ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-04-15OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 598

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, כ"ו באדר התשע"ח (13 במרץ 2018), שעה 9:03

העומס בלשכת האוכלוסין במזרח ירושלים

חברי הוועדה: זאב בנימין בגין – מ"מ היו"ר

אחמד טיבי – מ"מ היו"ר

יוסוף ג'בארין

אוסאמה סעדי - חבר כנסת לשעבר

נאיף הינו - סמנכ"ל בכיר למינהל, רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

חגית ויס - מנהלת, רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

ביאן ותד - רפרנטית תעסוקה, אג"ת, משרד האוצר

ערן הראל - מנהל, ,מינהל הדיור הממשלתי, משרד האוצר

עביר ג'ובראן דכוור - עו"ד, מוקד להגנת הפרט

חיה הורוביץ - עו"ד, משרד לוסטיגמן בלנק

עומר ארווילי - רכזת פניות, מוקד להגנת הפרט

רונית סלע - מנהלת יחידה, האגודה לזכויות האזרח

אשרת מימון - עו"ד, מנהלת פיתוח מדיניות, עמותת עיר עמים

אחמד דראוושה - עוזר פרלמנטרי, ח"כ אחמד טיבי

לאה קריכלי

שוש אזולאי – רכזת תחום פרלמנטרי בכירה

עופרה ארגס - חבר תרגומים

העומס בלשכת האוכלוסין במזרח ירושלים

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים שכותרתה העומס בלשכת האוכלוסין במזרח ירושלים. יו"ר הוועדה חבר הכנסת יואב קיש נאלץ להיעדר הבוקר והוא ביקש ממני למלא את מקומו בישיבה חשובה זו.

היושב ראש הוועדה ביקש לכנס את הישיבה הזאת בנושא כפי שקראתי אותו לאחר שפנו אליו שני אנשים, חבר הכנסת אחמד טיבי, ולא בדקתי מי היה הראשון אבל אנחנו נניח את זה למשפט ההיסטוריה, הפונה השני הוא שר החוץ לשעבר, שר הביטחון לשעבר יו"ר ועדת החוץ לשעבר, אדם יקר לכולנו, משה ארנס. הוא איננו מן הצעירים בחבורה והנושא הזה ונושאים שסביבו, נושא השוויון בארצנו בין כל האזרחים נוגע לו עדיין מאוד. אתם יודעים גם שבשכלו הבהיר הוא כותב לעתים קרובות מאמרים מצוינים בעיתון, לכן הפניה הכפולה הזאת - - -

אפרופו לשעבר גם חבר הכנסת לשעבר אוסאמה סעדי, גם הוא - - -

חבר הכנסת לשעבר. כן. שעדיין לא היה שר החוץ ועדיין לא היה שר הביטחון אבל עתידו לפניו ומי יודע להן החיים יובילו אותו. אני כן יכול חברי אוסאמה, להביע כאן תקווה שאתה תשוב לשרת בכנסת ותביא את אותה תועלת שכבר הספקת להביא בשנתיים או שלוש שבהן שירתנו כאן יחדיו בוועדות אחדות.

תודה אדוני.

חבר הכנסת טיבי אם תרצה להעיר הערה פותחת וקצרה, ואחר כך אנחנו נשמע פרטים מנציגי רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול.

תודה אדוני. אני משמש כיו"ר ועדת ירושלים, אל קודס, ברשימה המשותפת. אני מקבל הרבה תלונות, אני גם עד באופן אישי למצב המשברי, הכמעט לא אנושי של הלשכה בוואדי ג'וז, עד שלפני יותר משנה חבר הכנסת אוסאמה סעדי ואני ביקרנו במקום יחד עם נאיף הימנו, בכיר במשרד הפנים, סמנכ"ל רשות האוכלוסין, ביקרנו במקום כדי לדרוש שינויים, שיפורים, הקלה על הפונים, מה עוד שהלשכה הזאת אמורה לשרת כמעט 350,000 איש ואשה. תושבים. לשכה אחת.

בחודשים האחרונים חלה הידרדרות רבתי במצב השירותים, כלומר אם אתה מגיע לשם אתה רואה תור ארוך משתרך, אבל לא רק תור. דחיפות, קללות של השומרים והמאבטחים. יש לי הקלטות אדוני כאן, של מאבטחים, בגלל שיש נשים פה ואנשים צופים אני לא רוצה להגיד איך הם מקללים את הפונים לשם, אבל יש הקלטות, אני רוצה למסור אותן לוועדה. ווידאו, רואים את הפרצופים המכוערים שלהם, השפלה אחת גדולה. אפשר לומר שיש תור ויש לחץ, אבל כאשר יש תור ויש לחץ ויש השפלה של המאבטחים, כנראה שמשהו מתוזמר. מישהו חושב שהפונים הם לא בדיוק בני אדם שווים.

אני כאן כי בני האדם האלה שווים, הם חייבים את השירות הזה. אין כמעט תושב שלא צריך את הלשכה הזאת. רישיון, אישור, תאסריח, דרכון, מה לא.

לאחרונה אמרו להם "תתחילו להזמין תורים" אנשים מזמינים תורים. יש כאלה שלא יודעים שצריך להזמין תור, אבל אנשים מזמינים תורים. באים, עומדים שם בתור וההזמנה היא כדי שאתה תעמוד בתור. אתה יכול להגיע בסופו של דבר ואז יגידו לך "עכשיו אתה לא תקבל שירות" אחרי שאתה מחכה שעתיים-שלוש, אתה מוחזר. מה זה? אתה מעלה על דעתך אפשרות שהשירות הזה, המצב המשברי הזה, המשפיל, הלא אנושי, יהיה ברעננה למשל ולא ייפתר תוך דקה או שהשר לא יתערב?

אפרופו השר, אני שוחחתי אישית עם השר דרעי בנושא לפני יומיים. הוא אמר לי "אני יודע שיזמת דיון" וכדומה, אגב השר לשעבר ארנס, ותודה שהוא פנה, הוא פנה בגלל שהוא קרא על כך לעיתון הארץ, אנחנו פנינו הרבה לפניו. אגב, חשוב לציין את ניר חסון שעשה כתבה מצוינת בעיתון הארץ וחסן שעלאן מ-YNET ו- - - -. זה אתרים אחרים.

אני כאן כדי לזעוק את זעקת האנשים. האנשים שרוצים לקבל שירות, מכובדי היושב ראש חבר הכנסת בגין, בלי להיות מושפלים. לא אישה, לא זקנה. יש לי וידאו פה של נשים זקנות שדוחפים אותן, המאבטחים. אומרים יש מצוקת בניינים, אמרו לי, יש מצוקת בניינים, מחפשים בניין חדש. הרבה זמן מחפשים בניין חדש. אז אני אומר, תגיד, אם יש מצוקת בניינים ויש כמה לשכות בירושלים, למה אי אפשר להקל על התור הזה באופן זמני על ידי הפניית האנשים האלה שיקבלו שירות בלשכות במערב העיר, במקומות אחרים. בינתיים. בינתיים. עד שתמצאו פתרון. למה? למה אי אפשר לתת לערבים הפלשתינים לקבל שירות במקום אחר כל עוד יש משבר, כל עוד יש לחץ? כי רוצים לחנוק אותם במקום אחד, זאת הסיבה. כי לא מעניין את מי שצריך, את הדרגים הגבוהים ביותר, את הממשלה. תשמע, המופע שם הוא כמו להמתין בקלנדיה במחסום, או במחסום ארז שאנשים באים בבוקר לחפש עבודה.

לכן אדוני היושב ראש, זה המקום להעלות את הנושא, הבטחתי לתושבים להעלות את הנושא ויחד עם חברי חבר הכנסת לשעבר אוסאמה סעדי אנחנו עוקבים מקרוב ורוצים לפתור את זה, חייבים לפתור את הבעיה הזאת.

אני רוצה לציין לטובה את הפעולה היום יומית שלנו מול נאיף. לא נאיף הוא הבעיה. המשרד באופן כללי ומשרד הפנים חייבים למצוא פתרון. גם מבנה נוסף וגם לתת אופציות ללכת למקומות אחרים ולשפר את היחס של המאבטחים.

תודה. לפני שבועות אחדים קבוצה קטנה של חברי כנסת, היינו חמישה או שישה, ביקרנו בעירייה, ישבנו עם ראש העיר ועובדי עירייה, הנושא הזה על חומרתו עלה גם בדיון ההוא. אני חושב שאני יכול לומר שלא קיבלתי תשובות טובות לשאלותיי ותהיותיי. תשובות טובות לא קיבלתי, תשובות מן הסוג הזה. אבל אוסיף גם, אתה אמרת שהמצב הורע באחרונה ודיברת עם שר הפנים. הבעיה הזאת ידועה שנים רבות לשרי פנים אחדים והיא הובאה בפני שרי פנים אחדים. יכול להיות שנעשו פעולות, פעם לא היו סככות ולא היה צל, היו תלונות על כך, אני מדבר על תקופה בת עשר שנים ואולי אפילו עשרים. המצוקה היסודית לא נפתרת, לכן לפני שניגש להמלצות ונשמע גם ארגונים אזרחיים חברתיים שתרומתם בדרך כלל היא תרומה חשובה לעבודת הכנסת בוועדות השונות בדיונים שאני יושב בהן, למרות שלעתים פעולתם לצנינים בעיני אחדים וגם כשלא מקבלים את דעתם הם בדרך כלל מוסיפים לדיון ולכן אני שמח שהצטרפתם. מי הדובר הראשון מטעם הממשלה. בבקשה.

אני סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש ברשות האוכלוסין וההגירה. רשות האוכלוסין אדוני היושב ראש, מודעת למצוקה של תושבי מזרח ירושלים, גם כשנכנסתי לתפקיד פנה אלי חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת לשעבר אוסאמה סעדי ואכן ביצענו סיור במקום, עמדנו ביחד עם מנהלת הלשכה על הבעיות, על הסוגיות ועל מה יש לשפר שם. בחודש דצמבר 2017 הוספנו חמש עמדות ל-12 עמדות שהיו במקום, בינואר קלטנו עוד חמישה עובדים נוספים לאותן חמש עמדות. רשות האוכלוסין עושה את כל מה שהיא יכולה לעשות ולשפר ולייעל, אנחנו מכירים את המצוקה מקרוב, אני מלווה את הלשכה הזאת זמן רב.

תוכל להסביר, חמש עמדות חדשות אבל באותו מבנה. באותו חלל.

באותו חלל. נכון.

אז מבחינת הצפיפות היסודית זה לא משתנה הרבה. אתה יכול להכניס לאותו חלל רק מספר מסוים של אנשים ולא אחר.

אתה נותן שירות ליותר אוכלוסייה. אתה מוסיף חמישה עובדים, חמש עמדות.

חמש נוספו על כמה?

על 14 עמדות שהיו, הוספנו עוד 5.

עוד 30%. כן.

בכוונת רשות האוכלוסין וההגירה גם להוציא לפועל תכנית להוסיף עוד שש עמדות באותו מתחם, נכון, באותו מתחם, לפנות שם. התחייבנו תוך חצי שנה להוסיף עוד שש עמדות נוספות באותו מתחם. בנוסף לזה אנחנו עובדים במשותף עם משרד האוצר, שהוא שותף מלא, גם תקציבים, למציאת דיור חלופי, אנחנו כרגע במגעים למציאת נוסף לעוד לשכה שנקים. אני במגעים גם עם הביטוח הלאומי שמפנה שם את המתחם שלו, יכול להיות שניקח שם מתחם. ערכתי כמה סיורים עם חבר הכנסת לשעבר אוסאמה סעדי.

מינהל הדיור הממשלתי מעורבים?

מעורב.

מה לוח הזמנים לפינויו, נניח שזה הפתרון, מה לוח הזמנים?

נניח שזה הפתרון, אמור בביטוח לאומי לפנות את המתחם הזה בסוף יוני 2018. המקום הזה קיבל קהל, הוא ערוך לקבלת קהל, אני מניח שתוך חודש-חודשיים אני יכול להכשיר אותו לקבלת קהל.

איזה אישורים דרושים לכם כדי לבצע את החילוף הזה?

