פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



37
הוועדה לזכויות הילד
26/06/2018


מושב רביעי


פרוטוקול מס' 227
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ח (26 ביוני 2018), שעה 12:00

התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים - דיון מעקב

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר

מסעוד גנאים

פרופ' איתמר גרוטו - המשנה למנכ"ל משרד הבריאות

זהבה רומנו - מנהלת המחלקה להסדרת השירותים הרפואיים, משרד הבריאות

נעמה ניסן - כלכלנית, משרד הבריאות

רותם זהבי - מנהל אגף בטיחות סביבתית במוסדות החינוך, משרד החינוך

איילת רצון - מפקחת ארצית נפגעי עבירה קטינים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ורדה מלכה - ממונה ארצית צהרונים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מיכל כרמל - ממונה הכשרה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ראיק סאלם - מנהל אגף תשתיות בינעירוניות, משרד התחבורה

אלכסנדרה ארונין - מנהלת תחום בכירה מדיניות תקינה וקשרי חוץ, משרד הכלכלה

ליאור כרמל - רפרנטית בריאות, אג"ת, משרד האוצר

חן עזרא - מנהל תחום משילות ושיתוף ציבור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

סביסבא מהגדה מנגשה - מנהלת תכניות, אשלים, ג'וינט ישראל

לירון אשל - עו"ד, המועצה הלאומית לשלום הילד

נחמה לאור דרורי - מנהלת חטיבת חינוך והסברה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

נורית מייקלסון - מקדמת מניעת כוויות, בי"ח שיבא

אורלי סילבינגר - מנכ"ל, ארגון בטרם

אסתי גולן - מנהלת אגף מחקר ופיתוח, בטרם

גלית גלעד - סמנכ"לית, ארגון בטרם

לילך בנימיני - מנהלת פרויקטים, ארגון בטרם

אורלי לביד-ברזל - מנהלת מרחב מרכז, ארגון בטרם

עינת שגיא אלפסה - דוברת, ארגון בטרם

קרן אוחנה איוס - עו"ד, יו"ר חיבה - איגוד הגנים הפרטיים

רותי דיין - מוזמן/ת

שמרית גיטלין שקד

תמי ברנע

עופרה ארגס - חבר תרגומים

התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים - דיון מעקב

צהריים טובים לכולם. אני מתכבדת לפתוח את דיון הוועדה בנושא התכנית הלאומית לבטיחות ילדים. זהו למעשה דיון מעקב על תכנית שנולדה הרבה לפני הקדנציה הזו אבל היא באה לידי יישום והחלטה תקציבית בקדנציה הנוכחית, כשארגון בטרם מלווה את זה לאורך כל הדרך והמשרד שלקח חסות ומוביל הלכה למעשה את התכנית זה משרד הבריאות, אני רוצה להודות לך פרופ' גרוטו שאתה כאן איתנו ובכלל על כל העבודה לאורך כל הדרך.

אנחנו רוצים לבחון היום את הנתונים גם מבחינת התכנית בכל אחד מהמשרדים, איך היא מתורגמת לתכנית עבודה ולא נשארת רק כרעיון, קצת לשמוע נתונים על מצב היפגעות ילדים בשנה הנוכחית, אנחנו ננסה להשוות את זה לשנים קודמות ולראות לאן אנחנו רוצים להגיע.

לצערנו הרב בקיץ הנוכחי בחודש האחרון נחשפנו ללא מעט פגיעות של ילדים, אני אומר את זה בשתי רמות, אני יודעת שזה יישמע נורא, אבל איך שאני לא אסדר את זה, זה יישמע נורא. אנחנו שומעים על יותר פגיעות כי יש יותר מודעות ואני מברכת על זה שגם בכלי התקשורת התחילו לתת את הדעת לפגיעות של ילדים, כי אנחנו שמענו מספרים של 190,000 בעבר, ראיתי בנתונים של היום שזה עלה, 190,000 בעבר, של ילדים שהגיעו עקב היפגעות בלתי מכוונת, אנחנו לא שמענו על כל ה-190,000 האלה וגם לא על כל ה-120 ילדים שמתו וגם לא שמענו על כל הפצועים למיניהם, ואם אתם תשימו לב בחודשים האחרונים, באמת כל ילד שלא עלינו טובע, גם אם זה לא נגמר במוות, או ילד שנשכח או ילד שנפל מחלון או נפל מגובה או ילד שבלע חומר מסוכן, אנחנו שומעים על זה בתקשורת ולתקשורת יש פה משמעות מאוד מאוד גדולה בעיני כחלק מכל תהליך ההסברה, כחלק מהעלאה למודעות בקרב הציבור ובגלל זה אמרתי, זה נשמע רע כשאני אומרת את זה, אבל אני מברכת על ההתגייסות של התקשורת, אני מקווה שלא יהיה להם הרבה מה לפרסם, אבל כשזה קורה, שהם כן יתנו לזה את המקום והבמה הראויים.

אנחנו נפתח עם כמה מילות ברכה, אורלי מ"בטרם" ואחר כך נראה את המצגת. אנחנו מחכים לנציגת האוצר שצריכה להגיע והיא רצה מדיון לדיון אז אנחנו ננסה בינתיים לשמוע את הנוכחים. בבקשה אורלי.

ראשית אני ממש מברכת על הדיון ועוד יותר מברכת את משרד הבריאות, את פרופ' איתמר גרוטו וזהבה רומנו שבאמת מובילים את התכנית מתחילת השנה הזאת באמת למקומות חדשים. אנחנו יודעים שתכניות לאומיות בעולם הצליחו לעשות שינוי ואני בטוחה שכמו בכל דבר אחר שישראל עושה, נהיה גם פה אור לגויים. אנחנו יודעים שאפשר באמצעות פעילות ממוקדת נתונים ותכניות מוכחות עם עבודה רציפה להגיע לתוצאות משמעותיות.

המפגש שלנו היום הוא מאוד משמעותי מכיוון שכשאנחנו מסתכלים קצת על השנה וחצי האחרונות שנת 2017 הייתה שנה קטסטרופלית בתמותה של ילדים בהיפגעות ואם אפשר להגיד על דבר כל כך נורא, 145 ילדים מתו שנה שעברה בתאונות וזה בהשוואה לממוצע של כ-116 ילדים בשלוש שנים שקדמו לשנה הזאת והשנה הנוכחית 2018 נפתחה באמת ברעש מאוד גדול בנושא היפגעות הילדים ואנחנו מתחילת השנה איבדנו 70 ילדים, עוד לא סגרנו את חודש יוני, ואם אני מתחברת להיפגעויות שהן מאוד אופייניות לתקופה האחרונה, 22 ילדים מתו בטביעה מתחילת השנה. בשנת 2017 מתו 15 ילדים מטביעה, אנחנו רק במחצית שנה. לצערי הרב מתוך ה-22 ילדים נכון שיש לנו 10 בני נוער שהמוות שלהם בנחל הוא באמת לא טריוויאלי, אבל גם אם אנחנו מנכים את עשרת בני הנוער האלה אנחנו עם 11 מקרים מתחילת השנה ומתוכם רק שבעה היו בחודש האחרון. אנחנו בשנה מאוד קשה ולכן דווקא העבודה של התכנית הלאומית בתקופה הזאת היא מאוד משמעותית. אני חייבת לומר שפונים אלינו בתקופה האחרונה הרבה מאוד הורים, הנושא נמצא בכותרות, נמצא בתקשורת, פונים הרבה מאוד הורים ואני בטוחה שהתכנית הלאומית באמצעות כלל המשרדים שעושים עבודה מערכתית באמת תיתן מענה לסוגיה הכל כך קשה הזאת. אני חושבת שאנחנו רואים ניצנים מאוד משמעותיים בפעילות שנעשית, ממש יצאה לדרך בחודשים האחרונים. אז תודה.

תודה רבה לך אורלי. הנתונים הם באמת קשים ומעידים גם על האינטנסיביות שבה אנחנו צריכים לפעול, אבל אני מוכרחה לומר כאן משהו, יש כאן נציגות הורים? לא. אני מוכרחה לומר כאן משהו. בגלל שאני מזוהה עם הנושא הזה אני מקבלת הרבה מאוד פניות וטלפונים ממכרים וגם כאלה שלא מכרים והם מציפים נקודה מאוד מאוד משמעותית והיא המודעות והאחריות שהורים לוקחים, כי בסופו של דבר אני אקח כדוגמה את הנושא של גידור בריכות שממש התעקשנו עליו וקבלנו תקנות אבל אני אומרת ביושר, לא מהסוג שאני הייתי רוצה, כי אני כן הייתי רוצה שזה יהיה בכל בית פרטי ושכן, אם ההורים לא מסוגלים לקחת אחריות שלפחות אנחנו נגיד להם "אוקיי, בואו במשנה זהירות נגדר" ואז אנחנו שומעים על ילדה לא מזמן שטבעה בתוך דלי של שטיפה. אז מה, אז אנחנו נגדר גם דלי של שטיפה? ולמה אני אומרת את זה? כי בסוף סוף ההורים צריכים להבין שזה יכול לקרות בכל מקום וגם לידם. ואני שומעת על מקרים, כשסיפרתי על טלפונים שאני מקבלת זה אנשים שנמצאים בבריכות בבתי מלון, בצימרים בכל מיני מקומות והם יושבים עם הקפה ומדברים, הם לא עושים את זה בכוונה, הם לא רוצים שיקרה משהו לילד, אבל הילד מתקרב ואז קופץ מישהו שבמקרה זיהה שהילד עוד רגע בתוך המים ומוציא אותו משם.

התפקיד של ההורים כאן הוא באמת מאוד מאוד משמעותי ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מגיעים אליהם, איך אנחנו מגייסים אותם, כדי שהם יהיו חלק מהדבר הזה כי בואו נודה, רוב הדברים קורים בבית, רוב הדברים קורים לידם ולכן הם פקטור מאוד משמעותי. גלית את רוצה להוסיף משהו?

אני רק רוצה לענות לך שהיום את תשמעי על כל הפעילות המתוכננת בתכנית הלאומית ואת תראי שנושא קשר הורה-ילד נמצא מאוד מאוד מרכזי בפעילות של התכנית הזו וכל מה שאמרת הוא נכון, ובעזרת התכנית הזאת אנחנו נגיע להורים ולאנשי המקצוע.

חשוב. תודה רבה גלית. הגיעה נציגת האוצר, אחר כך נשמע אותך פרופ' גרוטו מציג את הדברים. ליאור נציגת האוצר, הבנתי שאת רצה בין דיון לדיון אז אני אשמח לשמוע אותך.

ויש לי עוד דיון.

אני יודעת, בגלל זה אנחנו משנים את הסדר. אני אומר לך מראש כדי שלא תפלי לאיזו שהיא מלכודת שאולי מה אמרו לך להגיד, מי שהיה שותף בכל התהליך הזה זה ערן רידניק מהמשרד אצלכם ובאמת עבד איתנו בצורה מאוד אינטנסיבית והתקבלה החלטה שהועברה אלינו גם בצורה פורמלית לצורך העניין באמצעות מיילים ומדיה כתובה, אבל היא גם נאמרה כאן בשולחן הוועדה. דיברנו על תכנית חמש שנתית, השקנו אותה כאן בוועדה, כשמשרד האוצר היה כאן והיה שותף והציג את המתווה של תקצוב חמש שנתי, כשאנחנו מדברים על חלוקה בין משרדי הממשלה לבין האוצר, ננקבו גם הסכומים, אני אשמח לשמוע אותך כי בימים האחרונים שמעתי קצת רעשים של מישהו שלא זוכר מה היה כאן, אנחנו נשמח - - -

התקצוב של התכנית?

כן. בקשר לתקצוב ולמשך שלה, הדברים היו מאוד מאוד ברורים. נשמח לשמוע התייחסות שלכם.

תודה. אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. בחודשים האחרונים משרד הבריאות בשיתוף פעולה עם ארגון בטרם עשו באמת עבודה מדהימה שהם הציגו לנו אותה גם, לשמחתי נחשפתי לדברים היפים שהם עשו ובאמת התחילה תכנית של חמש שנתי, מיזם משותף של הממשלה יחד עם ארגון בטרם, סכומי הכסף כבר נסגרו, אני חושבת שגם אין איזו שהיא בעיה של התקשרות, אני וידאתי בעצמי שההרשאה תעבור אליהם, אני מניחה ש- - -

מתי זה יקרה? מתי ההרשאה התקציבית תעבור? כי אנחנו כבר בשנה השניה. תכלס זה כבר היה צריך להיות. את יודעת, הרי התחלנו את זה 2017-2018.

אני ביקשתי ממשרד הבריאות, הם עכשיו שלחו לי תכניות עבודה לשנת 2018, ביקשתי מהם לוודא שזה גם נכנס, אני פניתי אליהם וביקשתי לוודא שההרשאה נכנסת, שכבר מעכשיו קיימת ההרשאה. בכל מקרה אני גם מכירה שהייתה הגדלה של הסכום ממה שסוכם בפעם שעברה, הבנתי שערן דיבר איתך, מ-4 מיליון ל-6 מיליון ₪.

שזה 6 מול 4. נכון.

תוספתי. זה מה שסוכם.

שלא יהרגו אותנו עם הבירוקרטיה. כל מה שאנחנו מקבלים מהאוצר אנחנו שמים שלוש פעמים, על כל שקל אנחנו שמים כמשרד, 3 שקלים לפחות. אז עם ה-6 מיליון האלה הספורים שזה באמת שום דבר, אל תהרגו אותנו עם הבירוקרטיה. תנו לנו לעבוד. יש לנו תכניות מסודרות.

אני חושבת שעכשיו העניין המרכזי הוא יישום של התכניות ואין כאן - - -

אנחנו כבר ביישום. אנחנו כבר עובדים.

אני באמת ראיתי ונחשפתי לעבודה.

רק נקודה נוספת, אני משתפת אותך כי אני לא יודעת כמה בעצם חשפו בפנייך, אני משתפת אותך במה שהיה כאן כי זה באמת תהליך. התקיימו מספר דיונים כאן ואנחנו ליווינו את התהליך הזה. בדיון האחרון, לדעתי זה היה בדצמבר, מצאנו את עצמנו כבר בסוף 2017 וחששנו שהתקציב של 2017, אותם 10 מיליון בעצם ירדו לטמיון אנחנו קיבלנו התחייבות מהמשרד שבתוך המסגרת הדו שנתית של 2017-2018 ב-20187 נוכל לממש גם את התקציב של ה-10 מיליון הקודמים, זאת אומרת שלא יגידו לנו "ב-2018 מגיעים רק 10 מיליון" אלא אנחנו נקבל את כל ה-20 של הדו שנתי וחשוב לי שאת תעקבי ותוודאי שזה אכן כך, ושלא נצטרך עוד פעם להתחיל את כל המלחמות מחדש.

מקובל, אגף התקציבים של משרד הבריאות גם מכיר את העניין כי הכסף כבר עבר ב-2017.

זה בוצע?

עבר ובוצע.

או קיי, חשוב לי לדעת וחשוב לי שהדברים יהיו כאן. אז אנחנו בעצם נשארים עם 2018, ההרשאה תעבור ולא נחכה לדצמבר, נכון ליאור?

עכשיו הפרויקט - - - תודה רבה.

תודה רבה ליאור.

רק צריך לדאוג, שהתכנית הזאת לחמש שנים, ליאור.

היא אמרה. היא אמרה שזו תכנית חמש שנתית.

כל שנה מאשרים? הכוונה כל שנה צריכים לאשר את זה מחדש?

לא, זה חמש שנתי. לא מאשרים מחדש, פשוט בגלל שב-2017 עוד היו בהכנת המתווה, אז פחדנו שאת ה-10 מיליון שקלים של 2017 אנחנו נפספס, זה מה שהיה בדיון הקודם ואני שמחה שזה עבר.

אוקיי, אז עכשיו כשיש כסף ואנחנו כבר יודעים שהסיפור הוא לא תקציב ואף אחד לא יוכל להפיל את העניינים על התקציב, הנה אנחנו עם משרד הבריאות, פרופ' גרוטו בבקשה.

אוקיי, קודם כל תודה רבה על הדיון, אני שמח באמת על המעקב הצמוד שאת עושה, הנושא באמת חשוב לנו מאוד וגם לי באופן אישי, יצאתי עכשיו מדיון של ועדת הבריאות בנושא של הצפון והדרום שזה גם נושא שחשוב לשנינו וצריך לחלק את הקשב לעוד דברים. אני חושב שבאמת יש פה נושא מעניין שאנחנו הרבה פעמים מדברים על נושא של מניעה ורפואה מונעת ופה באמת זה הכל מקרים שניתנים למניעה. ב-100% אפשר למנוע. זה לא כמו עישון, אם נוריד עישון נוריד 20% מהתחלואה, פה יש תכנית שממש אפשר למנוע את כל המקרים.

