ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-07-04OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 1007

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ה בניסן התשע"ח (10 באפריל 2018), שעה 11:30

טיוטת כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ)(תיקון), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יצחק וקנין – מ"מ היו"ר

רועי פולקמן

מוסי רז

רכז שכר בחשכ"ל, משרד האוצר - יהונתן מלצר

סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת-ר.המיסים, משרד האוצר - מירי סביון

יועץ למשנה למנהל, רשות המסים, משרד האוצר - אלישיב ממן

עוזר ליועמ"ש-ר"מ, משרד האוצר - ישי צבי פרלמן

משרד האוצר - ניר אמסל

יועץ מקצועי למנהל רשות המיסים, משרד האוצר - נדב נגר

רפרנט חינוך והשכלה גבוהה, משרד האוצר - משה בכר

רפרנט משרדי מטה-אג"ת, משרד האוצר - חזי כהן

עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - סופי שרית פלבר

מנהל תחום בקרה ותקצוב, משרד הפנים - ששון דקל

מנהלת תחום תקציבים, משרד החקלאות - ענת רפאלי פלד

מנהל מחלקת מש"א חו"ל, משרד החוץ - אלון שמר

רח"ט תקציבים, משרד החוץ - משה בן לולו

ראש מחלקת שכר, משרד ראש הממשלה - ע.ט.

סגן ראש מחלקת שכר, משרד ראש הממשלה - ע.ק.

סגן מנהל המינהל קידום היצוא , סחר חוץ –, משרד הכלכלה - יונתן הדר

יועמ"ש, מ.שלטון מקומי - מרים סלומון

ראש מטה הרשות להגנת הצרכן, משרד התמ"ת - ענת בן עזרא

ראש מועצה מקומית זיכרון יעקב, ראש מועצה מקומית - זיו דשא

מנכ"ל פורום הערים הגדולות, מ.שלטון מקומי - איתן אטיה

מנהל אגף כלכלה, ההסתדרות הכללית - שי בירן



ארז רבן



אריאל מואב



ניסים מזרחי



אבי חיימוב

יהושע ישי



אבי בן חמו

ניר ענבי

שגיא רוזנבלט

דוד נחום

נעם פרלסון

אברהם אילוז

רחל ירום

נטלי שמילה

סמי ישראל

משה איצקוביץ

שדלן/ית - יהושע שלמה זוהר

שגית אפיק

טמיר כהן

שרון רפאלי

טיוטת כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ)(תיקון), התשע"ח-2018

שלום רב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו עוברים לסעיף הבא שעל סדר היום. אנחנו מחקנו את הבקשה להרשאה לכרייה וחציבה, לבקשתו של חבר הכנסת איתן ברושי. הוא נמצא היום בפולין במצעד החיים. הוא ביקש להיות בדיון הזה אז זה יהיה ביום שבו נקיים את הישיבה הבאה. עכשיו אנחנו בדיון בעניין כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחו"ל). מי מציג את הכללים? מירי, בבקשה.

צהריים טובים. כללי מס הכנסה לבעלי הכנסת עבודה מחו"ל אלה כללים שנותנים חישוב מס מיוחד לישראלים שנשלחו על-ידי המעסיק שלהם לעבודה בחו"ל, והם מקבלים הכנסה ממשכורת על העבודה שלהם בחו"ל באותה תקופה. הכללים האלה קיימים הרבה מאוד שנים, ובמצב הנוכחי הם עושים שני דברים שונים בחישוב המס הרגיל: א', הם מכירים בניכוי הוצאות שבדרך כלל לא עושות - - - לשכירים כמו הוצאות בגין שכר לימוד של הילדים בשכר דירה וגם כמה דברים נוספים פחות מהותיים; הדבר השני – הם קובעים חישוב מס מיוחד במדרגות דולריות ששונה לגמרי מחישוב המס הישראלי. כנגד זה לא מעניקים נקודות זיכוי.

ההבדלים האלה יוצרים שתי בעיות בנושא חישוב המס. א', מכיוון שלאורך השנים הייתה ירידה יחסית בשער הדולר וגם אנחנו כאן במדרגות הישראליות ריווחנו מאוד את מדרגות המס בצורה שהקלה את חישוב המס, נוצר מצב שממקום שבו מי שחלו עליו הכללים היה לו חישוב המס מאוד מקל לעומת חישוב המס הישראלי, וחישוב המס הדולרי הפך להיות במרבית המקרים מחמיר יותר. בנוסף הוא יצר מורכבות תפעולית מאוד גדולה במיוחד בשנים שאנשים חזרו לארץ או יצאו מהארץ. חלק מהחישוב היה ישראלי וחלק מהחישוב היה לפי המדרגות המיוחדות.

לכן זה כמה שנים אנחנו רוצים לתקן את הכללים כך שחישוב המס מבחינת מדרגות המס, שיעורי המס ונקודות הזיכוי יהיה חישוב מס זהה לחישוב הישראלי. אין שום יתרון. במקביל אנחנו חשבנו שנכון לעשות עדכונים בהוצאות שאפשר לנכות. חשוב לציין כאן שהאוכלוסייה העיקרית שהחישוב הזה חל עליה זאת אוכלוסיית השליחים של המדינה, אבל יש גם אנשים שעובדים במקומות אחרים ונשלחים, וזה חל גם עליהם. זאת אומרת התחולה של הכללים - - - על-ידי המעסיק הישראלי, ורובם עובדי מדינה.

זה לא רק מי שנשלח אלא כל מי שנמצא בחו"ל - -

נשלח על-ידי המעסיק לחו"ל. זה חלק מההגדרה.

סטודנטים שנמצאים בחו"ל, מה איתם?

לא, לא. הכללים חלים על מי שגויס בישראל ונשלח.

סטודנטים לא. זה חל על עובדים.

הכללים חלים על מי שנשלח על-ידי המעסיק הישראלי לעבוד בחו"ל.

ולאו דווקא עובד מדינה.

לא. כל מי שנשלח על-ידי מעסיק ישראלי.

אני רוצה לשאול שאלה. כשהצגת את זה זה נשמע כאילו זה בא להיטיב - -

בעיקר.

זה בעיקר מיטיב למעשה? אין הכנסות למדינה בעקבות התיקון הזה?

לא. ממש לא.

מי נמצא כאן שיכול להתייחס לעניין?

איזה עניין?