מינהל הדיור הממשלתי, צריך לעשות נגישות, בטיחות אש, את כל מה שיש לבדוק אותו.

נשמע אחר כך מהמינהל.

גם צריך לעשות התאמות של מערכות המחשוב, אני צריך להכניס את מערכות המחשוב שלי אז זה לוקח מן הסתם זמן לשפר ולשדרג את המקום מבחינת מעטפת מיחשובית שלנו.

בוא נתחיל בנתונים. כמה אנשים נזקקים בממוצע חודשי, חצי שנתי, יומי, אני מחפש מספר, זה יכול לנוע בין יום שני, יום שלישי, אבל נניח, יומי או שבועי או חודשי. כמה אנשים נזקקים לשירות ומה אורך זמן ההמתנה הממוצע שנראה לכם סביר?

בחודש ינואר בלשכה הזאת הגיעו מוזמנים 5,826 אנשים מוזמנים ונכנסו ללשכה מזדמנים 2,927 אנשים. בחודש פברואר נכנסו מוזמנים 5,444 אנשים ומזדמנים 2,500. יש הבדל בין מוזמנים לבין מזדמנים. יכול להיות שהבעיה היא בכניסה ללשכה, עצם העובדה שכולם מגיעים בבוקר, יכול להיות שמגיעים יותר מ-1,000 אנשים וכולם רוצים להיכנס ויש בעיות. אנחנו מכניסים את המזדמנים. המוזמן אמור לקבל שירות תוך עשר דקות, רבע שעה. המזדמן יכול להיות ששעתיים ושלוש שעות ומנהלת הלשכה תתייחס.

רק לשם השוואה, כמה נזקקים לשירות נניח ביום או בחודש במשרד בג'נרלי?

אותה כמות, אולי יותר. יש לי כאן נתונים, אני יכול לתת לך.

שם אין תלונות. שם יש עשרות עמדות. רק לשם השוואה, שיהיה לנו מושג.

לשם השוואה, ג'נרלי מקבלת עוד תוספת של כ-20% בקהל שמגיע אליה. אמרתי, הבעיה היא בעיית עמדות, אנחנו מנסים להרחיב עמדות. אמרתי את זה מהתחלה, בג'נרלי יש יותר עמדות פעילות לקבלת קהל.

זה מה שאני רואה על פי ניסיוני.

אז אמרתי, על כן רשות האוכלוסין גם הוסיפה גם תוסיף וגם יצאה בכמה מישורים, א. כבוד שר הפנים נפגש עם ראש עירית ירושלים בשבוע שעבר, ראש העיר הבטיח לתת לו שני מתחמים של העיריה, מתנ"ס או כל דבר אחר, שאנחנו נוכל להגיע לשם ולתת שירות שם. היום ב-16:00 אני נפגש עם נציגים של צור באחר, אולי יתנו לנו במתנ"ס של צור באחר חמש עמדות שנוכל להפעיל אותן שם. אנחנו בנוסף גם - - -

כמה זמן, נניח שזה יקרה ויש להם לעתים קרובות גילויים של רצון טוב מהסוג הזה, אז כמה זמן זה צריך לקחת?

הערכה שלי זה לפחות חצי שנה שנתחיל לעבוד שם. עד שנמצא את המקום, נעשה לו התאמות.

הם צריכים לפנות חדר במתנ"ס, אולם?

אולם במתנ"ס. הם יתנו לנו אולם כנראה.

כדי לתת שירות, מה הכוונה? יום? יומיים בשבוע?

לא, לתת שירות קבוע. נקלוט עובדים, יש סיכום תקציבי, אין לנו בעיה לקלוט עובדים ולהשקיע כסף ולהתחיל לעבוד שם כלשכה רגילה כמו במזרח ירושלים, אותן שעות קבלת קהל, כמו בכל מקום בארץ.

נגעת בעובדים. אתה אומר שאין לך בעיה לקלוט עובדים, זה בכל זאת דורש גם כישורים מסוימים מלכתחילה וגם הכשרה. כמה זמן זה לוקח והאם באמת יש קופצים על המשרה הזאת?

אין הרבה קופצים על המשרה הזאת.

אני שואל, אמרת אין בעיה.

לא, אין בעיה כי אני מגייס. עובדה שגייסתי חמישה אנשים, זה לוקח חודשיים-שלושה ואני מגייס את האנשים ומכשיר אותם. זה לא סוף העולם.

אתה קולט אותם בתקן? איך אתה קולט אותם?

דרך מכרז בנציבות שירות המדינה.

אבל יש לך תקנים?

כן. אמרתי, יש תקנים, יש סיכום תקציבי, קלטנו חמישה, הלשכה הזאת לצורך העניין נותנת שירות לכמות כזאת אני אתן כמו עכו. בעכו יש לי 20 פקידים שנותנים שירות לאותה כמות של אוכלוסייה. בלשכה הזאת יש 50 עובדים.

על אותו מספר של פונים?

על אותו מספר אבל יש שם סוגיות שונות של כל האשרות האזרחיות, כל מה שיש מסביב וזה לוקח זמן טיפול. אז אין בעיה לקלוט עובדים. יש לנו הקצאה, יש לנו סיכום תקציבי. העובדים זו לא הבעיה שלנו. אנחנו גם הקצינו לשנת 2018 עובדים גם למתחם נוסף, גם אם יצא לנו, ואמרתי, חוץ מזה שאני הולך להקים, אני מנסה מגעים של צור באהר ושל עוד לשכה הנוספת, יש לנו גם מגעים עם משטרת ישראל שמקימה שני נש"מים גם במ"פ שועפאת וגם באחד המתחמים הנוספים, גם שם ביקשו מאתנו להצטרף עם שלוש עמדות ואנחנו גם מוכנים לתת את העמדות ואת האנשים ולעבוד.

מתי קלטת את החמישה אנשים החדשים?

ינואר 2018.

וזה לא גרם לשינוי דרסטי.

לא, רק נכנסו ינואר-פברואר.

אגב, בין עכו לירושלים סוג הפניות הוא שונה.

נכון. אמרתי. סוג הפניות הוא שונה והטיפול בתיקים שונה. אני רוצה להתייחס רגע שלא אשכח למה שאמר כבוד חבר הכנסת אחמד טיבי לגבי המאבטחים והמאבטח. אני קודם כל מתנצל בשם המערכת, אנחנו כל יום מתדרכים את העובדים.

ראית את הווידאו? אני ראיתי. המאבטח נשאר, נכון?

אני ביקשתי שיעשו לו בירור ושיבדקו את הנושא ואם צריך שיזיזו אותו מהמקום.

עדיין לא זז מהמקום?

אני לא בדקתי את זה הבוקר, דיברתי עם מנהלת אגף הביטחון לבדוק את כל הסוגיה.

אם מאבטח אומר ליהודים "אני אזיין לכם את הצורה" הוא יישאר שם?

לא, זה לא הכרחי. חבר הכנסת טיבי. לא מוכרחים לצייר באופן כל כך ריאליסטי את המצב.

אותו עובד כנראה לא - - -

הוא אמר עוד כמה דברים.

אמרתי, אנחנו לא - - - ואני מאמין - - - מבחינתנו בראש ובראשונה כולם אזרחים ותושבים וזרים גם, רשות האוכלוסין מטפלים גם בזרים, כולם בני אדם, צריך לכבד את כולם ולתת לכולם את הכבוד שמגיע לכולם. אמרתי ואני חוזר, אני כסמנכ"ל הרשות מתנצל על מה שהיה בין המאבטח לבין אותם אזרחים מה שהיה שם וגם שמעתי את הסרטון.

אני חוזר לנקודה העיקרית. הרשות מודעת, הרשות מנסה לקדם פתרונות. קידמנו חלק מהפתרונות, אני בטוח שזה לא מספיק, אנחנו בכיוון של לקדם עוד פתרונות ועוד הצעות.

אני צריך, כולנו צריכים לקבל איזה יסוד של אופטימיות. שאלתי בהקשר זה היא זאת, הבעיה ידועה שנים כל כך רבות, הצפיפות גדלה מפני שהאוכלוסייה גדלה. בינתיים הוספתם חמישה עובדים לאחרונה. אתם מנהלים משא ומתן כזה או אחר על מבנה, מחפשים מבנה, שנים רבות. מי לידינו יתקע שעכשיו אנחנו נגיע לפתרון תוך חודשים אחדים כי המצב, אני חושב שהביטוי המוסכם הוא "בלתי נסבל" כלומר במובן זה אין לסבול, בלתי נסבל הוא תיאור למצב רע, אבל אין להשלים עם המצב הזה ולכן אנחנו מחפשים, אני חושב שכדאי שיהיו תשובות שנותנות לנו כאן על פי אחריותנו כחברי כנסת, יסוד להנחה, ואני כבר לא רוצה להגיד תקווה, שאכן הצעדים האלה יתממשו ותהיה הקלה משמעותית ומבחינה זאת השוואת התנאים של תושבי ירושלים בחלקה המזרחי לתושבי ירושלים בחלקה המערבי, במילים אחרות תושבי ירושלים הערביים, השוואת השירות שהם מקבלים לתושבי ירושלים היהודים. עכשיו אנחנו עוסקים בבעיה הזאת של משרד הפנים של רישום האוכלוסין, יש גם בעיות אחרות. מה היסוד לתקווה שאנחנו באמת תוך כמה חודשים נראה מצב חדש, לא הקלה. מצב חדש שבאופן יסודי מקל על התושבים?

אפשר הערה? קיבלתי עכשיו מניר חסון, הכתב הנמרץ של עיתון הארץ שאתמול צילמו את האולם בפנים ריק, בחוץ היו עשרות שהמתינו. תוכלו להסביר את התופעה הזאת?

אולי חגית תאמר, אני לא יודע מה היה אתמול.

אני מנהלת לשכת מזרח ירושלים. בתחילת היום לפעמים קורה מצב שהאולם עוד ריק כי אנחנו נותנים עדיפות למי שהזמין תור. יש לנו כמות מסוימת - - - הלשכה נותנת שירותים תחילה למי שמזמין תור. זו המדיניות של רשות האוכלוסין, להעדיף מתן שירות למי שהזמין תור מבעוד מועד.

איך הוא מזמין אותו?

הוא מזמין באמצעות אפליקציה. באמצעות האינטרנט.

בהנחה שלכל הפונים יש גישה לאפליקציה כזאת.

נכון.

זו הנחה נכונה? הסבתא של כל אחד פה שצריכה נייר, יש לה אפליקציה כזאת?

לא בהכרח.

אז איך היא עושה את זה, דרך הילד, דרך הנכד?

אני מנסה לתת מענה לתיאור שנתן ד"ר טיבי שאומר שהאולם ריק ובחוץ יש המון אנשים. המצב הזה קורה בגלל עומס של פונים שמבקשים לקבל שירות. אחוז מסוים מהפונים יש להם תור והם מקבלים עדיפות כניסה. הרבה פעמים קורה שהרבה אנשים שאין להם תור צובאים על הכניסה וחוסמים אתדרכם של אלה שיש להם תור. אז הסינון הזה מאוד קשה לעשות אותו.

ולו היה תור אחד לאלה ותור אחד לאלה?

מבנה הלשכה היום לא מאפשר לעשות שני תורים כי אנחנו חולקים את התור עם שירות התעסוקה ולא ניתן לפצל את התור, יש לנו רק שרוול אחד עם שני מסלולים שבדרך כלל המסלולים האלה מתמלאים בקהל שחלקו זה שירות התעסוקה וחלקו השני זה רשות האוכלוסין.

אני שמעתי מספרים, הם לא דומים אבל לא מאוד רחוקים. פה כמה אלפים ומזדמנים כמה אלפים. לו חילקתם בימי א' ג' ה' לאלה וימי ב' ד' לאלה זה היה מקל? אני ממש לא מתמצא בזה, אינני יועץ ארגוני שיכול לפתור את הבעיה. עדיין לא הבנתי מה התשובה לתהייתו של חבר הכנסת טיבי על פי הידיעה שקיבל מהעיתונאי ניר חסון.

זה קורה לפעמים שלוקח זמן למלא את האולם כי אנחנו נותנים עדיפות למוזמנים, אז אנחנו מזרימים - - -

אתם ממתינים להם?

