ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-10OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 212

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שלישי, ט"ז באייר התשע"ח (01 במאי 2018), שעה 10:35

פיקוח על הפעלת צהרונים – דיון מעקב.

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר

קארין אלהרר

איתן ברושי

רחל עזריה

חיים הלפרין - מנהל היחידה לתכניות משלימות למידה, משרד החינוך

מיכל חורון - עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך

ד"ר חוה אלטמן - דיאטנית אחראית ארצית, בריאות הציבור, משרד הבריאות

אורי שלומאי - עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ורדה מלכה - ממונה ארצית צהרונים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מיכל מנקס - סמנכ"ל חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי

לירון אשל - עו"ד, המועצה הלאומית לשלום הילד

ענת פליישמן מאור - מנהלת הדרכה, רשת צהריים טובים, החברה למתנ"סים

נועה צור ברוש - מנהלת רשת הגן הקיבוצי, התנועה הקיבוצית

שיר דגן - חברת ועד, פורום וועדי ההורים הישוביים

זאב גולדבלט - מנכ"ל, פורום וועדי ההורים הישוביים

אמציה דויטש - חבר הנהלה, פורום ועד ההורים הישוביים

עדי מן - יו"ר, ועד הגנים הארצי

ספי שמרוני - גננת, חיבה, איגוד הגנים הפרטיים

דגנית חיון - גננת, יו"ר לשעבר, חיבה, איגוד הגנים הפרטיים

קרן נואס - עו"ד, חיבה, איגוד הגנים הפרטיים

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל, איגוד מורים עולים

אינסה ליאחוביצקי - רכזת גני ילדים, איגוד מורים עולים

ראומה שלזינגר - רכזת ועד עובדות הצהרונים, ארגון כוח לעובדים

שלי רוזיליו - מנהלת צהרונים אזורית, ויצ"ו

נעמי נייברג - מנהלת אזור, ויצ"ו

מוטי מיקלס - הורה, ועד הגנים הארצי

מירי נחמיאס - עורכת דין במחלקה המשפטית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

דניאל שטיין - סטודנטית, אונ' תל אביב

לינוי פאר - סטודנטית למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

אליס ז'וזט וינסקו - סטודנט, אוניברסיטת תל אביב

שיר אמיר - סטודנטית, אוניברסיטת תל אביב

עומר אופיר - סטודנט, אוניברסיטת תל אביב

מיכל גנון - סטודנטית, אוניברסיטת תל אביב

גיא מולדובסקי - כתב ועדות, תאגיד השידור הציבורי

תמי ברנע

עופרה ארגס - חבר תרגומים

פיקוח על הפעלת צהרונים – דיון מעקב

ברשותכם אני מבקשת לפתוח את דיון הוועדה בנושא פיקוח על הפעלת צהרונים – דיון מעקב. אנחנו למעשה כבר לפני מספר חודשים התכנסנו כאן, מבחינת שנת הלימודים זה היה בתחילת שנת הלימודים, לבדוק מה קורה בשטח, איך הדברים עובדים, מה אנחנו צריכים ללמוד על מה שקורה כדי שנוכל להפיק לקראת השנה הבאה ושנעשה את זה מספיק בזמן כדי לא להכניס עוד פעם לאיזו שהיא פניקה את המערכות, בין אם היא מוצדקת ובין אם לא ולכן אנחנו נפגשים כאן שוב.

בדיון האחרון שהיה בעצם ביקשנו ממשרד החינוך גם שיעשה מיפוי מלמידה בשטח של כל הדברים שאנחנו צריכים לעשות להם פיין טיונינג ולראות קצת נתונים כדי שאנחנו נוכל באמת לעשות את הדברים על בסיס ידע ולא רק על בסיס שביעות רצון של הורה כזה או אחר או פניה כזאת או אחרת, אלא באמת בהסתכלות על המקרו ומכך לקבל החלטות.

אנחנו נפתח עם חברי הכנסת, אתם רוצים עכשיו לדבר?

אנחנו נשמע קודם.

חבר הכנסת ברושי גם אתה בהמשך?

כן.

אוקיי. אז אנחנו נפתח עם משרד החינוך, עם חיים, נקבל קצת נתונים על מה שהיה, איך הדברים עבדו, המערכת שבעצם הייתה צריכה לדווח, כל מה שהעלינו בדיון הקודם נשמח לקבל עדכון. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני חושב שהדיון הזה בעיתוי הנוכחי חשוב גם כדי לדעת מה קורה וגם מה צפוי לקרות. אנחנו עשינו הפקת לקחים מתמשכת במהלך השנה הזאת, תוך כדי העובדה שבתוכה חלק מהיושבים כאן יודעים שנכנסו גם ברגע האחרון עם "ניצנים בחופשה" כלומר לקראת פסח, חמשת הימים שלפני פסח, בהתארגנות מאוד מאוד לחוצה גם של המשרד וגם של הרשויות המקומיות וכמו שאתם יודעים, הנושא של חופשת הפסח חורג מניצנים הרגיל בשני ממדים, אחד זה שכיתה ג' היא בפנים ובניצנים הרגיל זה רק א' ו-ב', ושניים – הוא מאפשר גם לרשויות שלא זכויות לניצנים ליהנות מניצנים בחופשות, זה יצר עומס מאוד גדול. התוצאה היא שיש בערך עוד 200,000 ילדים שנכנסו לניצנים בחופשות ומבחינתנו זה משקף את העובדה שזה בעצם הפוטנציאל האמיתי שצריך להיערך אליו לקראת השנה הבאה.

אם כי צריך לומר, לפחות בתפיסה שלי גם כמי שמכירה את המערכת, שהנושא של חופשת פסח יותר קרוב וקשור לבית הספר של החופש הגדול מאשר לתכנית ניצנים של הצהרונים.

התודעה גם של הרשויות וגם של ההורים, זה לא עובד ככה.

זה לא עובד ככה. אוקיי.

מהסיבה הפשוטה שבעצם מי שמפעיל את המערכת הזאת בחופשות זה עובדי ניצנים וכל הרשויות שנערכו, בערך 70 רשויות שאנחנו יודעים עליהן שנערכו מראש עם ההורים למהלך של שנה שלמה, הם רשמו בתוך זה את כל הימים האלה כחלק מאותה תכנית. כלומר במובן הזה תפיסת העולם של מי שמפעיל את התכנית במהלך של שנה שלמה מראש חודש ספטמבר ועד סוף יוני ואולי אפילו יותר, כוללת גם את ימי החופשה, גם את חנוכה וגם את פסח.

אז קול הזעקה שקם על נושא של גיוס צוותים וכולי, זה על הדלתה של אותם ילדים שאתה מדבר.

נכון. על העיתוי ועל הפער בין הנמצאים לבין אלה שרוצים להצטרף. אז בעצם מבחינתנו זה משקף את הפוטנציאל שאליו אנחנו חושבים שצריך, גם אנחנו וגם הרשויות המקומיות צריכים להיערך לשנה הבאה. זה דבר אחד.

דבר שני שהוא חשוב לא פחות זה תוך כדי השנה גם אנחנו וגם הרשויות המקומיות למדנו את גבול הגמישות או את הדברים שצריך להתגמש בהם ואנחנו בקול קורא החדש שנוציא בעזרת השם לקראת סוף מאי, אנחנו נאפשר יותר גמישות פנימית תוך הקפדה על תשלום ראוי לעובדים, אבל נאפשר לרשויות יותר גמישות פנימית בתוך הרכיבים של השכר, כולל גם גמישות כל נושא ההעשרה, לאפשר יותר גמישות בתוכו. אנחנו מאד נקפיד שהתקורה לא תעלה על מה שאנחנו מסכימים כי - - -

כי אז אנחנו מפספסים בעצם את המהות.

נכון. וזו בעצם ההיערכות שלנו לשנה הבאה. במקביל כמובן לתהליך של החקיקה והתקנות שעליו מיכל תוכל להרחיב.

יש מישהו שמפקח על כל הנושא של התקורות כדי לוודא שלא תיווצר מציאות כפי שקרה בחלק מהמקומות, שהתקורה נשארה כפי שהיא, ואת היתר בעצם נתנו להפעלה של המעונות ואז בצדק שמענו מהורים שפתאום, זה לא רק הרמה ירדה, זה השירותים ירדו. בוויכוח מתמשך כשאתה פותח פתאום את הדברים, אתה רואה, "אוקיי, יש פה רכיב שנשאר כמו בשנים קודמות ואז הוא השאיר ממש מעט בשביל לעשות את מה שצריך ולא לזה אנחנו התכוונו"

אנחנו קיבלנו תלונות כאלה, הדרך שלנו לוודא אותן היא באמת באמצעות דו"חות הביצוע. בגלל שהשנה כזכור, יצאנו בשני קולות קוראים, אחד עד דצמבר והשני מינואר, אז היו כבר בעצם דו"חות ביצוע של דצמבר שאמורים עכשיו לגמור להגיש אותן כל הרשויות המקומיות, דרכם אנחנו נוכל ללמוד באופן ודאי לא באמצעות - - -

אתה יכול לתת מספרים על ההיקפים?

של מה שהיה בניצנים השנה?

של פעילות.

בערך 200,000 ילדים היו השנה.

מתוך כמה?

הפוטנציאל הוא בערך 600,000. אבל אנחנו יודעים שהיו עוד מסגרות אחרות שפעלו במקביל. יש רשויות שישבו על הגדר ולא רצו להיכנס.

יש מקומות שיש להם יול"א ויוח"א.

לא, היו גם רשויות שאמרו "אנחנו לא יודעים איך זה עובד השנה, אנחנו נחכה".

מה המספרים במרחב הכפרי, במועצות האזוריות?

לא עשיתי ניתוח כזה, אני יכול לעבוד אחת-אחת ולהגיד לך. לא עשיתי ניתוח של מועצות אזוריות אבל יש מועצות אזוריות שנכנסו ויש כאלה שלא נכנסו.

שם המשבר גדול בעיקר בגלל ההיסעים.

בגלל זה אני שואל.

אני יכולה להגיד לך שבמקומות שבהם פנו אלינו והתערבנו, אפילו יצא לי בפסח האחרון לבקר בחלק מהמקומות והם הפעילו את זה והפעילו את זה במחירים האלה והדברים הסתדרו.

אני יכול להגיד ככה, אין חתך שאומר שהמועצות האזוריות שבחרו לא להיכנס לעומת אלה שבחרו להיכנס, זה שונה באופן מובהק מרשויות אחרות, כלומר רשות שרצתה להיכנס יכולה, אנחנו גם אפשרנו - ואתה יודע את זה – לרשויות להפעיל - - -

אתה מדבר על - - -

על המגזר הכפרי.

לא, אתה מדבר על הצהרונים או על ה - - -

על הצהרונים.

על הצהרונים אני מדבר.

הצהרונים, הייחוד של המרחב הכפרי היה שתיקנו את החוק ואמרנו שאפשר לעשות את זה בתוך הישובים ולא בתוך בית ספר, ואז חוזרים הביתה ועושים את זה שם במרכז קהילתי ולא דווקא בבית ספר.

נכון. זה מה שאפשרנו.

נכון. וזה פתר את ההסעות גם.

נכון זה הרעיון. אגב, חלק מהישובים עשו את זה עוד הרבה לפנינו. לא המצאנו את החוכמה הזאת, הבאנו את זה מהניסיון של אחרים.

נכון, אבל פה היה ניסיון להשתלב בתכנית ממשלתית עם המשאבים גם.

יש התייחסות למוכר שאינו רשמי בתוך הדו"חות?

המוכר שאינו רשמי מבחינתנו נכון לעכשיו, הצהרונים הוא חלק מהרשות המקומית. יש רשות שהמוסדות המוכרים הרשמיים שלהם נכנסו ויש כאלה שלא.

השנה היינו בהחרגה והשנה הבאה כשנכנסים לתוך המתכונת יש היערכות מתאימה?

את שואלת עכשיו על החוק, לא על ניצנים.

לא, אני שואלת על היערכות לשנה הבאה.

תיכף נדבר על התקנות. כשאתם מדברים תציגו את עצמכם כי זה חשוב לפרוטוקול. אוקיי חיים, תמשיך את הסקירה. מבחינת הדיווח, אפרופו, דיברת על העניין של הדיווח, הוסדר כל הנושא של המערכת מבחינת הנגישות שלה, קלות בשימוש בה, כי גם על זה - - -

אנחנו מקבלים עליה רק הדים חיוביים ותשבחות על העובדה שהיא נגישה, היא קלה, היא אוטומטית במובן הזה שברגע שאתה מגיש מידע שגוי או לא מדויק אז היא מגיבה לך באופן אוטומטי. באמצעותה אנחנו גם שולחים תזכורות לרשויות המקומיות, היא עובדת נפלא.

מצוין. טוב לשמוע. אוקיי, מישהו רוצה לשאול משהו לגבי ההפעלה של ניצנים? אנחנו ניתן גם לשלטון המקומי במסודר, אבל לפני שאנחנו עוברים לתקנות? אז נעבור לנושא של התקנות, גם נשמע לגבי השנה, גם ההתכווננות לגבי השנה הבאה, לוודא שאנחנו לא מוותרים על שום דבר ממה שסוכם סביב השולחן אז בוועדת החינוך. בבקשה.

החוק עצמו נחקק והוא בעצם מוריד הרבה מההנחיות, קובע שרוב ההנחיות, רוב ההוראות ייקבעו בתקנות. גם התנאים להפעלה של צהרון ייקבעו בתקנות וגם המחיר המקסימלי לגביה מהורים לילדים בצהרון ייקבעו בצו.

אני מפרידה לרגע, נדון רגע בתנאים להפעלת צהרונים. מבחינתנו היום יש לנו נוסח, אנחנו עובדים, קיבלנו הנחיות ממשרד הבריאות, מכיוון שהחוק קובע שהתקנות בעניין התנאים ייקבעו בהסכמה של שר הבריאות כי יש שם המון שאלות של תברואה והזנה, שאלות מקצועיות של בריאות, קיבלנו את ההוראות של משרד הבריאות. היום אנחנו נמצאים מול מחלקת נוסח.

יש שם על איזה שולחן עגול שישבתם עם צהרונים, אני אגיד, כולנו היינו שותפים להצעה אבל אני חושבת שיש חשיבות מאוד מאוד גדולה לעובדה שבעצם ישבו עם אנשים שעוסקים בנושא, למדנו באחד הדיונים הקודמים שהם נתקלים בהמון המון בעיות מול הרשויות כדי להפעיל, כדי לעמוד בסטנדרטים ובעיני לפני שקובעים בתקנות, זו מלאכה מאוד מאוד לא פשוטה בלאו הכי, שווה לקיים שולחן עגול גם עוסקים במלאכה כדי להבין איפה עשויות להתעורר בעיות, שלא בעצם נציב אותם באיזה שהוא מצב שהם לא יוכלו לעמוד בתנאים.

שניה, חברת הכנסת קארין אלהרר אני חייבת לומר כאן משהו. ראשית, כל הפקת הלקחים וכל השיח בכלל שנוצר בשנה הנוכחית אחרי שכבר היינו שם, הוא בא מפניות מהשטח, בין אם זה ממפעילים ובין אם זה מהורים. צריך לזכור שמפעילים הם גם בעלי אינטרס, אינטרס טוב אבל אנחנו צריכים רגע לזכור גם את זה.

ברור לגמרי.

שורה תחתונה, אם אנחנו היינו מקשיבים באותו יוני לזעקת המפעילים לא היו היום צהרונים, ועובדה, יצאנו לדרך אנחנו שם וזה עובד. אני אהיה צנועה אם אני אגיד לא רע - - -

אנחנו לא בוויכוח.

לא בוויכוח, אני רוצה לומר לא לך רק אלא בכלל לסובבים כדי להסיר ספק. כל מה שעולה כאן, גם הגמישויות למיניהן בנושא של השכר, הכל בא מתוך פניות מהשטח של אנשים שנמצאים שם. מה שלי חשוב לחדד בתקנות זה שאנחנו לא הולכים לוותר על כלום ולא הולכים להקל על שום קבוצה כמו שעשינו בשנה שעברה.

אני לא חושבת שהמקום הוא מקום של ביטול. אבל אני שומעת את הדברים, משרד הבריאות בוודאי צריך להיות מעורב - - -

הוא חייב, זה בחוק.

