ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-21OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 998

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, כ"ד באדר התשע"ח (11 במרץ 2018), שעה 11:40

1. השוואת זכויות לאלמנות ולאלמנים של ניצולי שואה לפי חוק ההטבות לניצולי שואה, התשס"ז–2007, ולפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957, ומענק לניצולי שואה שזכאים לפי חוק BEG.

2. פרק ג': (מסים) סעיפים 6, 7 ו- 8(ב) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח – 2018 (מ/1196) – (תיקון חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) – הרחבת מענק עבודה להורים עובדים).

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

דוד אמסלם – מ"מ היו"ר

אחמד טיבי

מיקי לוי

נורית קורן

אלעזר שטרן

ראש תחום קשרים בינלאומיים, המשרד לשוויון חברתי - נועה בלכר אורנשטיין

אגף תקציבים, משרד האוצר - יעל אגמון

יועמ"ש הרשות לניצולי השואה, משרד האוצר - גליה מאיר אריכא

עו"ד בלשכה משפטית, משרד האוצר - עמיחי פישמן

לשכה משפטית, רשות המיסים, משרד האוצר - ישי פרלמן

עו"ד, מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - שי גלברג-סומך

אגף זקנה ושאירים, המוסד לביטוח לאומי - עדנה ליימן

רפרנט מחקר – ביטוח סיעוד, המוסד לביטוח לאומי - שרון אסיסקוביץ

יועץ מנכ"ל, המוסד לביטוח לאומי - אלעד אליהו זכות

מנהלת העמותה הפרלמנטרית הישראלית לפעילות לזכר השואה וסיוע לניצוליה - אריאלה מלכה

יו"ר ועדת קשרי חוץ, העמותה הפרלמנטרית הישראלית לפעילות לזכר השואה וסיוע לניצוליה - יוסף מור

העמותה הפרלמנטרית הישראלית לפעילות לזכר השואה וסיוע לניצוליה - דבורה וינשטיין

ארגון עובדי הכפייה תחת שלטון הנאצים - מרדכי הראלי

ארגון עובדי הכפייה תחת שלטון הנאצים - חנה הראלי

שגית אפיק

אייל לב-ארי

טמיר כהן

ירון קוונשטוק

1. השוואת זכויות לאלמנות ולאלמנים של ניצולי שואה לפי חוק ההטבות לניצולי שואה, התשס"ז–2007 ולפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957, ומענק לניצולי שואה שזכאים לפי חוק BEG

השוואת זכויות לאלמנות ולאלמנים של ניצולי שואה לפי חוק ההטבות לניצולי שואה, ולפי חוק נכי רדיפות הנאצים, ומענק לניצולי שואה שזכאים לפי חוק ה-BEG. אנחנו ביקשנו בישיבה הקודמת – מי נמצא מהאוצר?

לפני זה, לפרוטוקול.

בבקשה.

לפרוטוקול. אני לא יודע מי זה הגאון שחשב על בחירות לקראת סוף יוני. חודש רמדאן זה בסוף מאי עד אמצע יוני. כלומר, אין קמפיין בחירות, אי אפשר לעבוד. ולכן אסור לחשוב על זה.

בגלל זה אנחנו צריכים את זה - - -

אסור לחשוב על בחירות ביוני?

אסור לחשוב.

גם לא בקיץ. ואז החרדים אומרים: גם לא בחגים.

או לפני רמדאן או אחרי רמדאן. אנחנו רוצים שהממשלה הזאת תסיים את חייה מהר, אבל לא ברמדאן.

אחמד, אפשר לנהור לקלפיות גם בליל הרמדאן. הרמדאן נגמר בשקיעת החמה, הקלפיות נסגרות ב-23:00.

תגובתך.

תגיד לי, אני פה עובד בשירות התגובות?

לא, אבל הוא מתכוון שהתגובה שלך נדרשת.

מה שחבר הכנסת טיבי אומר, על פי רוב הוא אומר דברים חכמים. טוב.

זה שלושת השבועות, תענה לו.

אני לא רוצה לענות. אתה יודע שאני לא רוצה לענות.

תגיד לו: שלושת השבועות.

השוואת זכויות לאלמנות ולאלמנים. אנחנו ביקשנו - - -

אגב, שימו לב, יש גם מונדיאל.

בואו, רבותיי.

או, זה טיעון, מונדיאל.

תסתכל על התאריך העברי. גפני, כמה זה ה-26 ביוני?

אנחנו ביקשנו שני דברים במהלך הדיונים הקודמים. אנחנו ביקשנו להוסיף לחוק של מענק עבודה להוסיף שני נושאים שקשורים לניצולי השואה, בעקבות דיונים ארוכים שהתקיימו כאן בנושאים הללו. האחד זה הנושא של האלמנות. משנת 2011 התברר שהשאירים שלהם אינם זכאים למענק, בניגוד לאלה שהם בשנים מאוחרות יותר. אנחנו ביקשנו להכליל גם את אלה שהם משנת 2011 שאירים, בין אם זה הבעל ובין אם זה האישה.

ואנחנו ביקשנו להוסיף גם את ההטבות של זכאי חוק ה-BEG, הרנטה הגרמנית, שבישראל ניצולי השואה קיבלו את ההטבות, גם בגלל הגיל שגדל וגם בגלל הנושא הזה, שאנחנו היטבנו עם הניצולים וזה לא קרה ברנטה הגרמנית. הוזמן לכאן, והוא השתתף בדיון, השגריר הגרמני, שגילה אהדה לעניין הזה כאן בדיון. והיה צריך שממשלת גרמניה תתכנס, וממשלת גרמניה באמת התכנסה בשבוע שעבר. אבל זה ייקח זמן, ככל הנראה, גם אם יגיעו להחלטה, וכנראה יגיעו להחלטה של לעזור למקבלי הרנטה הגרמנית, זה ייקח זמן.