למה שאמרת. אלה שביקשו ממני לפני פסח שזה דחוף להם.

את סיימת?

אני רק רוצה עוד לומר שמבחינת המסים יש כאן כללי מיסוי. ברקע יש, כמובן, התנהלות ממשלתית הרבה יותר רחבה מכיוון שהממשלה כאן גם כמעסיק, ויש גורמים נוספים שהיו מעורבים בגיבוש הכללים האלה. בנושא הזה כרוכים נושאים אחרים שהם לאו דווקא בעניין של מיסוי.

זה הטבות.

הטבות, תיקונים, הסכמות וכל - - -

הטבות שהן לצד התקנות?

לא. הסדרות של נושאים מסוימים שקשורים למדינה כמעסיק בתחומים נוספים.

כן, בבקשה.

אני מאגף תקציבים. החשיבות של נושא כללי מיסוי חו"ל שדיברו עליו עם הוועדה לפני פסח כרוך בנושא של הסכם שכר שלא קשור לנושא חקיקתי, אבל בא בד בבד. לכן היה חשוב להגיע לתאריך כמה שיותר מוקדם.

בסדר. אבל אם אפשר היה צריך להקדים את זה.

בגלל זה ביקשנו כי זה חשוב גם לנו.

הבטחתי שמייד אחרי פסח זה יובא.

בסדר גמור.

עכשיו אנחנו בודקים האם הכול זה הטבות או יש גם החמרות.

שאלתם למה דיברנו לפני פסח, ואני מסביר שזה כרוך בד בבד בהסכם שכר שכדי שייכנס לתוקף הוא צריך - - -

מי מתייחס לעניין הזה? משרד החוץ או מישהו מוועד העובדים שם?

מי אדוני?

ראש חטיבת תקציבים במשרד החוץ משה בן-לולו.

בבקשה.

כמו שנאמר, חלק גדול מהנושא שעלה פה די מיטיב. כיום מדרגות המס בחו"ל – בעיקר אני מדבר בשם משרד החוץ ושליחי מדינת ישראל – הן מאוד גבוהות. עכשיו מנסים לאמץ את מדרגות המס כמו שהן בארץ – מה שיוריד את המיסוי שם. אנחנו מודעים לזה. יש בזה הטבה מאוד גדולה עבור חלק די גדול מהעובדים.

תודה. מי אדוני?

אני שי בירן, אני מנכ"ל אגף כלכלה בהסתדרות הכללית. למען הגילוי הנאות אחותי היא חברת הכנסת מיכל בירן.

אתה מוכשר כמוה?

רק מאחורי הגב עונים על כאלה דברים.

הסיבה שהיה לנו חשוב מאוד שהדיון הזה יתקיים בהקדם האפשרי היא נושא הסכם השכר.

עכשיו אני מדבר אליו – אתם בעד?

כן.

אתם בעד.

כן.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס לעניין הזה? אני רוצה לדעת, לפני שאני אתייחס לזה בהמשך – שווי שימוש ברכב – מה המצב שלו?

באיזה הקשר?

שווי שימוש ברכב – אני עובד משרד החוץ ואני נמצא בארגנטינה.

בוודאי שווי השימוש בחו"ל יהיה חובה.

הוא שאל אם שווי השימוש בארגנטינה הוא כמו בארץ.

לעובד הישראלי כן.

היום, לפני שאנחנו מאשרים את זה.

אני פשוט מתפלאת ששווי שימוש פתאום מעניין אותך כל כך.

אני רואה שלמדת את חוש ההומור לגמרי. מה דעתך ששווי השימוש מעניין אותי מאוד, ואנחנו הולכים לקיים על זה בקיץ דיונים?

חוג. לא דיונים.

זה מאוד גבוה פה ולא בסדר.

לקחו לנו את זה, והיינו פראיירים שהסכמנו לאשר את כל הגובה הזה.

נכון. אמרו לנו, מיסוי ארוך.

- - -

טוב. שווי שימוש במקרה הספציפי.

לפחות אם יגידו לנו כמה זה מכניס.

במקרה הספציפי הזה בכללים הקיימים היום שהם מאוד ישנים, משנת 82', היה סעיף 5 בכללים שקבע שרק לגבי הנציג הבכיר של מדינת ישראל במדינת ישראל ולא לאנשים בכירים בחברות אחרות ייקבעו כללים מיוחדים מקלים לעניין שווי השימוש. אגב, אם מישהו נכנס לסעיף הזה – אלה כללים שנשענים על תקנות שווי הרכב הישנות לפני התיקון הזה. זאת אומרת כך או כך לא ברור מה הסעיף אומר היום.

לפי מה חייבתם אותם? לפי התקנות הקודמות?

לפי התקנות הקודמות כי לא היה משהו אחר. אבל זה סעיף שכבר אין לו שום תכלית.

- - -

רק לעובד הבכיר.

רק לעובד הבכיר ורק לנציג של המדינה ולא לשאר הנציגים.

אנחנו חשבנו שלא נכון לבחור את - - - הזאת. הנושא הזה נדון הרבה גם בכל ההקשרים של המדינה כמעסיק ונמצא לזה פתרון שמוסכם על כל הצדדים.

לגבי "מוסכם" – יש דברים שהם בעייתיים, אבל לגבי שווי שימוש זה משנה לי. אל תגידי לי "מוסכם". זה מוסכם אז מוסכם. אין להם ברירה אז הם מסכימים, אבל אני לא יודע אם אני מסכים. לי יש שווי שימוש, אני עובד מדינה. אני יכול להיות גם עובד הייטק שנשלח לחו"ל. לפי מה אני משלם היום שווי שימוש? לפי המדינה שאני חי בה או לפי מדינת ישראל?

לפי הכללים, אם אתה לא הנציג הבכיר של מדינת ישראל במדינת החוץ, זאת אומרת אם אתה עובד של המשרד הבכיר אבל לא הנציג הבכיר או אם אתה שכיר של חברה ציבורית ישראל אתה אמור לשלם שווי שימוש לפי הכללים הרגילים.

היום אני אמור לשלם לפי איזו מדינה?

לפי מדינת ישראל.

ככה אני משלם היום?

בוודאי. ההקלה שהכללים קבעו היא אך ורק לנציג הבכיר של מדינת ישראל במדינת החוץ. זה היה החריג היחיד בכללים. לגבי כל השאר שווי הרכב הוא לפי הכללים הרגילים.