אני אומרת, זה גם מאוד הגיוני בסך הכל ולוגי, ואני בטוחה שהרוב, אני לא אגיד כולם, אבל הרוב המכריע רוצה לעשות גם את הדבר הנכון.

לגמרי.

לכן אני אומרת, כדי שהם יעשו את הדבר הנכון וכדי שאנחנו נוכל להסתכל על עצמנו ביושר ולהגיד שעשינו הכל כדי שהם יוכלו לפעול למן היום הראשון ולא להסתבך בבירוקרטיה, שגבירתי יודעת שהבירוקרטיה בסוף הורגת את הרעיון הכי יצירתי והכי נכון, אז אני אומרת, כן יש מקום, בוודאי עם הרשויות שמבינות מה הן דורשות, בוודאי עם המפעילים שמבינים גם מה הצרכים בשטח.

אני חייבת לומר גבירתי, יש לי אמנם ילדים משל עצמי, אבל אני לא יודעת מה זה להפעיל גן או צהרון לצורך העניין.

בשביל זה אנחנו כאן, אנשי השטח. לפי הנוהל, הנוהל שמחייב אותנו בעצם מחייב אותנו לפרסם טיוטות של תקנות להערות הציבור והטיוטות שלנו פורסמו להערות הציבור, לחלק מהנושאים קיבלנו הערות, אנחנו מתחשבים בהן כמובן. מעבר לזה, התקנות אמורות להגיע לאישור בוועדת החינוך של הכנסת. אישור. לא התייעצות אלא אישור. אז אני מניחה שגם שם אפשר יהיה לדון שוב מחדש בהוראות.

לדון מחדש, ואני בכוונה אומרת את זה כי באמת התמודדתי עם זה מהרגע שהרמנו את האצבע וזה עבר ועד לרגע הזה. אז נעשה הכל כדי לשמור על האינטרס של הילדים וההורים, תוך התחשבות גם באינטרס של המפעילים. זו הנוסחה שצריכה להיות כי אחרת אנחנו נמצא את עצמנו במקום שהיינו בו לפני כן.

אני הולכת יותר חמור ממך. האינטרס הראשון הוא האינטרס של הילדים. בעיני אין אינטרס אחר, אבל בואו נעשה את זה באמת, נגרום לזה לקרות.

היום אנחנו באמת בשלב של הנוסח אחרי הערות של הציבור, אבל אם יש לכם עוד, ואפשר למצוא את זה - - -

אני ישבתי בוועדה במשרד החינוך שאנחנו נקראנו ראשי הארגונים לשבת על תקצוב בפועל.

על הצו. תיכף נדבר על זה.

אנחנו ביקשנו שברגע שתהיה טיוטה אנחנו נקבל ולא קיבלנו. אני שומעת את זה לראשונה.

לא, אנחנו מדברים על טיוטה, שוב, אני אוכל - - -

- - - מה שאני קוראת לו ריג'קטים אפילו כדי להגיב את דעתנו. אני שומעת את זה פעם ראשונה.

לא, אז הטיוטה של התקנות פורסמה אחרי הישיבה ההיא ולהערות הציבור - - -

אנחנו ביקשנו גם שמישהו יודיע לנו כי אנחנו לא נכנסים כל יום לאתר של הכנסת.

אני יכולה - - - אין בעיה.

אנחנו נשמח.

בגלל שאנחנו נמצאים עדיין בשלב של הנוסח אפשר לשמוע, אנחנו יכולים לקבל כל הזמן הערות. אנחנו רוצים שהנוסח יהיה, אלה תקנות שמסדירות בפעם הראשונה המון המון נושאים בגלל זה הן מורכבות והדיוק בהן מחויב, לכן כל הערה טובה תתקבל. זה סט אחד של תקנות.

הנושא האחר זה הצו של המחירים. המחיר המקסימלי לגבייה מהורים.

גם אותו פרסמנו להערות הציבור.

גם אותו פרסמנו להערות הציבור.

מה פרסמתם? את המחיר שקבעתם בשנה שעברה?

האמת שאת הצו הזה פרסמנו כמה פעמים בגלל שהיו שינויים במהלך ה- - -

לא תקין אגב שהוועדה לא מיודעת בזה, אבל אוקיי. מה המחיר שפורסם?

בשלב הראשון פרסמנו את ה-650 ו-935, בעצם מן משהו מדורג, 650 זה לצהרונים שפועלים עד השעה 16:00 בלי חופשות, 935 זה לצהרונים שפועלים עד השעה 16:30 עם חופשות, גם שם התקבלו הערות.

בסופו של דבר על איזה סכום אנחנו עומדים?

בסופו של דבר היום פרסמנו, כן הגענו למסקנה שצריכים לחשוב על מדרגה נוספת, שלישית של 985 שקלים של צהרונים קטנים יותר של פחות מ-20 ילדים, ושהילדים מוסעים אליהם.

זה רק לצהרונים קטנים? שהילדים מוסעים?

שם יגבו - - -

אתם תעמדו על זה? כי אני אומרת לך, אני היום יודעת להגיד עוד יותר בביטחון ממה שידעתי להגיד לפני שנה, כי ראיתי את זה בשטח ואנחנו כבר בסוף שנה, שיש צהרונים במקומות, בלמ"ס גבוה, ואני בכוונה אגיד את זה ככה, כי כל פעם כשדיברנו אמרו "אה בטח, זה רק בישובים הקטנים" אז לא חברים, בלמ"ס גבוה של 8 ומעלה, שהפעילו את זה עם שני אנשי צוות כולל בבתי הספר, בכל כיתה, אני לא מדברת רק על הגנים שאנחנו ביקשנו, כולל שלושה חוגים, ידעו לשחק עם המספרים ב-875 שקלים. זה בדוק. אני יכולה לשלוח אתכם לראות עכשיו, אתם תראו את זה אחרי הצהריים. בגלל זה אני אומרת שאנחנו צריכים להיות נורא זהירים עם הקביעה של המחיר ולהקפיד על זה שאנחנו באמת מתייחסים למי שקבוצה קטנה, שאני יודעת שיש מצוקות כאלה ומי שמוסע.

כן. זו המדרגה - - -

יש פה סתירה בין גודל הקבוצה וההסעות. מה זה קבוצה קטנה?

פחות מ-20.

פחות מ-20, שבהם זה מייקר את ההפעלה של הצהרונים.

אנחנו עסקנו בזה. בכל זאת, השאלה במרחב הכפרי, אם נשארים בבית הספר אז הקבוצה לא קטנה. אם חוזרים הביתה למושב או לקיבוץ או לישוב הקהילתי, אז יש קבוצות קטנות. אנחנו בהחלט עמדנו על כך שיהיה ביטוי להגדרה הזאת של קבוצה קטנה, אבל צריך לחדד את זה. ברגע שאתה נשאר יום ארוך או משהו כזה - - -

זה לא ההסעות של הישובים הכפריים. זה לא קשור, אני אעשה לך סדר בישר. בלי ללכת מסביב.

איפה זה?

אנחנו מדברים על ישובים, ערים מסוימות שבהן גם המרחקים, מה לעשות, גם בתוך תל אביב לפעמים המרחקים גדולים וגם במקומות נוספים, והילדים מוסעים מכל מיני סיבות ושם לפעמים יש מצב שאתה יודע, לא כל ההורים שולחים לצהרון. יש הרבה הורים שרוצים לקחת את הילד הביתה ואז יוצא שהביקוש הוא מאוד מאוד קטן אז מוותרים עליהם? לא, לא מוותרים עליהם אבל מאפשרים להם לגבות יותר. אני יכולה להגיד לך רק במאמר מוסגר שבישובים הכפריים - - -

הקטנים.

בישובים הכפריים בדרך כלל, מה שהם עושים – שוב, בלי עזרה שלנו, הם עשו את זה גם לפנינו – הם יוצרים קבוצות של א'-ב', ג'-ד', ה'-ו'.

רב גילי.

כן. או יש כאלה שגם אפילו עושים תלת שנתי. אז שם אין בעיה, מהבחינה הזאת הם גם יודים לעשות את זה יפה מאוד. אפשר ללמוד מהם אפילו. השלטון המקומי בבקשה.

אני סמנכ"ל חינוך וחברה במרכז השלטון המקומי. אחרי זה אני אדבר בכלליות על ניצנים אבל ספציפית על הצו ועל אותם 50 שקלים, אז קודם כל אני מברכת על העובדה שאתם מאפשרים אותה, אלא שבשיחות, ואת זה אני אגיד יותר מפעם אחת, אנחנו עובדים בשקיפות מלאה ובשיתוף פעולה מלא גם עם משרד החינוך, אחרי זה אני אתייחס ליתר הגופים, ואני מברכת על כך.

הסיפור הוא שאנחנו ביקשנו, ובאמת ממצוקות של השטח, לאפשר את אותם 50 שקלים בהתנייה של עליה לוועדת חריגים. זאת אומרת, רשות שמוצאת עצמה נדרשת, או מפעיל, זה לא הרשות, הרשות היא בא כוחו של המפעיל לצורך העניין, שמוצאת עצמה נדרשת לתוספת כספים והסיבות הן לא רק בגלל הסעות, ההיפך, חוות דעת של היועצת המשפטית שלנו היא שאל לנו להכניס הסעות לתוך צו משום שמדובר בסובסידיה, זה מסוכן להשלכות שיהיו, הסעות אף פעם לא היו בשום משהו מוסדר ואני לא חושבת שזה נכון לעשות עכשיו. כל צורך של ארגון הסעות, הרשות יודעת לעשות, ההורים משתפים פעולה וזה נפתר. הסיפור של קבוצות קטנות הוא בהחלט מענה באמצעות ה-50 שקלים, אבל ישנן רשויות, ואנחנו היינו עדים לכך גם בחופשות ובכלל, שקשה להן לגייס כח אדם. בשעה שמעלים את השכר טיפה יותר, אפשר לעניין יותר אנשים ובכל זאת, חסר הכסף הזה בכדי לא לפגוע בשאר הדברים, כי ככל שהגמישות תהיה בין יתר הרכיבים, אם תעלה את רכיב השכר יותר זה יהיה כמובן על חשבון אחרים ופעילות - - -

כן אבל השאלה עד כמה נפקח בנושא של הרכיב של השכר. אני אגיד לך את זה משני טעמים, פעם אחת, אם את זוכרת כשהחוק רק יזמנו אותו, כשרק הבאתי אותו, אז הייתה מתקפה חסרת תקדים דווקא מצד ארגוני נשים, ראינו את זה בתקשורת, של ויצו וכאלה, שאמרו "מה, אנחנו לא יכולים לשלם את ה-60 שקלים האלה" וכשאתה מבקש מהם לפתוח שכר, בואי, כולנו יודעים כמה קיבלו המטפלות שם. השאלה אם יש מישהו שבא ובודק באמת ברחל בתך הקטנה שכשמצהירים על שכר אנחנו יודעים שזה מה שהמטפלת מקבלת, או לחילופין מי שמפעיל את החוג, כי גם שם היה עניין, ולראות גם שזה בגבול הסביר, כי שאני לא באה לצ'פר מישהו על חשבון ההורים עכשיו.

והוא מתוך מערך הדיווחים והבקרות שהפעיל המשרד, כולל חברה חיצונית שמבקרת. אין ספק שכל שקל אפשר לראות לאן הוא הלך. זה ברור לי.

מה שאני רוצה לסכם זה בבקשה של כן לאפשר את אותם 50 שקלים בהתניית עלייה לוועדת חריגים ואז שתטען הרשות מדוע היא רוצה לעלות, וכמובן שדילגתי על המובן מאליו, בהסכמת ההורים. אם ההורים לא מוכנים - - -

לא מסכימים אז אין מה לדבר. וזה יהיה התנאי הזה?

לא, רגע.

למה?

לפני זה, אחד- לגבי ועדת חריגים, הנוסח של החוק היום לא מאפשר לנו ועדת חריגים. החוק אומר שמי שיקבע את המחיר, את התעריף, זה השר. והתעריפים ייקבעו. ייכתב מספר. אני לא יכולה היום להסמיך בצו כזה איזה גוף אחר - - -

אז מה, אז כל מי שירצה יעשה 935 שקלים, אז מה עשינו בשביל ההורים? אז בואו נקפל את עצמנו ו- - -

לא, 935 אם הוא יעמוד בתנאי של עד 16:30 וחופשות, ו-985 שקלים, ה-50 שקלים הנוספים זה במקרה, את אומרת שהסעות לא - - -, שוב, בגלל שהוספנו את המדרגה של ה-50 שקלים נוספים פרסמנו את זה שוב להערות הציבור כי חשבנו שראוי שהציבור יראה את התוספת.

אוקיי, אז נצא מנקודת הנחה שהסעות יורד כי מיכל אומרת שיש פה בעיה משפטית ומהותית לעשות - - -

הוא לא יסכים.

למה לא יסכים? בכלל לא מדובר על המרחב הכפרי. חוץ מזה שהמרחב הכפרי מוסע באוטובוסים הצהובים, המצב שלהם יותר טוב גם ממקומות אחרים. זה לא רלבנטי למרחב הכפרי.

היום זה היום האחרון להערות האלה. אנחנו קיבלנו כמה הערות, אז עכשיו אני מבינה שיש גם איזה שהוא קושי.

עוד לא כתבנו לכם מסודר.

בסדר, אז אנחנו מבינים שיש קושי ונדון בזה.

אבל יודעים לעשות ועדת חריגים גם בתל"נ, גם בצפיפות כיתות.

אבל כל הנושאים האלה לא קבועים בחקיקה. אין חוק שמסמיך אדם אחד לקבוע בצו מחירים.

תל"נ מסמיכים את השר לקבוע כמה מותר לגבות בתל"נ ועובדה שלפעמים אנחנו יודעים לתת חריגים. זה מסלול מאוד מקביל.

תקנה לא יכולה לתת את הכוח, נכון, קבעתי את זה בחקיקה אגב, בכוונה גם עשינו את זה כדי שאף אחד לא יבוא וישנה לנו את הסרט בבחירות הבאות. בסדר? השאלה אם התקנות אין להן מספיק כוח כדי לקבוע שתהיה מדרגה נוספת שכפופה לוועדת חריגים.

אנחנו דנו ברעיון הזה, השלטון המקומי הוא שותף שלנו. הרעיון הזה של ועדת חריגים עלה אי שם בתחילת הדרך ובדקנו את זה ומשפטית הגענו למסקנה שזה בלתי אפשרי. אולי יש דרך לחשוב על סל של שירותים שהוא יעלה את המחיר, אבל צריך שוב - - -

אני מפחדת שזה יהיה גורף ואני מפחדת שההורים בסוף יצא שהם ישלמו יותר ואם זה המחיר, אני אומרת לך, אז שלא תהיה מדרגה נוספת. הם ידעו לעשות את זה השנה, הם ידעו לעשות את זה גם בשנה הבאה. תסמכי עליהם. אחרי שאנחנו יצאנו לדרך, ואחרי כל הרעש וכל הבלגן וכמי שהביאה את החוק יחד עם החברים שלי, אבל בקיץ כנראה אחרים היו להם תכניות, ספגתי את כל האש והדם והכל, ירדתי, יש פה הורים שפגשו אותי בשטח. באמת. לוויתי עד הדבר הקטן ביותר. בסופו של דבר יצאנו לדרך ואת יודעת מה, אני לא אגיד כולם אבל רובם, כדי להיות שמרנית אני לא אומרת כולם, הרוב הגדול שמח וטוב לב. אין שום סיבה שאנחנו נכניס עכשיו עז שבעצם תייתר את כל המאבק שעשינו בשביל זה בשנה שעברה.

זו התשובה המהותית, גם משפטית קשה לנו עם ועדת חריגים.

אז שלא תהיה מדרגה נוספת. שלא תהיה. אם אתם לא יודעים לאכוף את זה, שלא תהיה מדרגה נוספת.

לא, אני לא אומרת שאנחנו לא יודעים לאכוף את זה. להיפך, יש לנו יחידה של אכיפה, ברגע שיהיה צו אפשר יהיה לבדוק על מה נגבים הדברים, לוודא שאותם - - -

לא, אני מדברת, אם אתם לא יודעים לאכוף את זה מהבחינה שההורים שותפים ושלא עכשיו באופן אוטומטי מעלים לכולם, אז אין, אנחנו - - -

מבחינתנו בכל מקרה בתהליך קביעת המחיר ההורים שותפים. אין דבר כזה של ועדת היגוי ללא הורים. בכל מקרה ההורים שותפים.

