ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-04-23OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 584

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, כ"ה באדר התשע"ח (12 במרץ 2018), שעה 12:00

הצעת חוק רואי חשבון (תיקון מס' 9), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

אורי מקלב

ורד הראל - מזכירת מועצת רואי חשבון, משרד המשפטים

אסף נועם - עו"ד, משרד המשפטים

לאה רקובר - יועמ"ש משרד המשפטים, משרד המשפטים

רוני טלמור - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יזהר קנה - נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, לשכת רואי החשבון בישראל

אייל זשצקי - עוזר נשיא, לשכת רואי החשבון בישראל

יערה מושקוביץ - יועצת משפטית לנשיא, לשכת רואי החשבון בישראל

ורד קירו-זילברמן

נעמה מנחם

נטלי שלף

אתי בן-שמחון

הצעת חוק רואי חשבון (תיקון מס' 9), התשע"ז-2017, מ/1128

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ועדת החוקה, חוק ומשפט. הנושא: הצעת חוק רואי חשבון (תיקון מס' 9), התשע"ז-2017, מ/1128.

לשכת רואי החשבון, הספקתם את מה שהיה צריך בבוקר?

היה חשוב לממלכה שנגיע ולכן הגענו.

מאה אחוז, אנחנו יודעים באמת להעריך את זה מאוד.

אנחנו נקריא את הכול עד הסוף. אם יורשה לי, יש הערות שאני לא קיבלתי אותן. הועברו, אני מניחה לממשלה של לשכת רואי החשבון. אני הייתי מציעה להמשיך להתקדם ככל שיש הערות חדשות, ואז לחזור לדברים ככל שהם לא נאמרו ולא קיבלו התייחסות.

נשתדל.

אנחנו בנוסח עמ' 15. הקראנו ונדונו הסעיפים עד 12יב לא כולל. בנוסח שהעברנו אנחנו מירקרנו בצהוב דברים שהשתנו בעקבות שעלו בוועדה.

הדיון בוועדת המשמעת

12יב.

(א) דיון משמעתי יתנהל בנוכחות התובע והנקבל, אך ועדת המשמעת רשאית לנהל דיון שלא בנוכחות הנקבל, באחד מאלה:

(1) סנגורו של הנקבל התייצב במקומו;

(2) הנקבל נעדר מהישיבה בלא סיבה מספקת, לאחר שהוזהר שאם ייעדר בלא סיבה מספקת תהיה הוועדה רשאית לדון בעניינו שלא בפניו.

(ב) ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורתה לקיים את הדיון, כולו או חלקו, בפומבי; ביקש הנקבל כי הדיון יתקיים בפומבי, תקיימו ועדת המשמעת בפומבי, אלא אם כן הורתה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקיים את הדיון, כולו או חלקו, בדלתיים סגורות.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) –

(1) הדיון בעבירת משמעת כאמור בסעיף 12(5) יתקיים בפומבי, אלא אם כן פסק הדין כאמור באותו סעיף, כולו או חלקו, נאסר לפרסום;

(2) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות בקובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותם בדיון, כולו או חלקו;

(3) ועדת המשמעת רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאפשר לאדם אחר שאינו המתלונן, התובע או הנקבל להיות נוכח בדיון.

(ד) על דיון בדלתיים סגורות ועל דיון בפומבי לפי סעיף זה, יחולו ההוראות לעניין איסור פרסום לפי סעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984‏

(להלן – חוק בתי המשפט), בשינויים המחויבים.

(ה) על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנקבל והתובע כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, לפי סעיף 12כד.

זכות טיעון לנקבל

12יג.

בדיון לפני ועדת המשמעת תינתן לנקבל הזדמנות להשמיע את טענותיו, להביא ראיות, להעיד עדים ולחקור כל עד שהתייצב לפני ועדת המשמעת.

סדרי עבודת ועדת משמעת

12יד.

(א) המניין החוקי בישיבות ועדת המשמעת הוא כל חבריה.

(ב) החלטות ועדת המשמעת יתקבלו ברוב קולות חבריה.

(ג) לא הייתה דעת רוב לעניין סוג אמצעי המשמעת או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג אמצעי המשמעת או מידתו, תכריע דעת יושב ראש הוועדה.

אנחנו רוצים הסבר לנושא של 12יד(ג).

בעקבות הערות הייעוץ המשפטי לוועדה, החלפנו את הנוסח שהוא נוסח קצת בהיר. זה הנוסח שקיים בסעיף 80 לחוק בתי המשפט, הוא מדבר על מצב של חילוקי דעות בהרכב. בעצם אם כל אחד מחברי ההרכב מחזיק בדעה אחרת, יילכו לפי הדעה האמצעית, ואם חלוקות הדעות לגבי מה חמור יותר הנקנס, אז בעצם יילכו אחרי דעת יושב-ראש הוועדה שהוא משפטן.

יהיו שלוש דעות.

כן, לצורך העניין.

יכול להיות גם לפעמים מצב שאחד אין לו דעה, ואז יש אחד מול אחד? מה קורה אז?

זה במסגרת שיפוטי, אם מישהו פוסל - - -

לא פוסל, אם אין לו דעה, אז אין כזה דבר.

לא, הוא צריך לקבל החלטה לעניין העונש מדובר.

אם יש שלוש דעות, אז אתה אומר מנסים לעשות קצת איזה סדר, מה שנקרא. אומרים שהקל נמצא בתוך החמור, או הפוך, או איך עושים את זה?

כן, זה הנוסח הסטנדרטי, למשל, אם אחד מציע להפעיל חצי שנת השהייה, אחד שנה, ואחד שנה וחצי השהייה, יילכו על שנה השהייה, זה הניסוח שמכוון את זה, זה האמצע. אם יש אחד שאומר קנס של כך וכך שקלים, לעומת השהייה של חודש, השאלה מה חמור יותר, תכריע דעת יושב ראש הוועדה.

הצורה הזאת מקובלת בכל מערכת משפט שבה יושבים שלושה?

כן.

הרכב של שלושה. במקרה של חילוקי דעות זו הדרך שעושים תמיד?

כן, ביתר המקצועות, גם בבית דין משמעתי.

אם זה בית משפט ממש.

זה גם בבית משפט. כפי שאמרתי סעיף 80 לחוק בתי המשפט זה הלשון שלו.

מותב חסר

12טו.

(א) על אף האמור בסעיף 12יד(א), נעדר חבר ועדת המשמעת שאינו יושב ראש הוועדה, מישיבה, יתקיים הדיון באותה ישיבה לפני חברי הוועדה הנוכחים, אם הסכימו לכך הצדדים, אלא אם כן החליט יושב ראש הוועדה לדחות את הדיון.

(ב) דיון שנערך במותב חסר כאמור בסעיף קטן (א), לא יסתיים אלא לפני ועדת המשמעת בהרכבה המלא.

מותב קטוע

12טז.

(א) נבצר מחבר ועדת המשמעת שאינו יושב ראש הוועדה לסיים את הדיון, יימשך הדיון עד לסיומו לפני חברי הוועדה האחרים (בסעיף זה – מותב קטוע) אם הסכימו לכך הצדדים, אלא אם כן החליט יושב ראש הוועדה על צירוף חבר אחר במקומו מקרב ממלאי המקום כאמור בסעיף 12א(ד) שמתקיימים בו אותם תנאי כשירות.

(ב) צורף חבר אחר כאמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת המשמעת להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיעה בהרכבה הקודם, אם סברה שלא ייגרם עיוות דין, וזאת לאחר שנתנה לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם; החליטה הוועדה להמשיך בדיון, רשאית היא לנהוג בראיות שגבתה הוועדה בהרכבה הקודם כאילו גבתה אותן בעצמה, או לחזור ולגבותן, כולן או חלקן.

(ג) החלטה במותב קטוע שנחלקו בו הדעות תתקבל על פי דעתו של יושב ראש ועדת המשמעת.

פסלות חבר ועדת המשמעת

12יז.

(א) תובע או נקבל רשאים לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול את עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בבירור הקובלנה.

(ב) לא תישמע בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אלא בתחילת הדיון, או מיד לאחר שנודעו לתובע או לנקבל הנסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי כאמור באותו סעיף קטן.

(ג) נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, תחליט בה ועדת המשמעת לאלתר ולפני שתיתן כל החלטה אחרת.

(ד) על החלטת ועדת המשמעת בעניין פסלות רשאים תובע או נקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה בתוך חמישה ימים מיום המצאת ההחלטה; הוגש ערעור כאמור תפסיק ועדת המשמעת לדון בקובלנה עד למתן החלטה בערעור.

אני רק אציין שזה בעקבות הערות שהכנסנו.



(ה) נמנע מחבר ועדת המשמעת להמשיך להשתתף בדיון בשל החלטה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ד), יחולו הוראות סעיף 12טז.

חמישה ימים?

כן. כאן הלשכה העירה הערה שחמישה ימים זה קצר מדיי. קודם כל, החמישה ימים ממה שקבוע בחוק סדר הדין הפלילי בבתי המשפט בערכאות המשפטיות. עשינו בדיקה במקצועות המשמעתיים האחרים, באמת, מדובר בתקופות יותר ארוכות, זאת אומרת, חמישה ימים זה גזור מבתי המשפט, אנחנו לא רואים מניעה להאריך את זה ל-15 יום, כי זה מה שקבוע בחלק מהמקצועות האחרים.

