ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-13OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 602

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, ב' באייר התשע"ח (17 באפריל 2018), שעה 12:30

טיוטת הוראות המשטרה בדבר בדיקת התאמה לתפקיד

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

זאב בנימין בגין

מיקי לוי

מפכ"ל המשטרה רב ניצב רוני אלשיך

ניצב משנה רונן אבניאלי – עוזר מפכ"ל המשטרה

ניצב משנה אתי מאירסון – ראש יחב"מ, המשרד לביטחון פנים

ניצב משנה מירב לפידות – דוברת המשטרה

ניצב משנה אלעזר כהנא – משנה ליועץ המשפטי למשטרה

עידו בן יצחק

לאה קריכלי

הילה לוי

טיוטת הוראות המשטרה בדבר בדיקת התאמה לתפקיד

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא הוא: טיוטת הוראות המשטרה בדבר בדיקת התאמה לתפקיד, מה שכונה בשם חוק הפוליגרף. אנחנו בעצם עוסקים בתקנות שנובעות מהחוק עצמו ואנחנו נשמע אותן ונעבור עליהן. נתייחס ונשמע גם את הייעוץ המשפטי של הוועדה ואת ההערות, ואכן נראה שהן ברוח החוק, שזו הכוונה.

לפני שנתחיל, המפכ"ל, שמעתי בתקשורת שלקחתם החלטה לקראת שנת השבעים על ביטול תיקים לאזרחים נורמטיביים. אני חושב שזה מהלך נכון וראוי ואני אשמח שתיתן כמה מילים על זה בתחילת הדיון. בבקשה.

רפורמת האמון הוצגה בוועדה הזאת גם בתיאוריה ואחר כך גם מה עשינו איתה בפרקטיקה ביום ההצדעה למשטרה. במסגרת הרפורמה הזאת, אחד העקרונות המאוד בולטים בתוכה הוא ההבחנה חדה ככל שניתן בין אזרח נורמטיבי לעבריין, באופן כזה שמי שאיננו רואה את עצמו עבריין, אנחנו עושים כל מאמץ לראות בו אזרח נורמטיבי. במסגרת הזאת ראינו לנכון גם לחבר את זה לחגיגות השבעים כי יש בזה אירוע חגיגי להרבה מאוד אזרחים, אבל בעיקר אפשרות לעשות ריכוז מאמץ על מנת להטמיע את המסר הזה, שגם מי שמעד וגם מי שחטא, ובוודאי ובוודאי מי שלא הצליח להוכיח את חפותו במהלך חקירה ונשארנו בחוסר מסקנה לגביו – התיק נסגר מחוסר ראיות – ככל שהפרמטרים האחרים מצביעים על כך שהוא אזרח נורמטיבי – אין מולו חקירות חדשות פתוחות וכולי - - -

מדובר בעבירה אחת?

הרחבנו את זה לשתי עבירות. בדרך כלל יש קריטריונים שמדברים על עוון בלבד ועל עבירה אחת. אנחנו מדברים על שתי עבירות, עוון ופשע, כאשר עבירות העוון מבוטלות אחרי חמש שנים ופשע אחרי שבע שנים. הוצאנו מכלל זה עבירות בעייתיות, עבירות מין חמורות, עבירות ביטחון, ריגול וכולי.

תן דוגמה לסוג של עבירות.

יש רשימה. יכולות להיות עבירות אלימות קלה, שבהן אזרח הוחתם שמו בגלל סכסוך בין שכנים. זה לא מאפיין אותו, זה חד-פעמי והוא לא איזה טיפוס שמסתבך.

איך עבירה כזאת הפכה לפשע?

גם בעבירות עוון וגם בעבירות פשע, אבל גם בפשע, כל מה שהוא מעל שלוש שנים ברמה התיאורטית, הוא עבירת פשע. אבל אם עברו שבע שנים, ולא מדובר בעבירה שהיא עבירת ביטחון או עבירת מין או עבירה של אלימות חמורה – המתה בוודאי – בהחלט יש מקום להסתכל על האזרח הזה כאחד שאומנם מעד. אני מזכיר, מדובר בחקירות שנסגרו. אנחנו לא מדברים על סמכות חנינה. אנחנו מדברים על עבירות שנסגרו בחקירת משטרה, הרבה פעמים מחוסר עניין לציבור או מחוסר ראיות. בכל העילות יצרנו מצב שאנחנו מסתכלים על זה בפרספקטיבה ואומרים שהסבירות הסטטיסטית שאם עברו שבע שנים, וגם אם העבירה הייתה חמורה יחסית – חוץ מעבירות שהוצאו מהכלל, רשימה ארוכה של עבירות – ועדיין נכנסים למתווה כ-309,000 אנשים וכ-330,000 עבירות. זה הרבה מאוד וזה משמעותי להרבה מאוד אזרחים שמרגישים את הכתם הזה. לפעמים זה גם ברמה אופרטיבית, כשהם רוצים להתקבל לעבודה.

אתם הולכים לשלוח להם מכתב?

לא. אנחנו הולכים לעשות מהלך מורכב שהוא גם מחשבי, אבל עם הרבה מאוד בקרה, ובסופו של דבר כאשר נשלים אותו נאפשר לכל אחד לבדוק מה מצבו. אני מזכיר שכל אזרח יכול לפנות למשטרה ולבקש, לאו דווקא דרך מתווה מאוד ספציפי. אנחנו לא בולמים את זה. יכול להיות מצב שבו מישהו לא עונה לקריטריון של המתווה ועדיין, עניינית, פרטנית ובשיקול דעת נבחן את התיק שלו. אבל יהיו אוטומטית מאות אלפי אזרחים שהרישום שלהם יבוטל. זה מאפשר להם לחיות כאזרחים נורמטיביים גם ברמה של התחושה הפנימית וגם ברמה אופרטיבית, היכן שזה רלוונטי בסוגיות רגישות. בעינינו זה ממש חלק מהתפיסה של רפורמת האמון והבחנה בין אזרחים נורמטיביים לעבריינים.

וכך יתגלגל לעתיד? בכל פעם יסתכלו שבע שנים?

