ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-13OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 585

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום ראשון, ט' בניסן התשע"ח (25 במרץ 2018), שעה 10:30

1. צו העיריות (עבירות קנס)(תיקון), התשע"ח-2018 – מועצה מקומית קדימה צורן

2. צו העיריות (עבירות קנס)(תיקון מס' ), התשע"ח-2017 – עיריית גבעת שמואל

3. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ח-2017 –מועצה מקומית סביון

4. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ח-2017 – עיריית דימונה

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

ענת ברקו

נאוה אושר - לשכה משפטית, משרד הפנים

שרה ברוכים - משרד הפנים

שושי סומך - מתמחה, משרד המשפטים

שביט מס - ראש המועצה קדימה צורן

מושיקו ארז - מנכ"ל קדימה צורן, עיריות ומועצות מקומיות

אילנה תמם - יועמ"ש העיריה גבעת שמואל, עיריות ומועצות מקומיות

אורון אלוני - יועמ"ש סביון, עיריות ומועצות מקומיות

גבי חדד - מנכ"ל העיר גבעת שמואל, עיריות ומועצות מקומיות

מנחם בן טובים - יועץ משפטי, עיריית דימונה

אפרת חקאק

אסף פרידמן

יפעת קדם

1. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ח-2018 – מועצה מקומית קדימה צורן

בוקר טוב, אנחנו כאן בצווי מועצות מקומיות, נושא של עבירות קנס. סוכם שיתחילו עם המועצה המקומית קדימה צורן. ראש המועצה קדימה צורן, שביט מס.

צו המועצות המקומיות איכות הסביבה, החוק העירוני הזה אושר ופורסם ברשומות במרץ 2016, אחרי שהחקיקה המקומית התחילה בשנת 2012. לקח הרבה מאוד זמן עד שאושר חוק העזר. הרשות היא רשות מאוחדת של קדימה וצורן, שאוחדה בסוף שנת 2003. לראשונה, למעשה, יש חוק עזר של איכות הסביבה, שמאחד בין שני חלקי היישוב. לאחר שסיימנו את החקיקה - -

מתי שני החלקים האלה צורפו ביחד?

בסוף שנת 2003. לקח הרבה מאוד שנים.

מאז הכל הסתדר.

אנחנו נמצאים הרבה מאוד שנים בלי אפשרות לאכוף את הסדר הציבורי בכל מה שקשור לאיכות הסביבה. חוק העזר, למעשה, וההשלמה שלו בצו ברירות הקנס, מאפשר לרשות המקומית, לראשונה מזה הרבה מאוד שנים, לאכוף את הסדר הציבורי. העבודה הזו היא עבודה של שנתיים, של אישור צו המועצות, בסיוע של כל המשרדים. משרד המשפטים שנרתם לזה עשה עבודה מאוד מאומצת יחד עם היועצים המשפטים, יחד עם משרד הפנים והמשרד להגנת הסביבה. אנחנו מבקשים לאשר את זה. אנחנו מאוד נשמח שזה יפורסם ברשומות כמה שיותר מהר, על מנת שנוכל להתחיל לעשות סדר ברשות המקומית.

הבנתי. זה טוב. אולי תרגיזו חלק מהתושבים לפני בחירות.

הסכומים גבוהים.

התפקיד של הרשות המקומית הוא לעשות סדר ציבורי. על כל תושב אחד שאתה מרגיז, יש תשעה אחרים שיהיו שמחים שיהיה סוף סוף סדר ציבורי. מי שמתנהל בניגוד להיגיון, בניגוד למה שאנחנו מצפים שתושב יתנהל כלפי תושב אחר, מגיע לו שישלם.

שביט, יש תהליך של אזהרה טרם מתן קנס, שהיד לא תהיה קלה מידי על ההדק?

אנחנו בשלב א'. אחרי שהצו יאושר בעזרת השם היום פה בוועדה, נצא עם פרסום לתושבים. נפרסם את הצו, כדי שאנשים ידעו, כדי שיוכלו לאכוף. בתקופה הראשונה הפקחים של הרשות המקומית יונחו לתת אזהרות לתושבים. אחרי תקופה מסוימת נתחיל עם קנסות. במקרים קיצוניים, אם פונים לתושב ואומרים לו: "תקשיב, תרים את מה שלכלכת", אבל הוא אומר: "תחפשו אותי", אז מחפשים אותו דרך הכיס.

זאת אומרת, הגישה היא קודם כל לאפשר לו לתקן את המעוות, רק לאחר מכן - -

אמת, אלא במקרים קיצוניים.

הסכומים שכתובים פה הם הסכומים שקיימים, או אלה סכומים חדשים?

הכל חדש, אין לנו כלום. אנחנו נמצאים ברשות המקומית שאין לה שום יכולת בשנים האחרונות לאכוף. אין לנו שום בסיס חוקי לתת קנסות למי שמפר את החוק.

מה שאתם הייתם עושים זה רק תביעה לבית משפט?

לא פונים לבית משפט כי ההוצאות יותר גדולות. מה שאנחנו עושים זה מבקשים יפה. אם זה לא עוזר, אנחנו מנקים בעצמנו. בעיה מאוד מאוד קשה כשלרשות מקומית אין צו עבירות קנס. זה מאוד חשוב.

עשינו את זה כבר לרוב הרשויות. עכשיו, את הסכומים שקבעתם לקחתם מאיזה שהוא מקום, השוויתם לאיזה שהוא מקום, או סתם בגלל שהיה לכם חור בתקציב אז אמרתם "בוא נמלא אותו", מה שעושים אולי בתקציב של המדינה?

הנטייה שלי כראש רשות היא לא להיכנס לכיס של התושבים שלא בצדק. בחמש השנים האחרונות לא העלינו ארנונה גם, ניסינו איפה שאפשר להקל. גם היטל השמירה הוזיל לרוב התושבים את ההוצאה - -

יש לכם חברת שמירה שעובדת?

יש לנו חברת שמירה שעובדת. הסכומים שנקבעו פה נקבעו בהתייעצות עם משרד המשפטים. הסכומים לפי העבירות, לפי חומרת העבירות מקובלים בארץ.

אפרת, יש לך הערות?

אני אשמח שאתם או שמשרד הפנים יציגו בגדול את הקטגוריות של העבירות שאתם מבקשים להפוך לעבירות קנס, כאשר תוך כדי נעבור לשאלות שהפניתי למשרד הפנים ולמשרד המשפטים יחד איתכם. נאוה, את רוצה, המועצה רוצה?

אז ככה, יש לנו מספר חוקי עזר שאותם הם מבקשים להפוך לעבירות קנס. הראשון הוא שמירה על איכות הסביבה או מניעת מפגעים, מה שראש המועצה הדגיש את החשיבות של זה.

תדברי על הסוגים.

חוקי העזר בנושא הזה עוסקים בהוראות הנוגעות למניעת מפגעים, זאת אומרת, אם זה בנכס הפרטי שלך שהפגיעות יכולות להיות כלפי הציבור, אם זה כל מה שנוגע לשמירה על איכות הסביבה - ניקיון של רחוב, איסור על פריקה של עצים, אם אני לא טועה, ודברים כאלה. הרבה פעמים, ועל זה כבר שוחחנו, בגלל שיש פער של זמן ופער של חשיבה בין המועד של חקיקת חוק העזר לבין המועד של התקנת צו העבירות, וגם מאחר ופה יש כבר איזה שהוא היבט פלילי שאנחנו מטילים עבירות קנס מבלי שנעשה בירור כמו בכתב אישום, אנחנו רואים לנכון להוסיף הערות או לעשות כל מיני חידודים. באמת בסעיף 2 יש חלוקה לפי דרגות קנס. מפגעים קשים יותר, דרגת הקנס עבורם גבוהה יותר, ומפגעים קלים יותר, דרגת הקנס פחותה יותר. אתם רואים את זה בעמוד הראשון. פעם זה דרגת מס א', פעם ב' ופעם ג'.

זה משהו שהוא אחיד בכל המועצות?

יש גם ד'.

זה משהו שהוא אחיד בכל המועצות, או שלכל מועצה יש את הדירוגים שלה?

קודם כל, זה מתחיל מזה שכל מועצה, כל רשות אומרת מה הצורך שלה. משם זה מתחיל. חשוב לנו שהדברים כן יהיו אחידים, שיהיה להם איזה שהוא רציונל רוחבי מסוים. כמו שנראה בהמשך, סביון בחרה רק ג', כאשר מבחינתנו זה מקובל. פה יש הפרדה. ההפרדה הזאת מקובלת, היא בסדר. בהמשך אנחנו נראה שבדימונה אין את ההפרדה הזאת. אנחנו אמרנו שאנחנו, משרד הפנים, לא שמנו לב, לכן בדימונה אנחנו כן נהיה מעוניינים לעשות את ההפרדה הזאת. קיבלנו כבר את אישור הרשות לכך. ההערה לעניין קדימה צורן, וזה בהמשך להערה של אפרת, אומרת שמאחר ובסעיף 3, כשמדובר על הפרה, לא נעשתה אבחנה - - כלומר, יש פה שתי הוראות. סעיף 2 מדבר על לא יגרום מפגע, סעיף 3 מדבר על יסיר מפגע. מאחר ובסעיף 3 לא נעשתה הפרדה לעניין החומרה של סוגי המפגעים, ראינו לנכון שבסעיף 3, ונראה לי שלפני רגע שוחחנו על זה, תתווסף הערה: ובלבד שנשלחה הודעה. למה בסעיף 2 אנחנו לא עושים את זה? בגלל שיש הבדל בין לא יגרום מפגע - -

זה בדיוק מה שאמרתי. אני חושבת שצריך להזהיר קודם על-מנת לתת אפשרות לתקן.

בסדר גמור. פה זה באמת בא לידי ביטוי. אני רק אחדד ואומר שמאחר וסעיף 2 דן בלא יגרום מפגע, שם זה לא רלוונטי לשלוח הודעה. היכן שאפשרי ונכון זה בסדר מבחינתנו.

ברור שמראש צריך להגיד "לא יגרום", כי מראש לא היינו רוצים שיגרמו מפגעים.

מה זה הנושא של סעיף 3, נושא של קליטת שפכים מבניין? אנשים צריכים לאסוף את הביובים או את הדברים בעצמם?

קודם כל, אם כל מה שקשור לביוב נמצא בתוך חצר פרטית, מי שאחראי לתיקון זה בעל הנכס.

אתה מדבר על בתים פרטיים?

בתים פרטיים וגם בתים משותפים. ועד הבית אמור לתקן את כל מה שקשור לביוב בתוך החצר שלו. מחוץ לחצר זו המועצה, שבמקרה הזה זה תאגיד המים והביוב. הבעיה פה, וזה מעבר לאסתטיקה, היא בעיה בריאותית, דבר שצריך לטפל בו באופן מיידי. במידה ולא מטפלים בו יש בעיה של ריח, בעיה של מניעת מחלות.

כשזה מחוץ לגבולות המגרש זה אתם.

מחוץ לגבולות המגרש זה תאגיד המים והביוב.

כל בור כזה שנמצא בחצר משמש רק את אותו בית, או שבגלל שיפועים בתים אחרים גם כן מזרימים לאותו בור ואז זה כבר אחריות של כמה בתים?

מערכות הביוב בנויות ככה שתא הביוב המשותף, מה שנקרא, נמצא מחוץ לגבולות המגרש. בתוך גבולות המגרש יש אך ורק תאי ביוב שקשורים לבניין.

הרבה פעמים השיפועים לא מאפשרים, אלא אם כן הוא עובר דרך החצר של הבית השני כך שיש להם בריכות משותפות.

אני לא מכיר מקרים כאלה בקדימה צורן. בקדימה צורן מי שמניח את התשתיות של הביוב זה או הרשות המקומית שביצעה בעבר את הפיקוח, או תאגיד המים והביוב. אסור לנו להיכנס לתוך חצרות פרטיות, לכן כל מה שקשור בתוך חצר פרטית שייך לבעל הנכס. אין לנו מקרים כמו שאדוני תיאר.

מהרגע שיוצא מגבול המגרש זו אחריות שלכם.

אחריות שלנו, נכון. במקרים קיצונים מאוד, כשאנחנו יודעים, וזה מה שעשינו עד היום, שמדובר בבתים משותפים של משפחות שקשה להם, גם הרשות וגם התאגיד מנסים לסייע, אבל זו לא האחריות שלנו.

הבתים ותיקים?

יש לנו במרכז קדימה בתים ותיקים משנות ה-50.

התקנים של הביובים שם, של הצנרת והכל, עומדים בתקנים, או שהם נסתמים כל הזמן?

אנחנו מנסים לסייע. האחריות היא לא שלנו, האחריות היא של ועד הבית.

אבל אם יש אוכלוסייה חלשה - דיברנו על זה כשהייתי אצלכם בביקור - וועד הבית לא יכול להרים את הסיפור הזה, מה אנחנו עושים?

כפי שאמרתי, לא אחת הרשות המקומית מסייעת וגם תאגיד המים והביוב מסייע. אנחנו מסייעים במקרים שאנחנו יודעים שאם אנחנו לא נטפל בזה אף אחד לא יטפל בזה.

אבל עכשיו עם קנסות כאלו - -

יש שיקול דעת בכל דבר.

אני יודעת, שביט, שאתה תעשה את זה כי באמת אכפת לך ואתה מאוד מחובר לתושבים, אבל ברגע שאנחנו מטילים כאלה חוקים, תקנות על אנשים שהם בקבוצה מוחלשת, שגם ככה הם קשיי יום, הם לא יוכלו, לא יהיה להם כסף לתקן את המפגע, האם אתה משאיר איזו שהיא שורה של שיקול דעת כך שהרשות תוכל לסייע במקרה הצורך?

אני לא יועץ משפטי. יש פה מספר יועצים משפטיים. הסוגיה היא סוגיה שלא בטוח שהחוק בכלל יכול להתייחס אליה. כשאתה נותן קנס למישהו, אתה לא בודק אם יש לו אפשרות לשלם או לא. זה בדיוק כמו ששוטר שעוצר מישהו שעשה עבירת תנועה לא שואל אותו אם יש לו כסף או אין לו כסף.

אתה מזהיר מפני המפגע. מה אם יש לך אוכלוסייה מאוד מאוד מוחלשת שלא יכולה לתקן את המפגע כי כל התקלות האלו מאוד יקרות בגלל תשתית ישנה?

כמו שאמרתי, שיקול הדעת תמיד קיים. זה לא רק אני, זה גם ראשי המועצה לפניי, גם אלה שיהיו אחריי בעוד 30 שנה.

האם לכל הבתים המשותפים יש ועד שאפשר לדבר איתו? הרי כל דייר יגיד שהוא לא אשם, שהדייר למטה שיש לו ילדים קטנים זרק את החיתולים שגרמו לסתימה. מול מי אתם מתמודדים כשיש בית שהוא לא בית פרטי, הוא בית עם הרבה דיירים? מול מי אתם מתמודדים? יש שם ועד?

זה אפילו לא החיתולים. זה בתים כל כך ישנים. זה שורשים של עצים, זה דברים שהם פגעי הזמן. זה 40,50,60,70 שנה בית. מדובר באנשים מאוד מאוד מבוגרים. הייתי אצלם בביקור. יש פערים בין האוכלוסיות. זה מאוד מטריד.

אם יש שם עצים, תמיד השורשים ייכנסו פנימה. הם ימצאו את הדרך. הם תמיד יסתמו. השאלה אל מול מי אתם מתמודדים.

קודם כל, אני חושב ש-95% מהבתים בקדימה צורן הם בתים פרטיים. שם הבעיה הרבה יותר פשוטה. את הבתים המשותפים צריך לחלק לבתים יותר חדשים ולבתים יותר ישנים. אמרתי, ואני אחזור על זה אם זה לא היה ברור, שבמרכז קדימה בעיקר, ששם יש אוכלוסייה מוחלשת, איפה שצריך אנחנו עוזרים, עזרנו ונמשיך לעזור. יש שיקול דעת גם לפקחים וגם לרשות המקומית. אנחנו נמשיך לעזור. אני לא רואה איך אפשר לעשות חקיקה שמתייחסת - -

הייתי 21 שנה ראש רשות, אני מכיר. אנחנו חיים את המציאות.