אבל אני משלם מס לפי המדינה? הרי עכשיו אתם רוצים לשנות את זה.

אנחנו משנים את המדרגות. לגבי שווי שימוש לא היו כללים מיוחדים, למעט כלפי הנציג הבכיר של מדינת ישראל.

עזבי את הנציג הבכיר. מעניין מי זה. אני מדבר על העובד הרגיל הפשוט שנשלח על-ידי המדינה לארצות-הברית.

אני אבהיר שוב: לגבי כל עובד אחר הכללים שחלים בעניין שווי רכב הם הכללים הרגילים.

אני משתמש ברכב הזה במדינה זרה.

נכון.

ואני משלם לפי השווי - - בארצות-הברית משלמים חצי ממה שמשלמים כאן.

שווי הרכב היה לפי הכללים - -

עזבי את הרכב.

- - - לפי שווי הרכב.

אני קניתי רכב בארה"ב, אני משלם - -

במצב הקיים לא היו כללים מיוחדים לשווי רכב.

אז למה גבינו?

כי יש כללים - -

אבל הוא משלם לפי המיסים בארצות-הברית.

בעניין שווי רכב לא היו כללים - -

מה אתם מבקשים מאתנו עכשיו?

להשאיר את המצב הקיים.

לא. להשוות אותו לארץ.

הוא גם ככה היה בארץ. אנחנו מבקשים לשנות רק לגבי הנציג הבכיר שקודם הייתה לו - -

עזבי את הנציג הבכיר. הוא עולה לי על העצבים. אני מדבר על העובד הרגיל. מה הוא משלם עכשיו? לפי איזה שווי שימוש?

שווי שימוש רגיל.

של הארץ?

כן. אין כללים אחרים.

וככה הסכמתם?

במקומות שאנחנו ראינו בדקנו. במקומות שלא, לא.

אבל כשווי הרכב שהוא קנה שם.

שווי הרכב שהוא קנה שם. זה - - -?

נראה לי. קניתי רכב שעלה 20 אלף דולר, ואני מתמחר אותו לפי 50? לא הצלחתי להבין. אני קונה רכב שם, אז הוא עולה לפי המחירים שם.

מירי, משהו לא מסתדר לי. אני חוזר לנציג הבכיר. מה קבעתם לגביו?

לגבי נציג בכיר היו כללים מיוחדים.

שמה? אני מדבר על שווי שימוש.

- - - את שווי השימוש לתקנות הקודמות לפני כן לקבוצת רכבים עד 2000 סמ"ק לפי הכללים הישנים. בפועל זה היה שווי הרבה יותר נמוך.

הבכיר קיבל את זה.

עד תקרה מסוימת. הבכיר הזה קיבל. לגבי כל השאר לא היו כללים מיוחדים, ולכן לפי הכללים, מי שהיה צריך ליישם את זה אלה המעסיקים, אבל לפחות לפי המצב החוקי כל עובד אחר שהוא לא בכיר, המעביד היה אמור לזקוף לו שווי לפי כללי השווי בארץ.

וכך גביתם?

ככה המעבידים היו צריכים לדווח לנו. אנחנו גבינו לפי מה - - -

אבל הכללים הקודמים, להבדיל מהכללים שאתם מביאים עכשיו שלפיהם השיטה שתחול היא שיטת המס הישראלית – לא היו השיטה הישראלית.

זאת הבהרה. זה לא תיקון. תיקנו את הסעיף הזה בגלל העניין של העובד הבכיר כי רצינו להשוות בין עובד בכיר לבין עובדים אחרים. מה שכותבים זה הבהרה.

אני לא מצליח להבין.

גם אני לא הבנתי.

נראה לי שאני לא מבין.

כללי חו"ל הקודמים בנוסחם הנוכחי לפני התיקון הזה התגברו על תקנות שווי שימוש ברכב שחלו רק לגבי עובד בכיר. הסעיף נכנס ב"על אף האמור בתקנות מס הכנסה" – "לגבי עובד בכיר יחולו כללים אלה ואלה".

ולעובד לא בכיר מה קרה בפועל?

יש בפועל ויש המצב החוקי.

אז אני שואל על מה שקורה בפועל.

כן, מה קרה בפועל?

אני לא מעסיקה.

לא חשוב. תגידי. איך גם הסכמת לזה?

מה עשיתם לגבי משרד החוץ? אתם אחראים על משרד החוץ כי המדינה גובה את זה. היא המעסיק. איך גביתם לגבי משרד החוץ שווי שימוש?

המעסיק דיווח.

מה דווח? מה המעסיק דיווח?

אנחנו לא בדקנו - -

משרד החוץ, בבקשה.

בעיקרון רכב צמוד ניתן אך ורק לראש נציגות.

זה הבכיר?

כן, זה הבכיר. מעבר לזה אנחנו משלמים זקיפת הטבה או שווי רכב בהתאם לתקנות המס, אבל בחלק הנמוך ביותר. כלומר אנחנו מבצעים תשלום לאורך כל השנים האלה.

אבל לפי שווי הרכב בארץ או בחו"ל?

מה ששילמנו היה לפי שווי הרכב – הייתה בעיה מסוימת בגלל סוגי הרכבים שאנחנו היינו קונים.

למה שילמתם לפי הדרגה הנמוכה ביותר?

מאחר שהייתה בעיה כי זה רכב שמייצג את מדינת ישראל. זה רכב שהשגריר היה נוסע איתו. זה רכב רשמי של מדינת ישראל.

אני מדבר על העובדים האחרים.

לעובדים אין רכב צמוד. לשום שליח בחו"ל אין רכב שצריך לדווח עליו.

איך הוא נוסע?

הוא קונה בעצמו שם ומשלם בעצמו.

ומשלם?

הוא קונה בעצמו כמו שאנחנו קונים פה בארץ רכב. תחזוקה הוא משלם מהמשכורת שלו.

למי הוא משלם שווי שימוש?

רכב פרטי לא מקבל שווי שימוש. רק אם אתה מקבל רכב מהעבודה.

בנציגות רגילה - -

אני מציע שנקבל החלטה לגבי שווי שימוש, שלא יהיה שינוי במה ששולם עד עכשיו. זאת רק הבהרה, ככה אמרתם. אנחנו לא מרגישים נוח עם ההחלטה בעניין הזה. אנחנו סבורים שאם משלמים לפי הדרגה הנמוכה ביותר ימשיכו לשלם לפי הדרגה הנמוכה ביותר. אנחנו נקבל את כל הכללים. יש דברים שהם החמרות, לא הטבות. אבל לגבי הנושא הזה יהיה מה שהיה קודם. לגבי הנציג הבכיר אני מבקש לדעת - -

אנחנו לא יכולים להסכים לתיקון הזה.

