ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-13OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 595

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"ד בניסן התשע"ח (09 באפריל 2018), שעה 12:00

הזנה במוסדות חינוך – קיום המפעל והיקפו, הרכב ואיכות המזון ועוד.

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

עינת בדיחי - אחראית ארצית מזון ותזונה במוסדות, משרד החינוך

חיים הלפרין - מנהל היחידה לתוכניות משלימות למידה, משרד החינוך

שולי אייל - מנהל אגף בכיר הכשרה ופיתוח כ"א, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

דוד שגיב - מפקח על ההזנה, עיריית באר שבע, עיריות

חיים דיין - חכ"ל, מקדם מיזם "כולם ילדינו"

יקרת שכטר - פיתוח מקצועי, מ"דרך המעבדה"

אלון זקס - סמנכ"ל ב"דרך מעבדה", חברה לבטיחות מזון

יהודית גידלי

אתי בן-שמחון

הזנה במוסדות חינוך – קיום המפעל והיקפו, הרכב ואיכות המזון ועוד

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום ה-9 באפריל 2018, כ"ד בניסן תשע"ח. הנושא: הזנה במוסדות חינוך – קיום המפעל והיקפו, הרכב ואיכות המזון, ועוד.

יש לנו את הפריבילגיה בפגרה לדון, לעקוב, לשמוע ולראות על תכניות קיימות. כמתחיל סדר היום של הכנסת, וכולם מתחילים להריץ סדרי יום, קצת יותר צפוף, אין לנו את הפריבילגיה הזו. נושא חשוב מפעל הזנה, נושא שהתחיל אם אני לא טועה לפני שמונה, תשע שנים.

החוק חוקק ב-2005. שאלת, אמרתי.

2008, בסדר.

אנחנו רוצים לראות איפה זה קיים, כמה זה קיים, איך זה קיים. תעביר לנו סקירה על המצב.

אני ממשרד החינוך, מופקד על חוק יוח"א, ומכוחו גם על חוק ההזנה.

בבקשה, תסביר מה זה יוח"א.

החוק שהוא התשתית של כל נושא ההזנה במשרד יושב על חוק יום חינוך ארוך, שחוקק כבר בשנת 1998, מכוחו, מי שהמדינה מחייב את הילדים להישאר יום ארוך, אז יודעים שמחויבים לתת לו מענה של הזנה. גם הדבר הזה עובד באופן דיפרנציאלי, יש רשויות, בעיקר - - - הגבוהים שלמרות שיש להן יום חינוך ארוך בחלקן, או אפילו לפעמים בכולן, הן לא בחרו להיכנס ליישום של החוק הזה.

בכל אופן, המצגת שאנחנו בנינו לא עסוקה כרגע בכמויות, זה כבר מרכז המחקר והמידע הציג בפני הוועדה וכבר היה על זה דיון. אנחנו בחרנו במצגת להציג את הדברים המרכזיים שקורים בתכנית. קודם כל, צריך להבין שזה לא מובן מאליו שמדינה מפעילה תכנית הזנה, זה לא כזה מובן מאליו שיש תכניות הזנה, יש מדינות שיש ויש מדינות שאין. אנחנו, ברוך השם, המדינות שבחרו להפעיל מודל גיאוגרפי שהמשמעות שלה היא שלא כולם מקבלים. המודל שהמדינה בחרה היה הסתמכות על חוק יום חינוך ארוך, וכמובן על המצב הסוציו-אקונומי של הרשות המקומית.

המטרות שלשמן באמצעותן אנחנו בודקים את עצמנו, הן שתי המטרות שמופיעות בפניכם. יש לנו שתי מטרות גדולות שבאמצעותו אנחנו בוחנים את עצמנו. אחת – אי ביטחון תזונתי, אנחנו לא משתמשים במונחים מפחידים כאלה, כמו רעב וכאלה, ברוך השם, במדינת ישראל אין רעב, אבל יש אי ביטחון תזונתי.

אבל אתם מסכימים עם זה – שילד רעב לא לומד. זו לא סיסמה.

אנחנו מסכימים, אבל אנחנו לא חושבים שיש רעב בארץ, חלילה.

הבעיה השנייה שלה היא בעיית ההשמנה שגם אנחנו מנסים להתמודד בנושא.

תוכל לומר לוועדה היכן עומדים עם התקנות המשופצות?

התקנות המשופצות נמצאות כרגע בשלב של הערות הציבור, כאשר זה ייגמר, זה מגיע למשרד המשפטים, ומשם לכאן.

עדיין לא?

התקנות הועברו לעיון הציבור, הן ממתינות. אנחנו ממתינים לישיבה עם משרד הבריאות, יש להם הערות על הנוסח. אנחנו בשלב ההיוועצות עם שר הבריאות.

זו הסיבה, כי חייבת להיות אחידות אל מול תקנות המזון הבריא שהם פרסמו והסימונים על המוצרים, ולכן, צריכה להיות אחידות - אני פשוט הקדמתי את המאוחר.

חלק מהדברים שאנחנו עושים כחלק מהמאבק בהשמנה זה אחד הדברים שבעיניי הוא היותר מבורכים - לקח לנו הרבה זמן להגיע אליו. בתי הספר מקבלים את הירקות, שכידוע, לכל מי שפה ויש לו ילדים בגילאים האלה לא כל כך אוהבים ירקות, הפכנו את זה למנה אישית וזה נקרא ממתק מהטבע. הם מקבלים מנה אישית ארוזה של ירקות, והילדים אוהבים את הירקות ונהנים מהם.

הדבר השני, כמובן, התפריט שנקבע בהתאם להנחיות של משרד הבריאות במסגרת ההנחיות שלהם לאכול ולגדול. אלה התכניות שהמשרד מפעיל במסגרת ההזנה.

יש לנו במסגרת חוק יוח"א – זה מעודכן לדצמבר, הדברים משתנים לפעמים מחודש לחודש, במגזר הערבי יוצאים לחופשות אז זה הולך וחוזר. אנחנו מדברים על סך הכול 326 אלף ילדים וקצת יותר, ב-8,330 מוסדות שנהנים מארוחה חמה, זינה בריאה, חמישה ימים בשבוע.

כמה מוסדות חינוך בכלל יש בארץ?

כשאני אומר מוסד, זה כולל גני ילדים.

אתה מבין למה התמיהה שלי. עד איזה גיל?

אנחנו מדברים בחוק יוח"א גם על בתי הספר עד כיתה ו' וגם על גני הילדים. בניצנים אנחנו מדברים על גני 3-4, למי שלא נמצא ביוח"א, וילדי א'-ב' גם מי שנמצא ביוח"א וגם מי שלא, אדוני היושב-ראש מכיר את זה היטב, הוא היה מאוד מעורב בתהליך של הפקת ניצנים והוצאתה לדרך.

אני יודע שילד לא חוצה כביש לבד עד גיל 9. מהפרסומת הזו הפכו את זה כלל מדעי, אפילו רשלנות הורית מתחילה להיבחן. אני מבין שגם מפעל הזנה הוא עד גיל 8.

