ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2018-03-25OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 592
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום ראשון, כ"ד באדר התשע"ח (11 במרץ 2018), שעה 13:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 11/03/2018
פרק ז' כולו (כבאות), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018
פרוטוקול
סדר-היום
פרק ז' כולו (כבאות), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח–2018.
נכחו
¶
חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר
טלב אבו עראר
יעקב אשר
זאב בנימין בגין
יואב בן צור
בצלאל סמוטריץ
לאה פדידה
מוזמנים
¶
דדי שמחי - נציב כבאות והצלה, המשרד לביטחון פנים
חיים תמר - רא"ג בטיחות אש וחקירות, המשרד לביטחון פנים
יואל הדר - יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים
עודד ברוק - יועמ"ש כב"ה, המשרד לביטחון פנים
קרן גל-און - סגנית בכירה ליועמ"ש כב"ה, המשרד לביטחון פנים
בר לוי - עוזרת היועמ"ש, ביטחון פנים
ליאור חיימוביץ - יועץ השר, ביטחון פנים
אביטל שטרנברג - ממונה בכירה, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
רעות בינג - משפטנית במחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עמיחי דוד - רפרנט ביטחון פנים ותעשיות צבאיות באג"ת, משרד האוצר
מתן יגל - רכז ביטחון פנים באג"ת, משרד האוצר
עמיחי פישר - ראש אגף טיוב רגולציה, משרד ראש הממשלה
מרים סלומון - יועמ"ש, מרכז שלטון מקומי
נתנאל היימן - מנהל אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים
ניר קפלן - ראש מחלקת רגולציה, התאחדות בתי המלונות בישראל
איתי בוימן - סגן מנהלת המחלקה הכלכלית, איגוד לשכות המסחר
יעל ארבל - בעלים, מלון ארבל ת"א
אלון ארבל - מנהל, מלון ארבל ת"א
טודי ורשבסקי - בעלים מלון פלטין ירושלים, התאחדות המלונות
חגי משה לוי - מתכנת, יחידת המחשב
רישום פרלמנטרי
¶
רונית יצחק
פרק ז' כולו (כבאות), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח–2018
היו"ר יואב קיש
¶
אני פותח את הדיון. שלום, חברים, אני רוצה לעדכן שעד הרגע האחרון היו דיונים על העניין הזה, ואני רוצה להגיד שזה בעצם שיתוף פעולה של המשרדים. אנחנו מדברים על הכבאות, שיהיה ברור לכולם, נוהל שבעצם מאפשר בחינה כלכלית משקית של נושא הנחיות הנציב ותקנות השר – זאת בעצם הייתה המטרה של הדבר הזה. איפה הייתה הבעיה? הבעיה הייתה בנושא סמכות ואחריות.
בצלאל, אני רוצה להגיד בעיקר לך. זה נכון שמצד אחד יש הרגשה – דרך אגב, לא נכון, סליחה – נאמר על -די האוצר שבנציבות אין רגישות כלכלית, וגם זה נשמע אולי במשק, כמו שאתה דיברת על זה ארוכות. אני יכול להגיד לך ממה ששמעתי גם משר הבט"פ וגם מהנציבות, ונמצאים פה החברים, שהם מאוד רגישים לנושא הכלכלי והם מקלים הרבה מאוד רגולציה, דווקא להליך שלא בהכרח – אתה יודע, לא שמענו את הצד שלהם, אבל אני אומר לך שהם מאוד רגישים.
איפה הם חוששים, ובצדק? שיכולה להיות סיטואציה שיש דברים שהם צריכים להוציא לפועל, לפעמים גם דחופים, ופתאום יש תהליך שאפילו לא יודעים מתי הוא נגמר ואיפה הוא נגמר, ואז מצד אחד הם אחראים.
היו"ר יואב קיש
¶
עזוב, אני אגיד לך מה הכיוון ומה הסיפור. קודם כול יש לנו רוויזיה של השר לבט"פ, הוא יגיע לכאן עוד מעט, ואני מקווה שהוא יספיק להציג. אני פשוט רוצה לסיים את הדיון פה, כי יש לנו דיון חשוב פה על הוותמ"ל.
היו"ר יואב קיש
¶
רוויזיה. אני רוצה לפתוח את הרוויזיה, ואני רוצה להציג את המתווה שהגענו אליו עכשיו, באמת ברגעים האחרונים.
היו"ר יואב קיש
¶
קודם כול אני מעלה להצבעה את נושא הרוויזיה. מי בעד הרוויזיה? שירים את ידו.
הצבעה
בעד – פה אחד
הרוויזיה נתקבלה.
היו"ר יואב קיש
¶
6 בעד, פה אחד, ההצעה התקבלה.