יש דברים שעוברים אוטומטית, כפי שאמרתי. כשמדובר רק בעבירות עוון, המתווה אוטומטי, רגיל, הוא מתווה שנמחק אבל זה מתווה הרבה יותר מורחב. אנחנו לא נעשה את זה בכל פעם. אנחנו אומרים לעצמנו כך: ייתכן שבעבר ההבחנה לא הייתה מספיק חדה; ייתכן ולא היינו מספיק רגישים; ייתכן ועבר מספיק זמן וזה מראה שהאיש לא בתוך עולם של פשיעה ומתחכך עם הפשיעה. מכל הסיבות האלה אנחנו אומרים שנעשה עצירה, ונעשה את זה בצורה מרוכזת. זה אומנם עתיר משאבים, אבל זה חשוב לנו עבור האזרחים. מכאן ואילך יהיה המתווה האוטומטי וככל שנחשוב שצריך לשנות אותו, נשנה גם אותו. אין שום כוונה לשחרר עבריינים ולמחוק רישומים של עבריינים ובכך לסכן את הציבור. הכוונה הפוכה, כאלה שגם אם מעדו, לא מהווים שום סיכון לציבור וכן חשוב להגיד לאנשים האלה: אתם אזרחים נורמטיביים, כך תתנהגו וכך גם תתקבלו למקומות עבודה רלוונטיים.

הצד השני של המשוואה הוא הדוגמה האישית של המשטרה, כמובן. אגב, המתווה הזה לא פועל על שוטרים. הוא לא עובד על שוטרים. שוטרים מקבלים יחס רגיל ולא נכנסים לשום מתווה אוטומטי. אני לא יודע איך העיתונאים לא שאלו אותנו, אבל אני אומר לכם את זה. שוטרים הם בני אדם וגם שוטרים עושים טעויות, אבל אנחנו מתייחסים לשוטרים אחרת ולא מפעילים עליהם מתווים אוטומטיים משום סוג שהוא. לכאורה זה גם לא בסמכותנו. אנחנו גם לא חוקרים את השוטרים.

הצד השני של המשוואה הוא היכולת שלנו להציג את הנורמות שלנו בפני הציבור בשקיפות, על מנת שאזרח שפונה לשוטר ברחוב, יודע שהוא פונה לצד הנכון. זה מאוד חשוב כדי להבטיח שלובש המדים, בין אם הוא שוטר או מתנדב, לא במקרה ייצג חלילה את הצד העברייני. זה דבר שצריך להבטיח אותו ככל שניתן. לכן מה שעשינו, ומוכר לוועדה, הוא התהליך של התאמה תעסוקתית דרך המבדק הממוחשב התעסוקתי, שהשקנו אותו ממש עם כניסתי לתפקיד. עכשיו אנחנו חוגגים את החוק להתאמה תעסוקתית, שכבר התקבל, וממסד את המתווה הזה. הוא נותן לו באמת את כל התוקף המשפטי ובתוכו תוספת חשובה של בדיקות פוליגרף, שלא על סמך חומר תעסוקתי שלילי. כלומר, לא בגין זה שעלה חומר וסיבה מיוחדת איתו, אלא לקצונה הבכירה ולקצונה שעוסקת בנושאים הרגישים, ייבדקו בנפרד ובמקביל מכל ההליכים והכלים האחרים. כחלק מהתאמה תעסוקתית הם ייבדקו בפוליגרף תעסוקתי.

הליבה של הדיון היום היא לאשר את הנושאים עליהם יש בדיקה, משום שנקבע שהוועדה צריכה לאשר אותם.

סעיפים 5 ו-7(ז).

אנחנו בדיון בארבע עיניים אז אני אגלה לכם, שהקצינים נבדקים היום בהתנדבות כי הם רואים בזה חלק מניקיון כפיהם. הם אומרים: אני לא מחכה שהחוק יכפה עליי וזה ייסגר בתקנות, אלא ככל שאלה הנורמות, אני מוכן להיבדק. התחלנו לבדוק את הקצינים וזה חשוב.

אני רואה את התוצאות ואני גאה בהם. אנחנו לא מדברים פה, חס וחלילה, על בעיות קשות בנורמות אצל הקצינים הבכירים במשטרה. בהזדמנות הזאת אני אומר שהיות והם נבדקים באופן ישיר על סוגיית ההדלפות מהחקירות, וכולם נבדקו – ראשי יחידות, חקירה וכולי – לשמחתי אני יכול לבשר שזה non issue, זה לא משהו שאנחנו נדרשים להציף אותו והוא לא צף בבדיקות כנושא בעייתי בתוך המשטרה. יש לזה חשיבות גם ביכולת שלנו לשמור על עצמנו ובעיקר לייצר מניעה מצבית – בדיוק בשפה שבה אנחנו מדברים אל האזרחים – כדי שהשוטר יתיישר עם הנורמות של המשטרה כי הוא יודע שהוא הולך להיבדק עליהן.

אנחנו משנים את הנורמות, משנים את ההתנהגות ואת הנורמות של המשטרה לא דרך אכיפה אלא דרך זה שכל אחד רוצה להימנע מזה שהאכיפה תהיה עליו. לדעתי, זה הדבר החשוב. שנית, לא פחות חשוב זה שהציבור יידע על מה בודקים את שוטריו וזה חלק מחיזוק אמון הציבור. חשוב שתהיה שקיפות ויידעו על מה אנחנו נבדקים. כשמישהו מקודם לתפקיד כזה או אחר, אם זה תפקיד שמחייב בדיקת פוליגרף, תדע כל אם עברייה שהקצינים שמשרתים אותה עוברים את התהליך הזה. לכן הדברים האלה משלימים אחד את השני ובסוף צריך אמון בשוטר, וכמובן אמון במשטרה ובכל מערכת אכיפת החוק. הדברים האלה משלימים ואנחנו פה כדי להתמקד במה שאמרתי, בסעיפים שהיושב-ראש ציין.

בהזדמנות הזאת, שיהיה לכולנו חג שמח.

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, יש לפניכם מסמך שהוציא הייעוץ המשפטי בעניין לקראת הדיון. מדובר בסעיפים 5 ו-7(ז) והרקע זה התיקון שהסדיר את תהליכי בדיקת ההתאמה לתפקיד במשטרת ישראל. הבדיקה מטרתה הבטחת השמירה על טוהר המידות ועל תפקוד ראוי של המשטרה וחיזוק אמון הציבור במשטרה. חשוב לציין גם את השמירה המרבית על פרטיותם של הנבדקים. כלומר, אין פה כוונה לגעת בנושאים שאינם רלוונטיים למהות התפקיד של השוטר. אנחנו מדברים על בדיקות התאמה לתפקיד של מועמדים לתפקיד קצין בדרגת ניצב ותת-ניצב ויש פה פירוט מלא של הדברים. מדובר על בדיקה עתית אחת לחמש שנים, של קצינים בדרגת ניצב משנה ומעלה, מפקדי תחנות, מפקדי יחידות מרכזיות, ימ"רים ומועמדים אחרים לתפקיד או נושאים בתפקיד אם הוועדה בראשות המפכ"ל או סגנו שוכנה שיש צורך בעניין הזה.