פה זה רק לגבי הנושא הזה של הפסלות.

כן, הגיוני שלפחות 15 יום, פנייה למחוזי זה לא דבר של דקה.

סמכויות עזר של ועדת המשמעת

12יח.

(א) ועדת המשמעת רשאית, ביוזמתה או לבקשת בעל דין –

(1) לזמן אדם לבוא לפניה כדי להעיד או להציג דבר;

(2) להזהיר או להשביע עד, בהתאם לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש"ם–1980‏

;

(3) לבקש מבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה לתת צו לפי סעיף 13 לפקודת הראיות, לשם גביית עדות;

(4) לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו לפי סעיף זה, כמו לעד שהוזמן להעיד בבית המשפט.

נניח יש דיון ורוצים להזמין אותי. אני לא רואה חשבון, אני מחויב לבוא?

כן. הסמכות היא כללית ורחבה כמו בבתי המשפט. צריך להבין שאין כאן משמעות מבחינת יכולת שלא מדובר ברואה חשבון, אין לדבר משמעויות מבחינתו כי הוא לא יהיה חשוף אגב עדותו להליכים משמעתיים, אבל הסמכות היא רחבה והיא קיימת גם היום בתקנות, ואנחנו מעגנים במפורש בחוק.

זאת אומרת, ממש כמו בית משפט. אז אין מצב שאתם מזמינים מישהו והוא לא רוצה לבוא או משהו, כאילו הוא חייב לבוא.

אם הוא לא יבוא נדאג שיביאו אותו.

(ב) דרשה ועדת המשמעת מאדם להעיד או להציג דבר כאמור בסעיף קטן (א)(1) והוא סירב לעשות כן בלא הצדק המניח את דעת הוועדה, רשאית היא לצוות על הבאתו לפניה בזמן שתקבע בצו, ובלבד שהזהירה אותו כי בכוונתה לעשות כן; על צו הבאה לפי סעיף קטן זה יחולו ההוראות לפי סעיף 73א לחוק בתי המשפט, בשינויים המחויבים.

(ג) הסמכות להחליט בעניינים לפי סעיף זה הנוגעים לקובלנה מסוימת נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת, שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.

אמצעי משמעת

12יט.

(א) מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מהאמצעים האלה (בחוק זה – אמצעי משמעת):

(1) התראה;

(2) נזיפה;

(3) קנס בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין;

(4) התליית רישיון לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים;

(5) ביטול רישיון.

(ב) מי שרישיונו בוטל לפי הוראות סעיף קטן (א)(5), לא יגיש בקשה לרישיון לפני שחלפו שבע שנים מיום ביטול הרישיון.

קרה באמת שביטלתם רישיון באופן קבוע?

כן. היו או באופן קבוע או בפועל באופן קבוע נתנו כמדומני תקופה של 10 שנים ומעלה. ורד נמצאת כאן אתנו, אני זוכר, היו שלילות לתקופות מאוד ארוכות, אני לא זוכר קבוע לחלוטין. היו מקרים מאוד קיצוניים שהתקבלה כזאת החלטה. בדרך כלל, זה היו אנשים שישבו בכלא גם על אותה עבירה.

יש לאיש אפשרות גם לערער על זה אחר כך?

כן, ודאי. בהיסטוריה אני לא זוכר ששללנו למישהו רישיון לתקופה ארוכה שלא פגע ובאותו אירוע גם ישב בכלא.

אמצעי משמעת על תנאי

12כ.

(א) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת לפי סעיפים 12יט(א)(3) או 12יט(א)(4), רשאית היא להורות שאמצעי המשמעת האמור יהיה, כולו או חלקו, על-תנאי.

(ב) החליטה ועדת המשמעת כאמור בסעיף קטן (א), לא יופעל התנאי אלא אם כן עבר הנקבל, בתוך התקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (בסעיף זה – תקופת התנאי) אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בהחלטתה (בסעיף זה – עבירה נוספת), וועדת המשמעת מצאה, בתוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירה נוספת כאמור.

(ג) תקופת התנאי תימנה מיום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר נקיטת אמצעי משמעת על-תנאי נגד נקבל, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.

(ד) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, לא יינקט אמצעי משמעת זה על-תנאי.

(ה) נקבל שנקבע לגביו אמצעי משמעת על-תנאי, וועדת המשמעת החליטה לנקוט נגדו אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, תורה ועדת המשמעת על הפעלת אמצעי המשמעת על-תנאי, אלא אם כן החליטה להאריך את תקופת התנאי לפי הוראות סעיף קטן (ו); ועדת המשמעת רשאית להורות שהפעלת אמצעי המשמעת על-תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על נקיטת אמצעי המשמעת בשל העבירה הנוספת.

כל זה העתק ממערכת המשפט?

כן. זה מהדינים המשמעתיים האחרים. גם היום צריך להגיד שהסמכות הזאת נקבעה באחד התיקונים האחרונים לתקנות, ואנחנו מציעים לקבוע אותם במפורש בחוק מכיוון שאנחנו מבטלים את - - - הרלבנטיים בתקנות.

(ו) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל כאמור בסעיף קטן (ה) אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, רשאית היא, במקום להפעיל את אמצעי המשמעת על-תנאי, להאריך את תקופת התנאי או לחדשה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים; האריכה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לתקופה נוספת כאמור, לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל התקופה הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה; חידשה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן ההחלטה, והכול אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.

דיון או החלטה בעניין אי-תלות

12כא.

(א) מצאה ועדת המשמעת, בדיון בעניינו של נקבל, כי מנסיבות המקרה עולה שנפגעה אי-תלותו של הנקבל, בניגוד להוראות לפי סעיף 10, תציין זאת בהחלטתה ורשאית היא להורות על האמצעים שעל הנקבל, רואה חשבון שהוא המעסיק של הנקבל או נושא משרה במשרד רואי החשבון שבו מועסק הנקבל, לנקוט לשם לתיקון הפגיעה; לעניין זה, "נושא משרה", במשרד רואי חשבון – שותף או מנהל פעיל במשרד רואי חשבון, בעל שליטה או דירקטור בחברת רואי חשבון או גורם אחראי במשרד רואי חשבון; לעניין הגדרה זו, "גורם אחראי במשרד רואי חשבון" – לרבות רואה חשבון האחראי על צוות של רואי חשבון או על תחום פעילות מסוים, במשרד רואי חשבון.

(ב) בטרם תורה ועדת המשמעת על אמצעים שעל רואה חשבון שאינו הנקבל לנקוט לפי סעיף קטן (א), תשמע הוועדה את רואה החשבון האמור.

החלטות אחרות של ועדת המשמעת

12כב.

ועדת המשמעת רשאית, נוסף על האמור בסעיפים 12יט עד 12כא –

(1) לחייב את הנקבל בתשלום הוצאות ההליכים למדינה או למתלונן שעל בסיס תלונתו הוגשה הקובלנה, בסכום שתורה ושלא יעלה על סכום או שיעור שקבע השר, אם קבע, וזאת אם שוכנעה שניהל את ההגנה שלו באופן טורדני או קנטרני;

(2) לחייב את המתלונן בתשלום הוצאות ההליכים למדינה או לנקבל בסכום שתורה ושלא יעלה על סכום או שיעור שקבע השר, אם קבע, וזאת אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה שהתלונה הוגשה לשם קנטור או בלא יסוד;

יש סכום שהשר קבע?

אין עדיין סכום, ולכן הותרנו אם קבע בינתיים להשאיר את זה לשיקול דעת. גם היום הסמכות הזאת קיימת גם בתקנות, עוד לא נעשה בה שימוש.

אם אין סכום אז איך אפשר להשתמש בדבר כזה?

דווקא בגלל שזה עוד לא קיים ועוד לא התחילו, ראינו לנכון לא לקבוע תקרה בשלב הזה.

יש לנו מה לומר בעניין הזה.

בעוד אנחנו יושבים כאן, קיבלתי במייל תזכיר חוק של חוק בתי המשפט – תובע פחדן. אנחנו יושבים פה והנה קיבלתי את ההצעה. לנו יש בעיה קשה מאוד, גם עם מספר תובעים טורדניים, וגם עם מקרים שזה לא תובע טורדן שחוזר על עצמו, אבל אנשים שמגישים תביעות על מנת להיעזר בהם לדברים אחרים וגורמים נזקים.

החקיקה שמופיעה כאן היא דומה לחקיקה שקיימת היום, לפיה ניתן להטיל הוצאות רק אם התחיל ההליך. בהיסטוריה שאני נמצא מועצת רואי חשבון, לדעתי, יש פעם אחת שאני זוכר שהטילו הוצאות שאני התעקשתי על זה. ואולי כאילו פעם נוספת, פעם אחת אני במפורש זוכר. זה דבר שהוא להבנתי לא תקין. לא יכול להיות מצב שבו יגיש אדם תלונה כנגד רואי חשבון, יום בהיר אחד רואה החשבון מוצא אותו חרב עליו עולמו. הוא צריך להתמודד כנגד תלונה ארוכה כאורך הגלות שכוללת האשמות במלוא החופן. אז תמונת המצב היא בדרך כלל במצבים האלה – כך היה בעבר, אני מאמין שגם יהיה בעתיד שיבקשו ממנו לענות.

