ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-04-15OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 590

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, כ"ז באדר התשע"ח (14 במרץ 2018), שעה 9:00

תקנות המועצה להשכלה גבוהה (חופש פעולה של מוסד להכשרת עובדי חינוך), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

איתן ברושי

מנחם אליעזר מוזס

נחמן שי

נח גרינפלד - מנהל אגף להכשרת עו"ה, משרד החינוך

אייל רק - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החינוך

ד"ר אולגה פרישמן - עו"ד, משרד המשפטים

הדיל יונס - עו"ד, משרד המשפטים

רועי בן ארי - עו"ד, הלשכה המשפטית, אגף הסכמי שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

יעל טור כספא - עו"ד, היועצת המשפטית, המועצה להשכלה גבוהה

נדב שמיר - עו"ד, סגן היועצת המשפטית, המועצה להשכלה גבוהה

מרים זלקינד - עו"ד, מקדמת מדיניות וחקיקה, שדולת הנשים בישראל

סיון יעקובסון - דוברת קולך - פורום נשים דתיות

שגיא אגמון - עו"ד, סמנכ"ל ויועץ משפטי, עמותת חדו"ש

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אהובה שרון, חבר תרגומים

תקנות המועצה להשכלה גבוהה (חופש פעולה של מוסד להכשרת עובדי חינוך), התשע"ח-2018

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום ה-14 במרס 2018, כ"ז באדר התשע"ח. על סדר היום תקנות המועצה להשכלה גבוהה (חופש פעולה של מוסד להכשרת עובדי חינוך), התשע"ח-2018.

יש כאן תקנות ששלח אלינו שר החינוך. מי מסביר ומציג?

אני ממשרד החינוך. אני מציע שהיועצת המשפטית של המל"ג תתחיל בהצגת התקנות שהמועצה הסכימה להן.

אתה לא רוצה להסביר לנו ולתת לנו רקע?

אני יכול. המל"ג היא זאת שהסכימה לנוסח הזה.

אני קיבלתי פנייה ששר החינוך חתום עליה. הוא אפילו לא טרח להוסיף את תוארו כיושב ראש המל"ג.

זה לא כיושב ראש המל"ג אלא מכוח חוק המועצה להשכלה גבוהה.

הוא הרי גם יושב ראש המל"ג. לכן אני אומר לך, תסבירו את זה. לא משנה לי מי, אבל תסבירו.

שלום. לפי חוק המל"ג, המוסדות להכשרת עובדי חינוך מוסדרים במסגרת סעיף נפרד. יש הבנה שלמכללות לחינוך יש מעמד מיוחד. מצד אחד הן מוסדות להשכלה גבוהה ומצד שני, לאור הייחודיות של מערכת החינוך, הן כן מכללות שהיו עד היום כפופות לדיני החינוך ולמעורבות גם בתכני הלימוד וגם במינויים ובמספר דברים שהמחוקק קבע עד היום.

לאחרונה החל תהליך של איחוד של המכללות לחינוך ומעבר שלהן גם לתכנון ותקצוב של ות"ת.

כמה עברו?

עברו שלוש מכללות והשאר עדיין בתהליכים. אלה תהליכים מורכבים.

מתי התחיל התהליך?

אני חושבת שהוא בעיקר כרגע, משהו כמו שנה, נמצא בהליכים.

אני אומר לך למה אני שואל את השאלות האלה. לפעמים כשתהליך לא הולך או שהוא התחיל בחיפזון ובלי מחשבה עמוקה, יוצאת עקומה באותן אותיות. אני אומר את הדברים האלה כי מה לעשות, הם יושבים אתי, אנשי המכללות. אני לא מכיר גוף אחד במדינה, גוף סטטוטורי או גוף כלכלי או כל מוסד, שאמור להיבלע או לבלוע לקרבו מוסד קטן או הולך להיבלע בתוך מוסד גדול, שחי באי ודאות כזאת כבר כמעט עשור. לכן אני החלטתי שמיד אחרי הפגרה יהיה כאן דיון מעקב כדי לראות מה קורה עם כל התהליך הזה. יכול להיות שמישהו צריך לבוא ולומר שהייתה מחשבה, בגלל ריבוי המכללות, וגודל המכללות לחינוך, והייתה החלטה גורפת, אבל יכול להיות שיצטרכו לעשות רי-סטרט מחדש.

נחמן שי, אתה אורח רצוי שבא פעם בתקופה, יש לך ועדות חשובות, אבל אני כל יום אוכל את זה.

אני אומר לכם שיהיה דיון כאן בוועדה כדי לשאול את השאלות הנכונות. יכול להיות שתצטרכו ב-ות"ת-מל"ג לעשות לראות כי אולי השתנה משהו. במיוחד המכללות לחינוך הייחודיות שהטייטל שלהן היה אומנות, חקר הים, ספורט. אוניברסיטת תל אביב תבלע את שנקר למרות שאמנות לא מעניינת אותה. זה יהיה אפילו זבוב מנדנד באוזן. מחקה אותה. או תל חי תבלע את אוהלו בקצרין. אני אומר שיש שאלות שעולות. זה לא מתקדם מהר. יש גם שאלות של קניין ורכוש. בקיצור, עובדים, הסכמים עם העובדים, נצטרך לקיים דיון מעקב כאן בוועדה אחרי פסח.

כמו שאמרתי, סעיף 27 לחוק, בזמנו כאשר החוק נחקק, המכללות להוראה היו יחידות סמך של משרד החינוך ונקבע שיהיו מספר סעיפים בחוק המל"ג שלא יחולו עליהן, בין היתר סעיף שמדבר על תקצוב כי הן היו חלק ממשרד החינוך, סעיף שמדבר על עצמאות אקדמית ומינהלית וסעיף שמתייחס לצורך באותם תאגידים עצמאיים.

במהלך השנים, כשכל המוסדות עברו תהליכי אקדמיזציה ונעשו שינויים, בעצם כל המכללות לחינוך הפכו להיות תאגידים עצמאיים והם גם כרגע כן מתוקצבים, כרגע על ידי משרד החינוך וחלקם על ידי ה- - -

תסבירי לנו מה התקנות האלה.

אני מגיעה. בנוסף עלה הצורך כרגע להסדיר את העצמאות האקדמית והמינהלית של אותם מוסדות, שכמו שאמרתי עד היום לא נהנו מעצמאות אקדמית ומינהלית לפי החוק.