השאלה אם זה יכול לבוא לידי ביטוי באיזו שהיא צורה כדי באמת - -

אם בכל בית יש ועד בית - -

אבל אין בכל בית.

בבתים פרטים לא צריך, אתה מתמודד מול בעל הבית. הוא יעשה את זה מיוזמתו, אחרת הכל אצלו יתחיל לצוף ויהיה ריח. אם זה בית של שכנים, אז קידרא דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא. בדירה של שותפים כל אחד חושב שאולי השני, ואז מתחילה להיות בעיה. אם היום, שזה מה שצריך להיות, לכל בית יש ועד בית שאמור לטפל בחשמל של חדר המדרגות, בחשמל של המקלט, אם יש שם מקלט, בגינון, או בדברים כאלה, אז יש לך לפחות אל מול מי להתמודד. לוועד בית יש גם קצת כסף שהוא גובה. אם אין ועד בית, מול מי אתה מתמודד? אם תדפוק בדלת של השכן הראשון, הוא יגיד שזה ההוא מלמעלה. ככה אתה מסתובב ולא יודע מה לעשות.

הפעלת שיקול דעת ולב רחב. אצלנו, ברוך השם, יש גם לב רחב, גם שיקול דעת. רובם מאוד מאוד מאוד עוזרים.

אתה יודע, כשאנחנו מאשרים דברים כאלה אנחנו לא סומכים על שיקול דעת או על לב רחב. אנחנו צריכים לדעת שאנשים מתחלפים. אתם באמת עושים את זה. צריך לתת את הפתח הזה גם לשיקול דעת.

כן, יהיה איזה פתח בחוק.

שיקול דעת קיים בכל מקרה. אני אגיד שרוב הסעיפים פה הם סעיפים די סטנדרטים. אני כן חושבת שחשוב שהוועדה תנהל דיוני פיקוח ומעקב. הייתי מציעה לוועדה לעשות כל שנה או כל חצי שנה דיון מעקב, כל פעם בנושא ספציפי. גם לשמוע את הבעיות מצד הרשויות, גם לשמוע את הבעיות שמעלים התושבים.

השיקולים אצלכם הם גדולים?

אישורים.

זה לא פשוט. מצד אחד זה פשוט, מצד אחד זה לא פשוט.

אנחנו בסדר. רוב המערכות בקדימה צורן מבחינת תחזוקה הן טובות מאוד.

הביוב הציבורי יוצא לאיזה שהוא מקום? יש לכם מתקן בסוף?

יש מתקן משותף של קולחי השרון. הוא משותף לרשויות באזור.

למה הוא מוציא את זה, לאיזו רמה?

הם עוברים עכשיו שדרוג. הם אמורים להביא את זה לרמה של כמעט מי שתייה.

לא, אל תשתו את זה. יש לכם יכולת להחזיר את המים, להשתמש בזה לגינון הציבורי?

לצערנו, לקדימה צורן אין. המים המושבים הם מים שמשמשים את החקלאים באזור.

אתם מפנים פסולת?

חקלאית.

לא, חוץ מהפסולת החקלאית.

גם גזם.

יש לכם פינוי של פעם, פעמיים בשבוע?

כל אזור בישוב מקבל פינוי של גזם ושל פסולת פעם בשבוע. מידי יום יש רכב של המועצה שעובר ואוסף אם יש שאריות מתושבים שלא נשמעים.

יש לכם מקום שבו אתם זורקים את הגזם?

לא, זה עובר לחברה שעובדת איתנו.

שמה היא עושה עם זה? מישהו בדק את החברה שהיא באמת עושה את מה שהיא צריכה לעשות?

קודם כל, אנחנו ביקרנו שם, כל המטה שלנו ביקר שם, לראות מה הם עושים. את הגזם אם צריך לנקות אז מנקים. אחרי זה גורסים את הגזם. כל שאר הפסולת הגושית מפונה לאיפה שצריך.

זה יקר מאוד.

הכנסת מחוקקת חוקים, אנחנו משלמים.

זה יקר. אתה רואה שבהרבה מקומות לא עושים את זה. זה לא פשוט. אתה רואה אחר כך מה קורה שם.

אנחנו היינו מאוד מעוניינים שיהיה אצלנו שטח שבו נוכל לטפל בגזם, לגרוס את הגזם. מנכ"ל המועצה, מושיקו ארז, טיפל בזה.

נגיד לזכותו שהוא כבר היה אצלי בנושא הזה.

זה יחסוך לנו וגם לרשויות אחרות אם תהיה לנו אפשרות לרכז את הגזם, לטפל בו באופן עצמאי.

ממי אתם צריכים לקבל אישור לדבר כזה? ממשרד הפנים?

מהמשרד לאיכות הסביבה, ממשרד הפנים, מהוועדה המחוזית, מהוועדה המקומית. אני חושב שיש בעיית חקיקה.

זה כמו להעביר את השגרירות של ארצות הברית, שכולם צריכים לחתום ולאשר.

אנחנו נוסיף בסעיף 3 את המילים "ובלבד שנשלחה התראה". רק תשימו לב שבתוכן הסעיף, בסוף כתוב "ובלבד שתיקון המפגע או הסרתו הם בשליטתו ובאחריותו". שימו לב שזה לא מופיע בסעיף עצמו, זו טעות כתיב.

לגבי ההתראה, זה צריך להיות נמסרה, נשלחה או ניתנה. היום יום שלנו הוא כזה שאם אנחנו עכשיו נחכה שזה יישלח בדואר רשום תוך 14 יום, כנראה שהמפגעים ימשיכו לזרום. אנחנו צריכים שלא תינתן התראה בדואר רשום.

נאוה תכתוב לנו את התיקונים.

ניתנה הודעה.

ניתנה בעל-פה או בכתב, רק לא בדואר רשום. צריך שזה ייכתב בצורה שזה יהיה ברור.

לפני שאני אתקן אני אשלח שתאשרו לי את הנוסח.

אתם גם ודאי שמים לב שלפעמים הסתימה בציבורי נכנסת פנימה לחצרות. אתם עדים ומודעים לזה.

אנחנו כרשות, הגם שזה לא בתחום האחריות שלנו, לא אומרים לכל תושב שפונה למוקד לפנות לתאגיד, או דברים כאלה. אני באופן אישי, וגם ראש המועצה באופן אישי, פונים למנכ"ל תאגיד המים והביוב. יש לנו יחסים יום יומיים איתם.

את מי הוא מקיף התאגיד?

הוא מקיף כמה רשויות מקומיות באזור שלנו.

התאגיד משותף לאבן יהודה - -

אתה מאושר מהתאגיד?

מכיוון שרמת התשתיות בקדימה צורן היא רמה גבוהה, היינו יותר שמחים אם היו מאפשרים לנו לטפל בכל הנושא של אספקת מים וביוב, אבל אנחנו פועלים לפי החקיקה בכנסת.

התאגיד זה תהליך הפוך. פעם לא היו תאגידים וכל רשות הייתה צריכה להקציב מתקציבה סכומים שאמורים היו לתחזק את התשתיות. זה היה משק סגור שאסור היה לגעת בו. כשהתברר שהרשויות מעבירות את זה לשוטף, אמרנו שצריך לעשות את ההפרדה, להקים את התאגידים, שהם יקבלו את הכסף ויטפלו בתחזוקה ובכל הדברים האלה. אז נוצר מתח בין ראש העיר לתאגיד. אחר כך התברר שחלק גדול מהתאגידים מנופחים מאוד מאוד. 75 תאגידים זה monster שקם על עצמו, זה כבר לא טוב. עכשיו יש הצעת חוק לצמצם את זה בשלב הראשון מ-75 ל-15 תאגידים, אולי אחר כך לפחות, כדי להחזיר בחזרה את הסמכויות לראש העיר, וזה בתנאי שהוא ישמור על זה כמשק סגור, שזה יהיה מיועד למערכת תחזוקה, לא שישתמש בזה לשוטף כשצריך. זה מן תהליך כזה. היום יש מתחים לא פשוטים. יש מקומות שזה הולך טוב, יש מקומות שזה לא פשוט.

תיקון עוול אחד על ידי יצירת עוול אחר או תקלה אחרת. לא בטוח שהצמצום של התאגידים הוא נכון. כנראה שצריך רגולציה הרבה יותר נוקשה איתם.

או לבטל ולהחזיר את הסמכויות לראשי ערים.

או לבטל ולעשות רגולציה.

רק ביזור.

נעבור לעמוד 4, סעיף 31. סעיף 31(ב) מופיע בתוכן הסעיף, הוא לא מופיע בטבלה.

זו טעות סופר, אם אני לא טועה. שאלתי את ארז, זו טעות סופר, זה צריך להופיע.

זה אומר שאנחנו מחייבים פה את התושבים למחזר.

נעשתה תכנית.

באיזה סוג מיחזור מדובר פה? אני יודע שפעם בשבוע אני צריך למחזר סוגים שונים של דברים. ב-24:00 בלילה אני יוצא עם חבילות, מה שנקרא.

אנחנו עדים כבר תקופה ממושכת לגבי הצורך במיחזור, לגבי המיקומים של תחנות המיחזור.

מיחזור של מה? האם עיתונים, נייר, בקבוקים?

פסולת רגילה. יש פחים למיחזור נייר, שזה ירוק-כחול. אנחנו ממש בימים אלה יוצאים למכרז לפחים כתומים, שזה לאריזות שאינן בקבוקים. יש את הסלים לבקבוקים, שאלה אותם מתקנים פחות או יותר בכל המקומות.

מה אתם עושים עם בקבוקי זכוכית, אתם גם אוספים?

כן.

לאן הולך הכסף הזה? יש לכם איזה קרן או משהו של צדקה שזה הולך?

אנחנו היום מכניסים שני זרמים חדישים שלגביהם יש התייחסות חברתית. אנחנו לא הולכים להרוויח כסף מהמיחזור האלקטרו-מגנטי. אנחנו רוצים שזה יהיה יותר מונגש לציבור. יש גם אפשרות שיאספו לך את זה מהבית. יש איזו שהיא עלות סמלית. אל מי שלא יכול להגיע עד למתקן - יש עלות לא מבוטלת לתחזק את המתקנים האלה - ניגשים ואוספים את זה. זה משהו שאנחנו עכשיו משיגים אותו. יש שני תאגידים מאושרים בישראל. יש שני תאגידים יחידים בארץ שמאושרים. יש כמה עשרות בודדות של רשויות שבכלל התקשרו בנושא פסולת אלקטרו-מגנטית. יצאנו למכרז לגבי הפחים הכתומים. המטרה היא לאזן בין הרצון מצד אחד שיהיה לכל אחד פח מיחזור הכי קרוב ליעד, ומצד שני שהמרחב הציבורי לא ייראה כמו ערימה של פחים. אני מדגיש את הקיצוני א' ואת הקיצוני ב'. האיזון הוא מרכזי מיחזור. עשינו לפני שנה תחנה ברוחב 12 מטר שבה יש את כל הפחים. גם חינוכית יש איזו שהיא הסברה. ב-10 באפריל יש לנו ישיבה לגבי תכנית הסברה. יעלה קמפיין בחודש יוני יחד עם תאגיד תמיר, שזה כמובן במצ'ינג של הרשות, ויחד עם עיר ללא אלימות. כולם ידברו על החתול הג'ינג'י הזה שמכירים מהטלוויזיה, על כל האפשרויות, מה זה עושה ולא עושה טוב. הפנייה הראשונה היא בראש וראשונה לתלמידי בתי הספר. זה חוזר לכיס של התושב, זה יפחית לו בעלות. במכרז הבא שנצא אליו, בעזרת השם, לא נצטרך לעשות מכרז אשפה חדש כי נוריד את הכמויות. כמובן שצריך לראות שזה עובד, שהציבור מתחבר לזה. התושב מרוויח פעמיים: הוא מרוויח סביב ההרכבה, שקשה לכמת אותה בכסף, והוא מקבל את זה במחיר נמוך יותר שהוא ישלם דרך הארנונה לאותו גוף.

דרך אגב, המיחזורים האלה עולים לתושבים כסף?

המיחזור לא עולה לנו גרוש, לא לנו ולא לתושבים. ברגע שאתם מוציא את האריזות שיש להן המון נפח מתוך הפסולת הרגילה, אתה מצמצם את הפסולת הרגילה שצריכה לקבל טיפול מיוחד, הסעה, הטמנה וכו'. בדרך העקיפית הזאת אנחנו נצמצם את האשפה באזור המרכזי. שם זה בוודאי עולה הרבה כסף לתושב ולרשות.

שני דברים. קודם כל, לגבי בקבוקים לא מפלסטיק, בקבוקים שיש עליהם החזר. רוב האנשים לא הולכים להחזיר. אתם אוספים אותם במקום מסוים?

בתי הספר - -

זה הרבה כסף. אם אוספים את זה, אפשר לפתוח קרן לסיוע לאנשים חלשים ברשות או כל מיני דברים כאלה.

אנחנו השארנו את זה לטובת בתי הספר, מוסדות החינוך ובתי החינוך שיעשו את זה. לא לקחנו מהם את האפשרות הזאת. אנחנו לא לוקחים את הכסף הזה מהם. יש כמה גופים חברתיים שעושים את האיסופים האלה.

נניח שיש אנשים שממלאים את הפחים בעיתונים וכו'. החברה שצריכה לקחת את זה, לרוקן את זה או את בקבוקי הפלסטיק וכו', מגיעה בזמן, או שיש הרבה פעמים שהכל מפוצץ שם, אין כבר איפה לזרוק?

בעיקר לפני פסח מרכזי המיחזור, לשמחתנו, מפוצצים תמיד. אנחנו משתדלים תמיד לתגבר את הפינויים שלהם, לבדוק את זה בתקופות לפני חגים. יש פינוי שוטף של כל המיחזוריות. אם צריך, עושים סבבים נוספים. סך הכל רמת המיחזור בקדימה צורן, ההיענות של הציבור גבוהה מאוד.

מי שעושה את זה אלו חברות חיצוניות, זה לא אתם. הם צריכים לאסוף. יש להם הסכמים עם המדינה, שזו גם בעיה בפני עצמה. עולם אחר השתלט.

היתרון בחברות חיצוניות זה שאפשר לבוא ולתת להן מיד קנס אם הן לא פינו. להבדיל מעובדי רשות שאתה מוגבל במשאבים, אתה לא יכול להשיג משאבים, מחברות חיצוניות אתה יכול לדרוש את זה.

אני רק אציין שהקנס שנוצר פה לגבי סעיף קטן (ב) הוא קנס די גבוה בהשוואה למועצות האחרות.

באיזה סעיף?

ב-31.

לפחים הכתומים?

על מי שמשליך פסולת - -

קודם כל, התבססנו על מקומות אחרים. לקחנו ממקומות אחרים, אבל עשינו התאמות במקומות שלנו זה עולה יותר. זה אומר שבסוף תושב א' משלם עבור העבודה של תושב ב'. רצינו לעשות פה איזה שהוא איזון. בפחים הכתומים, וזה חקיקה ארצית, זה לא תלוי בנו בכלל, תאגיד תמיר הוא הזכיין היחיד של המדינה, לפי מיטב ידיעתי, לעוד 5 שנים. לפי המשרד להגנת הסביבה - לא אני קבעתי את הסכומים - אם תושב ממלא פח כתום בפסולת שהיא אסורה, אני כרשות סופג קנס.

זה לא הסעיף הזה. סעיף (ב) אומר משהו אחר. אני מסכימה איתך לגבי (א). (א) זה משהו אחר. לגבי (ב), הסכומים יותר נמוכים בעיריות אחרות.

