך, לפחות שלוש פעמים, ולא קיבלנו תשובות.

שהנושא שלה הוא?

מי הם נציגי הציבור שנמצאים בשולחן הזה, אנחנו רוצים לדעת.

מתי יפורסם? איך באמת אנשים שהם שותפים בשיח בכנסת וזה לא יודעים מי מייצג?

אנחנו בדקנו. החוק קובע ששר החינוך צריך לפנות לשרים, לדוגמה לשר העבודה, לקבל נציגים שלו. שר העבודה נותן – למשל, שר העבודה. כל אחד מהשרים צריך להמליץ גם על נציגי ציבור וגם על עובדים מטעמו.

נבנית רשימה בימים אלה. יש נציגויות של משרדים שונים. אפילו יש יותר נציגי ציבור.

יש לי רק שאלה אחת, באמת. אני מסתכלת אלייך כי את פשוט מחזיקה את הקול, אז זה לא אישי או משהו.

את יודעת מה, לי פחות חשובים השמות. מעניין אותי במהות, אם כל אחד שנבחר – כי כשמתחילים להגיד לי השר הזה יבחר והשר הזה יבחר, במהות, האנשים שיושבים שם, הם אנשים שבאים מהתחום?

כן, בטח, הם חייבים. החוק קובע קריטריונים.

אני יודעת מה החוק קובע, הוא גם קבע לסיים עד ראשון לינואר. אני רוצה לדעת - - -

לא, הוא קבע על השמיני לפברואר.

בפברואר, לא משנה. בסוף, זה באמת בדוק שאלה אנשים לא שקוראים לעצמם, אלא שהם באמת באים מהתחום ויש להם את כל המסמכים שמאשרים את זה ואת הניסיון?

אני מקווה. שוב, החוק מאוד - - -

מה זה מקווה? אני לא רוצה לקוות. אני רוצה לדעת.

החוק מאוד ברור. אני מקווה שנציגים של משרדים אחרים - - -

מה, אתם לא בודקים?

אני מניחה שבדקו. זה חלק מ- - -

מה זה מניחה? אני עכשיו שולחת לך את שמוליק, את לא יודעת מי זה שמוליק?

אני יכולה להבטיח על דברים שאני עושה. הליכי המינוי נעשים – שוב, יש פה שמות ששרים אחרים העבירו לנו.

לא, רגע, אל תגיד לי. אני אגיד לך למה אני מתעקשת פה, ברושי. כי האמירה הזאת של – ושוב, זה לא אישי, אני יודעת שזה לא באמת – אני לא יודעת. השר שלח, אני רוצה להאמין שהוא שלח לי מישהו מהימן.

תקשיבי, את האמון שלי אני איבדתי מזמן בתוך כל המערך הזה. לא סומכת על אף אחד. אם אנחנו לא בודקים, אם אין שם מישהו במשרד החינוך שיושב ובודק מי זה שמוליק, מי זאת שולה, מי אלו כל אלה שהגישו לנו, אז מה? מתי נגלה את זה?

שלחו יועצת משפטית ולא מישהו שבא מטעם השר.

לא, היא זה בסדר גמור, כי היא צריכה להסביר את הפרוצדורות של החוק. זה בסדר גמור.

החוק מאוד ברור מה הם הקריטריונים, מה הם הכישורים, מה הוא הוותק, מה הם הנושאים שבהם צריכים להיות מומחים. שוב, בגלל שאני יכולה להבטיח רק לגבי דברים שאני עושה, אז אני מקווה.

בסדר, אנחנו נדאג שזה יהיה חלק מהסיכום. בבקשה, קרן.

אני גם רוצה להגיד משהו. בסעיף 10 לחוק נאמר שצריך להיות נציג אחד מתוך ארבעה שיהיה בתחום של הגיל הרך, ארגונים העוסקים בגיל הרך או כאלה.

כפי שאמרה הפרופסור הנכבדת, רק כ-100,000 מהילדים נמצאים במסגרות המפוקחות, וכל ה-350,000 הנותרים נמצאים בפזורה.

אנחנו הגשנו בקשה. לצערי הרב, מי שממליץ על הנציג הזה, הוא שר הבריאות. לנו אין שום נגיעה לשר הזה. כשאני קוראת מהרשומה את האדם שנבחר, שהוא, נניח, שייך לחברה למתנ"סים. אני מלווה את הוועדה הזו כבר עשר שנים, ומעולם לא ראיתי נציגות של החברה הזאת יושבת סביב השולחן, אז אני מרגישה אזלת יד, כי אני יודעת שברגע שתפורסם הרשימה, לשנתיים הקרובות אני לא אשב לשולחן הזה.

כל מה שמייצגת, ה-79% שנמצאים בחוץ, לא יבוא לידי ביטוי במועצה לגיל הרך. זה החלק שלי, אני מטפלת בגילאי לידה עד 3. גם אין פה נציגות למעונות, דרך אגב. כי החברה למתנ"סים היא לא מייצגת את המעונות. לא את ויצו, לא את נעמת, לא את אמונה, לא את נשות חירות.

אני רוצה רגע להגיד משהו בעניין הזה. כשאני אומרת פוליטיקות, זה הפוליטיקות.

אז אנחנו לא חלק מהפוליטיקות.

בואי אני אגיד לך כמה כן כולנו פה חלק מהפוליטיקות. החברה למתנ"סים מפעילה מעונות יום, ומי שישב בסוגיית הצהרונים אתנו בדיונים, הבין שאני לא בדיוק הייתי חפצה בעיקרם, בסדר? זה לא בא ממקום שאני מגנה על מישהו.