לכן התקנו את אותן תקנות ששר החינוך יכול להציע תקנות שאומרות מה תהיה מידת העצמאות האקדמית והמינהלית של המכללית לחינוך. אני חושבת שצריך להבין שהתקנות האלה, יש בהן חידוש מאוד משמעותי עבור כל המכללות לחינוך. זאת בעצם פעם ראשונה שהמערכת מסדירה את העצמאות של המוסדות האלה. מצד אחד אנחנו קובעים שיש עצמאות אקדמית ומינהלית מלאה לכל המכללות לחינוך, שזה צעד מאוד חשוב. מצד שני, עדיין צריך להבין שיש כאן מערכת חינוך שהיא מערכת ייחודית ושהמחוקק נתן לה ייחודיות גם בהבנה שיש בה זרמים ייחודיים. בעצם אנחנו צריכים לעשות את ההתאמות לדיני החינוך הקיימים כיום. דיני החינוך, אנחנו צריכים להסדיר את מערכת היחסים עם משרד החינוך שמצד אחד כן המועצה מול משרד החינוך יפעלו כדי שתכניות הלימודים תהיינה כאלה שעולות בקנה אחד עם צרכי הרישוי המקצועי של המורים במערכת החינוך, ובנוסף, במכללות שהן בעצם המכללות לחינוך ממלכתי דתי, בעצם צריך לאפשר את המעורבות של מועצת החמד גם במסגרת מינויים וגם כדי להבטיח את תכניות הלימודים, והכול לאור הצביון הדתי של אותן מכללות.

ההבנה הזו הביאה לידי ביטוי את ההבנה שמדובר במערכת שהיא מאוד מיוחדת והיא גם היום קיימת בחקיקה הקיימת. אנחנו חושבים שזה צעד מאוד מאוד חשוב בעניין.

כמובן שהתקנות האלה קיבלו את אישור מליאת המועצה להשכלה גבוהה.

את רוצה להוסיף לפני ההקראה?

כן. אני רוצה לומר קודם כל שבאמת הועברו לנו גם תקנות שהן לא לאישור הוועדה אבל הן תקנות שמפנים אליהן, תקנות בתי מדרש. רק להפנות את תשומת הלב שיש שם תקנה שקיימת כבר היום לגבי פסילה מטעמים כספיים שבעצם העובדה שמתקינים אותן מחדש כן פותחת את הדיון בה, איזשהו דיון חוקתי שהיה יכול להיעשות מכוח חופש העיסוק.

מה הקשר? למה זה נכנס לי כאן הקטע של בתי המדרש?

כי מפנים אל התקנה הזאת.

מהתקנות האלה מפנים לתקנות בתי המדרש?

כן. לתקנות בתי המדרש כולל התקנה החדשה שבעצם קובעת איזון מסוים שבהחלט התקיים בו בזמנו דיון ואפשר לדון בו אבל נפתח כאן איזשהו משהו חוקתי שלא היה קודם כי הייתה שמירת דינים לפחות במובן של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. זאת הערה שהיא באמת בצד, בשולי הדברים.

לגבי התקנות שאנחנו נתבקשנו לאשר, הן באמת מכוח סעיף מסמיך שמדבר על החופש האקדמי של אותם מוסדות להכשרת מורים. צריך גם לשים לב שמדובר על מוסד להכשרת מורים שהמדינה מקיימת. באמת החוק הוא חוק ישן וזה היה בתקופה שהמדינה קיימה ממש את המוסדות האלה. אני מבינה שהפרשנות היא שגם מוסד שהמדינה מתקצבת נכנס אבל יש מוסדות שהתקצוב הוא חלקי או יש גם מוסדות אולי שלא מתוקצבים. אני לא בדיוק יודעת כל מוסד, מה חל עליו.

זה לא רלוונטי בהכרח לשאלת התקצוב. כן הייתה חוות דעת שנדונה במשרד המשפטים וקיבלה גיבוי מהמשנה ליועץ המשפטי, שאפשר עדיין לראות במוסדות להכשרת עובדי חינוך כמוסדות שהמדינה מקיימת לאור נימוקים שעלו בדיונים. קיימנו על זה המון דיונים עם משרד המשפטים.

יש מוסדות שבכלל לא מתוקצבים?

אין דבר כזה. יש מוסדות לחינוך שהם לא מתוקצבים? אין דבר כזה.

אין, אבל זאת לא רק שאלת התקצוב. כמו שאמרתי, זה מוסד שהמדינה מקיימת בעיקר לאור הקשר עם משרד החינוך והייחודיות של המערכת. אני רק שמה דגש שזה לא רק לעניין התקציבי.

בהקשר של ההערה הזאת היה חשוב בעיני שיהיה ברור הקשר בין התקנות לסעיף המסמיך שמכוחו הן מותקנות וכן תהיה הגדרה של מה זה מוסד מוכר להכשרת מורים שהתקנות חלות עליו.

אם את שואלת אותי, בפרקטיקה אני מציע להתחיל להקריא ואחרי כל סעיף נעצור ונתייחס. אחר כך נרד לנקודות האלה.

רק עוד הערה אחת עקרונית ואז נתחיל לקרוא. תקנה 4 שמדברת על חופש הפעולה של המוסדות - - -

זאת לא תקנה 3?

אפשר להעיר את ההערה תוך כדי ההקראה.

אדוני היושב ראש, שאלה. אני לא מכיר את זה מקודם אבל ממה נובע הצורך הזה בדיון?

אתה הפרעת לנו בזמן שהסבירו את זה.

זאת הייתה התחייבות?

הרב שלי לימד אותי שמי שמאחר לשיעור, לא יכול לשאול שאלות אבל מאחר ואתה מתמיד בוועדה, אני אבקש שיסבירו לך שוב.

אחרת אני לא אוכל לתמוך בזה.

אני אשתדל להסביר לך. בלשון עממית, זאת 30 אחוזים דרך. התחיל תהליך ב-ות"ת-מל"ג מול משרד החינוך והמכללות להוראה, המכללות לחינוך, לצמצם אותן ולאחד אותן עם אוניברסיטאות או מכללות. למזג מכללות כדי לצמצם את המספר שלהן וגם להתמודד עם גודלן הקטן, ובצדק.

התנועה הקיבוצית עומדת מאחורי סמינר הקיבוצים באורנים ואני מכיר שם את העניינים.