לתת תשובה לממלכה על תלונה שהוגשה כנגד רואי חשבון ככל שיהיה, כמובן, ככל שהוא בכיר יותר, ככה השקעת הממון תהיה גבוהה יותר. לא יכול להיות שייווצר מצב שבו היה בתלונה הזאת או טורדנית או כזאת שבאה על מנת לפגוע שלא יחויב אותו אדם בהוצאות, בהוצאות גדולות.

למיטב הבנתי, מדינת ישראל משנה את הגישה שלה בעניינים האלה. עובדה, עכשיו שיש את החקיקה הזאת של החוק הטורדני. עובדה שבתביעות הייצוגיות גם כן היה התעקשות של משרד המשפטים לאגרה. אני לא מגיע למצב שבו אני חושב שצריך להטיל אגרה. אבל אני במפורש חושב שצריך להיות איזשהו מצב שבו מועצת רואי חשבון לא תקבל כל יום כזאת כמות גדולה של תלונות.

אני יודע לבוא ולומר לך, בישיבת המועצה האחרונה שהייתה לנו, כמדומני היו שם כמעט 10 תלונות שעלו על השולחן. מתוך ה-10 כמדומני פתחנו ועדת חקירה אחת, כל ה-8, 9 האחרות, על פניו לא הוחלט שאין עניין לציבור, או שבכלל אין עילה על פניו. אבל זה לא משנה את העובדה שאותם רואי חשבון שהוגשה נגדם התלונה נדרשו מעבר לזה שנדדה שנתם, ללכת ולשבת עם עורכי דין, ולאסוף מסמכים ונתונים, ולכן, המערכת הזאת צריכה להיות חסומה בפני האנשים שקלה עליהם היד בכתיבת התלונה. אני לא אומר לחסום לגמרי, אבל יידע אדם שאם הוא הגיש תלונה בצורה שאיננה ראויה, שהדברים יעלו כסף.

אתה צודק, אבל זה לא רק רואי חשבון, זה בכל תחום ותחום. כרגע אנחנו מדברים על רואה חשבון. היום זה מעשים שבכל יום שאתה יכול להרוס בני אדם ושום דבר.

הטענה שלנו שהחיוב בהוצאות צריך להיות לא רק עם - - -

הבנתי מיזהר שהוא חווה באופן אישי תלונות כאלה. כשאדם רוצה להגן על שמו הטוב, וכמובן על המקצוע שלו, כי זו תלונה שמוגשת לגוף המשמעתי, כמובן שהוא מתייחס לזה ברצינות ועלול לשאת בהוצאות מסוימות.

מצד שני, אין שום תקדים בשום דין משמעתי לרעיון שיזהר מעלה. וגם אם מסתכלים על סעיף 12כב הליבה היא שמתנהל הליך בפני המערכת המוסמכת, בעצם הליבה שאותן הוצאות משולמות קודם כל למדינה בתור מי שבעצם נשאה בעלויות של עריכת ההליך המשמעתי. כמובן הנקבל, אבל זה לא העיקר. העיקר לא הפיצוי האזרחי, העיקר הוא בעצם פיצוי למערכת על ההליך.

תזכיר החוק שיזהר מפנה, מדובר פה בהליך מאוד מצומצם שיהיה צריך להגיש אותו רק לבית משפט עליון ובתנאים מאוד מסוימים, והמטרה שלו לחסום את הטירדה למערכת. כי במישור האזרחי, במישור שבין שני אנשים שאחד מגיש תלונה נגד השני, יש גם אמצעים אזרחיים, יכול להיות תביעה של לשון הרע, או תביעה נזיקית אחרת, ואפשר אפילו להעלות על הדעת מצב שבו יזהר יחשוב שיש אולי מקום לתלונה משמעתית נגד חבר למקצוע שעושה שימוש לרעה בהליכים, זה גם לא מופרך לגמרי.

מכל מקום, כמו שלאה התחילה לומר, הרעיון שחוקר מקבל תלונות יוכל להטיל הוצאות על מי שהגיש תלונה, זה יצור אפקט על כל התהליך המשמעתי. זה מאוד סביר להניח שחוקר שמקבל תלונות סדרתיות מאותו אדם, שפעם ופעמיים הגיש תלונות לא רציניות, ובפעם השלישית הוא התייחס לזה אחרת לגמרי, וזה סביר מאוד שכך יהיה שיקול דעתו. אבל לבוא ולומר שהוא יוכל להשית עליו הוצאות שלא כל כך ברור על מה הן מבוססות, ואיזה הוצאות אישיות אדם ספציפי מוציא כדי להתמודד זה לא סביר וזה מרתיע מדיי.

המטרה של סעיף 12כב זה לאפשר את אותו חיוב בהוצאות לאחר שכבר התקיים הליך, שזה מקביל קצת להליך של בית משפט ולא לפני. לכן, למרות ההבנה והאמפתיה לסוגיה שיזהר מעלה, אנחנו נמצא את הדרך לפתור את הקושי שהוא מציב.

התקבל הדבר על ליבך?

זה יגרום לזה שאנשים לא יתנו תשובות, והם ייכנסו לתוך ההליכים.

אם נניח מישהו השמיץ או עשה משהו עוד לפני שיש הליך.

אם ועדת המשמעת סברה או החוקר סבר, כן, חייבים לייצר כזה מצב.

אני מנסה להבין. מה הסיטואציה. אדם, נניח, סתם השמיץ מישהו אחר, הוציא עליו לשון הרע.

אביא לך דוגמה. בעל ואשה מנהלים ביניהם משפט גירושין. הבעל הוא גם רואה חשבון, והאשה אומרת אה, בוא עכשיו נפגע בו בפת לחמו. מגישה תלונה עם שחורות על ימין ועל שמאל כנגדו, עם תאריכים עם מראי מקומות, עם כל מיני דברים. החוקר מתחיל את עבודתו, מבקש ממנו תגובה. החוקר עושה רק את הבדיקה, ורואה בצורה מאוד ברורה שהתלונה הזאת היא שקרית, פשוט שקרית. לא היו דברים מעולם, זה לא נכון. דרך אגב, היו לנו מקרים כאלה במועצה שעל פניו אנחנו ראינו את הדברים. מה יעשה החוקר? הוא פשוט לא יפתח בחקירה. אבל בינתיים אותו רואה חשבון נדרש לענות ולהגיב וכל היתר.

צריך להגיד שבחוק החדש זה לא הועבר לתגובה אוטומטית של הנילון. כלומר, ברגע שמוגשת תלונה והתובע, לצורך העניין, לאחר שהוא מסתייע בחוקר, מבין שיש כאן תלונה מופרכת שאין לה יסוד, הוא אפילו לא חייב להעביר אותו לתגובת הנילון.

השאלה אם החוקר שחוקר ורואה שהתלונה מופרכת, יש לו שתי אפשרויות – אפשרות אחת לא להמשיך את החקירה. אפשרות שנייה, הפוך - להפוך את החקירה לכיוון ההפוך.

הוא לא יכול, כי רק אם המתלונן הוא רואה חשבון יכול להפוך את זה למקרה ההפוך, אם לא, אז לא.

אז מה אתה כן מציע? אם נניח זו אשה שהיא לא רואת חשבון, אז מה אתה מציע שיהיה?

לחייב אותה בהוצאות. אם היא הגישה תלונה שקרית, לחייב אותה בהוצאות.

במסגרת ההליך הזה למועצה יש תפקיד מסוים, הוא לא בהליך המשמעתי. ההליך המשמעתי מוצא כרגע מהמועצה וזה בהסכמה. התלונה מוגשת לתובע. התובע, החוקר בודקים, ומחליטים אם להגיש קובלנה. אם הם מחליטים שהתלונה היא טורדנית, ואין מה לבדוק אותה, הם דוחים אותה על הסף. אם הם מרגישים שצריך לבדוק אותה, ומתקיים הליך, אז יש פה סעיף שקובע שבמקרה כזה אם הוא זוכה ניתן להטיל הוצאות.

לא, רק אם זה מגיע לוועדה. מגיע החוקר, הוגשה נגד פלוני אלמוני תלונה. מגיע חוקר, שואל אותו שאלות, שולח לו מכתבים.

אז אני אעשה משפט זוטא על השאלה אם כאשר - - -

מצד שני, לא יכול להיות שבו ההליך הזה משמש חדשות לבקרים ואנחנו רואים את זה לנקמות של אנשים ורואה חשבון. אתם חייבים ליצור איזשהו מצב שלא יכול להיות שזה יהיה פרוץ ככה. היום המצב הוא שזה פרוץ. כל אדם שיש לו בעיה עם פלוני אלמוני ואנחנו רואים את זה - לא שילם לי, לא עשה לי, לא פה, לא שם, אנחנו באים, המועצה, פונים לו שייתן תשובה. אתם רואים מה התשובות לא פעם ולא פעמיים.

רק אם הוא רואה חשבון.