לא, ההורים עכשיו שותפים בזה שבמקומות מסוימים יהיה אפשר לגבות 935 שקלים. עכשיו יש אנשים שגם גובים מהם פחות מ-935 שקלים והם יושבים בבית ושומעים, ובשנה הבאה, וואלה, יש להם לגיטימציה להעלות את זה בעוד מדרגה. להורים אין שום סיי. אין להם סיי בתוך הישוב.

בכל ועדת היגוי כל שנה מחדש ההורים שותפים לקביעה מהם השירותים ומה הוא מכיל.

בכל ישוב?

ודאי. מבחינתנו זה חלק מהתנאי.

זה חלק מהתקנות.

תקשיבו, אני מפחדת. כי אני יודעת על מקומות, הרי לא כולם בסוף, יש בסוף ועד הורים שנבחר, אנחנו כולנו מכירים את זה, יש לו גם מאוויים משלו ולפעמים גם חיים משלו ובישוב יש הרבה מאוד הורים, ואפשר לכפות על הורים שהיום משלמים הרבה פחות לשלם את הסכום הגבוה הזה, אז כאילו יוצא שבאנו לברך ויצאנו מקללים ואני לא רוצה שנהיה שם.

אז מה גבירתי מציעה?

שהם ינסו למצוא איזו שהיא דרך, שהדבר הזה בכל מקרה יהיה בהסכמה של הורים, לא של הורים רק של איזה נציג שהגיע ועכשיו אולי גם פוליטית רוצה לעשות שם משהו, ואני אומרת את הדברים הכי ישיר שבעולם ואני יודעת שאני - - - גם על זה, אני רוצה שבאמת ההורים שמשלמים את הכסף בכל מקום יגידו "רוצה אני" או "לא רוצה אני". "טוב לי עכשיו ב-900 שקל".

זה לא אפשרי, כי אני ממש, כל הכבוד להורים שיושבים פה ושותקים אבל זה בלתי אפשרי, משרד החינוך מכיר בוועד ההורים היישובי כמוסד, כאורגן שמייצג את ההורים, הבחירות הן דמוקרטיות - - -

מיכל, את העלית את זה בעצמך גם.

אבל אני אומרת - - -

שההורים חייבים להסכים ואם ההורים לא - - -

בוודאי, אבל ועד ההורים היישובי כמייצג את ההורים. הם בוחרים את עצמם, כל הורה שרוצה להשפיע על הוזלת המחיר, מוזמן להיבחר לוועד. זה נורא יפה לשבת כהורה ולצקצק בלשון ולהעביר ביקורת.

את יודעת מה המשמעות של זה, מיכל? אנחנו יודעים את זה כי זה קרה בחלק מהישובים. בחלק מהישובים שכן ידעו להפעיל את אותו דבר, ההורים העידו שהם קיבלו את אותו דבר בדיוק, אוקיי? אפילו קצת יותר ופתאום העלו להם את המחיר. למה?

ויש ישובים רבים אחרים שהלינו על הירידה באיכות. דרסטית. יש מהכל. יש מהכל.

אני רוצה לדבר על המרכיב של העובדות.

איזו דרך יש לנו להגיע לכל ההורים - - -

אין.

שניה, דבר ראשון יש דרך לפעמים. אצלי בעיר עשינו סקר. מדברים על עיר של 30,000 תלמידים. במודיעין.

אפשר רגע לדבר בשם תל אביב?

כן. מיד תל אביב תדבר. אגב הרבה מהחוכמה שיושבת פה בשולחן היא מהשיח בתל אביב.

בסופו של דבר הרוב - - -

ולפי החלטת הרוב החלטנו את הרכיבים הנוספים שמותר לעשות. אבל אני אומר, גם מה שאת אומרת זה נכון, יכול לקרות, וגם מצד שני צריך לסמוך על הוועד. הוועד הוא גוף נבחר, הוא מקבל הרבה החלטות, לא רק בנושא הזה.

אני סומכת על הוועד. אני לא סומכת תמיד על מי שמפעיל או על הרשות שיש להם אינטרסים נוספים, שוב, לגיטימיים לחלוטין, שחס וחלילה לא יישמע שהאינטרס שלהם לא לגיטימי. הוא לגיטימי אבל בשביל זה אנחנו פה כרגולטור צריכים לפקח.

לכן אני חושב שעדיין צריך להתעקש מול הסירוב הזה של המשרד בנושא ועדת חריגים. עושים את זה, אני חושב שצריך לחשוב איך כן לעשות את זה. ועדת חריגים זה בדיוק הפתרון, כי זה אומר שאחרי שעברו אותנו בתוך העיר עם ההורים, עוברים עוד גוף נוסף שהוא הרגולטור בסוף, והוא יחליט אם עכשיו סתם בא לנו לשלם עוד 50 שקל או שיש באמת בעיה אמיתית. אני חושב שזה אפשרי, זה לא 200 ומשהו ישובים יגיעו לוועדה הזאת. לא יגיעו כל כך הרבה.

לא, זה לא קושי - - -

כי אמרתם שיש גם קושי ניהולי לעשות את זה.

לא לא - - -

לא, הזכרתם גם שפרקטית זו בעיה ואני חושב שפרקטית זו לא בעיה ואני חושב שאפשר למצוא גם את העניין המשפטי כי עובדה, אתם עושים את זה ופועלים בצפיפות כיתות, בתל"נ, ב-1001 דברים, אני חושב שאפשר לעשות את זה גם בזה.

החוק פה לא מאפשר את זה, בשונה מכל הדברים האחרים.

אנחנו תיכף נבדוק את זה, וחוץ מזה, אם נצטרך לעשות שינוי או תיקוני חקיקה, אנחנו כמי שיזמנו גם את החוק הקודם נבוא ונעשה את זה.

דבר אחרון לגבי הצו, שוב, היום זה המועד האחרון להעברת הערות, אנחנו נקבל את ההערות של השלטון המקומי כמובן בכל רגע ובתנאי שלא נתעכב יותר מדי. דבר אחרון באמת, כמו שנאמר, אנחנו ישבנו עם גורמים של המוכר שאינו רשמי, מפעילים של צהרונים במבנים של מוכר שאינו רשמי, כי זה גם חלק מהחוק. מבנים פרטיים, והגענו למסקנה שמדובר, יש הרבה יותר מדי גורמים, יש שונות גדולה בין הגורמים השונים. לכן הצו עם התעריפים שיקבע השנה תעריפים רק לצהרונים שמופעלים על ידי רשויות מקומיות והחברה למתנ"סים, החברה הממשלתית.

עוד פעם, הצו הזה קובע - - -

- - - במרחב הציבורי.

ואת מי הוא מייתר, עוד פעם?

הוא מייתר בעצם את הגופים הפרטיים.

אני לא מאמינה שאתם אומרים את זה. את אלה שאנחנו דחינו לשנה הנוכחית, אתם עכשיו מוותרים עליהם לגמרי?

לא, חס וחלילה. התקנות, התנאים יחולו עליהם. המחיר בשנה הקרובה, הצו הזה לא יחול.

למה? למה? אנחנו דחינו אותם שנה כדי לתת לכולם להתארגן. עכשיו אני רוצה להבין איזה לובי הם הפעילו במשרד החינוך כדי שאנחנו נחריג אותם גם השנה. איזו סיבה, אני רוצה לשמוע בהגיון סיבה אחת למה להחריג אותם עוד שנה. נתנו להם אויר עוד שנה, למה עכשיו אני נותנת להם חופש? מחר כולם יהפכו להיות פרטיים. מה צריכים אותנו בכלל, משרד החינוך?

לא, הבעיה הייתה חוק התכנון והבניה, בשונות הגדולה שלו בין הרשויות המקומיות השונות.

מה קשור?

אני אגיד לך מה קשור, כי אז התקורה של גן, נניח בתל אביב, לעומת גן שהוא בירושלים או בבאר שבע משתנה, ואנחנו הגענו לסכומים גם של חצי מיליון שקל, שמי ששוכר מבנה פרטי מגוף פרטי, העלויות אחזקה שלו הן הרבה יותר גבוהות ולא יכולות בשילוב ביחד של התקצוב - - -

מה זה שוכר פרטי מגוף פרטי?

אדם פרטי ששוכר מפרטי. נניח, גננת ששוכרת דירה לטובת הפעלת גן שבבוקר מתוקצב 700 שקלים על ידי משרד החינוך - - -

אז היא לא בתכולת החוק.

שניה, אני הייתי בכמה דיונים בנושא הזה.

היא בחוק.

בואו אני אספר לכם את זה לא בנקי. בסדר? זה לא אותם אנשים שגם לא מסובסדים, הם לא באמת פרטיים פר אקסלנס. הם מסובסדים בבוקר על ידי משרד החינוך. אז בואו, שאף אחד לא יספר לנו סיפורים פה, אנחנו התווכחנו עליהם מספיק, ישבנו והתעמתנו איתם, הם אמרו לנו "חברים, אנחנו מוכנים להיות שם ולהתארגן. תנו לנו שנה" אני רוצה להגיד לך, לא חייתי בשלום עם השנה הזאת. יודע את זה חיים. אבל היה גבול גם כמה אפשר ללכת עד הסוף בשביל להניע את העגלה הזאת והייתי מוכנה למחול על כבודי, להוריד את הראש ולחכות שנה. אנחנו לא מחכים עוד שנה. אין שום סיבה. הם מקבלים מכם כסף בבוקר, שיעמדו בתנאים. שיעמדו בתנאים. אם היא מסוגלת להחזיק את זה, היא גם מסוגלת להחזיק את זה אחרי הצהריים. אני אגיד לך מה הם עושים. הם לוקחים ומנסים לממן את הכל על חשבון הכסף, הם כאילו בבוקר לא יכולים לגבות כסף, אז הם גובים 2,000 ו-3,000 שקל כדי לכסות, חבר'ה, לא נולדנו אתמול.

אז אני אסביר לך משהו, בציבורי מי שמממן את שכר הסייעות ואת שכר הגננות זה משרד החינוך והרשות המקומית.

אתם מסובסדים בשביל זה.

אבל 700 שקלים לילד - - -

לילד, אתם מסובסדים.

אבל 700 שקלים לילד לא מכסה את העלויות, אנחנו ישבנו ועשינו טבלאות ואנחנו בדקנו את זה עם משרד רואה החשבון של משרד החינוך. ואנחנו הגשנו את הדברים בצורה ריאלית עם 20%.

מה יקרה, הם לא מוגבלים במחיר? אנחנו יוצרים שוק פרוץ.

אבל איזה עלויות נוספות יש להם שהן חריגות.

אנחנו צריכים שהרשויות המקומיות יישרו קו על חוק התכנון והבניה.

מה, איפה הכסף? תסבירי, אני מנסה להבין איפה העלויות הנוספות.

יש באמת טווח מאוד גדול, יש פערים גדולים בין גופים שונים.

היינו צריכים לאפשר מחירים של 2,000 שקל - - -

הם במגזר הדתי.

לא.

כן. יש גם הרבה, חבר'ה, אני זוכרת עם מי ישבתי בשנה שעברה וגם מי הגיע אלי למשרד. הרבה מהם, אנחנו יכולים לצעוק "לא" כמה שאנחנו רוצים, אבל הרבה מאוד מהם הם במגזר הדתי ולא חלילה שיש לי משהו נגד המגזר הזה. אבל אני יודעת איך הם מתנהלים. אני מזכירה לכולם שאני באה גם מהשלטון המקומי וגם לי היו גנים כאלה שם. ואני יודעת גם כמה הם מוכנים ועד כמה מוכנים לגבות מההורים והרבה פעמים הם גם הרבה יותר אטרקטיביים ממה שאנחנו יודעים להציע. אני אומרת לכם בלב נקי, אין לנו שום סיבה, שום סיבה שבעולם להחריג אותם לשנה נוספת, בטח ובטח לא לקבוע איזה שהיא תקרה, אנחנו לא יכולים להשאיר את השטח הזה שטח הפקר.

יפעת, אני פשוט רוצה לשאול שאלה. אם אנחנו מבינים, זה נכון שהם מקבלים 700 שקלים?

הם מקבלים סבסוד לשעות הבוקר על כל ראש.

אני רוצה שניה לעשות סדר. אני כבר קצת התבלבלתי בסיפור. יש את הפרטי לגמרי.

לא נוגעים בו, לא מעניין. מעניינים, אבל לא יכולנו לגעת בהם.

בסדר, זה פרטי לגמרי, לא נוגעים. עכשיו אנחנו מדברים על 3-4 שבעצם מקבלים - - -

מוכר שאינו רשמי.

מקבלים סמל משרד החינוך והם מפעילים אחרי זה צהרון. ממשרד החינוך הם מקבלים 700 שקלים. כדי להפעיל צהרון זה כאילו עוד שעות, מתי מסתיים הגן? מ-14:00 עד 16:00 או עד 17:00. והחוק בעצם קבע שהצו יחול עליהם כמו שזה חל על גן עירייה רגיל.

משנת הלימודים הקרובה.

החוק קובע שהשר רשאי לקבוע תעריפים לכל סוגי הצהרונים והוא יכול לעשות הבחנות בין סוגי הצהרונים השונים.

אוקיי. ולא הבנתי, השונות היא במה?

במבנה. בעוד שהרשות המקומית וגופים אחרים פועלים בתוך מבנים של רשות מקומית או מבנים ציבוריים, ודרך אגב, הרוב הגדול לא משלמים על זה. הצהרונים האלה שוכרים בעצם - - -

חבר'ה, זה לא מדויק.

או בונים בתים - - -

מבלבלים אותנו עם הנתונים פה קצת.

בדיוק. יש גם כאלה שמקיימים את זה במתנ"ס והם משלמים שכירות עבור המתנ"ס.

סליחה רגע, אתם מדברים בכותרות. מה הכסף, תסבירו לנו איפה הכסף הנוסף הזה?

אני מבקש, אל תשליך על אחרים עם כותרות. אנחנו עניינים, אנחנו ישבנו עם החבורה הזאת, הם הציגו את הנתונים, אנחנו בחנו אותם.

אז אני מבקש שנדע, אנחנו עכשיו בדיון.

אי אפשר לנהל ככה דיון. אנחנו גם לא נצליח להבין מה קורה פה עד הסוף. אני רק לא אוהבת את המחטף הזה.

אני רוצה לתת דוגמה למשל לעניין התזונה. כשרשות מקומית יוצרת שיתוף פעולה עם ספק לתזונה ונותנת לו חצי מונופול או מונופול, עלויות המנה יכולות להגיע ל-10, 11 שקלים. כשגן פרטי מזמין ממפעיל קייטרינג שהוא מוכר על ידי משרד הבריאות, אנחנו לא מצאנו מנות בפחות מ-18 שקלים כי הכמות היא קטנה, זה לא בית ספר שמזמין - - -

מה עם המכרז של המשרד? למשרד יש מכרז כללי.

אנחנו לא - - -

שמעת? תשמעי מה אמרה מיכל.

המכרז של המשרד נותן לכל מי שרוצה להצטרף.

אנחנו לא הצלחנו להיכנס ואני יכולה להגיד לך שגם ההורים, אפרופו ועד - - -

קרן, אני איתך. 20 שקלים מנה. זה עוד 10 שקלים. את יודעת כמה גובים בגנים הפרטיים עבור הדבר הזה? 2,000 שקל, 2,500 שקל וגם יותר. שום סיבה שבעולם.

אנחנו לא רצינו למקום הזה. יפעת, אנחנו לא רצינו להגיע למקום הזה, אנחנו חישבנו את הפער. מה שנקרא בין הרצוי למצוי, למי ששוכרת מבנה ב-20,000 שקל לא מהרשות המקומית ומשלמת ארנונה עסקית.

מה הפער?

הפער הוא בקירוב 30% והסכום הממוצע שאנחנו הגענו אליו הוא 1,492 שקלים שיכסה עלויות שכר.

תבטלו את החוק. שמדינת ישראל, שההורים יחזרו לשלם כמה שהם שילמו ולכו תסבירו להם. חבר'ה, זה לא מקובל.

התנאים לא יחולו עליהם.