ניצנים - עד גיל 8. ביוח"א - עד כיתה ו', כולל ו'.

יש לנו במסגרת תכנית ההזנה אמרנו גם ביוח"א, גם בתכנית מיל"ת שהיא לא ביוח"א, כלומר, אלה היישובים שהם בוחרים להיכנס לתכנית הזאת גם בגנים וגם בתי-הספר, גם בניצנים. בניצנים יש לנו שתי אופציות. אופציה אחת – הרשויות שמקבלות הזנה באמצעות תכנית ההזנה, ורשויות שהן בחרו להפעיל את זה לבד, ואז גם שם אנחנו מפקחים על זה שההזנה תהיה בהתאם לכללים. היו לנו כבר מקרים כאלה שאם ההזנה לא עובדת אנחנו מפסיקים את ההתקשרות עם הספק הזה אחרי שהעירו לו פעמיים, אז אנחנו מבטלים את הרשאה של החיוב בתכנית ניצנים, ורק ככה הדברים משתנים. ברוך השם יש לזה תמיכה משמעותית רואים בזה ברכה.

הדבר השני שאני רוצה לציין, זה התחלנו פיילוט בחינוך המיוחד, מאוד מורכב, מאוד עדין. אבל גם פה במקומות שנכנסו לזה אנחנו רואים ברכה. בעניין הזה אנחנו שינינו את שיטת העבודה מול הרשויות המקומיות. בעבר, או ברוב הארץ, הקצאה להזנה בחינוך המיוחד נעשית באמצעות הקצאה לרשות המקומית, והרשות המקומית מזינה את ילדי החינוך המיוחד. אנחנו הצענו לרשויות מקומיות לשנות את המודל, ולקבל הזנה מתכנית ההזנה, במקומות שנכנסו לדבר הזה, ראו בזה מאוד ברכה כי האוכל היה הרבה יותר מגוון - הילדים קיבלו אוכל יותר עשיר.

השתפרנו מאז אותן מראות, תמונות של אוכל בתבניות.

אנחנו משתפרים כל הזמן, ואנחנו גם יודעים שתקלות יהיו כל הזמן. המבחן שלנו, שאנחנו מגדירים לעצמנו ולכל הצוות שלי - מהירות הטיפול בתקלה והעובדה שהיא לא תחזור על עצמה.

יש בקרה אקטיבית מעבר לתלונות?

יש בקרה אקטיבית. כל ספק נבדק. אני יכול לספר לוועדה שהיו ספקים שאמרו, אנחנו לא רוצים לעבוד אתכם. שאלנו למה? אמרו זה כסף מצוין אבל אתם משגעים אותנו. אלה באים פעם בשנה, אלה באים פעם בארבעה חודשים, אתם כל שבוע אצלנו. כלומר, באופן רנדומלי, בלי התראה, מגיע מישהו מצוות ההזנה פעם בשבוע לכל ספק בהפתעה ובודק אותו. גם התאמה לתפריט, כי את התפריט הספק מציע, אבל התזונאית מאשרת, הוא לא עושה מה שהוא רוצה, וגם כמויות כמובן, וגם שזה יוצא בטמפרטורה המתאימה שמתאימה למה שהילדים צריכים.

פה אנחנו רוצים להראות את התהליך שבעצם איך הדבר הזה עובד. יש לנו את הנחיות משרד הבריאות שזה תשתית העבודה. התפריט נקבעה על ידי תזונאית, וכל ספק עובד בהתאם לתפריט ברור שהוא מאושר מראש. יש לנו גם מנות מיוחדות לילדים בעלי רגישויות למזון, נושא מאוד סבוך, אבל ברובו הצלחנו לפתור אותו. כמובן, בסופו של דבר, יש 64 ספקים שהם בתוך המאגר של המשרד, והם מספקים את המנות האלה לילדים בכל המערכת, וככה הדבר הזה עובד.

זה מכרז שהמשרד הוציא?

לא. זה מכרז שהמינהלת מוציאה באישור המשרד. כלומר, זה קול קורא ש"מילגם" החברה שזכתה במכרז של המשרד מוציאה, אבל הוא מכרז שמאושר על ידינו - חלים עליו כללי המשרד.

האתגרים – יש לנו שני אתגרים גדולים, אחד פנימה ואחד החוצה. כלומר, האתגר הגדול, שאנחנו משקיעים בו המון מאמץ, והמון אנרגיה, זה לחבר את הילדים לאוכל הזה. אמרתי בהתחלה שלפעמים ילדים לא אוהבים ירקות, אז משקיעים מאמץ בזה שהילדים יאכלו ירקות. אנחנו משקיעים מאמץ בזה שהצוות יתווך את האוכל - יגיד לילדים כמה זה שווה, כמה זה בריא. אתה רוצה להיות גיבור, אז תאכל את המנה העיקרית, תאכל את התוספת גם אם אתה לא מכיר אותה – לחבב את האוכל על הילדים. אנחנו עושים גם מאמצים של התאמה על תרבויות. המגזר הבדואי בדרום אפילו לא אוכל כמו המגזר הבדואי בצפון, וכן הלאה. נעשה מאמץ גדול מאוד לעשות את זה כל הזמן.

אגלה לך סוד, הם עומדים לידי בסופר, ואני אומר לך, שדפקנו להם את צורת החיים שלהם. האוכלוסיות הבדואיות פעם היו אוכלים אוכל בריא, אוכלים את הג'אנק פוד כמוני. גם הם כבר לא אוכלים אוכל מסורתי. המטבח הישראלי השתלט גם עליהם, זה לא בריא, אבל יש התאמה תרבותית.

כן, בוודאי. במגזר הערבי והבדואי בפרט, אנחנו מקפידים שלא יהיו נוצות – אם יש נוצה לא אוכלים את האוכל. יש נוצה על הפולקע, אתה מוציא את הנוצה, ואוכל את הפולקע.

וכמובן, למשל, אורז, אם אתה מגיש להם אורז לבן, הם לא יאכלו, כי אורז לבן משדר בית חולים, אורז צהוב זה האורז שהם אוכלים. חלק גדול מהמאמץ במיוחד לאור השינויים שעשינו לפני שנה - - -

דרך אגב, הם אוהבים מצות.

חלק מהמאמץ נעשה גם להתאמה של הנחיות החדשות של משרד הבריאות לפני שנה על קמח מלא וכל המוצרים היותר מלאים, זה מאמץ גדול להנגיש אותם, כי פתאום זה נראה שונה, הטעם שונה, וצריך לעשות מאמץ לחבר את הילדים לדבר הזה. זה האתגר מבפנים.

האתגר מבחוץ, הוא כמובן רשויות מקומיות שאמרו - אין לנו כסף, מצטערים.

יש לך נתונים. בגדול תדע לומר?

סימנו רשויות ש-50% מהילדים אוכלים שם, אנחנו הולכים לעשות מאמץ להגדיל אותו בעיקר בשכבות הנמוכות.