למה?

ההקלה היחידה שהייתה בכללים בנושא של שווי רכב הייתה אך ורק לנציג הבכיר.

מה ההקלה?

דיברנו על זה.

תגידי שוב.

שלגבי הנציג הבכיר נקבע שווי רכב נמוך משווי הרכב כפי שהוא לפי תקנות שווי רכב, וזה מוחרג בצורה מפורשת בסעיף 5א לכללים באמירה מאוד ברורה. כתוב: "על האף האמור בתקנות מס הכנסה (שווי שימוש)". מה שאומר שהמצב החוקי לגבי כל האחרים שלא חל עליהם הסעיף הזה חלות עליהם תקנות מס הכנסה של שווי שימוש, ולא מוחרגים. לכן בעניין הזה אין שום שינוי לעומת המצב - - -

בסדר. אנחנו מבקשים שלא יהיה שינוי.

אז יש פה הבהרה.

שלא יהיה שינוי – זה מה שאנחנו מבקשים.

אבל לגבי הנציג הבכיר הגענו להבנה.

שמה יקרה איתו?

גם עליו חלים הכללים הרגילים כי אנחנו לא חושבים שצריך לשנות את שווי הרכב לפי הבן אדם.

אז מה ההטבה שהנציג הבכיר מקבל?

בנושא שווי רכב הוא לא יקבל שום הטבה יותר.

בעצם גם לא תיתנו לו גם גילום?

מה שייתנו לו זה קשור למישור שבינו לבין המעסיק. זה לא קשור לכללי מס הכנסה. הגילום הוא לא גילום – זה בינו לבין המעסיק; מבחינת שווי - -

לא הבנתי. למה אני לא יכול להוסיף בהחלטה שבעניין שווי שימוש זה יהיה כפי שהיה עד היום? תגידו את כל הדברים ותגידו את התוספת הזאת.

אבל - - - הנציג הבכיר, וזה סוכם מול כל הגורמים שזה רלוונטי לגביהם. היה מדובר בקבוצה מאוד קטנה של עובדים ומעסיק מאוד ספציפי. אנחנו חושבים שלא נכון ליצור הבחנות בנושא של שווי רכב.

אני אגיד לך ממה אני חושש. אנחנו לא שלמים עם המציאות הזאת של שווי השימוש. לפי דעתי, אנחנו המדינה היקרה ביותר בעולם. זה לדעתי. לא בדקתי את כל העולם.

יקרה במה?

במחיר על שווי שימוש. זה נאמר פה פעמים רבות. זה עדיין נמצא במצב ששווי השימוש הוא גבוה מאוד. אתם טוענים במשרד האוצר שאתם צריכים את הכסף. אני מבין, אבל זה הופך להיות בלתי נסבל. יש פה דיונים שאנשים ממש בוכים. הפרנסה שלהם נפגעת באופן חמור. הם צריכים לשלם על רכבים ישנים ועל רכבי עבודה שווי שימוש ענק שאין לו אח ורע במדינות העולם. אנחנו לא נסכים יותר לסיפור של הגילום. הגידום הוא גם דבר שלא מקובל עלינו. אתם רוצים לשנות – תשנו את שווי השימוש. אי אפשר להמשיך את הסיפור של הגילום. מגיעות לפה כמויות עצומות של כספים - -

אבל, גפני, יש פה שני אירועים שונים: אחד זה באמת בעיית זקיפת שווי שהמנגנון שלה עקום לבין היכולת ליצור הבדל בין חו"ל לבין הארץ. אם אנחנו עושים את ההבדל בין חו"ל לבין הארץ יש פה אירוע משפטי. מחר בבוקר יפתחו את זה משפטית. ילכו לבית משפט, ויגידו שזאת אפליה אסורה. יש לנו בעיה מהותית שצריך לקיים עליה דיון, וזה שווי - - - שהחישוב שלה הוא בעייתי.

רועי, ניסיתי לתחקר אותם. היה נדמה לי – וגם עכשיו נדמה לי – שמדובר על שווי שימוש שהופכים אותו לשווי שימוש גבוה לעומת המדינות שבהן הם משרתים את המדינה או את החברה ששלחה אותם. דבר שני, אני חושש שהולכים לעשות גילום לעובדים הבכירים, וגם את זה אני לא רוצה. רוצים לתת הטבה לבכיר, לשגריר, אז צריך לשנות לו את שווי השימוש. כל הדבר הזה צריך להשתנות. לא גילום.

ברור. אבל זה לא פה בסעיף הזה.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? אני מוסיף את זה לפרוטוקול. אני מבקש שזה יהיה חלק מההחלטה. אם יהיה שינוי בעניין הזה תתייעצו ביניכם – אולי אתם לא אומרים לנו הכול. אז תגידו לנו הכול.

אני לא הבנתי.

אם אין גילום בהחלטה הזאת.

הכללים הם כללים של מס.

הנושא של גילום או לא גילום הוא דבר גמיש לחלוטין בהתנהלות של המדינה מול העובדים. זה לא קשור לכללי - -

מה לעשות? אנחנו כל הזמן חיים בגמישות כזאת. אם זה הפתרון אני לא אוהב אותו, ואני רוצה לשנות את הכללים בשווי השימוש לעומת האנשים הבכירים שם.

יש עוד מישהו שמבקש להתייחס לזה?

מי מקריא את הכללים?

אנחנו מבחינתנו - -

אני אוסיף את זה להחלטה.

אנחנו לא יכולים להסכים לשינוי.

לא נורא. אז מה אם אתם לא יכולים להסכים. אני יכול להסכים. זה מספיק.

למה להסכים?

שהכללים האלה יהיו לפי מה שהיה עד היום, וזה רק הבהרות.

אבל אנחנו מתקנים במפורש לגבי העובד הבכיר.

שרית, זאת לא רק הבהרה כי שי כרגע אמר - -

כן, הוא אמר שזאת הבהרה. זה בסדר.

לגבי העובד הבכיר זה תיקון, ולגבי שאר העובדים זאת הבהרה.

ואיך ייעשה התיקון לגבי העובד הבכיר?