לכל עירייה יש את העלות שלה. אצלי, לצורך העניין, עד שפח מגיע לאתר הטמנה זה עניין של 10 קילומטר. הוא משלם על זה בהתאם לעלויות המכרז שלי. יכול להיות שיש מישהו אחר. הרשות מקדמת תכנית ברמה הארצית על-מנת לראות איך מקרבים את האתרים לטיפול. אצלנו זה מאוד רחוק, העלויות מאוד גבוהות.

אלה דברים שניתן לממש? נניח שאני בא ב-24:00 בלילה - -

היכולת להגיע לאכיפה של זה היא מאוד נמוכה.

איך אתם רואים מה אני שם?

המטרה היא גם להרתיע. יכולת המימוש היא נמוכה. אנחנו לא חוקרים כל פח, זה ברור מאליו. הקנס הוא בעיקר כדי להרתיע. אם הוא היה נמוך, בכלל - -

אני מקווה שאין לכם מצלמות מעל כל הפחים.

בשלב הזה לא, אבל בעתיד על אזורים מסוימים בוודאי שיהיו מצלמות, כי אזורי מיחזור מבחינת ונדליזם הם מקור. תחשוב שילדים או נערים מסתובבים עם בקבוקי זכוכית בלילות. כדאי שיהיה שם גם פיקוח מהסוג הזה. מרכזי המיחזור הם באזורים נגישים.

אתה תעשה את זה עוד מעט בגני משחקים?

בגני משחקים כבר יש.

לאט לאט תהיה עיר שכולה מצולמת, מה שנקרא. לא תהיה פרטיות לאדם. כשאתה היית צעיר, תנסה להיזכר, אני לא בטוח שהיית רוצה שכשאתה יוצא עם מישהי המצלמות יצלמו אותך. יש איזה פרטיות שרוצים לתת לבני אדם. נכון שצילום אולי מונע, יכול לעזור בפשע, אבל מצד שני, איזה חיים יש לבן אדם, לצעירים?

אני לא חושב שכולנו כחברה צריכים להיות תחת העין הפקוחה של האח הגדול, אבל כל אחד שמסתובב עם סמארטפון, ואף אחד לא דרש מאיתנו להסתובב עם סמארטפון, האח הגדול שולט עליו. אנחנו מתעסקים, לפחות ברשויות המקומיות, בשמירה על איכות החיים של התושבים. איכות החיים באה לידי ביטוי: אל"ף, בשמירה על איכות הסביבה, ובי"ת, בלתת לאנשים תחושת מוגנות. אם אתה רוצה אני אראה לך תמונות מסוף השבוע של ונדליזם שעושים בגני משחקים בני נוער משועממים. זה עולה לנו אלפי שקלים כל הזמן. כמעט מידי יום יש ונדליזם. השאלה איפה האיזון הנכון. חייב להיות איזון בין הרצון שלנו והצורך שלנו לשמור על החופש ובין הצורך לשמור על רכוש הציבור. אם נער משועמם שובר מגלשה שעולה 10,000 - -

אל"ף, אתה צודק, אבל במאבק הזה בין הפרטיות של הצעירים, של הנער שרוצה לצאת ולא רוצה שכולם ידעו, או כל מיני דברים כאלה, לבין הוונדליזם שיש, הפתרון הקל הוא לשים מצלמה. אז אתה אולי תמנע קצת את הוונדליזם, אלא אם כן יבואו עם מסכות ולא תוכל לזהות, אבל פגעת מאוד בפרטיות. יש אפשרות אחרת, והיא שאת הכסף שצריכים להשקיע במצלמות וכו' ישקיעו בחינוך. צריך לחנך את הילדים מגיל קטן מאוד, לחנך אותם שלא יהיה ונדליזם, ואז לא יהיה ונדליזם, יהיה כסף ותהיה פרטיות. אני חושב שזה פתרון יותר נכון מאשר הדרכים הקלות שעושים היום, שאין פרטיות בשום דבר. טוב, זה כבר נושא אחר. אתה צודק, גם כשהפלאפון סגור מקליטים אותך. עשינו ניסיונות ב"לילה כלכלי", ראינו. זה היה סגור, דיברנו. אני דיברתי בשידור ישיר על כך שאני רוצה לנסוע לאיזה מקום. תוך זמן קצר הופיעה על המסך אינפורמציה על אותו מקום. הטלפונים היו סגורים. שלא נדבר על הווייז שאומר בדיוק בכל רגע נתון איפה אתה.

אני כן רוצה להבין איך אתם מפרשים את הביטוי "סמוך למקום מגוריו של אדם". או אתם, או משרד הפנים. שוב, אני עדיין מתעכבת על 31(ב).

אני אגיד לך בדיוק מה הבעיה. אני חושב שמושיקו אמר את זה, אבל אני אבהיר את זה שוב. במידה ותושבים שמים פסולת ביתית ולא פסולת שאמורה להיות בפח הכתום, עד 20% אשפה שהיא לא שייכת לפח תאגיד תמיר סופג, מעבר ל20% הרשות המקומית מקבלת קנס על זה. המשמעות כשהרשות המקומית מקבלת קנס על זה שיש פסולת ביתית בתוך פח כתום, היא שהתושב משלם על זה, כי זה בא תמיד על חשבון דברים אחרים. זו המשמעות.

אין לכם את הסעיף הזה מול העיניים. הסעיף הזה מדבר על משהו אחר.

הוא מדבר על כך שאם יש לי פח מיחזור באזור מגוריי, אני חייב לשים את זה בפח המיחזור.

בדיוק. זה שונה ממה שאתה אומר.

מה ההצעה או הרצון?

אני רוצה להבין מתי אתם מחייבים את התושבים להשליך פסולת בתוך פח המיחזור ומה נחשב סמוך למקום מגוריו. שנית, ברוב הרשויות שאישרנו להם את הסעיף הזה, בהתחלה לפחות ביקשנו שהקנס יהיה יותר נמוך.

אני יכול להגיד שבמקום לשנות את הצו, כמו שאמר ראש המועצה, גם ביצענו את זה בנושא של אכיפת חנייה, אנחנו בשלב הראשון נהיה מאוד מאוד טולרנטיים. עד שנגיע לאכיפה של זה, לדעתי תעבור שנה. לא הייתי מציע עכשיו לגעת בצו, כי לשנות אותו זה כבר לא יקרה. כן חשוב לנו שהדברים האלה יהיו, כי אנחנו רוצים בסוף לחנך. אנחנו לא הולכים לאכוף מיד, בטח לא בטווח הקרוב, אבל אנחנו רוצים שהדברים האלה כן יהיו כתובים, שכן תהיה האפשרות אם אנחנו רואים שיש מישהו שמשתמש בזה לרעה. אנחנו היום בתוך תקופה ארוכה של ואקום שבה הדברים לא באים לידי ביטוי על ידי התושבים. אנחנו רוצים כן להביא את התושבים למקום הנכון. זה נעשה בחינוך. כפי שאמרתי קודם, בתחילת אפריל יש לנו כנס הסברה. אנחנו מתכננים כנס, קמפיין. אנחנו מתחילים מהחינוך. זה לא אכיפה. אכיפה זה עניין שאנחנו משאירים לנו למקרים בעייתיים. המטרה היא לעודד את האנשים לעשות את הדברים מרצון פנימי, לא מאכיפה.

איך אתה מפרש את הסעיף? מתקן במרחק של כמה רחובות?

בבתים משותפים, אנחנו מתכוונים לשים בכל חדר אשפה. בבתים פרטיים, כיוון שאנחנו לא רוצים להטריד את התושבים, אנחנו עושים את זה לסירוגין, אנחנו שמים על המדרכות. אנחנו מדברים על פריסה מאוד מאוד רחבה. גם משיקולי תפעול וגם מהדרישה של תאגיד תמיר תהיה פה פריסה מאוד רחבה של פחים. לא ייווצר מצב שמישהו יצטרך ללכת 300 מטר כדי למצוא פח. זאת לא הסיטואציה. יהיה משהו מאזן בין לשים את זה כל חמישה מטרים ואז כל הרחוב נראה לא טוב, לבין לשים את זה מאוד רחוק כך שאתה לא מגיע לזה. אנחנו גם דורשים מהתושב לפעול בסבירות וגם אנחנו נפעל בסבירות.

למשרד המשפטים או למשרד הפנים יש עמדה לגבי הסעיף הזה?

מבחינתנו זה מקובל.

בין כה וכה לא יצליחו לממש את זה, יהיה קשה מאוד. אם יתחילו עם מצלמות, זה ייהפך להיות בעייתי. גם המשטרה שמה מצלמות רק כדי להרתיע. העלויות להתחיל לפענח את זה, לרוץ - -

אנחנו מכירים את האכיפה של עבירות סביבתיות. אני אתן דוגמה של אדם מבוגר ששוכר בית עם משק והביאו לו עדר של עיזים. במשך שנה וחצי, לא משנה כמה היה תובע עירוני, כמה חקירות, זה לא עזר. אילו הייתה חקיקה מאוד ברורה זה היה נגמר ביום. בגלל שאין חקיקה, אז מישהו שרוצה, אם בשם אהבת סכסוך שכנים, בשם אגו או אני לא יודע, יכול לעשות מה שהוא רוצה. ברגע שיש חקיקה זה מצמצם את האפשרות.

אני חושבת שהנושא הזה קצת שונה. ענייני מיחזור זה משהו שצריכים להרגיל את התושבים. זה לא כמו עיזים, שאני מקווה שכולם מבינים.

האם כניסה לתוקף של הסעיף הזה שהיא קצת מאוחרת יותר מיתר הסעיפים זה משהו שיכול להיות מקובל?

אין לי בעיה עם זה שתהיה עוד שישה חודשים הכניסה לתוקף.

אפרת, זה יכול לתת איזה שהוא מענה?

האמת שזה יותר חשוב ש- -

האמירה שלנו יותר חשובה מאשר הכניסה לתוקף.

כי גם שישה חודשים, אני לא חושבת - -

בתחילת ספטמבר עבר העניין של החניות. בפועל היו הרבה מאוד מדרגים, פרסומים, שלטי חוצות.

זה מה שחשוב.

אנחנו לא באים מיד.

ההסתגלות והחינוך לדברים הם הדברים החשובים.

אני לא בטוחה שחצי שנה - -

אני חושב שאפשר לוותר על זה. אני חושב שאנחנו נוהגים בצורה מאוד מידתית. הראינו את זה עם החניות. אנחנו היום בחודש מרץ. מספטמבר האכיפה היא עם אזהרה, הפקח יותר עושה סדר מאשר נותן דוחות. לאט לאט. מקפידים באדום-לבן, במדרכות, בחניות פרטיות.

אם הוועדה רוצה לאשר את הסכום, אני חושבת שהתחייבות שלהם היא חשובה.

רק הערה אחת לגבי 32. ההערה היא לגבי סעיף 32 ולגבי סעיף 28. המדיניות של משרד הפנים היא לחייב בגין הצבת כלי ראשון בלבד, וזה בשביל לאזן קצת בין החובות של הרשות מכוח הארנונה לבין החובות שיש לתושב. אני רואה שבסעיף 28(א), ואני שנייה מקפיצה אתכם לעמוד 11, בעל או מחזיק נכס חייב להתקין על חשבונו בנכס או בחצרו כלי אצירה לפי הוראות. באמת כתבנו פה "ולמעט לעניין תיקון או החלפת כלי אצירה". זה בא מתוך המדיניות של כלי ראשון בלבד.

מה הכוונה "כלי אצירה"?

כלי אצירה זה פשוט הכלי שלתוכו משליכים את הפסולת. בעל נכס חייב להתקין את הכלי. אנחנו מבקשים שיהיה כתוב שזה לעניין כלי ראשון בלבד. את אותה הערה אנחנו מבקשים גם לעניין תיקון או החלפת כלי אצירה.

האם הכוונה שאם הוא פגם בפח שלו באופן שהוא שם בו חומרי בנייה הוא צריך לתקן אותו?

לא, הוא לא יצטרך לתקן אותו. אם הוא פגם, הוא עבר על איזו שהיא הוראה אחרת ואפשר להטיל עליו קנס מכוח אותה הוראה. העניין שהוא יתקין או יחליף זה יותר בעייתי, כי אנחנו לא יודעים למה הוא נפגם.

על כל פח מוטבע תאריך. יש אחריות של שנה או שנתיים שנותנת החברה שמפנה את האשפה. אם הפח מתיישן, אם הוא עבר את תקופת האחריות, בעל הנכס חייב להחליף אותו. הדרישה שרשות מקומית תחליף על חשבונה את הפחים, היא משהו שהרשויות המקומיות לא מסוגלות לעמוד בזה. עלות של פח היא 220 שקל. אם אני צריך לעשות את זה לכל 6,000 בתי האב אצלי, אני יכול לסגור את הרשות עכשיו.

תראה, אני מדברת מהמקום של המדיניות של משרד הפנים. פינוי פסולת, למעט פסולת עודפת, שזה כל מה שקורה לאחרונה אחרי פסק דין חולון, זה באחריות הרשות המקומית מכוח תשלומי הארנונה. ברגע שפינוי הפסולת זו האחריות של הרשות המקומית, למעשה גם התקנת כלי האצירה.

גם שקיות אני צריך לספק?

שקיות זה משהו אחר, זה יוצא - -

למה?

זה יוצא מתוך הרשות הפרטית שלו. המדיניות היא שלעניין כלי ראשון, וזה מה שהוחלט, התושב משלם. אחרי הכלי הראשון האחריות היא של הרשות.

למה צריך כלי שני? לא הבנתי למה צריך את הכלי השני. את מדברת על בית פרטי?

לא משנה אם זה בית פרטי או בית משותף.

זה משנה מאוד.

זה לא הגיוני.

אם זה בית פרטי, יש לו מתקן. כמה פעמים אתם מפנים? 3 פעמים בשבוע אתם מפנים?

פעמיים.

בדרך כלל צריך. אם לא, בעל הבית יקנה מתקן ירוק גדול יותר.

זאת המדיניות כרגע. אין לי בעיה ללכת ולברר את זה, אבל אני לא יכולה לחרוג ממה שאני יודעת.

שמה?

שזה לעניין כלי ראשון בלבד. אם זה כלים נוספים, זו עלות שהרשות צריכה לשאת.

יש לי הצעה לפתרון. יש פחים בקיבולות של עד 1,000 ליטר. אפשר לכתוב שאותו בעל נכס יתקין את הכלי בהתאם לנפח שהוא זקוק לו.

בסדר, אבל פה זה לעניין הכלים הנוספים.

לא יהיה צורך בכלים נוספים.

לגבי הגודל אין מניעה. אני לא אומרת להשמיט פה את המילה "גודל", זה בסדר שיישאר. ההערה מתייחסת למילה "מספר". אנחנו פה מדברים, כמו שכבר אמרתי, לעניין כלי ראשון בלבד. עדיין הפקח יכול לתת הוראות לעניין הגודל.

אנחנו לא רוצים לעכב את זה, אבל אני חושב שזה לא נכון.

לא הצלחתי להבין. יש לי בית שאני גר בו. הם מפנים את האשפה פעמיים בשבוע. נניח מתברר לי שהפח שקניתי הוא קטן כך שאחרי יום הוא כבר סתום, אין לי איפה לזרוק למחרת. האם הרשות תצטרך לתת לי פח נוסף, או שאני אצטרך לקנות פח גדול יותר שיוכל לספק את הצרכים שלי? לא הבנתי, להטיל את זה על הרשות?

כן. המדיניות היא לעניין הכלי הראשון בלבד. אם הכלי הזה ספציפי - -

אם אני אקנה דלי קטן, שזה בוודאי לא יספיק, הם יצטרכו לקנות לי את הכלי הרציני?

אם את הדלי קנית לא לפי הוראה של הרשות, אלא לפי שיקול דעת עצמאי שלך - -

מה זה "לפי הוראה של הרשות"? הרשות תוציא הוראה לקנות את המתקנים הגדולים הירוקים. יש אנשים שלא צריכים את המתקנים הגדולים האלה. למה לעירייה לקחת סיכון, היא תגיד לכל אחד לקנות משהו ענק. אנשים יוציאו סתם כספים.