יש מאפיינים לאותן רשויות?

בעיקר ברשויות החלשות.

מה זה דורש מהן?

כשאנחנו בנינו את התכנית הזאת, האוצר דרש השתתפות של הרשות המקומית.

בכמה באחוזים?

אשכול 1 – 10%, אשכול 2 – 15%, אשכול 3 – 20%, אשכול 7, 8, ואילך זה 70% השתתפות. באשכולות החלשים, אם ניקח לאשכול 2 את רהט, היא צריכה לשלם 15%, יש לה 15 אלף ילדים, זו הוצאה גדולה בשנה זה יוצא כמעט 2 מיליון שקל. אנחנו חושבים שצריך לעשות מהלך שיהיה משולב, שמצד אחד, מול האוצר להגיע למצב שבו בהסכמה שלהם כמובן ניתן עוד איזושהי הנחה לרשויות החלשות. מצד שני, אכיפה מאוד חדה לרשויות שלא יבצעו את זה, כי בסופו של דבר, מי שעלול להיפגע זה דווקא הילדים שלא יכולים לשלם את חלקם. אנחנו יודעים את זה לאורך השנים.

כמי שהיה שר קדנציה אחת, אני אומר לך, אני אומר את זה גם למשרד החינוך – צריך להיות מנדט לשר שאם רשות מקומית לא נענית, לא כל פרויקט, פרויקט כמו מפעל הזנה או השאלת ספרים, שבה ראש רשות לא מעניין אותו, זה לא כפית הסוכר שלו או כוס התה שלו, לא תעמוד לו הזכות ליהנות מפרויקטים מקבילים ברמת החשיבות, או פחות אפילו בפרויקטים פחות חשובים, כי יכול להיות שיעניין אותו איזה חינוך וצריך לבחון את זה.

זה חלק מהדברים שאנחנו חושבים במהלך האכיפה. אבל הטענה שכאשר רשות מקומית אומרת אין לי, צריך גם איתה להתמודד באיזושהי דרך.

נבחן ביטול המצ'ינג בסוציו-אקונומי 1, 2?

הוא נבחן, והתוצאה הייתה שהנמכנו אותו. כלומר, בעבר זה 15% באשכול 1, ואז לפני כמה שנים, כאשר שי פירון היה שר החינוך, היה מאמץ משותף של שר הרווחה ושר החינוך והפחתנו את ההשתתפות של הרשויות מאשכול 1 עד אשכול 4 כל אחד ב-5%. כלומר, הייתה הפחתה, וגם זה יצר איזושהי עלייה לפחות זמנית בכניסה של עוד ילדים לתכנית.

למה זמנית?

כי אחרי שנה הם אמרו, חשבנו שאנחנו יכולים להתמודד עם זה, אבל בסך הכול ההוצאה מאוד גדולה, אנחנו גם עם זה לא יכולים להתמודד. אנחנו גם אז חשבנו שהיה צריך לעשות את זה במהלך אכיפתי. אני, למשל, הצעתי להגיד שההנחה הזאת תהיה מותנית, אז אמרו לי, אי אפשר לעשות את זה מותנית, ברגע שאתה אומר הנחה, זה הנחה. ברגע שאתה מוציא את זה במסגרת ההליך הנורמטיבי של החקיקה, אתה לא יכול לקבל 5% הנחה אם תוסיף עוד ילדים, זה לא עובד ברמה המשפטית. לכן מה שעשינו, רק את ההנחה, ועודדנו את הרשויות להיכנס, ואנחנו יודעים שזה כל הזמן צריך להיאבק על זה.

יש רשויות שהן מיישמות חלקית בגלל מצוקה תקציבית? מה אומרים - בית הספר הזה כן, בית ספר לא? הרי המנה ידועה, עלותה ידועה.

הרשות אומרת ככה, אדון, מנהל בית הספר, אתה תגבה מהילדים 2 שקלים. אני מוכנה לספוג עליי עוד 10 שקלים. תיקח את הכי עניים, או הכי מסכנים, ואתה עונה לי, באמת, אני גם חושב ככה, המנהל יודע הכי טוב, וכל היתר או שיביאו את השני שקלים או שלא יאכלו.

בכמה רשויות ביקרת?

בעשרות.

זה בעצם המהלך הנורמטיבי שקורה ברשויות מקומיות.

יש מצב שמי שלא שילם לא יקבל?

עלול להיות.

הייתי אומר לך, אולי היה עדיף לבטל את כל המפעל של אותו בית ספר ולא לעשות את זה, אולי, צריך לבחון את זה.

לא רוצה למנוע ממי שמגיע לו את מה שמגיע לו.

אבל סליחה, עם כל הכבוד, אי אפשר לעשות את זה.

אנחנו משתדלים בעולם הזה לעשות הכי טוב שאפשר.

אלה פני הדברים, כלומר, יש לנו גם סיפורים. אני אומר את זה גם כלפי אותן רשויות חלשות. גם ברשויות חלשות אומר לי ראש רשות, תשמע, אתם הגדרתם מבחן הכנסה שהוא סוג של תנאי. אנחנו בחמולה יודעים שההוא אין לו הכנסה אבל הוא בא עם ג'יפ, אתה לא יכול לעבוד בכלים האלה לטובת כל האוכלוסיות, ואז אם אני אתן לו חינם כולם יודעים, ואז אף אחד לא ישלם. כלומר, יש פה מרכיבים שצריך להתייחס גם אליהם.

כשאתה מתקן עולם ומתקן תקנות, אתה לא בונה אותם על הגנבים.

נכון.

לגבי רשויות חזקות ששם ההשתתפות גבוהה יותר - אחוזי ההיענות?

בגדול נמוכה. למעט, תל-אביב שאומרת, זה חשוב לי, כי שם באמת יוח"א נמצא בדרום, שם כל ילדי הדרום אוכלים בתכנית ההזנה, ושם גם רשות גובה חצי שקל מכל ילד ואת כל היתר היא סוחבת.

יש לי הרבה דברים לומר על עיריית תל אביב - בתחום הזה, בתחום של הצהרונים, בתחום של ההזנה, ועוד הרבה תחומים שהיא לוקחת על עצמה נושא החינוך, ואני מוצא לעצמי לציין זאת לשבח. הרבה פעמים נתקלנו כאן בדיונים וגם בסיורים שההתנהלות שלהם באמת מחוץ לקופסא. כאן יש לציין את ראש העיר, מנהל אגף החינוך, או הממונה על החינוך, אני חושב שזה המקום לציין את זה.

בבקשה, חיים.

