ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-13OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 991

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי, כ"א באדר התשע"ח (08 במרץ 2018), שעה 13:50

פרק ג' (מסים), סעיפים 5 ו-8(א) (הקלות במס למשפחות), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018

תיקון חוק מס הכנסה (הגדלת נקודות זיכוי להורים – הוראת שעה)

פרק ג' (מסים), סעיפים 6, 7, ו-8(ב) (הרחבת מענק עבודה להורים עובדים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018

תיקון חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) – הרחבת מענק עבודה להורים עובדים)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

דוד אמסלם

עמר בר-לב

מיקי לוי

בצלאל סמוטריץ

רועי פולקמן

מיקי רוזנטל

שאול מרידור - הממונה על התקציבים, משרד האוצר

אריאל יוצר - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

אורי שיינין - אגף התקציבים, משרד האוצר

עידו, אגף התקציבים - אגף התקציבים, משרד האוצר

ישי פרלמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

יגאל ימיני - רשות המסים, משרד האוצר

אילנה ריבאני - רשות המסים, משרד האוצר

שגית אפיק

אייל לב ארי

שיר שפר

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים

1. פרק ג' (מסים), סעיפים 5 ו-8(א) (הקלות במס למשפחות), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018

תיקון חוק מס הכנסה (הגדלת נקודות זיכוי להורים – הוראת שעה)

2. פרק ג' (מסים), סעיפים 6, 7, ו-8(ב) (הרחבת מענק עבודה להורים עובדים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018

תיקון חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) – הרחבת מענק עבודה להורים עובדים)

פרק ג' (מסים).

תיקון חוק מס הכנסה (הגדלת נקודות זיכוי להורים – הוראת שעה)

אני אעבור על הנוסח, על הדברים שהוועדה ביקשה להכניס. הנושא הראשון שהוועדה ביקשה להכניס מופיע בעמוד 2 למעלה. בהוראת השעה שהוועדה אישרה בחוק התקציב האחרון, הגדלת נקודות זיכוי להורים – הוראת שעה), הוועדה ביקשה להוסיף את האופציה לאישה שילדה בשנת הלידה, כשהתינוק הוא בין אפס לאחד, כיוון שהאישה שוהה בתקופה הזאת, במחציתה, לפי החוק בחופשת לידה. הוועדה ביקשה לאפשר לה לנייד את נקודת הזיכוי הזאת לשנה שלאחר מכן.

בהצעת החוק שעכשיו הובאה בפניכם, שהיא בעצם זהה להוראת השעה, הפכו את כל נקודות הזיכוי להורים לאימהות ולאבות, להוראת קבע אבל הנקודה הזאת, התיקון הזה שוועדת הכספים הוסיפה, הוא הושמט. הוועדה ביקשה להוסיף אותו ולהחיל אותו כך שהוא יחול גם על ההורה.

אחד מהם.

כן. אחד מהם.

זה הגיוני. תקריאי. אין התנגדויות. פרלמן, יש התנגדויות?

לא. אנחנו מקבלים את זה.

בישיבה הקודמת הסכמתם.

אפילו לשניהם.

אנחנו כותבים לשניהם.

אני מקריאה את נוסח הסעיף:

במקום פסקת משנה (ג) יבוא:

"(ג) אחרי פסקה (1א) יבוא:

"(1א1) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(1א), הורה יהיה זכאי לבחור בשנת לידתו של ילדו, אם נקודת זיכוי אחת מתוך נקודות הזיכוי שלהן ההורה זכאי כאמור באותן פסקאות, לפי העניין, בשנת הלידה, תובא בחשבון בשנת המס שבה נולד הילד או בשנת המס שלאחריה".

זאת הוראה אחת שנתבקשנו להכניס.

לפי הנוסח אני מבין שאתם רוצים שהוא יוכל לבחור רק בשנה שבה הוא נולד. כלומר, בקשה להחזר מס הוא לא יוכל?

לא. הוא יוכל גם בשנה שלאחר מכן.