חברים, אני לא רוצה רק שהתנאים האלה, אני אומרת לכם, אין שום סיבה שבעולם שזה יגיע לסכומים כאלה כי אל תשכחו שגם בבוקר הם מקבלים את התקצוב של משרד החינוך וגם מקבלים את תשלומי ההורים ועדיין על השלוש שעות הנוספות האלה, הארבע שעות, אני לא יודעת כמה, תחשבו את זה. אני יודעת, יש מקומות שהם אומרים שזה מ-14:00 עד 16:30 ואחרים מ- 13:30 עד 16:30.

אבל - - - עד הערב.

אני לא מממנת עד 18:00. אני גם לא אחתל את הילד, אקלח אותו ואביא אותו הביתה. באמת. תכנסו להגיון.

זו אותה עובדת, אתם צריכים להבין שזה שעות נוספות, זה תנאים נוספים.

קרן, זה לא מעניין אני אגיד לך למה.

את שוללת מההורים את הזכות לבחור.

אני רוצה לומר לך משהו, עד 16:30 אני שם. מ-16:30, אני אומרת את זה בצורה הכי בוטה שבעולם, זה לא מעניין. זה לא מעניין. אז אני לא צריכה עכשיו שהאנשים האלה בגן ישלמו את הסכום הזה. עכשיו אני יכולה להציע לך משהו. את עד 16:30 עושה מה שמשרד החינוך קבע.

אני לא אעמוד בזה.

רגע. ומ-16:30 עד 18:00 תגבי כמה שההורים מוכנים לשלם. אבל לא בגלל שאת מחליטה שכולם יישארו עד 18:00.

אנחנו נישאר עד 14:00 כי אנחנו לא נעמוד בזה.

אתם תעמדו.

לא, תאמיני לי בדקנו את זה. הרי הייתה לנו שנת ניסיון. אני לא יודעת מה קורה במגזר הדתי, אני יודעת מה קורה במגזר שלי ואני בדקתי ואת מכירה אותי ואת יודעת שאני אדם אחראי ואני לא אתן לדברים שאין להם כשירות, יד.

קרן, אני לא נותנת יד ל-1,400 שקל. ואני בטוחה שגם החברים שלי כאן.

אז בואי, אני רוצה להגיד לך משהו. יהיה להן יותר קל לסגור בשעה 14:00 ולהגדיל את כמות ה-200,000 שהיא חצי כמות ריאלית ל-400,000.

לא מאיים. לא מרשים. את יודעת למה? שייכנסו למערכות המוכרות ורשמיות.

אבל למה אני כהורה לא יכול לבחור? אם אני רוצה להישאר במסגרת פרטית מהשעה 14:00 ואילך ולקבל אקסטרה חוגים, אקסטרה כח אדם, אוכל טוב, אחריות, כח אדם מעולה. למה אני לא יכולה לבחור.

אני רוצה להגיד לך משהו, גם כאשת חינוך. כל הסיפורים האלה עכשיו של "אנחנו עושים שני חוגים ביום או חמישה חוגים בשבוע ומכניסים לילד כל יום משהו" חבר'ה, א. גם לא צריך לשגע את הילדים, אנחנו כל הזמן מחפשים רק איפה להעמיס. ב. בואו לא נשכח שיש שם צוותים, ואני דיברתי עם קבוצה של גננות שהייתה אצלי במשרד במהלך השנה הזאת ואנחנו יודעים שגם הן יכולות להפעיל את הילדים ולתת העשרה והכל, אז מה אני אעשה קרן, את יודעת, יש לנו הרבה שיתופי פעולה בשלוש השנים האחרונות, אני לא קונה את זה. אומרת לך הכי אמיתי. לא קונה את זה. אתן מסוגלות, אני לא מדברת עד שעה 18:00. מ-16:30 עד 18:00 תעשי מה שאת רוצה. עד 16:30 לא קונה את זה.

אל תשכחי שאנחנו גם חברה בע"מ. המוכר שאינו רשמי הוא חברה בע"מ. משלמים מס כפול, המסים - - -

בסדר, גם חלק מהמפעילים הם חברות עם מע"מ והכל.

אבל הם לא משלמים מס על המבנים.

תקשיבי, מורידים לנו על הדבר הזה 17% מע"מ. הן לא מסתדרות. הסכום הוא לא נקי. הן לא מקבלות 935 שקלים. יורד להן מזה המע"מ, מס הכנסה, כי זה נחשב להן להכנסה.

מה זה הן לא מקבלות? זה לא אמור להיות הרווח הנקי שלהן.

לא רווח. אני מדברת שזה חלק מההכנסה, זה נחשב להן להכנסה. מה-935 הזה יורד שני פרמטרים, 17% מע"מ, 30% מס.

אבל גם אצל המפעילים האחרים של העיריה.

אוקיי. אני מעלה לך את זה ב-17% ואני סוגרת לך את הסיפור של המע"מ.

ושכר הדירה, שהרשות המקומית - - -

שכר דירה את משלמת עוד שעות אחרי צהריים? שילמת שכר דירה גם אם לא יהיה אף צהרון. באמת, נו.

אבל אני משלמת על צוות.

את משלמת פר שעה שכר דירה?

אבל זה לא השכר דירה. נכון.

לגמרי. אתה יודע מה, אז תשים את זה בצד.

פתרתי לך. נוסיף להם 20%. זה עוד 180 שקלים, זה לא 1,450 שקל. תקשיבו, בואו - - -

עם 30% אנחנו נוכל להסתדר.

גם 30%, לא מגיע ל-1,450 שקל.

מגיע ל-1,300. וזה בדחילו ורחימו.

למה? 930 תוסיפי עוד 200 שקל, אני מדברת על 20%. הם יסתדרו. אז תסגרו ב-14:00. בואי נראה אתכם. משרד החינוך, אני אומרת לכם, בואו באומץ, שיסגרו ב-14:00. פעם אחת אנחנו יכולים להרוויח את הילדים בתוך המערכת הרגילה, לצורך העניין. פעם שניה אני אומרת לך קרן, הנה, אני מוקלטת פה, מצולמת פה, הכל. אתם לא תסגרו. כי אתם תראו שאתם יכולים להסתדר.

אבל אני מבקשת שגם תקחו בחשבון שעל המגזר הפרטי, כשהמגזר הציבורי מקבל - - -

את לא פרטי פרטי.

אבל המדינה מתייחסת אלי כפרטי. אני בשעות הבוקר לא מקבלת ממשרד החינוך - - -

קרן, את לא פרטית. את מוכר שאינו רשמי. את רוצה להיות פרטית, אני מוציאה את ידי משם, תעשי מה שאת רוצה.

גם במוכר שאינו רשמי אחר הצהריים הן צריכות את החומרי ניקוי ואת הנייר טואלט.

כולם צריכים. גם המוכרים והרשמיים.

אבל הם מקבלים על זה תקציב שנתי. אנחנו לא מקבלים.

לא, זה נמצא בתוך הסל. זה לא נכון. זה ב-900 נמצא גם החומרי ניקוי.

אבל גם בבוקר אתם מקבלים תקצוב, עזבי, לא קונה את זה קרן. אני אומרת לך, איך שאנחנו לא מסתובבים עם זה, לא קונה את הסיפור.

אני אשמח שהם יסבירו בעצמם.

רק להגיד לך משהו, חברת הכנסת קארין אלהרר כי באמת זה עלה כאן, את השכירות היא משלמת אותה שכירות. מה זה משנה עכשיו עד מתי.

רגע, אני לא באה לומר מה הסכום המדויק, כן או לא. אני רק אומרת, אני נוטה לחשוב בימים זוגיים, שמשרד החינוך אם הוא מצדד - - -

אנחנו ביום זוגי היום?

כן, היום במקרה יום - - -

קארין, אתם שיבשתם לנו אתמול עד 4 בבוקר את הראש. תראי מה זה עושה.

מה לעשות, רוצים לצאת למלחמה, רק ראש הממשלה ושר הביטחון. שלא לדבר על הלאום, בואי לא נפתח את זה.

על המשפט העברי. יש לי תיכף להגיד על זה משהו למשרד החינוך, אבל אני שומרת את זה לסוף.

מעניין מה יהיה למשפט העברי להגיד על הדיון שלנו הבוקר. לא באמת אבל הנה אמרתי את זה. אני רוצה לומר, בימים מסוימים אני נוטה לחשוב שמשרד החינוך שהוא אמור להיות הגורם המקצועי במדינת ישראל, הוא לא מקבל החלטות שרירותיות או לא, לא מקבל - - -

אבל הוא גם לא חף מלחצים.

שניה. אף אחד לא חף מלחצים. כולנו בסופו של דבר מתחרים לטיעון יותר או פחות, לפעמים בצדק, לפעמים שלא בצדק. כולנו טועים, כולנו צודקים בדברים מסוימים.

עכשיו אני הייתי שמחה אם משרד החינוך שישב עם הגורמים יסביר, בצורה אבל נקיה, ישרה וברורה, איפה הפער. השכירות להבנתי עם כל הכבוד ל- - - היא לא פער. כי השכירות היא לא פר שעה, היא פר חודש. אז זה לא. פער שאני יכולה לחשוב עליו גבירתי, הוא פער שבאמת של מועסקות, של עובדות, שהן עובדות יום שלם ולא רק שעות של משרד החינוך וצריך לשלם להן אקסטרה והדבר הנוסף - - -

היא משלמת בכל אקסטרה בכל מקרה, קארין.

בסדר, יכול להיות. שניה, פער נוסף שאני רוצה לעמוד עליו, את נושא הצהרונים גבירתי יודעת, חרשנו מקצה לקצה. אני מצאתי בדיקה שהגיעה אלי, בראשון לציון עיר מגוריי, אני מרשה לעצמי לומר את זה כי זה פורסם, שבצהרון של רשות ישבה ילדה בת 16 ושמרה על ילדים אחרים.

אבל זה פשע של הרשות. זה לא אמור להיות.

של המפעיל. סליחה. הרשות לא מפעילה, זה המפעיל, הוא מפוקח ומבוקר.

אני לא עוסקת באשמים. אני עוסקת בנקודה. הנקודה שלי באה ואומרת את הדבר הבא, אני רוצה שצהרון יוכל לשמר את העובדים שלו. וגבירתי, אני אגיד עוד דבר. כשמישהו שם את הבן שלו במוסד שהוא חצי פרטי, פרטי, אז כאילו יש איזה משהו שהוא מצפה ליותר. על היותר אני לא רוצה לדבר. אני חושבת שהם צריכים לקבל אותו דבר כמו האחרים. אבל אני באה ואומרת, אני רוצה לשמוע, משרד החינוך היקרים, תסבירו לי איפה אתם מצאתם פער. אולי יש משהו שאני לא מבינה, אולי אני הבנתי נהדר ולא צריך - - -

אנחנו לפני דקה התקשקשנו על אותם 50 שקלים שבסופו של יום הם לרוב התלמידים והמסגרות הקיימות, ואנחנו בספק אם נאפשר, הדיון שעלה פה, שיש מצוקה שלשכר שאנחנו רוצים לשלם יותר בשקלים בודדים, לא בסכומים שאנחנו שומעים. אז מרבית הילדים לא יכולים ליהנות מהטיוב השירות, לעומת אותו משרד שמאפשר לחלק מהילדים - - -

למקום אחר לעשות ב-1,450 שקל.

אז אני מבקשת גם את הזכות הזו.

אבל מצד שני זה גם קצת דיקטטורה להגיד לנו ההורים שאין לנו גם שום זכות בחירה. אני יכולה להגיד לך, אני אימא לארבעה ילדים, את הילדים שלי בהתחלה כשהייתה לי את האפשרות הכלכלית, היום עם ארבעה לא, בחרתי לשים בגן פרטי כי זה קבוצות יותר קטנות, זה יותר אנשי צוות, זה יותר דאגה, אני יותר סמכתי על זה, מאשר לשלוח ילד בגיל שלוש לגן עירייה שהם 30 ומשהו ילדים, לא כולם גמולים, עם איש וחצי ששומר עליהם. אבל גם לנו מותר שתהיה לנו איזו שהיא זכות בחירה. מי שמעוניין גם לשלם יותר גם צריך לתת לו את האפשרות הזאת ולא לכבול את ידינו עד תום. זה לא הוגן גם.

שיר, אני מסכימה איתך. את יודעת? מאוד. מסכימה איתך לגמרי, יש לך זכות בחירה. את רוצה פרטי, תלכי לפרטי. הם לא פרטיים. זה ההבדל. הם לא פרטיים. אגב, יש גם הרבה מוכר שאינו רשמי שאני לא רוצה לספר לכם באיזה תנאים הם נמצאים, הפרטיים האלה. אוקיי? והייתי שם. יש לי גם תמונות. מי שבספק, אני מוכנה להעביר את הטלפון.

אפשר פרטי בגיל שלוש?

בטח. פרטי, יש לך פרטי פרטי אבל. שלא מקבל מ - - - אתם רוצים פרטי? שיר? שיהיה פרטי עד הסוף. אבל אי אפשר ללכת עם ולהרגיש בלי. אי אפשר. אם האנשים מסובסדים, אם הקבוצות האלה מסובסדות על ידי משרד החינוך, שיהיו כפופות לנורמות שאנחנו קובעים כי זאת האחריות שלנו.

את צריכה להבין שהנורמות, הורידו את האיכות בהרבה מקומות. אני היום חברת ועד הורי תל אביב, אבל בתפקיד שלי מה שאני עושה, אני מרכזת את כל הנהגות ההורים של בתי הספר היסודיים בתל אביב. תל אביב זו עיר שיש בה פערים סוציו אקונומיים דרסטיים. יש לנו את דרום העיר, באמת שזה - - -

מכירים. אנחנו כבר היינו שם. אנחנו יודעים.

- - - הסוציו אקונומי הנמוך ויש לנו סוציו אקונומי מאוד מאוד גבוה ויש לנו גם את האמצע. עכשיו אני לא מדברת על הנמוך כי לנמוך עירית תל אביב, יש לנו עירייה מדהימה ודואגת להם באמת ברמה מטורפת, יש להם יום לימודים ארוך, הם דואגים להם. עכשיו בואי נדבר רגע על האמצע ועל הגבוה. אני פניתי אליהם, יש לנו אצלנו הנושא של שילוב הורים חזק מאוד בעיר, יש לנו ממונה בכל בית ספר שהוא - - -

שיר, אני מכירה, הגעתי עד אליכם. אני מכירה, גם פגשתי אותם. אני מכירה את השמות ואת הפנים. בואי.

אז אני דיברתי איתם - - -

אתם דרשתם 50 שקלים, הנה, עלה פה בדיון.

אבל הם אומרים שאני לא קשורה לזה, זה לקבוצות - - - זה לא פותר לי את הבעיה.

רגע, שניה. דיברה פה מיכל ואמרה, אנחנו פותחים את זה ואני לא סתם אמרתי לך, אמרתי לך את זה, יכול להיות שאחרים גם לא שמעו. הרבה מאוד מהחוכמה שיושבת פה מהשולחן זה מהמפגש גם עם האנשים בתל אביב. אמרתם 50 שקלים חסרים לנו כדי לשמר את מה שיש. באו ואמרו לנו, אנחנו נותנים 50 שקלים להסעות ולקבוצות קטנות. באה מיכל ותיקנה, "לא, אנחנו צריכים לתת את ה-50 האלה בגמישות", שלא הייתה אגב בשנה קודמת, "כדי לאפשר עוד פרמטרים בפנים" שאלתי אם זה מדיד, אמרו לי "כן.". עשיתי בריף רגע על השיח שהיה פה. אז את הסיפור שלכם פתרנו. הסיפור של המוכר שאינו רשמי שהם מתעקשים לקרוא לעצמם פרטיים, את זה אנחנו לא פתרנו. כל הוויכוח שמתקיים עכשיו זה על זה, לא על מה שאתם מבקשים.

אז קודם כל על ה-50 שקלים לפי מה שהבנתי הם אמרו שתל אביב לא נכללת ורק קבוצות מתחת ל- - -

שיר, חכי. סיכמתי את הדיון?

לא, אני יודעת.

יופי.

אבל יש לי כמה דברים. א. אני רוצה להגיד שהאיכות של הצהרונים בתל אביב ירדה באופן דרסטי מבחינת כמויות אנשי צוות על כמות מספר ילדים, שזה מבחינתי א'-ב' של צהרון. אוקיי? אז אנחנו בתל אביב ספגנו את האש, ואנחנו לוקחים את המחיר - - -

את מדברת על בתי הספר.