אני חבר כנסת לשעבר. אחד הדברים שבעצם עולים פה, הוא הנושא החשוב ביותר שנוגע לליבי, הוא בא מתוך העובדה שאני עברתי את זה כילד. אני בגיל 15, מה לעשות, כבר לא היה לי בית, חיפשתי קרטונים איפה לישון, חיפשתי איזה פינה לשים את הראש, ואיזה פרוסת לחם להכניס לפה. אבל רצה הקב"ה והלכתי לבית אבות, ופתאום נהיה לי ביום אחד 60, 70 סבתות שהייתי מתקן לזאת תמונה, לזאת מביא תרופות, לזאת הולך לסופר, והתחילו לריב למה אני יושב אצל זאת יותר, אצל זאת פחות, וככה הדברים התגלגלו. בכיתה י"ב נבחרתי להיות יו"ר מועצת תלמידים. הכנסתי את הפרויקט שבו זכיתי בפרס החינוך הארצי בשנת 78' – אתה יכול לבדוק את זה - וזה נכנס כמחויבות אישית עד עצם היום הזה. זה פחות או יותר בקצרה מה עברתי כתלמיד.

כמובן שהגורל שלי כילד הוביל אותי לאן שהוביל אותי, וגם זכיתי להיות חבר כנסת שאחד מהחוקים שעברתי פה זה היה בעקבות ילדי הבאסטות שהיו עובדים בשווקים בשביל חמש שקל לשעה כדי להביא קצת ירקות ופרות בערב הביתה, ואת זה כולנו זוכרים. אני החלטתי שאני מעביר את חוק החד-הוריות, שחוק החד-הוריות אמר - שמתוך 87 אלף ילדים שהיו בקו העוני, 20 אלף לא פקדו את ספסל הלימודים, וזה מאוד חרה לי. הלכתי והעברתי את חוק החד הוריות עם כל ההתנגדות של ועדת שרים, עם כל ההתנגדות של משרד האוצר, שבעצם העמדתי חד-משמעית, או שאני בקואליציה ומצביע אתכם, או שאני מהיום בקואליציה - זה לצורך העניין.

לפני שנה וחצי כשאני יושב לנוחותי ורואה בטלוויזיה את קו העוני בקרב ילדי ישראל, חבר'ה, זה עשה לי רע. מאותו בוקר אמרתי, אני לא יושב בחיבוק ידיים. הלכתי והקמתי פרויקט שנקרא "כולם ילדינו" במטרה אחת – להגיע למיליון ילדים מתחת לקו העוני כדי לספק להם כריך לארוחת בוקר. אני יודע שיש חוק הזנה לילד, החוק מונח כאן בפניי. דבר ראשון שעשיתי לכנסת, הלכתי והבאתי את חוק הזנה לילד כדי לדעת מה זה חוק הזנה לילד. חוק הזנה לילד אכן נחקק ב-2005 אבל ב-2008 רק יצא לדרך שהוא בעצם נתן מענה מגיל 3 עד גיל 8. אני אומר לך, יש לי גם את החוזר של מרכז שלטון מקומי, חיים, עם נתונים אני לא אתווכח עם אף אחד, אני מדבר על נתונים קיימים. אתה יודע שמרכז שלטון מקומי הוציא מכתב לכל ראשי הרשויות, כולל אליך.

הוא לא סותר.

אני מברך על המפעל. אבל המפעל לא מכסה את הכול – למה? כי אתה יודע חיים, שבשנת 2016, משרד החינוך תקצב מיליארד וחצי כש-250 מיליון שקל בא ממשרד העבודה והרווחה לצורך הזנה לילד. בפועל, אם אני מחלק את ה-14 שקל לפי 184 יום בשנה, זה היה צריך לתת לי 585 אלף ילדים שהיו צריכים להיכנס להזנה. בפועל, גם לא 360. כשאני קיבלתי מכתב משמואל אבואב, הוא אמר, לא, אנחנו הזנו רק 300 אלף ילדים, אמרתי, גם את זה לא. מנתונים שיש לי הזנתם 245 אלף ילדים.

מה גודל התקציב?

זה תקציב שבנוי בהרשאה להתחייב. המשמעות שלו – ככל שאנחנו צורכים יותר אנחנו מקבלים יותר.

כמה ניצלתם ב-2017?

ניצלנו פחות מ-400 מיליון.

זה 585 אלף ילדים.

יש גם את ניצנים, גם את ההזנה ביוח"א, בגדול, זה יוצא משהו כמו מיליארד ורבע שקל.

כולל כל יוח"א.

לא כל יוח"א, מה פתאום.

רק ההזנה.

ודאי. סך הכול ההזנה של שלושתם יחד בסדר גודל של מיליארד ורבע.

וכשלא היה ניצנים על כמה זה עמד?

600 מיליון.

ניצנים הכפיל. מה עלות ממוצעת של מנה?

14 שקל. מנה זה עד הילד, זה ממוצע, כי יש יותר זולות ויותר יקרות. בכשרויות הנוספות המנה יכולה להגיע ל-16 שקלים.

אני לא אוהב שיטת חישוב כזו. לכאורה קח 14 שקלים, כפול מספר התלמידים, אנחנו מגיעים ל-400 ומשהו לא מעבר לזה.

320 אלף ילד כפול 14 שקלים לא יוצא 330.

בסביבות 720 מיליון שקל.

זו הרשאה להתחייב, זה לא סכום עם תקרה תקציבית. זה תאורתי זה לא מעשי.

אבל זה בכל זאת מתקציב שלא מומש, אתה מסכים אתי חיים, אם היה ממומש - - -

תלוי איך אתה מסתכל על זה. כשהוא אומר לך הרשאה להתחייב, זאת אומרת, יש קריטריונים, המדינה לא מגבילה, מי שנכנס לקריטריון הזה, כמה שזה יעלה המדינה מתקצבת. אם אתה בא ואומר, בא משרד החינוך עם האוצר ותיקצב מיליארד וחצי שקלים להזנה, והוא מימש או ניצל 600 אלף שקלים, הייתי בא ואומר לו, סליחה, אתה פושע, תכניס עוד אוכלוסיות - זה לא המצב. ברגע שזה בהרשאה להתחייב, לא נקבע בחוק שזה יהיה במיליארד וחצי שקלים. אם לכאורה כמו שאתה אומר, זו טענה שצריך לזעוק.

אחרי שהקמתי את חברת חלץ הזאת, זו חברה לתועלת הציבור שהיא חברה מלכ"רית לחלוטין, יש בה 18 חברים דרוזים, נוצרים, מוסלמים ויהודים, במטרה אחת - להגיע לכמה שיותר ילדים שלא נכללים בחוק הזנה לילד, כי חוק הזנה לילד הוא עד גיל 8, מה מגיל 9? התחלתי להוציא פיילוט בעפולה, מחויבות אישית של תלמידים שעמדו במרכזי קניות, גייסנו 2,000 כריכים לילדים. אחרי העצמאות מתחילים לספק בבתי ספר, אז זה לא הפתרון, כי יש מיליון ילדים מתחת לקו העוני.