אני פותח את הדיון, ועכשיו אני אציג את הנושא של המתווה. המתווה נכון לעכשיו בעצם הוא בשינוי מהחוק. החוק דיבר בהתחלה רק על התקנות של משרד הבט"פ, ולא על ההנחיות של הנציבות. אני שמח שהגעתם לפה באמת, דדי, וגם שהמסר יעלה. יכול להיות שאם הייתם באים לוועדה בסיבוב הקודם אז אולי היה יותר קל.
היו"ר יואב קיש
¶
אבל בסוף כשיש כזו רפורמה משמעותית, אומנם ייצג אותך בכבוד היועץ המשפטי שלכם, אבל מאוד חשוב לשמוע גם אמירה שלך, ואני שמח שאתה פה היום.
אני אדבר רגע על המתווה שאנחנו מדברים עליו ולשם אנחנו הולכים. ראשית, הגדרנו סכום של 200 מיליון שקלים, שזאת ההערכה של ההשפעה של ההנחיה על המשק. אם זה מתחת ל-200 מיליון שקלים ההנחיות יצאו במסלול הרגיל. זאת אומרת, הן לא יכנסו בכלל – דרך אגב, זה מוסכם על האוצר. מה שאני אומר לכם עכשיו זה לאחר דין ודברים, יושבים פה גם נציגי האוצר – תרים את היד שיראו אותך – יושב שם. אם יש משהו שאני אומר שלא מקובל - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אני רוצה להגיד דבר אחד – אני אומר את זה גם לנציג, גם לבט"פ וגם לאוצר – חברים, תקשיבו לי טוב, אני מעלה את הסיכום עכשיו, ואם יש משהו שלא מקובל על מישהו מהצדדים, נא להרים את יד ולהגיד: סליחה, זה לא מקובל. כי הרעיון הוא שהסיכום הזה מקובל על האוצר, על הבט"פ ועל הנציבות. בכוונה אני מפריד בין הבט"פ לנציג, כי כל אחד גם כן כבודו במקומו מונח ושיקוליו עימו.
אז קודם כול נאמר ככה
¶
החלטה שיש לה השפעה משקית עד 200 מיליון שקלים ממשיכה כרגיל, היא לא תיכנס למסלול שדיברנו עליו קודם לכן של הוועדה וכל הסיפור. מיקי.
היו"ר יואב קיש
¶
נכון, שנה. זאת הערה טובה. לא הבנתי את השאלה שלך, וזה ברור. לגבי העניין הזה, כרגע המנגנון שמתמחר את זה יושב כולו אצלך בנציבות, אבל אתה צריך לתת למשרד ראש הממשלה או למשרד האוצר את הדו"ח שלך והניתוח שלך, והם צריכים להגיב, להגיד: אנחנו מסכימים לניתוח או לא מסכימים, המשמעות היא לא 199 מיליון, אלא 1.2 מיליארד. ולכן צריך לראות פה איזשהו מנגנון.
אני מציע לדבר על זה ולראות איך – עוד אין לי איזושהי הצעה קונקרטית. אבל דבר אחד צריך להיות ברור, שכן מעבר לעבודה הראשונית שאתם עושים כגוף המקצוע יש אינפוט שצריך להיכנס, לדעתי, ממשרד ראש הממשלה, אם אני לא טועה.
עמיחי פישר
¶
משרד ראש הממשלה הוא זה שקובע בהתאם להחלטת הממשלה את המתודולוגיה של איך מודדים, ולכן זה באמת הגיוני שזה יבוא אלינו.
היו"ר יואב קיש
¶
- - בעקבות ההנחיות; מעבירים את הכסף, את הקטע של הכימות לכסף למשרד ראש הממשלה; ושם עושים בקרה קודם כול לראות אם המס' הוא אכן מתחת ל-200 מיליון. אם הם הסכימו אין בעיה, זה רץ בנתיב הרגיל. אם הם לא הסכימו זה הולך כבר בנתיב המיוחד, זאת אומרת שאני לא אתחיל פה דיון. אם הם לא הסכימו זה הולך לנתיב הוועדה שעליו תכף נדבר.
פה נתנו לכם זכות וטו בשביל לחסוך את הזמן, שלא יהיה עכשיו פינג-פונג. אתם תעשו את זה, אם תגיעו איתם להסכמות - מצוין, לא הגעתם להסכמות - זה הולך לנתיב של הוועדה.
נתיב הוועדה פה גם נפתח לשניים. למה אני אומר נפתח לשניים? מהסיבה היחידה שלפעמים יש הנחיות שהן דחופות. דחופות בגלל מסקנות, לא יודע מה, חומרים שפתאום התגלו כדליקים בבנייה ואסור להשתמש בהם, ואללה, כולם כבר משתמשים – אני סתם נותן משהו שבו חייבת לצאת הנחיה מיידית. ולכן, לנציב פה יש סמכות, ואת זה אני אומר בכוונה לנציב. כל זה גם יהיה בכפוף כמובן גם לנושא משרד הבט"פ.