אתה מכיר את החשש.

לא רק את החשש.

החשש מהמיזוגים האלה.

מאחר ויש את הרצון לאחד או למזג מכללות, נוצר צורך לשמר ייחודיות של המכללות לחינוך בעלי הצביון הממלכתי-דתי.

אורנים מתאחדת עם עמק יזרעאל. אני אחראי על היוזמה. אני שואל לשם מה צריך את הנייר הזה.

זה לא עבורן. תסבירו לו.

הנושא המשפטי עלה במסגרת הדיונים על האיחודים. הוא רק עלה. הוא לא קשור לאיחודים. בעצם השר היה אמור להתקין תקנות כאלה מכוח החוק. מהרגע שחוקק החוק, השר היה אמור להתקין תקנות שמסדירות את מידת העצמאות האקדמית והמינהלית של המכללות לחינוך. כרגע זה מה שהשר מבקש לעשות.

הוא דואג למכללות הדתיות או לכולן?

לכולן.

אלה תקנות שמתייחסות לכלל המכללות לחינוך ומעגנות בפעם הראשונה את העצמאות האקדמית והמינהלית של כל המכללות לחינוך. הסברתי שזו החשיבות הגדולה שהמל"ג רואה בנושא הזה.

תודה. תשלימי את ההערה שלך ואז נתחיל בהקראה.

לגבי החופש האקדמי שהוא גם סעיף 15 וגם בתקנות האלה, לגבי כל מוסדות להכשרת מורים שנותנות שירות ציבורי, בהפעלתו, בכל החלטה שהן מקבלות במסגרת חופש הפעולה שלהן, הן כפופות לעקרונות, גם לזכויות יסוד, לחוקי יסוד, וגם לעקרונות כלליים של שוויון ושל היעדר אפליה וכל מה שנגזר שם. זה נכון שנעשו גם איזונים אחרים, נעשו בחקיקה ראשית, בחוק זכויות הסטודנט, נעשו בחוק שוויון אפליה במוצרים ושירותים, אבל כאן מתעוררת שאלה האם הסעיף המסמיך באופן שבו זה מנוסח בתקנות באמת זאת ההסמכה שמאפשרת להכניס את השיקול =- - -

נדון בזה עת נגיע לסעיף.

בהחלטות שהמוסד מקבל במסגרת חופש הפעולה שלו כמו למשל כשזה יכול להגיע להפרדה מגדרית, סוגיות שקיימות ונבחנות.

וגם יישארו קיימות.

בדיון שצריך להיות ברמה של חקיקה ראשית הוא ערכי, שהוא עושה איזונים.

כמה מכללות לחינוך שעוברות ל-ות"ת-מל"ג? שאמורות לחסות ב-ות"ת?

במשרד החינוך יש 19 מכללות, שלוש עברו. יחד, 21.

כמה מתוכן שייכות לחמד, לממלכתי-דתי?

למעשה עם האיחודים כולם - - -

בלי האיחודים. לפני האיחודים.

אני מדבר ברובד הזה. כיום יש שש מכללות חמד, מתוך ה-19.

טוב לדעת. אנחנו נתחיל הקראה. תוך כדי הקראה, אם תתעורר שאלה או ספק, רק להרים את היד ואני מיד אתן את רשות הדיבור. אני אומר את זה גם לחברי הכנסת.

מה בנוגע להערות עקרוניות?

קיבלת רשות דיבור? בואו נקרא. אני לא יודע כלום. אני עכשיו באתי ללמוד. כשנגיע לנקודה ותרצי להעיר הערות, אאפשר לך. אמרתי שההנחיה היא לכל הדוברים.

תקנות המועצה להשכלה גבוהה (חופש פעולה של מוסד להכשרת עובדי חינוך), התשע"ח-2018

בתוקף סמכותי לפי סעיף 27(ב) לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (להלן – החוק), על פי הצעת המועצה להשכלה גבוהה ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

בתקנות אלה –

"חוק חינוך ממלכתי" – חוק חינוך ממלכתי התשי"ג-1953.

"תקנות בתי מדרש" – תקנות חינוך ממלכתי, בתי מדרש למורים ולגננות, התשי"ח-1958.

יש למישהו התייחסות לסעיף הזה?

כן. אני חושבת שצריך להכניס הגדרה למוסד להכשרת עובדי חינוך. מוסד מוכר שמופיע אחר כך ובעצם אין לו הגדרה, גם כדי להבטיח שזה רק מוסד שיש הסמכה.

אני כרגע בסעיף 1. מה צריך להכניס?

ההצעה היא להוסיף הגדרה למוסד להכשרת עובדי חינוך בתקנות. הוא מופיע אחר כך אבל זה צריך להיות בסעיף 1. המונח מופיע אחר כך.

בנוסף.

שהוא גם מוסד שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה וגם מוסד שהוא באמת מכוח סעיף 27(ב), כזה שאפשר להחיל עליו את התקנות. אני גם שואלת בהקשר הזה של ההגדרה, כאשר יהיו המקרים של האיחוד שהולכים אליו, ונגיד חלק מהמוסדות האלה -- -

רגע. אני רוצה לדעת למה צריך להכניס את זה. השר שלח לנו תקנות ובסעיף ההגדרות נתן לנו הגדרה בחוק והפנה אותנו לתקנות בתי המדרש. למה אני צריך להכניס כאן כרגע מוסד להשכלה גבוהה?

כי כל התקנות קובעות לאיזה מוסד - - -

סעיף 2, 3 ו-4 יתייחסו בהמשך למושג הזה שנקרא מוסד להשכלה גבוהה?

כבר בסעיף 2. כל התקנות מתייחסות למוסד להכשרת מורים.

אנחנו בדעה שסעיף 27 בחוק קובע על מי הוא חל ומכוחו אנחנו מתקינים תקנות שחלות רק על מי שסעיף 27 חל עליהם. אנחנו לא מעוניינים בהגדרות חדשות.

תודה. עוד התייחסות לסעיף ההגדרות?

צריך לדעת על מי התקנות חלות.

נמשיך. אם נראה שנתקעים בהמשך, נחזור.

עוד שאלה בהקשר של המוסדות. כאשר חלק מהמכללות יאוחדו עם האוניברסיטאות או עם מוסדות אחרים, האם התקנות יחולו עליהן? ההגדרה כרגע חלה על מוסד ולא על יחידה בתוך מוסד.