אני מציע שתקרא את הסעיפים. תתחיל מסעיף 5 ואחריו נעבור לסעיף 7(ז), אלא אם מישהו רוצה להתייחס לפני כן. חבר הכנסת בני בגין, בבקשה.

אני רוצה לשאול, בזמן שחלף, המפקח הכללי, שמכבד אותנו בנוכחותו וטרח להגיע עד הנה, נעשו בדיקות. האם תוכל לתת מספרים מעבר להערכה הכללית ולאמירה המשמחת שלא נמצאו פגמים.

אפשר להגיד כמה בדיקות עשינו עד עכשיו?

עד עכשיו עשינו 102 בדיקות.

בדיקות ההתאמה הרי החלו כבר לפני שנתיים או יותר. האם אתם מתקרבים לסיום של בדיקות ההתאמה?

כל בדיקות ההתאמה?

בדיקות ההתאמה, לא הפוליגרף. קודם כל שנדע לגבי בדיקות ההתאמה הכלליות כי כבר לפני שנה-שנתיים היו אלפים רבים או עשרת אלפים.

אני רוצה לחדד את התשובה. ראשית, כל מי שנכנס למשטרת ישראל עבר בדיקות התאמה תעסוקתית עוד לפני שיישמנו את השיטה החדשה עם המבדקים. פתחנו את הבדיקות האלה לכל מי שמתקדם ועשינו לו את הבדיקה החדשה. כל מי שנכנס בשערי ארגון, עובר את הבדיקה החדשה. לאחר מכן התחלנו להעביר מערכים רגישים בבדיקה החדשה. אנחנו מטפלים עכשיו בהליכה לאחור מפני שכל שוטר חדש שנכנס כבר נמצא תחת הבדיקות החדשות וכל המפקדים תחת הבדיקות החדשות. באיזשהו תמהיל שהוא בין אלה שמתקדמים, חדשים שקודם לא נכנסו, ועכשיו הם נכנסים לתפקיד שמחייב או שאנחנו רוצים לתעדף אותו, ובין לפרוס את זה ברחבי המשטרה. יש לנו גם את המתנדבים, שזה אתגר גדול. לכן אני לא יודע להגיד כמה אלפי בדיקות עשינו, אבל מדובר באלפים רבים.

מה השוני מבחינת הבדיקה החדשה לקודמת?

זה מבדק ממוחשב. בקודם אלה היו תצהירים ובדיקות רישום ובדיקות דוממים, כולל שימוש במידע.

זה לא היה ממוחשב?

לא, זה לא היה כלי אינדיקטיבי. כלומר, זה כלי מודיעיני. היית ממלא טופס הצהרה שנבדק אל מול המודיעין. היית מתוחקר על סימני שאלה כאלה ואחרים או אם דיווחת על נושאים כאלה ואחרים. הבדיקה הממוחשבת נועדה לייצר מצב שבעצם האפקטיביות של התחקור עולה כי אתה מקבל בבדיקה באיזה פרק אתה ירוק, אדום או צהוב ולפי זה אתה הולך לתחקור. כלומר, המבדק האינטראקטיבי הממוחשב נותן כבר אינדיקציה למהימנות התשובות שלך. רק מי שיש עליו ספק הולך לתחקור, כמובן. אם יש סיבה, הוא הולך אפילו לפוליגרף על סמך חומר תעסוקתי שלילי.

רוב הדברים שעולים בבדיקות האלה, הרוב המכריע שעולה בכל אלפי הבדיקות האלה, ואני אומר זאת על סמך הפעמים הקודמות שעשינו חיתוכי מצב, הוא חומרים ישנים. ועדיין אנחנו לא עוברים לסדר היום אפילו באופן סמלי. אנחנו נוקטים סנקציה של עיכובי קידום, גם על דברים שהם מלפני 15 שנה כדי לא לעבור לסדר היום. למרות שחלות על זה כל ההתיישנויות, בוודאי פליליות ובוודאי משמעתיות, עדיין כדי להעביר מסר שאומר: נכון, זה אירוע מלפני 15 שנה, בשנה הקרובה באופן סמלי לא ידון קידומך. זה דבר מאוד כבד בארגון היררכי. כמובן שאילו זה דבר בן שנה או שנתיים, היינו מתייחסים לזה אחרת. זאת התמונה הכוללת. היו אירועים נקודתיים שבגינם נקטנו סנקציות יותר משמעותיות, בעיקר בראשית הדרך, והיו גם כאלה שבחרו לא להיבדק. הם קיבלו את המבדק הממוחשב, התייצבו בפרישה וסודם עמם. הכול בסדר מבחינתנו. גם זה היה.

הכי מרגשים אותי הם אלה שבאים להתגייס למשטרה, יושבים מול המבדק, קמים אחרי כמה דקות ואומרים: כנראה אני לא מתאים להיות שוטר, והולכים. גם זה מרגש אותי כי זה חוסך לנו ולאזרח הישראלי שוטרים לא ראויים. כל התהליך הזה מבחינתי צריך להוביל למניעה מצבית. כלומר, המבחן שלנו הוא לא לתפוס את השוטרים, כמו שהמבחן שלנו הוא לא לתפוס את האזרחים אלא לשנות את ההתנהגות שלהם, ואני מדבר עכשיו על אזרחים נורמטיביים ולא על עבריינים. אנחנו מעדיפים שהאזרח ישמע: שוטר לפניך, ויוריד את הרגל מהגז. זה מה שאנחנו מעדיפים שיקרה. אנחנו מודיעים לאזרח שהצטלם במצלמות א3 – פרויקט של משרד התחבורה והמשטרה – שהוא צולם ושהדוח בדרך אליו, כדי שעד שיגיע אליו הדוח, הוא לא ייסע שם עוד פעמיים ויצבור עוד שתי עבירות.

זאת התפיסה ואותו דבר עם המשטרה. אנחנו מעדיפים שהשוטרים לא יחרגו מהנורמות. ברגע ששוטר יודע שהוא הולך להיבדק ויש צומת החלטה ושם הוא ייבדק על מספר סעיפים, הסיכוי הוא שהוא יחליט לשמור על הנורמות כי הוא רוצה להמשיך לשרת במשטרה ולהתיישר איתה. לאדם יש יכולת אדפטיבית גבוהה מאוד וזה מוכח.