ודאי. היה מקרה מעניין שבו פלוני הגיש תלונה, אבל מה שקרה, שהמתלונן בטיפשותו הוא בעצמו רואה חשבון ואז עשו לו היפוך. הוא הגיש תלונה, אמרו לו, אנחנו לא חוקרים את התלונה, אבל רואים את התלונה שלך, הופכים אותה מולך. זה תמונת מצב בעייתי.

זה מה שחשבתי שכן לעשות. אבל אתה אומר שיכול להיות מצבים שאי אפשר בגלל שהצד הפוגע הוא לא רואה חשבון, ואז אתה מציע, שלמרות הכול, הטריבונל הזה יוכל לקבוע הוצאות גם אם מישהו שהוא לא - - -

אחרת, מחר אתה רוצה לנקום בפלוני אלמוני, תגיש נגדו כמה תביעות. היום גם המצב הבעייתי הוא שאתה יכול להגיש תלונות בעילום שם, אז בכלל. מוגשת תלונה בעילום שם - אני מכיר מישהו שהוגשה נגדו תלונה בעילום שם, והשקיע עשרות אלפי שקלים כדי לתת תשובה.

ואם מגישים תלונה - - - של מס הכנסה. אם רוצים סתם להתעמר במישהו אפשר. בגלל זה אני אומרת לך שהמישור בסוף, אם אתה רואה שמישהו עושה לך את זה, תצא נגדו במישור האזרחי, זה לא עניין לא של החוקר ולא של התובע שבסופו של דבר ברמה הכי עניינית בודק את זה, וגם יכול להבין מגוף העניין שמדובר במשהו שאפילו לא ראוי לתגובה כמו שאסף אמר קודם.

הצעת החוק מרפאת את הבעיה שיזהר הצביע עליה. זאת אומרת, כאן לא נפתח הליך באופן אוטומטי. אפילו התלונה לא מועברת באופן אוטומטי לתגובת הנילון. לתובע סמכות מאוד רחבה, אם הוא מתרשם שאין כאן יסוד.

הנקודה היא רק כדי לחסום תופעות כאלה, זה לא מספיק שאתה לא פתחת. אתה צריך לחסום. פעם אחת ולתמיד להעניש באיזושהי דרך את זה שעשה, ואז יכול להיות שזה ימנע מאחרים. הבעיה רק שאתם אומרים שזה שעשה, שזו שעשתה, היא לא רואת חשבון, ואז ייצא מצב שכאילו הטריבונל הזה שמתוכנן להיות ועדת משמעת של רואה חשבון, מטיל קנסות והוצאות על סתם אדם.

יכול להטיל אם התחילה תהליך. אם לא התחילה תהליך, הוא לא יכול.

הטריבונל עצמו יש לו מעמד מעין שיפוטי, זה קצת שונה מחוקר או מהתובע עצמם. כרשות מינהלית, אם מישהו פונה אליי בפניות ציבור חוזרות ונשנות, אני לא אוכל מקסימום לא לענות לו, להגיד לו עד כאן, עכשיו כבר לא עונים לך.

זה גם אנחנו עושים אחרי פניות ואחרי התייעצויות, אנחנו אומרים, אנחנו לא נענה לך יותר.

אם התהליך היה מתחיל, אפשר היה להטיל הוצאות על אותה אשה. הבעיה רק שאין מה להתחיל את התהליך כי החוקר מצא שהכול הבל. החוקר לא יכול לבוא ולהגיד, בוא נפתח רק בכיוון ההפוך.

יזהר רמז קודם לאפשרות הבאה, שתוגש נגדו תלונה. הוא יגיע למסקנה שהוא מעדיף שהתובע יפתח בהליך משמעתי נגדו מאשר להתגונן נגדה בשלב הראשון. טקטית זה אפשרי, אני לא יודעת כמה אנשים באמת יבחרו לעשות ככה ולהעדיף הליך משמעתי.

שיקול הדעת של החוקר ושל התובע האם בכלל להיענות, האם בכלל לשלוח את תגובתך, בטח במצב שבו מדובר במשהו שהוא חוזר. ולכן, מי שרואה את התהליך הזה חוזר, גם יודע להגיב לו שבעצם מדובר בהליך חוזר ולא מדובר בפנייה ראשונה או בטענה ראשונה. זאת אומרת, אם, לדוגמה, במקרה שלך, אותם בעל ואשה, הבעל מגיש תלונות אשתו, האשה נגד הבעל, לא משנה מי פה הרואה חשבון, והדבר הזה קורה פעם ראשונה, שנייה, שלישית, רביעית, בפעם הרביעית לא מתייחסים לזה כמו בפעם הראשונה.

אני לא מדבר על טורדן. אנחנו במועצה, כל פעם שיש גירושין בין רואה חשבון או רואת חשבון, מגיעים אלינו למועצה, אנחנו מכירים את הסיפורים.

יש הבדל בין פנייה למועצה לבין חוקר, יש גם איזשהו אלמנט של סינון. כי מי שמגיש היום תביעה, ישר היא מונחת על שולחן המועצה. מרגע שהוגשה התלונה, יכולה להטען טענה שכבר נגרם נזק לנילון. אבל בשיטה החדשה, יש מאפיינים מוקדמים של התובע ושל החוקר, והחלטה להגיש, והולכים לוועדת משמעת.

לאה, את עורכת דין, אז אין לך בעיה עם זה. אבל תאמיני לי, כאשר אתה אדם מן הציבור, ומגיע אליך החוקר, ואומר לך שהוא חוקר אותך ועושה פרוטוקול, והוא מתחיל לשאול אותך שאלות, אתה מתחיל לגמגם ולעשות בתחתונים.

אני לא מסכימה אתך שעורכי דין יותר קל להם, כל אחד כשזה נוגע אליו זה קשה לו.

זה חלק מהמחיר של הדמוקרטיה.

לא רואה איך. אנחנו יכולים עכשיו לייצר את המנגנון של הטלת קנסות ושימורים למתלונן, ואז הוא יוכיח שהתלונה שלו הייתה תלונת סרק.

הבקשה או הטענה של יזהר צודקת, אבל אין לה פתרון במסגרת שלנו.

יש לה פתרון חלקי, במובן הזה שהתובע יש לו שיקול דעת אם להמשיך, ואם באמת כמו שרוני אמרה, מתלונן סדרתי, אז הוא התייחס בצורה אחרת לתלונות שלו. וגם במקרה שהוגש הליך ונפתח, והנילון זוכה, אז ניתן להטיל הוצאות. יש פה פתרון חלקי, לא מושלם לראייתכם, אבל הוא מאזן, בזה שאנחנו רוצים כן לאפשר הגשת תלונות, כי אנחנו רוצים לשמור על המקצוע. בסופו של דבר, המטרה של בית הדין היא לשמור על מקצוע ראיית החשבון, והדבר הזה יכול להיות כאילו מסוכן מדיי.

עומד לי על קצה הלשון לבקש מ-20 חברים שלי שיגישו תלונה נגד פלוני אלמוני ללשכת עורכי הדין, ואז נראה מה יגיד משרד המשפטים.

אבל אני יודעת שאתה לא תעשה את זה, כי אתה אדם אחראי ורוב האנשים הם אחראים. יש כמה אנשים שהם אובססיביים, ואני מקווה שעכשיו יהיה לנו יותר כלים להתמודד איתם.

למרות שאני אומר שהסיטואציה שאתה מעלה היא מאוד דורשת טיפול אמתי מה שנקרא. אבל במסגרת הזו היא לא יכולה לתת את התשובה הזאת.

(3) לחייב את המדינה בתשלום הוצאות ההגנה לנקבל, אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שמתקיימות נסיבות אחרות המצדיקות זאת.

ביצוע חיובים כספיים

12כג.

(א) חיוב של נקבל בתשלום הוצאות לפי סעיף 12כב(1), וחיוב מתלונן בתשלום הוצאות לפי סעיף 12כב(2) ניתנים להוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בעניין אזרחי, ואולם חיוב כאמור שהוא חיוב לטובת המדינה, ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995‏

.

(ב) חיוב המדינה בתשלום הוצאות לפי סעיף 12כב(3), יבוצע בדרך שמבצעים פסק דין של בית משפט בעניין אזרחי נגד המדינה.

ערעור על החלטת ועדת המשמעת

12כד.

(א) על החלטה של ועדת המשמעת המסיימת את הדיון בקובלנה רשאים התובע והנקבל לערער לפני בית משפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה, ואם ניתנה ההחלטה שלא במעמד הצדדים – בתוך 45 ימים מיום המצאתה.

(ב) החלטה של ועדת המשמעת המחייבת מתלונן בתשלום הוצאות לפי סעיף 12כב(2), ניתנת לערעור כמו פסק דין של בית משפט שלום בעניין אזרחי.

(ג) פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור לפי סעיף זה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה לכך רשות מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין.

הטריבונל הוא כמו בית משפט שלום לצורך הערעור, אז אפשר לערער למחוזי. אם מישהו זה לא מוצא חן בעיניו אז הוא יכול לערער למחוזי?

כן.

עיכוב ביצוע של החלטת ועדת המשמעת

12כה.

(א) אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, ואם הוגש ערעור – אם החליט בית המשפט שלערעור אחרת.