ואנחנו מבקשים שממשלת ישראל תאפשר את תשלום התוספות הללו, שאלה תוספות קיומיות לניצולי השואה, שהם גם נמצאים בקו הראשון של אלו שנפגעו בשואה באירופה. ואנחנו מבקשים שממשלת ישראל תשתתף ב-60 מיליון שקל בעניין הזה, כדי לאפשר תשלום במשך הזמן, עד שממשלת גרמניה תקבל החלטה, והיא ככל הנראה תקבל החלטה. אם היא תקבל החלטה הכסף יוחזר לממשלת ישראל. אי אפשר להמתין עם ניצולי השואה, מקבלי הרנטה הגרמנית, אי אפשר להמתין עוד, וצריך להיכנס לעניין. כמו שממשלת ישראל, ייאמר לשבחה, נכנסה לעניין הזה כאשר היה צריך לתת הטבות שלא היו בעבר לניצולי השואה שמקבלים את התמיכה ממשלת ישראל.

ואני מבקש את התשובה של הממשלה לעניין הזה. אם כן, אנחנו נעשה רוויזיה על מענק עבודה, ואנחנו נכניס את זה בחוק שנביא למליאת הכנסת. בבקשה, מי משיב?

יעל אגמון ממשרד האוצר, אגף תקציבים. לנושא המענק למקבלי הרנטה הגרמנית, אני אגיד שהוא לא נלקח בחשבון במסגרת הצעת התקציב. והנושא הזה גם לא נלקח בחשבון במסגרת ההחלטה לקיצוץ רוחבי שהתקבלה ממש לפני כמה דקות בממשלה. לכן כרגע אין תקציב עבורו.

למה אין?

למענק כרגע אין תקציב. כרגע לא הוקצה במסגרת החלטת הממשלה הנוספת תקציב לנושא הזה.

לא הבנתי למה.

למה זה לא נלקח בחשבון? יעל, למה זה לא נלקח בחשבון.

צריך לחכות עד שימותו - - -

אני אצביע נגד כל – ואני הולך להגיש רוויזיות ועניינים ובלגן.

רגע, שנייה.

יש גבול למה שאנחנו יכולים.

לא הבנתי. לגבי האלמנות מה?

לגבי האלמנות יש תקציב, זה נלקח בחשבון בהחלטת הממשלה שעברה היום.

90 מיליון.

כן. יש לזה תקציב. מלבד הערות נוסח קלות שיש לנו זה בסדר. לגבי ה-BEG – הדבר לא נלקח בחשבון במסגרת החלטת הממשלה שהעברנו.

כמה כסף?

האלמנות זה 90 מיליון. ה-BEG זה עוד 60 מיליון.

מה זה אלמנות?

זה השוואת תנאים של אלמנות, שבני זוגן - - -

שיקבלו על שאירים משנת 2011.

אלה שנפטרו - - - 2011 מקבלים מענק רבעוני ולא קצבה חודשית. והחוק הזה מבקש להשוות - - -

להשוות אותם.

שגם יקבלו קצבה חודשית.

וזה כולל את ה-BEG או לא?

לא, לא. זה רק אלמנות.

בסדר. אז לא הקשבת למה שאמר יושב-ראש הוועדה? לא, את לא מקשיבה לו כנראה כבר הרבה זמן, בגלל שהוא דיבר על זה עם האוצר, שפתאום לא הכנסתם את זה. אני שמעתי, ואני לא נמצא פה בכל הוועדות, אבל אני שמעתי את יושב-ראש הוועדה מדבר על זה לפני כמעט חצי שנה.

אלעזר, שנייה. הסיפור הוא כזה: אנחנו מדברים איתם הרבה זמן, הוועדה מדברת על העניין הזה. אני דיברתי איתם בשבוע שעבר, והם אמרו לי שהם מסכימים לגבי האלמנות, שהשאירים יקבלו גם משנת 2011 ולא תהיה אפליה בין ניצולי השואה אחורנית.

לפני 2011.

כן, זה נקרא החוק שלך.

כן.

וזה הם הודיעו שהם מסכימים. והיא עכשיו אומרת שהם גם העבירו את זה בהחלטת הממשלה, בעניין הזה של - -

קיצוץ רוחבי.

- - האלמנות. אלמנות זה אלמנים זה דינם שווה.

זה אומר שיש תקציב לעניין.

לעניין יש תקציב – 90 מיליון שקל. יש את הנושא של ה-BEG. אני לא מתכוון לוותר על העניין הזה.

הוא ביקש באופן אישי.

כן, כן.

הוא ביקש את זה לפני כמה חודשים.

כן. ה-BEG אמר לי – אני לא רוצה להזכיר שמות, מכיוון שאני מדבר על האגף כאגף – הוא אמר שהוא ימצא לזה מקור. עכשיו, אם המקור שהוא ימצא לזה הוא מקור שאנחנו לא מסכימים לו, אז הוא לא מצא מקור. מקור הפירוש הוא כסף פנוי, מדובר על 60 מיליון שקל. כל יום שעובר זה נהיה פחות. זה כתם מוסרי גם על הכנסת וגם על הממשלה.

אז אם אתם אומרים לי שהיום הוא ישב איתי, ונראה לנסות להגיע ולבדוק מה המקור – בסדר. אבל אם לא, אז - - -

אני מניחה שזה מה שיקרה. הם עכשיו בממשלה, אני מניחה שהם יסיימו שם ויגיעו הנה. אבל כרגע לאלמנות יש מקור, ל-BEG אין מקור. זה כרגע המצב.

זו התשובה הסופית?

לא, לא, לא. מה צריך לעשות בחוק?

נקריא את האלמנות?

לא, יש לי גם את הרוויזיה.

בוא נקריא - - -

אוקיי. אז תקריאי, בבקשה.

גפני, אבל מה יוצא לנו מזה שאתה עושה את זה ככה?

זה נכנס בחוק.