גם הבדיקות שאנחנו עושים לבכירים ביותר, אומנם אפשר לומר שמדובר בבכירים ביותר, ואולי שם זאת לא חוכמה, אבל אני מזכיר לכם שגם שם היו לנו כשלים לפני שלוש-ארבע-חמש שנים. בסך הכול התוצאה טובה ולפעמים אנחנו מתעסקים עם קצין כזה או אחר בנושאים מאוד מאוד ישנים, כשהנורמות היו פחות מוטמעות. אנחנו לא עוברים לסדר היום. הוועדה דנה דבר-דבר ובינתיים, ברוך השם, לא מצאנו שום דבר פלילי או כזה שמחייב העברה למח"ש או משהו כזה, כי מדובר על חומרים מאוד ישנים.

קיבלתי תשובה חשובה עם הערות חשובות, אבל אם אפשר בכל זאת מספרים והקצב השנתי, עד שנכסה את הארגון כולו. באותה הזדמנות שאלה נוספת – חשבתם בשנה שעברה או לפני שנתיים על פיתוח נוסף של דור ב' במבחן ההתאמה. איפה זה עומד?

נכון. אנחנו יושבים כרגע על פיתוח עם חברת אינטרגרד מילוא לגבי השאלון הממוחשב שלב ב'. אנחנו עושים פיתוח כדי שאותם שוטרים שסיימו את המבדק הזה בפעם הראשונה, יעברו בפעם השנייה מבדק שונה, שייתן לנו נקודות נוספות באשר למהימנות התשובות שהם נתנו לאורך כל הדרך. זה אמור לצאת לקראת אוגוסט וכבר יהיה לנו מוצר מוכן שלב ב'.

היה לכם פיילוט? בדקתם את המודל החדש?

לא, עוד לא קיבלנו את מוצר המדף.

באוגוסט תתחילו לבדוק את המוצר.

כן, בדיוק. נקבל אותו באוגוסט.

הסיכוי שמישהו צריך להיבדק בפעם השנייה זה אחרי שלוש-ארבע שנים.

זה אחרי כמה שנים ואנחנו עושים את זה כמניעה מצבית.

בדיקות התאמה בדור הנוכחי, על מה מדובר?

עשינו בערך 10,000 בדיקות התאמה, שכוללות גם את המבדק הממוחשב, גם את הבדיקות במערכות השונות וגם את השיחות התעסוקתיות.

כמה נותרו? אני יוצא מדברי המפכ"ל. עוד 10,000? עוד 15,000?

כ-11,000 שוטרים צריכים לעבור את המתכונת החדשה.

ואתם צופים שהתהליך הזה יסתיים בעוד כשנה-שנתיים?

זה ייקח קצת זמן משום שאנחנו עושים את זה במקביל לשוטף בהתאמה ליכולת שלנו לבצע את המשימות.

לגיוס.

אז יש לכם סדרי עדיפויות בתוך הרבבה הנותרת?

בדיוק. יש תוכנית עבודה מסודרת שאושרה על ידי הסמפכ"ל לדרך שבה אנחנו נבצע ונצמצם את כל הפערים של אותם 11,000 שוטרים.

והעדיפות למי?

עדיפות לשוטרים שנמצאים בתפקידים רגישים.

טוב, תודה.

מבחינת בדיקות פוליגרף, עשינו עד עכשיו 102 בדיקות לבכירים מחודש ינואר 2018 ועד היום.

זה מתוך כ-150 שדובר עליהם?

בסך הכול יש 400-350. יש כל הזמן חדשים ופורשים, אז הקבוצה בסוף יותר גדולה לאורך זמן.

מבחינת התפקידים.

מספר האנשים בתפקידים האלה עומד על קצת יותר מ-350. בין 350 ל-400, זה המספר.

הפוליגרף עצמו הוא משטרתי או נעשה על ידי ספק חיצוני.

זה פוליגרף שאנחנו עושים במתקן משטרתי, אבל הוא מתבצע על ידי בוגרי שב"כ, מוסמכי שב"כ. הם פרילנסרים שאנחנו מעסיקים.

זאת אומרת ספק חיצוני.

ספק חיצוני.

הוא זה ששואל ואוסף את כל התשובות?

גם המתשאלים שלנו לקצונה הבכירה הם מתשאלים ממיקור חוץ, חיצוניים לארגון והם מבצעים את התשאולים.

זה גם נושא מאוד רגיש.

לא חברה עושה את זה. זה לא מיקור חוץ של חברה. אלה אנשים בודדים, פרילנסרים, שמועסקים על ידי המשטרה בחוזה.

זאת אומרת שאתם מקפידים היטב שהמידע הרגיש הזה נשמר. אני מדבר על פוליגרף של קצינים בכירים, שצריך להישאר בצורה מאוד מבוקרת.

כן. כרגע עוסקים בכתיבת הנוהל המדויק כדי שיהיה ברור מה גורסים ומה מתעדים ומה לא שומרים וכולי וכולי. בסוף, בתהליך כזה עולה גם הרבה מידע שאיננו רלוונטי והוא נדרש רק אופרטיבית לטובת מיצוי הבדיקה, אבל אין לו חשיבות לתהליך. אני, למשל, מאוד לא רוצה לראות אותו. יש תהליך איך זה מסונן בדרך אל הוועדה, מה שהוועדה לא צריכה לראות. אמרנו מה נשמר, מה לא נשמר ואיך נשמר. אנחנו עדיין לא עד הסוף מלוטשים.

בידי מי ההחלטה אם מישהו עבר או לא עבר את הבדיקה?

זאת החלטה של הוועדה. אם הבודק בדק, לא עלה שום דבר והאיש הצליח, הבודק מדווח לנו שהאיש עבר את הבדיקה ובזה זה נגמר.

וזה לא מגיע לוועדה.

נכון. אם במהלך הבדיקה עולה חומר, הרי באופן תיאורטי אתה יכול לספר את הכול לפני הבדיקה, כולל עבירות חמורות.

ואז אתה לא משקר בבדיקה.

נכון. אבל כל מה שעלה בתהליך הבדיקה ויש לו משמעות, מגיע לוועדה. כבר יש קווים מנחים איזה דברים לא להביא לוועדה. ברור לחלוטין שאין שום סיבה שאנחנו נדע מה מישהו עשה בגיל עשר, אם הוא גנב עשרים שקל או אם הוא גנב עוגיות מהסבתא שלו. זה לא מעניין אף אחד כי זה לא חלק מהכותרות של הבדיקה, אבל לפעמים זה עולה.