נתחיל מהבסיס, זה הבסיס שלנו שמדבר על כ-116 מקרי תמותה בכל שנה בממוצע, זה ממוצע רב שנתי, 20,000 מגיעים לאשפוזים וגם חלק מהם יוצאים עם כל מיני סיבוכים משם, זה לא שזה נגמר בזה. פניות לחדר מיון מעל 200,000 ובקהילה מעל 1,200,000, זאת אומרת בהחלט מספרים מאוד גדולים ובהחלט מחייב את ההשקעה וההירתמות שלנו לנושא. התחום הזה הוא מאוד בין משרדי כי אנחנו מאמינים שמשרד הבריאות לא יכול לעשות את השינוי, אני חושב שהאווירה שיש לנו כרגע מרוב המשרדים, אני מרגיש אוירה טובה וחיובית, נפגשנו ברמת מנכ"לים עם מנכ"ל הרווחה, משרד החינוך, עם הסמנכ"ל אריה מור, עם משרד התחבורה והרלב"ד יש לנו פגישה איתם, הרלב"ד נכנס כמי שהוביל את זה מטעם התחבורה ומשרד הכלכלה, אז בהחלט יש הירתמות של המשרדים. אפשר לראות פה את הדוגמה.

בעצם אנחנו מסתכלים בשלושה רבדים של התכנית, המשרד שלנו מתכלל ויש לנו את ועדת ההיגוי שמתנהלת בראשות הבכירים מכל המשרדים, יש תחומים שהם בין משרדיים, דברים שאנחנו רוצים לעשות אותם ביחד ולכל משרד יש תכנית פעולה משל עצמו. אלה הרבדים שאנחנו רואים. אנחנו כמשרד הבריאות רואים את התפקידים שלנו באמת כניהול הועדה הבין משרדית, ייעוץ מקצועי למשרדים ותתי ועדות, ואני אפרט בהמשך, פיתוח הכשרה וכלים מקצועיים לכל השותפים, בהחלט יש לנו עבודה בעניין הזה. כל הנושא של הנתונים, יש הרבה נתונים שנמצאים אצלנו, יש נתונים שנמצאים במשרד החינוך, צריך לעשות מאמץ ממשלתי לחבר אותם, לא תמיד זה פשוט כי באמת לא תמיד הממשק המחשובי הוא אותו דבר וכל אחד מנהל לעצמו את המאגר וחשוב מאוד ליצור מאגר משותף, להנגיש את הנתונים שיהיו כמה שיותר זמינים למקבלי ההחלטות כמובן, קמפיינים – נדבר על זה בהמשך אבל במיוחד לקראת הקיץ כמה דבירם שהם רלוונטיים שנעשו, יש גם משרדים שעושים בעצמם קמפיינים ואנחנו מברכים על זה, זה בהחלט חשוב.

אנחנו באמת רואים כל פעם את הדברים החדשים שצצים, פתאום זה נושא הבריכות שפעם לא היה דבר כזה בבתים פרטיים, אופניים חשמליות, הוברבורד וכולי, אז כל פעם צריך להתאים את המסרים, זה לא משהו שהוא אותו דבר כל הזמן.

באמת כמה דוגמאות למה שעשו המשרדים, למשל משרד החינוך הוסיף אלפי תלמידים ללימוד שחיה בחברה הערבית, אנחנו ממשיכים בתמריצים לחדרי המיון לאסוף את הנתונים, זה אחד התחומים שיש לנו נתונים גם ברמה של חדרי מיון, שלא כל תחום יש לנו נתונים כאלה, וזה נעשה בתמריצים שניתנים להם לאסוף את זה, אגף המעונות במשרד הרווחה גיבש סטנדרט להתנהלות בטוחה, יש לנו במשרד הכלכלה את התחום של התקינה אז באמת גם יש כמה פעולות שנעשות לגבי איסוף נתוני היפגעות ממוצרים מסוכנים, התרעות לקהל, במיוחד בכל מיני מצבים, כמו בחגים מסוימים, פורים ואחרים, והרשות לאומית לבטיחות בדרכים, לאחרונה באמת אפשר לשמוע גם ברדיו את הפעילות שלהם, גם בנושא של שיכחת ילדים וגם - - -

עבודה מדהימה הם עושים.

הם בהחלט נרתמו לזה בצורה טובה, וגם בנושא של תאונות דרכים, שומעים את זה כל הזמן.

אופניים חשמליים.

נכון. אנחנו בעצם מינינו ארבע תתי ועדות בנושאים משותפים, אחת של איסוף ושימוש בנתונים שאני בעצמי מוביל את זה, כי זה באמת כמו שאמרתי נושא מורכב ואנחנו רוצים להגיע לתוצאה טובה מבחינת השימוש בכל מקורות המידע, ועדת הסברה שהיושב ראש שלה היא סמנכ"לית הסברה במשרד הבריאות ושותפים לה משרדים אחרים ועוברים עם לפ"מ, הכשרה, נרתמו לזה בעצם מנהלת אגף ההדרכה במשרד הבריאות ובטיחות ילדים בחברה הערבית, הייתה לנו מישהי שנבחרה אבל היא בדיוק עזבה עכשיו למקום אחר.

בדיוק שאלתי את - - - שהיא מאוד מוכשרת וכבר בתקשורת בירכנו אותה לפני שבועיים, עד שאמרו לי שהיא עזבה. אז מה עכשיו? זה מכרז?

צריכים לחפש מחדש.

היא התקבלה לתפקיד כמנכ"לית של איזה שהוא ארגון. זה עוד לא לפרסום. היא מתחילה ב-1.7.

אז צריך לזרז כי בחברה הערבית אנחנו רואים נתוני היפגעות גדולים פי 3.

פי 4.

פי 4 כבר?

דיברנו קצת מה נעשה, עכשיו מה אנחנו מתכננים הלאה. אז כמה דוגמאות, אני מניח שאחרי זה המשרדים יוכלו להציג בנפרד, לא אציג בשמם. משרד החינוך באמת עושה עבודה והביא גם כסף כמו שאמר רותם, כסף תוספתי לעניין הזה ובעצם מטמיע את זה לכל שכבות הלימודים, גם בקדם יסודי וביסודי. במשרד הבריאות אנחנו עובדים על הכשרה של אנשי מקצועות הבריאות כדי שבכל נקודת מפגש עם הורים לילדים אפשר יהיה להזכיר ולדבר על הנושא הזה. משרד הרווחה, פיתוח והכשרה של המטפלות, כלכלה הזכרנו ושוב פעם, מחקר והסברה על רכישת מוצרים, נושא שבאמת גם היום שמזמינים הכל מהאינטרנט ורבים מהמוצרים בכלל לא עומדים בתקן, צריך להקפיד על הנקודה הזאת, ויכולים להיות בהחלט צעצועים או אביזרים אחרים שהם מסוכנים, ומשרד הרווחה, גיבוש סטנדרט אחיד לכל אנשי המקצוע במסגרות הרווחה.

מבחינת איסוף הנתונים, כמו שאמרתי הכוונה היא ליצור תשתית לאומית קבועה שכל הזמן נוכל לחתוך אותה ולקבל נתונים, קודם כל אנחנו נזהה מה חסר לנו, נשפר את מה שאנחנו עושים בחדרי המיון, המטרה היא להקים קובץ מרכזי שיהיה זמין גם לנו וגם למשרדים אחרים בעצם כשמשרד החינוך יוכל להצליב את הנתונים שלו ולהיפך, זה - - - וגם בסוף להנגיש את זה גם לציבור שיוכל להסתכל ולראות ולנתח את הנתונים בחתכים שונים שיכולים לעניין אותו וכמובן גם לקובעי המדיניות.

מבחינת אנשי המקצוע בבטיחות ילדים בהחלט גם פה אנחנו רוצים לגבש מתווה, אז בעצם לראות איפה נפגשים עם ילדים ועם הורים, גיבוש ידע - - - סטנדרט בסיסי וכלי למידה. זה באמת נושא של הכשרה של אנשי מקצוע רבים.

בחברה הערבית ציינו שאנחנו רואים פה באמת עליה או פערים גדולים, וצריך להכניס תכנית מיוחדת ולכן גם הקמנו תת ועדה ספציפית לנושא הזה.

מבחינת ההסברה אנחנו עובדים עם לפ"מ, כבר כמעט מוכנים הקמפיינים, אתמול בדקתי עוד פעם עם לפ"מ שהם מתקדמים, יהיה קמפיין בקיץ שידבר על שני דברים, שיכחה ברכב וטביעות שהם שני נושאים עיקריים בקיץ ובחורף יהיה קמפיין של מניעת היפגעות בבית ומניעת כוויות.

איפה יהיו הקמפיינים? מניעת שיכחת ילדים ברכב של הרלב"ד אנחנו יודעים שזה ברדיו - - -

לא, יהיה גם שלנו. התכנית הלאומית יהיה לה גם קמפיין - - -

איפה אבל? כולל טלוויזיה, רדיו?

אין תקציבים לטלוויזיה אבל יש תקציבים לכל המגזרים, החברה הערבית, החברה החרדית, החברה הכללית, דיגיטל, רדיו, איפה שאת רוצה חוץ מטלוויזיה. בטלוויזיה זה יגמור את כל התקציב.

רשתות חברתיות וכאלה?

כן. מי שמנהלת את זה במשרד הבריאות יודעת לעשות את העבודה והקמפיין הזה יעשה משהו.

אי אפשר לנסות לגייס את הטלוויזיה, לא את השידורים המסחריים, אני יודעת שבכאן ובכל מיני מקומות יש רצועות קהילתיות, אי אפשר לנסות לגייס - - -

זה לא למשרדי ממשלה. אנחנו למשל קיבלנו עכשיו - - -

זה לא למשרדים, זה לילדים תגידו - - -

לא, יש חוקים, את יודעת. את חברת כנסת.

אז תשתמשו בנו.

לא, אנחנו מקבלים זמן שידור קהילה ואנחנו באמת עכשיו קיבלנו בכל הרשתות, על מניעת שיכחה ברכב, אבל קמפיינים של משרד ממשלתי של תכנית לאומית לא יאושרו, זה עולה הרבה כסף.

בית חולים תל השומר יכול להיכנס למקומות האלה.

גם לא. אנחנו ניסינו ויזמנו, גם "דחפנו" את משרד הבריאות ביחד עם בטרם לעשות ואפילו הפקנו סרט על חשבון עצמנו ורק זה אילץ את משרד הבריאות לשתף פעולה עם שאר המשרדים ולהוציא את הקמפיין המדובר, אבל לא נתנו לנו לגשת בתור ארגון מדינה, לגשת לזמן שירות לקהילה.

אני מעריכה שהקמפיין של החורף יישא גלים, אנחנו נעשה את כל המאמצים, אנחנו לוקחים לאיתמר את הזמן, אבל כל הדוברים של המשרדים יהיו שותפים תחת הוועדה הזאת איך למנף את זה הלאה.

אל תדאגי, לא לוקחים לאיתמר את הזמן כי ממני הוא מקבל את כל הזמן שצריך. בבקשה.

אני רק אציין, כדאי להזכיר, יש כמה מסעות לאומיים שיצאו שהם לא בחסות התכנית, אבל אנחנו בהחלט שמחים שיש הירתמות של משרדים כמו משרד הפנים שיצא עם מניעת טביעה, משרד החינוך, מניעת היפגעות בחופש הגדול שיצא בפני עצמו והרלב"ד, הזכרנו את התכניות שלהם. אז בהחלט יש פה גם השפעת רוחב ואנחנו שמחים על העניין הזה. שני הקמפיינים שדיברנו עליהם. עוד כמה נושאים, רוצים לשלב עוד כמה גורמים שיהיו בפנים, זה הרשויות המקומיות, גם להן בסוף יש אחריות יש להן מפעילים בכל מיני גופים במהלך הקיץ כמו קייטנות ודברים אחרים, ואנחנו חושבים שחלק מהאחריות שלהן צריכה להיות.

מי פונה לרשויות המקומיות חוץ מהפניות שאנחנו הוצאנו?

פנינו ואנחנו עכשיו נפנה עוד פעם.

אנחנו פונים אליהן בייחד עם בטרם כי באמת עכשיו בעקבות האירועים שהיו בסוף השבוע האחרון, הפניה דחופה אפילו. יש כמה מקרים של טביעה שהצטברו, ועכשיו באמת יש הרבה מאוד קייטנות שמתחילות.

יש במסגרת התכנית לקידום החברה הבדואית פעילות בטיחות ילדים שמוביל משרד החקלאות, גם הוא שותף איתנו, בהחלט גם משהו שכדאי לציין.

אני רוצה להוסיף לגבי הבדואים שבימים אלה מוקם פורום למניעת כוויות בבית החולים סורוקה.

אנחנו אחר כך נפתח את זה ואז כל אחד יספר, גם המשרדים השונים וגם אתם מה כל אחד עושה בגזרה שלו.

אנחנו חושבים שבאמת הקיץ זו תקופה מסוכנת מהרבה בחינות, כל עונה יש לה את המאפיינים שלה אבל בקיץ בהחלט, אנחנו מקווים שנעבור את הקיץ כמה שיותר בשלום עם כל הדברים - - -

שנשנה את המגמה שהתחילה.

בדיוק.

תודה רבה פרופ' גרוטו. אני אומר משהו על השלטון המקומי כי למי שעושה מגיע שאנחנו נזכיר אותם, יש רשויות שבאמת נרתמו והחליטו שהן מרימות את הכפפה בעקבות פניות שהיו בוועדה, בגלל זה שאלתי מי פונה אליהן, כי אם הן הגיבו אלינו כך אז אני מניחה שאליכם אפילו יותר, כמו עירית כפר סבא שממש, את כל הנושא של שיכחת ילדים לקחה בצורה מאוד מאוד יסודית ושלחה לנו מפרט של מה הם עושים והם רוצים להיות שם, אנחנו כנראה רק צריכים לעזור להם לדחוף את זה ואני מקווה שכמותה גם יהיו נוספים כמו שאנחנו רואים היום בנושא המעונות שעוד עיר ועוד עיר ועוד עיר מתגייסת, אני לגמרי מרגישה שהם יכולים להיות שותפים מצוינים בנושא. נעבור למשרדי הממשלה, אני לא אומר מי, אתם תעברו לפי המצגת שרצה.

שלום, אני מנהל אגף בטיחות במשרד החינוך. משרד החינוך נמצא במצב הבא: יש לנו תכנית חמש שנתית, למניעת היפגעות ילדים. אנחנו בנינו תשתית שלמה לכל הנושא הזה, בנינו מינהלת שלמה שתנהל את העניין הזה באופן מלא, הוצאנו תקציבים מהמשרד, מלבד התקציבים שקיבלנו מהתכנית ואני אציג לך את המעט שבמעט שאנחנו עושים. אני חושב, וכך רואה את זה גם המנכ"ל, שאין ספק שאנחנו המשרד המוביל בנושא הזה, של התכנית, אנחנו צריכים להפגין מנהיגות מתוך המבנה והמאפיינים של המשרד.

אני מעריך ואגיד עוד משפט אחד קטן, אני מעריך שבמצב הזה, אם נקבל גיבוי גם מוועדות הכנסת כמו הוועדה שלך וגם ממשרד האוצר, אנחנו תוך עשר שנים יכולים להיות מדינה מובילה בנושא הזה של בטיחות והימנעות פגיעות ילדים.

עכשיו לדברים עצמם בכמה דקות. ראשית כל אנחנו לאחר שהחלטנו את ההחלטה, שזה היה בנובמבר 2017, בנינו תכנית ובנינו גם כלים שבעצם בהם גיבשנו תפיסה איך מעבירים את המסרים, איך מעבירים את הנושא הזה של חינוך לבטיחות. יש לנו היום חוברת של 60 עמודים שיש לה תפיסה מגובשת בכל הנושא הזה. עשינו את זה עם מעגלים, הצלחנו לחבר את כל יחידות המשרד ממינהל חברה ונוער דרך המינהל הפדגוגי, דרך המזכירות הפדגוגית, דרך יחידות המשנה של המשרד שעוסקות בנושא הזה של החינוך ופיתוח הדרכה ופיתוח תכניות לימודים וגיבשנו. יחד עם זה, אנחנו הלכנו לגבש תכנית שתמדוד את הפעילויות. לא מספיק שאנחנו אומרים מה אנחנו רוצים או מה אנחנו חושבים שצריך להיות, אנחנו גם רוצים למדוד את האפקטיביות של התכניות האלה, הכנסנו את זה כבר, יש לנו שאלונים במיצ"ב הבא שייצא ואנחנו כבר נמצאים שם בתוך רמ"ה, הרשות הלאומית למדידה של משרד החינוך, כולל תכנית מחקר שתעלה לנו כנראה 350,000 שקל שתחקור את כל הפעילויות האלה בהיבט המחקרי, שיוכל לתת לנו פידבק ומשוב יותר מסודר, חוץ מהמיצ"ב שהוא שואל את המורים - - -

זהו, המיצ"ב שואל את המורים?

המיצ"ב נוגע גם בילדים וגם במורים.