אנחנו מזרימים את כל הקהל פנימה כדי שלא יעמדו בחוץ בצפיפות, ואת האנשים שיש להם תור אנחנו נותנים להם את המספרים שלהם שממתינים להם.

אבל אמרו שהאולם היה ריק. אז איך הזמנתם.

לאולם לפעמים לוקח קצת יותר זמן להתמלא, אבל אם תסתכל - - -

את אומרת שזה רק לרגע או שניים או חמש דקות, הוא תפס את האולם ריק.

רק לרגע, עד שעושים את הסינון בקהל שמגיע, כי מגיע קהל לשירות התעסוקה כפי שאמרתי מזדמנים ומוזמנים וצריך לראות מי מקבל קדימות.

ואין פתרון ארגוני אחר לשאלת ההפרדה בין מוזמנים למזדמנים?

יש לנו פתרון, זה לא פתרון, אנחנו כך נוהגים מזה זמן עם שירות התעסוקה, למשל בימי רביעי בבוקר שאנחנו לא מקבלים קהל, שירות התעסוקה מזמן יותר אנשים לקבל שירות אצלו.

ויש יום שהם לא מקבלים?

אין ימים שאנחנו לא מקבלים או שהם לא מקבלים. יש אצלנו רק ביום רביעי בבוקר, שבו הם מזמינים יותר לקוחות שלהם ואז זה מקל יותר.

חברים, אני מתפלא כי הספר שפרסם את ישראל ברבים לפני שנים אחדות היה הייטק ניישן, ואנחנו לא מסוגלים לפתור בעיות כאלה, נראה לי מוגזם. נציגת האוצר, הישיבה הזאת זומנה בהתראה קצרה ואני מבין שיש לך עיסוקים אחרים. בבקשה.

אני מאגף תקציבים. בהמשך למה שאמר נאיף, חשוב לציין שאגף תקציבים הקצה עשרות מיליוני שקלים בעבור הרחבת השירות, שיפוץ לשכות וגם בינוי חדש.

זה לכל הארץ או ללשכה הזאת?

לכל הארץ ואנחנו כאגף תקציבים נתנו למשרד לבחון איפה יש צרכים ובהתאם לסדרי העדיפויות לבחור את הלשכות ואיפה צריך להרחיב את השירות וכמו שאמר נאיף הם בוחנים את זה עכשיו גם לגבי מזרח ירושלים.

לדידכם באוצר, מנתח התקציבי שאתה זכית בו, משרד הפנים, אתה מרוצה?

כולם רוצים עוד.

כמה זה עשרות?

אני אגיד לך למה אני שואל. לעתים מוקצה תקציב - - -

כמה זה עשרות? 30? 40?

חשוב להגיד שהתקציב שניתן מחולק לכמה דברים. חלק ממנו לבינוי, חלק ממנו להרחבה, חלק ממנו לצמצם את התורים בלשכות, וזה משהו ש- - -

מהו התקציב הכללי? התקציב שאתם הקציתם לצורך זה בכל הארץ?

אני יכולה להגיד שבשנת 2018 הקצינו 8 מיליון שקל להרחבת השירות בלשכות ל-19 נתנו 5 מיליון שקל גם להרחבה וגם לפתיחת לשכות. בסיכום התקציבים של שנת 2017 ו-2018 נתנו 6 מיליון שקל להקים עוד 7 לשכות חדשות בארץ. זה לכל הארץ וכמובן לפי סדרי עדיפויות של המשרד.

יש פה נציג אחר של משרד הפנים שיכול להסביר את ההשקפה הכללית?

אני יכול להסביר, אין פה נציג.

אתה יכול להסביר, את ההשקפה הכללית, בסדר.

משרד הפנים לצורך העניין לא מעורב. רשות האוכלוסין היא משרד עצמאי, היא לא כפופה למשרד הפנים אלא יש את מנכ"ל הרשות.

אתם מנהלים את המשא ומתן עם האוצר?

אנחנו מנהלים את המשא ומתן.

האם מה שאמרה נציגת האוצר ברגע זה קשור אליכם?

נכון. אני ישבתי איתם, זה התקציב שניתן לרשות האוכלוסין גם להרחבת לשכות, גם שיפוץ לשכות וגם פתיחת לשכות.

אני מבין שהסכום הכללי שהיא ציינה פה 5 מיליון ופה 8 מיליון איננו נוגע אליכם ישירות. אתם מנהלים משא ומתן על התקציב עם אגף התקציבים לחוד, בנפרד מן המשרד?

כן. בנפרד מהמשרד. רשות האוכלוסין מנהלת משא ומתן - - -

אז כשהיא אמרה משרד, היא התכוונה אליכם?

אלי, לא למשרד הפנים. לא שמתי לב שהיא אמרה משרד הפנים, אבל צריכה להגיד רשות האוכלוסין.

טוב. זה יותר ברור. אז זה בכל זאת כמה עשרות מיליונים.

אמרתי, בשביל זה אנחנו עובדים ואמרתי, גם שיפצנו חמש עמדות. גם יש כוונה בחצי השנה הקרובה באותו מתחם להוסיף עוד שש עמדות. יש כבר תכניות אדריכליות למבנה עצמו להוסיף עוד שש עמדות בחצי השנה הקרובה, שאמרת מה אפשר מידי. הרשות גם מחפשת בנרות מבנים נוספים.

זה אנחנו מחפשים כבר שנים רבות. עכשיו מה, עכשיו אנחנו מחפשים ביתר מרץ?

לא, אמרתי. יש מגעים עם העיריה, יש מגעים עם - - - ויש מגעים עם ביטוח לאומי שמפנה, אמרתי, בסוף יוני הוא מפנה מתחם של קבלת קהל במזרח ירושלים ועובר למתחם חדש. הסיכוי לקבל אותו הוא מאוד גבוה. היינו במגעים.

זה צור באהר מה שאתה אומר?

לא, במזרח ירושלים אבן בטוטה, יש שם מתחם. מה שהיום ביטוח לאומי מפנים אותו ביוני.

אתה אומר שזה צריך חצי שנה.

אני במגעים, אני כבר העברתי בקשה. יש כאן נציג של הדיור הממשלתי.

לאן הביטוח הלאומי עוברים?

עשו מתחם חדש על הכביש הראשי, מתחם גדול יחסית, עצמאי, יש להם הרבה כסף.

נשמע מהדיור הממשלתי.

קצת היסטוריה. את הנכסים באזור מזרח ירושלים הדיור הממשלתי לדורותיו, זה מקום שיותר קשה לנו להשיג נכסים, היסטורית. בסופו של דבר - - -

אגב, טוב שכך מבחינתי.

בסדר. אני מציין עובדות. משתדל לא לדרוך על מוקשים שאני לא חזק בהם. יש לנו מכרזים באוויר וכל הצעה שיש לנו באזור אנחנו בוחנים אותה, כרגע יש לנו שלוש הצעות על הפרק. אני במקרה, בלי קשר לדיון הייתי במתחם - - - שדרך אגב הוא חלק מקרית הממשלה המזרחית, אנחנו שמנו עליו את חסותנו, אנחנו מנהלים אותו בדיוק כמו את קריות הממשלה, כמו שאנחנו מנהלים את ג'נרלי, כמו שאנחנו מנהלים את מתחם משרד הבריאות במגדלי הבירה, כמו שאנחנו מנהלים את הקריות בתל אביב, זה מתחם שמנוהל למעשה במטריה רחבה שלנו כדיור ממשלתי, אני הייתי במתחם עצמו, אנחנו בוחנים גם הרחבה של המתחם, יש לנו שם זכויות בניה נוספות ושוב כדי לשפר את השירות. כמו שציין נאיף רשות האוכלוסין הרחיבה שם את העמדות בשטח הקיים שלה, הם ביטלו חדרים כדי לתת יותר עמדות לציבור ואישרנו את העברת הביטחון למעשה למרתפים כדי לפתוח שם עוד שש עמדות, זו תכנית שנמצאת בביצוע כרגע.

לוח זמנים לביצוע?

אנחנו מדברים על חצי שנה עם ממש פינוי של הביטחון למטה למרתפים ועמדות נוספות, זה כמעט מכפיל את כמות האנשים שנותנים שירות. עוד שתי תכניות שנמצאות כרגע בביצוע מיידי זה קירוי של המתחמים החיצוניים כך שגם כהמתנה וגם כאולי מקום לשירות זה להנגיש שם למעשה עמדות מים, שיהיה לאנשים איפה להמתין. אנחנו נקרה את זה כך שזה יהיה גם נגד שמש וגם נגד גשם, שזה יהפוך את זה לקצת יותר נעים. בסופו של דבר רוב הבעיה זה בכניסה למתחם, כשהרבה מאוד אנשים רוצים להיכנס ברגע נתון, אין מה לעשות, בסופו של דבר לווסת את האנשים זה ייקח זמן. אני מזכיר, זה שטח ציבורי שאין לנו שליטה עליו. המתחם הציבורי הוא בבעלות של עירית ירושלים.

אני הייתי במשרד הפנים בג'נרלי פעמים אחדות, מעולם לא ראיתי אנשים שממתינים בחוץ.

אני באופן אישי יכול להגיד שיש פעמים עד שהמתחם נפתח.

ביוני כשאנשים מבינים שהם שכחו לחדש את הדרכון.

ביוני המצב הוא זוועה, אני יכול להגיד שעמדתי שם רבע שעה עד שנכנסתי לבניין. זה הכל שאלה של - - -

אני מדבר על החורף, יותר קשה.

אנחנו נשתדל לווסת, אני רק אומר, במרחב הציבורי יש לנו קצת פחות יכולת וכמו שציינתי קודם, אנחנו במשא ומתן עם שניים בצורה יותר רצינית ועוד משהו שהוא אופציונלי כהרחבה לשירות. אבל רוב העבודה נעשית כרגע במתחם עצמו וזה לאפשר יותר עמדות. המשמעות אומרת שהקצב הוא הרבה יותר מהיר, כי יש הרבה יותר אנשים שמקבלים קהל, וגם להרחיב את אזורי ההמתנה כך שהם יהיו בתוך המבנה ולא בחוץ.

ואיזה שהוא רעיון גאוני להפרדה בין תור המוזמנים לתור המזדמנים, זה דורש ייעוץ ארגוני מיוחד?

אנחנו ננסה לבחון את זה למרות שאין יותר מדי כניסות לבניין. המשמעות היא שיהיו תורים הרבה יותר ארוכים לאלה שלא הזמינו שזו עיקר הבעיה. אנחנו נבחן גם את מה שנאמר פה כדי לראות אם אפשר באמת לווסת תור נפרד לאלה שהזמינו תור.

או איזה שהוא רעיון אחר, אתה בא, מקבל פתק, מקבל מספר, תולש, אני רואה את זה בבנק וגם בקופת חולים. חברים, אני באמת לא מתמצא בצד הזה, אנחנו נבחן את זה, היה ראוי שייבחן מזמן כי אני מבין שזו אחת הבעיות המרכזיות, אולי הבעיה המרכזית מבחינתכם. בינתיים תושב מזרח העיר יכול לקבל שירות בכל לשכה אחרת?

לא.

למה לא? איך יודעים לא לקבל אותו?

לפני התשובה עורך דין אחמד דראוושה רוצה לתת לכם דוגמה מוחשית מעכשיו און ליין, תראו מה קורה.

על מי מדובר?

עורך דין אחמד דראושה שהוא היועץ שלי, עשינו עבודה ותראה מה התגלה.

הוא עוזר שלך, עוזר פרלמנטרי?

כן.

בסדר.

עכשיו כשדיברו על האפליקציה, על זימון תורים באפליקציה - - -

אני שאלתי על הסבתא.

שאלתי מישהי ממזרח העיר כי הייתה לה בעיה בהנפקת דרכון ונתנה לי את האפליקציה, נכנסתי עכשיו הורדתי את האפליקציה. אם אני שם מספר תעודת זהות שלי ללשכה במערב העיר, זה נותן לי עוד חודש. התור הכי רחוק.

הכי רחוק?

יש עוד שבוע, עוד שבועיים, עוד חודש.

אה, אז הכי רחוק.