לא.

ככל שמוסד יתאחד עם אוניברסיטה והמוסד יחדל מלהתקיים, לא תהיה יותר מכללה לחינוך.

אם אני אכניס את מה שביקשת, יכול להיות שזה יחול על האוניברסיטה. אם אני עושה פרשנות משפטית רחבה אבל זאת לא הכוונה.

צריך להבהיר על מי זה חל ועל מי זה לא חל.

זו לא הכוונה.

גם היום הסעיף לא חל על אוניברסיטאות שיש בהן בתי ספר לחינוך.

הדוגמה הפשוטה שחבר הכנסת ציין על איחוד בין אורנים לבין עמק יזרעאל, כן, זה לא יחול עליהם. התקנות האלה לא חולו עליהם.

לא יחול עליהם. לא יגביל אותם.

כן.

מה לא יחול?

התקנות האלה. תראו מה קרה. אנחנו בסעיף ההגדרות ואני מתוך רצון לדון צעד אחר צעד, אנחנו נכנסים לזה. לסעיף ההגדרות, אני רוצה הערות.

משרד המשפטים. אני רק אומר שנכון שההערה תהיה לפרוטוקול, שהתקנות האלה לא יחולו בעצם על מכללות לאחר מיזוג כשהן חלק ממוסד אקדמי.

שהוא לא ממלכתי. זה ברור. זה הרציונל.

שהוא לא להכשרת עובדי הוראה.

אני אחדד. התקנות האלה יחולו ויישארו רק על מכללות שנשארו ספציפית להכשרת עובדי הוראה.

גם היום זה חל רק על מכללות כאלה.

למה רק לומר את זה לפרוטוקול?

נראה בהמשך.

כי זה ברור מבחינתנו.

זה כתוב בחוק.

זה חד משמעית.

אבל תקנות עומדות בפני עצמן.

מה התפקיד שלך?

היועצת המשפטית של המועצה להשכלה גבוהה.

עובדי הוראה הם לא רק בוגרי אותם מוסדות. יש לא מעט בוגרי הוראה שסיימו תפקידים וקדנציות והכשרה והם עושים תעודת הוראה. אני לא מבין את העניין הזה ואני מבין שיש כאן מטרות נסתרות. אני לא מבין למה אתם בדיוק דואגים.

אין שום דבר נסתר.

לשם מה צריך את זה?

עוד לא הגענו לתקנות. אנחנו בסעיף ההגדרות.

אני מדבר על ההגדרות. הם באים לטפל בעתודת אנשי ההוראה של מדינת ישראל. זה הדבר הכי חשוב, מי יהיו המורים. כל מורה שלישי הוא בוגר אורנים וסמינר הקיבוצים. גם הגיל הרך. אני לא מבין את האיחוד הזה. אנחנו מדברים על השכלה אקדמאית ובמוסדות רחבים שבוגריהם הולכים למשימות רחבות, כולל הוראה לעתים עם התעודה ולעתים בלי התעודה, לא תמיד ברצף, וחלקם מגיע להוראה גם כשלא עבר את המוסדות האלה שאתם מדברים עליהם. אם זה טוב, למה לא נעשה את זה לכולם? לא ברורה לי הכוונה כאן. אתם התחלתם לדאוג למורים. אני למשל חושב – והצעתי הצעת חוק למשרד החינוך וזה רק מראה לכם איזו התנהלות מגדילה - - -

איתן, אני קיבלתי אישור לשעה ואתה עכשיו רוצה לשים את כל התחלואים על תקנות.

אנחנו הבאנו למשרד החינוך נוהל איך לצמצם את סכנת המורים העבריינים שמגיעים למערכת החינוך עם כל הפדופילים. דחיתם את זה.

אם שר החינוך מביא את זה בתוך האירועים של היום, סימן שיש כאן איזה דבר.

לא. לפי מה שאתה מעלה והנושאים שאתה מעמיס על התקנות האלה, אתה לא מבין, סליחה שאני אומר את זה. ידידך משכבר הימים, חבר הכנסת מנו טרכטנברג, לשעבר חבר כנסת, הוא יזם את האיחוד הזה בזמנו. בחלקו הוא מהלך מבורך.

זה כל כך טיפוסי במדינת ישראל. הוא יוזם את השינוי במל"ג ובינתיים מגיע לכנסת ועד שזה מגיע לכנסת, הוא כבר גם לא כאן.

בחלקו זה מבורך ויש לזה הצדקה ובחלקו הוא הלך בפס רחב מתוך איזה חשש גדול שמא הלווייתן הגדול שנקרא מכללות הולך לבלוע. נכון שהיה צריך לעשות נקודתית, מכללה של 300 תלמידים, אין לה זכות קיום ושתתמזג. מכללות כמו אורנים, אין שום סיבה שהן יתמזגו. הייתי שם וזאת מכללה חזקה, עובדת, בועטת, נושמת, יודעת מה שהיא עושה, מוציאה איכויות.

כמעט איחדו אותה עם גורדון.

עשו מהלכים בצורה גורפת. זה מהלך של עשור. בסך הכול, כמה מוזגו?

שלוש מכללות עברו אבל רק אחת התמזגה. נח אומר שהתמזגו יותר.

בסדר, לא משנה. בסוף התקנות האלה באות לשמור על החופש האקדמי וגם לשמור על ייחודיות של מכללות של החמד. נקודה. אין שם דבר סמוי ומוסתר. אני ביקשתי לעשות זאת לפני שאנחנו יוצאים לפגרה. הבקשה ליושב ראש הכנסת הייתה ממני.

יש עוד התייחסויות לסעיף הגדרות? אין. שמענו את הערת היועצת המשפטית. בהמשך נראה אם זה תוקע אותנו או לא.

אני רק אומר שלכל שאר המוסדות להשכלה גבוהה יש עצמאות כבר מכוח החוק. אלה היום המוסדות היחידים שלא הייתה להם.

ברור. אלה התאמות.

חופש פעולה

למוסד מוכר להכרת עובדי חינוך יהיה חופש פעולה בכל העניינים המנויים בסעיף 15 לחוק.

שהוא?

זאת העצמאות האקדמית והמינהלית. אם אתם רוצים, אפשר להקריא את סעיף 1.

תקריאו לנו את סעיף 15 כדי שחס ושלום איתן לא יחשוב שיש כאן משהו סמוי ואני נתתי ידי לזה.