איזה סוג של שאלות, על תפיסה שלהם את הבטיחות או לבדוק תכלס אם יש ילדים שנפגעים - - -

לא, נפגעים זה משהו אחר. הוא שואל לגבי גישות לבטיחות, האם שונו גישות ותפיסות. השאלות האלה שאנחנו עובדים איתן הן בהשוואה למה שקיים, אנחנו רוצים לעשות את זה במהלך כמה שנים כדי לראות אם הגישות לנושא של בטיחות, אם יש להם ידע בחוזרי מנכ"ל, אם יש ועדת בטיחות בתוך בית הספר, אם עוסקים בעניין הזה, אם מפיקים לקחים בעקבות תאונות. את כל הדברים האלה אנחנו מגבשים יחד עם אנשי המחקר של רמ"ה.

לדעתי אחת הבדיקות שצריכה להיות לצד השינוי של הגישה זה גם מה קורה בפועל, אתה יודע, כולנו יודעים איך עושים דיאטה, לא כולנו עושים את זה בפועל. זה שהם ישנו גישה של איך צריכה להיראות סביבה בטוחה וזה שהם יהיו מודעים, צריך לבדוק אם בפועל בתוך מערכת החינוך גם אם מספר הפגיעות הבלתי מכוונות של ילדים הולך ויורד. כי זה מה שבעצם ייתן לנו את האינדיקציה אם אנחנו בכיוון הנכון.

ברור. זה בתוך המחקר. כמובן כל נושא של פיתוח והפקת חומרים, יש לנו עכשיו, הקצינו 700,000 שקל להתחיל לפתח חומרים שייכנסו בתוך תכניות הלימודים וכמובן אתרי אינטרנט, בנינו אתר אינטרנט של תכנית חומש מסודרת עם כל החומרים.

אנחנו עוסקים בימים האלה, בדיוק בשבוע הזה, מפעילים את המנהיגות הצעירה של בתי הספר שהם הולכים לבתי הספר שבהם הם למדו, 1,000 מד"צים, 4,000 מש"צים, זה יוצא בסביבות רבע מיליון תלמידים, פעילות ארגוני נוער חרדים עוסקים בנושא הזה וקבוצות למניעת תאונות במגזר הבדואי, שיש לנו חמש ערים שאנחנו עוסקים בנושא הזה בצורה ממוקדת לפי מגזרים שהגדרנו ששם אנחנו צריכים לתת פוש בעניין הזה.

לקראת החופש הגדול פיתחנו חומרי הדרכה שעוסקים בנושא הזה של הבית הבטוח שלי, מתוך מגמה שכל מנהל קייטנה, יש לנו אלפי קייטנות, כל מנהל קייטנה יחויב במסגרת ההשתלמות – זה הועבר לו – מערך הדרכה שאני הולך לבית שלי עם כמה שאלות, עם כמה מסרים, מנהל הקייטנה מעביר לו בזמן הקייטנה את מערך ההדרכה הזה שפיתחנו ועם זה הוא הולך ומעביר את המסר דרך איזה שהוא מערך שעשינו והוא עובד על זה במהלך הקייטנה.

כאן את יכולה לראות דוגמאות של חומרים שהופקו לקראת הקיץ ומשתמשים איתם, דיברנו כאן על העניין של התנהגות באזור מים, "תעודת המציל שלי", כל מיני מסרים שקשורים במין פלקט כזה שאפשר לתת על זה איזו שהיא הרצאה, גם המד"צים וגם המש"צים במהלך השבועיים האחרונים מתעסקים עם זה בתפר, ואיזו שהיא מדבקה "הבית הבטוח" איזה שהם מסרים שעשינו, כל זה נעשה בתיאום עם בטרם ועם האנשים המקצועיים שלנו.

בכסף שהועבר אלינו בדקה האחרונה בדצמבר 2017, הצלחנו להגביר את לימודי השחייה במגזר הערבי בצפון, ואפשרנו לעוד 2,500 מחוץ לתכנית, אנחנו רוצים להגיע במהלך החמש שנים, היום יש לנו 63,000 תלמידים שלומדים כל שנה שחיה. אנחנו רוצים להגיע במהלך החמש שנים כל שנה ל-90,000 כאשר המגזרים שהגדרנו זה המגזר הערבי והמגזר החרדי ולהם מועבר רוב הכסף, כי הבעיה היא להסיע אותם, הסעות לבריכות שאין בתוך הישובים וכולי, וזה יהיה העיקר, כאן את רואה לימודי שחיה שנעשו במגזר בצפון וכמובן אנחנו נמשיך בתכנית הזאת, הכל מתוקתק, יש תכנית, אנחנו יודעים בדיוק למי זה יועבר, המפקח על החינוך הגופני הוא האמון על העניין הזה, הוא עובר אישור תכניות אצלי וכולי ואנחנו בנושא הזה מאוד ממוקדים. ברור לנו שזה לא רק לימוד שחיה, זה התנהגות סביב מקורות מים וזה העברת מסר להורים, ותיכף תראי בשקף בהמשך איך אנחנו מתמודדים.

במגזר הבדואי התחלנו כבר עם פעולות שקשורות לקדם יסודי, לגננות, הפקה של משחקים, עשינו כנס של מתאמות מהגננות והדרכה של 22 קבוצות אימהות, גיבוש תכנית פעולה למחוז החרדי וכנסים לקראת היציאה לחופש, זה מה שדיברתי קודם. כמובן עם ערכות, פיתחנו ערכות, יש לנו תקציב לעניין הזה וזה לא נעשה רק בתכנית זה נעשה כבר בפועל וכבר יש לנו את הקבוצות הראשונות שפועלות בשטח.

תראי, רק דיברת על העניין הזה של אחריות הורים, זה הקמפיין שיצא אתמול, הוא כבר באוויר, בחופש הגדול אין חופש מאחריות על הילדים. זה מסר להורים. מסר להורים. זה עלה ב-24.6 לאוויר, זה יהיה ברדיו, בעיתונות, מותאם לאוכלוסיות הן לפי מגזרים ואנחנו עוסקים בנושא של טביעות בית, צימרים, בים, בבריכה, תאונות דרכים, שיכחת ילדים, טיולים, אנחנו מתואמים עם הקמפיין של בטרם שגם כן בימים האלה בטח ייצא בכל הנושא של טיולים והשארת ילדים וכולי. עד כאן דבריי.

תודה רבה. קודם כל אני שמחה לראות שהפניה היא להורים כי זה גם מתחבר למה שאנחנו דיברנו כאן, אני בהחלט מברכת על מה שאתם עושים בתחום. אני מקווה שזה ייכנס גם לתוך הסביבות הפיזיות אבל אנחנו נשאיר את זה לדיונים אחרים כי אני יודעת שיש את מה שקשור לתכנית ואת מה שאנחנו צריכים לתת כחלק שהוא תומך בכלל לסביבות בית הספר, קצת לא נגענו כאן אבל נושאים של הצללות, חול, כל הדברים שאנחנו מדברים עליהם בשוטף אני יודעת שזה לא חלק מהתכנית, חשוב לי אבל תמיד לחזור ולומר שהתכנית באה להשלים אורח חיים בטוח בתוך מערכת החינוך ואני מקווה שאנחנו גם שם נצליח קצת - - -

בדברים האלה עוסקים ביום יום, בשוטף. אם את רוצה עדכון אני יכול לתת לך.

אני יודעת, חשוב לי שנזכור כולנו, אני אגיד את זה לכל המשרדים שחשוב לי, אני תמיד אדגיש את זה, שהתכנית באה להשלים את מה שאנחנו חייבים לעשות בשוטף וביום יום ולא באה להחליף את זה, זה לא אישי למשרד החינוך, אני אחזור ואומר את זה בסוף כל משרד, אני מרגישה חובה אישית. אבל תודה רבה למשרד החינוך, זה בהחלט מרשים ואני בהחלט מברכת על מה שהוצג כאן. משרד הכלכלה בבקשה.

אני ממינהל התקינה ואני אדבר על מינהל התקינה, החלק של משרד הכלכלה. אני חייבת להגיד שהנושא של בטיחות ילדים הוא בראש העדיפות של המינהל שלנו, תמיד היה ותמיד יהיה, וההוכחה לכך זה באמת שיתוף פעולה ארוך שנים עם ארגון בטרם. אנחנו עובדים שנים ואנחנו אוספים נתונים כבר שנים רבות על היפגעות ממוצרים, זה מה שמעניין אותנו, המוצרים שחייבים לעמוד בדרישות התקן הרשמי ולא עומדים מסיבות כאלה או אחרות בדרישות האלה ומכח זה יש סיכון שיפגעו בילדים ובתינוקות. זה הפרויקט שמשמש אותנו להחלטות רבות, בין היתר הנתונים שנאספים שם משמשים אותנו לקביעת מדיניות על המוצרים ביבוא, מוצרים לילדים ותינוקות ביבוא, עד כמה בודקים, עד כמה משטר הבדיקות שלנו צריך להיות הדוק סביב כל מוצר ומוצר, אנחנו בודקים אחורנית היסטוריה של ההיפגעות מהמוצרים האלה וגם המאגר הזה משמש אותנו להחלטות להבא על איזה תקנים חסרים לנו, על איזה מוצרים אנחנו חייבים להוסיף תקנים חדשים ופה ייאמר לזכותם של בטרם, הם היו אלה שיזמו תקן לטרמפולינות. אנחנו יודעים עד כמה הפגיעות מהמוצר הזה שכיחות והן רציניות, ובזכותם נכתב תקן ישראלי שמתבסס על תקן בינלאומי כמובן והוא הולך להיות רשמי.

עוד פרויקט חדש שיזמנו והוא יקרה לקראת סוף השנה הזו, זה באמת יותר בגדר של מודעות ואחריות של ההורים, זה כל מה שקורה בטרנד החדש של קניות באינטרנט, כאשר הסחורות לא נבדקות ביבוא וגם לא נבדקות בשלב של הפוסט מרקט, השלב של השיווק. כל מה שקשור לקניות באינטרנט, כאשר ההורה יושב מול המחשב ומזמין מוצר שבהחלט יכול להיות לא תקין ולגרום לפגיעה.

להבין לאן כל העולם הולך ומה עלינו כרגולטור לקבוע ולהמליץ ומה המקטע שלנו במה שקורה מול הורה שנמצא מול המחשב ומול ההחלטה שלו, פה אנחנו באמת נעזרים ב"בטרם" ובהחלטות שהתקבלו בעקבות הסקר.

אני רגע בשקף הקודם, למשל כתוב "זיהוי חסמים של הורים ברכישת מוצרים בטיחותיים באינטרנט". בואו נודה על האמת, אף הורה לא יושב ואומר "אני לא אקנה את המוצר הבטיחותי, אני רוצה לקנות דווקא את הלא בטיחותי". הם לא באמת יודעים מה באמת בטיחותי ומה לא. השאלה, אתם מדברים על פיתוח המלצות, על העלאת מודעות, איך זה יבוא לידי ביטוי הלכה למעשה, איפה זה יפגוש את ההורים?

זה מופיע בשקף הבא, אנחנו רוצים להקים ואנחנו כבר לקראת זה, להקים אתר אינטרנט, אתר של המשרד שלנו לריקולים, להחזרות, החרמות המוצרים של המוצרים המסוכנים, זה אתר שידבר בשפה פשוטה על מוצרים שחלים עליהם תקנים רשמיים, מה ההורים חייבים לדעת, מה האתרים הבינלאומיים שמדברים כבר על ריקולים שקרו במדינות אחרות ומה הורה אחראי חייב לדעת לפני שהוא ניגש וקונה מוצר זול, או פחות זול או יותר זול בשוק, לפני שהוא ניגש בזה כבר יש לו מידע נגיש שהוא יכול לבדוק לפני שהוא קונה.

זה אומר, האתר הזה יהיה נגיש להורים ברמה שהוא פשוט יופץ או שאני לצורך העניין כאימא אצטרך להיכנס לאתר של משרד הכלכלה ומשם להגיע? כי הציבור לא נכנס, גם אני לא נכנסת לאתר של משרד הכלכלה.

זאת ההתלבטות של כל הרגולטורים בכל המדינות, אני חייבת להגיד לך, לא רק מדינת ישראל אלא גם כל העולם הנאור חושבים איך להתמודד עם זה ואחת השיטות זה באמת שיתוף פעולה של הרגולטור בפלטפורמות הגדולות לקניות און-ליין, הפלטפורמות לסחר אלקטרוני כמו עלי באבא, כמו אמזון וכולי, כאשר כל הפלטפורמות האלה מודעות למה שקורה בתחום הרגולטורי ולוקחות על עצמן לעשות ריקולים ברגע שהרגולטור מודיע להם על כזה ריקול שקורה.

כן אבל אני לא רוצה שהאתר ידע, אני רוצה שההורים ידעו.

אני רוצה לעזור, אנחנו נמצאים באמת, מאוד מאוד רוצים לעשות את זה וזה הכי הכי רלבנטי שיש, הדוברת של משרד הכלכלה בתוך העניין, יהיו תקציבים מטורפים לנושא של הסברה, זה יהיה בד בבד. גם יבדקו וגם ישקפו.

אני רוצה אולי להעלות פה איזה שהוא אישיו שאנחנו מאוד ערים לו. אנחנו בעצם עובדים בשתי פאזות. פאזה ראשונה זה קודם כל להביא למודעות שצריך בכלל לחפש את המידע הזה, ואם נצליח להביא למודעות שצריך לחפש את המידע הזה יהיה יותר קל כשנכוון את ההורים לאיפה הוא נמצא, שהם יחפשו אותו כי הם צריכים אותו. אנחנו כרגע מייצרים צרכנות שוק לידע הזה וזה השלב הראשון.

אוקיי.

אני אעבור לקמפיינים, שזה גם כן השלמה להעלאת המודעות של ההורים באחריות שלהם. אנחנו משתתפים בקמפיינים הבינלאומיים האלה, חוצי הגבולות, מכח זה שאנחנו שותפים בקבוצת העבודה לבטיחות מוצרים של OECD, וזו היוזמה של קבוצת העבודה הזאת, מדינת ישראל חלק מזה וארגון בטרם הוא השותף המלא שלנו ואלו הקמפיינים שנבחרים, כל שנה נבחר נושא חם שהוא ממש חוצה גבולות. לפני שנתיים היה נושא של מניעת חנק מהשרוכים של הווילונות ובשנה שעברה זה היה נושא של קיבוע רהיטים, נושא ידוע.

קיבוע רהיטים ראיתי אבל וילונות לא ראיתי. איפה הקמפיינים? גם ברשתות החברתיות?

כן.

לא ראיתי את זה, ראיתי רק את הרהיטים.

בשנה הבאה זה נושא של סחר אלקטרוני. על זה דיברנו על הקמת אתר ריקולים, להנגשת המידע להורים על התקנים הרשמיים והקמפיינים המשותפים שלנו ב-OECD, ודבר נוסף שנארגן בשנה הקרובה זה כנס לנציגי רשויות מקומיות לעידוד עמידת מתקני המשחקים בתקן הרשמי. אנחנו יודעים שהתקן מדבר על התחזוקה, שזה במסגרת תו תקן והמודעות של רשויות מקומיות ואנשי מקצוע שעובדים בתחום הזה והאחראים על התחום הזה, הכנס הזה נועד באמת להסביר ולהעמיק את הנושא.

נושאים שוטפים שלנו זה פיקוח ואכיפה, ואנחנו בהשמת משאבים להגברת הפיקוח והאכיפה למוצרים שחלים עליהם תקנים רשמיים לילדים ותינוקות כמובן, אנחנו גם יוצאים כל עונה או כל חג לקמפיין שמדבר על אותם מוצרים שעולים לסדר עדיפויות כמו בפסח זה כל מה שקשור לעולם חומרי הניקוי שיש מזה כוויות רבות בכל שנה לצערנו, ולקראת הקיץ זה צעצועים ומגלשות מים ומתקני משחקים. לקראת תחילת שנת הלימודים צבעים וכל מיני מוצרים לילדים שעולים לכיתות א' והולכים לבתי ספר.

דברים נוספים ומחקרים שאנחנו ניזום זה משהו שחסר לנו ואנחנו רוצים להשלים. עולם הרגולציה במדינת ישראל למשהו שכן קיים בעולם ועדיין לא קיים אצלנו, זה הסקר על רגולציה בתחום של מוצרי ילדים ותינוקות במדינות מפותחות בהשוואה מול התקנים הרשמיים והרגולציה הקיימת בארץ. ברגע שנזהה את הדלתא אנחנו נשתדל לעלות על זה ובאמת להשלים פערים.

דבר נוסף זה הרגולציה, שוב, בתחום הפרוע הזה שנקרא מכירות און ליין ובאמת להיצמד למה שקורה בעולם, אבל שוב, הנושאים האלה מאוד טריים ועדיין אפילו לא נוסחו ברמות החוקים והתקנות ואפילו המלצות. תודה.