אני נכנס ללשכת מזרח ירושלים במספר זהות שלה, למזרח העיר, נותן לי למשל 13 למאי, אבל there are no available … אין תורים. 15 במאי זה גם אותו דבר. אתה יכול לחפש יומיים, אתה מוצא אחרי שנה. זה לא הגיוני. אתה חייב לחדש את הדרכון עכשיו למשל, עוד שנה זה לא רלבנטי. לכן האפליקציה לא נותנת מענה. לכן בגלל זה כל האנשים מגיעים ללשכה ללא תור. זו הבעיה. זה לא שאנשים מגיעים עם תור - - -

עדיין השאלה הזאת, בתשובה לשאלתי מדוע שלא יהיה אזור רישום אחד כמו בחלק מבתי הספר בעיר. חלק באזורי רישום וחלק מבתי הספר פתוחים לכל תושבי העיר. זה לא נראה הגיוני בחצי השנה הקרובה עד שתמצאו פתרון, אנשים יוכלו לבוא ולהתפזר בלשכות אחרות ולקבל שירות אפילו קצת יותר טוב?

אדוני היושב ראש, לא ניתן לעשות את זה כי החומר והמערכות ומי כמוך יודע שכל הסוגיה הביומטרית עם סודי ביותר. זה לא שאפשר לשים עכשיו מערכת ההרכשה ביומטרית בכל מקום שאנחנו רוצים. זה לא ישים.

אין מערכת כזאת בג'נרלי?

מערכת של זימון תורים?

לא, שירות. שהם יקבלו. היושב ראש אומר על שירות.

בתחום הביומטרי אי אפשר. רק בלשכות שלנו. גם לא בנקודות השירות שהיו, כל התחום הביומטרי, כל ההרכשה הביומטרית נעשות רק בלשכות המאובטחות שלנו.

אבל בג'נרלי, לא הבנתי.

בג'נרלי יש מערכת.

למה שמישהו מוואדי ג'וז לא ילך לג'נרלי?

א. גם המנכ"ל וגם השר מודעים לסוגיה שהעלה דוקטור טיבי והם בוחנים את כל הנושא, כולל בחינה של האפשרות ללכת למתחמים אחרים, זה נמצא כרגע על שולחנם, יש כאן בעיה מיוחדת בעיקר של שפה ומומחיות. יש בעיה של שפה, כשאנשים צריכים להגיע ללשכה אחרת, אז יש כנראה בעיה, זה נמצא על השולחן. זה אחד הנושאים שנמצאים על השולחן של השר ושל המנכ"ל, העלה את זה דוקטור אחמד טיבי אני מניח גם לשר וגם למנכ"ל, והייתי באחד משני דיונים כאלה ואנחנו בוחנים את הסוגיה.

סליחה, אני עכשיו אפילו מצטער לשמוע את זה. היית בשני דיונים, אתה יכול להסביר את הבעיה המרכזית שעליה צריך להתגבר כדי לפתוח בשנה הקרובה, נניח, אני לא מבין למה בכלל אי אפשר לפתוח את כל המחוז לכולם, לכל תושבי המחוז, אבל בשני הדיונים האלה מה הייתה הבעיה המרכזית שהתגלתה שצריך להתגבר עליה כדי למנוע את זאת? לחפש פלסתר, לא פתרון, עד שתמצאו ותארגנו את הבניין של הביטוח הלאומי.

מכיוון ואני לא בעל ההחלטה, זה מונח לשולחנם של המחליטים.

לא ביקשתי ממך החלטה. ביקשתי שאנחנו בכנסת נבין מהי ה בעיה שעליה צריך להתגבר בעוד, אתה מעריך שלושה דיונים, שישה דיונים?

אני מניח שתתקבל החלטה ללא צורך בדיונים כי כל הנושאים מונחים על השולחן. אמרתי, גם מיומנות, גם שפה, גם כל מיני מרכיבים אחרים שמי שיקבל את ההחלטה, הכל מונח לפניו.

אתה אומר שלך אין בעיה לקלוט עובדים. נניח לקלוט עובדים דוברי ערבית או אפילו תושבים בחלקה המזרחי של העיר, אז מה הבעיה להושיב אותם בעוד שתי עמדות בלשכה אחרת במערב העיר? אני פשוט מתקשה להבין את זאת, אבל אנחנו אם כך נשוחח עם השר, אם זה מונח לפתחו וכל עוד השרים הם שרים, אז יש לנו עם מי לדבר ואחר כך נראה. כן. לממשלה יש עוד מה להוסיף?

חוק הגיוס לא עובר, אין להם שני פקידים עוברים לג'נרלי. מיד זה ייפתר.

נתת לי רעיון. הכל מוקלט ומשודר. לפני ששוחטים אותי בקואליציה, נתת לי רעיון. אני קורא שיש התניות שונות, קראתי שיש התניה לגבי חוק הלאום, אז ניתן כנראה להוסיף במצוקה הקיימת, אם באמת מעוניינים לפתור. אוסמה בבקשה ואחר כך הנציגים.

אדוני היושב ראש, אני מודה לחברי חבר הכנסת אחמד טיבי שבאמת העלה את הנושא הזה וגם אחרים מעלים אותו. מאז כניסתי לתפקיד ועד התפטרותי וגם אחרי התפטרותי לצערי, אני ממשיך ללוות את הנושא הכאוב ביותר היום במזרח ירושלים, משרד הפנים. אין סוגיה אחרת. אין תושב שפוגש אותך שלא מדבר על הנושא הזה כי באמת זה נושא כאוב מאוד והמראות זה באמת בושה לכל חברה ולכל מדינה מה שאנחנו רואים מדי יום, מדי בוקר.

אנחנו עדים בתקופה הזאת למאמצים של משרד הפנים של לשכת האוכלוסין, וגם המנהלת שנמצאת כאן, אנחנו היינו בביקור וראינו ובאמת יש תוספת, אבל הבעיה מתחילה אדוני, מבחוץ. עוד לפני שנכנסים פנימה, כל התורים האלה, אז אמרו שרוצים לפתור את זה שבשמונה בבוקר מכניסים פנימה את כל מי שנמצא. אז לפחות שיישמו את זה, שבאמת כל מי שבא מכניסים. אני לא רוצה לתת פה הדרכות למנהלים שם ואני סומך על המנהלים ועל המנהלת.

אנחנו סומכים אבל זה לא קורה.

בדיוק. התוצאה, השורה התחתונה היא שרק הולכים מדחי אל דחי והמצב נהיה יותר גרוע ואיך שאמרה לי חגית בשיחה הטלפונית מלפני שבוע, "אם אנחנו בחורף המצב הוא כזה קטסטרופלי, אז מה יקרה בחודשי הקיץ". אנחנו מתקרבים לחודשי הקיץ - - -

אז מי שואל את מי. אתה שאלת אותה והיא שאלה אותך? אז אולי נשמע תשובה במקום שאלה.

היא אומרת לי "עכשיו אנחנו בחורף, בקיץ כל האנשים מתחילים לבקר את קרוביהם ברבת עמון, בירדן ובמדינות ערב ואז אנשים מעכשיו, אני אומר לך האפליקציה הזאת, אנשים מתקשרים ואומרים להם "תבואו ב-2019" זה המצב. ואין תורים. לכן אני אומר אדוני היושב ראש, צריך לנקוט בכמה צעדים מידיים. דבר ראשון צריך להפריד בתורים בין משרד העבודה ולשכת העבודה לבין לשכת משרד הפנים. שיכניסו אותם מדלת אחרת עד שימצאו בניין אחר. אפשר לעשות את זה. כל העניין הזה לא תלוי בהם, זה תלוי בסידורי אבטחה וכל זה, צריך לעשות ישיבה ולפתוח דלת לאלה שנרשמים למשרד העבודה ובעיקר נשים, ולאלה שבאים למשרד הפנים.

דבר שני, צריך להוסיף את העמדות האלה באופן מיידי.

אמרו שהוסיפו.

הוסיפו חמש וצריך לקלוט עוד חמש. צריך מיד לאתר מקום חילופי.

שנים אנחנו שומעים על המקום החלופי.

לא, לכן אני אומר, היינו לפני שבועיים, יש החלטה כבר, אני הצעתי את בית צפאפה, אנחנו כבר מחפשים בבית צפאפה מקום, אפשר בעזרת אדוני היושב ראש באמת עם ראש העיריה שהוא טוען שהוא ראש העיר של כולם, אבל צריך פה להיכנס לעובי הקורה ולמצוא מקום בבית צפאפה ומיד להתחיל.

יש לך מקום שאתה רואה אותו לנגד עיניך כתושב?

יש כמה מקומות.

בבית צפאפה.

כן. יש כמה מקומות, רק צריך - - -

מה, מתנ"ס? מה יש שם?

יש מתנ"ס, יש הרבה מקומות שאפשר שהעירייה תשכור את זה ותיתן את זה למשרד הפנים. ב-3,000, 4,000 שקל היום אתה יכול לשכור. לכן אני אומר, צריך פה פעולה מהירה ומידית, המצב לא יכול להיות, אדוני, להמשיך כך.

לכם יש תשובות לשאלות ולהצעות של חברנו אוסאמה סעדי?

לחלק אני אתייחס. חורף/קיץ, בגדול היום השירות שלנו, אין הבדל בין חורף לקיץ. אני אתן לך דוגמה. בקיץ ביוני יולי ואוגוסט רשות האוכלוסין הנפיקה 100,000 דרכונים, בחורף הנפקנו בינואר ופברואר 100,000 דרכונים. אין הבדל, אזרחי ישראל כנראה כולם טסים - - -

חוץ מהטמפרטורה.

חוץ מהטמפרטורה אין חורף או קיץ. כך שלפי הנתונים שאני מוציא בכל יום, אותה כמות של הקיץ היא הכמות של החורף. מבחינתנו אין חורף או קיץ.

בכלל בשנים האחרונות החורף פה לא חורף.

כנראה שזו הסיבה. להכניס את כולם זו בעיה כי יש יכולת של קיבולת כמה עובדים יכולים לטפל. אם מגיעים 1,000 אנשים והלשכה יכולה לטפל ב-500 - - -

על הבוקר 1,000 איש?

מה שמכניסים. לא צריך להכניס את אלה שאין להם זימון.

אז אנחנו חוזרים לשאלת התור.

הוא שאל למה לא מכניסים את כולם פנימה, כי אני מעמיס את הלשכה ואנשים לא יקבלו שירות כי הגיעו ללא תור.

האם אתם מכניסים בבוקר את כל מי שהגיע ויכול עד שהאולם מתמלא? האולם, הפרוזדור, חדר המדרגות? צריך להגן על האנשים.

אנחנו מכניסים את כל האנשים פנימה היום, לא כל האנשים יכולים לקבל שירות.

בסדר, קודם כל להציל אותם מהשמש ומן הגשם.

אחרי שהמתינו שעות בחוץ.

זה נעשה? בואו נשאל במספרים. כמה יכולים ללא קבלת שירות, כמה אנשים מכיל האולם, שני האולמות, מה יש שם. כמה אנשים יכולים להיכנס שם?

כמאה אנשים. אבל האנשים לא בהכרח מחכים בתוך האולם, יש גם רחבה מחוץ לאולם, על זה דיבר נציג הדיור הממשלתי.

אז מאתיים איש יכולים להיכנס?

אנחנו הולכים לקרות את הרחבה כדי שלאנשים יהיה יותר, שזה יהפוך להיות אזור המתנה.

את הרחבה החיצונית? אבל על הקירוי הזה מדברים שנים.

לא החיצוני, בתוך המתחם עצמו.

זה רעיון שעלה עכשיו בגלל העומס בחוץ.

כמה זמן זה ייקח? אני צריך מכרז, אני צריך תכנון?

שם לא צריך כלום, אני אישרתי את זה, זה בתכנון, להערכתי זה יקרה בחודשים הקרובים.

אבל זה לא מקורה ואין שם שירותים.

אני אישרתי, אני באופן אישי הייתי עם - - - במתחם, אישרתי את הקירוי. אני לא צריך אף אחד שיחליט בשבילי, אני יודע להחליט לבד, וקיבלתי החלטה.

ועכשיו ביצוע, והביצוע ייקח כמה חודשים?

כמה חודשים. גם זה וגם העמדות.