אני מבין.

לפחות את התיקון ביחס לאלמנות נכניס כרגע.

נכון. זה הישג חלקי מה שנקרא.

אבל זה הישג.

זה הישג, אין לי טענה.

צריך לפחות את זה להכניס.

אלעזר, אנחנו יכולים לא להקריא.

לא, נתקדם.

אבל למה שלא – אם יש כסף - - -

מה פירוש אם יש כסף? אני בעד. מה זה בעד, אני נלחם כמו אני לא יודע מה.

לא, שנייה אחת, אני יודע שאתה בעד.

אתה מציע לחלק את ה-90 מיליון.

נגיד. אני לא יודע.

אני אגיד לך למה הם מסכימים לתת את ההשוואה לאלמנות. כיוון שהפסיקה של בג"ץ - - -

לא, לא צריך - - -

לא, צריך לתת את כל הסכום. זה ההסבר.

כן, ההסבר הוא שצריך לתת את כל סכום.

היא לא יכולה לפצל, בקיצור.

אבל, שגית, אני אשאל שאלה על זה.

תגידי בלי להזכיר הכול – משפטית אי אפשר לפצל, בקיצור.

מה ששגית הולכת להגיד זה שהם יודעים שעלול להיות בג"ץ. הרי אמרנו את זה פה בדיונים.

כן, כן, אני בדרך לבג"ץ. כן, כן.

כל הכבוד. אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה אחרת, גפני. נגיד, מה ה-case לבג"ץ?

השוואה.

אוקיי, אז אני אשאל אותך שאלה, את אותו דבר: אם יש פה ניצולי שואה, שעכשיו עזוב את הסכום, הרי לא מדובר כרגע על גובה הסכום, שניצול שואה אחד – האלמנה מקבלת, וניצול שואה אחר – האלמנה לא מקבלת, לא משנה מאיפה שהוא מקבל, איך המדינה יכולה להיות אדישה לזה?

היא לא. הינה, היא מסכימה למה שדרשנו.

היא לא מסכימה. אתה לא מבין מה אני אומר לך.

היא לא מסכימה ל-BEG.

אתה לא מבין מה אני אומר.

שאלת על ה-BEG?

לא, אבל עזוב רגע את ה-BEG. תוציא רגע את ה-BEG. יש שתי אלמנות במדינת ישראל, אחת מקבלת ממדינת ישראל ואחת מקבלת מגרמניה, לצורך העניין. איך הממשלה יכולה לעשות – היא יודעת שהיא לא מקבלת מגרמניה – איך הממשלה יכולה לעשות את ההבדל הזה?

אני חושב שהיא לא יכולה.

נכון. אבל אני שואל: עכשיו העמדת בג"ץ. אז יכול להיות שפה יש מישהי - - -

הרי זו השערה שלנו. מה ששגית הלכה להגיד זה השערה, שהיא השערה מבוססת.

אז עכשיו בוא נשאל את משרד האוצר. יעל, חוץ מהתשובות הפורמליות האלה שהבנו אותן, אני שואל אותך, יעל: יש אלמנה אחת שבאה מצרפת, מטריפולי, לא יודע מאיפה, השוו לה את זה עכשיו. יש אלמנה אחת שבאה ממאוטהאוזן.

אבל ב-BEG אנחנו לא מדברים על שאירים.

BEG זה גם שאירים.

אני לא יודע מה זה BEG. לא יודע, אין לי מושג מה זה BEG. אני שואל שאלה פשוטה: יש שתי ניצולות שואה אלמנות, חלק ממשלת גרמניה עושה טוב, בחלק ממה שהמדינה נותנת – נותנת להן. החליטה מדינת ישראל עכשיו שהאלמנות מקבלות. נגיד שאין דיון עכשיו על התגמול החודשי. התגמול החודשי – הם מקבלים מגרמניה, הם כאן. החליטה ממשלת ישראל עכשיו שהיא גם נותנת לאלמנות, ביודעה שממשלת גרמניה לא נותנת לאלמנות. איך הממשלה יכולה לעשות דבר כזה? אני שואל את זה: איך היא יכולה להפלות בין דם לדם?

תראה, זו שאלה משפטית, אני לא משפטנית.

לא, סליחה, לפני שיש שאלה משפטית זאת שאלה ערכית.

סליחה, זו שאלה ערכית.

אוקיי. אז משרד הרווחה?

מבחינה משפטית אין חיוב חוקי. אלה הסדרים משפטיים.

אין חוקי, עכשיו עושים את החוק. עכשיו עושים את החוק, זה מה שעכשיו התכנסה הוועדה. אני שואל את השאלה הפשוטה. באמת, את יכולה להסביר לי?

שוב, כמו שהתחילה להגיד - - -

מה הסיבה שזה לא נכלל?

מה שאני רואה פה, גפני - - -

כן, אלעזר.

גפני, אני רוצה להגיד לך משהו. שבהחלטה הזאת שאנחנו נותנים לה יד, אנחנו לא נותנים יד לתת לחלק, אנחנו נותנים יד לעשות אפליה ולא לתת לחלק שאנחנו לא נותנים לו. זאת משמעות ההחלטה. למה? אני רוצה לחזור, אני לא יודע מה שגית הסבירה לך בדיוק - - -

לא, היא דיברה איתי על משהו אחר.

אז אני רוצה רגע לחזור לעניין הזה. יש נגיד 10,000 אלמנות, לצורך העניין, שלא מקבלות כלום, לא לפי המקובל במדינת ישראל עד הרגע, ולא לפי המקובל נגיד בגרמניה, לא משנה מה. אבל כולם אזרחי מדינת ישראל, ניצולי שואה. כמו שאתה אמרת, חלקם, אמרת, מהקו הראשון. החליטה עכשיו המדינה שהיא מפצלת ונותנת לאלמנות, שעד עכשיו לא קיבלו כלום.