כי אנשים לא רוצים להרגיש שהם מסתירים.

כן. אנשים שמים כל מיני דברים שאנחנו לא רוצים לדעת אותם, זה לא מעניין. אין לזה שום רלוונטיות לבדיקה ולכן יש קווים מנחים מה בכלל לא להעלות. דברים שדורשים דיון, הוועדה מקיימת דיון על מנת להחליט האם יש, חלילה, משהו שצריך לעבור למח"ש, האם יש משהו שצריך לטפל בו משמעתית ו/או פיקודית ובסופו של דבר מה נשאר לצוותי ההחלטה. כלומר, זה מובא לידיעת המפכ"ל, לידיעת השר ולכל מי שנמצא בתהליך המינויים. הם יראו את החומרים כדי שישקלו האם המינוי ראוי בהתאם לחומרים שהוחלט לשמר ומה תהליך הגריסה של כל השאר כדי לשמור על כבודם של הקצינים.

בואו נתקדם.

הוועדה המיוחדת בראשותך, על פי החוק יכולה להחליט על מועמדים נוספים לבדיקת פוליגרף, אם אני זוכר נכון. היא התכנסה בחודשים האחרונים?

מעבר לאלה שברשימה?

כן. אנחנו הסמכנו אתכם, המפכ"ל והיועצים המשפטיים, לכנס את הוועדה כדי לאשר מעבר למה שאישרנו כאן בוועדה.

כן. אחת לחודש מתכנסת ועדה בראשות הסמפכ"ל שבה חברות היועצת המשפטית וראש מחלקת המשמעת של משטרת ישראל. אני מציגה בפניהם את החומרים שעולים בשיחות תעסוקתיות. הוועדה התכנסה וקיבלה החלטות. חלק מהחומרים עברו למחלקה לחקירות שוטרים, חלק מהם עברו לקבלת נקיטת אמצעים פיקודיים כאלה ואחרים.

תודה.

סעיף 5, בבקשה.

סעיף 5 מתייחס לנושאים שנשאלים בבדיקת התאמה, לא פוליגרף. מדובר בבדיקה הממוחשבת שנעשית לכל השוטרים.

5. "נושאים שניתן לבדוק במסגרת בדיקת התאמה תעסוקתית:

מעורבות בעבירות פליליות;

שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים;"

האם בסעיף ב' הכוונה לסמים?

גם. הכוונה לאלכוהול. בגדול התמכרויות מהסוג הזה.

אני לא מכיר לעומק את המושג פסיכו-אקטיביים, אני חייב לציין.

לא יצא לי, גם כן.

אז זה קצת מוזר לי.

זה מצמצם? זה מרחיב? מה זה?

זה מרחיב.

זה מרחיב את פקודת הסמים. כל מה שלא נמצא בהרכבים כאלה ואחרים בפקודת הסמים, הרי בעצם לא מהווה עבירה. לפעמים יוצרים תרכובות שונות שגורמות לשינוי במודעות.

ואיך נכנס פה אלכוהול?

כי התמכרות לאלכוהול זה דבר שאנחנו שואלים עליו, אם אדם מכור לזה.

הנושא הוא בעצם ההתמכרות וכל מה שמשנה לך את התודעה.

אז לא שימוש אלא התמכרות? אנשים נורמטיביים ששותים מדי פעם יין או בירה, מה לגביהם?

זאת לא הכוונה.

פה מדובר על כותרת של נושא ולא על בדיקה היכן הבעיה. הנושא הנבדק הוא שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים.

מה שמטריד אותי זה המושג פסיכו-אקטיבי, שזה לא מושג שאני מכיר ומתחבר אליו.

עד כמה שאני יודע, זה שינוי תודעה. חומרים משני תודעה. אבל גם אני לא מומחה בתחום.

זה מסדיר את הסמכות שלנו לשאול מישהו האם הוא משתמש בסמים או כמה פעמים הוא שותה, מפני שאנחנו לא רוצים שוטר שמכור לאלכוהול.

הצעתי לשנות כהצעת היושב-ראש, שיהיה כתוב "משני תודעה". שגם השוטר יבין מה בודקים אצלו.

זה לא חומר שנחשף לשוטר. זה מסמיך אותנו מבחינה חוקית.

"קשר עם גורמים עברייניים;"

למה הכוונה ב"קשר עם גורמים עברייניים"? מה הכוונה בקשר?

אנחנו מחפשים את הקשר לא תקין עם גורם עבריין, אבל מטבע הדברים, כשעושים שאלון תעסוקתי, שואלים אותו על כל הקשרים מפני שיכול להיות מצב שזה שוטר, שפעם הפליל עבריין ועכשיו הוא שומר איתו על קשר ויש לזה השלכות – זה מותר, זה אסור וכולי. זה עוד לא אומר, חלילה, שהוא עושה משהו לא תקין עם העבריין. זה רחב בשביל למצוא את מה שלא תקין. שוב, מדובר בשוטרים.

אז זה רחב בכוונה.

נכון.

לידיעה כללית, האם עבריין סמים מהמעגל השני והשלישי במשפחה פוסל שוטר? מגיעות לשולחני בקשות כאלה, שזאת הפסילה היחידה לגיוס למשטרה. אלה חבר'ה בוגרי יחידות קרביות.

לא, אנחנו לא פוסלים. אנחנו יכולים אולי לשנות מקום שירות גאוגרפי, אבל זאת לא עילה לפסילה.

תודה.

"מסירת מידע מסווג;

מעשים אחרים שיש בהם משום פגיעה בטוהר המידות המתחייב משוטר."

מסירת מידע מסווג – כשאנחנו מדברים על אנשים שהם לפני תפקיד בעצם.

לא. אתה שואל אנשים גם לפני תפקיד וגם במהלך תפקיד. אם מישהו מעביר מידע מסווג לעבריין או לעיתונאי - - -

ברגע שהוא בתפקיד הוא נחשף למידע מסווג וזה ברור, אבל לפני שהוא בתפקיד זה לא רלוונטי בעצם.

אם הוא מועמד והיה בצבא בתפקיד מודיעיני, למשל, אנחנו רוצים לדעת האם הוא חשף מידע שהוא יודע משם ואז הוא יכול לא להתאים לנו.

גם סעיף ה' רחב.