תודה רבה למשרד הכלכלה. אני מזהה מתוך השקף שרוב הדברים הם בחבלי לידה ובאיזה שהוא תהליך של התהוות אז אני מקווה שזה יושלם מהר. גם כאן אני רוצה לומר ולהדגיש שהפעילות של התכנית היא פעילות שבאה לרכז מאמץ. רק מהיום בבוקר מדיון אצלי בלשכה אנחנו זיהינו מספר דברים שמשרד הכלכלה היה צריך לקיים בהקשר של בטיחות ילדים ושל תקנים חדשים ואנחנו טרם קיבלנו תשובות. אז חשוב לי כמו שאמר רותם, יש את הפעילות השוטפת שעושים בנושא והיא חשובה ואנחנו חייבים להמשיך ולעשות אותה, לצד מה שאנחנו שמים עליו דגש בתכנית. אני אשמח שכנציגה של המשרד, אתם תשיבו לנו על הדברים שביקשנו, אני אתן דוגמה, נושא של תקן חול שהרבינו לדבר עליו כאן בוועדה ואנחנו יודעים שזה מפגע מאוד לא פשוט במסגרות חינוך של ילדים וכל הנושא של תקן לעזר טכנולוגי שקשור בשכחת ילדים שזה גם מתחבר עם התכנים של התכנית, הייתה התחייבות מצד המשרד ומכון התקנים לעבוד על זה, אנחנו נשמח שזה יקודם. לא לוותר. אנחנו מעריכים מאוד את ההשקעה כאן אבל חשוב לנו שזה ימשיך גם בשוטף. תודה רבה.

לפני משרד הרווחה, חבר הכנסת מסעוד גנאים רוצה לומר כמה מילים ונחזור למשרד הרווחה.

תודה גבירתי היושבת ראש ותודה לכל אלה שעובדים ועומלים במלאכה כי זאת עבודת קודש לפי דעתי, מדובר בהצלת חיי אדם, מדובר בהצלת חיי היקרים לכולנו, או היקרים מכל, אלה הילדים שלנו, התינוקות. זאת לא פעם ראשונה שאנחנו דנים בנושא הזה ולא השנה הראשונה- - -

וגם לא אחרונה.

לא תהיה כנראה האחרונה, אני מקווה שתהיה האחרונה בנתונים הזוועתיים של 70 ילדים עד היום מתחילת השנה, ועל האחוז הגבוה עדיין של הילדים הערבים, במיוחד בדרום, דבר זוועתי. זה דימום שמחייב אותנו לעבוד בזריזות, במהירות כי לפעמים העבודה בכנסת נכון, היא איטית במישורים מסוימים אבל במישור הזה צריך לעבוד כאילו, לא כאילו, אתה במצב חירום, אתה בשדה קרב. כי כל דקה או כל שעה אתה יכול לאבד מישהו והמישהו הזה כפי שאמרתי הוא היקר לכולנו.

אין ספק ששני המישורים או המסלולים, המסלול התודעתי לפי דעתי והחינוכי הוא החשוב ביותר, העלאת המודעות לחיים בטוחים, לסביבה, למרחב בטוח והתאמת הבית, הרחבה, הכביש, הרציף, הרחוב, הכל, בית הספר, כדי שיהיה בטוח לילדים שלנו וגם העניין של התשתיות ושל התקציבים.

שאלתי, מהשנה שעברה התחלנו, אני מתכוון בקשר לתכנית הלאומית, שהיא משנת 2012 או 2008 אפילו.

התכנית מבחינתנו התחילה ב-2017 יצאנו לדרך. ב-2012 דיברו, אנחנו באנו בקדנציה הזו ועשינו.

בסדר, רציתי להתחיל במה שהיה בעבר כדי שהזרקור יהיה על המפנה שהיה ב-2017. אז התחלנו במשהו יותר מסודר, עכשיו התבשרנו שהתקציב לא עונתי ולא כל הדברים האלה - - -

לא, אנחנו הסדרנו, חבר הכנסת גנאים, יש דברים שאני מחדדת כדי שלא יהיו אי הבנות אחר כך.

כפי שאמר מישהו לראש העיריה אצלנו, "והם החליפו אותך, מה?" עכשיו יש שר אוצר בסדר, טוב, את בקשרים טובים איתו, אני מקווה שזה יהיה, כוונתי, אני מקווה שבאמת התקצוב לתכנית הזאת יהיה בבסיס התקציב, לא כי בא שר אוצר זה ושר אוצר ככה, את מכירה את המערכת ואנחנו מכירים את זה.

שאלתי בקשר לכל התכניות שהוזכרו לחברה הערבית ובמיוחד בדרום, הרשויות שם חייבות במצ'ינג?

משרד החקלאות תיקצב את כל התכנית.

טוב. יופי.

אתה נשאר איתנו פה לשמוע? אז תוכל לשמוע את ההתייחסות של המשרד.

כן. אני נשאר. בסדר, זה משמח אותי, בגלל שיש הרבה תכניו תשם בגלל המצב הסוציו אקונומי הנמוך, בגלל המצב של הרשויות הגרוע מאוד, הן לא משתתפות בתכניות בגלל שאין להן את ה-25% של המצ'ינג. אני מקווה שהתכנית בוודאי, אני מאמין שהיא תתרום לפחות להפחתת המספר ואחוז הקורבנות ואני מקווה שבחברה הערבית במיוחד שם שתמצאו מישהו או מישהי שתעמוד בראשות הוועדה המשנית שהזכרתם.

זה יפה שהזכרת את זה, כמו כל שנה וידידי עזרא יודע, אנחנו מסיימים, אנחנו נמצאים באמצע שנת 2018, יש כבר תוצאות מדהימות לפרויקט ברשויות הבדואיות אבל תקציב ל-2019 אין.

לא בהקשר של התכנית, בהקשר של משרד החקלאות.

כן. אז כהרגלי אני פונה ליושבת הראש לעזרה.

נטפל בזה. חבל ש- - - על כל שנה מחדש אבל אנחנו מוכנים להשקיע את הזמן.

אנחנו נפעל ביחד, במיוחד שם מוקד הסיכון הגבוה ביותר לילדים.

תודה. זה מתחבר למה שאמרתי קודם שאף אחד לא יסמוך על זה, ואני אגיד, אני יודע שזה יישמע קצת מקרצץ, אני אגיד את זה כל סוף הצגה של משרד כדי שיבינו שהתכנית הלאומית לא באה להחליף את מה שיש, היא באה להוסיף, אחרת לא עשינו בזה שום דבר. כמה הערות, חבר הכנסת מסעוד גנאים, קודם כל תודה רבה באמת על זה שאתה שותף עקבי בדיוני הוועדה ובאמת אכפת לך, לגבי הנושא התקציבי - - -

להיסטוריה, הכנס הראשון שערכתי בכנסת בשיתוף בטרם ב-2010 זה היה בנושא הזה.

אתה רואה, באתי והמשכתי את הדרך. לגבי הנושא של התקציב, אני לא סתם כל דיון פה מזכירה את זה מחדש כי גם אם אנחנו לא נהיה כאן, יש פה פרוטוקולים ויש פה פקידים שנשארים לאורך זמן וחשוב לי שכל פעם נחקוק את זה בסלע ועשינו את זה גם עכשיו לגבי החמש שנים. הערה כדי לצאת מה- - - של כולם, אתה מדבר על שר אוצר טוב, אבל יש לנו משימה, פשוט שנצטרך להישאר פה לעוד כמה שנים.

זה לא תלוי בי ולא תלוי בך.

צריך פשוט לוודא שאנחנו נישאר כאן, גם הוא וגם אני כמובן והכל יהיה בסדר.

אין ספק, הוא שר אוצר טוב.

משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, אגף מעונות היום.

אני מאגף מעונות היום במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, לצידי גם ורדה מלכה. אנחנו מתחילים בשקף מאוד עמוס של פעילות האגף לאורך השנים בנושא של בטיחות. האגף רואה חשיבות עצמה בנושא של בטיחות, בשני היבטים של בטיחות, גם בנושא של בטיחות במבנה, הבטיחות הפיזית וגם בנושא של ההתנהלות או ההתנהגות הבטוחה בהיבט האנושי.

מה שעשינו במהלך כל השנים, טיפלנו בשני ההיבטים האלה בד בבד, מצד אחד התייחסנו באמת החל משנת 2004, שבשנה הזאת הגדרנו את הסטנדרטים להפעלת מעונות יום וכמובן הנושא של בטיחות היה נושא מאוד חשוב בסטנדרטים האלה גם בנושא של המבנה הפיזי וגם בנושא של ההתנהלות הבטוחה. והמשכנו ועשינו את העבודה הזאת ובהיבט הפיזי יש לנו היום מבדקה עם יועצי בטיחות שקיבלו הכשרה מותאמת למבנים של מעונות יום לידה-שלוש, יועצי הבטיחות האלה עורכים מבדקי בטיחות ואנחנו כמובן מטפלים בליקויים, עובדים עם הארגונים - - - לתקן את הליקויים. זה ברמת המבנה.

ב-2010 רצינו לדעת מה הסיבות המרכזיות להיפגעות ילדים, ערכנו פיילוט במחוז צפון ומה שקיבלנו שם, ממצא מאוד חשוב, ראינו ש-94% מהיפגעויות הילדים קורות בגלל הגורם האנושי. זה היה נתון מאוד חזק, ורצינו באמת להמשיך ולהעמיק את מה שעשינו עוד קודם בנושא של התנהלות בטוחה, הכנסנו את ה-MDS, טופס דיווח על תאונה והבאתי לכאן דוגמה אם מישהו רוצה לראות – שהוא נכלל בנהלי האגף שלנו. כל ארגון מחויב לדווח על תאונה, כשבגלל שהטופס MDS הוא טופס כל כך מתקדם שאפשר לראות שם באמת גם את הסיבה לתאונה, את מהות התאונה, את הזמן שהיא קרתה, אפשר להפיק לקחים וכמובן לעשות עבודת מניעה בהמשך.

כמו כן בעקבות הנתון הזה של 94% של ההיפגעויות שקורות בגלל הגורם האנושי, האגף מימן הכשרה ארצית לכלל מנהלות מעונות היום בארץ, 2,200 מעונות, כלל המנהלות, וחלק מהמדריכות החינוכיות. בעצם אנחנו רוצים להמשיך שהתכנית הלאומית ובתקציבים שלה, את התפיסה שלנו שהיא מורכבת מארבע הנחות מוצא. הדבר הראשון זה מדיניות ונהלים. אנחנו מדי שנה מפרסמים באתר קובץ נהלים של האגף, הקובץ הזה מתעדכן כל שנה וכל מה שאמרתי קודם, הן בהיבט של הדיווחים שאנחנו מקבלים, הן בעקבות הפיילוט, הן בעקבות הבדיקה שאנחנו עושים על מהויות התאונות וההיפגעויות, אנחנו מחדדים את הנהלים בהתאם כל שנה, זה דבר אחד שאנחנו רוצים להמשיך אותו. הדבר השני הוא הנושא של הסביבה, את הזכרת את זה קודם, זה מאוד מאוד חשוב לנו לכן חוץ מהמבדקה של יועצי הבטיחות שבודקים את המעונות נכון להיום אנחנו מבקשים כל שנה אישור של יועץ בטיחות למעון וזה דבר שהוא בד בבד, היועץ של אישור הבטיחות וגם במקביל המבדקה שבודקת שאכן מה שקורה באישור קורה בפועל, ואם יש איזה שהוא ליקוי כי אתם יודעים שהמעון הוא מבנה דינמי והדברים משתנים בו ופתאום יכול להיות איזה שהוא מפגע, אנחנו בודקים את זה ורוצים להיות סמוכים ובטוחים שהמבנים בטוחים.

הדבר השלישי זה באמת כמו שאמרתי זה התנהגות בטוחה של הצוות, הנושא של
למידה והדרכה כבשגרה, ולכן מאוד חשוב לנו מה שנקרא, טריינדד טריינר, מאוד חשוב לנו גם לפתח, הנושא של המדריכות החינוכיות. זה בעצם עוגן של הדרכה במעון. אנחנו מחייבים כל מעון במדריכה חינוכית. המדריכה החינוכית הזאת היא בעצם דמות מקצועית בכירה, תנאי הסף למדריכה חינוכית לסבר לכם את האוזן, זה תואר שני או לימודי המשך אחרי תואר ראשון, בהתמחות בגיל הרך. אנחנו בעצם רוצים להחדיר את כל נושא ההתנהלות הבטוחה שאנחנו קובעים אותו כסטנדרט עבודה, יחד עם שלוש אוניברסיטאות והג'וינט, לצידי נמצאת סביסאבא מהג'וינט, התכנית של - - - לשיפור איכות הטיפול, רוצים להפוך את הסטנדרט הזה של התנהלות בטוחה לעבודה כבשגרה, שמי שיכול לתחזק את זה זה כמובן המדרכות החינוכיות שהן העוגן שלנו במעונות שנותנות את ההדרכה גם למנהלות המעון וגם לצוותים החינוכיים טיפוליים בתוך המעון. אז באמת התכנית המתוכננת שלנו היא כזאת, לקחת את ה-MDS, היום זה מופיע בטופס, למחוזות, למחשב אותו, שני דברים יקרו – אחד, תהיה יעילות של העבודה, זה מן חלום כזה שמנהלת מעון תוכל להיכנס לאפליקציה כזאת ופשוט לדווח בתוך האפליקציה, מאשר להוציא את הטופס, להדפיס אותו, אחרי זה לסרוק אותו, לשלוח למחוז, זה יהיה און ליין. דבר שני שמאוד חשוב לנו, שנוכל און ליין לראות את המגמות ואז להיות מסוגלים באמת מאוד מהר, כי הרי הנושא של נהלים מתעדכן כל שנה ואנחנו גם במהלך השנה הרבה פעמים מעדכנים את הנהלים תוך כדי באתר שלנו, אז נרצה באמת לראות את המגמות ואז להשפיע גם על נהלים ומדיניות וגם כמובן אם יש צורך, לחדד את נושא ההדרכה וההכשרה, מה שאנחנו עושים כל השנים.

זה דבר אחד שמאוד חשוב לנו, אנחנו רוצים מאוד להרחיב את נושא ההדרכה גם למטפלות, זה אתגר, אני חייבת להגיד פה, אני תמיד מדברת ביושר ובריאליה. זה לא פשוט ואני אגיד לכם למה, בגלל שאנחנו מדברים פה על הכשרה שהיא אחרי שעות העבודה, ואם אתם יודעים מחנכות מטפלות עובדות עד 16:00. זה לא פשוט, אבל אנחנו נעשה את זה, נמצא את הדרך. אני פה רוצה לעשות פאוזה ולהגיד תודה רבה לארגון בטרם שכל השנים מ-2004 ועד היום עובד איתנו בשיתוף פעולה מעולה ואנחנו מכירים את האתגר הזה ולכן אנחנו נמצא לזה את הפתרון, אולי נעשה באמת איזה שהוא שילוב של בין גם לימודים פרונטליים עם למידה ממוחשבת, נחשוב על הדרך הטובה ביותר כי אנחנו רוצים שכלל המטפלות ילמדו - - -

יכול להיות שהפתרון טמון בתהליך שאנחנו עושים עכשיו, כשתסיימי להציג אני אומר כמה מילים ויכול להיות ששם נמצא את התשובה.

אוקיי. זה דבר שני שאנחנו רוצים לעשות. כמובן כמו שאמרתי קודם, הנושא של פיתוח ההכשרה למדריכות החינוכיות שמבחינתנו הן סוכנות שינוי וכעוגן שבשגרה להדרכה של הצוותים. כמובן הנושא שאנחנו רוצים להמשיך אותו, נושא ההסברה, אנחנו נמצאים בפורום הבין משרדי וכמובן שאנחנו מתייחסים למעונות כרפורמה להסברה בשתי רמות, רמה קודם כל באמת של הצוותים עצמם וברמה של הסבר להורים, באמצעות המעון. עד כאן.

ראשית תודה רבה, אבל כמה הבהרות, אי אפשר לדבר על זה בימים אלה בלי לתת איזו שהיא תמונת מקרו. כל הדבר החשוב הזה, צריך לומר, מתייחס לכ-23% מכלל הילדים בגילאים האלה, בגילאי לידה-שלוש. כל מה שאני אומרת עכשיו הוא לחלוטין לא ביקורת אליך, הוא גם לא כי כך את בחרת אלא זה עניין של מדיניות, זה מופנה בעיקר כלפי הבית הזה וזה כדי לשקף תהליך שקורה היום.

אנחנו מכירים בחשיבות של מה שהוצג כאן, אנחנו מברכים על מה שהוצג כאן אבל אנחנו רוצים את זה לכולם.

גם אני רוצה לכולם.

אנחנו רוצים שזה יהיה לכולם. לכן אתם בטח מכירים את השיח בתקופה האחרונה לגבי הנושא של חוק הפיקוח על המעונות והרצון להרחיב אותו. אני יכולה לומר לכם שבשיח שמתקיים בימים האלה לקחו בדיוק כשלב ראשון – משום שחוק הפיקוח, מי שמכיר, הוא חוק מאוד גדול – לקחו בשלב ראשון בדיוק את ההיבטים של מה שאתם מציגים כאן, הנושא הפרופסיונלי, כח האדם שבא במגע עם הילדים, מה ההכשרות שהוא מקבל, מה הכלים שהוא מקבל, מי הוא כוח האדם הזה, לא רק בארגונים המפוקחים אלא בכלל כל מי שיחליט שהוא בעצם פותח מסגרת לגילאי לידה-שלוש, ולמה אמרתי יכול להיות שכאן גם טמונה התשובה? בתוך כל הסיפור הזה אנחנו הולכים גם לעניין של מודולות הכשרה, זאת אומרת של מה ההכשרה שצריכים לקבל אותם אלה שעובדים עם ילדים, ושם צריך להיכנס כל הנושא של בטיחות, גלית. הסיפור של בטיחות ילדים והגנה על ילדים, כל מה שדובר פה צריך להיכנס כחלק מההכשרה הזאת.