בכללים חל עליו שווי כמו כולם.

אז מה התיקון לגביו?

שאנחנו מורידים את ההוראה המקלה שהוא קיבל שווי נמוך יותר. עכשיו הוא יהיה כמו כל עובד שמקבל רכב צמוד. ולגבי כל הדיון בנושא של שווי רכב אולי כדאי להשאיר אותו לדיון של שווי רכב ולא להלביש את זה על הכללים האלה שבמאמצים רבים הגענו להבנה עליהם עם כל מי שצריך להגיע.

אוקיי. תקראו את הכללים, בבקשה.

(היו"ר יצחק וקנין, 12:02)

תיקון סעיף 1

בסעיף 1 לכללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב-1982 (להלן – הכללים העיקריים) –



בהגדרה "עובד" –

בפסקה (1), במקום "ארבעה חודשים" יבוא "שמונה חודשים או תקופה רצופה קצרה ממנה, שאישר לו המנהל מטעמים ביטחוניים בהתייעצות עם מנכ"ל משרד הביטחון או מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לפי העניין";

בפסקה (2), במקום "ארבעה חודשים" יבוא "שמונה חודשים";

זה מאריך את התקופה שעובד צריך להיות בחו"ל כדי להיכנס לתחולת הכללים מארבעה חודשים לשמונה חודשים.

בהגדרה "משכורת חוץ", במקום "ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים), התש"ם - 1980" יבוא "(ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993" ובמקום "אשר סעיף 5 לפקודה חל עליה" יבוא "המופקת במדינת חוץ";

אלה תיקונים טכניים שמפנים לנוסח חוקים כנוסחם היום.

ההגדרה "משכורת בסיסית" - תימחק;

זאת הגדרה שאנחנו לא משתמשים בה בתקנות יותר לאור התיקונים.

בהגדרה "מדינת חוץ", המילים "בה מפיק עובד הכנסה ממשכורת חוץ" – יימחקו;

גם זה תיקון טכני שמוריד את המילים המיותרות מסוף הסעיף.

ההגדרה ""הטבות"" – תימחק.

זה כמו סעיף (4).

החלפת סעיף 2

במקום סעיף 2 לכללים העיקריים יבוא:

"שיעורי המס, הניכויים והזיכויים

2.

מס הכנסה על משכורת חוץ של עובד יחושב לפי הוראות הפקודה, ובכפוף לאמור בכללים אלה";

זה הסעיף שמשווה את המס שמוטל על עובד.

מה היה היום?

היום יש מנגנון מסובך. זה מה שמירי הסבירה בהתחלה – שיעורי מס מיוחדים, לא נותנים להם זיכויים. אנחנו אומרים שכל מה שחל על כל עובד אחר יחול גם עליו, כולל נקודות זיכוי, ניכויים וכדומה.

ואתם רואים בזה הקלה לעומת המצב הקיים.

כן.

ביטול סעיף 3

סעיף 3 לכללים העיקריים – בטל.

מה הוא אמר?

זה סעיף ששלל נקודות זיכוי ישראליות למי שחלו עליו הכללים.

זאת אומרת שלל חלק מנקודות הזיכוי, ועכשיו יקבלו את כל נקודות הזיכוי בדיוק כמו שזה בפקודה.

נכון.

תיקון סעיף 4

בסעיף 4 לכללים העיקריים-

במקום סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יבוא :

"(א) על משכורת חוץ שמשלם מעביד יחול הקבוע בפרק ראשון בחלק י' לפקודה ובלבד שבעת ניכוי במקור יובאו בחשבון הוצאות כאמור בסעיפים 5ב ו-6 והזיכוי לפי סעיף 10 לכללים אלה.";

גם זה תיקון טכני. זה אומר שהתיקון במקור ייעשה לפי הדין הישראלי ולא לפי דין מיוחד שכתוב בכללים כפי שהיה כתוב בכללים הישנים.

בסעיף קטן (ג), המילים "שאינו דולר" יימחקו, במקום "לשער הדולר" יבוא "לשקל החדש" ובמקום "ההטבות לפי סעיף קטן (ב)" יבוא " ההוצאות כאמור בסעיפים 5ב ו-6 והזיכוי לפי סעיף 10";

לפי הכללים הישנים כל משכורות החוץ היו מומרים לפי שער הדולר, ולפי שער הדולר המס היה מחושב. אנחנו פשוט עושים שהכול יהיה באופן ישיר מול השקל. אז אם מישהו מרוויח ביורו הוא לא צריך לעבור דרך הדולר, אלא זה פשוט יומר לשקל.

סעיף קטן (ד) – בטל.

תסביר את הסעיף.

סעיף (ד) קבע שההחלטה תחושב לפי מה שכתוב בהמשך. אנחנו חושבים שזה מיותר, ואפשר להוריד את זה.

ההשוואה שאתם עושים היא מלאה? כלומר גם הפטורים לנכה שקיימים היום הוא ימשיך לקבל? הכול אותו דבר?

בוודאי. גם נכים אבל גם עוד אנשים שלא מקבלים.

ביטול סעיף 5

סעיף 5 לכללים העיקריים - בטל.

סעיף 5 הוא חלק מהחישוב הישן שהיה נהוג. שם יש שיעורי מס גבוהים יותר, ופטור על חלק מהמשכורת. הסעיף קובע את הפטור. בחישוב הכללי גם עם הפטור יוצא שברוב המוחלט של המקרים זאת הטבה גם אם מבטלים את הפטור.

למרות שהפטורים שמופיעים בסעיף 5 הם גבוהים.

שיעור המס הראשון הוא 20% ואין זיכויים. כבר מהשקל הראשון משלמים 20% מס. אז גם עם פטורים זה עדיין יותר.

החלפת סעיף 5א

במקום סעיף 5א לכללים העיקריים יבוא:

"שווי השימוש ברכב

5א

לעניין קביעת שווי השימוש ברכב שהועמד לרשות עובד, יחולו תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ"ז-1987 (להלן – תקנות שווי השימוש ברכב), כפי שהיו חלות, לו הרכב היה מועמד לרשות העובד בישראל.

זה הסעיף שדיברנו עליו קודם.

פה התיקון שהוא ביקש להכניס.

גם לא הבנו אותו לגמרי וגם - -

נחזור ונדבר עליו.