זה חל על כל המוסדות להשכלה גבוהה למעט המכללות לחינוך.

"מוסד מוכר ובן חורין לכלכל את ענייניו האקדמיים והמינהליים במסגרת תקציבו כטוב בעיניו. בסעיף זה – עניינים אקדמיים ומינהליים, לרבות

קביעת תכנית מחקר והוראה.

מינוי רשויות המוסד.

מינוי מורים והעלאתם בדרגה.

קביעת שיטות הוראה ולימוד בכל פעולה מדעית, חינוכית או משקית אחרת".

רק להעיר שהסעיף הזה, למרות שכתוב כטוב בעיניו, הוא כמובן כפוף לחוקים.

לרגולציה ולעקרונות ולחוקים. זה לא בא לסתור. ברור. זה כתוב. ההבהרה נאמרה. אני מאמין שההבהרה שלך נאמרה כאשר חוקקו את החוק.

זאת אומרת שהשיפור הזה שאתם מציגים כאן חל רק על מי שעבר ל-ות"ת.

לא. ממש לא. הוא יחול על כל המכללות.

על כל המכללות.

גם אלה שלא התמזגו.

על כולן.

החופש האקדמי לא חל עליהן ועכשיו הוא יחול.

כל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל.

אבל כתוב כאן תקנות המועצה להשכלה גבוהה.

כי כבר היום הם הכפופים למועצה להשכלה גבוהה, רק לא לוועדה לתכנון ותקצוב. כולם תחת המועצה להשכלה גבוהה. לא משנה אם הם מתוקצבים.

מוסד שמעניק תואר אקדמי, הוא כפוף לחוק המועצה להשכלה גבוהה. יש שם את סעיף 27(א) וזה מה שצוין שהוא מחריג שלושה סעיפים.

כמו שאמרתי, אלה תקנות שהיה נכון שהיו נעשות קודם וכרגע עושים אותן. אני חושבת שזה צעד מאוד חשוב למכללות לחינוך.

במה זה קשור למיזוג?

רק ציינתי בהתחלה כדי שזה יתחדד. שאלות שעלו במסגרת המיזוג.

ישראל לקראת שנת ה-70 מחילה חופש אקדמי.

על כל המכללות לחינוך.

כדי לחנך את בני ישראל.

אדוני היושב ראש, אני ממשרד האוצר, הלשכה המשפטית באגף השכר. אנחנו כמובן לא מתנגדים לתקנות הללו רק ספציפית רצינו להבהיר.

ה-"רק" הזה מפחיד אותי. בוא נשמע. כמו בחזקת הגיל הרך, שבסוף סירסו את החוק.

לא. ממש לא. רצינו להבהיר לפרוטוקול שהחופש האקדמי שיינתן, לכשיינתן, אם הוועדה תאשר, הוא אותו חופש אקדמי שנהוג לגבי המוסדות הוותיקים יותר שכבר יש בם חופש אקדמי שגם בהינתן אותו חופש אקדמי יש כפיפות לכללים של סעיף 29 לחוק יסודות התקציב לגבי גופים שהם מוכרזים כנתמכים.

אמרה היועצת המשפטית שלי, שהיא ערנית, שלמרות שכתוב כטוב בעיניהם, יהיה כפוף לכל הדינים ולכל ההוראות.

זה נכון. אנחנו רק ממשיכים אותה. היה על זה בג"ץ לפני כמה שנים אבל אנחנו רוצים להבהיר את זה.

הבהרת וקיבלת. אנחנו מצטרפים.

עוד התייחסויות לסעיף 2? נמשיך.

תכניות לימודים

על אף בסעיף 2, מוסד מוכר להכשרת עובדי חינוך יבטיח כי תכניות הלימודים הנלמדות בו יתאימו לדרישות הרישוי של עובדי החינוך ולצרכי מערכת החינוך, לפי חוק חינוך ממלכתי ותקנות בתי מדרש.

התייחסויות.

אלה לא התקנות שמונחות לפנינו.

זה מה שפורסם.

גברת זלקינד, יש לך שאלה?

לא.

התייחסויות לסעיף 3. אין. נמשיך.

שמירה על אורח חיים דתי

על אף האמור בתקנה 2 ולשם שמירה על אורח חיים דתי, לרבות נוהג והווי דתי בין כתלי המוסד, למוסד מוכר להכשרת עובדי חינוך שמטרתו הכשרה להוראה למוסדות חינוך ממלכתיים-דתיים - - -

אפשר להוסיף דתיים בלבד? אמרתי את זה כדי להפיג חששות אבל אי אפשר לכתוב את זה כי מחר אולי בוגר כזה יתקבל לעבודה במוסד אחר. אמרתי את זה רק כדי להפיג חששות.

כמשמעותם בחוק חינוך ממלכתי, יהיה חופש פעולה בעניינים המנויים בסעיף 15 לחוק, בכפוף להוראות תקנות בתי המדרש.

התייחסויות. את רוצה להסביר לנו את הסעיף הזה?

כן. כמו שהבהרתי, המחוקק כבר היום הבין וקבע בכל דיני החינוך שהוא מכיר בכך שיש זרמים שונים במערכת החינוך. כבר היום בעצם חוקי החינוך הקיימים – ואייל יכול להרחיב על זה – קובעים שבמוסדות ממלכתיים-דתיים תתאפשר שמירה על צביון דתי ותהיה מעורבות גם של מועצת חמד, אם זה במסגרת מינויים במוסדות האלה להבטחת אותו צביון דתי ואם זה במסגרת תכניות הלימודים. בעצם לגבי המוסדות שמכשירים מורים למוסדות הממלכתיים-דתיים וכפי שקיים היום כבר מבחינה חוקית - - -

אין כאן תוספת.

אין שום תוספת. להפך. אנחנו בעצם נתנו להם עצמאות אקדמית ומינהלית וקבענו שרק לצורך שמירה על צביון דתי, אנחנו מאפשרים את אותה מעורבות שקיימת כבר היום בחוק.

איפה העצמאות המינהלית והאקדמית שלהם מובטחת?