אני חושב שגם בנושא הדחיפות בתקנות צריך להכניס אפשרות לשר הבט"פ להגדיר תקנה דחופה, ואותו דבר לגבי הנחיה דחופה. זאת אומרת שאם יש הנחיה או תקנה דחופה היא עוברת למסלול Normally open – תכף אני אדבר על זה – ואם יש תקנה או הנחיה שהיא לא דחופה אז היא עוברת למסלול האישורים הרגיל. כל זה מעל 200 מיליון.
אם אנחנו מתחת ל-200 מיליון אין את הוועדה, אין את כל הסיפור. יש חילוקי דעות, זה הולך למסלול המוגבל. מה ההבדל בין המסלול המה שנקרא דחוף ללא דחוף? ותבינו את המשמעות, הלוואי שהייתי יכול לעשות הכול לא דחוף, למה? כי אז הוועדה תחליט, יעלה לשר הבט"פ, השר יחליט.
היו"ר יואב קיש
¶
תמליץ. אם אין התנגדות נגמר הסיפור, זה יעלה לשר הבט"פ. אתה יודע, כי כל פעם הם מרימים דגל וזה עולה רמה לפעמים עד ראש הממשלה. אבל כל עוד אין לחץ, אין בעיה שזה ירוץ במסלול הזה, ולכן גם המשק לא מתבלבל, התקנה או הנחיה עוד לא בתוקף, הכול בסדר.
היו"ר יואב קיש
¶
לא 90%. ואיפה הבעיה בצד הדחוף? צריך להבין את זה. בצד הדחוף אנחנו נכנסים לתהליך שיש לו משמעויות על המשק. למה? כי אומר הנציב: יש לי החלטה פה שנגיד עולה מיליארד שקלים בשנה למשק, אבל היא דחופה, לתפיסתי מצילת חיים, אני לא אחכה דקה. ובצדק, האחריות והסמכות אצלו. ואז הוא אומר: מיליארד שקלים, או שהם טוענים שזה מיליארד שקלים, לא משנה, והוא אומר שזה נכנס עכשיו לתוקף.
מה המשמעות? שעכשיו, אחרי שהתקנה כבר נכנסה לתוקף, הוועדה המייעצת מתחילה לעבוד, עכשיו יש לה חודשיים, ואז היא מוציאה החלטה. אם ההחלטה שלה תומכת, גם נגמר הסיפור. זאת אומרת שלצורך העניין היא מצדיקה לתפיסתה, נגמר הסיפור, זה עולה לשר הבט"פ. גם שר הבט"פ יכול לעשות פה override על הנציבות ולהגיד: אני תומך למרות שבהחלטת הנציב – ואז נגמר הסיפור. אם הוא לא תומך זה הולך לשר האוצר. שר האוצר גם הוא אותו דבר, ובסוף ראש הממשלה. גם לראש הממשלה אני מבקש להכניס פה – זאת סיטואציה בעצם שהיא - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
החלטה דחופה, הוא קיבל החלטה, עכשיו זה הולך לוועדה, הוועדה חושבת שהוא טעה.
היו"ר יואב קיש
¶
ואז מה? אם שר הבט"פ שוקל ואומר לוועדה: סליחה, עם כל מה שאתם חושבים, אני חושב שזאת החלטה ראויה – האם התהליך נגמר פה?
היו"ר יואב קיש
¶
לא, אבל האוצר רוצה את ה-say שלו. יכולה להיות סיטואציה ששר האוצר לא יסכים עם שר הבט"פ.
היו"ר יואב קיש
¶
אז אמרנו ככה: הוועדה לוקחת שתי החלטות, אחת אומרת: מקובלת עליי ההחלטה שלכם, זה אומנם עולה מיליארד שקלים, אבל זה מציל חיים. נגמר הדיון, לא עולה לשום שר, נגמר הסיפור.
היו"ר יואב קיש
¶
אם הוועדה אומרת ההפך: במדרג השיקולים נעשה תעדוף יתר לסיכון על העלות הכספית, ואנחנו חושבים שזאת לא הנחיה ראויה או תקנה ראויה, למרות שהיא דחופה היא עדיין בתוקף.