מבחינתנו זה נושא עקרוני. אני מבקשת שהוועדה לא תכריע בנושא הזה בלי שנקיים דיון במשרד הפנים בנושא הזה. זה לא נושא כל כך פשוט שאפשר לבוא ולהגיד שזה לא משהו שמקובל.

למה זה לא נושא כל כך פשוט?

השאלה מה נכנס להגדרה של כלי ראשון. אם אותו בעל בית הציב דלי, זה בסדר, זה משהו שהוא החליט, זה לא שהפקח הורה לו. פה הסעיף מתייחס להוראה שבעל הנכס קיבל מהרשות להתקין כלי. בסדר? הדלי שהוא התקין זה לא מכוח הוראה שהוא קיבל. הכוונה פה היא שפעם אחת הרשות יכולה להורות לבעל הנכס להציב כלי.

אני לא יודע בדיוק מה ההיכרות שלך עם החיים היום-יומיים, אבל אם הייתי במקומו של שביט, או אם כשהייתי ראש רשות הייתי שומע את הדבר הזה, הייתי מוציא הנחיה לכל הבתים הפרטיים לקנות את הירוק הענק הזה. זה יעלה כפליים. יש הרבה בתים שלא צריכים את זה, מספיק להם פח קטן. למה אני אחייב את כולם? ליתר ביטחון. אם אני אחייב אותם בדבר שלא יספיק, אני אצטרך לקנות מכספי. מראש יוציאו הוראה על משהו ענק בכל בית, שזה משוגע לגמרי.

זה לא מתייחס לכלים הנוספים.

מראש הוא ידאג שלא יצטרכו כלי נוסף. הוא ייתן הוראה לכולם.

בזה אני באמת לא בקיאה.

אף פעם לא שמעתי שהפקח נותן הנחיות לכל בית איזה גודל לקנות.

זה בדיוק מה שהסעיף אומר. הסעיף בא ואומר כך: "או המפקח לעניין הצורה, הגודל, החומר, המספר ושאר התנאים". זה בדיוק מה שהסעיף אומר. הוא מתייחס גם לזה. לעניין ההערה שלך, יכול להיות שיש פה באמת איזו שהיא בעיה. אני לא בטוחה שהפתרון שלה הוא לסטות מהמדיניות של כלי ראשון בלבד. כלומר, גם אם יש פה בעיה, כנראה - -

איזו מדיניות זאת? ממתי המדיניות הזאת קיימת?

זאת מדיניות, לפי מה שאני יודעת, רבת שנים. מה המשמעות שלה?

אני אף פעם לא שמעתי על דבר כזה.

הם העירו את זה בוועדה.

ואני שתקתי? לא יכול להיות. אולי לא שמעתי.

זה בסדר, גם אני שותקת לגבי דברים מסוימים ומתעוררת אליהם אחר כך. אנחנו יודעים שלרשות יש חובות. אחת מהחובות זה פינוי פסולת. נשאלת השאלה אם הצבת הכלי זה במסגרת פינוי פסולת או לא. כדי לאזן בין שני הדברים שעולים פה במסגרת השאלה הזאת, הוחלט שלעניין כלי ראשון כן ניתן, לא כלים נוספים. זה לא מופרך. זה משהו שאני יכולה להגיד לך שנעשה עד היום. אנחנו מחריגים את זה. לפעמים אנחנו שוכחים להחריג את זה בחוקי עזר. ככל שתרצו, אני אעשה איזה בדק בית ונבדוק את הנושא.

מה פירוש שתבדקי? אני לא אוכל לאשר להם?

אני מבקשת שללא החריג הזה זה לא יאושר. המדיניות של המשרד שלנו לא נקבעה סתם. כן הייתה איזו שהיא חשיבה, כן היה איזה שהוא איזון. כמו שאמרת שאנחנו מאזנים בין פרטיות לבין עוד דברים, גם פה נעשה איזה שהוא איזון. אולי הוא לא נכון, אולי הוא לא מדויק, אבל הוא כן לקח בחשבון את השיקולים של שני הצדדים.

מדינת ישראל החליטה לאפשר פיצול יחידות דיור. זו ההחלטה. אני לא שמח מזה, אבל זו ההחלטה. לפני פיצול יחידות דיור, בית איקס היה מחויב לקנות פח של 240 ליטר בקדימה צורן. מדינת ישראל נתנה את האפשרות להוסיף יחידת דיור. במקום לתת שירותים למשפחה אחת היום, פתאום אני נותן שירותים לשתי משפחות. זה לא רק שאני נותן שירותי חינוך לשתי משפחות על חשבוני, על חשבון משלם המיסים, גם את נושא פינוי האשפה שבעבר שילמתי פר יחידה שבה חיה משפחה אחת, עכשיו אני עושה לשתי משפחות. עכשיו את אומרת לי: "לא מספיק ככה, עכשיו מדינת ישראל מחייבת אותך גם על הכלי לשלם". זה לא הגיוני. מצטער, יש גבול.

מאחר ומדובר פה בפיצול, אז יש פה שני בעלי נכסים.

לא, יש בעל נכס אחד.

בואו נבחין בין מקרים פרטיים לבין הכלל עצמו. מאוד יכול להיות שבמקרה הספציפי הזה צריך לפרש אחרת. אם שם תבואו לבית המשפט, יכול להיות שהפרשנות תהיה שלעניין זה יש לראות את הפיצול של בעל נכס לעניין סעיף זה. יכול מאוד להיות. אני אומרת, בגלל מקרה ספציפי אנחנו - -

זה לא ספציפי. תבואי לקדימה צורן, תראי מה קורה.

הנושא שאתה מעלה זה נושא שהוא בעייתי, של אנשים שמשכירים בתוך הבית שהם בנו.

היום זה חוקי.

הם בנו דירות שהם משכירים. זה מטיל עומס עצום, כי אין מספיק חניות, הכבישים לא בנויים לזה. אם התשתיות של המים והביוב בנויות ל-100 יחידות, פתאום אתה מוצא את עצמך עם 200 יחידות כי כל אחד משכיר. זה מעמיס על הרשויות. גם התשתיות שהוכנו מראש לא מתאימות, כי הן מתאימות ל-100 יחידות, לא ל-200. זו בעיה נפרדת.

מה שאמרה פה נציגת משרד הפנים זו גזירה שהרשויות המקומיות לא יודעות עליה. המשמעות של זה היא 800 אלף שקל הוצאה. אני לא מדבר על החלפת פחים, אני מדבר על בלאי. פח מחזיק שנה או שנתיים בממוצע. אם כל שנתיים צריך להחליף 50% מהפחים, אז 4,000 יחידות דיור זה 800 אלף שקל על רשות קטנה. אני לא מדבר על רשויות כמו ראשון לציון, תל-אביב. זה מיליונים. משרד הפנים לא יכול לקבוע את זה ככה, הוא צריך להעביר את זה לסמכות השלטון המקומי.

יש בכל זאת תשלום ארנונה.

הוא על הסדרת פינויי אשפה, זה מה שכתוב בחוק.

בסדר, אבל הסדרת פינוי - -

הארנונה מכסה בקושי 30%, על מה אתם מדברים?

בואו נמשיך הלאה. אני אמצא את הדרך איך לאשר את זה כאן. אני לא אשאיר אותם בלי צו. אולי לתת לכם שבוע, שבועיים לעשות חושבים עוד פעם, אבל אנחנו נאשר את זה.

למה הכוונה? לאשר את זה בלי החריג?

אני אאשר את זה לא לפי איך שאתם כותבים. אני אגיש רביזיה, על-מנת לתת לכם שבועיים זמן לעשות חושבים עם עצמכם.

לא הבנתי מה אתה מאשר. אתה מאשר את מה שנאוה אומרת?

לא את מה שנאוה אומרת.

היושב-ראש, צריך להבין, זה לא הדיון הראשון פה. ההערה הזאת בכל זאת עלתה בדיונים קודמים.

אחרי שנתיים אנחנו מגיעים לזה שכל היועצים המשפטיים - -

אפרת אומרת שאכן זה עלה. אני לא זוכר. אם הייתי שם לב, אז את מה שאני אומר היום הייתי אומר אז. גם אז לא הייתי נותן. אם אני אעבור סעיף סעיף, ייקח לנו יומיים, אנחנו לא נגמור עם זה. אני יוצא מתוך הנחה שישבו כאן כל היועצים והם מביאים לנו תבשיל שהוא פחות או יותר - -

זה התבשיל שכרגע יש. יש פה משהו שאני צריכה לבדוק, זה לא פשוט. אני מבקשת שלא יאושר משהו שנוגד מדיניות שהיא ממה שאני יודעת מדיניות של שנים.

שנים?

יכול להיות שהצדק לא איתי במאה אחוז, אני מקבלת את זה, אני רק צריכה לבדוק.

הפרוצדורה יותר פשוטה. אני אאשר את הסעיף הזה לא בדרך שאת רוצה. אני אגיש רביזיה. המשמעות של רביזיה היא שכל עוד לא דנו ברביזיה ההחלטה לא התקבלה. ברגע שאני מוריד את הרביזיה, אוטומטית האישור קיים, הם לא צריכים לבוא לכאן עוד פעם, הם לא צריכים לטרוח.

ואם הרביזיה לא תוסר?

אם תצליחו לשכנע אותי בשבועיים האלה שזהו, אני יכול לפתוח. הכוונה ברביזיה היא שאני פותח את זה מחדש, רק את הסעיף הזה מתקן. לפחות אני לא צריך להטריח את כולם ולעשות דיון מחדש. משרד הפנים, תתחילו לחשוב קצת לצאת מהמסגרת.

זה לא בדיוק לצאת מהמסגרת. כמו שאמרתי קודם, יש את האיזון בין זה שהתושב משלם לבין השירות שהוא צריך לקבל. הדברים הם לא חד מימדיים כמו שאולי הם נשמעים.

אני רוצה שתביני, הרשות עושה את פינוי האשפה.

אני מבינה את זה.

את אומרת שפקח העירייה מודיע לכל רשות מה הגודל של הכלי שצריך להיות. אני לא זוכר את זה. גם כראש רשות וגם כתושב קניתי מה שאני חושב. כשהיו הרבה ילדים, היה משהו גדול יותר, אחר כך לא. הפח לא נמצא סתם. אם זה בית פרטי, בונים איזה מתקן שיהיה יפה וכו'. כל אחד עושה את זה. לא שמעתי אף פעם שאם מתברר שצריך יותר, הרשות קונה לו מתקן שני. אני חושב שזה לא טוב. אם זה מה שיקרה, אז אני כראש רשות הייתי מנחה את כל התושבים לקנות משהו ענק.

זה מקרה פרטי. אולי הרשות טעתה בחישוב.

מה זאת אומרת "טעתה בחישוב"? מה, היא עושה חשבון כמה ילדים יש לכל משפחה?

השאלה מה נכנס להגדרה של כלי ראשון. יש הבדל בין איך אנחנו מגדירים כלי ראשון, אם הרשות אמרה כלי בגודל מסוים והתכונה לגודל אחר, שזה מקרה אחד, לבין המדיניות באופן כללי, של אחרי שנתיים מי מחליף או מי מציב עוד פעם. אלה שני דברים שונים.

משהו פה חדש. את אומרת שלכל אחד יש פח שלשם הוא זורק את השקיות, כשפעמיים בשבוע עוברת המכונית ואוספת. את אומרת שכל שנתיים - נניח שפח כזה מחזיק מעמד שנתיים - הרשות צריכה לקנות לבתים?

כן.

זה מה שהיא אומרת.

לא שמעתי אף פעם דבר כזה.

אני מבקש לסיים את התהליך שכולנו מתים שיקרה, וזה סל שירותים מוניציפאלי. כשאתם תקבעו סל שירותים מוניציפאלי באחריות הרשות המקומית ומימון משרדי הממשלה והארנונה, נדע בדיוק מה החובה שלנו. הדרישה הזאת היא בלתי אפשרית בעליל. זה לא הגיוני.

אתה תקבל במקסימום 75% מזה. אתה תצטרך להשלים 25%.

אני מוכן היום. זה לא קורה.

זה שאמרת שלא רק צריכים על הכלי השני, שצריכים גם על ההחלפה, וואלה, אמריקה.

אני רק אציין שעניין ההחלפה כתוב במה שהגיע היום.

מי חייב? בעל הנכס.

היא אומרת שאתם, הרשות.

זה אנחנו ביקשנו שיתווסף. הרשות הסכימה בגלל המדיניות שלנו.

29(א) קובע ש"בעל נכס ישמור על ניקיון ותקינות כלי האצירה להנחת דעתו של ראש המועצה או המפקח, וידאג לתיקונו, החלפתו, צביעתו או נקיטת כל אמצעי אחר הנדרש לשם אחזקתו התקינה".

אני מפנה אותך לסעיף 28, ששם כתוב "ולמעט לעניין תיקון או החלפת כלי אצירה". למה זה נכתב? בגלל המדיניות שלנו לעניין כלי ראשון בלבד.

אבל זו סתירה לסעיף 29(א). הלמעט גם מתייחס לנושא של קנס, לא לנושא - -

לא. תשים לב שגם ב-29 כתוב "לעניין שמירה על הניקיון ושמירה על תקינות". כלומר, יש הבדל בין שמירה על תקינות - -

מי שידאג לתיקונו זה בעל הנכס.

נכון.

החלפתו, צביעתו.

ברגע שב-29 כתוב לעניין שמירה על תקינות, היינו שזה לא כולל החלפה.

זה מופיע גם ב-32.

זאת הייתה הכוונה.

אבל כתוב גם החלפתו.

נכון, אבל בהערה כתוב לעניין תקינות.

מי כתב את זה?

אנחנו ביקשנו.

אתם ביקשתם, אבל בהערה עצמה לא כתוב את זה.

גם בתוך הסעיף זה לא מופיע.

ב-29 באנו והסברנו את המדיניות שלנו לעניין כלי ראשון. יכול להיות שהניסוח לא מדויק, לא טוב. ב-29 כתוב "לעניין שמירה על תקינות". ברגע שזה לעניין איקס, זה לא לעניין ווי. הווי בסעיף זה ההחלפה, זאת הייתה הכוונה. בסדר, לא משנה, הנושא עלה פה כרגע עוד פעם. אני רק אומר שזה משהו שכן הוסכם לגביו.

בבניין משותף אנחנו מחייבים לשים פח טמון קרקע. העלות של פח טמון קרקע היא סדר גודל של 30 אלף שקל. ברגע שהפח טמון קרקע מתקלקל, או המיצים אוכלים את המיכל הפנימי, המשמעות של מה שאת אומרת היא שהרשות המקומית צריכה לממן את זה. הרשויות המקומיות בכל הארץ לא מסוגלות לעמוד בזה. אין בזה שום היגיון בסיסי. מה שקורה, וזה לפי מה שאת אומרת, זה שאם תושב מחליט שהוא רוצה פח חדש, הוא ילך, ישבור את הפח, יגיד: אדוני ראש המועצה, בוא תחליף.

אני שוב מבקשת שנפריד בין מקרים פרטיים שצריך לטפל בהם באופן - -

את לא תדעי את זה.

טוב, בואו נתקדם הלאה.

נאוה, אולי תעברי מאוד מהר על התיקונים הנוספים, על שאלות נוספות לגבי קדימה צורן, כדי שנוכל להספיק את כולם היום.

לגבי ההערות החדשות שהתווספו?

כן, לגבי התיקונים או ההערות.

האם בסיכומים שהיו לכם, משרד הפנים, עם הרשויות שמגיעות היום, יש דברים שהם שונים ממה שכתוב פה?

לא.

מה שקורה זה שב-29 כתוב כולל החלפתו, כאשר בצד הוצאתם את זה. זה לא יכול להיות. זה דבר שסותר דבר, מה שנקרא.

נכון.

את זה אנחנו עושים כל הזמן בצווים האלה. זה גם היה כנראה בהסכמת - -

אני לא מאמין שהם הסכימו.

אולי הם לא הבינו עד הסוף.