אלעזר, למה האריכות הזאת? אנחנו עברנו את זה כבר הרבה מאוד פעמים. אני מציע ככה: אני מציע שנקבל את מה שהאוצר אומר, לגבי השאירים, על ה-90 מיליון שקל, נכניס את זה בחוק. נאשר את זה, נביא את זה רגיל. שנאשר גם את ה-BEG, את ה-60 מיליון, ואני אגיש על זה רוויזיה. הרי לא יצא שום דבר אם נכניס את זה בחוק, אם יבואו ויגידו: אין לנו לעניין הזה כסף. ופה הם אומרים: יש כסף.

ומכיוון שאני נמצא איתם עכשיו בדיונים, וגם יעל אמרה, שככל הנראה יסיימו בממשלה יבואו לדבר. יש להם עוד הרבה דברים לדבר איתי, אני אדבר איתם גם על זה. אז נאשר את שני הדברים. האחד בלי רוויזיה, ולזה יש כסף, ומה שיעל אמרה. אני מברך על העניין הזה, אני חושב שזה דבר מאוד מאוד חשוב, אנחנו קיימנו על זה דיונים. יכול להיות שהסיבות הן סיבות אחרות. אבל אתה יודע, אצלנו אומרים, שמתוך שלא - - -

אני מקבל את זה. אבל אני רוצה להגיד לך משהו, גפני. תראה, הדברים האלה נכונים לגבי רעיון האם שלנו. זאת אומרת, שמדינת ישראל תיקח אחריות ותשווה כל מיני דברים בין ה-BEG לבין האחרים, שזה הרבה יותר מאשר אלמנות.

בכסף לא.

בכסף?

לא. בכסף – האלמנות זה יותר כסף.

אתה אמרת לי חצי מיליארד?

לא, על אלמנות - - -

לא על זה.

על ה-BEG ההצעה שלנו כרגע היא בעלות של 60 מיליון.

בדיוק.

כיוון שההצעה שהתכנסנו אליה היא לתת להם פשוט מענק שנתי.

אוקיי, למה שהתכנסנו, אני מבין.

אז זה 60 מיליון.

אז זה 60 מיליון, וזה 90 מיליון.

שגית, אני דיברתי לא ממה התכנסנו, ממה יצאנו.

נכון, יצאנו - - - אתה צודק.

בסדר, אז לזה אני מתכוון.

עכשיו, אני רוצה להגיד משהו כאן: זה לא כמו הדברים שצריכים לפצות על גובה קצבה או לא גובה קצבה, זה משהו אחר לגמרי. עכשיו אנחנו פה מחליטים להכניס חלק מהשאירים וחלק מהשאירים לא, כשברור לנו שאנחנו עושים אפליה, בגלל שממשלת גרמניה לא נותנת, לא נתנה אף פעם וגם לא בטוח שתיתן.

שנייה, שנייה.

בבקשה.

מיקי, אתה רוצה לצאת איתי דקה? דקה, לפני שהוא ממשיך.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:05 ונתחדשה בשעה 12:06.)

אנחנו מתחילים בזה שאני מבקש, לפי מה שדיברנו, הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, אני מבקש בקשה לדיון מחדש בנושא של מענק עבודה. מי בעד אישור הרוויזיה? ירים את ידו. נו, מה יש לך אתה?

אנחנו שנינו.

קול אחד.

אה, אתה לא יכול. סליחה.

מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הרוויזיה – רוב

נגד – מיעוט

הרוויזיה אושרה.

הרוויזיה אושרה.

ולכן אנחנו חוזרים לפרק ג' (מיסים), סעיפים 6 ו-7. אנחנו עוברים חזרה לכל הפרק הזה. ואני מבקש אם את יכולה להקריא את שני החלקים, האחד שאני לא מגיש עליו רוויזיה והאחר שאני כן מגיש עליו רוויזיה. אז קודם כול הרגיל.

תקריא. נתחיל אז בחלק של האלמנות והאלמנים.

תיקון חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 19)

1.

בחוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 19), התשע"ד–2014 (להלן – חוק נכי רדיפות הנאצים), בסעיף 12 –

(1) בסעיף קטן (ג), האמור בו יסומן "(1)", ובמקום הסיפא החל במילים "שמועד פטירתו" יבוא "ובלבד שבן הזוג הוא אזרח ותושב ישראל, לרבות אם מועד פטירת הנכה חל לפני יום התחילה";

הסעיף הזה בעצם קבע את הזכאות של בני זוג של נרדפים - - -

אייל, לא שומעים.

כן. בבקשה, אייל.

הסעיף הזה קבע במקור את זכאות בני הזוג של נרדפים שנפטרו אחרי יוני 2011 לקצבה החודשית של 2,000 השקלים. עכשיו התיקון הזה בעצם מבטל את הסייג הזה, וזה בעצם גם בני זוג של נרדפים שנפטרו לפני יוני 2011.

אחרי פסקה (1) יבוא:

"(2) בן זוג של נכה שנפטר לפני יום התחילה, יגיש בקשה לרשות המוסמכת לקבלת התגמול לפי סעיף קטן (ג), והרשות המוסמכת תחליט אם מתקיימים במבקש תנאי הזכאות לקבלת התגמול האמור. בן זוג שהוחלט לגביו כי מתקיימים בו תנאי הזכאות, יהיה זכאי לקבלת התגמול החל ב-1 בחודש שבו הגיש את הבקשה";

זה נוסח שלא לפניכם, זה עדכון שקיבלנו לפני כשעה קלה מהרשות. הם ביקשו, למען הוודאות שלהם, ואתם תיראו בהמשך הנוסח, לגבי מי שלא נמצא אצלם במערכת, שהוא צריך להגיש בקשה. מי שנמצא אצלם כבר במערכת, יקבל או תקבל את הקצבה באופן אוטומטי.