כשאתה אומר שזה בידיך, אתה יכול להוציא את המכרז, אתה יכול לקבל את החתימות של החשב.

אני יודע לעשות את זה.

אתה יודע לעשות את זה.

את זה אני יודע לעשות.

היום אנחנו במרץ. עד הקיץ נקבל שם קירוי ושירותים? מרץ, אפריל, מאי יוני.

אנחנו יכולים לעדכן. אני אתעדכן בלוחות הזמנים.

לפני הבחירות, עד יוני.

- -

אז למה זה לא נעשה? אתם הולכים לבצע את זה?

כן.

זה בביצוע?

זה לביצוע.

וביוני יולי זה יהיה כבר מבוצע?

יש לי תכניות, אני יכול להראות, של השש עמדות שאישרנו. הכל קיים, אני לא מדבר על דברים באוויר.

טוב. בבקשה. תציגי את עצמך לפרוטוקול.

אני עורכת דין מהמוקד להגנת הפרט. אני רוצה לציין למען ההיסטוריה, אנחנו נמצאים היום בעתירה רביעית שהוגשה לבית המשפט העליון, העתירה הוגשה לפני שנה. גם על התנאים הלא אנושיים שבהם נאלצים תושבי ירושלים המזרחית לחכות כדי לקבל שירות הן בלשכת התעסוקה והן בלשכת האוכלוסין. זו העתירה השנייה שהמוקד להגנת הפרט מגיש והעתירה הרביעית משנת 1999. כל העתירות דיברו על דבר אחד ויחיד, התורים והשעות הארוכות שהאנשים צריכים להמתין כדי לקבל שירות.

אמרתי, שנים רבות. ידוע.

נכון. אז היו הבטחות במסגרת שתי העתירות הראשונות להעביר את לשכת האוכלוסין למבנה חדש שיותאם ויהיו תכניות להתאימו לצרכים של האוכלוסייה הפלשתינית תושבי ירושלים המזרחית. כלומר מלכתחילה היו צריכים לחשוב על האלפים שהיו צריכים להגיע כל יום ללשכה. שם יושבת היום גם לשכת התעסוקה ומדי יום האנשים נאלצים להמתין המון זמן כדי לקבל שירות. עיקר הבעיה, ואני אחזור ואדגיש, עיקר הבעיה זה הכניסה ללשכה, המאבטחים שם מכניסים מתי ואיך שרוצים את האנשים, יש שם שתי קרוסלות, צריך להמתין קודם כל בחוץ ברחוב מתחת לשמש, לגשם במשך שעות, אין שום פיקוח שם על מה שקורה, זה עניינם של האנשים שנאלצים להדחק אחד עם השני כדי להגיע לאזור של הקרוסלות. אין מישהו שייתן קדימות בתור לנשים בהריון, לחולים, לנשים שמתעלפות שם, לילדים קטנים שמועברים מיד ליד.

על פי החוק עכשיו יש קדימות לזקנים מגיל 80 ומעלה נדמה לי, שזה על פי החוק.

אין מישהו אחראי שם, יש לי תיעוד במסגרת העתירה הגשתי תצהירים מנשים שהתעלפו והיה צריך להזמין את מגן דוד שיגיע דחוף לשם. יש לי תיעוד מאישה חולת סרטן שכתוב בדו"ח הרפואי שלה שאסור שתעמוד בשמש. היא מציגה את זה למאבטחים ואומרים לה "תחזרי ותעמדי בתור" יש מקטע שם שצריך לקפוץ כדי להגיע למאבטח ולהראות לו מרחוק את המסמכים.

אחר כך יש את הקרוסלות החשמליות שאנשים נדחפים כדי להיכנס לשם כי אין מה לעשות, אחרי שעות של המתנה גם אני הייתי מאבדת את העצבים, הקרוסלות הן חשמליות שנשלטות מרחוק. כלומר המאבטח מחליט מתי לפתוח את השער ומתי לא, בדרך כלל יש עוד מקום המתנה, זה המסדרון המקורה, שאנשים צריכים לעמוד גם שם בתור בהמתנה לבידוק הביטחוני שהוא בידוק בטחוני משפיל ואיטי. צריך גם להוריד נעליים, אני לא הייתי עוברת עם החגורה הזאת שם.

גבירתי, אני עברתי בשדה תעופה פעמיים בארצות הברית, דרשו ממני לחלוץ את הנעליים. אספר לך רק כדי לסבר את האוזן - - -

אוקיי. גם אני. ואין לי בעיה כשעושים את זה באופן שוויוני בכל הלשכות. לא רק בירושלים המזרחית. אין לי בעיה לעשות את זה כשמדברים אלי בכבוד. אין לי בעיה. בידוק בטחוני צריך לעשות. אבל אם רוצים לעשות בידוק בטחוני קפדני שיוסיפו עמדות נוספות.

דיברנו על עמדות נוספות. להערכתכם כמה עמדות נוספות דרושות?

של המאבטחים.

את מדברת על עמדות בידוק?

כן. עמדות בידוק נוספות. במסגרת העתירה והתגובה של המדינה לעתירה הם אמרו שאולי יוסיפו עוד עמדה ביטחונית אחת לבידוק בטחוני, מגנומטר אחד, אבל הדבר יוחלט עוד שלושה חודשים והדבר כרוך בהרבה עלויות.

מתי זה היה? מתי אמרו שבעוד שלושה חודשים?

ב-5 למרץ 2018. וזאת שנה אחרי הגשת העתירה. אנחנו שנה ממתינים לתגובת המדינה ואני לפני הגשת העתירה, חצי שנה עקבתי יום יום אחרי מה שקורה שם, יש קבוצת נשים פעילות של לשכת התעסוקה שכל יום שלחו לי תמונות מארגון העובדים מען, שכל יום שלחו לי תמונות על מה שקורה שם.

חיכית לתגובת המדינה. אפשר לקבל את תגובת המדינה?

אמרתי, יש בג"צ, אני מכיר אותו, 5 למרץ רק הגשנו את התגובה שלנו.

אבל למה צריך לחכות לבג"צ, הרי התשובה ידועה.

יש שם שני שומרים, מוסיפים עמדה, לא מוסיפים כלום. יש שם שתי עמדות בידוק, אנחנו מוסיפים עמדה שלישית זה 50%.

אני אשאל, שתי העמדות מספיקות?

הן לא מספיקות.

כמה עמדות דרושות כדי לווסת כהלכה כדי לתת מענה לתורים האלה? אולי דרושות 16, אני לא יודע.

אנחנו חושבים שעמדה אחת תספיק, אנחנו בתכנון של העמדה הזאת, יש אישור תקציבי לעמדה הזאת. הצהרנו שבתוך חצי שנה העמדה הזאת תהיה פעילה.

זה לא מה שציינו בתגובה.

אז הנה, יש פה סמנכ"ל שאחראי גם על הביטחון וגם על הכסף.

זה בביצוע?

זה בתכניות וזה בביצוע וזה יצא - - -

עזוב תכניות, אני שואל אם זה בביצוע?

כן. אמרתי. תוך חצי שנה אנחנו נוסיף עמדת בידוק שלישית.

למה רק עוד חצי שנה?

זה שרוול בידוק. זה לא עמדה - - -

למה זה חצי שנה?

למה זה חצי שנה?

צריך להרחיב את זה וצריך - - -

למה לא חשבו על זה קודם, זאת השאלה.

למה לא חשבו, אני לא יודע. אני לא הייתי ב-2006.

אני רוצה להוסיף שכבר במסגרת העתירה - - -

אתה יודע מה יקרה בחצי שנה. מה שיקרה בחצי שנה, הממשלה תיפול, לא יהיה כבר שר הפנים, כל העניינים ייתקעו. ואז יוגש עוד בג"צ בנושא ואז נקיים עוד ישיבה עוד שנתיים.

חבר הכנסת ג'בארין אנחנו פה, אתה לא - - - יוסף, אנחנו פה דנים בזה.

ותחזור עורכת דין ג'ובראן כאן ותציג את אותה בעיה. היינו בסרט הזה כבר. אני כעורך דין חבר הכנסת בגין, אני כעורך דין טיפלתי בנושא הזה לפני עשר שנים ועדיין אותן סוגיות חוזרות על עצמן.

אני אמרתי שמדובר בעשרים שנה. יוסף, היית יכול לחסוך.

יש לשכה באבו גוש. זה 20 דקות, באבו גוש. לא נותנים לאנשים לקבל באבו גוש.

יוסף דיברנו על זה. הרשינו לעצמנו לדון בכך בהיעדרך.

אמרו לך שעכשיו יוכלו לגשת לאבו גוש?

עוד לא. בסדר, אנחנו פה. כן גבירתי.

באום אל פאחם. תבוא לאום אל פאחם. עכשיו נפתחה לשכה חדשה שם.

חבר הכנסת ג'בארין, הבנו. אנחנו מדברים על זה.

יאללה, מזל טוב.

חלקם רוצים רק להחליף את המכסה. רק להחליף את המכסה. צריך יומיים? תשים עמדה של החלפת המכסה של התעודת זהות בחוץ. באמת, אתה מדבר רגוע ושקט, זה פשוט קטסטרופה מה שקורה שם. זה קטסטרופה מה שקורה שם.

חבר הכנסת ג'בארין, יוסף, אפילו חברך לסיעה חבר הכנסת טיבי שיבח את העבודה של מרשם האוכלוסין ושל נאיף, אז בסדר, אנחנו עכשיו מבררים ומנסים אכן לא רק למצוא פתרונות, פתרונות אנחנו לא אמורים למצוא, רק שנקבל את התחושה ואולי ערובה לתחושה שאכן הדברים סוף סוף, שלא תהיה עוד חצי שנה ועוד חצי שנה ועוד חצי שנה. שמענו פה רמזים לכך, אני לא חושב שנחה דעתנו. גבירתי תמשיכי ונפנה לארגונים האחרים.

יש לי כמה נקודות שאני רוצה לציין. המבנה מבנה ענק, מבנה גדול שאפשר גם לפתוח.

איזה?

של ואדי ג'וז. בנוסף לפונים של לשכת האוכלוסין יש את הפונים של לשכת התעסוקה. לפי התגובה מדובר על 4,500 איש שצריכים להגיע ללשכה הזאת, חלקם מדי שבוע וחלקם מדי חודש כדי לחתום בלשכה.

אותה כניסה.

אותה כניסה, אנחנו מדברים על אותה כניסה, אותו תור.

את זה שמענו.

אז למה לא לפצל את הכניסה של לשכת התעסוקה, זה מה שביקשנו בעתירה, לפצל את הכניסה של לשכת התעסוקה מהלשכה של משרד הפנים. אם יש רצון אפשר לעשות את זה.

בסדר. חברים אני מבקש, אין טעם לחזור על דברים שנאמרו. את הנושא הזה העלה חבר הכנסת לשעבר ולעתיד אוסאמה סעדי.

בנושא הבידוק הביטחוני שהוא בידוק בטחוני איטי אפשר גם להוסיף וגם את זה ביקשנו במסגרת העתירה, עמדה לבדיקת תיקים. יש מכונות כמו שיש בכניסה לכנסת לשיקוף תיקים, זה הליך מהיר, תוך שניה בודקים את התיק ונכנסים. לא צריך שהמאבטח שעה יחטט לי בתיק כדי שאני אוכל להיכנס סוף סוף לקבל שירות. ולבדוק מה יש וכל הדברים האלה. יש דרכים כדי להקל על האוכלוסייה, השאלה אם יש רצון.

מיוני 2017 כל תושב ירושלים שפונה ללשכת האוכלוסין שם חייב להזמין תור. יש כמה דרכים להזמין תור, מי שצריך תיעוד ביומטרי, צריך דרך האפליקציה של מיי ויזיט, האפליקציה הזאת קרסה. אין תורים. אני במשך חודש מנסה לקבוע תור, אני לא מצליחה. יש קבוצת פייסבוק שדרכה מודיעים, זה אמתי, דרכם מודיעים התושבים שפתחו יום ספציפי לתורים, תוך חצי שעה האפליקציה סוגרת את התורים. יש לחץ, יש זעם, אני חייבת להגיד, מאוד גדול בקרב התושבים.