(ב) על החלטה של ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, לפי הוראות סעיף 12כד.

יש סיטואציות שברגע שמממשים את ההחלטה אין אחר כך דרך לחזור, אז אין טעם כבר לערעור, אלא אם כן, עוצרים את הביצוע. נניח במקרה של בית משפט שקבע שאתה צריך להיכנס למעצר, אם אתה נכנס למעצר ואתה מגיש ערעור, ואחר כך יחליטו שאתה צודק, את הימים שישבת אין להשיב. אני לא יודע, יכול להיות שיש גם החלטות כאן במקרה הזה שלא מדובר על מעצר. יכול להיות שיש החלטות שאם אתה לא מעכב את הביצוע שלהן, דווקא תהליך הערעור, יכול להיות שאחר כך אין דרך להחזיר את זה.

כן. כאן צריך לאבחן, להבדיל ממאסר, כאן הסנקציה החמורה ביותר היא השעייה, או ביטול רישיון, במקרים האלה באמת אפשר לבקש מהוועדה עיכוב ביצוע. בבית המשפט של הערעור אפשר לבקש ממנו גם עיכוב ביצוע. בכל אופן, מה שיותר מרתיע רואה חשבון במקרים הרגילים של נזיפות, התראות, קנסות זה הפרסום, השם הטוב שלהם. לכן בסעיף הבא אנחנו נראה שהפרסום יש לו הוראה שונה, וככלל, למעט רישיון, אין פרסום כל עוד ניתן להגיש ערעור.

פרסום החלטות ועדת המשמעת והעמדתן לעיון הציבור

12כו.

(א) החליטה ועדת משמעת על התליה או ביטול של רישיון לפי הוראות סעיף 12יט(א)(4) או (5), תפרסם את דבר ההתליה או הביטול, לפי העניין, בציון שמו של הנקבל, ואם הוגש ערעור על החלטה כאמור – גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.

(ב) מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת –

(1) תעמיד את החלטתה בציון שם הנקבל לעיון הציבור ואולם רשאית היא להעמיד את החלטתה לעיון הציבור בלא ציון שם הנקבל ופרטים אחרים שיש בהם כדי לזהותו (בסעיף זה – פרטים מזהים), לאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל ושקלה בין השאר את הפגיעה בפרטיותו של הנקבל או של צד שלישי, ואת הצורך באזהרת הציבור;

(2) רשאית היא, לאחר ששמעה את נציג מעסיקו של הנקבל, ובשים לב לנסיבות המקרה, להעמיד את החלטתה לעיון הציבור גם בציון שם מעסיקו בעת ביצוע העבירה; לעניין זה, "מעסיק" – משרד רואי החשבון שבו הנקבל הועסק או היה שותף או חבר וכן כל מעסיק אחר, שאינו משרד רואי חשבון, אשר העסיק את הנקבל.

(ג) החליטה ועדת המשמעת שלא להטיל על הנקבל אמצעי משמעת, תעמיד את החלטתה לעיון הציבור בלא ציון פרטים מזהים של הנקבל, ואולם לבקשת הנקבל תפרסם הוועדה את החלטתה בציון פרטיו המזהים.

(ד) החלטות ועדת המשמעת כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יועמדו לעיון הציבור כל עוד ניתן לערער עליהן, ואם הוגש ערעור – כל עוד לא תמו ההליכים בערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט שלערעור אחרת.

לאף צד גם יהיה אסור לפרסם. נניח אם מישהו מגיש ערעור, הצד השני נניח שבינתיים יש לטובתו את הפסק, הוא יכול לפרסם את זה. הטריבונל לא מפרסם באופן רשמי אמרנו עד שלא ייגמר הערעור.

גם לצדדים.

גם לצדדים אסור לפרסם שום דבר.

(ה) על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, לפי הוראות סעיף 12כד.

(ו) החלטות ועדת המשמעת יפורסמו ויועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של המועצה; השר רשאי לקבוע דרכי פרסום נוספות ולקבוע הוראות לעניין דרכי העיון בהחלטות ועדת המשמעת, התקופה שבה יועמדו לעיון ואמצעים שיינקטו כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון באינטרנט בפרטים המזהים בתום התקופה כאמור.

התליה עד לסיום ההליכים

12כז.

(א) הוגשה קובלנה נגד רואה חשבון, והיה לוועדת המשמעת יסוד סביר לחשד שהנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא, אם ראתה שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבות זאת ולאחר שנתנה לרואה החשבון הזדמנות לטעון את טענותיו בפניה, להתלות זמנית את רישיונו או להגבילו לתחומי עיסוק מסוימים.

(ב) הוגש כתב אישום או הוגשה קובלנה בשל עבירה לפי דין משמעתי אחר נגד רואה חשבון, רשאית המועצה, אם ראתה שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבות זאת, בהתחשב במהותה, בחומרתה או בנסיבותיה של עבירה כאמור, ולאחר שנתנה לרואה החשבון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, להתלות זמנית את רישיונו או להגבילו לתחומי עיסוק מסוימים.

(ג) התלית רישיון או הגבלתו לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב) תעמוד בתוקפה עד למתן פסק דין סופי בהליך הפלילי או החלטה סופית בהליך המשמעתי, והכול אלא אם כן הורתה המועצה על מועד מוקדם יותר להפסקת ההתליה.

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאית המועצה, ביוזמתה או לבקשת התובע, ולאחר שנתנה לרואה החשבון הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות זמנית את רישיונו של רואה חשבון או להגבילו לתחומי עיסוק מסוימים אף לפני שהוגשה נגדו קובלנה משמעתית לפי חוק זה או לפני שהוגש נגדו כתב אישום או הוגשה נגדו קובלנה לפי דין משמעתי אחר, לפי העניין, אם סברה כי קיים חשש ממשי לביצוע עבירת משמעת ויש בהמשך עיסוקו של רואה החשבון במקצועו כדי ליצור סיכון משמעותי לציבור.

(ה)

(1) התליית רישיון או הגבלה לפי הוראות סעיף קטן (ד) תעמוד בתוקפה לתקופה שתורה המועצה ושלא תעלה על שלושה חודשים ממועד החלטת המועצה על ההתליה או ההגבלה כאמור, ואולם המועצה רשאית, בתום התקופה כאמור, אם מצאה כי חומרת העניין מחייבת זאת או כי הדבר נדרש לשם הגנה על הציבור, להורות על הארכת תקופת ההתליה או ההגבלה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת, ובלבד שתקופת ההתליה או ההגבלה הכוללת לא תעלה על 12 חודשים מהמועד שבו הותלה הרישיון או הוגבל, לראשונה.

(2) על אף הוראות פסקה (1), הוחלט שלא להגיש קובלנה, כתב אישום או קובלנה לפי דין משמעתי אחר בעבירה שבשלה הותלה הרישיון או הוגבל רואה החשבון – יפקע תוקף ההתליה או ההגבלה.

(3) הוחלט על הגשת קובלנה או כתב אישום בעבירה שבשלה הותלה הרישיון או הוגבל רואה החשבון – תעמוד ההתליה או ההגבלה בתוקפה עד לקבלת החלטה בידי ועדת המשמעת או המועצה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין.

(ו) השר יקבע בתקנות הוראות לעניין פרסום דבר ההתליה או ההגבלה לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין תקופת הפרסום, אשר לא תעלה על תקופת ההתליה או ההגבלה כאמור.

(ז) הותלה רישיונו של רואה חשבון לפי סעיף זה, והחליטה ועדת המשמעת להתלות את רישיונו לתקופה קצובה לפי הוראות סעיף 12יט(א)(4), תבוא תקופת ההתליה לפי סעיף זה במניין תקופת ההתליה שהטילה ועדת המשמעת כאמור.

סדרי דין ודיני ראיות

12כח.

(א) השר רשאי לקבוע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית המשפט, לרבות הדרך להגשת הערעור; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור או בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הוועדה בדרך הנראית לה צודקת ומועילה ביותר.

(ב) הסמכות להחליט בעניינים שבסדרי דין הנוגעים לקובלנה מסוימת, נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת, שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.

(ג) ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות, אלא אם כן קבע השר כי יחולו על ועדת המשמעת חלק מדיני הראיות כפי שיקבע.

(ד) הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין חלוט במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך המשמעתי נגד אותו נקבל.

דיון משמעתי
ודיון פלילי

12כט.

(א) ענישה או זיכוי בהליכים פלילים או בהליכים משמעתיים על פי דין אחר, אינם מונעים נקיטת הליכים על פי חוק זה נגד רואה חשבון בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעי משמעת או זיכוי על ידי ועדת המשמעת בשל אותו מעשה או מחדל אינם מונעים נקיטת הליכים פליליים או הליכים משמעתיים על פי דין אחר נגדו.

(ב) נפתחה חקירה פלילית או הוגש כתב אישום נגד רואה חשבון בשל מעשה או מחדל המהווה גם עילה לדיון לפני ועדת המשמעת לפי חוק זה, רשאית ועדת המשמעת להפסיק את דיוניה עד שתתקבל החלטה בידי הגורם המוסמך לכך שלא להעמיד את רואה החשבון לדין פלילי או עד למתן פסק דין סופי בהליך הפלילי, לפי העניין.