יש לי רק שאלה לגבי הסיפה של פסקה (1): "לרבות אם מועד פטירת הנכה חל לפני יום התחילה", לגבי הדרישה של התושבות, שזה לא בא לפגוע לגבי מי שכבר קיבלו ואולי אינם תושבים ואזרחים.

זה לא יפגע.

זה לא יפגע? זה יחול מעתה ואילך. עכשיו, מי שבמאגר, כמו למשל דבורה, שקיבל את המענק הרבעוני - - -

יקבל באופן אוטומטי - - -

יקבל אוטומטית. הוא לא צריך להגיש בקשה חדשה?

לא.

החל ממתי?

החל מיום התחילה.

לא, אנחנו דיברנו שהתחילה תהיה מוקדמת.

קודם כול, התשלום יהיה מיידי כבר בחודש אפריל.

מרגע שחוק ההסדרים וחוק התקציב יאושר. נכון, גליה?

החוק נכנס לתוקף ב-1 באפריל.

רגע, יש לנו סעיף תחילה, נקריא אותו.

אבל החוק נכנס לתוקף ב-1 באפריל, כלומר התגמול יתחיל להיכנס בסוף חודש אפריל ואילך.

לגבי מי שנמצאים במערכת והם ידועים.

לגבי מי שנמצא במערכת.

ולגבי החדשים, אחרי שהם יגישו בקשה, תבחנו אותה ובהתאמה.

טוב.

(2) סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) – בטלים.

אלה סעיפים שקבעו את הזכאות למענק הרבעוני לבני הזוג.

תיקון חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון מס' 5)

2.

בחוק הטבות לניצולי שואה (תיקון מס' 5), התשע"ד–2014 (להלן – חוק הטבות לניצולי שואה), בסעיף 13, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:

"(ה1)
על אף האמור בסעיף קטן (ג), מי שערב יום התחילה היה מוכר בידי הרשות המוסמכת כזכאי להטבות לפי סעיפים 3 או 4 לחוק העיקרי, כנוסחם ערב יום התחילה, ונפטר ערב יום התחילה, יחולו על בן זוגו הוראות חוק נכי רדיפות הנאצים לעניין תגמול לאחר פטירת נכה, כאילו נפטר לאחר יום התחילה, ובלבד שבן הזוג הוא אזרח ותושב ישראל.

זו בעצם ההקבלה לבני הזוג של זכאים לפי חוק הטבות לניצולי שואה. גם כאן יש תיקון מקביל להגשת בקשה.

(2) בן זוג של ניצול שואה שנפטר לפני יום התחילה, יגיש בקשה לרשות המוסמכת לקבלת התגמול לפי פיסקה (א), והרשות המוסמכת תחליט אם מתקיימים במבקש תנאי הזכאות לקבלת התגמול האמור. בן זוג שהוחלט לגביו כי מתקיימים בו תנאי הזכאות, יהיה זכאי לקבלת התגמול החל ב-1 בחודש שבו הגיש את הבקשה";

זהו?

לא.

זה בניגוד למה שאמרנו שזה יהיה אוטומטי אבל.

לא, האוטומטי, אתם תיראו את זה עכשיו בסעיף שאנחנו קוראים. עכשיו אנחנו בעצם עושים את חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 19) וחוק הטבות לניצולי שואה (תיקון מס' 5) – תחילה. וצריך פה הוראת מעבר.

חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 19) וחוק הטבות לניצולי שואה (תיקון מס' 5) – תחילה

3.

(א) תחילתם של סעיפים 12 לחוק נכי רדיפות הנאצים ו-13 לחוק הטבות לניצולי שואה, כנוסחם בחוק זה, ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה).

ככל שבעצם חוק ההסדרים יעבור החודש הזה ויפורסם במהלך החודש הזה, אז תחילתו תהיה ב-1 באפריל.

(ב) לא ישולמו ולא יינתנו תשלום או הטבה לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום התחילה.

זאת אומרת, כל התשלומים הם מכאן ואילך, לא יהיה ניתן לתבוע רטרואקטיבית לפני תחילת החוק.

(ג) על אף האמור בסעיפים 12(ג)(2) לחוק נכי רדיפות הנאצים ו-13(ה1)(2) לחוק הטבות לניצולי שואה, כנוסחם בחוק זה, בן זוג שערב יום התחילה קיבל הטבה לפי סעיף 12 לחוק נכי רדיפות הנאצים או לפי סעיף 13 לחוק הטבות לניצולי שואה, כנוסחם ערב יום התחילה, זכאי לקבל תגמול בלא צורך בהגשת בקשה לרשות המוסמכת, החל ביום התחילה וכל עוד מתקיימים לגביו התנאים לקבלת התגמול באותם סעיפים כנוסחם בחוק זה.

שוב, מי שנמצא במערכת כבר קיבל, לא יצטרך להגיש בקשה חדשה. זה כרגע התיקון על בני הזוג של ניצולי שואה שנפטרו.

אוקיי. אפשר להוסיף את זה, אני מבקש להוסיף את זה. יש לך הערות על הנוסח הזה?

לא.

מי בעד אישור מה שהקריא אייל מהלשכה המשפטית, להוסיף את זה לחוק של מענק עבודה לגבי אלמנות?

אחרי מענק עבודה.

אחרי מענק עבודה. מי בעד אישור? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

הצעת חוק השוואת זכויות בני זוג של ניצולי שואה שנפטרו אושרה.

אושר - - -

תקריא את שמות הח"כים שתמכו.

הח"כים שתמכו בזה זה אחד שקוראים לו חבר הכנסת אחמד טיבי, חבר הכנסת אלעזר שטרן ואנוכי הקטן. לפרוטוקול.

מה, מיקי נמנע?

יש לנו מקום אחד לסיעה, נתתי לאלעזר.

שנייה, רבותיי, את החלק השני.

מה שנקרא עדיין סיעה קטנה.