תעצרי פה שניה. קודם הזכרתם אפליקציה ואנחנו היינו אמורים להבין שהיא מהווה פתרון נאות להזמנת התורים. אתה שמעת את התיאור הזה, מה היא התשובה?

האפליקציה לצורך העניין של רשות האוכלוסין וההגירה היא אפליקציה חדשה שנכנסה עם החוק הביומטרי, ב-1.6.2017 והיא עדיין בבחינה. נכון שבלשכת מזרח ירושלים יש בעיה, זה לא בעיה שאין תור לשנתיים, כי המערכת כרגע חסומה לחצי שנה קדימה. מי שנכנס היום, זה כל 24 שעות מתעדכן. אז כל 24 שעות נפתחים תורים.

אני לא מבין, זה לא פתרון.

אמרתי, זה לא פתרון אבל אנחנו מנסים להרחיב.

לא, אתם אמרתם קודם שיש אפליקציה. אני הייתי אמור להבין שזה פותר חלק מן הבעיה שלפחות הזמנת התור.

זה פותר חלק מהבעיה. אמרתי, עובדה ציינתי מספרים. 5,800 אנשים הגיעו בינואר לפי האפליקציה וקיבלו שירות. נפתחים תורים, יש תורים. אמרתי, התורים תפוסים צריך להוסיף עוד עמדות ועוד אנשים ולפתוח יותר חלונות לאפליקציה. אני לא יכול לפתוח כי אין לי את העמדות ואת האנשים שיטפלו בזה. אז אנחנו משאירים גם חלון לאלה שמגיעים כמזדמנים הרי צריך לחלק מהאוכלוסייה שלא יודעת להיכנס לזה, גם את החלון להגיע לשם.

כן אבל בוא, אני רוצה לבודד את הנתון. כך אני מבין, ותקן אותי אם לא הבנתי נכון, שהתור הקרוב ביותר לחצי שנה הקרובה התורים חסומים.

התורים לחצי שנה לא חסומים. לחצי השנה הקרובה התורים תפוסים. לכל עובד יש, כל עשר דקות.

אני מקבל את התיקון שלך. לחצי השנה הקרובה התורים תפוסים. יש דוגמה נוספת במדינת ישראל למצב כזה? זה כמעט תור להשתלת כליה.

אז אמרתי, מי שזקוק ונדרש צריך להגיע ולקבל כמזדמן. אנחנו מכירים את הבעיה, אנחנו מטפלים את הבעיה בשביל זה אנחנו מוסיפים עוד עמדות ועוד עובדים בשביל לפתוח עוד.

אבל כולם יהיו מזדמנים. הסיכוי שמישהו בחמשת החודשים הקרובים יזדקק לשירות כזה או אחר, הוא סיכוי גבוה מאוד. אפילו אדם שנרשם יבוא אליך כמזדמן חודשים לפני שהזמין את התור, רק כדי לחפש את הצ'אנס שלו להיכנס. זה באמת מצב בלתי נסבל, חברים.

אנחנו מודעים ואנחנו מטפלים.

נו ומה הפתרון לזה?

הפתרון זה להוסיף עוד עמדות ועוד עובדים ועוד לשכה נוספת. זאת כל המטרה לצורך העניין.

וזה עוד פעם, אתם אומרים, בעוד חצי שנה.

יכולים להעיד כאן חברי - - -

רק שאלה אבל, למה קבוע הזמן שמציינים אותו משך כל השנים הוא תמיד חצי שנה. למה לא שמונה חודשים, ארבעה חודשים. מה הקסם במילה חצי שנה? כי אם זה לא קורה, אז תגידו שנתיים.

אז זה קורה כי עובדה שנפגשתי לפני שנה עם המכובדים והבטחנו שנרחיב והרחבנו חמש עמדות וקלטנו חמישה אנשים. כרגע אנחנו בתכנון להוסיף עוד עמדות. אני רוצה לציין לגבי אום אל פאחם. בשנה האחרונה פתחנו גם בסכנין, אני חושב שכמה שנים מדינת ישראל לא פתחה לאוכלוסייה הערבית. גם פתחנו לשכה בסכנין, התחילה לעבוד לשכה בטייבה, אנחנו מרחיבים את הלשכה של רהט, אנחנו מתכננים לפתוח עוד לשכה בערערה בנגב. יש עוד תכניות ויש עוד פגישות ויש מסלולים של פתיחת לשכות לאוכלוסייה הערבית.

אבל המספרים הם אחרים לגמרי. פה מדובר ב-300,000 ומרוכזים. לא 300,000 בנפה או במחוז. ממש מרוכזים בשטח קטן.

אז אמרתי אדוני היושב ראש, אנחנו עובדים בקצב רצחני להוסיף עוד עמדות ולמצוא מיקום. ברגע שיימצא המקום וייחתם החוזה אנחנו - - -

האם יש מלבד ההחלטה שדיברנו עליה קודם שאמרתם שהיא מסורה בדרגי המשרד הגבוהים, אם שר או מנכ"ל לא הבנתי בדיוק, לגבי פתיחת הסניפים האחרים בירושלים לכל תושבי העיר, האם יש החלטות נוספות שדרושות לך מקומית והן אינן מסורות בידיך, הן דורשות התערבות ברמה גבוהה יותר, מלבד ההחלטה הזאת, החשובה לדעתי, שעליה דיברנו. יש עוד משהו שדרוש לך?

לא.

אתה לא צריך שאנחנו נדבר עם - - -

אם תמצא לדבר עם ראש העיר או גורם נוסף אחר שייתן לי דיור הולם, אין לי בעיה להיכנס לשם.

טוב. עד כאן. אני רוצה לשמוע את הארגונים.

רק הערה. אדוני היושב ראש.

אל תביא לי עוד סרט עם ביטויים קשים לא פרוטוקוליים. מחקנו את הביטוי ההוא מהפרוטוקול ההוא? הצלחת להגניב אותו אבל לא נאפשר לילדים עד גיל 16 להבא לראות את השידורים האלה, ובוודאי לא לקרוא את הפרוטוקולים.

מלבד הצורך בבניין נוסף ולהוסיף עמדות ולשפר את התנאים שם, - - - הוא אחת מהבקשות השכיחות שם בלשכה. הלסה פאסה הוא לשנה או לשנתיים. לא כמו הדרכון שהוא לעשר שנים. חגית, אולי תחליטו להאריך את התוקף של הלסה פאסה - - -

הארכנו, דוקטור טיבי, הוא לחמש שנים עכשיו. זה תיקון חקיקה.

אבל אם הם הולכים למשהו מזורז, זה רק שנה.

במזורז זה שנה.

לכל עם ישראל זה לשנה. זמני.

אבל בירושלים זה לא עם ישראל, זו הבעיה. הנקודה השנייה, יש דלת נוספת שמשמשת היום רק ליציאה. אם יהפכו אותה לכניסה ללשכת התעסוקה זה יפתור חלק מהבעיה. החלטה עכשיו, שלכם.

זו החלטה שאפשר לקבל אותה מיידית ולא צריך תקציבים. יש דלת לעשות כניסה ללשכת התעסוקה.

צריך להבין שכל סידורי האבטחה תלויים באישור והוראות של משטרת ישראל.

בסדר, אפשר לעשות את זה עם המשטרה, מה הבעיה.

רגע אחד, הבנתי את תשובתך. קשור גם בסידורי האבטחה ואישור משטרת ישראל. פניתם בעניין זה בחודשים האחרונים, בשלוש השנים האחרונות למשטרת ישראל? התקיים דיון במחוז על זה? ביקשתם דיון? זו שאלה פשוטה, אפילו כבר לא של נגרות.

העתירה הוגשה לפני שנה וזה היה מכוון כנגד מנהל הביטחון של לשכות האוכלוסין וההגירה, הממונה על מינהל הדיור, מנכ"ל שירות התעסוקה ומנכ"ל אגף לשכות רשות האוכלוסין וההגירה. ביקשנו את זה בצורה מפורשת, תפרידו את ה - - -

אני מחפש עכשיו לדעת, אני מבקש לדעת האם, כי פה היו גורמים פנימיים של המשרד. האם ביקשתם דיון, האם ביקשתם אישור של המשטרה לפתיחת הדלת הנוספת לפחות בחלק מהשבוע. האם ביקשתם את זה? כשאתם אומרים זה מותנה במשטרה, אולי זה גם מותנה בכיבוי אש, אני לא יודע. אנחנו לא מקבלים תשובה, אני מבין שהתשובה היא שלא ביקשתם אפילו דיון כזה. אם זו התשובה והיום יום שלישי בשבוע, אני מבקש גבירתי המנהלת, גברת ויס, תבקשו היום או מחר דיון כזה או תבקשו את האישור. אני לא יודע מה תהיה התשובה, אבל כשלא שואלים ולא מבקשים אותה, אז היא לא תהיה חיובית. זו כימיה, לא צריך הרבה. כן אדוני.

ברשותך אדוני היושב ראש, אם אנחנו מבינים נכון אתם מדברים על היציאה. מבחינת הוויסות של האנשים, ברגע שנאפשר יציאה ממקומות אחרים זה אומר שלא נאפשר כניסה. מהבדיקות שאנחנו ערכנו זה רק יחמיר את המצב, כי כרגע מה שאתם מדברים עליו זו הנקודה ממנה יוצאים האנשים, אם הבנתי נכון על מה אתם מדברים.

זו אופציה, ויש גם כניסה נוספת ליד המאבטחים. אפשר לחשוב על להפריד את הכניסות, איך תעשו את זה זה כבר עניינכם, אבל הדבר אפשרי. המבנה הזה הוקם במיוחד לאוכלוסייה הפלשתינית בירושלים כדי לשרת אותם. היה צריך לחשוב על הכל ואם לא חשבו על הכל, צריך לחשוב עכשיו איך עושים את זה, גם אם זה דורש שינוי. אבל התשובה הזאת שמטעמי תכנון ואישורים שאנחנו כל הזמן מקבלים אותה, אי אפשר לעשות את זה, זה לא מקובל.

טוב. אנחנו מבקשים עוד נציגים של ארגונים נוספים. בבקשה.

אני עורכת דין במשרד לוסטיגמן בלנק, הייתי אתמול בלשכה עם לקוח שלנו שהוזמן לשעה 9:000 לשימוע בוואדי ג'וז. רציתי לחדד את העניין. יש ארבעה תורים להיכנס ללשכה הזאת, תור אחד שמתחיל בחוץ, הוא התחיל בחניה, הגענו ב-7:45 בבוקר והוזמנו לשעה 9:00. הגענו, עברנו את הקרוסלה, אני באופן אישי נכלאתי בתוך הקרוסלה, יש לי צילום של זה. נעמדתי בתוך הקרוסלה כשנשים עומדות מאחורי ומלפני ואני בתוך הקרוסלה. עמדתי בתור הזה שעה עד שהגעתי לשומרים ואז עברתי לרחבה שבכניסה, מה שאמרת שצריך לקרות. ברחבה הזאת יש תור נוסף עם מאבטח שלא בודק את תעודת הזהות שלי, לא בודק שום דבר, אלא מווסת את הכניסה. בתור הזה עמדתי חצי שעה ואז נכנסים לתור נוסף לקבל את המספר שצריך בשביל התור ואז את התור הנוסף לעד שהמספר מגיע. במשך שעה וחצי עמדתי ועברתי מתור לתור, בשדה התעופה אני עומדת בפחות תורים. גם במשך פחות זמן וגם פחות תורים.

עניין נוסף שרציתי לחדד זה עניין התורים. פניתי בחודש שעבר ללשכה לקבל תור לבקשה להתאזרחות למשפחה שאנחנו מייצגים והציעו לי תור בינואר 2020. הזדעזעתי. בפברואר 2018 קיבלתי תור לינואר 2020.

הלוואי שהייתי מקבל תור כזה כי זו סגולה לאריכות ימים. לכם לא חשוב, אבל לאדם כמוני גם 2022 זה טוב. חברים, אני קיבלתי עכשיו ויזה חדשה פג תוקף ב-2024. לא ברור לי פג תוקף של מי יקדם. אבל בסדר.