רגע. צריך להסביר שלדעתנו יש חשיבות מאוד גדולה. זאת אומרת, אנחנו כן נותנים את אותה עצמאות אקדמית ומינהלית. המוסדות אלה יפתחו את תכניות הלימודים. היום הייתה יכולה להיות מעורבות הרבה יותר גדלה בתכני הלימוד, אנחנו מבטיחים שלא תהיה מעורבות. אבל אנחנו כן מבינים שהמחוקק, כפי שהוא הבין במערכת החינוך וכפי שקיים כיום, כן החליט שלצורך שמירה על צביון דתי יכו לה להיות מעורבות של מועצת חמד בעניינים שמחינו בתקנות.

מועצת חמד היא מעבר לקו או שהיא חלק ממשרד החינוך?

חלק ממשרד החינוך.

למה את לא מסבירה את זה? לא כולם יודעים מה זאת מועצת חמד. עבורם חמד הוא מושב.

זה גוף סטטוטורי שהוקם על פי חוק חינוך ממלכתי שמטרתו לייעץ לשר החינוך בנושאים הקשורים לחינוך הממלכתי-דתי, גם בנושא תכניות הלימודים וגם בנושא של צורך בהתערבות. למועצת חמד יש סמכויות בחוק חינוך ממלכתי ובתקנות בתי המדרש לייעץ לשר - - -

זה נכון גם למגזר הערבי למשל?

למגזר הערבי יש סמכות לשר למנות מועצה אחרת שלא קשורה למוסדות היהודים. לא מונתה מועצה כזאת.

מה עם התאמה למגזר החילוני? שלא יכפו עליו כפייה דתית?

שם יש את ועד החינוך.

זה לא חל עליהם.

הסעיף הזה רלוונטי רק למוסדות שהם ממלכתיים-דתיים.

הם צריכים הגנה דומה. יכולה לבוא הנהלת משרד חינוך דתית כמו היום ולכפות עליהם אורח חיים דתי.

יש ועד חינוך.

בדיוק בגלל זה אנחנו מעגנים את החופש האקדמי והמינהלי.

אני שותק כי אני לומד דבר חדש עכשיו. הדברים שמטרידים אותי זאת באמת שמירת החופש האקדמי המלא.

למי?

לכל מוסד להשכלה גבוהה במדינת ישראל.

עד היום זה לא היה למכללות, וזה חשוב.

הדבר השני. אני רוצה להרחיק משם את שר החינוך כמו המרחק בינינו לבין הירח. אני לא מעוניין ששר החינוך יוכל להתערב להם בכל דרך שהיא, חוץ מאשר מימון. בזה זה נגמר.

החופש האקדמי בא להרחיק אותו.

אני לא רואה היכן החופש האקדמי מובטח. כאן אני רואה, בסעיף הזה - - -

אני אתך. אולי תשנה את החוק כך שיושב ראש המל"ג לא יהיה שר החינוך. יש חשש, אם הוא יושב ראש המל"ג. הוא יכול להשפיע גם על האוניברסיטה העברית ועל אוניברסיטת תל אביב.

הוא ראש המל"ג אבל בחיים המעשיים סגן ראש המל"ג הוא האיש הדומיננטי. אני רוצה לשמוע תשובות על השאלות האלה.

נשמע את כל השאלות ואחר כך תתייחסו.

קולך, פורום נשים דתיות. אני רוצה להעלות שאלה. מועצת החמד היא גוף שיש בו מגוון קולות והוא מאוד מגוון, אבל בוא נתחיל בזה שאין לו כל כך הרבה שיניים בתוך מוסדות החינוך עצמם. הדוגמה הכי טובה שאני יכולה לתת היא לגבי הנחיות שהוציאה מועצת החמד כבר לפני למעלה מחמש שנים לגבי השתתפות אבות במסיבות סיום של הבנות שלהם. כמשפחה שחוותה את זה, אני גם יכולה לספר לכם שזה לא נאכף בעליל.

מה ההוראות?

ההוראות אומרות שאסור להדיר אבות ממסיבות סיום של הבנות שלהם.

כי עד עכשיו זה כן היה?

את מוזמנת להצטרף.

מה החשש? מה השאלה?

החשש שלי הוא שהמלים האלה אורח חיים דתי, בחינוך הממלכתי-דתי שהוא מאוד מאוד מגוון, גם במוסדות להכשרת מורים, אנחנו נכנסים כאן לסוגיה של מה זה שמירה על אורח חיים דתי. האם אם חד הורית רווקה שבחרה להביא ילדים לעולם, והיה לנו כבר סיפור כזה שהיא נזרקה ממוסד חינוך, האם זה נכלל תחת ההגדרות של שמירה על אורח חיים דתי? יש שיגידו כן. אני מכירה מכללות להכשרת מורים שיאמרו לא.

הבנו את השאלה. השאלה ברורה. תקבלי התייחסות.

שלוש נקודות קצרות. מדובר מבחינתנו במחטף הזוי, כאשר שבוע אחרי שנסגר התסקיר להערות הציבור מתקיים הדיון הזה. למי אצה הדרך לתקן את התקנות האלה בלי שום דיון ציבורי ראוי?

בדרך כלל כשאומרים לי את זה בוועדה, את יודעת מה אני אומר? מה מתקיים כאן עכשיו? המסמך הזה הופץ לעיון הציבור.

ושבוע אחר כך מתקיים הדיון.

אז מה? מה קרה? יום אחרי זה. ברגע שנגמר מה שצריך לעשות, שעה אחר כך אני יכול לקיים את הדיון. למה לבוא ולומר שהכול שחור?

אני מעלה תהייה.

בסדר, אבל ללא דיון ציבורי? את רוצה שנעשה את זה בהייד פארק? את לא חייבת לענות לי.

הדבר השני והוא החשוב ביותר. נכון שסעיף 27 לחוק המל"ג שמפנה לסעיף 15 מאפשר לשר לתקן תקנות בנוגע למינוי ופיטור מורים וזה לכאורה השימוש שהוא עושה בו בתקנות הנ"ל. אבל מה שאני רוצה לומר זה שתקנה 3 או עכשיו 4 – אני רואה ששונה המספר – היא שימוש לרעה בסמכות הזאת. זה גם לא עולה בקנה אחד עם מה שהחוק מאפשר. לו יצויר עכשיו שהשר היה מבקש לתקן תקנות - - -

את אומרת את זה בהסתייגות על ההתייחסות או בנחרצות?

אני מבקשת לומר את דעתי.

זאת דעתך.