אני מודה למשרד האוצר על התמיכה בעניין הזה. ואני מקווה שהוא ייתן תמיכה גם על הסעיף השני, בינתיים אני אגיש על זה רוויזיה. שנייה, אני אאפשר. הקראה, אני רוצה להצביע.

גפני, אמרו שאנחנו סיעה קטנה, אמרתי: רק לעוד חודשיים.

איך אפשר להגדיר את התיקון במשפט?

איך אפשר להגדיר את התיקון במשפט? שואל מיקי.

עוול היסטורי. תיקון עוול.

תגדיר את זה במשפט.

התיקון שאנחנו נקריא עכשיו הוא בעצם - - -

שנייה, אני רוצה לסיים.

עיקר התיקון וההסדר הוא בעצם מתן מענק רבעוני לניצולי שואה שמקבלים את הרנטה מגרמניה בסכום של 2,500 שקלים בכל רבעון. התיקון הוא בעצם מתן מענק רבעוני לניצולי שואה שמקבלים את הרנטה מגרמניה, ולכן הם לא נכנסים כרגע לא בחוק ההטבות ולא בחוק נכי רדיפות הנאצים. מדובר במענק רבעוני של 2,500 שקלים בכל רבעון, 10,000 שקלים בשנה. זה בעצם עיקר התיקון.

התיקונים הנוספים הם תיקונים של הגשת בקשה או קביעה שאותו מענק לא ייחשבו כהכנסה לצורך הטבות נוספות שכן מתחשבות בהכנסות.

מדובר בקבוצה של 6,200, נכון?

6,159.

6,159. זה משתנה, ממש בימים האלה אני מבינה שזה ירד עוד. ניצולים שיהיו זכאים לזה, בין היתר כתוצאה מזה שגרמניה לא מכירה בהחמרת התביעות שלהם מזה מספר שנים.

עדיין. לא מכירה עדיין.

6,159 אנשים.

כן. יפה.

שבוע הבא זה יהיה תריסר פחות.

בבקשה.

מתקנים אבל את העוול.

תיקון חוק הטבות לניצולי שואה

4.

בחוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז–2007 (להלן – חוק ההטבות) –

(1) בסעיף 2, בכל מקום, במקום "3א, 4" יבוא "3א, 3ב, 4".

סעיף (2) בעצם זה סעיף הגשת הבקשה. צריך להגיש בקשה גם לעניין המענק הרבעוני.

(2) אחרי סעיף 3א יבוא:

"מענק רבעוני לניצול שואה שמקבל קצבה חודשית בהתאם לחוק הפדראלי

3ב.

(א) ניצול שואה שמקבל קצבה חודשית כאמור בפסקה (1) להגדרה "קצבה בשל רדיפות הנאצים" – כאן יש הערה של הרשות לניצולי שואה – שעניינה פיצוי בשל נזקי בריאות, ואיננו מקבל קצבה חודשית נוספת בשל נרדפותו מכל מקור אחר, זכאי למענק רבעוני בסכום של 2,500 שקלים חדשים שישולם בחודש ינואר, בחודש אפריל, בחודש יולי ובחודש אוקטובר של כל שנה (להלן – המענק הרבעוני).

(ב) סכום המענק הרבעוני יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד הבסיסי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר 2018;

"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון."

(3) בסעיף 6א(א), במקום "סעיפים 4" יבוא "סעיפים 3ב, 4"

סעיף 6 הוא לעניין תקופת הזכאות, שזה ב-1 בחודש שבו הוא הגיש את הבקשה. מאז בעצם הזכאות שלו למענק הרבעוני תוכר מכאן ואילך.

(4) בסעיף 8(א), בהגדרה ""הטבה"", במקום "מענק שנתי" יבוא "מענק רבעוני או מענק שנתי".

זה לעניין ההוראות של איסור העברה, ערבות ועיקול, שאי אפשר יהיה לעקל את המענק הרבעוני.

(5) בסעיף 8א(א), במקום "גרמניה ומענק שנתי" יבוא "גרמניה, מענק רבעוני ומענק שנתי", ובסופו יבוא:
"(4) לעניין תגמול לפי הכנסה ותגמול מוגדל לפי הכנסה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז–1957 או חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד–1954."

יעל, יש לכם השגות על הנוסח הזה?

סעיף 8א זה הוראות מיוחדות לעניין תשלום. אלה בעצם ההוראות שקובעות, שהקצבה החודשית תיחשב הכנסה לעניין בדיקת זכאויות, בין היתר לעניין פקודת מס הכנסה, אבל גם לעניין תגמול הכנסה ותגמול מוגדל, שהם בעצם התגמולים למי שיש לו גם מיעוט הכנסות כדי להיות זכאי לאותם תגמולים מוגדלים.

עכשיו סעיף התחילה, תחולה, הוראות מעבר ומענקים ראשונים.

רגע, רבותיי, תקשיבו. כן.

חוק ההטבות – תחילה, תחולה, הוראת מעבר, ומענקים ראשונים

5.

תחילתו של סעיף 3ב לחוק ההטבות, כנוסחו בחוק זה, ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה) והוא יחול על מענק רבעוני שמשתלם מיום התחילה ואילך.

(ב) לא ישולם ולא יינתן מענק רבעוני לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום התחילה.

(ג) על אף הוראות סעיף 2(א) לחוק ההטבות, ניצול שואה שערב יום התחילה קיבל מהרשות המוסמכת הטבה לפי כל דין, מתוקף היותו מקבל קצבה חודשית בשל רדיפות הנאצים המשולמת בידי גרמניה, זכאי לקבל מענק רבעוני לפי הוראות סעיף 3ב בלא צורך בהגשת בקשה לרשות המוסמכת, החל ביום התחילה, ובלבד שמתקיימים בו התנאים לקבלת המענק לפי סעיף 3ב(א) לחוק ההטבות, כנוסחו בחוק זה, וכל עוד מתקיימים לגביו התנאים כאמור.