נכון, והוא נועד לאפשר לנו לשאול את השאלות שנוגעות לטוהר המידות. בסוף זה יכול להיות, חלילה, אינטרס מסחרי של השוטר. שוטר יש לו לא מעט כוח, לקצין משטרה יש המון כוח. בסופו של דבר אנחנו רוצים שהכוח הזה יופעל לצורך ייעודו ולא, חלילה, לצרכים או לאינטרסים.

נושא של נטייה מינית לא נכנס לפה.

לא. יש לנו שוטרים להט"בים והם נותנים שירות ללהט"בים ואין שום בעיה.

מישהו רוצה להתייחס? אני מתלבט אם להצביע על סעיף 5 ואחר כך על סעיף 7(ז).

בואו נמתין ונראה מה ההבדלים ומה המשמעות שלהם.

חברי הכנסת, מישהו רוצה להתייחס? אם כך, אלעזר, בבקשה.

דיברנו פה על משני תודעה ואולי המפכ"ל יגיד אם זה משהו שנכון לחתום עליו. אני לא עשיתי בדיקה של המושג הזה והמונח "פסיכו-אקטיבי" נמסר לי מגורמים מקצועיים.

אני מציע להישאר עם המונח הזה כי הוא משפטי וככה הוא מנוסח.

אני מבקש שתרשמו שהיושב-ראש ואני לא ידענו על המושג הזה ואנחנו נקיים.

אני רוצה שמישהו יחדד את המונח הזה כדי שיהיה ברור לכולם מה משמעותו. תחליטו מי יסביר את העניין.

כשאדם נוטל לתוך גופו בכל צורה שהיא – זה יכול להיות אכילה, הזרקה, שתייה או כל מיני דברים – חומרים כימיים שבסופו של דבר משנים את התנהגותו לכל מיני צורות, מדובר בחומרים פסיכו-אקטיביים. חלקם חוקיים לחלוטין. אין שום חוק שאוסר לשתות ויסקי, אין שום חוק שאוסר ללעוס גת, אין שום חוק כנגד כל מיני דברים שהם מקובלים. החוק בעניין הזה מאפשר לבן אדם להשתכר בכל לילה והמשטרה לא תדפוק לו על הדלת, ככל שהוא לא נוהג ולא מכה אף אחד. המשטרה לא תפריע לו להשתכר בכל לילה, ככל שאנחנו מצרים על מצבו. אבל שוטר לא יכול להיות אחד כזה וכדי להיות באזור שבו אנחנו יכולים לשאול שאלות כאלה, על הרגלי השתייה וצריכת חומרים כאלה ואחרים, ולראות שאנחנו לא נמצאים באזור בעייתי מפני שכולנו שותים "לחיים", אנחנו צריכים לראות שזה עונה לנורמות של המשטרה.

ויקיפדיה זה לא משהו מקצועי, אבל יש הגדרה בוויקיפדיה למושג הזה.

אין צורך, הסביר המפכ"ל.

נעבור לסעיף 7(ז).

סעיף 7(ז) עוסק בנושאים שעליהם ניתן לבדוק נשאל בבדיקת פוליגרף, אותה אוכלוסייה יותר מצומצמת של קצינים בכירים ומי שעולה לגביו חומר שלילי בבדיקה הרגילה.

7. ז. הנושאים הנבדקים בבדיקת פוליגרף

בבדיקת פוליגרף במסגרת מועמדות לתפקיד בכיר ובבדיקת פוליגרף עתית, כקבוע בסעיף 7ד ו-7ה לעיל, ייבדקו הנושאים האלה:

ביצוע עבירות פליליות חמורות לאחר שמלאו לנבדק 18 שנים;

שימוש בסמים מסוכנים כמשמעותם בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973 או בחומרים מסכנים כמשמעותם בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג–2013;

מסירת מידע מסווג ורגיש לגורם שאינו מוסמך לקבלו לפי כל דין.

לעניין סעיף זה –

"מידע מסווג ורגיש" – לרבות מידע מהותי הנוגע לחקירה שיש במסירתו כדי לפגוע באופן ממשי בהליכי חקירה או בצנעת הפרט של הנחקר או בזכותו של הנחקר להליך הוגן;

ניצול יחסי מרות או יחסי תלות לשם קבלת טובות הנאה אסורות או קיום קשרים אישיים בניגוד לפקודות המשטרה;

מילוי תפקיד תוך ניגוד עניינים מהותי בניגוד לפקודות המשטרה וללא אישור;

בדיקת פוליגרף המתבצעת בעקבות החלטת הוועדה בהתאם לסעיף 7ו לעיל, תיערך רק ביחס לחשש הממשי שלצורך בירורו נדרשת הבדיקה, ובלבד שהחשש הוא במסגרת הנושאים המפורטים בסעיף 5 להוראה זו."

יש פה סעיפים שונים ויש גם סעיף שנעדר – קשר עם עבריינים נמצא בבדיקת ההתאמה ולא נדרש בבדיקת הפוליגרף. תוכלו להסביר?

אני אקדים ואומר שאין דבר כזה בדיקת פוליגרף שנעשית לפני מבדק ממוחשב. כלומר, זה on top. בדיקת הפוליגרף שואלת הרבה יותר נקודתי כי היא מאוד פולשנית ולכן היא שואלת הרבה יותר נקודתי מאשר המבדק. אבל היא מעבר למבדק. כלומר, האדם עובר מבדק ורק לאחר מכן הולך לבדיקת פוליגרף.

במידה וצריך או לפי תפקידו.

לא, לא, לא, אני מדבר על כאלה שהוגדרו לכך. ולכן, למרות שהמבדק יכול להיות clear cut, הולכים לבדיקת פוליגרף ונשאלים. השאלות בפוליגרף יותר ממוקדות. אתה לא נשאל על חומרים פסיכו-אקטיביים אלא על הסמים האסורים בפקודת הסמים.

כלומר, אלכוהול לא מופיע פה.

נכון. אני מזכיר לאדוני כמה היה קשה לעבור ולשכנע לעשות בדיקות פוליגרף כי זה נשמע משהו מאוד מאוד פולשני, שעד היום לא איתרנו אותו חוץ מאשר לבדיקות ביטחון.

לא, אתה לא מזכיר כמה היה קשה. אתה מזכיר כמה לי היה קשה.

כן, כן, כן.

אני רק מדייק עבור הפרוטוקול, שהפרוטוקול ידייק.