אני רק רוצה להגיד משהו, שזה כבר - - -

שאגב היא תתוקצב, אני יכולה להקדים את המאוחר ולומר שהיא תתוקצב.

ההכשרה הבסיסית, זה פשוט ברור, אבל אני אדגיש את זה כאן, בסוג 1, מה שנקרא תעודת המקצוע של מחנכת מטפלת, המודולה של בטיחות והתנהלות בטוחה כבר מוטמעת בפנים שנים רבות - -

אבל אין חובה שמטפלת תעבור אותה ומה שאנחנו עושים זה פעם אחת שתהיה חובה לעבור את זה, אנחנו גם לא נלך למקום שעכשיו רק מי שיש לו את זה יוכל להיכנס פנימה אלא לקחת את כוח האדם הקיים ולהכשיר אותו בהתאם למה שאת מעלה כאן, בהתאם למודולות האלה, זה אפילו מתוקצב כדי שזה לא ייפול על עניין של כסף, למשך תקופת המעבר עד שאנחנו נכין את המערכת, ואני מחזקת את זה פה מהסיבה הפשוטה, שבדיוק בשביל זה אנחנו צריכים את המהלך הזה, כל הדברים שיש כאן, לא צריך לחשוב איך אנחנו נעשה את זה דיגיטלי, לא דיגיטלי, כן יישארו אחר הצהריים, לא יישארו אחר הצהריים, זו תהיה חובה עבור כל אחת שנמצאת שם וזו הפלטפורמה המצוינת להכניס את זה.

זה נכון, אבל תרשי לי לשאול אותך, האם לא נכון שכבר נקדם מכיוון שחוק לוקח לו זמן.

אני אמרתי גם מקודם אז תודה שהזכרת לי, כל מה שאנחנו מדברים זה לא במקום, זה בנוסף. אנחנו אמורים לראות איך אנחנו סוגרים מכל כיוון כדי לתת את מה שצריך. אין שאלה גלית שאתם ממשיכים בשלכם אבל אני יכולה להבטיח לך שבניגוד לחוקים אחרים, החוק הזה ירוץ וייתן לכם, בואי נאמר כך, אף אחד לא יישב בממשלה ויגיד "ארגון בטרם היה בוועדה אז הם כבר יעשו את זה", ממש לא, אנחנו נדאג לתת את הגיבוי גם התקציבי וגם המקצועי כדי שזה ישלים את זה וייעשה כמו שצריך, ולכל מי שעובד עם ילדים, לא רק מי שאחראי באגף מעונות.

רק עוד מילה אחת בנוגע למה שאנחנו קוראים באגף מסגרות מסכנות פרטיות, הרי אנחנו באמת לא מפקחים על הגנים הפרטיים אבל כאשר מגיעה אלינו תלונה על מסגרת שיש חשד שהיא מסכנת, אנחנו מגיעים אליה. אחד מהדברים שאנחנו עושים היום, השנה, כבר כתקדים, וגלית איתנו כאן גם כן, הם עוזרים לנו גם בנושא הזה, זה כאשר מסגרת רוצה להיפתח מחדש אחרי שאנחנו סוגרים אותה כי היא הייתה מסכנת, אחת מהדרישות שלנו שכל הצוות יעבור את ההכשרה בנושא בטיחות, אנחנו כבר עשינו את זה במעון בנתניה, בטח ראיתם בטלוויזיה את המעון הפרטי המזעזע שקשרו ילדים לכיסאות, האגף היה שם ופיקח, אחת מהדרישות, זה היה כמובן בבית משפט, השופט החליט שאפשר לפתוח את המעון כי זה חופש העיסוק, בכפוף לתנאים מסוימים, אחד מהתנאים, זה באמת היה מרגש לראות בבית המשפט, היה הנושא של בטיחות והתנהלות בתוכה כתנאי לפתיחת המעון מחדש.

מה שלא מרגש אותי שיש חופש עיסוק כשלא זוכרים מה החופש אחר כך לפגוע בילדים או לפני כן, אנחנו כבר לא יודעים מתי

אני איתך, אני רק אומרת שבכפוף לכל המגבלות הקיימות אנחנו משתדלים מאוד לשים באמת בראש מעיננו גם לגבי המסגרות הפרטיות שאנחנו גם לשם מגיעים בגלל הסיכון שקיים בהם, להדגיש את נושא הבטיחות.

בכל מקרה, זה פר תלונה, זה לא גורף. ברור, אני שוב אומרת, זה לא את.

אני אומרת מה אנחנו עושים הכי טוב שאנחנו יכולים באגף - - -

זה בגלל שאלה הכלים שקיבלתם, אנחנו בכלל לא בוויכוח כאן. מה שאני רוצה להגיד וחשוב לי שייאמר - - -

תתנו כלים טובים ונדע מה לעשות.

מה שחשוב לי שיהיה כאן זה שאנחנו נפסיק כבר עם ה, לא אתם, שוב אני אומרת, זה אנחנו, המחוקקים צריכים להחליט, בסופו של דבר אתם הגוף המבצע. אני אומרת לך את זה בצורה הכי ישירה.

- - - על ידינו כולל תקנות ב-2008. אנחנו במהלך השנים מנסים שוב- - -

בשורה התחתונה זה מגיע פר תלונה.

אני אומרת לגבי חוק הפיקוח, יש הרי ניסוח של - - -

זה קיים היום?

לא. - - -

אז זהו, זאת הנקודה. זה לא קיים כי משכו רגליים כי זה לא היה בסדר עדיפויות, כי זה לא דחוף, כי מתווכחים על 1001 דברים אחרים. בשורה התחתונה לנו יש אחריות להעביר את זה כדי שמה שאתם עושים טוב ונכון, לא תעשו רק כשמגיעה תלונה, לא תעשו רק על אותן מסגרות מפוקחות אלא תעשו על כל מי שמטפל בגילאי לידה-שלוש ושם נוכל לפחות למזער את כל המקרים הנוראיים שיש היום וששום שופט לא יגיד לנו שזה חופש העיסוק כי אין חופש לפגוע בילדים, עם כל הכבוד.

יפעת אני רוצה להגיד משהו לדבריה על עניין ההכשרה. לנו יש קושי במגזר הפרטי לממש הכשרה מכיוון שיש לכם מונופול בלעדי לעשות סטאז' לכאלה שעושות מטפלות סוג 1 ו-2. ברגע שהן לומדות בוויצ"ו ונעמ"ת או באחת המסגרות האלה, הן יכולות לקבל הכשרה מעשית רק במעונות עם הסמל מעון. מה שקורה אצלנו במגזר הפרטי זה שיש לנו אפס יכולת לקחת מטפלות, להכשיר אותן ולהחזיר אותן לגן לסטאז', גם אם בגן יש גננת מוסמכת עם תואר ראשון, אם תואר שני, גם אם הגן עבר את המוכר שאינו רשמי, הן לא יכולות לחזור לבסיס האם מה שנקרא, ושמקום העבודה שלהן יוכר כסטאז'. אם הדבר הזה ייפתח וגנים פרטיים טובים שבהם יש גננות מוסמכות, מנהלות עם תואר ראשון או עם תואר שני תוכלנה לחתום על טופסי ההכשרה למטפלות שתעבורנה את הקורס העיוני אבל את החלק המעשי יעשו בגנים שלהן, כמות הבנות שתעבורנה את המשוכה בשלב ראשון תהייה מאוד גדולה. זה הקושי הכי גדול שלי בהכשרה. הכי גדול.

קרן, במסלול שאנחנו נעשה כדי להביא את כל הנושא של הכשרה, וזה יקרה בקרוב מאוד, ביום ראשון הדברים כבר אמורים לרוץ בוועדת שרים ואחר כך כבר להגיע לשולחן הוועדה, חשוב שתהיו, כדי שאנחנו נוכל לקשור את כל הדברים.

אנחנו רוצים, תזמנו אותנו.

אתם מוזמנים תמיד.

לא, לשיח של - - -

מוזמנים תמיד.

קרן, אנחנו - - - על התכנית הלאומית, עד שהצלחנו שהמשרדים עצמם יקבלו את האחריות על בטיחות הילדים, אנחנו עושים את זה בשלבים, אני חושבת שהשלב הבא - - -

אבל יפעת יושבת כאן ממעוף ציפור ומסתכלת מעבר לדיון הזה גם למה יקרה בשלב הבא ואנחנו מדברים כל הזמן על 22% ואנחנו חייבים שבשלב הבא אנחנו נכפיל אותם בהוראת שעה בפרק זמן מאוד קצוב, ולא בזמן של ארבע שנים שייקח לאנשים לממש את ההכשרה כדי להגיע למצב שיעמדו ראויים לילד.

קרן, הכנסתי את זה רק ממקום של באמת החשיבות של התכנית ושל מה שהוצג כאן, שהוא כל כך נכון וטוב, והחובה שלנו לעזור להם שזה יהיה לא רק בחלק מהמסגרות אלא בכל המסגרות. זו הסיבה שהצגתי את זה. לגבי כל הפרוצדורה וכל הדברים האחרים, יהיו פה דיונים מקצועיים, אתם בהחלט מוזמנים. אגף מעונות יום, תודה רבה. משרד הבריאות.

אני מרכזת את התכנית הלאומית של כלל המשרדים וגם את התכנית בתוך משרד הבריאות. אני אציג את החלק של משרד הבריאות בתוך התכנית הלאומית. אנחנו חילקנו את המצגת שלנו על פי נושאים, אתחיל עם הנושא הראשון שאנחנו נותנים לו חשיבות מאוד גדולה, הנושא של איסוף וניתוח נתוני היפגעות. כפי שציין פרופ' גרוטו, משרד הבריאות פועל בשני מישורים כמשרד המתכלל את התכנית הלאומית וכמשרד הפועל לקדם את התכנית בתוך מערכת הבריאות. בחרנו בשקף הזה שמתייחס לאיסוף נתונים לא בכדי, אנחנו מאמינים שאיסוף נתוני היפגעות מאפשר קבלת החלטות מושכלת, ממוקדת ולכן אנחנו נותנים לזה חשיבות עליונה.

מה שמשרד הבריאות עשה כתהליך ראשון, תמרץ את בתי החולים הכלליים במסגרת התכנית הלאומית לחיזוק המלר"דים ולדווח על נושא של היפגעות על פי MDS, שנים ניסינו לאסוף נתונים מתוך בתי החולים, אחרי שנים של פעילות הצלחנו לאסוף משמונה בתי חולים, זה היה משהו ברמה של רצון טוב. אחרי שתמרצנו את בתי החולים ואת המלר"דים של הילדים בבתי החולים הכלליים, הבאנו את זה לכך ש-23 בתי חולים היום מדווחים על פי MDS מתוך 24 בתי חולים כלליים.

למה, מקרה לאחד הזה?

כבר טיפלנו בו השבוע, שאלנו מה קורה עם זה והוא אמר שהוא יבחן והוא יצטרף. אז אני מקווה שבימים הקרובים, אנחנו נשים עליו פוקוס ונגייס אותו לעניין.

דבר נוסף שבוצע בשנת 2017, נעשה מיפוי של מערכות ותהליכים במשרדי הממשלה השונים לנושא של איסוף נתונים. בדקנו, ראינו, עשינו מיפוי של הפערים שקיימים בכל משרד ומשרד, אני מניחה, בתום הסקר, אנחנו עדיין בשלבים הסופיים של עיבוד הנתונים, הנתונים האלה יגיעו לתת הוועדה שהקמנו לנושא של איסוף נתונים בראשותו של פרופ' גרוטו, הוועדה הזאת תעבד את הנתונים, תוציא מסקנות ותפעל בהתאם למסקנות הוועדה בכל משרד ומשרד, נגשר כך או אחרת על הפערים.

מה אנחנו מתכננים בשנת 2018-2019? נכון להיום אנחנו אוספים נתונים מבתי החולים הכלליים, אנחנו חושבים שנכון לאסוף גם מקופות החולים את הנתונים, לא כל הילדים מגיעים למיון בעקבות היפגעות. היום חלק מהילדים מגיעים לקופות החולים לקבל טיפול, חלק מגיעים למוקדי חירום בקהילה וחלק מגיעים לתחנות לבריאות המשפחה כדי לקבל טיפול, ולכן אנחנו חושבים שצריך לאסוף נתונים מכלל מערכת הבריאות.

לגבי הנושא של רתימה והעלאת מודעות והכשרות אנשי מקצוע, הכיוון שלנו כל הזמן היה להכשיר את הצוותים הרפואיים, את הרופאים ואת האחיות והם בעצם היו הפוקוס. הכשרות ניתנו לרופאים ואחיות בלבד, היום אנחנו חושבים שזה לא נכון, אנחנו חושבים שיש מקום להרחיב לכלל מקצועות הבריאות שזה מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסטים, בעצם כל מקצועות הבריאות באים עם קהל של הורים וילדים בתחנות להתפתחות הילד, במכונים, שם המגע בין הורה לילד הוא מגע מאוד קרוב, יש את המטפל שיכול להדריך גם את ההורה וגם את הילד. מקצועות הבריאות מטפלים בילדים שעברו כבר, מקצועות הבריאות יכולים לעסוק גם בתהליך של המניעה וגם בתהליך שאם כבר נפגע ילד, אנחנו יודעים שאותה משפחה נמצאת בסיכון שילדים נוספים ייפגעו וזאת ההזדמנות לתפוס את אותה משפחה ולתת לה את ההדרכה כדי למנוע את ההיפגעות הבאה.

דבר נוסף שאנחנו חושבים, זה לא די בכך לבצע הכשרה, לאסוף את המקצועות ובעצם לעשות איזו שהיא הכשרה חד פעמית. אנחנו חושבים שנכון להכניס את כל נושא היפגעות ילדים לדנ"א של מערכת הלימודים.

אני מסכימה לגמרי.

אנחנו חושבים שזו הדרך הכי נכונה להטמיע את הנושא בקרב הצוותים, אנחנו חושבים שנכון שבכל תכנית לימודים, אם זה במקצועות הבריאות, שוב אני אומרת, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק - - -

יש פתיחות לזה?

אני מקווה שתהיה פתיחות לזה, אנחנו עניינו את האנשים אצלנו שעוסקים בנושא של אקדמיה, הם מאוד פתוחים, הם אמרו שהם יעשו את כל המאמץ אבל אנחנו עדיין תלויים באוניברסיטאות. כל המקצועות האלה הם מקצועות אקדמיים, הכשרות נעשות גם כן במסגרת האקדמיה, יש להם הרבה מאוד תכנים שהם היו רוצים להעביר וצריך להתחרות על התכנים האלה, אנחנו נעשה כל מאמץ להכניס את הנושא הזה. בוא נגיד ככה שאנחנו לא נוותר.

בשלב ראשון עשינו פגישה עם כל אלה שממונים על אנשי המקצועות והייתה שם רתימה חוצת גבולות, הם מאוד מעוניינים למרות העומס שלהם והמאבקים שיש להם, זהבה ידעה לרתום אותם.

עשינו מפגשים אישיים עם כל בכיר במשרד שמוכן להירתם ולהתגייס ופשוט הופתענו מהרצון ומהרעיונות המדהימים של כל אחד ואחד מהם, אנחנו פשוט רק צריכים לאסוף את הרעיונות ובעצם לעשות תיעדוף ולהביא כסף לזה. אבל הרעיונות הם רעיונות מדהימים וחשובים.

לא הכל זה כסף גם, יכולים לתת, הרי יש קורסי חובה כשאנחנו מדברים על תכנית אקדמית, זה עניין של סדרי עדיפויות ואיפה שמים רגע את האצבע.

ברור. גם וגם. לגבי הנושא של קמפיינים, משרד הבריאות לאורך השנים יוצא בקמפיינים, אחת לחודש לפחות יוצא פוסט במדיות החברתיות על נושא כך או אחר שקשור להיפגעות ילדים, אנחנו משתמשים הרבה מאוד במדיה הדיגיטלית, עומד לצאת, בעצם בעקרון התחלנו את קמפיין הקיץ כבר בחודש מאי, בשבועות הקרובים ייצא קמפיין נוסף. אנחנו כל הזמן פועלים מול התקשורת אם זה בכתבות ואם זה בפוסטים, בכל מיני דרכים כאלה ואחרות להדגיש את הדברים, אנחנו נמשיך עם קמפיין המדבקות, מי שלא מכיר את המדבקה הזאת, המדבקות האלה נמצאות במחלקת הסברה של משרד הבריאות, כל הקהל הנכבד שנמצא כאן מוזמן לפנות למחלקת ההסבר של משרד הבריאות, לקחת את המדבקות האלה. מטרת המדבקות היא לשים את המדבקה על ההגה ברכב, כשהורה רואה את המדבקה הוא נזכר שיש ילדים מאחור שהוא מסיע ושבעצם אסור לו לשכוח אותם.