אני מדברת על בתי הספר, אני לא רוצה לספר לך מה הולך בגנים כי אני נראה לי את הילדים שלי לא אשלח בשנה הבאה לצהרון שלכם, בגנים. אוקיי?

לכם ולא לו.

לא משנה, זה אתה מפעיל. זה לא המפעילים שאגב, פה בדיוק אני נכנסתי בעניין, עד היום אגב תל אביב לא הביאו ספרים. זוכרים כמה ביקשנו? ישבו פה נציגים, ישבה פה ענת בדיון הקודם, פה בכיסא הריק, שאולי מחכה לה. תביאו ספרים נפתח, אם אתם באמת עשיתם יותר, תקבלו. לא הביאו ספרים עד היום. עכשיו אנחנו לא יודעים אם זה כי הם לקחו את זה לתקורות ופשוט מי שמשלם את המחיר זה הילד, או שיש שם סיפור אחר.

אז אני יכולה להגיד לך שאני את הבקשה שלך העברתי לעירית תל אביב, שירלי רימון שהיא מנהלת מינהל חינוך אמרה "אם יפעת אומרת היא יכולה לקחת מה שהיא רוצה" אין שום בעיה, הכל פתוח בפנייך, תרימי אליה טלפון את מקבלת מה שאת רוצה. אוקיי? זה א. דבר נוסף - - -

אני איתה ישבתי. אני יודעת, תקשיבי, אני ישבתי איתם. אמרו לי, תל אביב, ואני מוכנה לעמוד גם בבית משפט אחרי שישמעו את זה יחליטו אם אני אומרת משהו שהוא לא מדויק, כן? וסיפרו איך הם מסבסדים מהכספים שלכם אתם פעילויות של בלתי פורמלי ופעילויות של קשישים במקומות אחרים. אמרו את זה אצלי במשרד. אז סימן שנשאר שם עודף. עכשיו השאלה, הסיפור - - -

אני יכולה להגיד לך שהיום לא רק שלא נשאר עודף, עירית תל אביב שמה כספים בשביל שמפעילים יסכימו לעבוד אצלי בעיר.

שיר, הפשע היחיד שאני עשיתי, ואני מודה שעשיתי אותו, זה שגזרתי את הקופון של הרשויות. יודעת את זה, מורידה את הראש, גם מיכל, אני כל הזמן מודה את זה בפניהם, לוקחת את האחריות. זה הסיפור.

אז אני אומרת לך שאנחנו, עירית תל אביב, היינו צריכים הרבה כספים שהיא תכניס בשביל שמפעילים יסכימו להיות בעיר שלנו. יש לנו מפעילים - - -

- - זה לא תל אביב.

אבל אני מייצגת את תל אביב, אז מותר לי לדבר גם עליה. יש לנו מפעילים מאוד טובים שעזבו את העיר עקב זה, ואני יכולה להגיד לך שאיכות הצהרונים ירדה באופן דרסטי, אנחנו מגיעים למצב שילדים, בכל החודשים הראשונים שלהם בכיתות א' בוכים בגלל שהם הולכים לצהרון, בגלל שהקבוצות נורא נורא גדולות, מפצלים כיתות והם לא עם החברים שלהם. ילדים עברו טראומה בתחילת שנה מהצהרון מהבחינה הזאת.

לא הבנתי, יש כסף לממן פיצול אבל אין כסף ל - - -

לא לממן. מפצלים את הכיתה בשביל לאחד אותם עם הכיתה הזאת ועם הכיתה הזאת.

למה? למה מפצלים בשביל לאחד - - -

בגלל שיש - - - ילדים בקבוצה. כי זה התקנות שנתתם לנו. יש לנו ככה, יש לנו את הנושא שאז העליתי, ואמרתם שאתם צריכים לדון בו, שב-650 שקלים לא החשבתם מע"מ בכלל, אצלנו מפעילים פרטיים בעיר, אני מבקשת לראות מה פתרתם ב-650 שקלים שלא החשבתם את ה-17% מע"מ ואצלנו שוב, הילדים מופסדים בגינו.

זה מה שאמרתי. במקומות שיש מע"מ, אמרתי את זה, נכון? אמרתי איפה שגובים מע"מ, בבקשה, אנחנו נותנים אוטומטית את ה-17% האלה.

יש בעיה לכתוב את זה בצו.

שיכתבו את זה במחירים. שיש אפשרות. אמרנו. תקשיבי שיר, יש דברים שהם הגיוניים, אני לא מתווכחת איתם בכלל. ראית גם פה, הם אמרו אנחנו משלמים 17%, אמרתי שאני לא מתווכחת, הנה 17% יותר. סגרנו את הפינה הזאת. אנחנו לא שם, אנחנו במקום של לפתור את הדברים. אבל אני אומרת לך שאני אעמוד פה על המשמר, גם אם אצטרך לחטוף את כל האש. אנחנו לא נאפשר למחירים להגיע חזרה ל-1,400 ו-1,500 שקל כי אחרת בואו כולנו נקום, חבל על הזמן ועל האנרגיות ונוותר על הכל.

מצד שני גם צריך לאפשר את זכות הבחירה להורים. וזה משהו ש- - -

אבל בית ספר לא מוציא יותר לשימוש חורג, הוא לא מוציא רבע מיליון שקל פעם בחמש שנים .לנו יש הוצאות שיושבות עלינו מול הרשות המקומית אחת לפרק זמן, שמתחלקת בתקורה לכל השנים האלה. יפעת.

חבר הכנסת ברושי רצה לומר מילה.

גבירתי יושבת הראש, קודם כל אני רוצה לשבח על המפעל הזה ואותך על הנחישות. אני חושב שאנחנו נמצאים בנקודה שהיא שונה מזאת שהייתה. עכשיו השאלה היא לא אם אלא איך ולכן זו נקודה יותר טובה, לפעמים יותר קשה. אומרים שבכל מהפכה היום השני הוא היום הקשה כי לחולל את השינוי לעתים זה לא פשוט אבל זה נעשה, והנה את נתקלת בקשיים של היום השני והייתה לי את הזכות - - -

ברושי, אחרי כל מה שעברתי שנה שעברה, אני מחושלת. זה כבר נופל על צלקות.

חשבתי שתגידי לי אחרי שעברתי את כל מה שיש בקרית שמונה זה קטן עלי.

קריית שמונה מותק.

כן. אני יודע. עכשיו אני רוצה להגיד עוד משהו, תראו, יש מרכיב גדול של שכר בכל מה שקשור לחינוך. שני מרכיבים. אחד זה עולה הרבה כסף, וב. זה התנאי להצלחה. איכות החינוך מותנית בכח האדם והתקציב של החינוך חלקו הגדול הולך לשכר. זה לא חדש בחדר הזה. אני חושב שהיה צריך לטפל ואולי לסייע בתחום כח האדם, ביכולת להביא כח אדם איכותי ולהביא את השכר.

זה מה שהם עשו, הם העלו אפילו את התעריף.

לא, אני רוצה להגיד משהו לממשלה. ובמקרה גם לסיעת כולנו. מונח על השולחן חוק שאת חתומה עליו יחד איתי ואני מודה לך, על עבודה מועדפת בחינוך. אנחנו מדברים, תקשיבו טוב, 25 מיליון שקלים בשנה מכספי הביטוח הלאומי, ניתנים לעובדי תחנות הדלק. ועדה שהוקמה על ידי שר האוצר הנוכחי כשהיה שר הרווחה - - -

תגיע ישר לשורה התחתונה. חבל, אנחנו מבזבזים את הזמן על חוק אחר אפילו שאני חלק ממנו.

החוק הזה היה צריך, תראו, גם כשהייתי בעיריות העלו את השאלה של הסייעות ואת כח האדם בגיל הרך ועוד מעט ידברו פה על מועצה לגיל הרך, שהדבר הכי חשוב, עוד פעם, זה כח האדם. איך אפשר לדבר על הגיל הרך בלי כח אדם שהוא נשען בכלל - - -

בלי שזה מפוקח בכלל.

שהוא נשען על שירות לאומי. הממשלה הולכת וטוב שכך, בהרבה דברים קדימה, אבל בלי לגבות בכח האדם, לא באיכות ולא בשכר. מי יעבוד בחינוך - - -

אבל ברושי, מה שלא קרה בצהרונים, להיפך. פה העלו את השכר ברמות שרשויות ביקשו לאפשר להן לשלם פחות. נכון?

רגע, סליחה - - -

סייעת משתכרת 2,500 שקלים לחודש.

על שעתיים ביום, נו.

ממש לא. אז את לא מכירה.

אבל אני רוצה לומר את הדבר המרכזי. אני אומר שבידיכם הדבר הזה. אני פניתי גם לבנט, שהתקציב שלו, כשהוא מתפנה לעסוק בחינוך, התקציב שלו הוא התקציב הגדול ביותר שהיה אי פעם בחינוך.

בזכות כולנו.

אומר שר האוצר "אני מוכן שהוא ייתן את זה". היה צריך ליצור כללים לעבודה מועדפת בחינוך, כמו עבודה מועדפת, עבודה מועדפת, על יד עבודה מועדפת, שהיא מגבה כח אדם איכותי ביותר בתוספת שכר משמעותית לחצי שנה, למשל בחקלאות עברנו מחצי שנה לשנה.

איך הגענו מהצהרונים לחקלאות.

אצל ברושי זה לא משנה מאיפה מתחילים, הכל נגמר בחקלאות.

אצל ברושי זה מתחיל ונגמר בחקלאות. לא משנה על מה דנים.

הכל מתחיל באדמה. אבל אני רוצה לומר לכם, אתם לא מטפלים בעיקר. מעבר - - -

לא, ברושי, לא יפה להגיד ככה. אתה יודע, אני אוהבת אותך אבל זה לא מדויק להגיד את זה. נקודת המוצא שלנו הייתה כח האדם.

אני מציע פתרון. הפתרון שאני מציע הוא לעמוד על כך שהעבודה המועדפת תהיה בחינוך. ברגע שתהיה עבודה מועדפת בחינוך זה מגייס כח אדם משמעותי. עכשיו אני אומר לכם, זה אפשרי.

השאלה אם הנשירה לא תהיה בגמר התקופה. אני מזכיר לך שכבר היום הם נושרים צ'יק צ'ק.

ברושי, אני איתך. אתה צודק, אבל זה לא רלבנטי לוויכוח מהטעם הפשוט, כי עם העבודה המועדפת או בלי העבודה המועדפת אנחנו צריכים לפתור את הסוגיות שעלו כאן כי את כח האדם הקבוע אנחנו צריכים בכל מקרה, ואת הנושא של המע"מ יש לנו בכל מקרה, הסוגיות האלה הן בלתי תלויות בחוק החשוב הזה, אבל אני שמחה שהנה נתתי במה, עוד פעם, נדבר על זה אחר כך.

אפשר במחילה לשמוע ממשרד החינוך איזה עלויות נוספות הם ראו?

כן, עכשיו משרד החינוך ואחר כך הגברת שמחכה בסבלנות. רחל, כשתרצי לדבר תגידי לי.

בסדר.

בבקשה חיים.

מה שאנחנו גילינו, גם בישיבה הגדולה שהייתה עם כל נציגי הגופים, ואגב, רובם לא היו מהמגזר החרדי, עלה בעצם כמה הוצאות שיש להם בממשק עם השלטון המקומי, כל אחד ברשות שלו, שמושתות עליהם בסכומים מאוד גדולים, שיצר בעצם שונות שגם אם יש כאלה שאתה יכול להגיד שהם יכולים לגבות 1,200 שקל, יש כאלה שהעלויות שלהם יוצאות יותר מ-2,000. לכן אם היינו מגדירים טווח זה היה יוצר סוג של חוכא ואיטלולא, ולכן חשבנו, בהתחשב גם בעובדה שבעצם אנחנו מזהים גם בתוכם שזו קבוצה שקטנה והולכת, כלומר הרבה מאוד גנים פרטיים כאלה מבינים שלאט לאט הם צריכים להסגר.

אבל סליחה, הם ילכו ויתרחבו כי אם אני אזהה - - -

לא לא.

בוודאי חיים, כי אם אני אזהה שאני יכולה לקבל ממך כסף בבוקר, בסדר? ולקבל אחרי הצהריים כמה שבא לי, והיום ההורים זה טרנד קצת ללכת לפרטי, אתה יודע, במיוחד מי שיכול, למה שאני אשאר אצלכם בכלל? למה שאני אשאר?

והם גם יקחו את הכח אדם מהמגזר הציבורי. אתה מאבד אותם.

זה כמו שקורה בבריאות, חבר'ה, תקשיבו, אני לא אתן לזה לקרות, גם אם אני אצטרך להילחם על זה אני לא יודעת עד כמה, אני לא אתן לזה לקרות. ואתה רוצה שאני אראה לך למה זה, אני לא אגיד פיקציה כי זו מילה קשה ואני לא רוצה לפגוע באנשים פה, אבל כמה זה לא באמת משנה? כי אם מחר אנחנו לא ניתן לקרן את מה שהיא רוצה, וקרן יודעת, אני אוהבת אותה ואנחנו בקשר והכל ואני מרשה לעצמי להשתמש בשם שלה. אם אנחנו לא ניתן לקרן את מה שהיא רוצה, והיא תסגור את הגן ב-14:00 זה לא ישנה את העלויות שהיא משלמת לשלטון המקומי, זה גם לא ישנה את העלויות שהיא משלמת לשכירות וזה גם לא ישנה את החשמל. אז אנחנו בעצם מאפשרים לה לגבות עוד 985 שקלים לצורך העניין, על השעתיים וחצי הנוספות, וזה הרבה ממה שיהיה לה אם היא תסגור ב-14:00, מה לעשות? מתמטיקה פשוטה.

רגע, אבל הוא צודק. מתשע"ב, מטרכטנברג, מחוק חינוך חובה מגילאי 3, אנחנו רואים ירידה של 28% בכל שנה בגנים שמגישים בקשה לחידוש רישיון המוכר שאינו רשמי, שעד היום, אני מזכירה לך, הם יכלו לגבות כמה שהם רוצים אחרי הצהריים. ומה שקרה מכח האינרציה שעל אף ההגבלה בבוקר של 700 שקלים, גם ההורים היה להם רף עליון שהם היו מוכנים לשלם על הצהרון. אני אומרת לך יפעת, 28% מתשע"ב עד היום, כל שנה בירידה. הכמות של הגנים הזאת כל כך הצטמצמה, שגם אם תורידי להם את היכולת מלגבות בצורה משוחררת ל-1,400 שקלים, עדיין הקבוצה הזאת - - -

לא יהיה 1,400 שקלים. לא תחת השם שלי.

רגע, גם אם. גם אם. הקבוצה הזאת הולכת ומתמעטת מכיוון שההוצאות שלהם כל כך גדולות שהמכה של 700 שקלים בבוקר גם כבר גמרה אותם חצי דרך. אנחנו בפחות ממחצית.

בסדר, קרן, תעשו את הבחירות שלכם. אני לא נכנסת לכם לכיס ולא לשיקולים. אבל אני אומרת לך שאם את גם לא תקבלי את התנאי של משרד החינוך ותסגרי ב-14:00 את תמשיכי לשאת בעלויות שהם גם ככה שם. בבקשה.

אני מארגון כח לעובדים שמייצג 900 עובדות גננות וסייעות הצהרונים בירושלים.

אתם דווקא עושים עבודה - - -

כן. אם מה שלמדתם מתל אביב, אז אפשר ללמוד גם הרבה ממה שקורה וקרה בירושלים.

אני מסכימה. לא, רגע, אני אתקן. את כל הבעייתיות והלקחים למדנו מתל אביב, את מה שאפשר לעשות טוב אנחנו למדנו מירושלים במקרה הזה.

היינו הפיילוט של המדינה. התחלנו את זה לפני כולם.

כן. עוד לפני התכנית של ניצנים. כשאני מדברת על שכר הסייעות, אני מדברת על שכר הסייעות בניצנים כיום, ואני לא הראשונה שמדברת, אנחנו מסביב כל השולחן ובוודאי עם ההורים. אני מאוד מודאגת ממה שנאמר על זה שאין תכנית ואין כוונה להתייחס לגובה השכר ולהעלות אותו כי השכר השעתי הוא באמת אכן יפה, אבל העובדות עובדות שעתיים וחצי ביום.