תחולת השיפוט המשמעתי על מי שחדל להיות רואה חשבון ועל מי שרישיונו הותלה

12ל.

(א) רואה חשבון שרישיונו בוטל ימשיך להיות נתון לשיפוט לפני ועדת המשמעת לגבי מה שאירע לפני הביטול; לעניין זה, יראו גם רישיון שבוטל לבקשתו של רואה החשבון כרישיון שבוטל.

(ב) רואה חשבון שרישיונו הותלה ימשיך להיות נתון בתקופת ההתליה לשיפוט משמעתי לפני ועדת המשמעת לגבי מה שאירע לפני ההתליה או במהלכה.

משמעת מתמחים

12לא.

(א) בתקופת התמחותו ועד לקבלת רישיון רואה חשבון כפוף מתמחה לכללי האתיקה המקצועית ולשיפוט המשמעתי לפי חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים כמפורט בסעיף קטן (ב), וכן יחולו עליו, בשינויים המחויבים, הוראות אחרות לפי חוק זה החלות על רואי חשבון.

(ב) על אף הוראות סעיף 12יט(א), ועדת המשמעת רשאית, בשל עבירת משמעת, לנקוט נגד מתמחה אחד או יותר מאמצעי המשמעת כאמור בפסקאות (1) עד (3) של אותו סעיף, או לפסול אותו מלקבל רישיון לתקופה שלא תעלה על שבע שנים.

(ג) מצאה ועדת המשמעת כי יש בעבירת המשמעת שעבר המתמחה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות – תורה לתובע, נוסף על כל אמצעי משמעת אחר שהחליטה לנקוט לפי הוראות סעיף קטן (ב), לפנות למועצה אשר רשאית להורות על ביטול ההתמחות, כולה או חלקה, או על ביטול בחינה, לפי העניין.

הפרה של משרד רואי חשבון

12לב.

(א) ראה תובע, בין על יסוד תלונה שנתבררה בידי חוקר כאמור בסעיף קטן (ב), ובין בכל דרך אחרת, כי יש ראיות לכאורה לכך שמתקיים לגבי משרד רואי חשבון אחד מאלה (בסעיף זה – הפרה), יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת, אלא אם כן סבר שאין בהגשתה עניין לציבור, ויודיע על הגשת הקובלנה למשרד שנגדו הוגשה:

(1) המשרד הפר הוראת דין המטילה על משרד רואי חשבון חובה הקשורה לעיסוק בראיית חשבון;

(2) המשרד הורשע בפסק דין סופי, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש לה השלכה על העיסוק בראיית חשבון.

נניח שאם מדובר על משרד, ובמשרד יש שלושה רואי חשבון, או שהמשרד הוא כאילו חברה בע"מ, וזה לא נוגע לרואי החשבון - - -

זה - - - משפטי. כמו שהוא יכול להיות מורשע - - -

אז אם מתלים את הרישיון של המשרד נניח, המשמעות - - -

למשרד אין רישיון, הרישיון הוא של יחיד.

הוא אישי, פרסונלי, ולכן הסנקציות הרלבנטיות הן לא סנקציות של השעיה, אלא נזיפה, קנס, שהסכום של הקנס הוא יותר גבוה.

אם נניח מתברר שמשרד הפר, עשה דבר חמור, שלו זה היה אדם פרטי היית מתלה את רישיונו. אבל בגלל שזה משרד של שלושה רואי חשבון, אז אתה לא יכול להתלות את הרישיון של המשרד כי אין דבר כזה, אתה יכול לקנוס אותו משהו, אבל רואי החשבון ייצאו נקיים, מה שנקרא – לא יישלל רישיונם.

- - - בדרך כלל זה יילך ביחד. פה זה בא להוסיף - - -

לא לגרוע. ככל שניתן לשים את האצבע על רואה חשבון מסוים, כמובן, שאם מוטה אתו הדין המשמעתי הפרסונלי, הרישיון הוא פרסונלי ואישי. הכוונה לאותם מצבים ייחודיים שנתקלנו בהם במועצה, למשל, בעניינים שהמשרד עצמו היה אחראי לאותה הפרה. למשל, בענייני פרסומת, שהמשרד בעצם הוציא פרסומת שהיא בניגוד לכללים, אבל לא ניתן לשים את האצבע על רואה חשבון מסוים. במקרה הזה ניתן בעצם לקנוס את המשרד או לנזוף בו ולפרסם את המקרה.

(ב) תלונות על הפרות של משרד רואי חשבון יתבררו בידי חוקר, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 12ח.

(ג) על בירור של תלונה או קובלנה נגד משרד רואי חשבון לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 12י עד 12יח, 12כב עד 12כו, 12כח ו-12כט, בשינויים המחויבים.

(ד) מצאה ועדת המשמעת כי משרד רואי חשבון שהוגשה נגדו קובלנה ביצע הפרה, רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעי המשמעת האלה:

(1) התראה;

(2) נזיפה;

(3) קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין;

(4) אם ההפרה נוגעת לאימון מתמחים ובשלה משרד רואי החשבון אינו מקום ראוי להתמחות – איסור על אימון מתמחים חדשים בידי רואי חשבון המועסקים במשרד, כולם או חלקם, לתקופה שתקבע ועדת המשמעת; לעניין זה, "מתמחה חדש" – מתמחה שבמועד מתן ההחלטה הסופית בקובלנה נגד משרד רואי החשבון טרם התחיל את ההתמחות אצל רואה חשבון באותו משרד.

סליחה, בסעיף (4), ברשותכם, אם אפשר שיהיה כתוב במקום: "טרם התחיל את ההתמחות", "טרם התחיל את עבודתו". יכול להיות מצב שבן אדם בא, הוא עובד במשרד ועוד לא התחיל את ההתמחות. הרי למה נועד הסעיף הזה? הסעיף הזה נועד מצד אחד מי שהוא לא ראוי לאמן מסמכים, שלא יאמן. אבל מצד שני, אתם ראיתם לנגד עיניכם את המתמחים, ולא רציתם שמישהו שכבר התחיל את התהליך ונמצא שהוא ייפגע. מהבחינה הזאת אין הבדל בין מישהו שהתחיל לעבוד לפני שבוע ואחרי יומיים קיבל אישור התמחות, לבין מישהו שהתחיל לעבוד לפני כשלושה חודשים כי הוא אמור להתחיל את ההתמחות שלו אחרי שלושה חודשים כי הוא בינתיים ציפה לצורך העניין לקבל איזשהו משהו. אני חושב שלא יקרה שום דבר אם יהיה כתוב פה: "במקום התמחותו" – "לא התחיל את עבודתו", וזה על מנת להגן על המתמחים.

אבל אין לו סטטוס כרגע. יכול להיות המזכירה שהתחילה לעבוד, הוא עוברת סטטוס של מתמחה, אין לזה סוף.

אין כאלה שהם בסטטוס של מזכירה ואחרי זה מתמחה. הוא פשוט התחיל לעבוד, לצורך העניין - - -

מה הוא עושה בעבודה?

הוא טרום התמחות.

אבל זה לא מוגדר פה ההתמחות, זה לא משהו פורמלי.

אבל הוא עובד במשרד.

זה פתח רחב מדיי, כי המישור המשמעתי הוא מישור נפרד מדיני עבודה, גם אם למשל משווים את זה לעורכי הדין, זה מישור שונה לחלוטין, ולכן, רצינו לתחם את זה, ולהגיד תקופת ההתמחות, גם ככה זו הקלה.

אני את ההתמחות שלי כבר עשיתי, אז עליי זה לא ישפיע. אני חושב שזה לא היה נורא אם הייתם מוציאים את זה, אבל בבקשה, לא נתעכב.

לרואה החשבון יש מפקח על המתמחים?

כן, יש כמה.

אתן אחראיות על זה? לגבי עורכי הדין, קבענו איזשהו פורמט של נציב שיש, עדיין לא בחרו אותו – זה חמור מאוד, אבל עדיין לא בחרו. אבל צריך להיות נציב שיהיה אחראי על המימוש של ההתמחות, גם ההיבט שלא יעסיק אותם על דברים שלא צריכים להעסיק. מצד שני, שהתייחסו אליהם כמו שצריך, ושהמשרדים עושים בסדר, כלומר יש מערכת שלמה. פה איך זה הולך?

במועצת רואי חשבון, בעצם, משרד המשפטים מעסיק שני רואי חשבון שנבחרו באמצעות קול קורא, שהם קבלנים של המשרד שהם בעצם עושים את הפיקוח על המתמחים לפי הנחיות של היחידה במשרד המשפטים. הם בודקים גם את הנוכחות של המתמחה, גם את סוגי העבודות שהוא עושה, ממש בדיקה מקצועית, וגם איך המאמן, בעצם באיזה עבודות הוא מעסיק את המתמחה – האם הוא עומד בכל הכללים של החוק והתקנות. במידה ויש הפרה מדווחים למועצה, ואז נגד רואי חשבון אפשר לפתוח בהליך משמעתי של התנהגות שאינה הולמת, נגד המתמחה אפשר להפסיק את ההתמחות, אבל יש ממש ביקורת שוטפת של מאות מתמחים בשנה שעל כל אחד אנחנו מקבלים דיווח.