היו"ר יואב קיש
¶
ואז יכולה להיות סיטואציה שהתהליך הזה לקח חצי שנה, תכף נסדיר את הזמנים, ואז ראש הממשלה מחליט ואומר: השתכנתי על-ידי הוועדה. זה פשוט, אם הוא אומר שהוא מסכים עם הנציב, אין בעיה, אנחנו ב-flow הנורמלי של התקנה או ההנחיה, זה נשאר בתוקף. אבל אם הוא אומר: השתכנעתי שהוועדה, לצורך העניין, או מי מהשרים שחשב אחרת, שאנחנו צריכים לקחת את הסיכון המקצועי מול העלות הכספית, בסיטואציה הזאת צריך לבטל את ההנחיה.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
אבל את הסופרטנקר כבר קנו. על-פי אותה תקנה כבר קנו אותה, ההוצאה כבר הוצאה.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
אם זה דרש הבאת ציוד – לא חשוב, הבאתי את הדוגמה הזאת שעולה כך וכך מיידית, אז אני אומר שצריך לקחת את זה בחשבון.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
בני, זה במקרה לא היה שלו, זה במקרה היה של ראש הממשלה, הוא גם ככה או ככה לא יכול לערער.
יואל הדר
¶
לגבי ההנחיות, אני חושב שזה מתווה בהחלט הגיוני והוא מוסכם עלינו, עליי. לפחות השר עוד לא - - -
היו"ר יואב קיש
¶
היו לי שיחות ארוכות עם השר. כל התהליך הזה קורה רק בגלל שר הבט"פ שהיה מאוד לא מרוצה מהסיכום הקודם, מאוד נלחם בעצם על זכות העצמאות והסמכות שלכם. אני חושב שהלכנו יותר מדיי לכיוון השני.
היו"ר יואב קיש
¶
אני הסכמתי איתו, לכן הוא העלה את הרוויזיה, לכן בנינו איתו. הוא מאוד רצה להגיע, אני לא יודע אם הוא יספיק, אבל אין ספק שכל הישיבה והמהלך הזה זה בזכות שר הבט"פ.
יואל הדר
¶
לגבי הנושא של תקנה דחופה שאדוני אומר, אין לנו היום בחוק אפשרות לתקנה דחופה, יש לנו רק תקנות באישור הוועדה. זאת אומרת, אין מנגנון כזה.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
ככה. אחרת, אם אתה לא תדון בוועדה ויש תקנה, אז אפשר שעשר שנים התקנה תהיה תקועה בלי דיון בוועדה. אתה צריך להגיד: תשמע, אתה יכול לעשות תקנה דחופה - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
בוא נגיד, אני מוכן תקנה דחופה שהיא בתוקף לחודשיים עד שתעשה את ההליך הקבוע ותגמור את כל - - -
עידו בן יצחק
¶
מה שהוא מתכוון, שלא התקנה נכנסת אוטומטית לתוקף, את התקנה הוא בכל מקרה צריך להביא לאישורנו.
דדי שמחי
¶
שנה אנחנו מקצים לתקנה דחופה. אני חושב שהסיכום לגבי מה שסיכמת עד עכשיו הוא סיכום טוב מאוד גם בהיבט המקצועי. צריכים לסגור את נושא התקנות הדחופות. שנה נראה לי - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אנחנו לא ממציאים את הגלגל, יואב. זה קיים, לדוגמה, בתקנות הגנה לשעת חירום שיש סמכות לראש ממשלה לתת הנחיה לחודשיים. נדמה לי שאלו לוחות הזמנים שם.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
עם כל הכבוד, בתקנות כיבוי אש הרי לא מדובר עכשיו על לכבות שריפה, אני מדבר על תקנה שאמורה למנוע סיכון. זה לא יותר חמור ממלחמה, אתה יודע, ממצב חירום, וגם אז אתה נותן סמכות - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
לא הבנת אותי. חודשיים ועדה, חודשיים שר, חודשיים רוה"מ, זה שישה חודשים, זה חצי שנה.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אני רוצה להסביר. הרי אין ויכוח על זה שהנציב ואנשיו עושים עבודה מקצועית במה שנוגע באמת לענייני מניעת השריפות, על זה בכלל אין ויכוח, זאת לא הנקודה. יש בעיני כשל בעייתי דמוקרטי עם העובדה שפקיד מטיל החלטה שיש לה השלכות תקציביות על האזרח בלי שהדבר הזה עובר ביקורת בטווח הכי מיידי שיכול להיות. אז זה פרק מדיני, לכן התקנות שזה עבר לשר הבט"פ, השר יקבל החלטה.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אז השר קיבל החלטה. בסוף, דדי, אני אוהב אותו, הוא יודע את זה, הוא פקיד, הוא לא - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
בסדר. יש בעיני בעיה גם בשקל. גם לא נחה דעתי על זה שאתם מחריגים 2 מיליון, על הנושא שיהיה 200 מיליון, אבל אם כולם מרוצים, סבבה. יש בעייתיות אמיתית בזה שגורם שהוא לא גורם נבחר, הכוונה אחריות בלי סמכות, בסוף בסוף בסוף הוא לא נושא באחריות. באחריות אנחנו נושאים כנבחרי ציבור, ראש הממשלה נושא באחריות והשרים. יש קושי בזה שגורם לא נבחר מטיל עלות על הציבור, פוגע בזכויותיו, בקניינו, מבלי שהדבר הזה עובר ביקורת של נבחרי ציבור בממשלה ובכנסת בטווח הכי מיידי שאפשר. אז חצי שנה, לדוגמה - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אני רוצה להגיד שני דברים. ראשית, חברים, אני רוצה להבין דבר אחד, בעצם לגבי התקנות של שר הבט"פ, הרי למה האוצר דורש פה בכלל את מעורבות השר? הרי במילא זה מגיע לוועדת הפנים. למה אנחנו בכלל נתנו את זה אני לא מבין, שואל את עצמי פתאום.