בירושלים זה שעתי? בירושלים זה לא שעתי. הוא חודשי.

השכר בירושלים הוא חודשי. הוא עדיין מתפרש רק על עשר משכורות בשנה. כל שנה בחודש יולי-אוגוסט הן חותמות אבטלה, וככה זה ברשויות רבות.

כן, אבל זה אופי התפקיד. עד שנטפל בסיפור של יום חינוך ארוך, את לא יכולה להעסיק עובד בשעתיים ולשלם לו משכורת של שמונה שעות.

שניה, קודם כל עשינו את זה בירושלים, הייתה מחאה מאוד גדולה של ההורים כשרצו לשנות את השכר של הסייעות.

הוא שונה, רחל. אנחנו מדברים על 40 ועל 60 שקלים. זה כבר לא - - -

הוא 37 שקלים ועכשיו נדרשת הגמישות ואז אנחנו נראה מצב שהגננות מקבלות פחות, הסייעות, אני מברכת על כך אם הן יקבלו באמת יותר, אבל צריך לזכור שכשסייעת מתחלפת מי שסובל בסוף בפועל, מלבד הילדים שכל פעם צריכים להתרגל לדמות חדשה, זו הגננת שצריכה כל פעם מחדש ללמד את הסייעת המתחלפת את המקצוע ואנחנו רואים תחלופה אדירה. בירושלים אנחנו מדברים על 50% - - -

אתם לא משלמים לסייעות שנשארות, לצורך העניין יש סייעות בשלטון המקומי, זה עושים בהרבה מאוד מקומות, ואז משאירים אותן בעצם את הזמן של הצהרונים ואז הן מרוויחות גם את השכר של הבוקר וגם את השכר התוספתי של הצהריים.

זה לא קורה בכל הרשויות, בירושלים זה גם לא המצב, יש הרבה רשויות - - -

אז שווה לכם. זה משפר. את מבינה רחל? יש פה מערך שמאפשר גם לשפר את השכר שהיה להם בפוטנציאל עד היום.

אבל תכנית ניצנים מתבססת על גיוס כח אדם.

בהקשר הזה, היות וסוגיית העסקת הסייעות, אנחנו רצינו להיטיב עימן, ופתרנו אותו מול ההסתדרות ומול הסכמי השכר ושלחנו עדכון לכל הרשויות גם מה ניתן לעשות ואיך להעסיק, וכמה תוספת אפשר לתת וחיים שאתנו און ליין בהקשר של כשאין גננת מה ניתן לעשות ואיך ניתן להעלות את שכר הסייעת שבמקום הגננת. אני חושבת שבנושא השכר טיפלנו בצורה יפה, המחירים סבירים.

לא רק. גם פתחנו אופציות שלא היו לפני ניצנים.

יפעת, נקודה חשובה שדווקא לא דוברה פה שאולי כן צריך לחשוב עליה - - -

רגע, אם זו נוספת. אני רוצה לסגור את ה - - -

נוספת. דבר נוסף על ועדות ההיגוי שעלו, ועדות ההיגוי, אנחנו כל הזמן מדברים על הצד של המפעיל, על הצד של פורום ההורים היישוביים, אני חושבת שראוי ומתאים שזה גם נציגות העובדות יהיו חלק מהם, חלק מהתקנות, ואני גם אשמח לראות את התקנות שהיום נחשפתי אליהן לראשונה.

כשהן מפורסמות לציבור את מוזמנת לראות אותן חינם.

אני חושבת שלהיפך, זה פותח פה הזדמנות שלא הייתה. אם אנחנו נעשה את זה נכון כולם ירוויחו, זה באמת win-win לכולם. אז זה גם פותר את הסוגיה של רק שעתיים או רק עשרה חודשים.

פחות הבנתי מה - - - לגבי הדברים של חיים. לגבי העלויות הנוספות.

לא יהיה 1,400 שקל, אמרתי. לא תחת השם שלנו, קארין. שישבו ויראו, את ה-17% של המע"מ אני יכולה להבין, זה משהו שאנחנו לא יכולים להתווכח איתו. אנחנו יכולים לא לאהוב, אבל לא להתווכח. קארין תקשיבי, כל היתר מה שהם מספרים, הם ישלמו איתנו או בלעדינו. עם ניצנים ובלי ניצנים. את מבינה? כל העלויות שהם מדברים שבגלל שהם לא מקבלים מבנה אז הם משלמים שכר דירה, ברור לנו שהם ישלמו גם אם לא יהיה להם ניצנים וזה שהם משלמים לרשויות המקומיות, אני לא יודעת את הסכום, שאגב שווה מיכל, שבלי שום קשר לסיפור שהשלטון המקומי יקיים איזה שהוא שיח ויראה איך הוא עוזר להם בשביל הילדים. אני לא בביקורת, אני אומרת לשבת ולחשוב. אני מדברת על ההיטלים השונים. שווה לשבת ולראות איך בשלטון המקומי מנסים להקל בשביל שזה יצליח, אבל שוב אני חוזרת לנקודת הפתיחה, אלה סכומים שישולמו איתנו או בלעדינו אז זה לא ממש רלבנטי וקשור ל- - -

אני לא מבינה בתחום הזה אני גם לא רוצה להיכנס אליו, אני גם לא בטוחה שצריך.

לא, לא להיכנס. רק לבקש לראות איך אפשר להקל.

אפשר לבקש גם מבעלי הבניינים להוריד להם בשכירות. זה לא ענייננו. זה חלק מהשיקול, בכל הכבוד.

אוקיי. רחל רצתה לומר משהו ואחר כך עדי.

אני רוצה לומר כמה דברים. קודם כל, כל הכבוד על הדיון, אני חושבת שזה דיון מאד חשוב ותמיד כדאי לעשות את המעקב ולראות איפה הדברים עומדים.

כמה נקודות קצרות. אחד – לגבי הגנים הפרטיים.

הם לא פרטיים. הם מוכרים שאינם רשמיים.

מוכרים שאינם רשמיים. בסדר. לא, הם היו פרטיים והפכו להיות מוכרים שאינם רשמיים בתוך התהליך של טרכטנברג, אבל הם התחילו כגנים פרטיים.

לא רק.

על פי בקשת משרד החינוך.

נכון. על פי בקשת משרד החינוך. אבל זה מה שהיה, אני יודעת, אני הייתי פעילה מאוד בוועדת טרכטנברג ויזמתי את המהלך הזה של 3-4 חינם ואחת המטרות בלעשות את 3-4 חינם היה לגרום לכך שהגנים הפרטיים יעברו לעבוד עם ילדים צעירים יותר. זאת אומרת בעצם המדינה נותנת מענה לגילאי 3-4 והמענה של המדינה הוא טוב. הוא לא מושלם, כמו שום דבר, אבל הוא מענה טוב ואחת המטרות היו, כי אנחנו יודעים שבלידה עד שלוש יש מחסור אדיר במסגרות לילדים ולכן זו הייתה אחת המטרות. עשו את ה תהליך הזה, הבנו בזמנו, אנחנו בירושלים היינו החלוצים של להכניס את המוכר שאינו רשמי לתוך התהליך של טרכטנברג וכל ההסכמים האלה, עשיתי אותם אז יחד עם זאת שניהלה בפועל, החזקתי אז את התיק, ועשינו את המהלך הזה כי הבנו שאי אפשר לעשות מהלך כל כך דרמטי במכה אחת, אבל ברור שהמטרה היא לרדת ללידה עד שלוש. אז אם יש מסגרות שהן מסגרות עם ערכים ספציפיים, נכון, אז לא יהיה שם רווח, ואם זה תנועות ספציפיות, אידיאולוגיות ספציפיות אז לא יהיה שם רווח, וככה, בעצם כל הגיל הרך, המטרה הייתה להסיט אותו לגילאים הצעירים, את כל המסגרות הפרטיות יחד עם בניית מעונות יום, אבל זה היה אמור לתת מענה לשלוש-ארבע חינם, בין היתר היה אמור לתת מענה גם לגילאים הצעירים יותר. עכשיו אתם פשוט מרגישים את זה- - -

רחל, אנחנו לאט לאט מחלחלים למטה גם ללידה עד שלוש. אז שייקחו את זה בחשבון.

נכון, הרעיון היה ש - - -

לא, שלא תבואו - - - כי אנחנו לשם מכוונים. בסוף אנחנו רוצים לקחת אחריות גם שם.

בסדר, הרעיון היה לנתב לשם ואני חושבת שזה הדבר הנכון לעשות. הדבר השני, אני רוצה לשאול את הרשויות המקומיות. בזמנו הייתה לי הצעת חוק שדורשת מכם לעשות מסגרת סגורה שכל ההכנסות יוצאות בסופו של דבר רק על הצהרונים ושום דבר לא מגיע לדברים אחרים. כשאני הגשתי את הצעת החוק הזו, אתם ברשויות המקומיות התנגדתם מאוד, מאוד. אני חושבת שעד היום אתם צריכים לתת את התשובות לציבור למה אתם מעוניינים לקחת כסף לצהרונים ולהשתמש עבור דברים אחרים.

סליחה, אנחנו לא לוקחים כסף, בואי נדייק.

אני מדייקת. אני מדייקת היטב. אמרו לי ראשי הערים.

- - - שאנחנו לא חייבים.

אתם לא חייבים. אין בעיה. אמרו לי ראשי הערים "איך יהיה לי כסף להופעות של יום העצמאות".

אבל זה מה שפתרנו, רחל. כי בזה שאנחנו הורדנו את המחירים, אנחנו גזרנו את הקופון הזה. זה מה שדיברנו לפני כן. אנחנו גזרנו את הקופון הזה רחל, בתחילת הדיון, את לא היית.

אבל זה הדיון. אני חושבת שזה בדיוק הדיון שצריך לנהל כי עכשיו אתם דורשים להעלות את הסכום.

לא, לא, רחל. שניה, את פשוט לא היית.

ממש לא נכון. חבל שלא שמעת את הכל.

אבל זו לא הדרישה, זה לא ה-1,400 שאנחנו מדברים עליהם.

לא 1,400, ה-50 שקלים הנוספים. על זה בדיוק אני מדברת.

זו דרישת ההורים.

זו דרישה גם של ההורים.

ברור שזו דרישה של ההורים. את אימא בתל אביב?

לא. אני יו"ר ועד הגנים בפורום ועדי ההורים היישוביים.

מעולה. ברור שזו תהיה דרישה של ההורים. למה? כי בסופו של דבר בתוך התהליך הזה מה שהרשויות המקומיות עשו זה במקום להפסיק לקבל את הכסף של השכירות עבור הגן, של ההכנסות שהרשויות המקומיות - - -

סליחה, אני ממש נעלבת.

את תוכלי לדבר, מיכל.

אבל אל תעלבי, את צריכה לתת לי לדבר ואחר כך תוכלי להגיב. ככה זה עובד בכנסת. אני מצטערת.

אבל אי אפשר להכפיש ואז להגיד "אני מצטערת".

מיכל אני אתן לך להתייחס.

זה כן משק סגור ב- - -

אנחנו דרשנו משק כספים סגור.

בקול קורא זה כן מופיע בתור לנהל תקציב בנפרד, נכון? מצאתי את זה עכשיו, בדקתי את עצמי.

לא, אבל בסופו של דבר מותר לשלם שכירות לגן, יש דברים שמותר לעשות אותם, כן. וככה זה נראה, לכן זה לא סביר כי ברוב הגנים ברחבי הארץ - - -

איפה זה?

יש פה דיס- - - רחל, זה לא שם וזה גם מה שניהלנו בתחילת הדיון וזה גם אמרתי, החטא שאני מוכנה להודות בו. אנחנו גזרנו להם את הקופון של הרווח.

יפעת, אני חברת כנסת.

גם אני. ואני גם יושבת הראש.

נכון, את יו"ר הוועדה. אני יושבת בוועדה - - -

אז אני יכולה להתייחס כיושבת ראש של ועדה - - -

את כן, אבל הם לא יכולים.

- - - לשיח שהתנהל פה, אני בסך הכל מנסה רגע לחבר אותך לשיח שהיה לפני שהגעת כדי שאנחנו לא נמחזר את הדיונים, זה הסיפור.

אני לא חושבת שאני ממחזרת את הדיון, אם אחרי שאני אדבר תחשבי שאני ממחזרת את הדיון, אז תתייחסי.

אוקיי, בואי תסיימי ואנחנו נתייחס.

אני לא מוכנה לסגנון הזה, הוא לא מקובל בשום ועדה. כשחברת כנסת מדברת, אתם רוצים להתייחס אחר כך תתייחסו אחר כך.

אוקיי רחל, תדברי ואנחנו נתייחס.

בכל מקרה, כל הדברים האלה נשארו. אני אשאל אותך כאמא, בהרבה מאוד צהרונים ברחבי הארץ המחירים היו זולים יותר והם עלו בסופו של דבר או שהם לא ירדו, אבל האיכות הרבה פעמים ירדה. זה מסוג הדברים שקשה להסביר אותם. קודם כל, זה מה שקורה ברגע שיש פיקוח על מחירים, הרבה פעמים במקומות שבהם המחירים היו זולים יותר המחירים עולים כי פתאום, מה אמרו לי ראשי רשויות? "המדינה מאפשרת לי לגבות את הסכומים האלה" והרבה פעמים גם השירות ירד. אני אומרת לך כאימא שהתהליך שקורה פה, זה שבעצם אומרים לך "את דואגת לילד שלך? בואי תעזרי לנו לדאוג שנוכל לגבות יותר כסף" ואני חושבת שאחת השאלות שצריך לשאול זה כמה כסף הרשות המקומית עושה בתוך כל התהליך הזה. כי על החוק הזה, הייתה התנגדות גורפת מצד הרשויות המקומיות ואז הם באו והציעו את החוק הזה של פיקוח על מחירי הצהרונים כי הם הבינו שבדרך כזאת אפשר להמשיך לקבל את הכסף מההורים ובעצם באיזה שהוא אופן משתמשים בהורים שכועסים על השירות, על המחירים, ובמקום שהרשויות המקומיות ידאגו לכך שגם הם לא ירוויחו כסף וגם יכול להיות שהם צריכים לסבסד חלק מהעלויות, הם בעצם עושים הפוך.

הנושא הבא באותו הקשר שאני רוצה להעלות - - -

- - -

אני אתן לכם להתייחס. גם לי יש מה לומר.

הנושא הבא שאני רוצה להעלות באותו הקשר, זה עלויות של חודש יולי.

אבל זה לא רלבנטי פה לניצנים.

זה מאוד רלבנטי. זה מאוד רלבנטי. אני מקבלת מהורים שעד לחוק, היה נגיד בקרית אונו שילמו 1,200 שקל - - -

הם כאילו הזיזו את הכסף לקיץ. אבל יש חוק פיקוח על הקייטנות עכשיו, הם לא יוכלו לעשות את זה. יש חוק פיקוח על מחירי הקייטנות.

רגע, חכי.

אבל אני אגיד לך למה, כי הדיון הוא לקראת סיום ואנחנו לא עוסקים בקיץ.

אבל אני חושבת שחשוב שזה יעלה כי הרבה הורים פונים. גם שתדעי את, זה נושא שמעניין אותך.

אני יודעת, בגלל זה אני אומרת לך שיש חוק פיקוח.

בסדר. 1,200 שקל, זה מה שעלה הצהרון ושילמו גם על יולי וביולי קיבלו קייטנה. ועכשיו דורשים 2,035 שקלים על יולי ואם תעשו את החישוב יוצא זהה, אבל השירות בצהרון במשך השנה ירד, וזה משהו שהיא אפשר להסביר אותו. אז אם זה בסוף יוצא זהה, אז למה השירות יורד? אני חושבת שזה משהו שהוועדה צריכה לתת את הדעת.

טוב. אני רוצה גם לענות על זה ולחבר את זה לשיח.