בסדר, יכול להיות שהם לא הבינו.

יכול להיות שהם לא הבינו כמו שאנחנו.

ההערות בצד שאנחנו קצת משנים את - -

למה לא לשנות - -?

לנו אין שום סמכות לתקן את חוק העזר עצמו.

חוק העזר הזה לא בעייתי, הפירוש הוא בעייתי. חוק העזר מאוד ברור.

יש לנו הרבה מאוד מקרים שאנחנו כותבים שעבירת הקנס היא רק בתנאי איקס, או רק חלק מאותו סעיף כי יש בעיה בחלק אחר של הסעיף. עד היום המדיניות הזאת של משרד הפנים לעניין הזה לא - -

כל פעם שהעלינו את ההערה הזאת היא התקבלה. אני בכל זאת מבקשת שזה יירשם בפרוטוקול. חשוב לי רק לומר את זה. זה לא איזה משהו חדש שצץ יש מאין.

ראשי הרשויות הסכימו.

כנראה שאורי מקלב היה במקומי. אני לא הייתי כאן. קשה לי להאמין שהוא הסכים. הייתי פעם אחת רק. כשראיתי מה זה, ביקשתי מאורי שיעשה את זה במקומי. קשה לי להאמין שזה עבר אותי, כי את מה שעכשיו אני אומר הייתי אומר גם בפעם ההיא.

אני חושבת שעד היום הרשויות עצמן לא התנגד.

הן לא שמו את זה, כי אף אחד לא מממש את זה.

אולי לא הבינו.

לא רק לא הבינו, גם אף אחד לא מממש את זה בכלל. רבותיי, הלאה. יש עוד הערות?

בעמוד 5, סעיף 45, כתוב "למעט לעניין לפקודת היערות וחוק הגנים הלאומיים".

העניין של המיעוט פה הוא בהקשר של הדברים שאנחנו כותבים בחקיקה ראשית לעומת דברים שאנחנו לא כותבים בחקיקה ראשית.

את יכולה להגיד לפרוטוקול את הכלל? בכל מיני מקומות משרד המשפטים הוסיף הערה: הסמכות היא להטיל קנס, למעט לעניין משהו שהוסדר ברמה הארצית. אני לא בטוחה שבכל סעיף התוצאה היא ברורה.

יש כמה הוראות ארציות שהמדיניות של המשרד היא שהן צריכות להיאכף ברמה הארצית, לא ברמה המקומית. מה שמוסדר דרך פקודת היערות ודרך חוק הגנים הלאומיים לא ייאכף על ידי הפקחים של הרשות המקומית אלא על ידי פקחי היערות. הפקחים שמגיעים מהכיוון הזה הם מהמשרד להגנת הסביבה או מהמשרד הרלוונטי בכל אחד - -

כמה פקחים של היערות מסתובבים בקדימה או בגבעת שמואל?

זה עניין של המדיניות שלהם, לא שלנו.

מדיניות של מי? של המשרד?

כן.

המשרד לאיכות הסביבה מסוגל לשלוח פקחים לכל הערים עצמן כדי לעבור ולראות אם מישהו פגע באילן מוגן או לא? יש הגדרה?

יש הגדרה בפקודת היערות.

כן, אבל מגיע פקח של איכות הסביבה?

זה תפקידו.

תפקידו להסתובב בכל הערים ולבדוק את זה?

תפקידו לאכוף.

כמה פקחים יש להם?

חמישה.

חמישה בכל הארץ. אני לא מבין, כאן יש רשות שיש לה פקחים. הם יכולים תוך כדי זה שהם עושים בקרה ועושים את הכל גם לעשות את הדבר הזה.

הם לא הוכשרו לדבר.

מי הוכשר, מי שלא נמצא? יש חמישה פקחים בכל המדינה שבחיים אני לא חושב נכנסו אפילו פעם אחת לערים, בטח לא בזמנים סבירים, כדי לראות אם מישהו פוגע בזה.

אנחנו רוצים לעזור ולתת את פתרון הוותק והקרבה, לא לתת להם לעבוד לבד.

אני גם לא עד הסוף מבינה מה ההערה הזאת אומרת. האם ההערה אומרת שהפקחים של העירייה אינם רשאים?

אינם רשאים.

הם רשאים לאכוף את פקודת היערות, לא את הסעיף הזה.

את הסעיף שלכם הם כן יכולים.

כן.

מה זה אילן מוגן, יש לכם מושג?

עדיין הוא לא יכול לשבור עץ מוגן.

מה זה עץ מוגן? מישהו יכול להגיד לי מה זה עץ מוגן?

צריך להסתכל בהגדרה. אנחנו מפנים פה להגדרה.

תנו לי דוגמאות.

אלון הוא עץ מוגן, עץ זית הוא עץ מוגן. גם כריתה יכולה להיעשות רק באישור קק"ל.

אם גוזמים אותו, או דברים כאלה - -

עד שליש.

את זה אסור לפקחים האלה לאכוף.

תלוי מה כתוב בחוק העזר של הרשות המקומית. אם בחוק העזר מופיע כריתת ענפים, אין בעיה. הבעיה שלנו היא שהפקחים של הרשויות המקומיות לא יאכפו את פקודת היערות.

מי מפקח על פקודת היערות? אם זה הפקחים של המשרד לאיכות הסביבה - אומרים שיש חמישה פקחים כאלה בכל הארץ - המשמעות שאין פיקוח. פה הרשות עצמה מוכנה לתת לעזור ולעשות את הפיקוח.

אז שתקבע הרשות בחוק העזר את ההוראות הספציפיות, לא תנסה לאכוף את - -

כתוב כאן "בלי לגרוע מהאמור בסעיף זה, לא יעקור אדם... עץ מוגן כשמשמעו אילן מוגן בסעיף 2". כתוב פה שזה מותר להם, אבל מישהו הסתייג ואמר שזה למעט לעניין פקודת היערות.

אני פשוט הייתי בדיונים האלה. היו לנו דיונים ואי הסכמות עם משרד המשפטים. אני אגיד את העמדה של משרד המשפטים. אם משרד המשפטים היה מעוניין שהסעיף יהיה אחרת, הוא היה פשוט מוריד אותו. לא זו הייתה הכוונה של משרד המשפטים, לכן הוא הכניס חריג. החשש של משרד המשפטים בעניין הזה היה שהרשות תאכוף הוראות נוספות בחקיקה הארצית, שהיא תיקח על עצמה סמכויות שהן לא לה.

מה שכתוב בסעיף 45, בתוכן הסעיף, זה בסדר? זה מותר להם לעשות?

כן.

מה שכתוב פה זה שבסמכות הערים לפקח שאדם, תושב לא יפגע, לא ישחית עץ מוגן כמשמעו אילן מוגן. כתוב שאם יהיו בפקודת היערות או בחוק הגנים דברים נוספים שלא כתובים פה, אותם אל תאכפו.

הכלל ברור. יכול להיות שנתקן את הנוסח.

לא באנו להתווכח. כמות הדיונים היא הזויה בכל קנה מידה. העובדה שהתחלנו ב-2011 לתקן חוק שנותן לנו סמכויות אכיפה, היא עובדה הזויה. כל עיכוב או ניסיון, גם אם מרומז, מבחינתנו זה לוותר על הכל. זה לא נכון לפעול כך.

מה אתם עושים עם הזיתים עצמם? כשזה נופל על הרצפה, אתה יודע איזה לכלוך זה עושה? לכלוך עצום. אם אנשים באים לקטוף ברשות הרבים, זה סיפור, יכולים להרוס את העץ. טוב, לא חשוב.

עוד הערה קטנה. עמוד 6, סעיף 16. מה שכתוב בדרגת הקנס לגבי סעיף 16 הוא משהו די חריג לעניין עבירה נמשכת. אני אשמח לשמוע את עמדת משרד המשפטים בעניין הזה.

לרשות היה חשוב מאוד בהקשר הזה שתהיה אפשרות לאכוף כלפי אנשים שהעבירות שלהם חוזרות ונשנות. אנחנו חשבנו שיש מקום לבקשה של הרשות, לכן קבענו מנגנון של עבירה נמשכת. זה מנגנון שקיים, בדרך כלל לא משתמשים בו.

יש מצב שבאים לאדם מסוים - אנחנו נתקלים בזה, אלה דברים שעולים מהשטח – ואז הוא אומר ששווה לי לעבור את העבירה בשביל כמה גרושים, או שהוא אומר שלא איכפת לו שיקנסו אותו, הוא בלאו הכי לא ישלם אפילו שירדפו אחריו. יש משמעות. המטרה היא להעניש את העבריינים, לא להעניש את הציבור.

אם הגג לא מסודר, אתם יכולים לבוא לשם, לבדוק ולקנוס אותו?

רק אם זה שטח פרטי שמשפיע על השטח המשותף.

אני רוצה לחדד. יש, לצערנו, בכל הארץ אנשים שאוגרים פסולת בצורה כפייתית. יש לנו מקרה של תושבת שגרמה לשריפה של דירה בבניין משותף. היא הולכת כל יום ברחוב ואוגרת פסולת. בלי חוק עזר שמאפשר לנו לחייב אותה או את בעל הנכס לנקות את הבית אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר. הבית בשלב מסוים פשוט נשרף. זה נגמר במקרה הזה בנזק לדירה עצמה, אבל כל הבניין היה יכול להישרף. במקרים קיצוניים שקיימים, לצערנו, לא רק בקדימה צורן אלא גם במקומות אחרים הרשות המקומית חייבת שיהיה לה איזה שהוא כלי על-מנת לחייב את האנשים בניקיון של השטח. אין ספק שהדברים האלה משפיעים על החיים של כל השכנים.

אם כי זה לא מוגדר כאן כל כך. אם אתה מדבר על השטח הפרטי של בית פרטי או בית אחר, איך אתה מגיע לגג שלו בכלל? איך אתה נכנס לבית?

יש לא מעט בתים שהם צמודים אחד לשני. אם בעל נכס אחד לא מטפל בגג שלו ובעקבות זה יש נזילה שנכנסת בין שני הבתים, זה אוטומטית משפיע גם על השכן שלו. אם אין שום כלי לחייב את בעל הנזק לטפל בגג שלו, המשמעות שזה מתחיל סכסוך שכנים שלאף אחד אין לו פתרון. ברגע שיש לרשות אפשרות לחייב מישהו לטפל בגג שלו, בטח בבניינים משותפים, אז אתה יכול לשמור על השכנים, על שכנות טובה.

למה דווקא פה אתם צריכים קנס יומי, כאשר בעבירות אחרות - -?

צריכים להבין, יש אנשים שאתה פונה אליהם והם אומרים שהם לא מטפלים בזה. אנשים שמזלזלים בשכנים שלהם, בסופו של דבר מישהו צריך לטפל בהם. הדרך היחידה היא על ידי מתן כלים, על ידי מתן שיקול דעת לרשות המקומית לטפל בזה. זו האפשרות, אין אפשרות אחרת, לצערי. צריך להבין את זה. יש מקרי קיצון. הסעיף הזה הוא חיוני רק במקרים קיצוניים.

הרשות העלתה את הנקודה הזאת כנקודה שדווקא איתה יש בעיה יותר קשה להתמודד. אנחנו מקבלים את זה.

מבחינת המהות אני מסכימה. אני חושבת שמשרד המשפטים צריכים לראות אם יש סכום מקסימום שהעירייה לא יכולה לעבור אותו.

אם אדם עובר עבירה של דיבור בפלאפון שש פעמים ביום, אז הוא יקבל שש פעמים קנס של אלף שקל, לא יגידו לו, "תשמע, כבר קיבלת היום, לא נורא, תבוא מחר". אותו דבר פה. מדובר פה בעשירית.

אתה מדבר על עבירה שכל פעם עברו אותה מחדש, עבירה חוזרת. פה מדובר בעבירה מתמשכת.

הוא כל יום עובר אותה מחדש.

אנחנו פה בעבירה נמשכת, לא בעבירה חוזרת, בגלל זה ביקשתם את התוספת. יש לנו קנס מקסימום לעבירות קנס.

פר עבירה, לכל עבירה בודדת.

בגלל זה אני רוצה שתתייעצו עם יפעת רווה, שהיא המומחית במשרד המשפטים לעניין עבירה חוזרת ועבירה נמשכת, כדי לראות מה הסכום הכולל שאתם כן תוכלו.

כל נושא ההתייעצות הוא חשוב מאוד, אין לזלזל בו, אבל נושא הזמן והיכולת שלנו לצאת הוא הכי חשוב.

זה לא מעכב בכלום את האישור.

אם זה לא מעכב אז הכל בסדר.

כשיש חצר, אתם בודקים אם החצר נקייה או לא?

זה מיועד למקרי קיצון.

מחר אתה יכול להשתמש בזה גם לא למקרה קיצון.

אף אחד לא משתמש בחוקי עזר - -

הייתי מבין אם היה כתוב משהו שמבטא מקרה קיצון, אבל ככה סתם תתחילו לבדוק את החצר אם היא נקייה או לא נקייה? אחר כך תגידו גם שיכול להיות שהגינון צריך להיות סוג מסוים.

הסעיף הזה מיועד למקרים שהם מקרי קיצון. לצערנו, ואני אומר עוד פעם לצערנו, יש לא מעט מקרי קיצון.

יש דרך שיודגש שזה רק במקרי קיצון?

אני חוזרת על ההצעה שלי מלפני כן, והיא שהוועדה צריכה לעשות דיוני מעקב ופיקוח. בכל חוקי העזר שלנו אנחנו מאפשרים סמכות מאוד מאוד רחבה, זאת מתוך הבנה שהפקחים ישתמשו בזה רק במקרי קיצון. הייתי ממליצה לעשות דיוני מעקב.

יחד עם הפקחים, כדי לראות איך החוק הזה מתבטא בשטח. צריך לשאול את הפקחים איך הם מבצעים.

אני אתן לך דוגמה מהיום בבוקר. אם צמחייה פולשת לשטח הרבים, לפקח יש אפשרות להוציא מכתב לתושב. אחרי תקופה מסוימת, נניח כמה ימים, הוא מגיע ובודק אם זה טופל או לא. זה מהיום בבוקר.

אם זה הפוך, שהציבורי פולש לפרטי, כמה זמן לוקח לך לטפל?

אנחנו שולחים את הגננים כמה שיותר מהר.

מיידית?

לוקח לנו יומיים, לא יותר מזה בדרך כלל. פקח הלך לבית לפני שבועיים, ביקש שיטפלו בעץ. היום בבוקר הוא הסתכל על העץ ואמר שזה לא נורא. הוא שלח לי הודעה: הייתי שם, אני חושב שלא צריך לעשות שום דבר, הם רק לא טיפלו בעץ. במקרה הזה לא עושים כלום. זה איזה שיקול דעת. מפעילים שיקול דעת. אנחנו צריכים לזכור שבסופו של דבר גם הפקחים שלנו גרים ביישוב, הם מבינים, הם מקבלים הנחיות להפעיל שיקול דעת בכל דבר. זה מה שאנחנו עושים.

אולי הפקחים אצלכם. לא בכל המקומות הפקחים גרים במקום.

עדיין יש שיקול דעת. צריך לזכור שמעל הפקחים יש תובע עירוני.

צריך לציין שבכל חוקי העזר הסעיפים כתובים בצורה מאוד מאוד רחבה. אולי כיו"ר ועדת חוקה לא היית מסכים בחוק העונשין לאשר את הנוסח ככה. השאלה איך הפקחים - -

אני מוכן שמדינת ישראל תשים את הפקחים שלה על חשבונה, שהם יפעילו את שיקול הדעת. אולי שר הפנים ייתן להם את הכלים הנכונים ואת ההנחיה. זה יחסוך מאיתנו.

לא כדאי לך, כי מה שיעשו זה שבמקום לשים פקח על פקחים, ישימו פקח על ראש העיר.

הרבה פעמים המדד זה אם הגיעו תלונות באיזה שהוא עניין מסוים. אם עד עכשיו אין תלונות בנושא הזה, כשאני לא שמעתי על תלונות - -

עד עכשיו הם לא עשו. לא היה להם חוק עזר, הם לא יכלו.