מתן יגל
¶
זה לא נכון. למשל, בחוק הקרינה המייננת, שזה שם למשל גם חוק שעוסק בבטיחות, זה לא משהו ששונה מפה, גם שם בנושאים כלכליים משמעותיים יש הסכמה גם של שר האוצר, זה לא חריג.
היו"ר יואב קיש
¶
הנה, אתה אחראי, השר חייב RIA בתקנות, אתה בודק אותו, אתה עוצר אותו. למה אתה צריך עכשיו להכניס את שר האוצר לראש של שר הבט"פ?
מתן יגל
¶
אבל בהמון המון חוקים יש הסכמת אוצר, זה גם מה שהממשלה אישרה, זה גם מה שהשר לביטחון פנים הציע.
היו"ר יואב קיש
¶
מה הממשלה, אני כבר, אתה יודע, בשבוע האחרון עשיתי שני דברים שכבר הבנתי שמה שהממשלה זאת לא החוכמה הכי גדולה שיש.
היו"ר יואב קיש
¶
בוא תדבר איתי תכלס. אני אומר לך שלא תהיה תקנה של שר הבט"פ שלא תבוא הנה, נשמע את כולם, כולל את האוצר, ונדון בה. אתה חושב שזה לא מספיק בשבילך? אני שואל ברצינות.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
את זה כן סיכמנו עכשיו. אם זה מעל 200 מיליון וזה לא דחוף זה עובר את ועדת ההמלצות, ואם לא, זה מגיע לשרים.
היו"ר יואב קיש
¶
אז שמעת, הגדרנו את המנגנון שאם משרד ראש הממשלה חושב שזה יותר אז זה מתחיל בתהליך הארוך, אין פה אפילו ויכוח. זאת אומרת שהם צריכים את ההסכמה של משרד ראש הממשלה.
אני מסכם. חברים, מה שאנחנו מסכמים יחול במידה שיש תקנות של הבט"פ שלא מגיעות לוועדה הזו, כי כל מה שמגיע לאישור הוועדה לא נכנס למסלול הזה, הוא ללא שינוי.
יואל הדר
¶
אם זה הסמל של הרשות או אם אלו תקנות דרגות לא צריכים להביא את זה לפה, כי זה דבר שאנחנו עושים בלי זה. אם עכשיו רוצים לשנות את הדרגות ולהתאים אותן לצבא.
היו"ר יואב קיש
¶
אנחנו מדברים על בטיחות אש. תקנות בטיחות אש שלא מגיעות לפה או הנחיות בטיחות אש שבהגדרה לא מגיעות לפה, רק על זה אנחנו מדברים. אז יישרנו קו.
היו"ר יואב קיש
¶
ואז פתרנו את המעורבות העודפת של שר האוצר בתקנות שלכם. זה כבר הישג ראשון לעשות את זה יותר פשוט.
שתיים, במקום הזה הנציב יבצע תמחור. אם זה מתחת 200 הוא יעביר את זה לבחינה למשרד ראש הממשלה, אם הם אישרו הוא הולך למסלול הירוק, מוציא את ההנחיות ונגמר הסיפור. מדובר על השנה, שנת פעילות אחת, כפי שהגדיר חבר הכנסת מיקי לוי.
היו"ר יואב קיש
¶
רגע, רצת קדימה. חשוב לי לסדר, ושהיועץ המשפטי יגיד לי שאני רץ בקצב שמתאים לו. הגדרנו מההתחלה שזה בדברים שלא באים לוועדה או בתקנות של הבט"פ שלא מגיעות או בהנחיות של הנציבות.
לגבי הנחיות של הנציבות עושים הערכת שווי למשק. אם זה מתחת ל-200 מיליון שקלים זה יכול לרוץ בנתיב רגיל, רק כפוף לאישור משרד ראש הממשלה. אם זה מעל 200 מיליון שקלים או אם משרד ראש הממשלה סובר שזה מעל 200 מיליון שקלים אז מתחיל מסלול אחר.