רגע לפני, כי אני חושבת שהייתה פה כוונה מאוד מאוד טובה, ואני חושבת שלאורך הדרך, בסופו של דבר, יש רשויות מקומיות שעשו, ואני אומרת את זה גם לך, אנחנו עבדנו הרבה כשעבדנו על זה בירושלים, יש רשויות מקומיות שניצלו את המצב ועשו מהלכים שבסופו של דבר פגעו בשירות, או שהשאירו את המחיר אותו דבר כי הם עשו את זה דרך יולי ופגעו בשירות, או שבסופו של דבר העלו את המחיר. אני חושבת שזה משהו שצריך לתת את הדעת, כי התלונות מגיעות ממגוון ערים ש - - -

אוקיי. אני רוצה להתייחס, אני אתחיל דווקא מהסיפא של הדברים שלך ותודה שאת אומרת את זה כי זה רק מחזק את מה שאני אמרתי מראשית הדיון. לפני כן אני אעשה סדר קטן, לא בגלל משהו, אני יודעת שחברי הכנסת מתרוצצים בין ועדות, אבל כדי ליישר פה קו בשיח. לפני שאת נכנסת דיברנו בדיוק על זה, שניסו לומר שאנחנו הורדנו את המחיר אז פגענו בשירותים ואמרנו שלא, אני מודה בחטא אחד, שמה שאנחנו עשינו זה גזרנו את הקופון של הרשויות. דיברנו על תל אביב, את לא היית כשאני דיברתי על זה, שהם ישבו אצלי בחדר וסיפרו לי מה הם מממנים בכסף הזה, ושם אנחנו פגענו בהם, אני מודה. מודה, גם לוקחת את האחריות.

רק להסביר, הרשויות המקומיות התחילו יחד איתכם, אנחנו התחלנו עבודה - - -

נכון, אני תיכף אתן לך לדבר מיכל. מיד אני נותנת לך לדבר.

אבל אתם התנגדתם למשק סגור.

רחל, אחר כך אנחנו לא נצליח. רחל, אנחנו לא עוסקים עכשיו באיזה חוק עבר ואיזה לא. אם אנחנו מצליחים לפקח על המחירים ולהגיע לאן שאנחנו רוצים, מבחינתי זה לא משנה דרך איזה צינור של חוק זה עבר.

אבל אם אנחנו חוזרים בסוף ל-1,000 שקל אז לא פיקחנו על המחיר.

- - - 1,400 ו-1,500 שקל.

אני מתחילה לקרוא לסדר ומוציאה החוצה, אם אני לא מסוגלת להוציא משפט ואנחנו עוד עשר דקות צריכים לסיים את הדיון, אז מי שלא מסוגל לשתוק שייצא. אני רוצה רגע לקחת אתכם לסיפא של הדברים של רחל, שהצהרונים עלו X כסף במהלך השנה, ואותו X כסף לצורך העניין, 1,200 שקל, זה עלה גם בקייטנה. עכשיו שימו לב, בחודש יולי זה כבר לא השעתיים, שעתיים וחצי. אם הם יודעים לממן בכסף הזה חודש שלם, נכון? מתמטיקה פשוטה, חודש שלם, ימים מלאים, אז סימן שהם גבו במהלך השנה יותר ממה שהם צריכים לגבות עבור הפעילות של הצהרון באותה נקודת זמן.

עכשיו אני רוצה לומר לך משהו. אי אפשר יהיה לשחק את המשחק הזה יותר. כי יש את חוק הפיקוח על מחירי הקייטנות שאני הובלתי יחד עם דודי אמסלם שנכנס לתוקפו בקיץ הזה, הוא לא היה בקיץ הקודם, ובו שר הפנים קובע בעצם את המחיר המרבי ולדעתי הם כבר קבעו, וזה כבר לא יהיה 2,000 שקל.

מה המחיר המרבי?

הוא סביב ה-1,000 שקלים.

לחצי יום.

הוא סביב ה, כמה זה היה, פחות, נכון? ומי שרוצה את היום המלא מגיעים ל-1,000, 1,000 ומשהו שקל. אז גם שם אי אפשר לשחק.

לאיזה גילאים?

מיכל, מה לקחנו בגילאים של הקייטנות? גם גן ועד - - נכון?

הכל. הכל.

נכון.

אז הרשויות המקומיות לא יודעות את זה.

הרשויות המקומיות יודעות.

אבל הם כבר מפרסמים.

זה פורסם גם בריש גלי לפני מספר חודשים. לא באפריל.

אבל תקשיבו, חברים, הם מפרסמים את הפלאיירים. אני מקריאה לכם מפלאיירים של רשויות מקומיות.

הצו פורסם בינואר.

אני לצערי צריכה לומר את זה, אבל שלא כמו משרד החינוך שעובד איתנו בשיתוף פעולה ובקיא ויודע ומפרסם, ואנחנו מפרסמים איתו, משרד הפנים, עד היום לא פירסם את הצו. הוא העלה אותו לאתר שבו מפרסמים צווים. מרכז השלטון המקומי או היום או מחר יוציא דף לרשויות, דף מורה נבוכים, משום שמאוד לא פשוט להבין מה כתוב בצו ומה מותר ומה אסור. לא שאנחנו עשינו את זה, לא ישבנו, לא עשינו, כל טענותינו אגב וכל הדברים שהעלינו נדחו על ידי הוועדה, ולמרות הכל השר עוד הוריד את המחיר לאחר פרסום באתר התסקירים, עם זה התמודדו ההורים.

מיכל, דיון כאן יעזור לעשות סדר? כי איך שזה פורסם כבר בינואר כולם היו אמורים לדעת ולהתארגן לקיץ, עוד בירכנו על הפרסום המוקדם.

הוא פורסם ב-1 לפברואר והוא נשאר שם. זאת אומרת משרד הפנים לא חושב בכלל שהוא צריך לפרסם. אני אכתב אותך על מכתב שאנחנו שולחים לרשויות.

אוקיי. אנחנו נטפל בזה בנפרד, רחל, בסיפור של הקיץ.

1,600 שקלים ל-15 ימים? במה שונה להפיק קייטנה מאשר - - -

לא, זה לא הסכומים.

בבקשה עדי ואחר כך - - -

רגע, סליחה, מה הסכום לקיץ?

אפשר לנצל את זה בזמן שהוא לא זמן שנתנו לי?

לא, זה לא עניין של זמן, את יודעת מה הסכום?

אני רוצה להתמקד בצהרונים. אני לא זוכרת את הסכומים המדויקים אבל זה הולך לפי אשכולות סוציו אקונומיים, יש מקומות שזה מתחיל ב-400 שקלים, 450, אולי אפילו טיפה פחות ואז זה עולה במדרגות לפי האשכול. יש שם הרבה מאוד, אנחנו נקיים על זה דיון בנפרד, רחל, אני לא רוצה לקחת את הזמן של הצהרונים. בבקשה עדי.

תודה. קודם כל חברת הכנסת עזריה, אני רוצה בהמשך לדברים שאמרת, קודם כל את צודקת, נכון, היו מחירים מופקעים לפני שקם החוק הזה ובעצם מגביל את המחירים והרשויות באמת לא יכולות לעשות כל מה שהן רוצות, אני מדברת ברמה הכללית על רחבי הארץ ולא על הישוב הקטן והפרטי שלי, אבל כן היום הדברים עובדים הרבה יותר מסודר, היום יש מחיר גג ואני חייבת להגיד לך שנשמעים קולות מהורים שאומרים שהמחיר הזה הוא נמוך מדי, שהם רוצים לשלם יותר, ואנחנו נלחמים בזה גם הורים מול הורים וגם מול המערכת.

עוד פעם, אם קובעים דבר כזה שהוא דבר שהוא כולל, אז הוא כולל. אז יהיו חלק שיהיו מרוצים ויהיו חלק שיהיו מרוצים פחות, אבל ברמה העקרונית מה שקורה עכשיו, ואין ספק שיש הרבה מה לתקן וכל הזמן עושים תיקונים על גבי תיקונים ואנחנו מדברים, גם הורים עם השלטון המקומי ועם משרד החינוך, כל הזמן מתקנים את מה שצריך לתקן ובהתאמה, לפי הצרכים של מגוון הגורמים שנמצאים מסביבנו. בעיני, אני חושבת שהתהליך עובד בסך הכל נכון ולטובת הילדים שלנו בסופו של דבר.

נושא נוסף שאני רציתי להכניס, שאני חושבת שהוא לא מצוי בתקנות, זה הנושא של תחלופה של הצוותים שהוא לא מתומחר, והחלפה של כח אדם שקורה בעיקר בגני הילדים, עולה המון המון כסף וזה משהו שחייבים להתייחס אליו כי זה לא נמצא בתמחור הרגיל ואז נוצר מצב שבעצם זה כמעט לא מתאפשר.

זה יכול להיות אחד הפרמטרים של ה-50.

אוקיי, אפשר להכניס את זה כחלק באמת מהקריטריונים, למרות שאני אומרת שבנוסף לכל האפשרויות שאנחנו ניתן כמו למשל מספר ילדים, ולא משנה, דברים נוספים, אז להכניס גם את זה. אני עדיין חושבת שצריכה להיות איזו שהיא ועדת חריגים, היא תשאיר גם ככה את מקרי הקצה קצה. למה? אם אנחנו נותנים סל של דברים שא פשר בגינם להעלות את ה-50 שקלים האלה, אז ממש יישארו לנו דברים בקצה, דברים בודדים למי שירצה לעשות משהו שאולי לא חשבנו עליו פה בשולחן. זה צריך להיות מאוד מבוקר, כדי שלא באמת יצא מצב שכמו שאמרה רחל "נתנו לנו אפשרות להעלות אז יאללה, בואו נעלה באופן גורף".

זה ברור. אבל עכשיו כשאני חושבת על זה, הרי גם אם אני הרשות רוצה לקחת רק 20 שקלים מה-50 המותר, ואני הרי פונה למשרד החינוך, המשרד צריך לאשר. אני רוצה לקוות שלא יושב פקיד בודד ומאשר או לא מאשר. אז בשבתו כמחליט אם לאשר לי או לא, הרי זו ועדת החריגים, אז למה אומרים לי שאי אפשר.

אז זה העניין, שהחוק, עד היום דיברנו על ניצנים אבל ברגע שהמחירים ייקבעו מכח הצו, החוק קובע שהיחידי שיכול להחליט לגבי מחירים זה השר - - -

בסדר, אז הוא יסמיך ועדת חריגים. לא דרמה.

לא, גם - - - התעריף בצו, תעריף, מספר סגור וסופי שצריך להיקבע בצו, והשר צריך לעשות את זה. זאת אומרת אין - - -

תקשיבו, אני לא מקבלת את זה ואני אמרתי שאגיד משהו בסוף, אנחנו גם ככה מתקרבים לסוף. אם ידעו להעביר אתמול את חוק המשפט העברי שכולנו יודעים שחוץ משם יפה שמשרת פה כמה אנשים אין בו כלום, אוקיי?

מה, - - - הבית היהודי לא חשוב?

אין בו יותר מדי. הם ידעו להעביר את זה, ועד ארבע בבוקר, כשאנחנו צריכים לנהל פה ועדה, ידעו למצוא את החריגות הזאת. אני לא רוצה שאנחנו נלך עם ראש בקיר, שאנחנו כמוסד נגיד "אנחנו רק על הקווים פה, זה או הסכום הזה כי הוא בצו או הסכום הזה כי הוא בצו ואין לנו שום מקום להתגמש". אגב, זה מחזיר אותנו לנקודת ההתחלה בשנה שעברה, שכשאנחנו עוד לא היינו מספיק פתוחים, ואפשר להבין כי זו הייתה תחילת הדרך, לגמישות שבשכר למשל, שבמרכיבים השונים. אז היום אנחנו יודעים שהדבר הזה הוא דרמטי עבור הרשויות השונות, הם יודעים לעשות את זה במה שאנחנו מציעים אם אנחנו ניתן להם את מרחב התמרון בתוך המסגרת. זה מה שאנחנו רוצים, שיהיה מרחב תמרון בסיפור הזה ושהוא יהיה מפוקח. שלא כל אחד שבא לו עכשיו להרוויח עוד 20 שקלים יעלה את המחיר כי אנחנו מרשים לו.

אבל שוב, אני רוצה רק להבהיר, שאלה משפטית, אנחנו נבדוק אותה משפטית. אני רוצה להגיד שמדובר פה בצו שההורה מגיע ורוצה לרשום את הילד שלו לצהרון, הוא צריך לדעת מראש על מה מדובר. שהצו, שהמחיר לא יהיה תלוי, גם החוק התכוון לזה, שהמחיר לא יהיה תלוי באיזו ועדת חריגים ושזה יפורסם מראש בתחילת שנה, זאת אומרת שזה יהיה ברור וסגור.

אין פה סתירה.

הרשות מפרסמת אחרי שהיא עברה לרוחב על ה - - -

אין פה סתירה. גם בתי הספר מפרסמים תל"נים, הסכומים בין בתי הספר באותו ישוב משתנים.

החוק לגבי תל"ן לא קובע שיש לקבוע מראש את המחיר. לעומת החוק הזה שקובע שצריך לקבוע מראש.

אז בואו נגיד מראש מה האפשרות ואנחנו אומרים שאנחנו קובעים שהתקרה היא 935 והם יבקשו את האישור.

אני מזכירה את הקושי המשפטי, אני מבינה את ה- - -

אני סומכת עליכם, אתם אנשים חכמים, אתם תמצאו פתרון. אני אומרת, אפשר למצוא שהם ידעו מראש את הסכום לצורך העניין בתחילת שנה. הרי אני לא נערכת לקייטנה באוגוסט, ומי שנערך לקייטנה באוגוסט, תסלחי לי, את יכולה לדעת מה דעתי המקצועית עליו. נערכים הרבה לפני. יודעים להביא את הבקשה הרבה לפני ולהגיע לפני הפרסום של מחירי הצהרונים למחיר הקבוע בתוך המסגרת שהשר קבע. בואי נחשוב על זה, בסדר? אוקיי. בבקשה אבל ממש בקצרה כי אנחנו כבר בסיכום.

אני הבעלים ומייסדת של גן ילדים פרטי.

פרטי פרטי או מוכר שאינו רשמי?

מוכר שאינו רשמי.

אתם לא פרטיים.

בכיתת הבוגרים שלנו. חשוב לי לספר אולי קצת, לתת לכם מהשטח - - -

אני צריכה לעשות גילוי נאות, היא הייתה הגננת של הבן שלי. ואני רוצה להגיד שאני מאחלת לכל הורי ישראל את הגן הזה.

וזה לא נקרא פרסום סמוי. אני מפרגן מכל הלב.

בלי פוליטיקות פה סביב השולחן. הוא לא ייסגר, אל תדאגי.

אל תגידי איזה גן.

אז זהו, שיכול להיות שכן. אני לא רוצה לומר את זה, אני עדיין לא במקום הזה. אבל אני רוצה בשתי מילים לתת לכם אולי משהו קצת אותנטי, אולי זה יפה לסוף גם. לסוף של הוועדה. אנחנו פחות או יותר קיימים מ-2002, אני אתן לכם קצת רקע שתהיה לכם תמונה על הניסיון גם.

לא, הכל בסדר. שמענו את חוות הדעת מקארין, מספיק לנו.

מה שאני רוצה לומר זה שיש לי כיתת מוכר שאינו רשמי, חמש שנים. אני עומדת ברישיון, בסטנדרטים, הסטנדרטים האלה היו קודם אם לומר את האמת. יש ילדים שגדלו אצלנו, 3-4 שיוצאים לגני עירייה וחוזרים אלינו. עכשיו מה זה צהרון בשבילכם, הייתי רוצה לשאול אתכם? בעיני זה בית, זה לבוא בצהריים למקום חם. כך אני רואה את זה, מהיום שהיה לי את הוויז'ן לתת מקום לילדים האלה, זה בבית. זה מקום חם, לתת להם בטחון, לתת להם צוות שהם מכירים לא מעכשיו. הילדים שלי מכירים אותו מגיל שנה שהם היו אצלי.

אבל לא כולם מכירים מגיל שנה את הצוות. זה נחמד, זה יופי להגיד את זה עכשיו, אבל - - -

זה קיים, זה קיים וזה קיים גם בעוד מסגרות פרטיות. מה שאני רוצה לומר, שאתם לוקחים או לא לוקחים, אבל אני מתחברת למה שהיא אומרת, יש להורים אצלנו, הם בוחרים להיות אצלנו, הם בוחרים כי יש איכות, כי יש דרך, כי יש תרבות, כי יש המון, הרבה מעבר, ויש להם צהרונים בגן והם בוחרים לבוא אלינו, כמובן בהסעה.