כשאני מסתכל על קו העוני ב-84' כאשר חוקקתי את החוק היה רק 87 אלף ילדים. ב-2016 – 482, ב-2017 – 998 אלף ילדים, זה רק הולך ועולה. אנחנו עומדים ב-OECD מקום ראשון מבחינת הילדים בקו העוני. לצורך העניין, הלכתי וביקרתי ברשויות – צירפתי את חיים ביבס אליי, את שלמה דולברג, מרכז שלטון מקומי, את אבי קמינסקי, את מיכל, אתה מכיר את כולם, ישבנו ישיבות, כולם שלטון מקומי. ישבנו ואחרי שהצגתי להם את התכנית, אמרו, אנחנו יוצאים בתמיכה עם הפרויקט שלך, נוציא מכתב לכל ראשי הרשויות. ברגע שזה עבר לראשי רשויות, כל שבוע הייתי בשלוש, ארבע ראשי רשויות, כשבעצם גם עם ראש הרשות, גם מחלקת הרווחה. הייתי בקריית שמונה, הייתי בחצור, הייתי בראש פינה, אני רק אומר לך איזה חריש עמוק עשיתי מאופקים עד קריית שמונה. רשימה של 40 ראשי ערים, אתה יכול לבדוק אחד, אחד. כשאני מתחיל כמה ילדים בקו העוני יש לכם, זה אומר לי 800 - - -

קו העוני נמדד לפי שיטה מסוימת, ומפעל הזנה נכנס בחוק בקריטריונים אחרים, תמיד יהיה לך פער.

אני מסכים אתך, אבל אם מתוך משהו שהוא טוען שיש חוק הזנה לילד בהשתתפות של ההורים, אז בעצם החוק הוא חוק קולקטיבי, הוא נתן שוויון לכולם עד גיל מסוים. מי שהיה לו כסף להשתתף, כי בא ראש רשות ואומר לו, בוא תשתתף – שם 600 שקל. מי שאין לו, לא היה לו להשתתף, הילד שלו לא אכל. מי שהיה לו כן להשתתף, כי הוא לא בקו העוני, אז הילד שלו אכל - אז בעצם למי עזרת? לאלה שלא נמצאים בקו העוני. נתת לאלה שיש להם, כי ההורים היה להם לשלם, אלה שאין להם נשארו עניים, המצב היה גרוע מאוד.

בעצם, פרסתי תכנית ארצית, אני אומר לך חיים, זה לא מעניין אותי כמה אני רץ מהבוקר עד הערב, גם אם אני אהיה בן אדם אחד - - -

מה אתה מצפה מהמערכת?

בין זה לזה נפגשתי גם עם שולי אייל. הלכנו אחרי שישבתי עם השר ועם חיים כץ, וחיים כץ אמר לי, שאני עברתי תקציב של 250 מיליון שקל ממשרד החינוך לצורך הזנה - החוק חייב אותו. עכשיו אין לו את החוק, עכשיו זה עובר ישירות.

אתמול הייתה צריכה להיות ישיבה מרובעת, גם מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, גם עם מנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר, אייל היה צריך לבוא, גם מנכ"ל מרכז שלטון מקומי – גייסתי את ארבעתם לישיבה אחת כדי לדון בעניין הזה.

מה אתה מצפה ממשרד החינוך?

אגיד לך, אני מצפה דבר אחד, קודם כל אני הכנתי את זה בפריסה ארצית כשאני בעצם קיבלתי אישור ממשרד החינוך לכנס את כל מוסדות החינוך לספק כריכים לארוחת הבוקר - את זה ראית, נכון?

אתה חייב לקבל אישור, וטוב שקיבלת.

גם האישור שקיבלתי בעקבות זה שמביאים איזה קבלנים מורשים מבחינת משרד החינוך לספק את הכריכים האלה. ואז הלכתי לחברת - - - סנדוויצ'ים, היא מוכרת כל כריך ב-19 שקלים, הוצאתי את זה במחיר של עלות 8 שקלים לכריך, 230 גרם שהם בעצם יספקו לבית-הספר, יהיה לו 30 סוגי כריכים לתלמיד לבחור, הילד יוכל לאכול מה שהוא רוצה, גם לטבעונים וגם לצמחונים, יש פתרון והוא גם מוכן לשווק את זה לכל המקומות – זה מבחינת ההיערכות הארצית, אני מוכן להיערך להיערכות הארצית.

מבחינה תקציבית אני מפה, אבל אני לא התייאשתי, אני ממשיך להפעיל את המחויבות האישית אחרי החג בכמה שיותר ראשי רשויות כדי שתלמידים יוכלו לגייס תרומות - - -

לגבי מפעל ההזנה, מה אתה עושה מבורך. אם אני הייתי קובע מי מדליק משואה, הייתי נותן לך על המפעל שלך. למפעל ההזנה מה אתה צריך?

אני רוצה רק דבר אחד – אני רוצה שנתחיל בפיילוט. גם אתמול כשישבנו בישיבה עם מנכ"ל משרד הרווחה, אמר לי, איך אתה מגיע לילדים? אמרתי, תשמע, אני רוצה לבדל ולא רוצה להבדיל. אני מעדיף שכל תלמיד יהיה לו כרטיס כמו כרטיס מגנטי. נפגשתי עם המנכ"ל – לכולם יהיה כרטיס, לכל התלמידים. יש תלמיד שיקבל את זה, יוכל להטעין בבית, שההורים יטעינו לו, יבוא למכונה וימשוך איך שהוא רוצה, ויש ילד שאין לו, נוכל להזין לו את הכרטיס שיוכל לקחת, ככה לא יהיו משכורות, ככה לא יהיו כל מיני דברים מסביב. זה רעיון שאתמול גם קנה אותו אביגדור קפלן, אמר לי, אתה יודע מה, אני עוזר לך לקדם את הנושא הזה, אבל אני גם צריך את התמיכה של משרד החינוך. אני לא מדבר על ילדים שיש להם השתתפות, יש ילדים שאין להם, אין להם מה לאכול. 14% מהתלמידים האלה הצהירו בדוח הארצי לסטטיסטיקה או חיפשו מזון בזבל, או חיפשו נדבות או גנבו מזון– זה לא יכול להיות בימים שלנו.

מעבר למפעל ההזנה שהוא מתוקצב, יש מבחני תמיכה?

חברת "חלץ" ללא מטרות רווח.

זה בעצם בהגדרה המגרש של משרד הרווחה.

משרד הרווחה - - - את התקציב אליך.

חיים, אתה צריך להבין דבר אחד. משרד החינוך, מה שהוא עושה, עושה על פי החלטת ממשלה, חוק ההזנה.

זו החלטת ממשלה.

אתה בא ואומר, אני חברה לתועלת הציבור, חושב בפריסה רחבה יותר על כלל הילדים, צריך למצוא דרך איך עושים את זה.