בסדר גמור. אנחנו בעלי עניין, כמובן, לשמור על טוהר המשטרה ואנשי ציבור לפעמים מרסנים אותנו בעניין הזה, כדי לשמור על זכויות הפרט. השוטרים בסוף גם הם אזרחים ומגיעות להם זכויות. בנקודת האיזון הזאת נבחרו השאלות כדי ללכת נקודתית ולוודא ששם, באזורים המסוכנים, אין לנו שום דבר שמשום מה חמק מהבדיקה היותר רכה, שנקראת בדיקה ממוחשבת. לכן השאלות פה יותר ממוקדות.

בדברי ההסבר, לאור הרגישות של נושא ההדלפות, נכתב פה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים – הניסוח קצת יותר רחב בהקשר הזה – כדי להביא לידי ביטוי את הנושא שהיה פה על הדוכן. אני מזכיר לכם שהיו רעיונות שכל מי שעוסק בחקירה, נעשה לו בדיקת פוליגרף. כמובן, זה היה הרבה יותר דרקוני, אבל זה כן נבדק בנושא של הבדיקות הממוחשבות. כאן זה חוזר ונבדק. היות וזה היה כל כך רגיש, פירטנו גם פה למען הסר ספק שעל זה מדברים. שלא ייווצר מצב שאפשר איכשהו להתחמק מהסעיף הזה.

קשר עם גורמים עברייניים נמצא בבדיקת ההתאמה ואיננו בפוליגרף.

בני, רגע. הוא התחיל לדבר על נושא ההדלפות ואני רוצה לדבר על זה. אני קורא את סעיף (ג) שאומר: " מסירת מידע מסווג ורגיש לגורם שאינו מוסמך לקבלו לפי כל דין." ואז אנחנו מפרטים: "מידע מסווג ורגיש" – לרבות מידע מהותי הנוגע לחקירה שיש במסירתו כדי לפגוע באופן ממשי בהליכי חקירה". השאלה היא האם לצורך התפיסה של אותו שוטר הוא מסר מידע והוא חושב שזה לא פגע, אם זה בסדר. אני מנסה להבין האם זה סעיף שהוא רק הבהרה.

נאמר "יש בו כדי" ואף אחד לא אמר שזה פגע. יש בו כדי לפגוע בצנעת הפרט ואף אחד לא אמר שזה פגע. בסופו של דבר, כולם מבינים מה זה. אם מישהו יגיד: סיפרתי שהשתתפתי בחקירה של מישהו, אולי זה לא בסדר ונגיד לו נו-נו-נו, אבל זה לא משהו שפוגע, לא בצנעת הפרט ולא בחקירה. אבל אם הוא יגיד מה עלה בחדר החקירה או ידליף משהו שיש בו כדי לפגוע בחקירה או לאפשר שיבוש חקירה, כמובן שהוא נמצא במקום אחר.

אתה לא עושה הפרדה בין גורם תקשורת או אם הוא סיפר לאשתו.

זה כולל את כולם וכתוב: "מסירת מידע מסווג ורגיש לגורם שאינו מוסמך לקבלו על פי כל דין". גם אשתו לא מוסמכת לקבל את זה, ועדיין אני אתייחס לזה אחרת. כשאני אומר שסיפרתי לאשתי שהייתי מעורב, אנחנו נתייחס לזה אחרת מאשר מישהו שמשהו מסוים יצא אל התקשורת ועשה שיבוש חקירה.

ואיך תדע? ברגע שיש בפוליגרף שקר?

אחרי הפוליגרף האיש מתוחקר ואחרי שהוא מתוחקר שואלים אותו עוד פעם.

זאת אומרת שיש חזרה לפוליגרף.

שואלים אותו עוד לפני כן.

עד שהוא מתנקה.

עד שיוצא שהוא אמר את האמת.

נכון. אני אומר לו: חוץ ממה שסיפרת וכולי. אחרי שהוא מתנקה, החומר שיצא אחרי בדיקת pre-test או אחרי בדיקה חוזרת מרכזים את כל החומר הזה. נגמר התהליך ויש ועדה שדנה כמה זה חמור. יכול להיות שהוא התרברב בפני חבריו בצוות חקירה אחר שלא מעורב. יגידו לו נו-נו-נו, אבל ברגע שהוא עשה משהו שהוא ברף היותר בעייתי, כמובן שנתייחס לזה בהתאם.

גם בדיקה אסורה במחשב עבור מישהו.

בוודאי. זה יכול להיות מאוד חמור כי אם זה גורם בעייתי, זה חד-משמעית גמור.

לשאלת חבר הכנסת בגין, קשר עם עבריינים עולה בדרך כלל דרך אחת משתיים: או עבירה פלילית חמורה או העברת מידע מסווג לגורם אחר. ולכן הוא אמור לעלות. במבדק המהימנות, שבו אנחנו בודקים את כל השוטרים, הוא מקבל פרק שעומד בפני עצמו וזום-אין על הדבר הזה. במקרה הזה היינו צריכים יותר להתמקד ולכן, ככל שהאיש הזה מעביר מידע לעבריינים, זה יעלה בסעיף של העברת מידע מסווג.

יש גם סעיף של ניגוד עניינים.

בבדיקת ההתאמה אתה בודק קשר עם עבריינים באופן כללי. קשר עם עבריינים. פה, בפוליגרף, קשר עם עבריינים נעלם. קשר עם עבריינים יכול להיות כמו שהיה אצלנו, כלומר הוא הלך לחתונה. היה לנו לפני שנתיים שקצין לא קודם.

אני אסביר. בניגוד לפרק הראשון, שבו מדובר בכותרות שמפורטות הרבה יותר כלפי מטה – אלה לא השאלות שנשאלות, מה שמופיע בסעיף 5. אלה כותרות מאוד כלליות שמפורטות בצורה מאוד כלפי מטה בבדיקות בהרבה מאוד שאלות. בפוליגרף מדובר בשאלות נקודתיות שנשאלות והסיפור של קשר עם עבריינים עולה בשלושה מקומות: המקום הראשון הוא מסירת מידע מסווג לגורם בלתי מוסמך; המקום השני הוא עבירות פליליות חמורות, ככל שהוא מעורב והמקום השלישי הוא ניגוד עניינים. כאשר קצין משטרה דואג שמשהו מסוים לא יקרה, כי הוא פועל בניגוד עניינים ובניגוד לאינטרס של המשטרה, זה יעלה בסעיף (ה). אנחנו לא רוצים שמישהו ירוויח לא כעבריין, לא כאיש עסקים ולא כשום בעל עניין אחר, אפילו לא פוליטיקאי, משירות שנותן לו קצין משטרה, שלא לטובת ייעוד המשטרה. לכן שאלת ניגוד העניינים מכסה את העניין הזה.