עד שהוא מתרגל אליהם.

לגבי תכניות הסברה נוספות, יצאנו למכרז בנושא של מיחמים לקראת קמפיין חורף, לקראת החגים. אנשים מרעננים מוצרים ביתיים לקראת החג, אנחנו רוצים שלקראת החורף אנחנו נסיר מעל השיש של המשפחות את המיחמים הלא תקינים ואנחנו נספק מיחמים - - -

שיהיו מיחמים אבל התקינים, החדשים, לא המיחמים של פעם.

אנחנו נסיר את המיחמים הלא תקינים, נספק מיחמים תקינים, כמובן שזה לא יהיה רק תהליך של אספקה, אלא אנחנו גם נעשה איזה שהוא קמפיין שילווה את התהליך של אספקה עם הרבה מאוד הסברה לנושא של הכוויות, התהליך ילווה בקמפיין תקשורתי עוצמתי לגבי נושא של היפגעות מכוויות.

פה עד עכשיו דחפנו את זה, דרך אגב זה יוזמה של נורית וזה היה לעשות טרייד אין של הישן עבור החדש, המחשבה היא פה לא לזכות מישהו או - - - הבעיה העיקרית זה שבמשרד הבריאות כחוק צריך להעביר מכרז - - - זה לא עבר - - -

בואו נסיים עם המשרדים כי יש עוד חצי שעה לדיון.

השאלה מה יהיה עם זה הלאה.

יש התקדמות בנושא.

בואו ניתן למשרדים לסיים ואחר כך אני אתן לכם את המקום שלכם ולשאול שאלות שזה יהיה מסודר ולא בפינג פונג.

הרעיון שבתהליך ההסברה שאנחנו רוצים לקדם זה בעצם אנחנו רוצים לקדם הסברה עם פעילות. זאת אומרת אנחנו רוצים לשלב בתוך כל מיני פעילויות תהליכי הסברה, בפעילויות שנמצאים הורים וילדים אנחנו חושבים שיש לזה אימפקט מאוד חדש, לדוגמה המיחמים, אנחנו נמצא דוגמאות נוספות שחשבנו עליהם אם זה במסגרת פעילויות שנעשות בתוך קופות החולים, אם זה במסגרת פעילויות שנעשות בטיפות החלב, אנחנו נעשה שילוב של הסברה להורה ולילד, הפעילות תהיה יותר חווייתית מאשר הסברה שתלווה אך ורק בפוסט. אנחנו גם שמחים לרעיונות, אם יש למישהו כאן רעיון להציע נשמח לקבל ולקדם אותם הלאה.

אנחנו אחר כך נשמע כאן. תודה רבה זהבה.

לא סיימנו. אנחנו חושבים שרגולציה זה דבר מאוד מאוד חשוב, אם מטמיעים נהלים בתוך העשייה בעבודה היום יומית, אנחנו רואים שנהלים מביאים לשינוי של מודעות, לעשייה נכונה ואחד הדברים, דוגמה שנתתי גם בוועדה הקודמת זה הנושא של נוהל למניעת שיכחת ילדים ברכב במעונות שיקומיים, שהגננת מחויבת להתקשר להורה כשילד לא מגיע והורה לא דיווח מראש שהילד לא יגיע לגן, היא מחויבת להתקשר להורה ואם היא לא מוצאת את ההורים היא מתקשרת לנהג, היא מתעדת את השיחה ובמסגרת הבקרה של המשרד, אנחנו בודקים איך התהליך נעשה, האם יש דיווחים והדיווחים נעשו בהתאם להנחיה. אנחנו נמצא עוד הנחיות כאלה שיכניסו את נושא היפגעות הילדים לשגרת העבודה. זה בחלק הזה.

כל מה שאנחנו עושים עד היום מצטרף לעשייה שבמשך שנים של הדרכת יולדות, של הדרכה של אימהות שמשחררים פגים מהפגייה, הדרכות אישיות של עובדים סוציאליים במסגרת פרויקט שירות אישי, הדרכות בטיפות חלב, קורסי החייאה שאנחנו מבצעים, זה הרבה אבל לא מספיק.

תודה רבה זהבה. אני רוצה להתייחס לנושא הכוויות, חבל שנציג משרד החינוך היה חייב לצאת לעניין חשוב אבל גם במשרד החינוך צריך להעלות את זה למודעות, בעיקר לגני ילדים, יש שם נטייה של גננות, מטפלות להגיע עם כוס התה או כוס הקפה - - -

במשרד החינוך יש - - - עכשיו. נפגשתי עם מינהלת זה"ב במשרד החינוך ושבוע המודעות למניעת כוויות בשנה הבאה בפברואר זה יהיה יחד איתם.

לא מספיק לי. אני אומרת את האמת. לא שבוע המודעות ולא כלום, צריכים להיות פה נהלים ברורים, לא נכנסים עם כוס תה חם, עם כוס קפה ליד ילדים, אני מכירה אישית כמה מקרים שקרו במרחב שלנו - - -

יש לנו הנחייה כזאת בקובץ הנהלים שלנו.

אז זה משהו שחייבים להתייחס אליו ולאכוף גם במעונות וגם בגנים, גם בגנים של משרד החינוך. תודה רבה זהבה, תודה רבה בכלל על כל העבודה מאז שנכנסת, כיף לראות.

תודה.

אוקיי, יש לנו את משרד הרווחה שאני מבינה שזה האגפים האחרים, ברשותכם רק אם תוכלו לדבר קצת יותר מהר כדי שפשוט נוכל להספיק גם לשמוע את משרד החקלאות וגם נוכחים נוספים.

אבל יש לנו עוד שני שותפים שהם חשובים. גם משרד ה- - - וגם הרלב"ד.

אנחנו ניתן.

אני מפקחת ארצית - - - אני אציג את העבודה של משרד הרווחה. במשרד הרווחה, כמו שאמרו פה עוד שותפים, הנושא של בטיחות ילדים נמצא במהות של העבודה גם בתכניות השונות של המשרד וגם במבנים, התכניות הרי מתבצעות בתוך מבנים והעבודה על בטיחות ילדים נעשית בשני המישורים האלה.

קודם אולי אתמקד בעבודה שלנו סביב נושא בטיחות המבנים במשרד הרווחה, שכל מסגרת, כל תכנית כדי לקבל רישוי בעצם לקיים שם תכנית, חייבת לעמוד בדרישות ובסטנדרטים על פי החוקים, על פי תקנים, על פי נהלים. אישור כיבוי אש, אישור מבנים, אישורי תברואה, יש נהלים מאד קבועים שאנחנו עובדים על פיהם, הפיקוח נעשה באופן שוטף מינימום אחת לשנה על המסגרות הפועלות, כשיש מסגרת חדשה שרוצים לפתוח, על מנת לפתוח מסגרת חייבים לעמוד בזה.

יש לנו מסגרות, בין אם זה מסגרות חוץ ביתיות כמו פנימיות או בשירותים השונים, מסגרות שהייה, ששם גם הדרישות הן שונות מעצם זה שהמסגרת עצמה יש לה דברים שונים, אם מדובר במטבחים, אם מדובר בחצרות ובדברים מעין אלה, המסגרות שהשהייה שם היא למספר שעות.

בשירות פנימיות ילד ונוער כרגע המשרד עובד על ריענון כל הנהלים של הרישוי ושל המבנים בנושא של בטיחות, זה משהו שאנחנו עובדים עליו בימים אלה ואני מניחה שהוא גם יימשך לאורך זמן.

אלה גם דברים שהם קיימים בלי קשר לתכנית. כל הנושא של אישורי כיבוי אש והדברים האלה, זה לא משהו שהוא, לא תוספת.

נכון. אחד הדברים שאני חושבת שהיום מקבל קצת יותר תקיפה באמת בזכות התכנית זה הריענון של הנהלים שמתחיל להתבצע היום, של נהלים שהיו קיימים, כמו שאתם רואים פה אלה לא דברים חדשים, אני חושבת שבזכות התכנית, המודעות לזה והעבודה על ריענון נהלים זה כן משהו שנעשה בזכות זה.

אולי נעבור לפעילות, זה החשוב.

כן. ראיתי את כל הדוגמאות של המסמכים, קראתי.

בסדר גמור. מה שכן חשוב לי להגיד זה שחלק מהתכניות שאנחנו מפעילים עכשיו למשל לבני נוער כבר בחופש הגדול, תכנית חופים למשל שמשרד הרווחה מפעיל שזה באמת להימצא שם בשטח, בחופים, שבני נוער נמצאים שם, לדאוג גם לנושא של בטיחות, גם לנושא של מוגנות, נושא של בטיחות, מוגנות, בטחון הולך יד ביד. תכנית קיץ נוספת זה קייטנות קיץ לילדים בסיכון גבוה, שאנחנו דואגים למסגרות שישמרו עליהם. שוב, כשאני מדברת על מסגרות אני מדברת גם מבנית, שהמסגרות בטוחות לילדים וגם שהתכניות והתכנים שם הם בטוחים. המשך יישום תכניות מגוונות בהכשרת אנשי מקצוע, חותך את כל משרד הרווחה עכשיו מבחינת ריענון הנהלים, כתיבת סטנדרטים כמו שאמרתי קודם.

פרסום גם ברשתות, גם לעובדי המשרד עצמם בתע"סים, בנהלים שלנו גם בפייסבוק ובכל המדיה שקיימת נהלי בטיחות, ואנחנו גם מעורבים כמשרד הרבה מאוד בחקיקה שפונים אלינו בכל מיני שאלות בנושא של בטיחות ילדים. זה ממש בשישים שניות.

ראשית תודה רבה, אני רק אומר, אם בכל הפעמים האחרות אמרתי שכל הכבוד על היוזמה החדשה, לא לשכוח שזה במקום השוטף, פה אני אומר את זה קצת הפוך. האמת שכשיצאנו לתכנית החשש שלנו היה שכל המשרדים ייקחו את כל מה שהם כבר עושים ויכניסו תחת התכנית, מאוד הקפדנו שזה לא מה שיקרה. כאן לצורך העניין ממה שאני רואה בהקשר הזה, לא של אגף מעונות יום, כשאני רואה את כולכם תחת אותה מטריה, שזה דברים שעם התכנית או בלי התכנית הם דברים שחייבים לקרות, העניין של בטיחות פיזית של מבנים ומתקנים שהילדים שוהים בהם וכולי.

מה שהייתי רוצה להציע לכם להוסיף במסגרת התכנית, זה שעובדות סוציאליות תהיה להן המודעות והדגש לנושא של בטיחות ילדים כשהם מגיעים ומטפלים במשפחה למשל. עובדת סוציאלית נכנסת לבית, רואה שהסביבה היא בטוחה, שבאמת הם יודעים להתנהל מול הילדים, דיברנו קודם על כוויות ושתיה חמה, להיות ערים לדברים האלה כדי להכווין ולראות את המשפחות גם בהיבט הזה ולא רק בהיבט הרגשי והטיפולי שאנחנו יודעים שהן לגמרי שם, ובעיני זה ערך מוסף.

יש לנו תכניות בקהילה למשל, תכנית אם לאם - - -

לא רק בחוץ ביתי.

לא, תכנית אם לאם למשל או תכנית ראשית, או כל מיני תכניות כאלה - - -

כן אבל זה היה גם לפני כן. אני רוצה שבעבודת המשרד זה יוטמע, אני רוצה שכשעובד סוציאלי נכנס לבית, לא במסגרת חוץ ביתית, נכנס לבית, הוא מסתכל גם על זה. זה חלק מהמודעות שאנחנו צריכים להעלות ויכול להיות שזה חלק מהכשרה או ממודולות. אני מכירה שיש הרבה מאוד ימים מרוכזים שנעשים לעובדים סוציאליים לאורך השנה, ששם זה יהיה, שזה יישב כאן כדי שבאמת נוכל להביא איזה שהוא ערך מוסף מעבר לכל הדברים החשובים שנעשים.

אני מסכימה איתך שצריך יותר, אבל כן חשוב לי לומר שכל התכניות שבאמת נכנסות סומכות או אנשים שמלווים משפחות, בעיקר משפחות צעירות, שנכנסים אליהם הביתה, הרבה מאוד, אני מסכימה איתך שצריך יותר, בוודאי, אבל חלק מזה זה בהחלט זה, גם איך לשבת ולשחק עם הילד, איזה משחקים בטוחים, איך ליצור סביבה בטוחה לילד אם זה במטבח ואם זה בחצר ואם זה בשטיח בסלון, להרחיק דברים מסוכנים, דברים כאלה, אני מסכימה איתך.

חשוב שזה יהיה שם. תודה רבה.

אם היה כלי לאיתור, משפחות ש- - - להיות בסכנה מהיפגעות ילדים, ברגע שאותו עובד יוצא לביקור בית עם אותו כלי, זה יוצר אצלו מודעות ותשומת לב לנושא.

נכון. זה מה שאמרתי, צריכה להיות הכשרה והם יכולים לעשות את זה במסגרת ימים מיוחדים שהם עושים. זה לא כזה סיפור גדול. אוקיי. תודה רבה. תודה רבה לכל המשרדים.

עוד לא סיימנו.

אה, יש עוד במצגת. אז שניה, כי צריכים לצאת כאן החבר'ה של הכוויות. סליחה שאני שמה אתכם בטייטל הזה.

זה יהיה ממש קצר, זה המשרד האחרון, הוא חלק מהמשרדים. משרד התחבורה, הרלב"ד.

אוקיי, אני גם רוצה שמשרד החקלאות ידבר. אני עושה רגע פאוזה. נסגור את זה כי זה גם מתחבר לבריאות, שלא נהיה בלחץ ונוכל לתת לרלב"ד את המקום שלו כמו שצריך. בבקשה.

דבר ראשון תודה ואני מצטער שאני צריך לעזוב. אני חייב לברך גם על הוועדה, גם על הניהול שלך של הוועדה וגם על כל המשרדים שבאמת אני חושב, בשנתיים האחרונות מזיזים דברים לפחות בנושא הכוויות.

אנחנו יצאנו מפרסום ראשון של אפידמיולוגיה, נתונים שדיברו עליהם עוד על-ידי "בטרם" פעם ראשונה, אנחנו אחרי זה פעם שניה בתור שיבא, ובתור שיבא עוד פעם יש לנו ברוך השם עדיין את נורית שעושה הרבה עבודה בנושא. אנחנו בסופו של דבר end user, ורואים את הילדים שנפגעים.

יש שתי בעיות כרוניות שלא נפתרות. אחת זה שאין יחידת כוויות ילדים. אין יחידת כוויות ילדים בדרך, אז כל המניעה זה יופי כי הגענו למיצוי של היכולות הרפואיות שלנו בלטפל בהם, אבל המניעה זה כמובן יופי ונעשה, אבל אין לנו איפה לטפל בהם.

מה זאת אומרת, ילד שנכווה מה?

יש יחידת כוויות מבוגרים, אין יחידת כוויות ילדים. בית חולים שהיה אמור לקחת על עצמו את יחידת כוויות לאומית ילדים, סגר את שעריו. אני מגדיר את זה סגר את שעריו כי אני רואה במקום 60 ילדים קרוב ל-150 ילדים בשנה עכשיו, שבעה עד 25 ילדים מאושפזים במקביל בשיבא, וזה לא ייתכן כך להמשיך כי אין כח אדם לזה. אני לא יכול לפצל עוד אנשים ועוד דברים והילדים מטופלים היום בתת תנאים מבחינתי לטיפול בכוויות במחלקות הילדים השונות ברחבי המדינה.

הדבר השני שהוא כרוני זה קהילה שהיא עוד פעם, אוכלוסיית מטרה, כמו שדיברו על הבדואים זה אחד, אוכלוסיית מטרה שניה זו האוכלוסייה הדתית, החרדים. החרדים יש להם נהגים של בני ברק ושל ירושלים, יש טיפולים אזוטריים שהורשו לטיפול על ידי משרד הבריאות בבית חולים מדינה שעלי לא מקובל, אני נלחם עליהם 20 שנה כבר לא להכניס את הטפולים האלה, הטיפולים האלה מבוצעים בבני ברק לא בחוק, מבקר המדינה היה, המחלקה להונאה של משרד הבריאות מנסה לעשות דברים בנושא אבל הדבר הזה צריך להסגר באיזו שהיא צורה. לא ייתכן שיטפלו בצורה שאינה ראויה בבני ברק - - -

יכול להיות שגם את הנושא של הטיפול צריך להביא למודעות של הורים שם, שיבינו שהם לא מקבלים את מה שצריך.

לנו בתור חילונים אין הרבה כניסה, לא לבני ברק ולא לירושלים - - -

אני לא מבקשת שאתם תיכנסו, אנחנו צריכים שהמשרד ייכנס. אוקיי.