הפקיד הציע לי הצעה מאוד מעניינת והוא הציע לי להפריד בין בני המשפחה. זו משפחה שלמה שרוצה להגיש בקשה לאזרחות כשחלק מהילדים הם קטינים אבל עד 2020 הם יהיו בגירים אז בעצם אפשר להפריד בין אלה שהיום קטינים. כך קיבלתי תורים ליולי 2019. כי בעצם הוא הפריד בין בני המשפחה ויכל להכניס אחד-אחד.

דבר נוסף שמאוד חשוב לי להדגיש זה שיש גם בירושלים המזרחית אזרחים ואותם אזרחים לא יכולים גם הם ללכת ללשכות אחרות, כשאני יכולה ללכת להוציא דרכון בכל לשכה אחרת בארץ.

לא נכון.

כן. אני יכולה.

זה ניסיון של האנשים.

אני בהחלט בהחלט יכולה, אני עשיתי את זה, העובדים האחרים במשרד שלי עשו את זה.

כל אזרח מזרח ירושלמי יכול לקבל שירות - - -

אז יש לי לקוח שהלך ללשכה בהר חומה ואמרו לו שאין אפשרות והוא אזרח מזה שנים, הוא אזרח משנות התשעים, לא משהו חדש, לא משהו בבדיקה, והוא לא יכל ללכת ללשכה שם. הם הפנו אותו חזרה לוואדי ג'וז. הוא פנה אלי, אין תורים בוואדי ג'וז.

צריך לבדוק את זה נקודתית.

זה לא נקודתי, זה חוזר על עצמו.

אתמול סיפרו לי אותו דבר, אזרח שהוא אזרח כבר משנות התשעים, מזרח ירושלמי, הוא פנה לשלומציון וגם בשלומציון אמרו לו שהוא לא יכול לקבל שם שירות.

להנפיק דרכון?

לקבל שירות. הוא פלשתיני, הוא צריך ללכת לשם - - -

אם הוא בא להגיש בקשה לאיחוד משפחות.

הוא לא הגיש בקשה. לקוח שלי בא להוציא דרכון.

(היו"ר אחמד טיבי)

אחד אחד בבקשה. השלמת את הדברים שלך? אוקיי. מי עוד ביקש רשות דיבור?

אני מהאגודה לזכויות האזרח. קודם כל אני דווקא אשמח לקבל התייחסות לנקודה האחרונה, למיטב הבנתכם התקנות מאפשרות לאנשים לקבל שירות בכל לשכה ברגע שהם אזרחים?

תלוי איזה שירות. עוד פעם, אם הוא בא לבקש דרכון ישראלי כמו שציינה הגברת הורוביץ הוא היה אמור לקבל שירות. צריך לבדוק את זה נקודתית.

ושירות של להחליף תעודת זהות, לחדש תעודת זהות?

גם.

אז איזה שירות הוא לא יכול לקבל כאזרח?

אם הוא רוצה להגיש בקשה למעמד או איחוד משפחות או משהו כזה.

לא, אנחנו מדברים על משפחה סטנדרטית. אבל זה חוזר על עצמו. כולנו יודעות שהם לא מקבלים שירות.

אז צריך לבדוק את זה נקודתית.

כיון שזו מדיניות ולא נקודתי, אפשר לטפל בזה?

תעבירי לנו אנחנו נטפל בזה.

ולהוציא הנחיות בכל הלשכות.

ולהחיל את ההנחיות.

(היו"ר זאב בנימין בגין)

מה הפסדתי?

רונית שואלת מה מבחינה חוקית אזרח שבא לכל לשכה, במערב או במזרח, יכול לקבל או לא לקבל. למשל חידוש דרכון אומרת חגית שהוא יכול לקבל בכל מקום. חידוש תעודת זהות יכול לקבל בכל מקום. אבל בפרקטיקה זה לא קורה. נכון?

כן. בפרקטיקה אומרים להם "תלכו לוואדי ג'וז".

מחזירים אותם לוואדי ג'וז. לפי מספר תעודת זהות.

רבותיי, בפרקטיקה זה קורה כי אנחנו מדי יום מתייעצים כל היום עם לשכות אחרות לגבי אזרחים שמקבלים שירותים בלשכות אחרות. יכול להיות שיש מקרים ספציפיים שמתעוררות בעיות או שפקיד קיבל החלטה אחרת.

למה?

אני מוכנה לבדוק את זה. תעבירו לי.

אנחנו נבדוק, נקבל את הנתונים ונבדוק, מקסימום נחדד את ההנחיות.

אני אשאל, האם הועלתה כאן שאלה הנוגעת לאנשים מסוימים שביקשו בקשות מסוימות או אתם מתרשמים שהתופעה היא רחבה?

מהשיחות שלנו - - -

לי יש כמה מקרים כאלה. שלא קיבלו שירות, אזרחים תושבי ירושלים המזרחית לא קיבלו שירות בלשכות אחרות. יש לי אחד שניסה פעמיים בהר חומה ואחד אחר שניסה במבשרת.

את תוכלי לעשות בבקשה שני דברים, או דבר אחד עם שני עותקים, תשלחי בבקשה את הפירוט של המקרים האלה ללשכה, אבל גם עם העתק לוועדה. בסדר? אנחנו נדע לעבור על זה. מבחינה חוקית עדיין לא הבנתי, אוסאמה אתה עורך דין, אחמד, אני אפילו לא גניקולוג אז אני לא מתמצא. אבל אני שואל, על פי מה שלמדתי פעם, ההבדל היחיד בין אזרח לבין תושב הוא בזכותו של האזרח שאין לתושב לבחור את נציגיו לכנסת.

הוא לא יכול להיות נשיא מדינה.

יכול להיות שיש אולי עוד זכות אחת או שתיים. אבל לגבי קבלת שירותים, לא ידוע לי שיש הבדל בחוק בין אנשים מן המעמד הראשון למעמד השני, כמו שאין הבדל בין תושבים עם ויזה מסוג ב1 ו-ג2 לעניין קבלת שירות. אתם יכולים להשיב על זה, למה אנחנו בכלל מבדילים לעניין זה בין אזרחים לבין תושבים, גם אומרים אפילו אזרחים לא יכולים לקבל את השירות, אבל מלכתחילה איזה יסוד חוקי יש להבדיל בין המקרים האלה?

החלוקה של הלשכות מבחינת קבלת השירות היא בעיקרה גיאוגרפית וכמו שיש סניפי בנק או קופות חולים ואדם הולך בדרך כלל לקבל שירות ברשות שנמצאת באזור מגוריו.

בדרך כלל. אבל הוא יכול לקבל גם במקום אחר.

במזרח ירושלים ישנה בעיה של עומס והפתרון הוא לא לשלוח את תושבי מזרח ירושלים ללשכות אחרות אלא למצוא פתרון לתושבי מזרח ירושלים.

אבל בינתיים.

עד שיימצא הפתרון. לחלק מהאנשים להגיע לאבו גוש זה יותר קרוב.

אבל למה לאבו גוש, שיגיע לכפר סבא, לתל אביב.

אבל במערב העיר יש לשכות נוספות.

גם הלשכה במערב העיר היא עמוסה, לכל הדעות. אין שום הצדקה להעמיס את תושבי מזרח ירושלים על לשכת ירושלים כשצריך לתת מענה. זה לא יפתור את הבעיה.

גבירתי, כשהתורים הם לחצי שנה, אדם יותר כדאי לו לנסוע למטולה. הוא ייסע ברכבת לנהריה, יגיע למטולה.

ובטוח שיהיה לו שם שירותים וכוס קפה. וחיוך.

יש מניעה כזאת?

אין מניעה עקרונית אבל - - -

עזבי מניעה עקרונית, הוא לא יקבל דרכון באופן עקרוני.

מבחינת קבלת דרכון אין שום בעיה, אבל כפי שציין הסמנכ"ל קודם, הוא דיבר על מיומנות של עובדים ועל שפה ערבית. זה חלק מהבעיה. זה לשלוח תושבים של מזרח ירושלים - - -

יש בצפון, בעכו.

- - - מזרח ירושלים לעכו?

האפליקציה של מיי ויזיט לא נגישה בערבית וגם אתר האינטרנט שמפנה לטופס מכוון להזמנת תורים, מי שרוצה לחדש את היתרי השהיה, מחלקת אשרות, לא זמין בערבית. אז הבעיה היא בעיה.

אנחנו נבקש, גם לעניין זה אבל קודם כל לעניין זה דיון, לא ברמת ירושלים, אלא דיון בהנהלת מרשם האוכלוסין כדי לראות האם ניתן ולמה לא ניתן אם לא ניתן, לפזר את התורים האלה על פני כל הארץ. לו היה לי תור ל-2019 הייתי מגיע לכל מקום. ייקח לי עוד שלושה ימים, ארבעה ימים, שבועיים. ולא חצי שנה. לא סביר. אנחנו נבקש שיתקיים דיון. בסיכום, לא אני, יו"ר בסמכותו הרשמית ישלח את המכתבים ואת הפניות הרצויות. יש לכם עוד הערות?

עוד לא התחלתי.

מצאתי אותך באמצע הדיבורים. כן. בבקשה תתחילי כי אנחנו רוצים להתקרב לסיום הישיבה.

קודם כל רק לדייק את הדבר שנאמר עכשיו, החלוקה היא לא בדיוק גיאוגרפית. יהודים שחיים בסילואן או בג'בל מוכבר בוודאי שיקבלו את השירות שלהם במערב העיר, בלשכה למשל בשלומציון ואזרחים ערבים שחיים באותן שכונות כמו שאמרתי, לא מקבלים את השירות. אז זה גיאוגרפי ודמוגרפי כפול, זה לאר ק עניין גיאוגרפי. רק להעמיד את הדברים על דיוקם.

יש לי שלוש הערות. אחת – נאמר כבר הרבה על הקיבולת של וואדי ג'וז וזה גם היה הלב של הדיון היום, כמה הלשכה יכולה לקבל. להבנתי יש שם משרדים שאחת מיחידות המשטרה משתמשת בהם, אני לא מכירה לפרטים לא איזו יחידה זו ולא איזו כניסה הם משתמשים ולא איזו חניון הם משתמשים אבל אני מעלה את זה כסוגיה של איזה ספייס הם משתמשים ואיזה כניסות הם משתמשים ולמה יש משטרה. הופתעתי גם שאמרתם שאתם צריכים לקבל על הכל אישור של המשטרה. מהידוע לי, ואולי אני לא מבינה מספיק, אבל אם יש משרד ממשלתי, למשרד הבריאות יש לשכה שהוא מפעיל, אז יש מאבטחים של משרד הבריאות. העניין של איסור משטרתי להצבת מגנומטר.

ברגע שמדובר בקריה ממשלתית מי שמתכלל את זה הוא אגף הביטחון במשרד האוצר, ההנחיות יוצאות מאתנו, זה הופך להיות מבנה רב דיירים ואז עם כל הכבוד שיש לנו למשרדי הממשלה אנחנו צריכים לאזן בין שלושה, לכן אנחנו מחליטים.

אז זה לא המשטרה אלא הדיור הממשלתי?

הגורם המנחה זה משטרת ישראל, לא משנה אם זה קב"ט משרד הבריאות, קב"ט משרד התחבורה או כל קב"ט אחר. גם כשאנחנו מתכללים אירוע כזה בקריה ממשלתית, וזו קריה ממשלתית לכל דבר ועניין, גורמי האוצר, הקב"ט של משרד האוצר מקבל הנחיות ממשטרת ישראל, היא הגורם המנחה ואנחנו פועלים על פי ההנחיות.

טוב. יש לך עוד הצעות?

אחת לעניין ההבטחות ללשכות נוספות. אני מאוד אברך על זה אם זה ייצא לפועל, אבל אני בכל זאת רוצה לתת קצת הקשר. ב-2005 כשהוקמה החומה בירושלים, יש החלטת ממשלה שיוקמו לשכות של משרד הפנים וגם של עוד כמה גופים גם במחסום של קלנדיה וגם במחסום של מחנה הפליטים שועפאת. במחסום של קלנדיה הוקם מתחם ממשלתי. פעלה בו לשכה במשך כמה שנים, הפסיקה לפעול בינואר 2013 ולא חודשה הפעילות שם. אני מכירה את המתחם, יש שם חדר פנוי.