משרד הרווחה לא יכול להשתמש, גם אתה אל תשתמש בזה, אני מעביר תקציב למשרד החינוך. הוא מעביר תקציב למשרד החינוך באיגום המשאבים של החוק הזה, זה חלק מתקציבו, זה לא קשור לכלום. אם משרד הרווחה חושב שהפרויקט שלך והמיזם שלך הוא נכון, הוא רוצה לאמץ אותו למסגרות, הוא צריך לתקצב את זה, הוא לא יכול להגיד, דרך המשרד מעבירים לו תקציב, לא. להיכנס למפעל הזנה בתור ספק זו התמודדות לא יודע איך עושים את זה. כולם מברכים על המיזם שלך. זה לא פשוט, לא כל אחד יכול להיכנס לבית הספר. יש גופים מסחריים שהיו מתים להיכנס, אתה לא גוף מסחרי. הבעיה שלך היא כרגע מקורות מימוש שלך, צריך לראות איך, איך משרד הרווחה תומך במבחן תמיכה, אף אחד לא יתקצב אותך בתקנה תקציבית מבחן תמיכה.

דרך הרשויות, שהרשות תשתתף, אני אשתתף. אגיד לך מה המטרה, באתי לרשויות, אמרתי, חבר'ה, 8 שקלים עולה כריך, בואו תממנו אתם ארבעה שקלים, הילד יממן עוד שקל אחד, אני אממן עוד שלושה שקלים, בסדר. יש לי גופים פילנתרופיים שיהיו מוכנים לעשות את זה. נפגשתי עם קרן רש"י, גם קרן רש"י מוכנה להצטרף לעניין הזה. אבל אני לא יכול לממן את כל ה-8 שקלים.

משרד החינוך פועל מכוח חוק, הוא אמר לך בפתיח של המצגת, לא מובן מאליו. אם לא היה חוק הזנה לתלמיד, לא היו מפעילים מפעל הזנה. מפעל ההזנה חוסל כשאני הייתי בכיתה ח'.

יש ילדים שאין להם להשתתף, הילדים רעבים, זה מה שאני אומר, לא מי שיש לו.

לכאורה, צריך למצוא מענה בלי שום למיזם.

שולי, אצלכם איך זה עובד?

אני מנהל אגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה. תחתיי יש 63 בתי ספר מקצועיים.

אצלנו, כל בתי הספר שהם צמודים, אז אנחנו משתתפים בהזנה שלהם. מה זה צמודים – צמודי בסיסים והפנימיות שלנו כמובן, כולל האקסטרניים שבפנימיות. זאת אומרת, בערך כמחצית ממספר בתי הספר שלנו מקבלים הזנה.

ואלה שלא מקבלים איזה בתי ספר אלה?

שהם הרגילים בערים. כל מה שהם לא צמודים למשהו, בתי ספר מקצועיים שנמצאים במרכזי ערים רגילות, משהו כזה, נגיד עמל שרונים, הם לא מקבלים הזנה. למה זה נקבע ככה? היסטורי. אתה עובד איתם, אתה לומד איתם, אז מטבע הדברים אתה גם אוכל איתם בחדר האוכל. זה מה שקורה ברוב המקומות שלנו. חברת חשמל ביקשה היתר להרחיב את חדר האוכל שלה בחפציבה כדי שהתלמידים יאכלו יחד עם עובדי החברה, לדוגמה. ככה זה עובד במקומות הצמודים. לצערי, במקומות הלא צמודים - - -

שיטת ההפעלה שלנו של בתי הספר היא דרך רשתות חינוך כמו שאתה יודע. אכן, כאשר נפגשתי עם חיים, שלחתי אותו להיפגש עם רשתות. בכל זאת יש להם תקציבים חופשיים. הרשתות אצלי ובתי הספר יש להם תקציב חופשי של לפחות 30 אלף שקל לכל כיתה, שהוא יכול לשמש לשיווק. אני אומר, הם יכולים להחליט גם שהם קונים סנדוויצ'ים לצורך העניין, אני בעד.

זה תקציב שנתי?

לכל כיתה בנפרד יש לה תקציב 30 אלף שקלים לשנה חופשי לחלוטין, למה שהם רוצים. לא קשור לכלום, זה ניהול עצמי מעבר לשעות תוספתיות, מעבר לזה, זה תקציב חופשי לחלוטין. אם יחליטו, דרך אגב, שחלק ממאמצי השיווק אפילו זה לתת הסעדה בבתי הספר, ואז למשוך להם עוד יותר תלמידים, אין לי בעיה, גם טוב.

אני מ"דרך המעבדה". דרך המעבדה היא חברה שעוסקת בייעוץ, ליווי, פיקוח בתחום של מזון וחקלאות.

אני סמנכ"ל ב"דרך מעבדה", חברה לבטיחות מזון. חלק ממנגנון פעולה שלנו זה לייצר מערכת שיודעת גם לדגום, גם לפקח, גם לייעץ, להשתמש במעבדה כמערכת גיבוי.

אני פחות אתעסק בעולמות הרעב, נתמקד בשני נושאים שנגעת בהם כחלק ממפעל ההזנה. הנושא שהזכרת על רגל אחת – חטיף מן הטבע. חשוב לי להגיד, אנחנו ביום יום, ואני אישית בשש שנים האחרונות שפשפתי סוליות היטב בהרבה קייטרינגים וספקים כאלו ואחרים. אני חושבת שאני מכירה טוב את השטח. לנושא החטיף מן הטבע, היום אנחנו רואים שבעצם זה מקסים, זה נראה טוב שכל אחד כזה מקבל כזה פלפלון, או מלפפון ועגבנייה – זה נראה טוב. כי באמת בדוגמיות היפות האלה של עגבנייה מלפפון וגזר גמדי, אנחנו היום לא בודקים ולא יודעים מה יש. אנחנו יודעים מה הקייטרינגים, ובאמת הסועדים הצעירים שלנו אוכלים.

למה הם לא יודעים ואת יודעת?

למה היום לא מתבצע פיקוח ובקרה כמו - - -

חבל שאת אומרת את זה, זה פשוט לא נכון.

אני יוצא מתוך הנחה לכל הדוברים, בלי לפגוע, שהכול תלוי איפה את שם את האוזן. כשאני פה משרד החינוך, אני לוקח את הדברים של משרד החינוך בערבון מוגבל - - -

אנחנו מכירים היום – עוד פעם, מהמסד נתונים שאני יושבת עליו, נתונים מדאיגים, ככה אני אגיד את זה, שהיום לא מטופלים לצערי הרב.

זה משולב זה גם חומרי הדברה, וגם - - -

הנושא השני שנגעת בו, זה הנושא שהיום אתם נמצאים בבקרה שבועית. הייתי רוצה שאני אבין במונחים שלי, בקרה אתה מתכוון מלגה? הרי שנה שעברה היה מכרז מטעם משרד החינוך על בקרה בספקים כאלה או בקרה ממש שלכם, אני מעריכה שלא לזה התכוונת.

התכוונתי לעובדים של "מילגם" שמגיעים אחת לשבוע, חלק מההנחיה שלהם להגיע לכל קייטרינג פעם בשבוע, אפילו יותר אם צריך.

אתם יודעים שזה קורה.