הם באים לצהרון.

הם באים לצהרון, עם הסעה כמובן, מסודרת. הכל בשכונה, זה לא משהו שהוא רחוק. האוכל, התזונה, הטבחית שמבשלת במקום כל יום מ-8:00 עד 13:00. משרד הבריאות אצלי, אין בעיה. הטמפרטורה, כל הדברים הקטנים זה הרבה מעבר לזה, זה חלום מה שקורה אצלנו ואני אומרת את זה - - -

לא, חלום להחזיר את האוכל לגנים. אגב, בקיבוצים מבשלים בגנים.

זה קיים אצלי והסטנדרט - - -

זה אחת הבעיות, שמכריחים אותנו לקנות קייטרינג.

אני עוד מבשלת במקום. יש טבחית שזה התפקיד שלה. אני לא לוקחת סייעת מבשלת, פליק פלאקים באוויר, יש גננת, יש ארבעה אנשי צוות בצהרון, יש אותי ואת השותפה שלי שנמצאות במקום כל הזמן לפקח לראות וזה.

הכל בסדר, שורה תחתונה.

שורה תחתונה, אני רק אומרת שמקומות כמוני, וההורים בוחרים, אין מה לעשות, כמו שבוחרים דברים אחרים, לא יעמדו - - -לדעתי, אם אני אצטרך להתכוונן אליכם, אני אאלץ לסגור.

ספי, אני אגיד לך את זה בצורה הכי ישירה, קרה, מה שאת רוצה, אני יודעת שזה נשמע אולי בוטה, את לא גן פרטי. ההורים רוצים לבחור, היא לא גן פרטי מוכר שאינו רשמי.

אני אבחר להיות או פרטי או לצאת מהמערכת.

מאה אחוז.

אני רק אגיד לך משפט אחד, הסטנדרטים שאני מציבה במקום שהם הרבה מעבר, את יודעת, זה אני נמצאת שם, והאוכל שאני טועמת, ואני רואה מה קורה עם הניקיון והאסתטיקה והתברואה.

אוקיי, ספי, הבנו. אני מבינה. בואי, אני רוצה רגע להגיד לך משהו, אני הבנתי.

לא עושים איכויות כמו מקומות כאלה.

אוקיי, אז אני רוצה לומר לך, אני רוצה להגיד לך שיש עוד מקומות, כל הכבוד והבנתי שאתם בטופ - - -

בסדר, אני מדברת על כאלה.

לא, יש עוד מקומות שהם מפוקחים, אגב, הם גם לא מוכר שאינו רשמי, הם מוכר מוכר ורשמי, בסדר? והם כפופים למה שאנחנו בעצם מכתיבים כאן והם מבשלים בתוך הגן וטעים שם, גם אני טעמתי וגם הילדים שלי היו במקומות כאלה. אגב, באחד הדיונים על ההזנה כשרחל הביאה את הנושא של מזון בריא בצהרונים יחד איתי אז אנחנו דיברנו על זה ואמרנו שהחלום הוא שיחזירו את כל הנושא של הבישול לתוך המוסדות, עדיין אין שום סיבה שאנחנו נחריג אתכם במחיר ואני מבינה שההורים בוחרים. אתם רוצים להיות פרטיים? בבקשה, זאת זכותכם. אבל אי אפשר גם וגם.

אני רוצה לאפשר להורים את ההנחה הזאת.

אבל אם אתם צהרון שילדים מגיעים בהסעה - - -

יו"ר הוועדה, אני מבקש אם תוכלי לחזור על זה לפרוטוקול. את מה שהיא אמרה תוך כדי דיון.

בסדר. בסיכום.

- - - המוכר שאינו רשמי, הפיקוח חל מגילאי לידה עד הצהרון. יש לו סמל מוסד, על כיתה אחת מתוך ארבע כיתות אבל עדיין החוק חל עליה. ברגע שהיא קיבלה סמל מוסד - - -

זה משהו שהוא לא הגיוני. זה משהו שאפשר לפתור.

לא הצליחו לפתור אותו - - -

אם הורים מגיעים, הם לא נמצאים בגן מוכר שאינו רשמי. הם נמצאים בגן בבוקר ומגיעים בהסעה לצהרון אחר.

רחל אבל יש הרבה כאלה שהצהרון הוא לא בתוך הגן או בתוך בית ספר והם מגיעים לתוך המקומות שמפעילים את הצהרון. עכשיו, אם את גוף שממומן בבוקר ואת ממשיכה לצהרון בצהריים, מבחינתנו את גוף - - -

אבל זה לא אותה כיתה.

זה לא אותו זה, תדעי לך שהאוכל הבריא בצהרונים, החוק שדיברת שעשינו ביחד, אנחנו הגדרנו שזה רק במבנים של העיריה כי הבנו שאנחנו לא יכולים - - -

אבל אנחנו פה מדברים על כל מי שמפעיל צהרונים ומקבל תקצוב בצורה כזאת או אחרת מהמדינה.

יפעת, אני רוצה להציע לך לשקול את זה, אני גם אגיד לכם למה. אני אמרתי שבעיני צריכים לעבור ללידה עד שלוש אבל יחד עם זאת אני חושבת שהתהליך שאנחנו ראינו, והחוק הזה הוא חשוב, אני אחרי זה שאלתי את קארין אם רק אני מקבלת כל כך הרבה תלונות כי אני מקבלת המון המון תלונות, זה תחום שאני מזוהה איתו ואני מקבלת המון תלונות על האופן שבו התהליך הזה מתרחש וזה חלק חבלי לידה וחלק לא, לצערי. כי אנחנו יודעים שיש רשויות שהעלו מחירים בגלל ש- - -

בסדר, היינו בדיון הזה. חבל.

לכן אני חושבת שדווקא לייצר איזה הוא אלמנט של תחרות שיש צהרונים פרטיים שאפשר ללכת אליהם, זה יגרום לרשויות המקומיות - - -

שיהיו פרטיים.

תחרות - - -

סליחה - - -

רחל, שיהיו פרטיים מהתחלה ועד הסוף. או שהם פרטיים או שהם סמי פרטיים.

סליחה, תתנצלי. אני לא מוכנה לזה.

לא רחל די, באמת.

זה שאני מותקפת - - -

את לא מותקפת.

רחל, חבר'ה די באמת.

אני מציעה לתת, אם אוספים את הילדים וזה לא קשור, זה שיש לה גן מוכר שאינו רשמי, לגבי הגן מוכר שאינו רשמי בעיני זה אירוע אחד. אירוע שני אם היא אוספת ילדים ועושה צהרון משלה - - -

אבל גם יש ילדים שהיא לא אוספת שהם היו שם מהבוקר. הנה, היא אומרת לך, זה שני דברים שונים. חבר'ה, זה אותו דבר, תקשיבו.

זה לא אותו דבר. יפעת, את רוצה את התחרות הזאת. זה מסוג הדברים שגורמים לכולם להיות טובים יותר.

רחל, אני לא רוצה שאף ילד ישלם במוסד שאני מממנת בבוקר 1,400 שקל.

את מונעת ממנו איכות.

אני לא מורידה ממנו איכות, תפסיקו כבר עם הדבר הזה, כי אני אקח אתכם למקומות – ואמרתי את זה כבר בתחילת הדיון – אני אקח אתכם למקומות לא פחות טובים מתל אביב, קרובים אגב לתל אביב, בישובים מאוד מאוד נחשבים שנותנים את כל מה שהם נתנו עד היום ועוד יותר, ונתתי את הפרמטרים, ממש פירטתי לכם את זה, ב-875 שקלים. ואגב, הם אפילו לא נכנסו לתכנית של ניצנים לסבסוד. למה? כי אנחנו לא נתנו את הגמישות במשחק של השכר לסייעות. הם עושים את זה בלי טובה שלנו, בשום דבר שהמדינה נותנת.

מה שבפרמטרים - - -

בואי איתי - - -

איפה זה?

אני אתן לך אחר כך את המקומות, אני לא רוצה שיגידו שאני עושה פרסום.

איפה, באיזה עיר ברחבי הארץ?

בלמ"ס 8. אני אגיד לך אחר כך איפה שלא יגידו שאני עושה פרסום לאנשים.

המבנה שלהם הוא ציבורי?

כן, אבל אני רוצה רגע לומר לך - - -

אז זה ההבדל.

אמרת הכל.

אבל זה לא רק זה, יפעת, אם גם את שולחת - - - זה לא מוריד לנו את הביטוח של הבוקר?

לא, חברים, אני אומרת לכם פה, והנה אני מצוטטת ואני מרשה שיצטטו אותי גם בחוץ. אם אנחנו נאפשר את ההחרגה של המוכר שאינו רשמי אנחנו פושעים.

זה לא מוכר שאינו רשמי. זה צהרונים שנאספים שלא קשורים לגנים.

רחל, זה מוכר שאינו רשמי. את יכולה לספר את זה איך שאת רוצה, הם המוכר שאינו רשמי. הם מוכר שאינו רשמי, נקודה. עכשיו אני רוצה לספר לך רחל, עוד משהו. גם הישובים שעושים את זה בתוך המוסדות הציבוריים, כי יש מקומות שבאמת לא כל הילדים, גם אני לא השארתי אף פעם את הילדים שלי בשעות שהם אקסטרה, אגב, גם הילדים שלי לא הלכו לבית ספר של הקיץ, גם עכשיו שאני פה, שלא יגידו הייתי בבית, כשאני פה בכנסת.

הילדים שלי תמיד היו בצהרונים ותמיד יהיו בבתי ספר של הקיץ.

יופי, אני שמחה שיישרנו קו. גם במקומות האלה בגלל הורים כמוני שלא תמיד משאירים בשעות שמסביב, אז אין מספיק ילדים בכל קבוצה, אז מקבצים אותם למשל אם יש כמה גנים, הם עוברים מגן לגן. זה לא הופך את השירות לפרטי.

זה לא קשור כי זה נשאר במבנה העירוני.

אבל גם הם נשארים באותו מבנה שהם עובדים בבוקר.

לא.

כן.

לא, הם עוברים מהגן של העיריה - - -

אני מדברת על מי שמפעיל.

לא, אבל יפעת, אבל יש פה שני אירועים.

אין פה שני אירועים.

כן, בבקשה, תקשיבי רגע.

אין פה שני אירועים.

רגע, יש ילדים, יש את הגן 3-4 קיבלו קוד, הציעו להורים, ויש הורים שרוצים את זה "בואו תישארו איתנו עד סוף היום ותשלמו צהרון" - - -

זה פעם אחת.

זה פעם אחת.

אל תכנסו לדברים אחד של השני, אחר כך יש בלגן פה.

קרן, אני יודעת עברית. זה אירוע אחד. האירוע השני הוא של ילד שנמצא בגן של העיריה, מבנה ציבורי עירייה. בסוף היום, ניגש אל ההורים, אומר "יש לי אופציה להשאיר אותו בצהרון של העיריה, לא בא לי. אני רוצה בשביל הילד הזה את הצהרון הפרטי המגניב עם האוכל של המבשלת", הילד הזה, מגיעה הסעה לוקחת אותו ואז גן עירייה עם הסמל עירייה מבנה עירייה, הכל עירייה, לוקחת אותו לגן הפרטי.

הוא לא פרטי. הוא מוכר שאינו רשמי.

צהרון פרטי.

אבל אני אסביר לכם את זה, רגע, אני רוצה עד לפה לתת לך את זה על אותו משקל.

רגע, יפעת. שניה. לא סיימתי. מה שצריך לזכור שבצהרון הפרטי יש שם ארבע כיתות. ארבע הכיתות האלה בסופו של דבר יש להן צהרון. מתוך הארבע כיתות, כיתה אחת היא רשמי שאינו מוכר. כל היתר זה פרטי.

תקשיבי, מה שהם עושים בשלוש כיתות האחרות שלהם, אם הן לא מוכר שאינו רשמי, לא מעניין אותי. מעניין, אבל אני לא נכנסת. בסדר? אמרתי את זה גם מקודם. עכשיו אני רוצה לתת לך את אותו תיאור בדיוק, כי מבחינתי בבוקר, ועל זה דיברתי שיש שם ילדים שנשארים, בבוקר היא מפעילה את המוכר שאינו רשמי, הם נשארים לצהרון, מי שרוצה, ומי שרוצה לבוא ממקום אחר – סבבה. אני אומרת לך שגם במקומות שהם מוכרים ורשמיים יש לנו, הרי כל הצהרונים הם פרטיים לצורך העניין, הם לא חלק ממשרד החינוך. יש ילד שנמצא בגן חבצלת, ויש לו את הצהרון אחר כך אבל הוא לא רוצה את הצהרון של גן חבצלת, הוא רוצה לעבור לגן נורית לצורך העניין, גם הוא שם מועבר וגן נורית גם הוא מוכר שאינו רשמי, זו בדיוק אותה סיטואציה כאן. ואני לא אומרת "אה, בגלל שזה ילד שלא למד כאן בבוקר, זה פרטי" חברים, תקשיבו, אל תנסו לשחק עם זה ולחפש את זה. מי שרוצה להיות פרטי, שיהיה פרטי מהתחלה ועד הסוף ומי שמוכר שאינו רשמי, שנהנה מתקצוב של משרד החינוך ושל מדינת ישראל, שיהיה כפוף למה שאנחנו מכתיבים. אני לא מתווכחת, נגמר הוויכוח. אגב, השכר שלהם והמבשלת שלהם וכל מה שהם הציגו, עם הילד שבא מהגן המפוקח ובלי הילד שבא מהגן המפוקח הם ישלמו. הם העלו פה טענה אחת שיש בה טעם ואפשר להבין אותה, וזה הסיפור של המע"מ ששם אותם במקום שהוא לא שווה אל מול אחרים. פה אני אומרת, מס הכנסה, גם הסייעות האחרות וכולם כפופים לזה.

אני מבקשת חיים, ופה אני נכנסת לסיכום של הדיון. אני דורשת ממשרד החינוך, אני לא מוכנה שמשרד החינוך, גם אם תהיה פה מלחמת עולם, לא מוכנה שמשרד החינוך ייכנע ללחצים מצד המוכר שאינו רשמי או שאנשים מתוקצבים על ידינו וכפופים למה שאנחנו נותנים או שלא. אני מבקשת שכמו שהחוק, ואנחנו אישרנו אותו בהצבעה, כולל ההחרגה לשנה הזו, קבענו שהוא נכנס לתוקף בתשע"ט, הוא נכנס לתוקף בשנת תשע"ט עבור כולם כולל המוכר שאינו רשמי.

אני מבקשת שבמוכר שאינו רשמי לקחת בחשבון את הנושא של המע"מ. אתם יודעים מה? אני מכונה אפילו, אם דיברנו על גמישות, אני מרחיבה. אתם נותנים לכל אלה שאין להם מע"מ את ה-50 שקלים הנוספים, אז תקחו את הדלתא של ה-50 שקלים פלוס התוספת של המע"מ, תעשו חישוב כמה זה, וזה מה שיהיה מותר להם לגבות. לא יקרה מצב שתחת משרד החינוך ותחת החוק שאנחנו כאן נלחמנו עליו, יהיו מקומות שהם מוכרים שאינם רשמיים שיגבו 1,400 שקל. אנחנו לא נאשר את זה. אני מבטיחה לכם שאני אלחם בזה בכל אמצעי שרק אפשר.

אני מבקשת שהמחלקה המשפטית שלכם ישבו ויעשו חושבים. אני לא אומרת לכם איך, אין לי את הפתרונות היצירתיים, זה אני משאירה לאנשי המקצוע. תנסו לראות איך כן אנחנו יוצרים את אותה ועדת חריגים למקרים שהם באמת קצה קצה, כדי שאנחנו נוכל פעם אחת לפקח ופעם אחת כן לתת לרשויות את הגמישות הזאת ואת ההתחשבות בצרכים ייחודיים. זה מה שאנחנו סיכמנו.

אני רוצה לברך את משרד החינוך. היינו בקשר כל השנה, ואת השלטון המקומי שגם הוא לאורך כל הדרך, עוד לפני שבכלל הגענו לכנסת עם הרעיון הזה ועם החקיקה, אני יודעת מה אתם גם סופגים בשטח, אני מכירה את הליווי המאוד מאוד צמוד, ובאמת מגיע לכם יישר כח על זה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:14.