אתם מכירים את הסוגיה הזאת?

כן.

תשובתכם?

הפעלנו במינהלת בקלנדיה שתי עמדות שירות. העמדות האלה כמעט ולא היו פעילות, אנשים לא היו מגיעים לקבל שם שירות מחשש שלהם שיסמנו אותם כמי שמתגורר בצד המזרחי של הגדר.

מי יסמן אותם, לא הבנתי.

זה היה הלך הרוח של התושבים.

שמי יסמן אותם, מה הייתה הבעיה?

שהרשויות יסמנו אותם כמי שלא מתגורר ב- - -

אה, מבחינת הביטוח הלאומי.

כן. ומה שקרה בפועל זה שהיינו שולחים לשם פעמיים בשבוע שני פקידים כדי לתת שירותים ובקושי היו מגיעים לשם לקוחות לקבל שירות. הרעיון היום להפעיל מחדש את העמדות הוא לא ייתן מענה אמיתי לבעיה. זה לא נכון. גם תוספת לסוגיה הזאת, זה שאם היינו רוצים לעודד תושבים של מזרח ירושלים להגיע לקבל שירות בשתי העמדות האלה זה גם בעייתי כי אז אתה מאלץ את התושבים לעבור אל מחוץ לגדר, וכדי להיכנס למינהלת הם צריכים לעבור את המחסום של קלנדיה. אין שום טעם להטריח את התושבים כשמדובר בסך הכל בשתי עמדות שזה ממש לא פתרון.

אבל הייתה גם לשכה בבית חנינא שעבדה לזמן קצר.

הלשכה בבית חנינא הוקמה במסגרת הפרויקט המשותף שלנו עם עירית ירושלים לעדכן כתובות לתושבי מזרח ירושלים. העמדה הזאת היא לא עמדה ביומטרית, היא עמדה לשירות מהיר שנתנה מענה מאוד טוב לתושבים.

ונניח הנפקה של תעודות לידה, שינוי כתובת.

אבל מה קרה איתה?

המתנ"ס מאוד קטן שם והוא לא מאפשר לנו להקים חדר, אין מקום מספיק גדול כדי להקים עמדות ביומטריות רק עבורנו. אם המתנ"ס היה יכול למצוא לנו מקום ראוי היינו בשמחה רבה פותחים שם עמדות.

כל השירותים דורשים שירותים ביומטריים היום?

כן.

הכל.

תעודות לידה לא.

תעודות לידה, אני רוצה לציין שכל שירות מהיר כמו תעודות לידה לא צריך להזמין תור כדי להגיע ללשכה.

אבל עצם הגשה של בקשה לרישום ילדים שכמעט כל תושב מזרח ירושלים צריך ממש ללכת פיזית ללשכה, אפשר היה לעשות את זה בבית חנינא.

אפשר לשלוח גם בדואר בקשה לרישום ילדים.

גבירתי, רציתי להגיד "לאור מה שאנחנו שומעים", אבל זה לחושך מה שאנחנו שומעים, כל הקלה שאתם יכולים לבצע, שאתם יכולים להביא לטובת שיפור המצב, גם קטנה, יש שירות שאיננו קשור בביומטריה שניתן לתת אותו לדוגמה בבית חנינא, תנו אותו בבית חנינא בחדר קטן. אבל זו לא נראית לי תשובה מצטיינת.

התושבים רוצים תעודות זהות ביומטריות. זה השירות שאנשים מבקשים.

לא, עכשיו דיברנו על דוגמאות - - -

את השירותים המהירים האלה אפשר באינטרנט, בדואר, אפשר בכל אמצעי היום לקבל גם לבוא ללשכה ולקבל, גם יש לנו עמדות בעירית ירושלים. יש עובדי עירייה שנותנים שירותים מהירים לתושבים בעירית ירושלים.

וגם מקבלים מסמכי מרכז חיים, לשינוי כתובת?

לא, הם נותנים שירותים, מנפיקים ספחים ותעודות לידה, כאלה דברים מהירים. אז גם אפשר להיעזר בהם.

אז כדאי ליידע בזאת את הציבור. טוב, חברים, הערה אחרונה. אנחנו כבר אחרי 10:30.

אני מודה לך על הזמן. בכל זאת ביחס לקלנדיה כי דיברנו על זה, אני בטוחה שכמו שחברי הכנסת ציינו, אנשים היום יהיו מוכנים לנסוע לאבו גוש בקלות ולדעתי גם לחיפה בשביל לקבל את השירות, אפילו לעכו. אז להגיד שהם לא יהיו מוכנים לבוא לקלנדיה זו בעיני לא תשובה קבילה.

לא, זה סיבות אחרות שם. אני חושב שבמקרה זה, בסיבות שצוינו זה לא בדיוק אותו דבר.

אני רוצה לדייק מכיוון שאני מכירה את הנושא מקרוב ולפרטיו. 1. הבידוק בקלנדיה שונה מאז שפעלה בו הלשכה שהייתה כאמור פעילה רק עד ינואר 2013, הוא שונה והיום זה הרבה פחות סיפור להיכנס ולצאת. שנית, אני מכירה את החשש. החשש של תושבים שחיים מעבר לחומה לבוא לקבל שם שירות שיסמנו אותם. אבל היום תושב של ראס אל עמוד שמשתגע מזה שקבעו לו תור ל-2020 בהחלט ישקול לחיוב ללכת לשם ולקבל. אבל כאמור מאז 2013 אין. אנחנו בשעתו שאלנו על זה ונאמר לנו שבקרוב יש תכנית לפתוח מחדש. מאז הבקרוב הזה עברו כמה שנים. עכשיו קיבלנו בקיץ מכתב שבקרוב ייפתח במחנה הפליטים שועפאת. אני לא יודעת האם זה יקרה או לא. ובקרוב בצור באהר. אני מאוד אשמח לראות את הלשכות האלה נפתחות, אבל כאמור אנחנו עוקבים כמה שנים והן לא נפתחות.

הערה אחרונה ואני אגיד את זה במשפט ואני מניחה לפתחכם כחברי כנסת, אחד הדברים שצריך לחזור שוב ושוב ושוב לקבל שירות כתושב בשונה מאזרח, זה באמת כללים, תקנות, מדיניות ונהלים. נתנו פה את הדוגמה של לסה פאסה שזה באמת קפיצה קוואנטית כמעט להפוך את זה עכשיו לחמש שנים, זה מאוד משמעותי, ויש עוד המון דברים- - -

הפכנו את זה לחמש שנים.

כן, אני אומרת, אני מברכת על כך, אבל אני אומרת שבוודאי יהיו עוד המון רעיונות על איך לשפר ולשנות הן את התקנות והן את המדיניות שתצריך את זה שבמקום ש-7,000 אנשים יצטרכו לבוא, יצטרכו לבוא חצי מזה.

טוב. לסיכום. בבקשה.

אני מעמותת עיר עמים. אני רק מבקשת, אני מקווה שאדוני יציע פגישה למעקב לעוד חודש נגיד, אז אם אפשר להזמין את נציגי העיריה שחסרים פה מאוד, בוודאי לאור המחסור הנטען בבניינים, כשאני יכולה להצביע על כמה בניינים למשל בשיח ג'ארח שנמסרו לישיבה, שאפשר היה להשתמש בהם אחרת.

לא, זה אני מציע - - - יכול להיות, בסדר- - -

אדוני, הציגו נציגי הממשלה את הבעייתיות מול עירית ירושלים. אז אני מבקשת אם אפשר לדיון הבא שיוזמנו.

יכולים להיות כל מיני שימושים, בסדר.

אפשר שיוזמנו נציגי העיריה לדיון?

כן. בסדר. אני אסכם. תודה. אנחנו מתקרבים לסיכום ולסיום.

אני רוצה עוד משהו.

חבר הכנסת ג'בארין בבקשה.

בעיקר לנציגי משרד הפנים. זו השנה השנייה שבה שר הפנים לישיבה על התקציב, ואנחנו שלושתנו שיושבים כאן מעלים את הסוגיה הזאת והשר אומר במפורש - - -

אנחנו פה ארבעה, שיהיה ברור מי הם השלושה.

שלושה פלוס הרביעי.

שלושה, חבר הכנסת טיבי וחבר הכנסת לשעבר ולעתיד אוסאמה סעדי וחבר הכנסת יוסף ג'בארין, אלה השלושה. כן.

השר אומר במפורש שהוא מודע לבעיה הזאת וזה מצב בלתי מתקבל על הדעת. אני משתמש במילים שהוא אמר לפני שבועיים בדיון בוועדת הפנים.

מה אתה רוצה מהם. אנחנו נחזור אליו.

והוא מדבר על פתיחת שתי לשכות.

יוסף, נחזור אליו ארבעה. מה אכפת לך.

מדברים על צור באהר ועל שועפאת, ועכשיו גם יש בג"צ תלוי ועומד.

כל הזמן יש בג"צ תלוי ועומד.

היו שלושה בג"צים עד עכשיו.

אם לא הולכים לבחירות אדוני היושב ראש, לדעתי בלי שנקבע ישיבת המשך, לא נתקדם.

תודה רבה. אני אסכם כך, לגבי הנציגים של העמותות והאגודות, הצעתי היא שתעלו על הכתב, יש לכם הצעות ורעיונות ולא היה סיפק בידכם לפרוש את כולן, תעלו אותן על הכתב, תשלחו אותן בבקשה למזכירות הוועדה ואפשר יהיה באופן מרוכז או לבקש שידונו בהן או מיד לשלוח במכתב או שאני אציע ליושב ראש הוועדה חבר הכנסת יואב קיש לכנס דיון נוסף, אם נוכל בלחץ האירועים שאנחנו עוד לא יודעים את טיבם. לישיבה הזאת אני אציע להזמין גורמים לא רק נוספים, אלא ברמת הפקידות וברמה המיניסטריאלית הגבוהה יותר כי ייתכן שיש כאן סוגיות שהן אינן קשורות ולא נכון להטיל אותן על האנשים בשטח, המנהלת ועל נאיף. יכול להית שיש, ונבקש מהם את התשובות הנאותות וכמובן נשלח את סדר היום מראש כך שיוכלו להתכונן ולהביא איתם תשובות.

לא לכולם, אבל לגבי. חצי שנה עוברת מאוד מהר. זו אחת מתכונותיה של חצי שנה. גם של שנה. אנשי צעירים חושבים ששנה לוקחת שנתיים עד שהיא עוברת, אנשים בגילנו מבינים שזה עובר מהר. אין הרבה זמן לא לישיבות ולא להוצאת מכרזים ולא לפעולה ממשית. לכן נדרשת זריקת מרץ יותר נמרצת מאשר אנחנו ראינו עד עכשיו מפני שהפתרונות כאן או חלקם מסתמנים, אבל אי אפשר שזה יהיה כמו אופק שאנחנו נתקרב אליו והוא יתרחק מאתנו, ועוד פעם אנחנו נתקרב אליו ויאמרו "עוד מעט". חברים, מדובר באנשים. אני לא צריך להסביר להם את זה, אבל לומר או לתת לנו את התחושה שזו כמעט גזירת שמיים שכך אנשים ימתינו בתור ויקבלו תורים לעוד שנתיים, הוצעו כאן הצעות אחדות, פתרונות אחדים, אני מבקש שבהם תדונו באופן מיידי או אצלכם ואם צריך להפנות לרמת הפקידות ולרמה המיניסטריאלית הגבוהה או לשכת השר תעשו זאת מיד, היום יום שלישי, יש לנו עוד שני ימי עבודה השבוע.

אני אינני מוסמך לכנס ישיבות, יש פרוטוקול ואנחנו כמובן נמסור את עיקרי הדברים ליושב ראש הוועדה. יש לנו עכשיו פגרה אבל זה לא בלתי אפשרי לכנס ישיבה חשובה כזאת גם בפגרה, אבל עלא ראסי, רק לדבר איתו. איך שהוא יחליט, בהתאם ללוח הזמנים של הוועדה. אני מודה לכם על הדיון, אני מודה גם לכם נציגי הממשלה, אני מבין שרצון טוב יש ולא כל הפתרונות בידיכם, אבל מה שאתם יכולים לעשות אתם צריכים לעשות ומיד. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40.