תיקון סעיף 6

בסעיף 6 לכללים העיקריים -

בפסקה (1), אחרי "בתוספת" יבוא "הראשונה", והסיפה החל במילים "לא יינתן ניכוי כאמור" – תימחק;

בנוסח הקיים סעיף 6(1) קובע שהוצאות של דיור שהמעסיק משלם יוכרו כניכוי אף על פי שאלה הוצאות שבמהותן הן הוצאות אישיות. בארץ אם המעסיק משלם בכלל מגורים אתה לא יכול לנכות את זה. מי שנכנס לכללים אפשר לנכות את זה. בכללים הנוכחיים נקבע שזה רק אם העובד המציא למעבידו תצהיר והסכם שכירות לגבי דמי השכירות שהוא מקבל על השכרת דירה בישראל או תזכיר על כך שאינו הכנסה מהשכרת דירה בישראל. זאת בירוקרטיה מיותרת. אנחנו נשים את זה. אז גם אם אתה לא מביא תצהיר למעביד על דירה שיש לך בישראל אתה תקבל את ההטבה לאחר התיקון.

במקום פסקה (2) יבוא :

"(2) הוצאות שכר לימוד בשל ילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, בסכום שלא יעלה על הסכום הנקוב בתוספת השנייה לכל ילד כאמור, או על הסכום שהחזיר לו מעבידו, לפי הנמוך שביניהם";

היום בכללים החזר הוצאות הלימוד לילד שאפשר לקבל זה רק עד סכום של 450 דולר שהוא סכום נמוך באופן ניכר ממה שאנשים משלמים בחו"ל תמורת לימודים לילדים שלהם. אנחנו הוספנו תוספת שאפשר לראות בסעיף 12 לכללים העיקריים שבו נקבע בכל מדינה, לפי חישוב שאימצנו מאתר בינלאומי שעושה הערכה כזאת, מהן עלויות הלימוד בכל מדינה. את זה אנחנו מאפשרים לנכות בכל מדינה לפי מה שזה עולה שם במקום לקבוע 450 באופן גלובלי.

למה פה אתם מתחשבים במה שקורה שם במדינה וברכב זה לא אפשרי? כאן אני רואה שקבעתם סכומים ועשיתם עבודה רצינית ביחס לכל מדינה. למה אי אפשר לעשות את זה לגבי הרכבים? אני מבינה שהרכבים במדינות אחרות עולים קצת פחות ממה שפה בגלל המיסים.

שווי רכב זאת סוגיה הרבה יותר רחבה ולא קשורה לכללי חו"ל. כללי חו"ל קבעו חריגה מהכללים הרגילים בזה שהם מתירים הוצאות שבמהות הן הוצאות פרטיות. גם הלימודים של הילדים וגם נושא של שכר דירה זה הוצאות שהן פרטיות במהותן, ולכן חשבנו שנכון לקבוע כללים מיוחדים מכיוון שיש פה מצב מיוחד שמעסיק שולח את העובד שלו לעבוד בחו"ל, וההוצאות שלו הן יותר גבוהות בעוד בארץ הן אמורות להיות יותר נמוכות או לא קיימות בכלל אם החינוך הוא חינם, למשל.

לכן בנושאים האלה נקבע חריג לכלל. נושא של שווי רכב זאת סוגייה הרבה יותר רחבה, כמו שאתם יודעים, ולא חשבנו שנכון שדווקא לכללים הקטנים האלה לייצר שונות כי לדעתנו, נושא שווי הרכב שהוא מאוד רחב נוגע לאוכלוסיות לכל המדינה בכל ההיבטים: גם שווי רכב, גם ניכוי הוצאות רכב. לא חשבנו שנכון ליצור שונות כדיוון שזה פותח לנו שונות והרבה מאוד מצבים שאנחנו חושבים שלא ניתן לנצל. לכן לא נראה לנו נכון דווקא בכללים האלה להלביש את השונות בנושא שצריך להיות כל כך אחיד. לכן במקום שהנושאים מאוד ייחודיים יצרנו פה איחוד; בנושא של שווי רכב שהוא הרבה יותר רחב מהכללים האלה לא נראה לנו שדווקא פה נכון להתעקש על הנושא הזה.

במקום פסקה (4) יבוא:

"(4) הוצאות כאמור בתקנה 2(2) לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב-1972, ובלבד שהתקנה האמורה תחול רק לגבי נסיעה ממדינת החוץ למדינה אחרת שאיננה מדינת ישראל."

הסעיף הזה קובע שתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות) שקובעות איך ניתן לנכות הוצאות שחלות על עובד ישראלי יחולו גם על עובד כאן. הסיג הוא שיש דברים בתקנה שמדברים על הוצאות שאפשר להוציא במדינת חוץ; כלומר כשאתה נוסע מישראל לעבוד במדינת חוץ, שתהיה פחות רלוונטיות כשאתה חוזר חזרה למדינת המקור שלך בישראל. לכן הדברים הספציפיים האלה לא יחולו על עובד חוץ. כלומר אם עובד מפה עובד בצרפת, והוא חוזר לישראל לחופשה משפחתית יש כל מיני שהוא לא יכול לקבל.

בפסקה (5), אחרי פסקת משנה (2) יבוא:

"(3) העובד המציא למעבידו תצהיר על סכום הוצאותיו בעד דיור או חינוך, לפי העניין, וקבלה או הסכם שכירות המעיד על ההוצאה."

זה סעיף שיעזור לנו בביקורת. לפיו, אם העובד הוא זה שמשלם והמעביד מחזיר לו את ההוצאות אז העובד חייב להביא למעביד איזושהי הוכחה על ההוכחות שהוא הוציא כדי שהוא יוכל ליהנות מהניכויים המיוחדים שמגיעים לעובדים לפי התקנות.

ביטול סעיף 7

סעיף 7 לכללים העיקריים – בטל.

סעיף 7 מתייחס גם לחישוב המיוחד. עכשיו העברנו את זה לחישוב הישראלי אז זה מיותר.

(היו"ר משה גפני, 12:11)

תיקון סעיף 8

בסעיף 8 לכללים העיקריים, במקום פסקה (1) יבוא :

"(1) יובאו בחשבון כל משכורות החוץ לאחר הפחתת הניכויים שהעובד זכאי להם לפי סעיפים 5ב ו-6 והזיכוי לפי סעיף 10 וכן המס שנוכה מהמשכורות האמורות באותה שנת מס, והם יחושבו לפי סעיף 4(ג);".