מה, זו ועדת חקירה? אמנם זה פורום מצומצם, אני לא נוהג לאפשר את זה. עם כל הכבוד, הדיון צריך ללכת לכיוון מסוים. אני רוצה לקחת את הדברים שלך. אני יכול להבין - מזון מבושל למה צריך דגימות, למה צריך לבקר אותו? ירק מן הצומח – אני יוצא מתוך הערכה שהוא מרוסס כולו בחומרי הדברה מכל המרעין בישין שבעולם, אני שוטף אותו.

לא נפתר בכלי שטיפה.

לשם אני חותר. אם אתה רוצה שנפתח עכשיו דיון בכלל על המערכות האקולוגיות במדינת ישראל, על הגידולים, זה דיון אחר. מה שונה עכשיו הירק שאני קונה או אתה קונה בסופר לבין הירק שמוגש? למה הוא צריך דגימה של מעבדה?

בזה שאתה לקחת אחריות להזין את ילדי ישראל בכפייה, הם לא קונים את זה מאיפה הם רוצים. הרי ילד שהולך עם אמא שלו לסופר, עם אבא שלו לסופר, הולך וקונה מאיפה שהוא רוצה. אחד יבחר לקנות אורגני, ואחד יבחר לקנות - - -

מר זקס הנכבד, משרד הבריאות ער לכך?

לא מספיק.

פה אתה ואני עכשיו בוויכוח אידיאולוגי, נכנס למסלול של האידיאולוגי – אנחנו לא שם, נקודה. אנחנו בוויכוח אידיאולוגי נטו.

ברמה הפרטית אני אתך. אתה יודע, יש כאלה שמשווקים להם ירק ללא תולעים וקוטלים אותו עם אף-15 של חומרי הדברה, ואני לא יודע מה יותר מסוכן. אז זהו זה. קוטלים כמויות של חומרי הדברה במאסות שהם סכנה. אם הייתי פוסק הלכתי, לא הייתי יודע מה לפסוק – ונשמרתם או חרק שאולי קיים או אולי לא קיים, אם ינקו - - -

עכשיו עזוב את זה. אני בא ואומר, כרגע אם משרד החינוך, אני לוקח פרודוקטים סגורים שלא עברו שום תהליך באותו מפעל, לא הייתי מחייב אותו בדיקה. כי הטונה סגורה, יש את התקנים של משרד הבריאות, כנ"ל גם בירק.

זה לא דורש כלום. בשנה שעברה משרד החינוך פרסם מכרז מדהים, מפורט, אבל לנושא הירק הוא לא נתן התייחסות.

אני אתו. אני עם משרד החינוך. ההורים ומערכת החינוך צריך לחנך את הילד שירק ופרי הולכים לשטוף אותו כי הוא מרוסס – זו הנחת העבודה שלי. גם התפוח עץ המבריק, הגדול האדום – אז אתה ואני עכשיו בוויכוח אידיאולוגי, לא קשור למפעל הזנה, נקודה. עזוב, לא אידיאולוגי, בוויכוח בכלל על הסוגיה הזו עם משרד הבריאות אתה ואני, אני בצד שלך עם משרד הבריאות. נקודה.

אבל - - - ספקים מאושרים.

אין ספק שיהיה מאושר שהוא התחייב לך שהוא מנטרל את כל התופעות של הריסוס. נקודה. בגלל זה יש מה לעשות.

אבל אם אין לנו רצון לפתור את נושא ההזנה של ילד - - -

אני על הגב היתוש, שנקרא מפעל הזנה, לא מעמיס את כל הצרות שצריך להעמיס על גב הגמל.

כבר העמיסו, לא עושים את זה כמו שצריך.

אמרתם, טוב שאמרתם, נכנס לדיון, נשמע וגם שודר, אבל אני לא אתכם.

הנושא של בטיחות מזון שזה כבר יפה. לפי דעתי הוגדר כדרישה לפני כשלוש שנים ממשרד החינוך. בשנה האחרונה רואים אכיפה של זה. אני חושבת שיש מקום להרים את הרף לנושא של GMP – דרישה לתנאי ייצור נאותים. זה בעצם תקן שמתקבל על ידי משרד הבריאות לא בכסף, ואין לי מה להוסיף יותר מזה, פשוט צריך לעבוד קשה, יש לו דרישות.

יש לו עלויות.

רק להגיב לעובדות הענייניות.

תגיב אחר כך.

אני מנהל תחום פיקוח על ההזנה בעיריית באר-שבע בחינוך המיוחד. רציתי לשאול אותך על הנושא של הפיקוח – איפה אתם עושים את הפיקוח בבית של הספק של הקבלן, או במקום שהוא מספק בו את ההזנה.

גם וגם.

מה אתה יודע שבעיריית באר שבע קורה או לא קורה בסוגיה הזו.

לגבי השאלה של ההזנה, דיברת על זה שאתם רוצים לעשות את החינוך המיוחד, לשפר את הנושא של התפריט. מה מקבלים בחינוך הרגיל שבחינוך המיוחד לא? – זה לגדול ולאכול, לאכול ולגדול של משרד הבריאות.

יושב ראש הוועדה ציין קודם את עיריית תל אביב לשבח, אני יכול לציין את עיריית באר שבע לשבח. זאת הרשות היחידה שבה הנושא הזה מוסדר באופן שבו הוא מבוצע באמצעות הארנונה וילדים מקבלים שם הנחות בהתאם לארנונה. הרשות משקיעה כל שנה יותר מ-2.5 מיליון שקלים בנושא ההזנה.

בחינוך המיוחד, ברגע שהמשרד מקצה את הכסף לרשות, כל רשות בוחרת איך היא מפעילה אותו. אני לא יודע איך באר שבע מפעילה אותו. יש רשויות שעושות סוג של מכרז, ויש מפעיל שמבצע. מה שאנחנו גילינו בניסוי שלנו, שהתפריט מאוד מוגבל בגלל שהסל התקציבי הוא מאוד מצומצם, ובתי הספר בחינוך המיוחד לא קיבלו את כל מה שהיה צריך לקבל, לפחות ממה שבדקנו. למשל, התפריט היה אחיד, כל יום אותו דבר.

אם המשרד מצא לנכון להיכנס, כנראה שזה בחינוך המיוחד – תראה זה גם מסגרות אחרות, גם צרכים אחרים. האוכלוסייה היא שונה, הצרכים הם שונים.

אני ממש שמח להיות פה ולשמוע את הדברים האלה. ולראות שיש פעולות וגם את חבר הכנסת לשעבר חיים דיין. אני מוריד בפניך את הכובע על מה שאתה עושה, באמת, חבל על הזמן. מי שלא יושב פה לא יודע את זה.

גם כמו כל פרויקט שיוצא לדרך, גם בשנים הראשונות היו קשיים, היה הרצה, חבלי לידה. היו תקלות, שופרו והולך ומשתפר. אין ספק שהדברים קורים. צר לי שהוא לא מנוצל במאת האחוזים ברשויות. כאשר יש כשל, צריך למצוא איך עוקפים את הכשל הזה. אני באמת קורא ללמוד מה בדיוק אפשר לעשות. לפעמים אנחנו תקועים בקריטריונים שהם דיי נכנסים גם בקיר.