אצל רואי החשבון – לפחות לפי השמועות – פחות מנצלים את המסמכים, מאשר הטענות שישנן כל הזמן אצל לשכת עורכי הדין?

אני לא מכירה הרבה טענות על ניצול.

אמרתי שאצל עורכי הדין היו הרבה מאוד טענות.

אצלנו יחסית משמעותית יש פחות טענות כאלה. יש טענות של עבודה של הרבה שעות של שכר נמוך. אבל אין דמיון לטענות הרבות שיש אצל עורכי הדין. צריכים גם לזכור, אצלנו במקצוע פשוט מבחינת ה"תעשייה" בעוד שאצל עורכי הדין יש הרבה מאוד משרדי עורכי דין שבהם הועסק מתמחה אחד או שניים, ובמשרדים הכי גדולים הם מועסקים במקסימום, אני מניח, עשרות מתמחים. כמדומני אין מאות מתמחים במשרדים. אצלנו מעל מחצית מהמתמחים מאומנים ב-8, 7 משרדים גדולים, כל המערכת היא שונה. במשרד הכי גדול – לצורך העניין מתמחים כ-600, 700 מתמחים שזה מעל 20% מכל המתמחים במדינת ישראל. התעשייה הזאת היא תעשייה שונה. יש פחות תלונות על העסקה פוגענית ממה שאני יודע, וכמו שורד אמרה, יש שני מפקחים, כאשר המפקחים האלה יש להם סבב בדיקות בכל הארץ, אבל במשרדים הגדולים הם מופיעים בכל שנה כמו שעון.

כמה זה התמחות – שנתיים?

שנתיים. בעיקרון שנתיים. יש מקרים מיוחדים שיותר, אבל עקרונית שנתיים.

(ה) ועדת המשמעת רשאית להורות שאמצעי שהחליטה להטיל לפי הוראות סעיף קטן (ד)(3) או (4) יהיה, כולו או חלקו, על-תנאי ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 12כ, בשינויים המחויבים."

ביטול סעיפים 13 ו-14

26.

סעיפים 13 ו-14 לחוק העיקרי – בטלים.

הוספת כותרת פרק ח'

27.

לפני סעיף 15 לחוק העיקרי יבוא:

שונות".

תיקון סעיף 17

28.

בסעיף 17 לחוק העיקרי, במקום "שר המשפטים" יבוא "השר".

הוראת מעבר

29.

על אף הוראות סעיפים 12 עד 12לב לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיף 22 לחוק זה, התחילה המועצה או מי שמינתה לכך מבין חבריה, לפני יום תחילתו של חוק זה, לחקור מקרה שהובא לידיעתה, כאמור בסעיף 12(א) לחוק העיקרי כנוסחו ערב המועד האמור, ימשיכו לחול, לעניין אותו מקרה, הוראות סעיפים 12 עד 14 לחוק העיקרי כנוסחו ערב המועד האמור.

תחילה

30.

תחילתה של הוראת סעיף 5(א1) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 11(2) לחוק זה, ותחילתן של הוראות סעיפים 12 עד 14 לחוק העיקרי, כנוסחן בסעיפים 25 עד 26 לחוק זה, שנים עשר חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

צריך לראות אם יש לכם עדיין הערות.

אם יורשה לי, בעקבות שיעורי הבית שקיבלנו משני הדיונים הקודמים, אנחנו גם לאחר התייעצות עם הלשכה, הוספנו תיקונים לשני סעיפים – בחלקים הראשונים של החוק. נוכל לקרוא אותם.

הראשון בעמוד 3 תיקון סעיף 5. השאלה שעלתה איך מתיישב בעצם ההליך המשמעתי שאנחנו מטילים על מי שלא משלם את האגרה בזמן לבין ההליך המינהלי של גביית החובות שקיים כבר כיום, ולכן ראינו לנכון להוסיף ארבעה תיקונים שמבהירים שמדובר בהליכים נפרדים ונועדו לעשות קצת סדר ביניהם.

הארכה של התקופה שלאחריה ייפתח הליך משמעתי משנה לשלוש שנים, זאת אומרת, רק אחרי שלוש שנים שלא שילמת את הרישיון, יוכל להיפתח נגדך הליך משמעתי.

התיקון השני – הוראת תחילה של שנה שקראנו אותה עכשיו לגבי הסעיף הזה, זאת אומרת, רק עוד שנה מיום אישור החוק ניתן יהיה לפתוח בהליכים משמעתיים, או הוראה זאת תהיה בתוקף.

עניין נוסף - אפשרות של עיגון מפורש של הוראה שקיימת היום בתקנות בחקיקה הראשית של אפשרות להקפיא רישיון. אם אתה לא מעוניין לשלם את הרישיון, אתה צריך להודיע מראש בתחילת שנה, ועד שאתה לא מודיע אחרת, אז יראו את הרישיון שלך כמוקפא.

התיקון הרביעי, זו הוראה מבהירה שאין בדין המשמעתי שחל על אי תשלום כדי לפגוע באותה אפשרות לגבות את האגרה בסמכות המנהלית בהתאם להנחיות שקיימות.

תיקון סעיף 5

11.

בסעיף 5 לחוק העיקרי –

(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) בעל רישיון ישלם, לא יאוחר מ-31 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – המועד הקובע), אגרה שנתית ששיעורה נקבע בתקנות, אלא אם הודיע בכתב למועצה עד המועד הקובע כי לא ישמש רואה חשבון באותה שנה; לא שולמה האגרה כאמור, יתווספו לה תוספות אלה:

שולמה האגרה בתקופה שבין 1 לפברואר ובין 5 למרץ – 5%.

אנחנו הצענו באותה שנה או לשנים הבאות, כדי שלא הצטרך לחזור אליכם כל פעם מחדש. לכאורה הוא צריך לחזור אליכם כל שנה.

בעניין הזה צריך להבהיר שזו הוראה מבהירה לסעיף לתקנה ולהוראה שקיימות היום בתקנות, זו הוראה משלימה, וחשוב שזה גם ייאמר. אנחנו לא רואים להכניס את זה לנוסח. ההוראה בתקנות סעיף בתקנה 47 אומרת: שהוא לא ישמש רואה חשבון באותה שנה ועד אשר יזכיר שהוא רוצה לחזור ולשמש כרואה חשבון. אנחנו רואים את זה כהוראה משלימה, וכך זה יחול. אנחנו פשוט לא רואים לנכון להכניס את זה בתוך הסעיף הזה. אני מדבר על עצם החובה לשלם את האגרה.

אני רוצה להבין – הפרשנות המשפטית שאם הוא הודיע, עד שהוא לא מודיע מחדש הוא פטור.

אתם מדברים כאן על אגרה שרואה חשבון צריך לשלם למדינה תמורת זה שיש לו רישיון. אם הוא לא משלם אז באופן תאורתי, אחר כך אחרי שלוש שנים, זה נהפך באופן מעשי. אסור לו לעסוק - - -

זה העניין ששינינו, עניין רישיון בר תוקף ירד. הוא יהיה רשאי לעסוק על כל המשמעויות הנלוות – הסתמכות הציבור וכו', אבל בעצם הכלי יהיה בידי המועצה לפתוח בהליך משמעתי שלאחריו יהיה ניתן לשלול לו את הרישיון. זאת אומרת, אם הוא לא משלם, זה לא אומר שהוא לא רשאי לעסוק, זה אומר שהוא צובר חובות, ריביות. זה אומר שניתן לפתוח בהליך גבייה מנהלתי. זה אומר שאחרי שלוש שנים נפתח - - - משמעתי.

מי עושה את ההליך המועצה?

ועדת המשמעת בהתאם לשיקול הדעת של הקובל. לאחריו יהיה ניתן לשלול את הרישיון.

האגרה הזאת יש לה מקבילה לגבי עורכי הדין, או ששם התשלום ללשכת עורכי הדין, זה הדבר היחיד שיש, או שיש כאילו גם אגרה למשרד המשפטים בגין - - -

יש אגרה של קבלת רישיון ויש את האגרה השנתית.

האגרה השנתית זה מה שלשכת עורכי הדין לוקחת.

יש את דמי החבר של לשכת רואי החשבון. יש בעצם את האגרה השנתית.

מה מקביל לאגרה הזו של רואי החשבון בלשכת עורכי הדין?

בלשכת עורכי הדין, האגרה היא מחליפה את מה שיש אצלנו שתיים, זאת אומרת, בלשכת עורכי הדין האגרה היא גם של הרישיון וגם של כל יתר הדברים, ואצלנו זה שני דברים נפרדים.

אחד חובה, והשני מי שרוצה.

(3) שולמה האגרה אחרי אותה שנה פלונית תישא, בנוסף לתשלום תוספת האגרה כאמור בפסקה (2), גם הפרשי הצמדה על סכום האגרה שנקבע, לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מן המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם למועד תשלום האגרה של אותה שנה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני תשלומה בפועל.".