אז אנחנו עושים פעולות מבחינתנו כשיבא, דיברתי עם רבנים גדולים, דברים כאלה, מה שאנחנו יכולים בקטנה שלנו אנחנו עושים, אבל שמות ידועים כמו ד"ר ברנשטיין שהוא כבר לא בחיים וכולי, וכל מיני טיפולים של אנשים אחרים, צריכים להיות מטופלים ואסור לאשר להם לטפל בבית חולים. זה גם לא יכול לקרות יותר.

תודה רבה. נתייחס לזה אחר כך מול משרד הבריאות או שמשרד הבריאות רוצה להתייחס עכשיו, איך שאתם רוצים.

אחר כך.

סליחה שאני פה, אבל העלינו את זה גם - - - נורית פה מכירה.

אנחנו ניתן את הדעת וההתייחסות גם לסוגיות האלה.

תודה וסליחה, ועוד פעם, אני מברך על הדברים שעושים. אבל - - - תודה רבה.

אבל תמיד יש לאן עוד לשאוף. אוקיי רלב"ד. שהרעפנו את השבחים גם בתחילת הדיון שבאמת עושה עבודה מדהימה. בבקשה. אחר כך משרד החקלאות.

תודה. אני מנהלת חטיבת חינוך והסברה בהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, איתי אריאלה לחמי מיחידת המחקר. כאמור, אנחנו מונינו על ידי משרד התחבורה בשבועיים האחרונים לטפל בנושא של בטיחות ילדים בהקשר של בטיחות בדרכים, אז ניכנס לתכנית בשבוע-שבועיים הקרובים יחד עם בטרם, נראה מה יש בה, נראה אם יש דברים שכבר בוצעו וכדאי להכניס נושאים אחרים שהם רלבנטיים יותר, אז בדרכנו אנחנו פנימה לתוך התכנית הזאת ובלי קשר אני רוצה רגע מאוד במהירות לתת איזו שהיא תמונת מצב בתחום הזה של תאונות דרכים בהקשר של ילדים ואחר כך לדבר על קצת מהפעולות השוטפות שלנו בלי קשר בינתיים לתכנית הזו אלא מתקציבים שלנו ומעבודה שוטפת שמתבצעת בשוטף.

מה שאנחנו רואים כאן זה בעצם תמונת מצב של השנים האחרונות, מ-2013 ועד שנה אחורה, למעלה זה המספרים הנומינליים, זה מספר התאונות שיש בהם ילדים הרוגים, התאונות הקטלניות, ומתחת זה אחוז באוכלוסייה. אנחנו נמצאים בפחות מהאחוזים באוכלוסייה, אם ילדים בני 0-17 הם בערך 28% מהאוכלוסייה אז אנחנו נמצאים בין 10-14% כמו שאתם רואים, אבל עדיין המספרים מאוד בעייתיים מבחינתנו, זה נכון גם לגבי פצועים קשה וקל. נכון שההשוואות העולמיות מדברות רק על תאונות קטלניות, אבל חשוב מאוד להסתכל גם על הנתונים האלה, אנחנו רואים אותן מגמות מאוד מאוד דומות, קצת יותר גבוה מתאונות קטלניות אבל עדיין המספרים מאוד מאוד גבוהים.

אני רגע רוצה לתת מבט בינלאומי על התחום הזה של בטיחות בדרכים ותאונות דרכים, זאת ההשוואה שנעשית על ידי ה-OECD, השוואה שנוגעת לגילאי 0-14, כשהתכנית מדברת על 0-17, אבל עדיין אנחנו רואים את ישראל על הממוצע הבינלאומי כאשר אנחנו מכניסים את הנתונים מיהודה ושומרון אנחנו עולים ללמעלה מהממוצע ל-1.3 אבל אנחנו נמצאים בממוצע ביחס למדינות אחרות.

אבל כדי שנוכל להתערב ולראות מה צריך לעשות ואיפה להתערב, ניסינו כאן איך שהוא לאפיין איזה סוג של תאונות דרכים יש, איפה הילדים האלה נפגעים ואיפה נדרשת ההתערבות שלנו. אז אנחנו כמובן מחלקים את זה לאוכלוסייה היהודית והערבית כיוון שאפיוני ההיפגעות הם הרבה פעמים שונים, אנחנו רואים שבעיקר ילדים נפגעים כהולכי רגל. די ברור ודי טבעי. אחוזים מאוד גדולים, כי ילדים נמצאים בעצם כהולכי רגל. האפיון השני אחריו, אחרי 44%, עוד 24% נפגעים כנוסעי רכב, פשוט נמצאים בתוך נסיעות ונפגעים תוך כדי כך, ואפיונים נוספים הם כאשר הם רוכבים על אופניים ואופנועים. האחר שיש לכם שם זה האופנה החדשה שנכנסה בשנים האחרונות, הממונעים הלא מרושיינים, האופניים החשמליים, ההובר בורד והכלים הנוספים. אבל באמת אם מסתכלים - - -

צריך להוציא אותם מהחוק.

אם מסתכלים על הבעיות המרכזיות שיש לנו, באמת אנחנו מדברים על הולכי הרגל ואנחנו מדברים על נוסעי רכב.

אני רוצה לקחת את בלוק הגילאים הזה שהוא בין 0-17 ורגע לנתח אותו בחלקים יותר קטנים כדי שנוכל להתבונן על זה בצורה קצת יותר מאבחנת. כשאני מסתכלת על השוואה בין החברה היהודית לחברה הערבית אני רואה נתון אחד, התכלת הבולט למטה, זה הילדים שנמצאים בגילאים 0-4. אם יש לי שלושה מקרים בממוצע בחברה היהודית, בחברה הערבית אני מדברת על 16 מקרים וזו אחת מהתופעות המאוד מאוד מדאיגות והמצערות של תאונות חצר.

כן, זה קורה בחצר בבית.

בדיוק כך. שגורמת לזה שזה יהיה בערך פי 5.5, היפגעות שתיכף אדבר על מה אנחנו עושים בעניינה, זה דבר ראשון. הדבר השני בגילאים קצת יותר מאוחרים זה ענין הנסיעה בתוך הרכב, אנחנו יודעים שיש לנו בעיה מאוד משמעותית בחברה הערבית של חגירת חגורות. הם לא חוגרים חגורות. אם בתצפיות שלנו אני רואה בערך למעלה מ-90%, אפילו 94% של חגירה בחברה היהודית, אצלם, אם אני מגיעה ל-50% זה במקרה הטוב, וזאת עוד בעיה שחייבים לטפל בה בצורה משמעותית.

הקבוצה האחרונה שמדאיגה אותנו בצורה בולטת זה הצעירים. התכנית כאן נפסקת בגיל 18 או עד ההגעה ל-18 - - -

מי שמסתכל על זה, אני בהתחלה הייתי בשוק, שאצל היהודים בגילאי 15-17 יש יותר. צריך לשנות את השקף כי מספרית זה אין יותר, זה 21 אל מול 37, נכון? אבל בציור זה כאילו נתח יותר גדול - - -

כי זה מנורמל ל-100,000 וכשאת פורשת את המספר של היהודים הוא מתפרש אחרת מבחינת כמה נתח הם לוקחים בתוך הנפגעים. אז זה יותר כי זה פרופורציונלי להיפגעות היהודים. אם אתם מסתכלת רק על היהודים אז זה באמת המספר הכי גבוה. כיוון שבערבים הם במספרים יותר גבוהים, זה מקבל נתח מצומצם יותר למרות שהמספר יותר גבוה.

בקיצור מתמטית וזה, לא טוב להראות את זה ככה.

לא תמיד הנומינלי מתחבר לזה, אבל כן מה שאנחנו רואים כאן זה שיש לנו בעיה רצינית עם צעירים ערבים, בעיקר רכיבה על אופנועים בצורה לא בטוחה, אפילו ללא רישיונות ונהיגה פרועה וכולי. אז אלה פחות או יותר המגמות העיקריות.

אני רוצה להראות מבחינת הנתונים שקף אחד אחרון ומהיר על אופניים חשמליים, שזו תופעה שבאמת בהיקפיה היא לא התופעה הכי מדאיגה כי כמו שראיתם במספרים יש תופעות יותר מדאיגות, אבל כיוון שזו תופעה חדשה ואנחנו רוצים לעצור אותה לפני שהיא מתפתחת לממדים משמעותיים, כדאי לראות שבעצם 25% מהנפגעים על אופניים חשמליים הם בכלל ילדים שאסור להם לעלות על המכשיר הזה. אלה ילדים מתחת לגיל 16 שחל איסור בחוק לרכוב על אופניים חשמליים. אז כאן יש לנו למקד עבודה מאוד משמעותית - - -

ברמת האכיפה.

בהחלט.

לא נוח להתמודד איתם, עם הילדים האלה. מי שצריך זה הפקחים.

זה מורכב, זה קשה.

אין מורכב. צריך להחליט שעושים את זה ודי. גם בשנת בחירות אגב, כי מי שמפקח שם זה הרשויות המקומיות, אף אחד לא רוצה להתעסק עם הילדים שלהם והם נפגעים.

מה עם ההורים? זו אחריות של הורים.

אוקיי, ההורה אמר לו "אתה לא נוסע" או לצורך העניין לא קנה לו. הוא הלך לחבר, עלה על אופניים. רואה אותו פקח, מה הוא עושה? הוא אמור לאכוף את זה, נכון? הם לא אוכפים כי הם לא מתעסקים עם המשפחה כי זה לא נעים ועוד 1001 פוליטיקות אחרות. אני מרשה לעצמי להגיד את זה.

צריך לדעת מסקרי העמדות שאנחנו עושים בתחום הזה של אופניים חשמליים שבהרבה מאוד מהמקרים זה דווקא כן אחריות הורית - - -

תמיד זו אחריות הורית.

ההורים יודעים את החוק, הם יודעים שאסור להם לקנות והם קונים בכל זאת.

והם קונים לילדים. אני מסכימה איתך, אבל עוד פעם, אני לא רוצה להגיע למקום שאז ההורים לא אחראים, אז זה בעיה שלהם, זה מזכיר לי קצת את השכחת ילדים ברכב ומזכיר לי עוד דברים אחרים. כששוטר יראה ילד בן 10 והם ראו, נוסע ברכב, הוא לא יגיד "זו אחריות של ההורים שלו", הוא יעצור את הרכב, הוא ייקח אותו וגם ההורים שלו ישלמו מחיר. אני רוצה שבאותה מידה גם באופניים חשמליים. זה הסיפור.

שתהיה אכיפה. לגמרי. אז רגע אני רוצה לעבור במהירות על איך הרשות מתמודדת עם הסוגיות המרכזיות האלה.

בואו באמת נזדרז כי את הנתונים אנחנו מכירים, אנחנו לקראת סיום וחבל.

אני אדבר על שני דברים מתוך הדברים הרשומים. אנחנו פזורים ב-17 מרכזי הדרכה לבטיחות בדרכים שבהם אנחנו מלמדים בלמידה חווייתית ילדים איך בעצם להתנהל בתוך המרחב התעבורתי, איך לעבור כביש, לא באופן יבש בכיתה אלא באמת בהתנסות חווייתית משמעותית. אנחנו הנענו בשנה האחרונה שני קמפיינים מאוד מאוד גדולים, גם טלוויזיוניים שקשורים בסוגיית החציה הבטוחה, אחד מהם זה "אבא תעצור אני רוצה לעבור" כי אם אנחנו מנתחים באמת היפגעות של ילדים כהולכי רגל אנחנו רואים ששליש מהם בכלל נפגעים על מעבר החציה, שזה המקום שלכאורה אנחנו אומרים להם "תעברו שם, זה המקום הכי בטוח". הרעיון כאן היה להגיד א' לנהגים, "תקפידו באחריות שלכם לתת להם זכות קדימה" והדבר השני לתת כלי ממשי, הקמפיין השני המשלים שהיה אחריו לאיך להתנהל לפני שאתה עובר את הכביש, תסתכל לנהג בעיניים, רגע תראה שהוא באמת עצר לך ורק אז תעבור. אז אלה הדברים שאנחנו עושים בהקשר הזה.

לגבי נוסעי רכב אני רוצה להגיד שמקודמת עכשיו גם חקיקה בתחומים האלה של התקנים, היא עברה את ועדת התקנים, דורשת עוד תהליך חקיקתי ופה יש לנו המלצות מקודמות שקשורות לעד איזה גיל כדאי או מותר לשבת במושבים הקדמיים שהם יותר מסוכנים, עד איזה גיל חייב בבוסטר, כל מיני תקנות כאלה שהן מאוד חשובות.

באיזה גיל מותר לשבת קדימה?

כרגע זה עד גיל שמונה.

מקדימה מדובר אם יש כרית אויר או אין, לפי החוק אם כרית האוויר פעילה אז כל עוד הילד יושב על בוסטר שזה גיל שמונה, אסור לו, ואם אין כרית אויר פעילה בעצם מותר מגיל לידה.

לשבת קדימה? ואם אתה לא יושב על כיסא של ילדים גם מותר לשבת?

החוק מחייב ילדים לשבת בסוג של מושב בטיחות, בוסטר, עד גיל שמונה ובעצם החוק אומר שאם כרית האוויר פעילה אסור לו לשבת מקדימה. אם אין כרית אויר פעילה מגיל אפס מותר, חלק מהחקיקה שעברה בוועדה לענייני תיאום בנושא תעבורה, הייתה באמת להושיב אותם מאחור כל עוד יש מקום פנוי עד גיל 13, כי אנחנו יודעים שזה המקום הכי בטוח ברכב.

זה מה שהבת שלי יודעת. עכשיו היא תבוא אלי בטענות שארבע שנים היא רבה איתי לשווא. לפני שבועיים-שלושה היא הייתה בת 12 והיא אמרה "עכשיו מותר לי לבוא איתך קדימה".

יש חוק ויש המלצות בטיחות.

בכל מקרה, בהקשר הזה של נוסעי רכב אני כן רוצה לדבר על החברה הערבית, אנחנו שם בקמפיינים משמעותיים מסיביים, אנחנו עושים הסברה נפרדת מהחברה הכללית ומנסים להחדיר את העניין הזה של חגורות בטיחות שמבחינתנו זה גם עניין של תפיסת בטיחות כוללת בכלל שהיא שם לא נמצאת ברמה מספקת בהקשרים האלה. אנחנו גם נמצאים בפרויקטים שלהדרכת יולדות בבתי חולים, בכלל לפני שהן יוצאות מבית החולים, שאסור להן יהיה לצאת בלי כיסא, ושבאמת הן יבינו לעומק את הסוגיות הבטיחותיות.

נהגים צעירים אותנו מאוד מעסיקים, מבחינתנו זה מתחיל מגיל שאתה יכול להוציא רישיון עד גיל 24 ויש לנו פעילויות שונות שאנחנו עושים, הן יחד עם אגף זה"ב ואורח חיים בטוח במשרד החינוך והן בעצמנו בחינוך הלא פורמלי עם תנועות הנוער וכולי, קמפיינים בתחומים האלה.

חינוך תעבורתי צריך לעבור איזו שהיא רביזיה במערכת החינוך.

עובר. אנחנו השנה עושים פיילוט שהסתיים עכשיו שבו מבחן הרישוי נכנס לתוך הלמידה בכיתה י', היה לנו פיילוט של 500 בתי ספר שעשו - - -

כן אבל ללמד את זה תיאוריה כמו שמלמדים בהיסטוריה ואחר כך הם הולכים וניגשים, בואי, לא רציני. שמעתי את התלמידים - - -

שמה?

שהם התייחסו לזה בדיוק כמו אל מבחן בהיסטוריה ומה שעניין אותם זה לתקתק את זה ולעבור.

איך עושים את זה - - -

לא, אבל יש תהליך חוויתי, דווקא הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יש את כל הסימולטורים למיניהם, אפשר להפוך את זה למשהו שהוא הרבה יותר משמעותי מלקרוא את הטקסט בכיתה וללכת להבחן עליו.

נכון, את צודקת, לכן אנחנו עובדים יחד עם משרד החינוך עכשיו לכתיבה מחדש של תכנית הלימודים, אבל יחד עם זה אני חייבת להגיד לך שאם בעבר עברת ערב לפני כן על שאלות של מבחן התיאוריה וניגשת למבחן ויהיה מה שיהיה, או שעברת או שלא עברת, היום הם חייבים להשתתף בשיעור שנתי בשבוע בצורה שמחייבת אותם לשבת בשיעור, כי אחרת הם לא עוברים את המבחן. זו איזו שהיא התקדמות, צריך עוד להתפתח עם העניין הזה ובאמת לשנות את תכנית הלימודים, אבל לאט לאט - - -

בואי תנסי משפט מסכם.

אני סיימתי.

אוקיי, אנחנו כבר בסיום הדיון אבל חשוב לי לשמוע פה - - -

אם מותר לי הערה לעניין, ההתחברות של הרלב"ד הייתה ממש ברגע האחרון, אנחנו נעדכן את הוועדה בתכנון שנעשה יחד אד-הוק לתכנית הלאומית, זה בנוסף למה שהם עושים, במיקוד לאסטרטגיות של התכנית הלאומית.