יודעים איפה החסמים.

אין מה לעשות. גם ברשויות המקומיות האלה שהן בדרך כלל חלשות הם גם לא מתאמצים לגבות ארנונה. נכון, הייתי אומר לך, שמע אז אני אעניש אותן. כמדינה, אני מעניש את עצמי, לא מעניש לא אותם, ולא את הילדים, את הילדים ודאי. צריך להתמודד עם חוסר הגבייה או מוטיבציה לגבות בדרכים אחרות, לא על גב המיזמים האלה.

אני קורא לכם, לבחון איך עוקפים את הכללים האלה. שנית, לבחון כמו שעשינו בתחומים שונים – לבטל את המצ'ינג. לראות איך מבטלים לפחות בסוציו-אקונומי 1. אני לא הייתי מרחיב את זה ל-1, 2.

אדוני היושב ראש, הוועדה שברשותך, כשהיא מאשרת תשלומי הורים במסגרת חוק ההזנה, היא קבעה שעד 1,300 הכנסה לנפש ההורים לא ישלמו, היא משיטה את זה על הרשות.

עכשיו אני אומר בשידור לאומה. בהתחייבות של משרד החינוך להתקדם בסוגיה של תשלומי הורים השנה, כי לא יהיה אישור בלי שאנחנו נקבל, סליחה על הביטוי, הקלה כלשהי, רציתי לומר אפילו מתנה על האישור, אבל זה לא מתנה - הקלה מסוימת. אני נעניתי, נכון, בהתחלה ביקשתי להוריד על פני כל הרוחב, ואמרו, זה לא צודק. זו עלות של מאות מיליוני שקלים, אתה הולך לתת את זה גם לאוכלוסיות שלא צריכות את זה, וחיות עם התשלומים. אמרתם אין בעיה, תבחנו איזה סעיף 1, או 2 – הילה, אני אומר לך, צריך להגיע עם זה, כי לא יהיו תשלומי הורים השנה.

הייתה התחייבות בשנה שעברה - סעיף 1 או 2 מתוך רשימת הפול של תשלומי הורים שיבוטל או יצומצם בצורה דיפרנציאלית, לא רשותית. אני הולך בקטע הזה של בתי ספר עם מדד טיפוח גבוה. בתי ספר שהם במדד טיפוח סוציו-אקונומי גבוה, לפחות שם, נבוא, נגיד אם יחשבו מקצועית, לא בגלל שאני רוצה, מקצועית שהטיולים הם דבר חשוב לילדים כאלה, שם לצמצם את זה, או לעשות הורדה לפי מדד טיפוח, אני אלך איתם. אבל בלי שום שינוי בתשלומי הורים, לא יהיה אישור לתשלומים.

לגבי העובדות. אחד השיקולים, לא השיקול המרכזי, לעבור על השקיות האישיות של ירקות, היה האיכות שלהם. כל המפעלים שמייצרים את השקית הזאת, המגדלים שלהם עומדים בתקן אירופי. כתוצאה מזה הרווחנו אורך חיי המדף של הירקות ליותר זמן. מי שמייצר אותם בסך הכול שניים או שלושה ספקים בארץ שעומדים בתקן הזה, כלומר, הם יודעים שהם מחויבים לקחת רק ממגדלים שעומדים בתקן האירופאי, שזה אומר - מיעוט חרקים ומיעוט ריסוסים וכו'. הדבר הזה נארז ונשלח לספקי ההזנה, ולהם יש עוד 3 ימים שיכולים לספק את זה. כלומר, במובן הזה פתרנו גם את שרשרת והאוכל נשמר, ואנחנו בודקים את זה אחרי ארבעה ימים לראות שבאמת לא קרה כלום.

לגבי העניין של שקיות מזון, אני בפגישה שהייתה הבאתי לכם כל מיני דוגמאות של ירק חי שהם בתוקף של איזו-9002, במחיר עלות פחות ממה שזה עולה שהגיע ישירות לבית הספר, אז ניתן לעשות את זה. מה שאני מבקש ממשרד החינוך, אני מבין שתקציבים אני לא אראה, בואו נכנס איזה פיילוט של 50 אלף ילדים. תקבעו אתם איזה בתי ספר. המחיר הכי נמוך - - -

גם אם הם ייכנסו והם יחליטו שייכנסו לפיילוט, הם לא יכולים לאמץ אותך.

תוציא למכרז, יש מיליון ילדים. לא אני. לא רוצה כלום.

החוק חל על ניצנים יוח"א ו-מיל"ת. אני מציע לך לעבור מול חברי הכנסת לתקן את חוק ההזנה.

חכה שאני אחזור בכנסת הבאה, אני אטפל בכול.

איך נולד ניצנים? לחץ של מי? של חברי כנסת.

וחוק החד הוריות? מלחץ של חיים דיין. מה לעשות.

בקשה אישית, שלפחות משרד החינוך יוציא איזה מכתב לכל מוסדות החינוך לגבי זה שיכניסו את הפרויקט למחויבות אישית כי בעפולה זה עובד יפה.

מה? לגייס כספים?

הם עומדים והם מגייסים כדי להביא - - -

לא, אני לא אנחה את זה למשרד החינוך לעודד לגייס כספים. מספיק יש לנו בצמתים - - -

מה לעשות, יש אנשים שמבינים את הצורך.

מחויבות אישית כן. להכיר מחויבות אישית בתלמידים שהתנדבו במפעל כזה, לא גיוס כספים לא. יש נוהל איך מכירים מחויבות אישית.

פשוט לא קיבלתי תשובה על דבר אחד – הנושא של הביקורות של משרד החינוך.

"מילגם" זה הם.

יש עוד קבלן שקיבל, אני לא רואה אותו. אני רוצה לדעת האם זה עובד.

יש לנו עוד שתי בקרות חוץ מהבקרות של "מילגם", אחת של חברת "ויולה" שעושה בדיקות. נגזרה מלגה מטעם משרד החינוך, והם רצו להרחיב את השירותים שלהם ופנו "דרך המעבדה", וזה לא הסתיים. הם פנו לעוד חברה וזה לא הסתיים, נדמה לי זה היה "דרך המעבדה". יש לנו עוד בקרה חיצונית של חברת "מרמנת" שהיא עושה בקרות רנדומליות במוסדות, היא מדווחת האם האוכל הגיע בזמן, כמה אוכלים ועוד אינדיקציות.

בתי הספר של החופש הגדול?

קול קורא יעלה השבוע.

בעזרת השם.

יצא מכתב למרכז שלטון מקומי לכל ראשי הרשויות לגבי הקייטנות. חלק יהיה מתוקצב. אנחנו התחלנו לקבל פניות.

שמעת, יוצא קול קורא.

תודה רבה לכולם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20.