זה שוב, מי שכבר נמצא במערכת, לא יהיה צריך - - -

אולי אני רק אסביר. 6,000 איש הם כאלה שזכאים לפטור ותרופות מאיתנו. אין לנו את חשבונות הבנק שלהם, זה אומר שנצטרך תהליך של פנייה לביטוח לאומי לקבל חשבונות בנק. זה תהליך שייקח זמן. ולכן הסעיף הבא שאותו אייל יקריא בעצם אומר שאנחנו נשלם, אנחנו מתחייבים בחוק לשלם את שלושת המענקים הרבעוניים לאפריל, יולי ואוקטובר עד תום אוקטובר. אנחנו אומרים לכם פה בוועדה, כלומר אם החוק הזה ייכנס לתוקף וכו', שאנחנו נעשה כל מאמץ לשלם כבר בחודש יולי, אבל בחוק, למען הזהירות, שייכתב אוקטובר.

בסדר. יש עוד משהו, אייל?

חשוב לומר שכל זה בשביל במאת לפטור אותם מהגשת בקשה.

(ד) על אף האמור בסעיף 3ב(א) לחוק ההטבות, שלושת המענקים הרבעוניים לשנת 2018, לפי הסעיף האמור, ישולמו עד תום חודש אוקטובר 2018.

זה מה שגליה אמרה. כן חשוב להוסיף שבגלל שיום התחילה הוא אחרי המענק הרבעוני הראשון שאמור להיות בחודש ינואר, לפי הנוסח כרגע ישולמו רק שלושה מענקים בשנה הראשונה, בשנת 2018, למקבלי הרנטה.

כן, היא אמרה את זה. בסדר.

זאת אומרת, הם לא יקבלו על ינואר את המענק הרבעוני.

כן, הבנתי. בסדר. יש עוד משהו? גליה, יש לך השגות? כן, יעל, השגות.

שוב, ככל שיימצא לנושא תקציב, אנחנו בהתחלה חשבנו להכניס את זה למנגנון של החברה להשבה ולא למנגנון נפרד. זאת הערה ראשונה. הערה שנייה, שהעלה עכשיו נציג - - -

את רוצה לפרט מה זה המנגנון של החברה להשבה? זה אומר שזה יחול על כמה מבין הניצולים האלה, בקבוצה הזאת?

החברה להשבה התפרקה, וזה ייכנס עניין של - - -

אבל עם כל הכבוד - - -

היא מהמשרד לשוויון חברתי.

אה. אבל שנייה, שנייה, אנחנו לא הבנו מה היא אומרת.

אני גם לא.

יעל.

שנייה.

אנחנו מתלבטים בשאלה אם צריך להתייחס לנושא הגבלת שכר טרחה. עורכי דין גובים מניצולי שואה - - -

כן, אבל יש חוק בעניין הזה.

אולי צריך לתת את הדעת, האם ההסדרים החוקיים שקיימים כיום אכן - - -

אבל זה נושא אחר. עכשיו יעל מדברת על - - -

יש שני נושאים. הנושא הראשון שאני אמרתי זה שאנחנו בהתחלה חשבנו שמדובר בהכנסת האנשים האלה לתוך המנגנון הקיים של המענק של החברה להשבה.

אבל ירדתם מזה? כי את אומרת בהתחלה חשבתם.

לא, לא ירדנו מזה.

המשמעות של זה היא שזה יחול על כמה אנשים מתוך הקבוצה הזאת של ה-6,159?

אנחנו לא יודעים, כי אנחנו לא מכירים את המצב של כולם.

גליה, יש לכם מידע?

אנחנו יודעים שמספר מקבלי הבטחת הכנסה מבין מקבלי הקבוצה הזו, למיטב זכרוני, הוא 50 איש.

50 איש? כלומר, ההצעה שלכם תחול על 50 איש מתוך ה-6,159?

אני לא חושבת. אני לא יודעת, אנחנו צריכים לבדוק את המספרים.

אנחנו סתם מנהלים פה עכשיו דיון. אני לא מקבל את זה ואני לא מסכים לזה. הבנתי, תודה. מה רצית להגיד? כן, בבקשה.

שי סומך, משרד המשפטים.

רבותיי, אני רוצה לעבור להצבעה. כן. אני אאפשר אחרי זה.

אני מבקש להסמיך את הוועדה לעשות תיקוני נוסח במידת האפשר, כי אני לא ראיתי את הנוסח - - -

מאה אחוז. מקובל. אני מציע ככה: תראו, אני מציע שאנחנו נצביע על מה שקבענו. אני אגיש על זה רוויזיה. אני לא אממש את זה. אם רוצים להכניס את הנושא של עורכי דין, יש רוויזיה. אני לא בטוח שזה אפשרי לעשות את זה פה, במיוחד שיש חוק.

אני מרגיש לעצמי, ואני מניח שגם חברי הוועדה האחרים, סיפוק מהתקציב הזה, שאין לנו ממנו נחת, את הנושא הזה של ניצולי השואה, שאנחנו לא מפסיקים לטפל בבעיות האלה שהן בעיות קריטיות, והן בעיות שמהוות כתם על החברה הישראלית. וכל תיקון שאנחנו מצליחים לעשות כאן בוועדת הכספים הוא גאווה לכולנו, לחברי הוועדה שטורחים בעניין הזה, הלשכה המשפטית, המזכירות של הוועדה. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו על מנת לשפר את המצב.

אבל אני לא הולך עם ראש בקיר. אני פוחד שאם אנחנו נלך נגד משרד האוצר, אני חושש שיכול ליפול פה כמה דברים. ומכיוון שסיכמתי לגבי הנושא של האלמנות, לגבי השאירים, אז את זה אישרנו ועל זה אין רוויזיה. הסעיף הזה שעליו אנחנו מדברים, שמקודם אלעזר שטרן דיבר עליו, לגבי ה-BEG, אתה יודע, צריך לעשות כל מה שאפשר ולא ליפול אחרי זה על כל מיני דברים.