גם זאת התאמה למה שקבוע היום בכללים, להפניות לסעיפים הספציפיים.

ביטול סעיף 9

סעיף 9 לכללים העיקריים – בטל.

זה סעיף שמסדיר את הדרך לעשות את ההתאמה בין מי שיש לו הכנסה מישראל וגם הכנסה מחו"ל שהמס מחושב בחישוב המיוחד בחו"ל. צריך לעשות את ההתאמה הכללית. מכיוון שהמס בחו"ל מחושב עכשיו כמו המס בארץ אז אין צורך בסעיף הזה, וזה פשוט יהיה כמו שמחושבות עוד החלטות.

יש פה משהו טכני שלא רשמנו ואנחנו מבקשים להוסיף. בסעיף 8 בכללים הקיימים כתוב: "לעניין קביעת ההכנסה החייבת בשומה". אנחנו רוצים להוסיף: "לעניין קביעת ההכנסה החייבת והמס המגיע בשומה". כי יש פה התייחסויות גם לנושא של ניכוי וזיכוי מס בחו"ל. זה תיקון טכני. אין פה משהו מהותי.

זאת אומרת לרישא של תקנה 8.

כן.

בסדר.

החלפת התוספת

בתוספת הראשונה –לכללים העיקריים,

"תוספת ראשונה

(סעיף 6((1))

בחלק ד' שבה –

אחרי השורה של "אל סלבדור - סן סלבדור" שבטור המדינה, יבוא:

המדינה

מיום 1.12.2009 ואילך

אלבניה

2,500

זה סכום שכר לימוד לשנה?

זה דיור פה.

לשנה או חודשי?

הדיור זה חודשי.

אחרי השורה של "בריטניה – (מנצ'סטר) אנגליה" שבטור המדינה יבוא:

המדינה

מיום 1.12.2009 ואילך

גאנה

3,500

אחרי השורה של "גרמניה – (המבורג) – 3,500" שבטור המדינה יבוא:

המדינה

מיום 1.12.2009 ואילך

גרמניה (מינכן)

3,700

אחרי השורה של "לטביה – ריגה - 3,300" שבטור המדינה יבוא:

המדינה

מיום 1.12.2009 ואילך

ליטא

2,700

אחרי השורה של "סין – בייגין", שבטור המדינה יבוא:

המדינה

מיום 1.12.2009 ואילך

סין (גוואנדזו)

5,900

פה הוספנו עוד כמה ערים שאין להן התייחסות היום בתקנות ורצינו שתהיה להן התייחסות ספציפית.

הוספת תוספת שנייה

אחרי התוספת הראשונה לכללים העיקריים יבוא:

"תוספת שנייה

(סעיף 6(2))

מדינה

עיר

הסכום המרבי שיותר בניכוי (בדולרים )

אוזבקיסטאן



26,100

אוסטריה



42,300

אוסטרליה

סידני

45,000

אוסטרליה



26,100

אוקרינה



27,900

אורוגוואי



18,900

אזרבייגאן



32,400

איטליה

מילנו

37,800

איטליה



40,500

אירלנד



27,000







אלבניה



20,700

אנגולה



42,300

אנגליה



51,300

אקוודור



18,900

ארגנטינה



39,600

ארה"ב

בוסטון

42,300

ארה"ב

וושינגטון

40,500

ארה"ב

יוסטון

29,700

ארה"ב

לוס אנג'לס

42,300

ארה"ב

מיאמי

36,900

ארה"ב

ניו יורק

44,100

ארה"ב

סן פרנסיסקו

38,700

ארה"ב



24,300

ארה"ב

שיקגו

34,200

ארה"ב

אטלנטה

34,200

אתיופיה



33,300

בולגריה



32,400

בוליביה

לה פז

20,700

בלארוס



19,800

בלגיה



46,800

ברזיל

סן פאולו

40,500

ברזיל

ריו

33,300

ברזיל



30,600

גאנה



30,600

גואטמלה



24,300

גרוזיה



22,500

גרמניה

בון

27,000

גרמניה

מינכן

40,500

גרמניה



26,100

דומיניקה



-

דומיניקנה

סנטו דומינגו

32,400

דנמרק



41,400

דרום אפריקה



39,600

הודו

מומבאי

55,800

הודו

ניו דלהי

45,000

הודו



19,800

הולנד



37,800

הונג קונג



81,900

הונגריה



24,300

וייטנאם



28,800

חוף השנהב



25,200

טורקיה

איסטנבול

34,200

טורקיה



18,000

טייוואן



45,900

יוון



19,800

יפן



41,400

ירדן



28,800

איך הצלחתם לעשות את התשלומים של המדינות ההן? למה על הרכב לא עשיתם את זה? הצלחתם היום לעבוד עלינו. אתם עושים פה עבודה רצינית. יש לכם סכומים אפילו של פולין.

גם בדיור. למה לא שכר דירה של הארץ?

לא, לא, לא.

למה לא על רכב?

הסברתי כל כך יפה, אני אנסה שוב.

לאטביה



24,300

ליטא



23,400

מינמאר



34,200

מכסיקו



32,400

מצרים



35,100

נורבגיה



29,700

ניגריה



31,500

ניו זילנד



26,100

נפאל



31,500

סין

בייג'נג

47,700

סין

גואנגדג'ו

45,000

סין

שנגחאי

48,600

סין



35,100

סינגפור



46,800

סלובקיה



26,100

סנגל



27,900

ספרד



38,700

סרביה



25,200

פולין



29,700

פורטוגל



30,600

פיליפינים



47,700

פינדלנד



26,100

פנמה



35,100

פרגואי



36,000

פרו



33,300

צ'כיה



29,700

צילה



33,300

צרפת



59,400

קולומביה



20,700

קוסטה ריקה



33,300

קוריאה



39,600

קזחסטאן



29,700

קמרון



35,100

קנדה

אוטווה

28,800

קנדה

טורונטו

36,000

קנדה



21,600

קניה



37,800

קפריסין



20,700

קרואטיה



25,200

רומניה



34,200

רוסיה

מוסקבה

45,900

רוסיה



34,200

שבדיה



19,800

שוויץ

גינבה

44,100

שוויץ



36,900

תאילנד



54,900

כל מדינה אחרת שאינה מופיעה בטבלה באופן מפורש

18,000
או סכום גבוה יותר שיקבע המנהל לבקשת העובד או המעביד לפי מאפייני המדינה בה עובד

תחולה

כללים אלה יחולו על משכורת חוץ שמשתלמת בעד חודש ינואר 2018 ואילך.