אלה סעיפים סטנדרטיים שמופיעים בהמון חוקי עזר.

כן, אבל יום אחד צריך לבדוק את זה. זה שאנחנו אומרים שזה סטנדרטי, זה עוד לא אומר כלום. זה שראש עיר צריך להיות נבון ולדעת איך לעשות, זה גם נכון.

זה בטוח.

לעניין ניקיונם של החצר הוא מדבר על מקרה קיצון, שזה בסדר, אבל בחוק לא כתוב מקרה קיצון.

זה בסדר גמור.

יכול להיות ראש עיר שייכנס, בפרט לכאלה שהוא יודע שלא מצביעים בשבילו –זו סתם הערה, זה לא קשור – ויתחיל להגיד: זה לא נקי –קנס, זה לא נקי – קנס.

אני מבינה. יכול להיות שהעבירה לא מצוינת באופן שהיא הייתה צריכה להיות. אני רק אומרת שמדובר פה בניסוח שהוא סטנדרטי כבר שנים בהמון רשויות.

כשכולם מגיעים לאותו מקור, אומרים להם כל הזמן שזה הנוסח. יכול להיות שפעם אחת צריך לשבת, לעבור על כל החוקים, להתאים אותם יותר למציאות.

מאוד יכול להיות. אני רק מעירה שלא ידוע לי על איזה שהן תלונות שהגיעו מתושבים בעניין הזה. יכול להיות שהמערכת בדברים מסוימת עובדת כמו שצריך. אלו ההוראות כבר המון המון שנים. כנראה שמדיניות האכיפה נעשית הרבה פעמים בצורה טובה.

אם כבר, אז לחלק מהתושבים יש תלונה הפוכה, והיא שהרשויות לא אוכפות מספיק.

הבעיה שלנו זה שהתלונות הן על תת אכיפה, לא על אכיפת יתר. יכול להיות שאין פה איזה שהוא קושי אמיתי שצריכים לתת לו מענה.

סעיף 57 בעמוד 8 יחזור על עצמו ברשויות אחרות. בתקופה האחרונה אנחנו מדברים על איסור רחיצה במתקנים של העירייה. בסעיף עצמו כתוב "אלא אם כן הוצגה במקום הודעה המתירה את הדבר". ברשויות אחרות ברירת המחדל הייתה הפוכה, לפחות בעבירת קנס. ברירת המחדל הייתה שהרשות צריכה להציב שלט שאסור להתרחץ בבריכה.

אנחנו חושבים שאיך שכתבנו את זה כרגע זה הנוסח הנכון. הייתי מציע לרשויות אחרות לאמץ אותו.

אני חושבת שיש פה שאלה. אני חושבת שלא כל האזרחים יודעים.

מה, שאסור לכבס כביסה במזרקה או לרחוץ את הכלבים?

זה אולי.

זה מה שכתוב.

השאלה אם אפשר להיכנס, האם אפשר להתרחץ.

אין לנו בעיה של מעיין, אפשר למחוק את המעיין. בקדימה צורן אין מעיין. לרחוץ כביסה בגן ציבורי, שזה מה שכתוב, או לרחוץ את הכלבים בשטח ציבורי - -

את זה אני חושבת שרוב האזרחים יודעים. השאלה אם מותר לילדים קטנים להיכנס או לא.

אנחנו לא רוצים שילדים קטנים ייכנסו. אנחנו לא רוצים שאם לא כתבתי, או שאם מישהו השחית את השלט, מחר מישהו יגיד שהוא יכול - -

השאלה מה החובה שלכם אל מול החובה של האזרח להיות מודע אליה.

בשלב זה אין לנו מזרקות פעילות, לכן זה פחות רלוונטי. אין ספק שאם תושב יבוא וישתמש במים בגינה ציבורית כדי לרחוץ את הכלב שלו, כדי לרחוץ את הרכב שלו, או כדי לעשות כביסה, יש בזה איזה שהוא טעם לפגם.

איפה כתוב שזה ציבורי? כתוב "לא יתרחץ אדם בבריכה".

או מזרקה בגן.

איפה כתוב בכלל שזה ציבורי? נניח אם לי יש בריכה בחצר - -

אין שום בעיה עם זה - -

זה תנאי מכלל של הסעיף.

מחר יגידו שגם את זה לא, שהפקח יכול גם על זה לפקח.

מה הכוונה ב"לא יקיים אדם בגן עינוג ציבורי"? מה זה נקרא עינוג ציבורי?

אם אתה עושה אירוע בגן ציבורי.

נניח שבאה משפחה ועושה פיקניק.

פיקניק זו לא הבעיה. אני יכול להראות תמונות מיום שישי האחרון, שלפני כניסת שבת עשתה משפחה אירוע עם הגברה, עם הפעלות. זה עושה רעש לכל התושבים. הכוונה למנוע את זה.

אלה מקרים שקרו.

אם באה משפחה ועושה פיקניק, שזה דבר שאנחנו רוצים לאפשר, יכול לבוא ראש העיר ולהגיד: חבר'ה, אסור.

פיקניק זו לא הבעיה.

יש הגדרה לעינוג ציבורי. פה זה יותר כהגדרתו בסעיף 3(ב) לחוק רישוי עסקים. פשוט צריך לפתוח את חוק רשות עסקים ולראות מה ההגדרה שם.

לעניין סעיף 57 אני כן אבקש, במיוחד כשאין לכם מזרקות, לכתוב שברירת המחדל פה היא הפוכה. ככה הוועדה ביקשה ברשויות אחרות. אם אין לכם מזרקה - -

בשלב זה. אם מחר בבוקר - -

תשים שלט.

אני אשאל אותך שאלה. בכל חורף יש באזור השרון שלולית ענקית של גשם שאפשר לטבוע בה. אם הגשם יקדים את השלטים, אני אראה שם אנשים מתרחצים? זה יכול לגרום לאסון. אני לא רוצה לרדוף אחרי השלט, לפני הבריכה.

אנחנו פה מדברים על עבירות קנס, אנחנו לא מדברים על האחריות שלך כלפי האזרחים. אנחנו מדברים רק על עבירות קנס, אם אתה יכול לתת לאותו בן אדם קנס או לא. האם המשפחות יודעות שהן לא יכולות לאפשר לילדים שלהן להיכנס לבריכה?

יש דיפרנציאציה בין משפחות. יש אנשים שקופצים מ-20 מטר לתוך מפל, יש כאלה שמבינים שזה מסוכן. המטרה שלי היא לייצר - -

נשים שלט.

אין לכם את הבעיה הזאת?

אין בעיה.

סעיף 69, שזה עניין של הכנסת בקבוקי זכוכית. ברוב הרשויות אנחנו מבקשים שיהיה שלט בנושא הזה.

אין בעיה.

אם יש תעלה פתוחה ברשות הרבים, אז מה, אסור לאדם לעשות את זה?

מדובר בניקוזים. ברגע שאנשים חוסמים ניקוזים, בעיקר בגשם, זה מביא להצפות. זו הכוונה.

ניקוז זה משהו אחד. כאן כתוב " או לחסום תעלה". אם נוצרה תעלה ברשות הרבים, ההיפך, מי שיכסה אותה יבורך, אחרת יכולים ליפול שם. אתה מסתכל על הניקוז. אם נוצרה תעלה כתוצאה מהגשמים, או אם משהו התמוטט ויש - -

הרשות המקומית מטפלת בזה.

בוודאי, אבל בינתיים.

עדיף שהתושבים לא יטפלו בזה, עדיף שהם יתקשרו למוקד העירוני.

נניח שאדם מפחד שעד שאתם תגיעו ילדים ייפלו ולכן הוא מכסה את זה. אתם תתנו לו קנס?

כשיש התמוטטות או קריסה של מערכות תשתיות ומישהו חוסם את זה, זה יכול להביא לאיזה מצב שאנחנו לא נדע מזה.

בעמוד 14 יש כמה וכמה סעיפים לעניין מניעת רעש. אני רוצה להבהיר את המדיניות של משרד המשפטים בנושא הזה. יש פה הרבה סעיפים שיש לגביהם גם הסדרה ארצית. ככל שהקנס יותר נמוך - -

יש אצלכם מסגדים?

בשלב זה לא.

עוד לא.

ככל שהקנס שהרשות מבקשת הוא קנס יותר נמוך מההסדרה הארצית, משרד המשפטים מאשר. אנחנו לא בדקנו כל סעיף וסעיף בהסדר הארצי, אבל לפרוטוקול נגיד שאם הקנס הוא איכשהו יותר גבוה, אתם לא אמורים לאכוף אותו. זו המדיניות. אני מקווה שאני משקפת נכון את המדיניות.

זה עניין של דציבלים? "לא יפעיל אדם באזור מגורים מגביר קול או כל מכשיר אחר ממנו בוקע קול רם". באיזו רמת דציבל?

מעל 90 דציבלים

פה לא כתוב.

יש סעיפים שונים.

בחוק הרעש זה כתוב.

בחוק הרעש, לעניין סעיפים מסוימים.

כל ההתייחסות היא אם זה הפך להיות מטרד.

הוא נוסע במכונית והרמקול פתוח.

הגיעה סיטואציה שבה התושב קרא לעירייה, העירייה כבר הגיעה. הפקח ראה, התרשם שכן, אבל התושב עדיין לא הנמיך. זאת הסיטואציה, צריך להבין. זה לא שיש פה איזה משהו אוטומטי שפתאום הוא מקבל דוח ממצלמה כמו במהירות. זה רק במצב שכבר הגיע פקח. יש לנו כיום ברשות שני פקחים. הסיטואציה היא חד פעמית. כשזה נמצא, אפשר לעשות עם זה משהו. כשזה לא נמצא, אי אפשר לעשות כלום, ולכן כתבנו את זה בצורה כזאת.

מסיבות ודברים כאלה נכנסים לפה, או שיש לזה סעיף נפרד?

החרגנו את ל"ג בעומר, את יום העצמאות, את שמחת תורה. החרגנו את כל החגים האלה. ממש יצאנו מעבר לחוק, כדי שלא ייווצר הרושם שאנחנו משביתי מסיבות. הכוונה ליום יום, כשמישהו בא בימי מנוחה, מפגין ומרעיש.

מה אם הוא עושה בר מצווה?

לבר מצווה נאשר.

השאלה אם בדציבלים יש. בדרך כלל מכניסים עד איזה - -

זה עבירות איכות חיים.

אני חייבת להגיד שהבעיה קיימת גם בהסדר הארצי.

יש בעיה בהסדר הארצי, לכן באנו לפתור את הבעיה ברמה המקומית. היכולת למדוד דציבל ברגע נתון היא בלתי אפשרית.

אז איך תפעל?

אם זה גורם למטרד רעש.

אם הפקח התרשם שזה מטרד, יש את האפשרות.

הפקחים שלכם עובדים גם בלילה? אם ב-22:00, ב-23:00 בלילה יזמינו אותם, הם יבואו?

הם עובדים בכוננות. מקפיצים אותם.

אם שוטר מגיע, הוא סוגר את האירוע באופן מידי. אם מגיע פקח, הוא מדבר, הוא מבקש להנמיך. יש הבדל. ברירת המחדל היא להביא את המשטרה ולסגור את כל האירוע. אני לא בטוח שזו בדיוק הכוונה.

עמוד 16, סעיף 83. יש פה הערה של נוסח.

מה לגבי כריזה של שבת, שמודיעים?

אצלנו יש מנהג מאוד מאוד יפה, אף אחד לא יבטל אותו. לפני כניסת שבת יש שיר.

10 דקות לפני כן מישהו שם שיר, מישהו שם צפירה.

אני עם המועצה הדתית. אנחנו מאוד אוהבים את זה. זה מאוד יפה.

יש הרבה בעיות בהסדר הארצי שצריכים לטפל בהם, אבל לא נעשה את זה דרך חוק העזר. עמוד 16, סעף 83(ג). לא צריך את מה שכתוב פה בצד, אבל זה עניין של נוסח.

ב-91 יש על זיקוקים. אתה מחריג ככה את פורים.

אנחנו השנה עשינו שיתוף פעולה מדהים עם כל גבאי בתי הכנסת והמשטרה בנושא זיקוקים, כולל פסק הלכה. כשזורקים לך חזיז, הנזק שזה גורם לך הוא הרבה יותר גדול מאשר התועלת. היום זה הגיע למצב שזה חזיזים. לפני שנה, לא עלינו, במרחק של כמה קילומטרים מאיתנו התפוצץ מפעל לזיקוקים. נהרגו שם שניים או שלושה אנשים.

למשרד הפנים או למשרד המשפטים יש עוד הערות לקדימה צורן?

אני רק אציין שהתכתבנו תוך כדי הישיבה עם מנכ"ל מרכז השלטון המקומי. הוא אמר שהוא חלוק עם משרד הפנים בנושא, שהוא מבקש אורכה, אבל לא לעכב את הצו. מרכז שלטון מקומי כולו, כמו שאמר מנכ"ל גבעת שמואל - -

ברור לך שמשרד הפנים הוא לא המרכז לשלטון המקומי. זה שאנחנו חלוקים זה בסדר.

זה לא שייך.

אני גם מזכירה שזה צו של שר הפנים.

זה בכל זאת צו של שר הפנים. אני לא אומרת שאני לא אבדוק אותו. יכול להיות שאני טועה, יכול להיות שאני לא מבינה את העניין לאשורו, בסדר גמור, הנושא ייבדק, אבל בהתחשב בזה שמדובר בצו של משרד הפנים ואנחנו מאשרים משהו שאני לפחות כרגע יודעת שהוא מנוגד למדיניות שלנו, זה נראה לי בעייתי.

אל"ף, זה בעייתי. מותר שיהיה בעייתי, הרי אנחנו לא חותמת גומי, אחרת בשביל מה צריכים אותנו. יש היגיון, יש שכל, יש ניסיון. אני לא יודע אם חשבו על זה במשרד הפנים, אבל אני אתן לכם את הזמן לחשוב. אני לא רוצה להטריד אותם עוד פעם בלעשות את כל הדיון מחדש. אנחנו נעשה את זה בדרך שכן תאלץ אתכם לחשוב. אם אני אלך בדרך שלך, שום דבר לא ייאלץ אותך לחשוב, זה יישאר ככה. אם אני אלך בדרך השנייה עליה אני חושב, זה כן ייאלץ אתכם. אנחנו נאשר את הצו הזה. בסעיפים שדיברנו על כלי אצירה - -

כל הסעיפים שנוגעים להתקנה.

אנחנו לא נקבל את עמדתכם, אנחנו לא נוסיף את זה. כלי שני הם לא יצטרכו לקנות. אני אאשר את הצו, כאשר מיד אחרי זה אני אבקש רביזיה. המשמעות של רביזיה זה שכל עוד הרביזיה קיימת החוק לא נכנס לתוקפו. מה הפלוס בזה? שהרביזיה תלויה בי, אני יכול להחליט שאני יורד מהרביזיה ואז אוטומטית החוק מאושר. אני יכול להחליט שפותחים את הרביזיה בנושא הזה, שמקיימים על הנושא הזה דיון. אני אתן לכם זמן של שבועיים, חודש, מה שנקרא, אבל לא יותר מזה.

אם אפשר רק זמן יותר ארוך משבועיים.

לא יותר מזה, כי בינתיים חוק העזר לא נכנס.

אני מצטערת, אבל אם היה רק את זה במשרד, בשמחה, אבל אנחנו נכנסים עכשיו לפסח.

יש לכם עוד דברים? לימי עבודה הכוונה.

פשוט צריך להבין, יש לנו עוד הרבה דברים. כמובן שאני לא יכולה להסתפק רק בעצמי, אני צריכה לבדוק את זה מול עוד גורמים.

אנחנו ניתן לכם את הזמן.

אני מבקשת כן זמן סביר.

מתום פגרת הפסח יהיו לכם שלושה שבועות בהם תוכלו לשבת.

בסדר, תודה.