בסוף היינו צריכים לנסח חמש שאלות כי מבחינה מקצועית צריך להחליט על חמש שאלות. אם אתה פורש את זה על יותר, הבדיקה הופכת להיות לא אפקטיבית.

התרועעות עם עבריינים – דיברנו על זה.

זה יעלה בניגוד עניינים.

לו אמרת, בניגוד לכללי האתיקה, כמו שיש לך שם פגיעה בטוהר המידות, כאן זה איננו. אם אתם חושבים שצריך לכלול גם את אנשי המודיעין, שההתרועעות הזאת היא לחם חוקם, אני רואה בזה חסר.

זה בדיוק הסעיף של ניגוד עניינים.

איך זה ניגוד עניינים? כלומר, זה לא מספיק ניגוד עניינים.

נניח שיש קשר עם עבריינים שאיננו עולה כדי אחד מהשלושה האלה. האם הוא מספיק חמור כדי לשלוח לפוליגרף? הרי כל הרעיון של הסעיף הזה, וזה מה שהוועדה קבעה וגם היה בהצעת החוק - - -

לא זו השאלה. השאלה היא האם הנושא מספיק חמור כדי לשאול עליו. הוא כבר בפוליגרף.

הוא נשאל, אבל לא בפוליגרף. זה סעיף הפוליגרף.

אם זה העלה דגל בסיבוב הקודם?

אז הוא ייבדק.

דרך ניגוד עניינים יגידו לו: היית בקשר עם עבריינים?

לא, דרך סעיף 2 הוא ייבדק. יש פה סעיף שמאפשר לבדוק חומר שעלה במבדק והוא הולך לבדיקת פוליגרף.

סעיף ז(2) "בדיקת פוליגרף המתבצעת בעקבות החלטת הוועדה בהתאם לסעיף 7ו לעיל." כלומר, זאת החלטת הוועדה בעקבות מידע שלילי, והיא "תיערך רק ביחס לחשש הממשי שלצורך בירורו נדרשת הבדיקה, ובלבד שהחשש הוא במסגרת הנושאים המפורטים בסעיף 5." אני שואל שאלה אחרת, הרי יש לנו גם בדיקות פוליגרף לשוטרים בדרגות גבוהות, ללא קשר להתאמה.

נכון. אחרי שהם עברו את כל תהליך ההתאמה, כולל מבדק ממוחשב, בא הקצין ואומר: אדוני, אני ביצעתי את כל מה שביקשת ויצאתי נקי בבדיקה הממוחשבת, ועכשיו אתה שואל אותי שוב. אני צריך לתעדף חמש שאלות שיכסו בצורה המיטבית את הנושאים החמורים שעליהם אני רוצה שם סיכת ביטחון.

וכאן שואל בני למה אין שאלה בנוגע לקשר עם עבריינים.

הוא חושב שהוא מכסה. אני לא בעל מקצוע בתחום הזה.

התשובה מאוד פשוטה – בסוף צריך לבחור את חמש השאלות שיכסו בצורה המיטבית את הדברים החמורים ביותר שעליהם יש לנו עילה לבדוק בדיקת פוליגרף. שימו לב למי – למי שעבר את הכול בצורה נקייה, אין עליו שום חשד בכלום וכל חטאו שהוא מפקד תחנה ומעלה. זה חטאו.

אין עליו מודיעין כזה או אחר.

אין עליו שום דבר וגם הבדיקה לא העלתה שום דבר. ובכל זאת, אנחנו בכל זאת אומרים: בואו נבחר חמש שאלות כי אי אפשר יותר, זה לא מקצועי יותר. נבחר חמש שאלות וננסח אותן ככה שהדברים החמורים ייפלו בתוכן. לכן, ככל שהוא עובד או פועל עבור עבריין, הוא ייפול בשאלה (ה). ככל שהוא מעביר מידע לעבריין, הוא ייפול בשאלה (ג).

כל סעיף מייצג שאלה מבחינתך.

כן, נכון. ברור שאפשר היה לפרק יותר, אבל אז היינו מגיעים ליותר מחמש שאלות והיינו צריכים להפסיד משהו.

זאת תשובה. המגבלה הטכנית של חמש שאלות, אבל ברור שזה לא מחדד. לו היו לך שבע שאלות, היית שואל.

הייתי שואל ויותר מזה. יש פרק תעסוקתי במבדק, פרק שלם שעוסק בזה.

החיים קשים, יש בהם מגבלות וגם חברי כנסת מכירים בכך.

בני, אם בשלב הראשון יתגלה קשר עם עבריינים, יכניסו שאלה ספציפית.

בוודאי. יש פרק שלם במבדק התעסוקתי ואם מישהו יוצא שם אדום, הוא הולך לתחקור. אם התחקור לא מניח את הדעת, הוא ייבדק בבדיקת פוליגרף ספציפית לפי ז(2). הוא ייבדק על הסיפור של קשר עם עבריינים לפי מה שעלה במבדק. לפני שמתחילים להתרחב הוא ייבדק על החומר הספציפי הזה. אם הוא עבר clear cut ולא עלה שם שום דבר, קודם כל הסבירות היא שהפרק הזה נקי. זוהי סיכת ביטחון נוספת, עם האילוצים שלנו. אנחנו צריכים להיות הכי ממוקדים שאפשר כדי להתכנס לתוך חמשת הנושאים האלה.

נושא של הטרדות מיניות נכנס בסעיף ד'?

נכנס קודם כל בעבירות פליליות חמורות.

יכול להיות שהוא לא רואה את זה כעבירה.

נכון, זה ייכנס בסעיף (ד). ויש פרק שלם במבדק התעסוקתי על הדבר הזה. אבל בסעיף (ד) כמובן שזה נכנס.

מישהו רוצה להוסיף עוד משהו? אם כך, אני מעלה להצבעה את מה שהיינו צריכים לאשר. לגבי סעיף 5 קיבלנו הבהרה על המושג פסיכו-אקטיבי ונדמה לי שעכשיו אני מכיר את המושג. יש לנו את סעיף 7ז, (1) ו-(2), כאשר בסעיף אחד יש חמישה סעיפים, שכל אחד מהם מייצג שאלה.

אני מעלה את הסעיפים להצבעה לאישור הוועדה. מי בעד, מי נגד.

הצבעה

בעד אישור הסעיפים – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 5 ו-7ז נתקבלו.

הסעיפים אושרו פה אחד. תודה רבה לכולם וכמו שהתחלת בדבריך, אני מאחל לכולם חג שמח. תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.