מתחילים את זה רטרואקטיבית מתחילת השנה לגבי כל ההכנסות מתחילת השנה. אבל:

על אף האמור בסעיף קטן (א) -

ההגדרה "עובד" כתיקונה בסעיף 1(1) לכללים אלה, תחול על מי שהחל בביצוע העבודה במדינת חוץ ביום פרסומם של כללים אלה.

כלומר רק מי שהתחיל לבצע את העבודה אחרי יום הפרסום של הכללים האלה יצטרך לחכות שמונה חודשים כדי להיכנס לכללים; מי שיתחיל קודם יהיה ארבעה חודשים כדי להיכנס לכללים.

עובד רשאי לבחור שהכללים העיקריים, כנוסחם ערב תיקונם בכללים אלה, יחולו על הכנסתו בשנת המס 2018, ובחירתו כאמור תהיה סופית.

בגלל שאנחנו לא יכולים להגיד במאה אחוז שהכללים האלה לא פוגעים באף אחד מהעובדים אז לגבי שנת 2018 שכבר התחילה, מכיוון שאנחנו מחילים את זה רטרואקטיבית אנחנו מאפשרים לכל עובד שברירת המחדל יהיו הכללים החדשים שמיטיבים. אם יש עובד שבמקרה זה פוגע בו הוא יוכל - -

איך הוא יידע אם זה פוגע בו? יש פה סיבוך מס מאוד משמעותי. אתם מחילים את זה רטרואקטיבית. אתם, משרד המשפטים, לא ראיתם?

ראינו, ולכן ביקשנו שלעובד תהיה אפשרות בחירה.

זאת שיטת מיסוי שונה לחלוטין ממה שהיה בתקנות הקיימות שמיטיב, לדבריכם, עם הרוב.

הוא יוכל לראות בסוף השנה את המס.

בסוף השנה הוא כבר לא יוכל לעשות כלום.

הוא יוכל לבקש לשנות את זה. זאת המשמעות של הבחירה.

אחרי שנגמרה השנה אם עובד - -

צריך לכתוב את זה.

כתבו את זה. הם מחילים את זה רטרואקטיבית, אבל עובד רשאי לבחור שהכללים המקוריים יחולו על הכנסתו בשנת המס 2018.

למה בחירתו תהיה סופית?

הוא לא יוכל לעשות את זה כל הזמן. פעם אחת הוא יוכל - - -

וזה רק לגבי 2018?

רק לגבי 2018.

בעתיד זה יחול על כולם, ואתם מניחים שזה אמור להיטיב עם הרוב, והמטרה היא לא להכניס הכנסות למדינה.

לא. אבל יכול להיות שיש מספר קטן של עובדים ברמות הכנסה מסוימות שבכל זאת יש פגיעה בשכר שלהם.

אני מניחה שהם לא יהיו מבין עובדי המדינה.

זה יכול להיות גם מבין עובדי מדינה, אבל קבוצות מאוד קטנות.

אני מבקש להגיד לפרוטוקול – המציאות הזאת חלה על עובדי משרד החוץ. אני גם מבין שעשיתם הסכם שכר, ואני תומך בזה. מגיע להם. מי שייפגע, בסופו של דבר, יהיו כאלה שאינם עובדי משרד החוץ. להם אין הסכמי השכר. אני סבור שבסופו של דבר תעשו גילום, ואני מתנגד לזה. אתם אומרים שזה לא קיים – בסדר, אני אומר שאם אכן נגלה את הדבר הזה בסופו של דבר אנחנו לא מסכימים לגילום. צריך לשנות את השיטה באופן מוחלט. המציאות שעובדי משרד החוץ מבקשים שנאשר את הכללים האלה – זה מובן לגמרי. מבחינתם זה בסך הכול בסדר. אני לא בטוח שזה בסדר לגבי עובדים אחרים שנמצאים בחו"ל – עובדי הייטק או עובדי מפעלים או חברות שנשלחים לחו"ל. מירי, אני מבקש שתבחנו את העניין הזה. אני לא הולך לא לאשר את זה; אני לא הולך לפגוע בעובדי משרד החוץ, אבל זה קצת לא הגון כלפינו – אין לנו גם היכולת לבדוק את זה. אנחנו מתנגדים לכללים. אנחנו לא מסכימים לשווי שימוש בשעה ששווי שימוש במדינות בעולם הוא הרבה יותר נמוך. הראיה שבחינוך ובשכר דירה הלכתם לפי המדינות ההן מכיוון שהם חיים שם. אני מעיר את ההערות האלה לפרוטוקול. אם נגלה את זה אני בכל מקרה מתכוון בקיץ לעשות דיון מאוד משמעותי בנושא שווי שימוש ובנושא הגילום. זאת שיטה, שלפי דעתי, אבד עליה הכלח. זה פתרון שיוצר טלאי על גבי טלאי בסוף ויוצר בעיות. לכן גם בעניין הזה אני ארצה לקיים דיון. רועי, אתה לא היית קודם – אמרת שקשה בכל מדינה להביא את כל הנתונים. אתה שם לב לטבלה? מתברר - -

כשרוצים הכול אפשרי.

עם רצון טוב - -

השאלה אם היו פה השלכות רוחב. אבל, ודאי - -

על זה אני מדבר.

- - - השלכות הרוחב.

בטח הם יכולים. אין בעיה להביא, כמו שיש חישוב על שכר דירה, בטבלה בתוך הכללים. כמו שמביאים על נושא החינוך אפשר להביא על שווי שימוש. נורא פשוט. אתה אמרת שהם לא יכולים? הם יכולים.

יש עוד מישהו שרוצה להעיר על זה?

אני לוקח ברצינות את מה שאמרתי לפרוטוקול. אני סתם הולך להיות איש רציני. אנחנו נדון על שווי שימוש. באמת נמאס הדבר הזה. רוצים להביא כסף צריך להביא ממקומות אחרים ולא לפגוע בעובדים, לפגוע באנשים.

יש עוד מישהו שמבקש להעיר על העניין הזה? היועצת המשפטית, את רוצה להגיד משהו? טוב.

מי בעד כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ) (תיקון), התשע"ח-2018? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הכללים – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הכללים אושרו.

הכללים אושרו. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25.