(2) במקום סעיף קטן (א1) יבוא:

"(א1) לא שילם בעל רישיון את האגרה בעד שנה פלונית עד תום שלוש שנים מהמועד הקובע, בניגוד להוראת סעיף קטן (א), תשלח לו המועצה הודעה על חובתו לשלם את האגרה, בצירוף תוספת האגרה והפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א); בעל רישיון שקיבל הודעה כאמור, ישלם את הסכום הנקוב בהודעה בתוך 45 ימים מיום קבלתה; לא שילם בעל רישיון את הסכום בתוך התקופה האמורה, בלא הצדק סביר, יראו בו כמי שהפר את הוראות חוק זה לעניין סעיף 12(2).";

(3) אחרי סעיף קטן (א1) יבוא:

"(א2) אין בהוראות סעיף קטן (א1) כדי לפגוע בסמכות לגבות חוב בגין אגרה שנתית כאמור בסעיף קטן (א) לפי כל דין.

(4) במקום סעיף קטן (ב) – יבוא:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א1), רואה חשבון אינו נדרש לשלם אגרה שנתית בעד השנה שבה ניתן לו הרישיון.".

(5) בסעיף קטן (ג), במקום "שר המשפטים" יבוא "השר" ובמקום הסיפה החל במילה "שכירים" יבוא "שמתקיימים בהם מאפיינים שקבע, ובכלל זה מאפיינים הנוגעים למועד קבלת הרישיון, היותם רואי חשבון שכירים והיותם מעל גיל שקבע".

בהצעת החוק הייתה הצעה לפצל את העבירה הפלילית של התעסקות בלתי מוסמכת בראיית חשבון על ידי מי שכלל לא קיבל רישיון, או מי שהתחזה לרואה חשבון. אנחנו הצענו לבצע פיצול בדומה לחוק לשכת עורכי הדין בין עבירת העיסוק, בעצם, השגת גבול המקצוע והעיסוק שלא כדין לבין עבירת ההתחזות, וליצור, אגב, כך מדרג מבחינת הענישה. בעקבות הערת הוועדה לגבי אחידות של הנושא, אנחנו בדקנו את זה בכל הדינים האחרים וראינו שבאמת ברוב דיני המשמעת, למעט עורכי הדין והשמאים, מדובר בעבירה אחת - בהנדסאים, מתווכחים, במקצועות הבריאות, בעבירה אחת שגם הענישה בה יותר גבוהה מהענישה כאן, ולכן אנחנו מציעים לא לגעת. היום מדובר על חצי שנת מאסר על עושה אחד מהעבירות האלה, או קנס של אלף לירות, אנחנו פשוט רוצים לקבוע שבמקום אלף לירות סביב 14 אלף שקלים, יהיה סכום של 75 אלף שקלים, סכום שהוא רגיל בעצם בהקבלה על חצי שנת מאסר במקצועות אחרים.

תיקון סעיף 7

18.

בסעיף 7 לחוק העיקרי , במקום "אלף לירות" יבוא "כאמור בסעיף קטן 61(א)(3) לחוק העונשין".

אלה הערות שאנחנו בדקנו. חוץ מזה היו עוד הערות של הלשכה.

יש לכם הערות נוספות?

כן. יש לנו כמה הערות. היה לנו חילופי מיילים אתמול עם משרד המשפטים, אז חלק מהן ירדו בעקבות התשובות שקיבלנו.

ברשותכם בעמוד 2 – בסעיף 2(א)(1)(2) – מדובר שם לפקח על ההכשרות ולערוך בחינות הסמכה לרואה החשבון. מכיוון שלכולנו ברור שזה בעצם הליכים של המועצה לפני קבלת הרישיון ולא לאחריה, זה לא עולה בבירור, זאת אומרת, פלוני אלמוני יחשוב לחשוב שזה בעצם נותן סמכויות למועצה לגבי פיקוח על ההכשרה לאחר קבלת הרישיון, לכן ביקשנו שזה יהיה כתוב בצורה ברורה שזה לפני קבלת הרישיון.

אפשר לפצל, אז נעשה את זה – "לערוך בחינות הסמכה לרואה חשבון ב-(2). ו-(3) לפקח על הכשרת רואה חשבון.

זה לפקח על ההכשרה לפני קבלת הרישיון.

ולערוך בחינות הסמכה לקבלת רישיון.

ברגע שהעיקרון מוסכם, אתם קיבלתם את זה, אנחנו נפצל, אם זה מקובל על היושב-ראש. מה שלא יהיה, נוסיף עוד סעיף אחד כדי להבהיר את העניין הזה, ואם אתם רוצים לחזור על העיקרון לפרוטוקול – בעיקרון הניסוח אנחנו יכולים לעשות אותו בהמשך.

בעמוד 8 סעיף 24 הוספת סעיף 11(א) 3 – אנחנו הצענו להוסיף - כללי התנהגות שאינה הולמת, בגלל שאחרת לכאורה אין - - -

התנהגות שאינה הולמת זה חלק מדיני המשמעת, אז אולי לרבות.

זה מונח שיש לו שם, לכן נורא מוזר שהמונח הגנרי שאנחנו מכירים לא מופיע פה.

אפשר לכתוב – לרבות התנהגות שאינה הולמת.

12(א) ועדת המשמעת – לאה הבטיחה לי שנגיד עוד פעם לפרוטוקול שיעשו הרבה מאמצים לגבי השופט שהוא בעל השכלה - - -

לגבי 12(א)(ב)3 – ביקשנו להוסיף: "עסק במשך 5 שנים לפחות בפעולות ביקורת דוחות כספיים ודוחות מס" כדי שיובהר, כי הרבה פעמים אנחנו צריכים את הנושא הזה של דוחות מס, וזה מה שביקשנו שיהיה כתוב – "ביקורת דוחות כספיים ודוחות מס". זה עבודתו של רואה החשבון.

יזהר, הוספנו בשרות לכול כדי לכוון - - -

נכון. אנחנו מבקשים שתוסיפו גם דוחות מס, זה מאוד חשוב לנו.

אבל העיסוק בראיית חשבון הוא קודם כל בנושא של ביקורת דוחות כספיים.

נכון. אם את לוקחת מישהו שעסק בביקורת של דוחות כספיים בשרות לכול, ולא עשה דוחות מס אז הוא לוקה בחסר. מכיוון שבין שלושת האנשים שיושבים בדין, יש אחד שאמור להיות מקצוען בראיית חשבון, דרך אגב, כל שישה נציגים של לשכת רואה חשבון יש להם למשל את העמידה בניסיון הזה.

אם אתה לוקח אנשים עם שיעור קומה שרואה חשבון - - -

זה מה שאנחנו מבקשים. כדי שלא יקרה בטעות מקרה שבו נביא מישהו שעשה ביקורת, ולא עשה ביקורת בדוחות מס. כל רואה חשבון מבקר נורמלי עושה ביקורת לדוחות מס. אנא תוסיפו.

אין הערות.

אנחנו נצביע על חוק רואי חשבון – התשע"ח, 2018, עם כל התיקונים שתוקנו, עם ניסוחים שאתם תנסחו. זה לקריאה שנייה ושלישית. מי בעד לאשר, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

הצעת חוק רואי חשבון (תיקון מס' 9), התשע"ז-2017, נתקבל.

החוק אושר.

לשכת רואה החשבון זה אנשים איכותיים מאוד, אנשים חשובים מאוד שעושים עבודה קודש מבחינתם, וגם שנצרכים לכל המערכות. הגיע הזמן שנסדיר את זה כמה שאפשר באופן מסודר, בעיקר נבנה את הנושא של ועדת המשמעת שהיא תמיד הייתה, כך אני הבנתי, מעין דילמה פנימית שאתה יושב ודן את החברים שלך, הרבה פעמים זה לא נעים, ובטח גם המון אנשים פסלו את עצמם בגלל שזה את זה, וזה את זה, וכאן נבנה טריבונל מאוד מכובד כמו בית משפט אמתי, במובן הזה שהמערכת חוקרת ויש תובע מה שנקרא, ויש טריבונל שמחליט. אני חושב שהמערכת הזאת היא טובה מאוד. בסך הכול אני חושב שאנחנו צריכים לשמוח וגם אתם. יישר כוח לכולם. יש לנו חוק מוסדר, ואתם עכשיו מסודרים עד התיקונים הבאים כמובן.

אנחנו רק רוצים לברך ולהודות על העבודה המקיפה גם של משרד המשפטים וכמובן של הוועדה שידעה לכוון אותנו במקומות הנכונים. אני מאוד מאמין שזה באמת יביא לשיפור משמעותי מאוד בדין המשמעתי במקצוע שלנו ויפתור הרבה בעיות שקיימות היום.

אנחנו מקווים מאוד. אנחנו מקווים שאהבת חינם תשרור, כמו שאנחנו רוצים מתוך עם ישראל, וגם בתוך הלשכה שתשקיעו את כל זמנכם בעבודה יצרנית ונצרכת, ולא כל מיני דברים שמסיתים את הדעת – נגיד כך בעדינות.

אנחנו מבקשים להודות ליושב-ראש הוועדה, לייעוץ המשפטי לוועדה, לורד, וגם ללשכה.

לורד, לוועדה שמשתפת פה ועושה, לרונית שבכלל – בלעדיה מי אנחנו ומה אנחנו, ומי יודע שאנחנו קיימים בכלל.

תודה רבה לכולם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.