כן, דעתי ודעת הארגון שאני מייצגת כאן. אם שר החינוך היה משתמש בסמכות שניתנה לו למינוי ופיטור מורים כדי להגיד שיש לנו חופש לפטר מורים או למנות אותם על בסיס המוגבלות שלהם, היה ברור לכולנו שסעיף 15 לחוק לא מאפשר, לא התכוון מעולם במינוי מורים לדבר כזה כי סעיף 15 לחוק אמור לעלות בקנה אחד עם עקרונות השוויון ועם זכויות היסוד. לכן להכניס בדלת האחורית - - -

אני שואל אותך שאלה. ראיתי שאת נואמת בפאתוס ואני רוצה לתת לך אוויר. בית ספר נעמי שמר, הייתה שם טרגדיה, בתל אביב. אתם יודעים מה הסיפור של בית הספר נעמי שמר? זה המורה הפדופיל. יש הליך פיטור מורה, איך מפטרים מורה, וטוב שכך אבל בסוף יש הליך שמתקיים ומגיע. איפה נכנס כאן איזה שימוש לרעה?

השימוש לרעה הוא שלוקחים את סעיף 10 מתקנות בתי המדרש למורים וגננות, ואני אקריא אותו כדי שכולנו נהיה באותו עמוד: "המועצה לחינוך ממלכתי-דתי רשאית לפסול מטעמים דתיים בלבד מינויו של מנהל או מפקח או מורה בבית מדרש ממלכתי-דתי". כאן יש לנו פתח עצום להדרת נשים, לאפליה, לזליגה של נורמות בלתי שוויוניות מתוך תקנות שהן חקיקה מסדר שני.

שמענו. המשפטנים יתייחסו. להערכתי נסחפת מהליך פרוצדורלי למשהו אחר. בסדר. הבנתי. יש מישהו שרוצה להתייחס?

יועץ משפטי לעמותת חדו"ש. אני רוצה לחזור ולחדד את הנקודה שהעלתה מרים כי הסעיף הזה בעצם פותח פתח עצום להכנסה גם בתוך המוסד עצמו וגם על ידי משרד החינוך של סוגי נהלים והבחנות שבעבר לא יכלו להתקיים, מתוך אותו חופש אקדמי לכאורה מינהלי שניתן להם. דווקא בגלל שהסעיף הזה כל כך רחב וקשה להבין מה הוא יכול לאפשר, העובדה שנעשה אותו מחטף שב-11 במרס השר שולח תקנות ויומיים אחר כך הן עולות לדיון כאשר אליו מוזמנים בצהרים שלפניו ב-9:00 בבוקר, היכולת שלנו כציבור להבין בכלל מה התקנות האלה אומרות ומה הן מאפשרות ומה לא מאפשרות, מאוד מאוד מוגבלת וזאת בעיה עקרונית שצריך לראות אותה.

הייתי מצוות לארגון שלך עוד כמה עורכי דין כדי שתשכילו להבין תקנות מהיום למחר.

הבקשה היא שתדחה את הדיון.

שמעתי את בקשתך. תודה.

לגופו של עניין. יש כאן שני פתחים שנפתחים וכל אחד מהם הוא בעייתי כשלעצמו. הדבר האחד הוא הזכות שניתנת עכשיו למוסד החינוך לקבוע כללי התנהלות שיכולים להיות הרבה יותר מחמירים מאלה שקובעת המועצה לחינוך דתי. על הסמכות שלש המועצה לחינוך דתי, אין לנו מחלוקת. אבל זה שעכשיו מוסד החינוך יכול לחזות מה מבחינתו תחליט אותה מועצה לקבוע איזה נהלים יהיו כאן, מי הוא מספיק דתי כדי ללמוד במוסד ומי לא מספיק דתי, זה פתח.

הדבר השני. בתוך אותה אצטלה אפשר עכשיו להכניס הבחנות - - -

אני מזדהה עם החשש שלך. באמת אני מזדהה.

לכן אסור להעביר תקנות שהן כל כך מרחיבות מהיום למחר.

השאלה אם אלה באמת תקנות מרחיבות.

חברי הכנסת, רוצים עוד התייחסות?

חבר הכנסת אמר שהוא לא יתמוך בזה.

אני מודה לו.

אני רוצה להתייחס לתקנה 4 כי גם בדברי ההסבר וגם במה שנאמר כאן נאמר שהתקנה לא מרחיבה מעבר לדיני החינוך שבאמת קיימים היום, שזה גם חוק חינוך ממלכתי ותקנות בתי המדרש.

אני חושבת שהאופן שבו התקנה מנוסחת, כמו שנאמר כאן גם על ידי חלק מהדוברים, ואני חושבת שזאת באמת פרשנות בהחלט אפשרית, כן מאפשר לקבל החלטות במסגרת חופש הפעולה האקדמי שהוא רחב, משיקולים של שמירה על אורח החיים הדתי וזה לא רק על אורח החיים הדתי אלא זה גם לרבות נוהג והווי דתי בין כתלי המוסד. אני לא חושבת שמה שהסעיף המסמיך רצה לאפשר, זאת אומרת, לאפשר במסגרת חופש הפעולה האקדמי, לקחת בחשבון שיקול כזה להבדיל משיקולים אחרים. אני חושבת שזאת בעיה בהסמכה.

הבנו. אני רוצה לשאול שאלה אפיקורסית. עברו 70 שנים, איך הם התקיימו עד היום? אנחנו יודעים שהמכללות של החמד, עשו מה שהן רוצות. לימדו, פיטרו, הכניסו תכנים. אני בא מערי השדה, שם אני חי ויש לי היום כלה שלומדת באחד מהמוסדות האלה.

ניגוד אינטרסים.

כן. אתה צודק. לכאורה היא צריכה לחשוש. אני שואל אותך שאלה. מה היה עד היום? במדינת ישראל, כשאתה מזיז אבן עם כיפה, צריך לתת הסברים. הרי זה לא מעניין את ה-ות"ת, לא את ה-מל"ג וכל התארים וכל הפיקציות. זה לא מעניין אף אחד, לא את הארגונים ולא את ההדרה שיש שם לא את חופש הדת, הפולחן, כבוד האדם וחרותו, שוויון וכולי. שום דבר לא מעניין. הזזתם אבן עם כיפה, למה? מה היה עד היום? למה היה צורך בכך? רוצים לתת חופש אקדמי, תנו חופש אקדמי. למה הכנסתם את המילה דת? יש הרבה אנשים שזה מדיר שינה מעיניהם.