היו"ר יואב קיש
¶
הוא שהוא צריך להתייעץ עם הוועדה המייעצת כפי שהוגדר בחוק. חזרה הוועדה המייעצת באישור, נגמר, הוא יכול לצאת עם הנחיות ולהמשיך כרגיל. חזרה הוועדה המייעצת ולא אישרה, יש דיון בין שר בט"פ ושר האוצר האם יש ביניהם הסכמה. הסכימו שניהם שאין צורך וההנחיות מאושרות, למרות הוועדה, ההנחיות יהיו מאושרות. הייתה ביניהם אי-הסכמה – פה צריך, דרך אגב, להגדיר זמן – אמרנו לוועדה חודשיים, וניתן להליך הזה בין השרים גם חודשיים. הייתה אי-הסכמה בין השרים אחרי חודשיים, כפי שיש מנגנון של אי-הסכמה בין משרדים שונים - - -
היו"ר יואב קיש
¶
הדבר היחידי שאני רוצה להכניס לפה גם כן, שלא עכשיו זה ייתקע שם לנצח, שגם פה צריך להגדיר חודשיים. אם אחרי חודשיים ראש הממשלה - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
למרות שזה לפרוטוקול זה חסר משמעות, כי גם אם אתה תגדיר, גם השרים יעמדו בקצב שלהם. הוועדה היא הגורם היחידי שבסוף יהיה כפוף לזה.
היו"ר יואב קיש
¶
לא משנה. אם אצל ראש הממשלה אחרי חודשיים עדיין לא נלקחה החלטה אז ההנחיה תיכנס לתוקף.
היו"ר יואב קיש
¶
כן, זה במצטבר שישה חודשים. כשאתה מוציא הנחיה שלא דחופה לשיטתך, אתה יכול לדעת שאחרי שישה חודשים, אם זה טיפס עד ראש הממשלה - - -
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
לפחות תעשה דיון פה, כי אתה לא יכול לכפות על ראש הממשלה. עם כל הכבוד, ראש הממשלה בקצה הפירמידה.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אם הנציב הולך מול ההחלטה של הוועדה המייעצת הוא צריך אישור פוזיטיבי או של שני השרים שמאשרים לו או של ראש הממשלה, הוא לא יכול בלי אישור.
היו"ר יואב קיש
¶
רגע, תעצרו את הדיון. מיקי, בצלאל, חשבתי על זה, אסביר לך למה אני חושב אחרת ממך. הרי יש פה שאלה מאוד מהותית, האם אנחנו הולכים באופן עקרוני למהלך מעקר לצורך העניין או שאנחנו הולכים לאיזה תהליך מבקר. מעקר או מבקר.
היו"ר יואב קיש
¶
לתפיסתי, אם זה עובר ועדה ושרים וראש ממשלה, יש פה דילמה אמיתית כנראה. איפה אני חושש? שבסיטואציה הזאת גם אצל ראש הממשלה לא ימהרו להחליט, ועכשיו נוצר מצב בעייתי שאתה צריך להחליט. הרי נתנו כל כך הרבה רגליים בדרך לעצור את זה. גם ראש הממשלה בסוף יכול להגיד - - -
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
אם זה עולה לו כסף שישלים קנס על כל יום איחור, 30,000 שקל על כל יום איחור.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
חבות אישית. שיהיה כתוב בחוק שראש הממשלה יכול בכל רגע נתון לעצור את זה, זה לא שזה one way.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אבל זה גם דבר נורמלי. אתה עושה הנחיה חדשה, אנשים נערכים לפי ההנחיה הזאת, יומיים אחר כך אין הנחיה.
היו"ר יואב קיש
¶
נכון, אבל לא היית פה, יעקב אשר, דיברנו על זה מהתחלה, שזה משהו שאנחנו לא רוצים להגיע אליו.
היו"ר יואב קיש
¶
אני רוצה לסכם, עוד לא סיימתי, תנו לי לסיים את התהליך. אז זה המסלול של ראש הממשלה. איפה המסלול השני של הנחיה דחופה? שגם פה אנחנו במידה מסוימת נכנסים לאותו מקום. הנחיה דחופה אומרת שהוא רואה מצב שהנחיה משמעותית עם עלות כבדה למשק, אבל לתפיסתו היא דחופה – זאת החלטה על דחיפות, ולכן אין את הדחופות – החלטה שלו על דחיפות, יש לזה לתפיסתו משמעות של הצלת חיים או סיכון חיים. ולכן הוא יכול להגיד: אני יודע שזאת החלטה של מיליארד שקל, אבל היא דחופה והיא נכנסת מיידית לתוקף.