ולכן אני מציע שאנחנו נצביע על הסעיף הזה כפי שהוא הוקרא על ידי הלשכה המשפטית שלנו, על ידי אייל. אני אגיש רוויזיה. ואני מודיע למשרד האוצר, שאני מבקש היום לשבת איתם, על מנת שאנחנו נוכל להגיע לפתרון בעניין הזה. חבר הכנסת אמסלם, באת למצווה.

מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה.

אל תחמיצנה.

אני מבקש להצביע על הסעיף הזה כפי שהוא הוקרא. מי בעד אישור הנושא של ניצולי השואה, לגבי ה-BEG, ואחרי זה אני אגיש רוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

הצעת החוק למענק למקבלי רנטה מגרמניה אושרה.

הבקשה אושרה. ואני מגיש על זה רוויזיה.

ואני מבקש לשבת עם משרד האוצר עוד היום. אנחנו החלטנו שני דברים. דבר אחד שהם הסכימו במשרד האוצר זה האלמנות משנת 2011, זה 90 מיליון שקל שיעל הודיעה שזה נכנס היום בתקציב. ולכן אנחנו פתרנו את הבעיה הזאת, הנושא הזה סודר.

הנושא של ה-BEG – אין להם תשובה לגבי מקור מימון. אז אמרתי: אנחנו נצביע על זה, כדי שלא נצטרך לחזור לכאן חזרה. ואני אדבר איתם. אם כן, נסיר את הרוויזיה, ואז נכנס גם הנושא השני. כן, בבקשה.

מרדכי הראלי מארגון עובדי כפייה תחת שלטון הנאצים.

אני מצטרף לרוויזיה, אדוני.

בקצרה. קודם כול, תודה מכל הלב לחבר הכנסת גפני ולחברי ועדת הכספים, שעזרו לנו להעביר את הדברים האלה. אני רוצה רק להגיד דבר אחד בעניין BEG: מדינת ישראל חסכה בזכותם של מקבלי BEG 30 מיליארד דולר במרוצת השנים. 30 מיליארד, ואפשר להוכיח את זה, אם לא יותר. כי הם קיבלו את הכספים מגרמניה, והכסף הזה נחסך מאוצר המדינה. בנוסף לכך, זה קרה בזמנים הקשים ביותר, שלמדינת ישראל לא היה מטבע זר. אז אנא, תחזירו לפחות חלק קטן מהחוב הזה. ובאמת, אם מדובר פה על 60 מיליון, זה חלק קטן מאוד - - -

לגבי הנתונים של העברת הדברים – אדוני היושב-ראש, יש לשכה לפיצויים אישיים. יש אצלם נתונים לפחות מי כן מקבל מה-BEG. זה אפשר לקבל אצלם. אולי גם כמה מקבלים. אני מאוד מבקש לשים לזה לב, כי אחרת יהיה פה סרבול של חוסר נתונים, ואנחנו כבר שמענו את הדברים האלה כמה פעמים.

טוב. תודה רבה. אם אפשר בקצרה, גברת דבורה וינשטיין, שהשם קרוי על שמך.

החוק.

החוק. מה אמרתי?

השם קרוי על שמך.

שם החוק.

שם החוק.

שם החוק. הכוונה טובה.

בבקשה. משפט. את תמשיכי לבוא לוועדה, גם אחרי שהחוק יאושר.

אם תזמין אותי, ברצון.

מזמין אותך, מה השאלה בכלל. נו, בבקשה.

אני התחלתי לטפל בחוק הזה ב-2009. אז אני רוצה להביע סיפוק, שסוף-סוף ב-2018 הגענו לקיומו, הודות לך.

בזכותך.

כן, קצת בזכותי.

מה כן? כן.

וגם בזכות בג"ץ.

הפלתי שתי ממשלות בזמן הזה.

הפלת שתי ממשלות? אני צריך לדבר איתך אחרי הישיבה. אוקיי, אני חייב לרדת למנחה.

אז תודה רבה, בשם כל - - -

תודה רבה לכם. אם אתה יכול להחליף אותי, אני יורד למנחה, ואחרי זה נמשיך את השיפוי.

(היו"ר דוד אמסלם, 12:29)

2. פרק ג': (מסים) סעיפים 6, 7 ו- 8(ב) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח – 2018 (מ/1196) – (תיקון חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) – הרחבת מענק עבודה להורים עובדים)

יש לנו עניין, אנחנו פשוט נמצאים במענק מס הכנסה שלילי.

טוב, רבותיי, אנחנו חוזרים חזרה לחוק מענק מס הכנסה שלילי. מה הנוסח שאנחנו מציעים? תקריאי אותו?

כן, אני אקריא. נשאר לנו פשוט עניין מיום חמישי. עמוד 2, אנחנו נתקן את ההגדרה שמופיעה שם. אני מדברת על סעיף 7(1). בסעיף 1(א), לפני ההגדרה "הכנסה חודשית ממוצעת" יקראו: "בן זוג" – מי שהיה לו במשך כל שנת המס בן זוג כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין.

זאת תהיה ההגדרה. אנחנו שינינו אותה והייתה הסתייגות, אז אנחנו מבטלים את זה ונשארים עם ההגדרה הזאת שהקראתי עכשיו. בסדר, רשות המיסים, ישי? מקובל עליכם?

כן.

טוב, רבותיי, מי בעד הסעיף, כפי שהקריאה אותו היועצת המשפטית? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד– רוב

נגד – נגד

פסקה 7(1) בפרק ג' להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח–2018, כנוסח הוועדה, אושר.

הסעיף אושר, כפי שהקריאה אותו שגית.

אז אתה עושה עכשיו הפסקה?

כן, בוא נעשה הפסקה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.