מצוין. אז יש למה לצפות, כי כבר עכשיו הם עושים עבודה יפה, חשוב להגיד את זה ואני ממש שמחה על ההירתמות אז תודה רבה. משרד החקלאות, אנחנו נעשה את זה מאוד ענייני. יש לנו בעיקר בגזרה שלכם את הנושא של החברה הבדואית בדרום. אנחנו כל שנה נפגשים מחדש ומנסים להילחם מחדש על מה שכבר יש, מילא לא מוסיפים, אבל אנחנו עסוקים בשלא יקחו את מה שיש. אז בוא תגיד לי אם אתה איש בשורות לגבי התקציב העתידי או שאנחנו עוד פעם צריכים לפתוח שיח חדש מול המשרד.

אני חושב שהיה שיח בין בטרם לבין השר.

ו?

הם היו בפגישה שם, ולא ידוע לי שהובטח משהו מאוד מסוים. היו כוונות טובות.

כוונות טובות זה נחמד, אבל לא לשולחן הזה. בשורה התחתונה, התקציב הולך להפגע? תראה, רמת ההיפגעות בחברה הבדואית, אם דיברנו על המצוקה בחברה הערבית אז בחברה הבדואית זה עוד יותר. אנחנו יודעים שהתכנית הזאת כן נשאה פרי, זאת אומרת שאנחנו יודעים להעיד על זה. השאלה אם המשרד נמצא עכשיו במגמה של קיצוץ או שהמשרד הולך לפחות לשמר את מה שיש.

אני לא יודע להגיד שהוא משמר, אני לא יודע להגיד שהוא מקצץ. אבל קודם כל אני רוצה לברך על התכנית הלאומית שהיא מאוד חשובה וגם משרד החינוך שלקח על עצמו אחריות ומשרד הבריאות שמתכלל את כל העבודה.

אנחנו מצפים שהעבודה מול המגזר הבדואי תהיה כחלק אינטגרלי מתוך עבודות המשרדים והתכניות שהם מפעילים בחברה בכלל, ואם יש צורך למקד תכניות עבור האוכלוסייה הבדואית צריך לעשות את זה, כמו שהיא ציינה קודם על ההירתמות של הרלב"ד בתכניות מיוחדות למיקוד בחברה הערבית והבדואית בפרט. אני חושב שזה נכון לעשות את זה.

עשיתם את זה. התקציב היה ייעודי, נכון?

התקציב מבטרם היה תקציב ייעודי. אבל כשלא היו הרבה מאוד תכניות שפעלו, לא משרד החינוך פעל - - -

כן, אבל זה מה שאני אמרתי והדגשנו את זה מהתחלה. אני נלחמתי על התכנית לא כדי שהיא תחליף את מה שעשו אלא כדי שהיא תהיה ערך מוסף למה שנעשה.

התכנית הזאת מתעסקת עם הרשויות המקומיות כשהתכנית הלאומית לא - - -

לא נוגעת.

הערוץ הנוסף מבחינה תקציבית הוא הערוץ של הרשויות המקומיות. בניגוד למה שהיה בעבר, לרשויות המקומיות יש כסף, ממש כסף נזיל, שהן יכולות להחליט על פי שיקול דעתן לאיזה תכניות הם רוצים - - -

בוא אני אעזור לך, אנחנו נפעל מול המשרד כדי שהדבר הזה יישאר, אנחנו לא זורקים את זה על הרשויות המקומיות. זה היה תקציב ייעודי, שום סיבה שהוא יימחק, לא בשלב הזה- - -

לא אמרתי שהוא נמחק.

אוקיי, אנחנו רק נוודא שהוא לא יימחק.

אוקיי. אני אומר, הייתה שיחה של הנהלת בטרם עם השר ואני מניח שההידברות לא הסתיימה ואנחנו מקווים שיהיה לזה המשך.

מאוד חשוב לציין שהתכנית הזאת כבר יש לה תוצאות בשטח, אנחנו יודעים להגיד שאחרי שלוש שנים נחסכו אלפי פניות של ילדים למיון, אפרופו קמפיינים, יש קמפיינים מצוינים. עזרא הוא האיש שלנו, הוא מגיע, הוא בודק - - -

בסדר, אנחנו צריכים לעזור לו שיישאר לו תקציב. בשביל זה אנחנו פה, אנחנו באים לעזור לעזרא.

חייבים לסייע שהתקציב הזה יישמר כי יקחו עוד כמה שנים עד שנביא לתוצאות יוצאות דופן.

תודה רבה. המועצה לשלום הילד.

אני פשוט צריך לצאת ורציתי כמה מילים לסיום. שתי מילים להתייחס למה שאמר פרופ' חייק לגבי הנושא של הכוויות. שני דברים, באמת יש דיונים עכשיו בחטיבת הרפואה מול בית החולים בנושא של הרחבה של הצרכים של היחידה, בנוגע לאותם מתחזים, אני מבין שהיו כמה אירועים שבאמת גם המשטרה עצרה בזמנו את אחד האנשים שמתחזה לרופא בבני ברק, יש את יחידת האכיפה של המשרד שבאמת מטפלת בסוג הזה של הונאות וכולי, אני באמת - - -

צריך לשים שם פוקוס. זה ילדים. חבל, הילדים האלה אחר כך גדלים, ההשלכות הן לא רק הכוויה עצמה והבריאות, יש גם השלכות של בטחון עצמי, דימוי עצמי.

אנחנו נטפל בזה. אני רוצה שוב להודות על הדיון ולמשרדים השונים שמשתפים איתנו פעולה. אנחנו בהתחלה של הדרך, ההתנעה, הייתה לנו שנה, לקח קצת הרבה זמן להתארגן אבל עכשיו דברים מתחילים לפעול ואני מקווה שנוכל להציג תוצאות בפגישה הבאה.

תודה רבה לך פרופ' גרוטו על כל ההירתמות והעבודה. המועצה לשלום הילד.

עוד משפט - - - אנחנו מברכים את יושבת הראש כי אמנם זה דיון מרוכז בתכנית הלאומית אבל אנחנו במהלך השנים יושבים פה בעשרות דיונים, רק לאחרונה היינו באגודות נוער, - - - סכנות ותאונות והצלה וגני משחקים - - - יושבת הראש באמת מובילה את זה בגאון ובמסירות. כמו שאמרנו בדיונים האחרונים - - -באמת צריכים להמשיך בתכניות הרוחב והעומק במקביל, עם שיתוף פעולה בין משרדים הכרחי, הסברה לכל האוכלוסיות, גם ילדים, גם להורים, גם לאנשי המקצוע, תכניות רגישות תרבות ומגזר, לשים דגש על - - - האלה, ודיברו פה על תכניות ההכשרות לאנשי החינוך והטיפול, משרד הרווחה, כמו שחברת הכנסת אמרה - - - חוק הפיקוח, אנחנו מקווים - - - בחוק הפיקוח זו תהיה הכשרה בילד אין שמחויבת שחייבים לעבור, מה עוד שבנתונים שלנו שמתבססים על משרד הבריאות, אנחנו רואים בשנים האחרונות שיש עליה במספר הילדים דווקא בגילאים האלה של לידה עד שלוש שנפגעים בגני ילדים ומפונים לחדרי מיון, אז אנחנו באמת מקווים שהעשייה המבורכת תמשיך, וכמו שחברת הכנסת אמרה לא במקביל, אלא בנוסף כל הזמן, לרוחב ולעומק. תודה.

תודה רבה לכם. קרן את רוצה משפט סיכום ואחר כך אורלי? בבקשה.

בשמחה. אנחנו צילמנו לפני שבועיים קמפיין למניעת שיכחת ילדים ברכב, על אף התנגדויות מהמגזר הפרטי לקחת על זה אחריות, החלטנו להדליק על זה פרוז'קטור, זאת אומרת פניה של הגננות אל האימהות, במתכונת של אפוטרופסות משותפת, לקחת אחריות משותפת, אני מאמינה שזה יעלה לקראת סוף השבוע.

זהו, רציתי להגיד לך שלא ראיתי את זה. תדעו לכם שאם אני לא רואה, סימן שאחרים גם לא רואים. אני כל היום עוקבת.

לא, צילמנו לפני שבועיים, זה יקרה לקראת סוף השבוע, אנחנו בכוונה מכוונים ליולי-אוגוסט כי שם יש יציאה מהשגרה להורים, בגלל שבית הספר מסתיים, יש קייטנות ואנחנו יודעים שזה עקב אכילס, אז אנחנו נוציא את זה לקראת ה-1.7. כמובן שאנחנו בשל התאוצה להעברת חוק הפיקוח, אנחנו כבר עושים ארגון סביבה חינוכית ויועצי בטיחות ונכנסים לדבר הזה מאוד מאוד חזק, אני ממש מברכת על פועלך, אני מניחה שאת רואה שאנחנו עושים עבודה ציבורית מבחוץ. אני אשתף כאן את היושבים לשולחן, איך אמרה לי אחת החברות "ירית לעצמך ברקה". אנחנו עובדים תחת מטח של איומים, אני לא רוצה אפילו להשתמש במילים שמופנות אלי אפילו ברמה הפרטית, דברים שגם הילדים שלי רואים וקוראים, אבל אנחנו נעשה את זה, אנחנו ניכנס להיסטוריה. אני ערבה לכך שלפחות מהמקום הזה של דוד וגוליית ואנחנו הקטנים, אנחנו נעשה את זה, לגמרי.

קרן קודם כל תודה רבה על השותפות באמת לאורך כל הדרך. אני יכולה רק לחזק אותך, כולנו חוטפים, אבל אנחנו עושים את השליחות באמת הכי חשוב ובמבחן ההיסטוריה אנחנו לא עושים את זה בשביל הילדים ולא בשביל כלום, אנחנו עושים את זה בשביל הילדים.

גם אם נוותר על שליש, ואנחנו נחתוך בבשר החי אנחנו נעשה - - -

אז לנשום עמוק, אנחנו נצלח את זה אחר כך כבר השטח יודע לקבל באהבה. את רצית משפט, אני ממש צריכה לסכם, אז רק אם זה משהו להוסיף על מה שהיה כאן.

אני מהג'וינט. אני רוצה להוסיף כי דיברו פה על המרחב הבדואי ועם החלטת הממשלה 2397,כשהם יצאו למהלך הזה, לא לקחו בחשבון את הנושא של לידה-שלוש וזה נכנס בנגלה השניה ואנחנו נמצאים שם על כל המשרדים כולל בטרם, ארגונים ורשויות שעוסקים בקידום איכות חייהם של תינוקות ופעוטות והמשפחות שלהם.

אני רק רוצה להגיד בנושא של בטיחות ילדים, עשינו מיפוי צרכים ואחד היעדים המרכזיים זה הנושא של בטיחות הילדים, הם שמו את זה על סדר היום, אפרופו כל הילדים - - - לכל ה-34,000 תינוקות ופעוטות במרחב הבדואי.

תודה רבה. מה שאומר שאנחנו חייבים לשנות את התקציב.

לא, לזה יש כסף מיוחד. זה חלק מהתכנית.

כן אורלי.

אני רק בסיום הדברים רוצה להגיד שמה שקורה פה בחדר, יפעת, אני מצדיעה לך, ואחרי שאני מצדיעה לך - - -

אני רק מקשיבה.

לא, את יודעת, כל מה שקורה במסגרת התכנית הלאומית אני חושבת שהכתר יושב על הראש שלך, ובתור מישהי שתמיד מסתכלת חמישה צעדים קדימה אז אני חושבת שהצעד הבא המשותף הוא לחשוב איך אנחנו לוקחים את זה לתוך הרשויות המקומיות כי בסופו של דבר הם נוגעים בילדים ושנחשוב ביחד איך הדבר הזה שנקרא תכנית לאומית הופך להיות משהו קבוע בעבודת המשרדים בהמשך, חייבים לגדר עכשיו זמן מוגדר שנרחיב את הפעילות ואחר כך איך אנחנו מכניסים את זה לפעילות השוטפת של המשרדים שזה יהיה מובן מאליו שזה חלק מהאחריות התפקידית השוטפת. בגלל שאני יודעת שאת חושבת חמישה צעדים קדימה וברור לי שאת ממשיכה איתנו לאורך שנים, הנה הנקודות הבאות שהעיניים שלך צריכות להיות נשואות אליהן ובאמת להודות לך באופן אישי כי את יקירת הילדים בחדר הזה.

תודה רבה. אני נבוכה עכשיו. תודה רבה אורלי, תודה רבה לבטרם בכלל, גלית, לזהבה, לכל השותפים. יש לנו פה אורחות בחדר, לא מובן מאליו שיושבים מעל שעתיים בדיון כנסת וכולם נשארים לשבת חוץ מאלה שבאמת היו צריכים להגיע לוועדה אחרת.

כולם פה צוות שמלווה את התכנית הלאומית וזה הזמן להגיד להם כל הכבוד.

נכון. אז באמת תודה רבה לכל המשרדים. אני מאוד מברכת גם על ההתקדמות, גם אם אנחנו מסתכלים על הדיון היום אל מול הדיונים הקודמים אנחנו כבר רואים באמת התגבשות של משהו שהוא אמיתי שאנחנו יכולים להצביע עליו עם האצבע ולא משהו שהוא מופשט. אני אסכם רק בשלושה דברים, ראשית הנושא של כוויות ילדים כפי שעלה כאן, שבאמת משרד הבריאות ייתן דעתו על הנושא של יחידה לטיפול בכוויות ילדים, שאם זה באמת משהו שהוא בחוסר אז אנחנו צריכים להיות שם. אני חושבת שגם סיפרתי בגילוי נאות באחד הדיונים שלי יש בת משפחה שנכוותה כשהיא הייתה קטנה, היום היא בת 12, אני רואה את ההתייחסות שלה פתאום למקום הכוויה, זה הרבה מעבר לכוויה עצמה, זה משהו הרבה יותר עמוק, אנחנו צריכים להיות שם מהתחלה, והנושא של טיפול בשרלטנים, אני אגיד את זה בצורה הכי, זו שרלטנות על הגב של הילדים.

למשרד החקלאות, לפנות כדי לשמר את התקציב הייעודי שניתן עבור הבדואים בנגב, ואנחנו כמובן כוועדה נעקוב ונפעל מולו. ואני לא יודעת אם לכתוב בהמלצות או בתוך הסיכום עצמו או שהשלב הבא יהיה עבודה, מפגש עם הרשויות המקומיות - - -

היו צריכים להיות פה.

יש. הגיעה רותי, היא נכנסה עכשיו לקראת הסוף.

לא, היא מזמן פה.

אנחנו נכתוב את זה בסיכום, לא כהמלצות שאתם תצטרכו לתת תשובה, אנחנו ניקח את האחריות לקיים פגישה עם השלטון המקומי לחשיבה משותפת איך אנחנו לוקחים את כל הנושא הזה ונותנים לו לחלחל בתוך - - -

אני אגיב. לפרוטוקול אני פה למעלה משעה ורבע.

סליחה, לא ראיתי, ראיתי כשפתחו את הדלת מקודם שאת כאן.

אנחנו היינו שותפים לתכנית הלאומית ובעצם השלטון המקומי הוא מגיב לפעילות של משרדי הממשלה ומטמיע את ההנחיות לתוך הרשויות המקומיות. בזמנו דובר על אדם שיתכלל את כל המהלך הזה בין המחלקות השונות, לא היה לזה תקציב אבל נשמח לסייע בכל דרך שהיא, זה נכון, ואם היה אפשר להקצות איזה שהוא תקציב לנושא, לא צריך תקציב, זה רק תכלול המערכות ולוודא שבאמת כל מערך אצלנו ברשות המקומית מבצע מרישוי עסקים, הנדסה, בטיחות, חינוך, רווחה, קהילה, בעצם לראות שהמערכות יודעות ומדברות את אותה השפה. נשמח לסייע.

אני רק אומר רותי שאמרתי כאן במהלך הדיון, אני לא יודעת אם כבר היית, שיש רשויות מקומיות שבאמת מגיבות ואפילו מרימות את הכפפה קצת מעבר, גם ברמה של השיתוף וגם ברמה של היישום, ראינו את זה במעונות היום אבל ראיתי את זה גם בנושא של שיכחת ילדים, הם מעדכנים ממש ברמה הפרקטית מה התהליכים שהם עושים ובאיזה צעדים הם נוקטים, כך שאנחנו בהחלט רואים בשלטון המקומי שותפים ואפילו יותר מזה, הם פקטור מאוד משמעותי ביישום של זה בשטח. אני כן עדיין חושבת ששווה שאנחנו נשב ביחד ונחשוב איך אנחנו מתרגמים את זה למשהו שהוא קצת יותר עמוק ממה שיש היום.

נשמח לשבת עם מנהלי התכנית ולראות ואז לבוא גם אליך עם דברים פרקטיים.

בשמחה רבה. תודה רבה לכולכם ושיהיו רק בשורות טובות.


הישיבה ננעלה בשעה 14:13.