אני רוצה רגע להגיד. אני לא נכנסת עכשיו ברמה האישית לבחרו אותי או בחרו אותם. אנחנו גם לא עכשיו בוועד יציג של איזשהו מקום שאנחנו אומרים: מה, אנחנו צריכים ייצוג של המעונות הפרטיים, אנחנו צריכים ייצוג של המעונות האלה.

אנחנו צריכים נציגים של הגיל הרך. זה לא משנה לי מאיפה הם באים, מה השמות שלהם. חשוב לי שהם יהיו שם ברמה המקצועית. אמרתי את זה גם מקודם, ואני מתכוונת לדרוש את זה ברמת הסיכום כדי לקבל את הדברים בצורה ברורה.

אז יש מהגנים הפרטיים, אין מהגנים הפרטיים, זה לא הדיון. אנחנו צריכים נציגים של הגיל הרך וזה לא משנה מאיפה הם מגיעים, את מבינה? זה הסיפור.

אם היינו מדברים עכשיו על עניין המעונות ושאנחנו הולכים לעשות רפורמה במעונות, ואנחנו צריכים באמת לשמוע מה קורה שם, אז אין שאלה שאנחנו צריכים נציגות מכל מי שנמצא בשטח.

אני מסתכלת על זה כנציג ציבור חיצוני שמחזיק חלק גדול מהאוכלוסייה הזו.

זו גם יכולה להיות מומחית בגיל הרך, לצורך העניין, שבאה מעולם התוכן הזה, חקרה אותו, אני לא יודעת מה. חבר'ה, הסיפור הוא אנשים מהגיל הרך.

אני רק רוצה את השקט שזה כמו שאת אמרת, שזה אנשים שהם - - -

אז זה יהיה חלק מהסיכום.

אוקי.

מישהו עוד רוצה להתייחס לדברים שלא נאמרו? בבקשה.

משפט. אני חושב שהדיון הזה חשוב ובעיקר אם יש לו תוצאה. האחריות מוטלת על שר החינוך. אני מציע שבדברי הסיכום שלך גם תפני בצורה מנומסת, אבל צריך לומר לו שזה תפקידו וזאת אחריותו.

אתה חושב שאני אעשה את זה לא מנומס?

אפשר להבין מדבריי, מקודם, כשאני לא הייתי מספיק מנומס – אי אפשר להתעלם. יש פה ממש תקלה ואולי אפילו מחדל. צריך לומר שהאחריות מוטלת על השר, לא על נציגה, אלא על השר, והוא גם בראש המועצה.

אני רוצה רק להזכיר, הראיתי לך מקודם. יש פה ממש פירוט, צריך למסור דו"ח לראש הממשלה. הממשלה צריכה לקיים דיון. יש גם וועדת שרים.

קודם כל שיתכנסו ויבנו את התכנית, ואחר כך יגיעו לשם.

מאחר ולא נעשה כל יום ישיבה, אני מציעה שהמועצה תתפקד בטרם כניסה לשנת הלימודים הבאה. כלומר, שהגבול של המועצה – לא רק לבחור אותה, אלא שתתחיל לעבוד. אני מציע שבדברי הסיכום ייאמר שבשנת הלימודים שתיפתח בספטמבר 2018, היא תהיה שנה שבה המועצה כבר תעבוד. לא רק יבחרו את האנשים, היא תעבוד.

בוועדת שרים, ובזה אני מסיים, כתוב פה את ההרכב שלה. בראשה, כמובן, שר החינוך, שהוא צריך לעמוד בראשה. חברים בה גם שר הבריאות, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - - -

אנחנו מכירים את החוק, חבר הכנסת ברושי.

שר האוצר ושר הפנים. אני חושב שגם צריך לומר לממשלה שצריכה להקים את הוועדה, צריך לבחור את המועצה ולכנס אותה, ולתחום את זה בזמן. תחילת שנת הלימודים היא הגבול שבו גמרנו להתארגן, ויש כבר תוצאות להחלטות האלה, ולא רק מינויים שלא ברור לאן הם מובילים. תודה.

תודה רבה לך חבר הכנסת ברושי. יש מישהו שרוצה להוסיף משהו? משפט על משהו שלא נאמר פה? אז אני חושבת שהדברים ברורים. אני מסכמת את הדיון.

אנחנו נפנה בפניה מנומסת למשרד החינוך. אנחנו נדרוש שתוך שבוע יושלם התהליך ואנחנו נבדוק את זה גם בעוד שבוע. אנחנו נפקח על זה כחלק מעבודת הוועדה. אם אנחנו נראה שזה קורה, אז אתה יודע מה, ברושי, אנחנו כן יכולים, אולי לא כל יום, אבל אפשר בהחלט כל שבוע להתכנס שוב ולבקש את התשובות.

אני מבקשת לדעת ממשרד החינוך, לוודא שהם יעשו את הבדיקה שלהם שהאנשים שנבחרו וקיבלו את המינויים הם אכן אנשים שמגיעים מהתחומים שנדרשים על פי החוק, אוקי? לא בתחושה, אלא בבדיקה אמתית.

אני פונה למשרד הרווחה, גם שם בדרישה להשלים את כל הליך ההיוועצות או כל מה שיש לכם, אני אפילו לא נכנסת לזה, עם משרד החינוך, כדי לסיים את המינוי של סגן היו"ר.

ביקש חבר הכנסת ברושי, והוא צודק, שמיד עם סיום המינויים תתכנס המועצה לעבודה.

תודה רבה לכולכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45.