עכשיו היא מתחילה הליך שדיברנו עליו, את אותו הליך, אבל רק שהיא בתוקף, יעקב אשר, למה? כי הוא מאמין שזה מציל חיים. ואז חודשיים לוועדה, אם הוועדה אישרה, אתה צודק, שווה מיליארד שקלים, נגמר הדיון, ממשיכים, ההנחיה במילא כבר חודשיים בתוקף. הלך לשני השרים, שני השרים לא הסכימו, גם פה שישה חודשים. אם אחרי שישה חודשים - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
מקובל עליי. רק הייתי רוצה לבקש מהנציב, מאחר שאי-אפשר יהיה להגדיר בחוק מה זה דחוף, מה זה לא דחוף. הרי הכול - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
חבר'ה, נו, דקה. ברוך השם, הנציב פה, הוא לא צריך עזרה, מהיכרותי איתו הוא יודע מצוין. מכיוון שלא נגדיר את זה בחוק, הייתי שמח אם תרחיב, תגיד לפרוטוקול – הרי הכול זה הצלת חיים, תן דוגמאות מה נראה לך דחוף, איפה היית עושה שימוש – לפרוטוקול, זה דבר שמקובל כאן בדיונים כאלה.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
לכן אמרתי, תנו לו לדבר שתיים-שלוש דקות, לנסות להסביר את האינדיקציות למה דחוף, מה לא דחוף, שנהיה רגועים שהמושג דחוף – כי שוב, היושב-ראש אמר הצלת חיים, כל מה שאתה עוסק בו הוא הצלת חיים, ואז כל דבר ילך למסלול הדחוף, אז תסביר – אני לפחות לא מבין בזה.
דדי שמחי
¶
האירועים שקרו בעולם, כמו לדוגמה בניין שנשרף בלונדון או שריפה בבית החולים בדרום קוריאה, ויש כמה לקחים מיידיים שצריך לטפל בהם באופן מיידי, אז אלה הנקודות. אני לא מדבר עכשיו על תהליכים ארוכי טווח של שנים, זה האירוע שיש משהו דחוף שצריך לטפל בו. לדוגמה, לפני שניים נשרף בניין בגשר ההלכה בתל אביב. התברר שהציפוי הזה לא תקין. הוא היה תקין, אבל כשהדביקו אותו לקירות הבניין ניסרו אותו בצדדים כדי להתאים את הגודל, ובזה שניסרו אותו הם הפכו אותו מתקין ללא תקין, ובגלל זה נדלק כל הבניין. דברים כאלה.
דדי שמחי
¶
אסור להשתמש בפריט הזה או להוציא מייד תקן התקנה. חוץ מתקן אם זה בעיר או לא בעיר יש גם תקן התקנה. כלומר, בתקן ההתקנה אסור לנסר את הדברים האלה. אלה הדברים.
תזכרו עוד נקודה אחת רק לפרוטוקול, העניין הוא לא רק הצלת חיים, העניין זה גם באחריות שיש לי על הלוחמים שלי. כי כשיש שריפה כולם בורחים, והלוחמים שלי נכנסים פנימה, ואני צריך לשמור גם על חייהם, וזה כל העניין.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
תיאורטית כדי להגן עליו, נגיד שב-1 בינואר הוא קיבל החלטה של 200 מיליון, אז ההוצאה הבאה עוברת למסלול הארוך, זה לא שהוא גמר את - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אבל צריך עכשיו לראות, מיקי העלה נקודה חשובה, שלא יפרקו החלטה לכמה החלטות.
דדי שמחי
¶
יש לי עוד דבר, אז בוא נבדוק את האוצר. כל התהליך הזה, אני ממליץ שיתפוס רק אם אני רוצה להכביד את הרגולציה. אם אני רוצה להקל את הרגולציה לא צריך את כל המהלך.
היו"ר יואב קיש
¶
תקשיב, יש לי ותמ"ל, אתם שיגעתם אותי מעל הראש. אנחנו עכשיו הולכים למתווה שדיברנו עליו, שאלות של היועץ המשפטי בלבד. בבקשה.
עידו בן יצחק
¶
דיברנו על מה שקורה אם ראש הממשלה לא נותן תשובה תוך 60 יום. מה קורה אם הוועדה המייעצת לא נותנת תוך 60 יום או ששר האוצר לא נותן?
יואל הדר
¶
אם הם לא ענו תוך 60 יום, בכל מקרה רק לראש הממשלה יש סמכות להצטרף, לא לאף גורם אחר, הוא כל הזמן במסלול שיכול לעצור את זה.
היו"ר יואב קיש
¶
תקשיבו, נו, מספיק, הבא שמדבר אני מוציא אותו, גמרנו, כולל חברי כנסת. השאלות טובות, אני מבקש שלוש, אני מבקש התייחסות ותשובה. והתשובה היא כזו, אם הוועדה השתהתה ולא הגיעה חודשיים ההנחיה נכנסה לתוקף, אבל התהליך לא הסתיים. מה כוונתי? לצורך העניין זה כאילו שראש הממשלה לא ענה. הוא עדיין יוכל לשנות את דעתו בעתיד. זאת אומרת, היא יכולה להגיש המלצה אחרי שלושה חודשים, להגיד: אני לא מסכימה, אני רוצה שיעמדו בזמנים. מי שלא עומד בזמנים ההנחיה נכנסת לתוקף, אבל ההליך ממשיך.