אני רוצה להודות לכל מי שנכח. אני רוצה להודות בהזדמנות זאת גם למשרד הפנים, גם למשרד המשפטים, גם למשרד להגנת הסביבה, לכל מי שעבד מאוד מאוד קשה כדי שהצו הזה יאושר, וכמובן ליושב ראש הוועדה וליועצת המשפטית. לגבי לוחות הזמנים, קדימה צורן מאז שאוחדה נמצאת ללא צו ברירות קנס באיכות הסביבה. החשיבות היא קריטית לאיכות החיים של התושבים שלנו, לכן אני מבקש לעשות את כל הבירורים - אני יודע שיש לכם הרבה מאוד עבודה - בלוח זמנים מאוד מאוד קצר עד כמה שאפשר, כדי לאשר את הצו של ברירות הקנס ופרסומו ברשומות כמה שיותר מהר. זו הבקשה.

הבקשה של ראש הרשות היא בקשה נכונה. גם הצורך שלכם הוא בסדר. אני אעלה את הצו להצבעה בתיקון שדיברנו עליו. אני אומר שוב, אחרי שנאשר אותו, אני אגיש רביזיה שבה אני אתן לכם זמן של שלושה שבועות אחרי פסח כדי לטפל בזה. אם תקבלו את עמדתי, מצוין, אני אבטל את הרביזיה, הכל בסדר. אם לא תקבלו ותרצו שנפתח את זה, אז בנושא הספציפי הזה נקיים דיון נוסף. מי בעד לאשר את צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) לגבי קדימה צורן עם התיקונים שדיברנו עליהם, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ח-2018 – מועצה מקומית קדימה צורן אושר.

אני מגיש על זה רביזיה. אני מבקש ממשרד הפנים או מהמשרדים האחרים לקיים דיון עד שלושה שבועות מקסימום לאחר הפסח.

באיזה סעיף?

על הנושא של כלי אצירה. לא משנה, כרגע הגשתי רביזיה, לכן הצו עוד לא מאושר. אני אומר שוב, אני מקווה שהם יעברו על זה עוד פעם, שהכל יסתדר, שאני אוכל לוותר על הרביזיה וממילא זה יאושר. אם יהיה צורך, נקיים דיון על הסעיפים האלה עוד פעם.

אני מבקש רק לקבל גם את ההתייחסות של המרכז לשלטון המקומי לנושא הזה, כי ההשפעה היא השפעת רוחב על כל הרשויות המקומיות.

הם ידברו איתם, זה בסדר גמור. אם אתם תדברו, זה גם בסדר. במקרה ולא נגיע להבנה ואני אצטרך לפתוח את הרביזיה, לא לבטל אותה, אני מציע שיבוא מרכז השלטון המקומי ותהיה כאן עמדה אחידה של הרשות. זה יהיה הרבה יותר טוב מאשר רק לגביכם.

תודה רבה. חג שמח וכשר לכולם.

חג שמח. שיהיו רק בשורות טובות, שיהיה בהצלחה והחג יעבור בסדר.

2. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשע"ח-2017 – עיריית גבעת שמואל

עברנו לגבעת שמואל.

חלק מהשאלות חוזרות על עצמן. אני אשמח אם תציגו בגדול מה הן סוגי העבירות.

למה הגדרת את עצמכם כישוב קטן?

27 אלף תושבים זה קטן.

בינתיים. אתם האופציה הכמעט יחידה שיש להרחבות. אני זוכר שפעם אף אחד לא רצה להגיע לשם. עכשיו זה הלהיט.

בשנה שעברה אושר לנו חוק עזר לאיכות סביבה. זה חוק עזר שאיגד 15 חוקי עזר ישנים משנות ה-50 וה-60. אנחנו יצרנו חוק עזר אחד שנתן מענה בנושא הזה באופן רוחבי. הוא מסנכרן את כל ההוראות האחרות שהיו בחוקי העזר הבודדים שהיו. למעשה, יש לנו חוק עזר אחד שמאגד את כל ההוראות בנושא של איכות סביבה. חוקקנו את צו עבירות הקנס הזה שמגדיר את עבירות הקנס הרלוונטיות. צו העבירות שלנו כולל שני חוקי עזר: חוק העזר לאיכות סביבה, שזה חוק העזר המאגד, וחוק עזר לשילוט. רוב העבירות שאנחנו נתקלים בהן ביום יום זה בנושא של השלכת פסולת, גזם, כלי אצירה כמו שדובר פה. לגבי השילוט, כל מה שקשור גם לפגיעה בשטחים הציבוריים כתוצאה מהשילוט.

הצו הזה דומה לצו שהיה לנו עכשיו עם קדימה?

יש לנו כמה הוראות שאנחנו, לנוכח ההערות שעלו פה, נבקש את ההתייחסות. למעט כמה תיקונים שעכשיו ככה עשינו, אנחנו נבקש לאשר אותו כפי שהוא, כפי שהומלץ על ידי שני המשרדים, משרד המשפטים ומשרד הפנים.

עד היום לא היו לכם עבירות קנס בכלל?

לא, היו לנו עבירות קנס לפי חוקי עזר ישנים. היו לנו 15 חוקי עזר ישנים משנות ה-50 וה-60 שהתעסקו בכל מה שקשור לניקיון. היה חוק עזר נפרד לניקיון, חוק עזר נפרד לנושא של כריתת עצים, חוק עזר נפרד לגבי כלבים. חוק העזר הזה הוא חוק שמאגד את כולם.

הבנתי שהיו לכם חוקי עזר, אבל עבירות קנס היו לכם?

היו לנו עבירות קנס.

אז למה זה חלק חדש בצו העיריות?

כי זה ביטל את עבירות הקנס הישנות.

צריך להיות פה מבחינה פורמאלית ביטול של חלק שכבר קיים.

נכון.

ביטול, או שזה נכנס פנימה? זה שונה?

אמור להיות ביטול.

את זה אפשר לבדוק.

יש ביטול.

בגבעת שמואל אין ביטול, אבל את זה אפשר לבדוק.

אני אסביר. אנחנו היינו פעם מועצה מקומית. הצו הופיע בצו המועצות המקומיות. מאז, המועצה כוננה כעיר. עכשיו הצו שלנו מתווסף כפרק חדש בצו העיריות.

ביטלתם את הצו ההוא?

את ההוא צריך לבטל. צריך לעשות את זה במקביל. ברגע שזה יתוקן, ההוא יבוטל. מליאת המועצה אישרה את התיקון.

חשוב, נאוה, לבטל את הפרק של המועצות המקומיות.

זה לא בוטל כבר?

לא.

הם לא יכלו לבטל, כי אחרת היינו נשארים בלי כלום.

ביקשתם שנעשה את זה בד בבד.

ההערה הראשונה היא לעניין המפגעים.

לעניין המפגעים, גם פה זה חולק לפי חומרת המפגע. אמרנו שלגבי סעיף 3 נוסיף כמו שעשינו בקדימה צורן.

ובלבד שניתנה הודעה.

שנשלחה הודעה.

לא נשלחה, אלא ניתנה.

בסדר. בסעיף 7 אילנה הפנתה את תשומת ליבי לכך שבחריגים, בהערות כתוב "למעט פסולת ביתית, פסולת אסבסט ופסולת גזם".

צריכה להיות פסולת ביתית.

אני מתנצלת, כנראה שפסולת ביתית זה פסולת גזם.

לא, רק ביתית.

הבנתי.

אסבסט מוגדר בחקיקה ראשית, גזם - -

אסבסט זו ממש עבירה - -

בחקיקה ארצית.

אסור בכלל - -

אני יכולה להגיד לך שאני יודעת, ממדיניות המשרד להגנת הסביבה, שהם מבקשים - אנחנו התחלנו להטמיע את זה כי לא היינו מודעים לזה פעם - שכבר בחוקי העזר החדשים שמגיעים אלינו נחריג פסולת אסבסט. הם לא מעוניינים שהרשויות יאכפו את זה.

ודאי. מישהו כן צריך להודיע, כי זה מסוכן.

אני מניחה שהמשרד להגנת הסביבה מבין את זה. ברגע שהוא חושב שנכון יותר שזה יהיה ארצי - -

גם היום ככה זה צריך להיות. יש לזה מקומות פינוי מיוחדים, לכן הם לא רוצים שאנשים יתעסקו עם זה.

כן, הם מעוניינים שההסדרה תהיה שם ארצית בלבד, לא מקומית.

לגבי הגזם יש הסדרה בהמשך. יש סעיף נפרד לגבי הגזם. יש לו דרגת קנס אחרת.

שושי, את יכולה להסביר לגבי סעיף 15?

אחרי דיון עם אפרת, סיכמנו - -

למה זה שונה ממה שהיה קודם? גם שם היה.

אלה סעיפים קצת שונים, לכן ההערות לא בדיוק מתואמות בנוסח הסעיף, זה יכול ליצור בלבול.

יש פה עבירה על הבערת קוצים, עצים, צמחים, פסולת ביתית וכו' וכו' וכו', אלא לפי היתר בכתב מאת ראש העיריה. לגבי הסיפא שאומרת "לא ישרוף אדם פסולת מכל מין וסוג שהוא אלא בכפוף לכל דין", אנחנו מסתייגים מהערות חוק כלליות שמאפשרות אכיפה לפי הוראות כל דין, לכן ביקשנו למעט את שריפת הפסולת שבסיפא ושהרשות תאכוף רק לפי הרישא.

אפשר רק להוסיף, אם זה מקובל מבחינתה של שושי, למעט שריפת פסולת הנזכרת בסיפא?

בוא נגיד שהכלל הוא ברור. הכלל הוא מה שדיברנו עליו לפני כן. אנחנו נסגור את הנוסח אחרי זה.

אין לנו כמעט שדות.

יש אצלכם פינוי אשפה? כמה פעמים בשבוע היא מפונה?

3 פעמים בשבוע.

וגזם?

פעם בשבוע, למעט בחגים שזה יותר.

את הגזם לאן אתם מפנים?

לחירייה. הכל הולך לחירייה.

אתם מעבירים, או שיש חברה?

החברה הקבלנית מפנה לחירייה. אני חבר באיגוד בחירייה. יש להם גזם, יש להם פסולת רטובה, מיונים.

את מה שקורה שם אנחנו כבר יודעים. זה השם ישמור וירחם. יש לכם עוד הרבה שטחים ריקים, או לאט לאט זה נסגר?

כמעט הכל נסגר בבנייה, למעט הרצועה השלישית שהולכת לכיוון פתח תקווה. אם אתה מכיר את כיוון רבין, זו הרצועה השלישית שמתוכננת לעוד 10 שנים. כל השאר זה בבנייה.

זה רחוב שצד אחד זה שלכם, צד אחד זה פתח תקווה. זה רחוב זלוטניק.

כן. עכשיו אנחנו גם בונים אותו על הכביש הזה. יש לנו הרבה מקטעים מחוברים.

ובר-אילן עדיין לא אצלכם.

בר-אילן עדיין לא.

אבל החניות שלהם כן.

לא.

מגרשי החנייה בחוץ לא שלכם, לא אתם נותנים את הדוחות?

לא.

אמרו לי שאתם כן נותנים את הדוחות.

אנחנו עושים את העבודות בשכונה. מגרשי החניה שייכים לבר-אילן. הכביש שייך לבר-אילן.

זה שייך ממש לאוניברסיטה?

שייך לרמת-גן.

מי שהיה קונה מגרשים בגבעת שמואל בימים ההם, היום היה יכול לנוח בשקט.

לעניין כלי אצירה ראשון, אני חייבת להגיד שאצלכם - -

חייבו אותנו לעשות את זה. הבנתי עכשיו מהדיון שהלמעט הזה פוגע בנו, כי אני צריך להחליף אותם. אם אתה קורא את הסעיף, האחריות היא על הדייר להחליף. הלמעט אומר שזה לא.

אנחנו לא נחליט משהו רק לגבי אחד.

אני כבר לא יודע. אם מעבירים את זה בחקיקה פה, לא בחקיקה ראשית - -

זה צריך להיות אחיד.

נעשה אותו דבר.

אם אתם מחליטים אחרת, יכול להיות שתצטרכו לעשות את אותו תיקון על הרשויות האחרות.

זה כבר השלכות אחרות.

יש לנו את זה בשני סעיפים, נאוה.

כן, זה תיקון רוחבי.

שוב, אותה הערה שאמרתי לגבי רעש נכונה גם פה.

90 דציבל זה רעש לא סביר, אבל זה מה שכתוב בחוק הארצי.

יש סעיף בעמוד 16 לגבי בעל - -

איזה סעיף?

93.

איך אמר קדימה צורן? אנחנו פונים למשטרה. לפקח אין כזו סמכות. זו בעיה, כי השוטר לא מגיע בגלל רעש. הוא אומר שזה בעיות מקומיות של הרשות המקומית. לנו אין סמכות. אנחנו רוצים לתת שיקול דעת לפקח להחליט אם זה רעש סביר או לא סביר.

במיוחד בבתי עסק. אנחנו מדברם בעיקר על 94.

ואין לכם סעיף של מיחזור?

אנחנו מחלקים פחי מיחזור לתוך הבתים של האנשים, לא במרכזים. אצלנו המיחזור הוא בתוך חדר האשפה של התושב. גילינו שככה ממחזרים הרבה יותר, לא צריך ללכת. אנחנו ממחזרים כמעט שמונה - -

אתה מדבר על הבתים הגבוהים, לא על הבתים הפרטיים.

לבתים הפרטיים יש ברחוב, אבל זה מעט מאוד. כמו שאתה יודע, הכל זה מגדלים כמעט. יש לך היום אריזות, יש לך היום ביגוד, זכוכית, בקבוקים, כמעט כל סוג. אנחנו מפנים את זה על חשבון הרשות המקומית, זה לא עולה לתושב. שם אני מספק את כלי האצירה. אני נותן אחריות של שנתיים על הפח. רוב הבעיות, דרך אגב , הן אחרי שנתיים. הפח נשבר, הפח מתפוצץ. אם הרשות תתחיל להתעסק עם זה, היא לא תגמור.

לעניין סעיף 68 בעמוד 19, לגבי הרחיצה בבריכה, גם פה כמו אצל קדימה צורן הייתי מבקשת שנוסיף שלט.

אין בעיה. אצלנו יש שלט.

יש לכם מתקן לשפכים?

אנחנו מחוברים לשפד"ן.

אתם מקבלים חזרה מים?

לא, השפד"ן מוכר את זה הלאה. על פי חוק המים הם שלו. אין לנו תאגיד. שני עובדים מטפלים בזה לבד.

משמרים את זה?

אנחנו מחזיקים את כל הצנרת לבד. כמעט בכל גבעת שמואל יש צנרת חדשה, כך שאין לנו כמעט תקלות. אנחנו מחזיקים את זה עם שני עובדים, בלי גזבר, בלי מנכ"ל.

זה חשוב, זה טוב מאוד. אני רואה שכתוב "לא ישתמש אדם ולא יאשר לאחר להשתמש במי שופכין להשקיה".

מי שפכים זה לא קולחין. שפכים זה משהו אחר.

גם קולחין אין לי.

החוק מדבר על "לא ישקה בשפכים".

במי קולחין צריך גם היום אישור.

מה לגבי אירועים שנעשים? אין לכם מקום גדול. רק בבר-אילן יש.

לאירועים יש לנו בית תרבות, יש את מרכז וולף.

אין לכם מקום גדול שיכול להכיל?

יש לנו פארק גדול מאוד שבנינו. הוא פארק פתוח לציבור.

פתוח, לא סגור. אמרתי שאי אפשר להביא מישהו. אם הוא לא סגור, אי אפשר יהיה לגבות דמי כניסה.

עד 400 איש.

יש רעש מהאמפי הפתוח בבר-אילן?

מהאמפי הפתוח יש רעש. האמפי הסגור מכיל עד 800 איש.

המרכז הסגור לא משפיע. הפתוח לא משפיע עליכם, אין לכם צרות איתו?

עם הפתוח של בר-אילן יש בעיות.