סעיף 27(א) מאט את סעיף 15 והוא למעשה לא חל חופש אקדמי לא חל לא על המכללות הממלכתיות ולא על המכללות הממלכתיות-דתיות. הוא לא חל. בתקנות האלה יש בשורה מאוד מאוד גדולה.

עד הבשורה, בסדר. אני שואל אותך שאלה. למה היה צריך את סעיף 4 אם עד היום הם התנהלו, מכוח מה התנהלו? למה היה צריך את סעיף 4? היה חשש כלשהו. אני אעזור לכם.

המצב הקיים היום הוא שלא חל עליהם בכלל חופש האקדמי.

החלתם את החופש האקדמי. הבנו את זה.

תקנות בתי המדרש, בעצם החילו עליהן את כל הוראות חוק חינוך ממלכתי, תכניות לימודים נקבעו על ידי שר החינוך בפיקוח המל"ג, חברי הסגל – היו צריכות להיות מובאות רשימות למועצת חמד על מנת שיאשרו שם.

למה צריך את סעיף 4?

לא צריך אותו.

אני אומר שעכשיו כאשר אנחנו מחילים עליהם את סעיף 15, אנחנו מצמצמים, מקבלים את אותה פעולה.

סעיף 4 הוא מצמצם?

הצמצום הוא שרק לשם שמירה על אורח החיים הדתי, ניתן להתערב בשני דברים בלבד.

אולי תעשו את זה בבתי ספר לאחיות?

אני רוצה לשאול אותך שאלה, אייל. אתה בא ואומר לי שסעיף 4 מצמצם. זה מכניס אצל אחרים חששות. הזזתם אבק מעל סעיף שכנראה הוא מרחיב יותר. אני שואל. אם הוא בא לצמצם, למה בכלל להביא אותו?

תוריד אותו.

אני אומר שזה נועד לעשות את ההתאמה בין חוק חינוך ממלכתי ותקנות בתי המדרש, שאת החוק המחוקק לא משנה. יש הגדרה שם של מה זה חינוך ממלכתי-דתי.

תודה.

תחוקקו.

את רוצה שיעשו מה שאת רוצה? עוד מעט יש פריימריס בכמה מפלגות, תיבחרי ותבואי לכאן לשנות.

יותר קל במפלגה שאין בה פריימריס.

נכון. נדמה לך.

בוא נשאיר את זה ליום אחר.

אני רוצה לומר לעובדי המדינה שאתם מחרפים את נפשכם על כל דבר. אתם באים לכאן ולא מוכנים להתפשר על כלום. אדוני היושב ראש, זאת מחלה שכדאי לרפא את עובדי המדינה ממנה. גם אני הייתי בתפקידים. הם מגיעים לכל מקום עם 100 אחוזי נחישות בלי שתמיד אתם צודקים או מבינים. תקשיבו. יש כאן בכנסת אנשים שגם הם היו עובדי מדינה ואולי הם עשו לא מעט. אתם תמיד בטוחים שהכול אתם יודעים. כשהייתי ראש מועצה ביזרעאל, מקום יפה - - -

אתה יודע מה ההבדל בינינו לבינם? הם עוד משתלמים, הולכים לקורסים.

החבר'ה האלה חושבים שכל השכל בירושלים, קצת נשאר לתל אביב אבל בזה זה נגמר.

הם עדיין לומדים והם לא חושבים שהם יודעים הכול. צריך לנהוג בהם כבוד.

אין ספק שיש כאן טביעת אצבעות של שר החינוך בכללים האלה.

של מועצת החמד. אני חייב לשים את הדברים כדי לעזור לך. יש מערכת חינוך ממלכתית-דתית שמתנהלת על פי כללים של החמד.

אל תעשי ככה. יש לי בעיות של קשב וריכוז ואת מסיחה את דעתי. קשה לך להתמודד עם דברי הבלע שאני אומר, תצאי, קחי אוויר ותחזרי. אל תפריעי לי.

יש גבול לצביעות. אנחנו זורמים, פתוחים, שומעים ומכילים. ראינו מה זה עשה בכוונות הטהורות של כל חסידי האוניברסליות המדומה, החד צדדית.

תקשיב. יש את מערכת החינוך הממלכתית-דתית שיונקת ומקבלת את עובדי ההוראה שלה מהמכללות לעובדי הוראה של החינוך הממלכתי-דתי. אם לא תהיה התאמה בין הרציונל של החמד לבין מה שהם מכשירים, אז מה עשינו בזה? צריך לומר את האמת. תקשיבו, אצלי, למרות שאני נקרא חרדי בגלל השחור-לבן, החרדה היא לא מקצוע ולא תכונה פתולוגית.

אני מקשיב לך אדוני היושב ראש. אנחנו לא אנשים עוכרי ישראל.

אף אחד לא אמר את זה. שמעת אותי אומר את זה?

לא. בכל תפקיד שהייתי, יש לי ברכב כיפה, היו לי ישובים דתיים.

אנחנו לא שם.

אני אומר שזה לא מובן.

יש לך דקה כי אני ניגש להצבעה.

בוא נעשה את זה גם בקורס קצינים, מי מדריך את הקצינים הדתיים.

עזוב. פיטרו את הרב ההוא. זה לא הדיון כאן עכשיו.

אבל אני לא יכול לקבל את זה.

איתן, לא רוצה לשמוע.

אני מבקש להוריד את הסעיף הזה.

הבנתי. אנחנו עכשיו מצביעים על התקנות כפי שהן. עומדת הזכות לחברי הוועדה, מי שרוצה להתנגד, להתנגד.

על כולן ברצף?

על כולן כאחת.

למה? למה לא אחת-אחת?

לא משנה אותן. כפי שהשר הציע.

לא מצביעים על אחת-אחת?

לא. על כל התקנות.

אני מחליף את יוסי יונה.

מי בעד אישור תקנות המועצה להשכלה גבוהה (חופש פעולה של מוסד להכשרת עובדי חינוך), התשע"ח-2018 כפי שהוגשו לוועדה על ידי שר החינוך? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

תקנות המועצה להשכלה גבוהה (חופש פעולה של מוסד להכשרת עובדי חינוך), התשע"ח-2018 נתקבלו.

התקנות אושרו כפי שהוגשו לנו על ידי שר החינוך.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:50.