היו"ר יואב קיש
¶
הוא לא יחליט, ובגלל זה הוא יאשר אחרי חצי שנה. תקשיב, לך יש הליך שאחרי חצי שנה אם אין החלטה אובייקטיבית של רוה"מ נגד, ההנחיה בתוקף. נראה לך שאם אף אחד לא דיבר, לא השרים ולא הוועדה - -
היו"ר יואב קיש
¶
- - רוה"מ יבוא ויגיד: אני מתנגד? אז אחרי חצי שנה אתה צריך לצאת מהנחה שלהנחיה שלך לוקח חצי שנה לעבור.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אבל הוא צריך לנהל את התהליך. הוא לא קיבל תשובה מהוועדה, הוא הולך לשר שלו, אומר: אדוני השר, תן לי תשובה תוך חודשיים.
דדי שמחי
¶
אז אני מביא הנחיה מקצועית, להבנתי, אם הוועדה לא מצאה את הזמן לשבת חודשיים, היא צריכה להתקבל, וחובת ההוכחה היא עכשיו על הוועדה, זה הכול.
היו"ר יואב קיש
¶
יש לי תשובה. בצלאל, בוא נעשה את זה ככה, על הוועדה אפשר לדלג, אבל אם אחרי ארבעה חודשים לא הייתה לא ועדה ולא שרים ההנחיה בתוקף, סליחה, מצטער מאוד. השרים צריכים להגיד לפחות את המילה שלהם, אם הם לא אמרו.
קרן גל-און
¶
כי המשמעות היא שאותה ועדה, שהייתה אמורה להתכנס ואולי אפילו לאשר, היא לא מעבירה נתונים. על בסיס איזה נתונים שר האוצר יקבל החלטה? זה להכשיל אותו.
דדי שמחי
¶
הוא לא מכנס את הוועדה, ואז שר האוצר משיקולים כאלה ואחרים אומר: חבר'ה, אני לא מאשר את הדבר הזה. הפוך, חובת ההוכחה צריכה להיות הפוך. יש החלטת נציב - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אני לא יוצא מהנחה שלשר האוצר אין אינטרס בוועדה, יש לו אינטרס בוועדה, זאת העבודה המקצועית שהוא עושה.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
יש בזה משהו. הוא אומר: תשמע, הרי עכשיו אם הוועדה מאשרת אז הוא סוגר את זה אצלו ולא צריך כלום.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אבל שר האוצר לא שולט בוועדה, זה רוה"מ. יש שם נציג של כבאות, יש שם נציג של בט"פ.
דדי שמחי
¶
הערה אחרונה, אדוני היושב-ראש, אם הטלת את המגבלה הזאת על רוה"מ, על אחת כמה וכמה על החבר'ה למטה.
דדי שמחי
¶
- - ההחלטה נכנסת לתוקף, אבל למרות שההחלטה בתוקף, אם היא תתכנס חודש אחרי עדיין היא יכולה לעצור את הכול, זה הכול.
ליאור חיימוביץ
¶
שר האוצר צריך לקבל החלטה אם יש השלכה משמעותית כלכלית על המשק. אם הוועדה לא החליטה - - -
היו"ר יואב קיש
¶
חברים, הסיפור מאוד פשוט, זה עושה לי שכל. בצלאל, הם הגישו את הבקשה לוועדה, עכשיו בעצם הם מסתכלים על הליך של ארבעה חודשים. ההליך שהם מסתכלים עליו הוא ארבעה חודשים אמיתיים, למה? כי בחודשיים הראשונים אם הוועדה אישרה להם סבבה, אישרה להם ונגמר הסיפור.
אם לא, זה בכל מקרה יגיע למשרדים, ואז המשרדים מהדד-ליין הראשון שלהם יש ארבעה חודשים. אם תוך ארבעה חודשים השרים לא הגיבו באמירה ברורה של מתנגדים אז זה אושר ונגמר הסיפור וזהו. אחד השרים התנגד בארבעה חודשים האלה זה עולה לרוה"מ. זהו.
עידו בן יצחק
¶
שאלה אחרונה. בהחלטה של ה-200 מיליון שאתה – פה אני צריך את משרד ראש הממשלה – שאתה מעביר אליו את הנתונים על העלויות, איך נקרא הגורם אצלכם במשרד ראש הממשלה שעושה את זה? אני לא אכתוב פה משרד ראש הממשלה.
היו"ר יואב קיש
¶
חברים, אני מעלה להצבעה את ההחלטה בנושא כיבוי אש לאחר הרוויזיה שהתקבלה – מי בעד? שירים את ידו.
הצבעה
בעד – פה אחד
פרק ז' כולו (כבאות), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח–2018, נתקבל.