זו בדיוק הבעיה, יש צרות. השכונה שגובלת מאוד סובלת, אבל זה לא שלנו, זה של רמת-גן. רמת- גן לא אוכפת.

לא חשוב. השכונה היא כן שלכם.

אבל הרעש הוא מבר-אילן.

הרעש שם עובר את השעה 23:00?

יום הסטודנט לא מתחיל לפני 23:00.

יום הסטודנט זה אולי פעם בשנה.

זה אירוע גדול פעם בשנה שמפריע לתושבים. זה עד לפנות בוקר. זה אחד הסיוטים. הושענה רבא גם, זה אלפים.

זה גם עושה רעש החוצה?

עזוב שאין איפה לחנות.

זה כל הזמן.

התושבים סובלים.

הכניסה לשכונה נחסמת.

ובחורים צעירים שמסתובבים עד 04:00 לפנות בוקר. בסדר, אנחנו לוקחים את זה בהבנה. פעמיים בשנה הורגים את התושבים, אין מה לעשות.

אצלכם יש עוד אתרי בנייה. הרעש שם בפיקוח שלכם?

העבודה מתחילה לפני 06:00 בבוקר, מסתיימת עד כמעט 19:00 בערב. יציקות מקבלות אישור מיוחד. מי שעושה יציקה מקבל גם ב-02:00 בלילה.

"לא ישיר אדם, לא יקים צעקה".

חלק מהסעיפים לא רלוונטיים. חלק היו רלוונטיים, היום כבר לא.

צריכים מידי פעם לפעם להוריד כאלה שלא רלוונטיים, להכניס כאלה שהם כן רלוונטיים.

זה לוקח הרבה שנים.

בשבת אין אצלכם בעיה בכניסה, נכון?

הכניסה סגורה.

לא, ההודעה על כניסת השבת.

לא מודיעים בגבעת שמואל, מודיעים בבני ברק. שומעים את זה עד פה. שמים סבב מנגינות. כל חסידות פותחת מנגינה אחרת.

בפתח תקווה יש כאלה שהולכים לפי ירושלים. זה לא מבלבל אתכם? בירושלים זה 20 דקות לפני. טוב, אנחנו נצביע עם אותה רביזיה. את אותו דבר אנחנו נעשה גם פה.

יכול להיות שצריך להבחין בין הפחים הקטנים לבין הצפרדעים הגדולים יותר בערים. אני לא יודעת. אני אף פעם לא שמעתי שלמישהו הגיעה דרישת תשלום על - -

על הצפרדעים אף אחד לא ביקש.

לא מדברים על זה, מדברים על הפחים בתוך הבניין.

מקסימום נעשה דיון.

לא בחלק המשותף.

מדובר בעיקר על הבתים הבודדים.

בתים משותפים ובתים צמודי קרקע.

בבתים הגבוהים אתם מכניסים - -

בתוך חדר האשפה של הבניין הגבוה הוועד של הבניין קונה. אם הוא צריך לתחזק פעם בשנתיים, הוא מתחזק. רק במה שנמצא ברחוב, כמו הצפרדעים, כמו המכולות, אנחנו מטפלים.

יש לכם כאלה שמפוזרים כדי שיוכלו לזרוק לשם?

אני רק שבה ומדגישה שמה שאני יודעת, ואמרתי את המשפט הזה מיליון פעם, זה שזה לעניין כלי ראשון בלבד. אנחנו נבדוק.

תפרידו בין השטח הפרטי לשטח הציבורי.

פה השאלה מה אתה מאשר, האם אתה מאשר את הנוסח כפי שהוא.

כמו שהיה בקדימה צורן.

פה העניין של כלי ראשון כבר מופיע בנוסח.

אנחנו מוחקים את הכלי ראשון, רוצים כמו בקדימה.

כן, כמו בקדימה. מי בעד לאשר עם מה שאמרנו?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשע"ח-2017 – עיריית גבעת שמואל אושר.

אושר פה אחד. אני מגיש גם על זה רביזיה. כשאתם דנים, תדונו על שני המקומות, לא על כל אחד בנפרד.

3. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס)(תיקון), התשע"ח-2017 – מועצה מקומית סביון

יש לנו פה הוראה אחת. יחסית זה יותר קצר.

למה, בגלל שכבר יש להם, או בגלל שהם לא רוצים?

הם יעילים.

הצו הנוכחי של סביון אושר לפני די הרבה זמן, לפני איזה 30 שנה. שינוי מהותי שקרה מאז זה אישור חוק עזר של איכות סביבה, שמירת סדר וניקיון ומניעת מפגעים. המהלך שאנחנו עושים בתיקון לצו הזה, זה מכניסים את הסעיפים של חוק איכות הסביבה, שגם הוא כבר לא חדש כל כך, הוא מלפני 20 שנה.

אין אצלכם עדיין בנייה לגובה, נכון?

לא.

למה לא עושים חוק יותר מודרני? לא יודע, אולי הוא מספיק. אני לא שואל רק אותך, אני שואל אותך ואת משרד הפנים. לקחת , לעבור, לראות, לנפות דברים שהם כבר לא רלוונטיים, להכניס דברים שפעם לא היו רלוונטיים והיום הן כן משמעותיים.

צריך קודם כל לזכור שהמחוקקים של חוקי העזר הם הרשויות המקומיות. משנת 1988 הסמכות שלנו היא סמכות עיכוב, היא כבר לא סמכות אישור. זאת אומרת, כן נוצרה איזו שהיא הגדרה קצת יותר מצומצמת לעניין ההתערבות של השלטון המרכזי בשלטון המקומי בעניין של חוקי העזר.

צו המרכולים לא חל על כל חוקי העזר?

לא. הנושא של חוק המרכולים דורש הסכמה במקרים מסוימים. ביתר חוקי העזר, ברובם, למעט כמו מניעת רעש ששם יש צורך בסמכות אישור, יש סמכות עיכוב.

יש כאן בעיות?

אולי הבעיה היחידה זה סעיף 27.

זה גם עם כלי אצירה.

גם להם יש כלי אצירה. אם אתם לא רוצים רביזיה, אתם רוצים לאשר את זה ככה, אתם יכולים.

אנחנו אוהבים את התיקון כפי שהוא, לא סתם הגענו לפה. אם יש איזו שהיא מניעה מטעמכם או מטעם משרד הפנים, אנחנו נתיישר.

מה שהם רוצים זה מה שכתוב פה.

הם מסכימים לזה. אין להם בעיה עם זה. היה עדיף לקבל החלטה רוחבית לגבי כל הרשויות.

אתם מחליפים את מכל האשפה או את כלי האצירה לאנשים?

לא.

היית פה כשעשינו את הדיון עם קדימה צורן על הנושא הזה?

כן. הקשב שלי, אני מודה, היה חלקי. צריך לזכור, ונראה לי שזה רלוונטי לעניין הזה, שסביון היא לא רשות מקומית רגילה, במובן הזה שיש תושבים יחסית חזקים ורשות חזקה. בוא נגיד שזה לא מצב רגיל. התושבים שם נדרשים להסדיר את הנושא של פחי האשפה הפרטיים שלהם. אלה בתים פרטיים שם.

אז אתה כן מצטרף.

אז אתה לא מסכים למה שכתוב שם.

אתה מסכים למה שכתוב פה, לא למה שכתוב בצו, מה שנקרא. זה מה שהיה לגבי כולם. משרד הפנים רוצה שאם יהיה צורך בכל חצר להוסיף עוד כלי כי מכל האשפה שקיים היום לא מספיק, אז אתם, הרשות, תצטרכו להוסיף. אם הכלי שקיים, המכל שקיים מתקלקל אחרי שנה, שנתיים, שלוש, אז אתם, הרשות, תצטרכו לקנות לו חדש. אתם מסכימים לזה?

לא.

ההחלטה צריכה להיות רוחבית.

אני אציין שלגבי סביון חלק מדרגות הקנס נמוכות יותר מאשר ברשויות אחרות.

נעשה את אותו דבר שעשינו לאחרים, אנחנו נאשר את זה עם זה. אני אגיש אחר כך רביזיה. מי בעד לאשר את הצו, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

צו המועצות המקומיות (עבירות קנס)(תיקון), התשע"ח-2017 – מועצה מקומית סביון אושר.

אושר. אני מגיש רביזיה. אותו זמן יש לכם. יש לכם 3 רשויות. אני מציע שתדברו על כל הרשויות.

4. צו העיריות (עבירות קנס)(תיקון), התשע"ח-2017 – עיריית דימונה

דימונה.

רק פה הערה אחת. באמת בקדימה צורן ובגבעת שמואל זה חולק לנושא המפגעים. ההוראות לגבי דרגות הקנס חולקו לפי סוגי המפגעים השונים, לפי החומרה שלהם. דיברתי עם הנציג של דימונה ואמרתי לו שכנראה זו טעות שלא שמתי לב אליה לעניין דימונה ואם מקובל עליהם שנעשה את אותה חלוקה גם בדימונה. הוא הסכים לכך. אנחנו נתקן, נעשה את אותה חלוקה.

מה הכוונה? יש כאן את (א).

לגבי סעיף 2 בעמוד הראשון אין פה חלוקה. זאת אומרת, בכל סוגי המפגעים דרגת הקנס היא א', אין פה חלוקה.

אני אבהיר שבחוק העזר יש רשימה של שלושים ומשהו סוגים של מפגעים. ברשויות אחרות הם עושים אבחנה בין דרגים שונים של מפגעים. הם נותנים דרגת קנס בהתאם. הם מבקשים לתת סמכות לוועדה לעשות את האבחנה כמו שעשו ברשויות אחרות, אם זה מקובל עליך.

בכל המקומות היה כתוב ששרת המשפטים נתנה הסכמה?

כן.

כולם עוסקים באותם נושאים, נכון, של איכות סביבה? אין כאן משהו חריג. יש הוראות מיוחדות פרט לכלי אצירה?

כתבנו בהערה לעניין סעיף 3(א) "ובלבד שתינתן הודעה בהתאם לאמור בסעיף 4(א)". אני לא יודעת אם ה-4(א) זה כמו בסעיפים בחוקי העזר האחרים. יכול להיות שפשוט גם פה צריך לכתוב "ובלבד שתינתן הודעה", כמו שעשינו בחריגים האחרים.

זה נראה לי אותו דבר, אבל אפשר לדבר על זה אחר כך. אני כן אציין שבסעיף 9 אתם מבקשים קנס של 730 שקלים על אי אסיפת גללים של כלבים. אני יודעת שזה נושא שמטריד את הוועדה כמה וכמה פעמים. זה דרגת קנס די גבוהה, אבל היא כבר מקובלת אצלנו בוועדה לגבי רשויות אחרות. בסעיף 24 יש לנו את אותה בעיה של כלי אצירה.

את מדברת עכשיו דווקא על דימונה? היה צריך לדבר על זה כשדיברנו על סביון. כשדיברנו על סביון, היה צריך לדבר על הנושא הזה. יש סעיף כזה בסביון?

אם יש להם, אז זה בדרגת קנס מאוד נמוכה.

על איזה סעיף אנחנו מדברים?

על אי אסיפת גללים.

קודם כל, אין לנו דרגת קנס לפי דרגת א' בתיקון הצו. לגבי גללים - -

של כלבים בעיקר.

לא זכור לי.

אצלכם זה יותר מתאים, יש לכם יותר - -

כמו שאמרתי, סביון החליטו ללכת על דרגות קנס יותר נמוכות באופן כללי. אני חושבת שאם חבר הכנסת מקלב היה פה, הוא היה משבח אתכם, הוא היה אומר שעדיף אכיפה עם קנס נמוך מאשר קנס גבוה ופחות אכיפה.

אצלכם בדימונה יש לכם את הנושא הזה של כלבים?

יש כלבים, ודאי. עוד לא אכפנו, אבל עכשיו אנחנו רוצים לאכוף את זה.

צריך להביא את זה למודעות של הציבור. את זה. אולי עוד סעיפים.

עשינו כבר דגימות לכלבים, אבל אכיפה חייבת להיות.

אכיפה ודאי שצריכה להיות, רק אני אומר שכדאי להזהיר. אין מענישים אלא אם כן מזהירים. שתהיה הסברה קצת לציבור, שיבינו, שידעו מה מותר ומה אסור, ובי"ת, שעכשיו הולכים לאכוף את זה, בלי קשר לבחירות.

עם קנס גבוה.

אנחנו נעשה את זה - -

אצלנו קבענו סעיף כזה, אבל בדרגה ד'.

בסעיף 24, שזה בעמוד 5, יש לכם את אותו עניין של כלי אצירה.

אז גם פה.

לא ראיתי שיש הערה שזה כפוף למספר.

אז גם פה, כפי שהיה באחרים, להשמיט, להגיש רביזיה ונבדוק.

המעיין הגדול זה בירוחם, לא אצלך, נכון?

גם אצלנו יש אגם.

לא יתרחץ אדם בבריכה, באגם, במעיין. מתרחצים שם אנשים?

לא.

זה רק לתיירות? זה מאגר של מים?

בשלב הראשון זה מים שפירים, אבל יש לנו כוונה להכניס מים מטוהרים.

יש לי עוד הערה בעמוד 7, בסעיף 56. כמו שביקשנו ברשויות אחרות - -

שלט?

שלט.

הערות נוספות יש למשרד הפנים?

בסעיף 57(א) להציב שלט?

לא, 56.

יש שאלה. לא שאני מתנגדת, אבל בעמוד 10 יש את סעיף 77, שלא יקשור אדם כל חפץ. אני יודעת שזה סעיף שקיים בהרבה מאוד רשויות. האם אתם אוכפים את זה? האם יש לכם מתקנים לאופניים?

רק למוסדות ציבור יש מתקנים לאופניים, לא בכל הרחובות. עמודי תאורה נמצאים לאורך כל הרחוב.

סוסים אין אצלכם, מה שהיה נהוג שקושרים אותם.

יש, אבל לא קושרים אותם בתוך העיר.

אסור לקשור אופניים לעמודי תאורה אצלכם?

כן. גם בסעיף של אופניים. עכשיו החלפנו את עמודי התאורה ללדים, אז כולם חדשים.

עכשיו יש אצלכם הרחבות, יש פעילות, בנייה, רעש?

לצערי לא אישרו לנו להכניס פרק רעש, הורידו לנו את פרק הרעש.

מה פירוש, לא אישרו לכם להכניס?

לא.

למה אצל אחרים יש?

כנראה ששונתה המדיניות. היה פרק רעש, החליטו להוריד אותו. בסופו של דבר אנחנו חיים עם זה עכשיו.

הולכים לעשות שם הרחבה?

יש פעילות מאוד גדולה.

לא הבנתי. אין לכם חוקי עזר לעניין רעש?

הם ביקשו, אבל לא נתנו להם להכניס.

היה בתוך חוק העזר פרק רעש. משום מה זה ירד.

אה, בחוק העזר עצמו.

כן.

אני לא זוכרת למה. אתה זוכר למה זה ירד?

בכל מקרה אין לנו מה לעשות עם זה, זה לא מופיע בחוק העזר. אני אשמח אם תבררו את הנושא הזה.

נחוקק חוק מתאים.

היו כמה סעיפים שכתבתי לכם שאני חושבת שההערה שלכם לא נדרשת בגלל שזה כתוב בתוך הסעיף.

קודם כל, אנחנו נעשה את השינוי בדירוגים. בי"ת, אותה הסתייגות שהייתה לנו על שלוש הרשויות הקודמות תהיה גם פה. ככה נאשר את זה. נגיש רביזיה וכו'. מי בעד לאשר את צו העיריות עבור עיריית דימונה בשינוים שדיברנו עליהם, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

צו העיריות (עבירות קנס)(תיקון), התשע"ח-2017 – עיריית דימונה אושר.

זה אושר. אני מבקש רביזיה באותם זמנים. תודה. תמסור דרישת שלום לבני ובהצלחה.

נאוה, אני אשמח אם תשלחי לנו את התיקונים.

אני אשלח.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05.