בשנת הלידה או בשנה שלאחריה.

אתם רוצים שהוא יוכל לבחור גם בדיעבד.

בוודאי. אם זה דורש תיקון נוסח כלשהו, נעשה זאת.

איך אנשים ידעו שהם יכולים לבחור?

צריך לפרסם את זה.

זה מופיע בחוק. אתה רוצה שמשרד האוצר יפרסם את זה?

כן.

בצלאל, יש לי רעיון בשבילך. להוסיף בחוק שעם מענק הלידה שמתקבל אצל היולדת, ייתנו לה דף הוראות בו יהיה כלול גם העניין הזה, שיש לה זכות.

נכון.

הרי ממלאים טופס.

תבקש שזה יופיע בחוק.

לא, בחוק זה לא מתאים.

לא בחוק, אבל שיהיה רשום בפרוטוקול.

זה כן.

יופיע בפרסומי משרד האוצר, ברשות המסים.

כן, אבל אנשים לא יודעים. בצלאל צודק. אתה יודע כמה אנשים לא יודעים את הזכויות שלהם במדינה הזאת?

בצלאל, אתה צודק, אבל זה גם חדש. לאט לאט תהיה הסברה.

צריך לפרסם.

לא בחוק. במענק הלידה.

המוסד לביטוח לאומי רצה לעשות מבצע פרסום זכויות אבל משרד האוצר לא מסכים לזה.

ישי, אנחנו מבקשים, ואני מבקש שיהיה כתוב בפרוטוקול, לא מכניסים את זה בחקיקה, שבמענק הלידה שהאישה מקבלת או בפרסום שאתם נותנים לאותן נשים שיולדות, שהיה כתוב שיש לה את האפשרות במידה ומגיע הליך כזה שהוא הלידה של הילד, שהיא יכולה לבחור כמו שכתוב בחוק.

אני יכול לדבר עם ביטוח לאומי.

לדבר, לא. זאת לא בעיה להתחייב על זה. אני לא רואה בעיה שהביטוח הלאומי יתנגד לזה.

הוא לא מוסמך להשיב בשם ביטוח לאומי. הוא לא יכול להתחייב לפרוטוקול בשם ביטוח לאומי. הוא מרשות המסים.

אתה חושב שתהיה בעיה?

לא.

לא צריכה להיות בעיה.

ישי, תגיד את זה לביטוח הלאומי. תגיד להם כי אם לא, אני אוסיף את זה בחוק. החברים ביקשו להכניס את זה. אני חושב שלא ראוי לשים את זה בחוק.

בצלאל, הנקודה היא נקודה. אתה צודק.

הדבר הנוסף שהוועדה ביקשה לקדם, גם בפעם הקודמת וגם הפעם ביתר שאת, היה מתן האפשרות להעברת נקודות הזיכוי בתוך התא המשפחתי, במצב שבו הגבר או האישה לא מצליחים לקבל את מלוא נקודות הזיכוי שהם זכאים להן עבור הילדים, שיתאפשר להם להעביר את החלק היחסי או את הנקודות שהם לא מממשים לבן או לבת הזוג.

הייתה כאן התנגדות מטעם משרד האוצר ומטעם רשות המסים בשתי הנמקות. ההנמקה הראשונה הייתה הנמקה תפעולית, שרשות המסים פועלת מול מעסיקים ולא מול נישומים בהקשר הזה ולכן היא לא תוכל לתפעל את העניין הזה של תא משפחתי. הטיעון השני היה טיעון תקציבי. מדובר במהלך שעלול לעלות הרבה כסף כי היום - - -

לא. היה כאן טיעון מדיניות, שאחת המטרות תהיה כאן עידוד יציאה לעבודה. ברגע שאתה מאפשר להסב, הרי אתה אומר ששני בני הזוג, אתה רוצה לעודד אותם, כל אחד בדרכו, וכאן אתה בעצם אומר שאחד יכול לא לעבוד - - -

לא. אם הוא לא עובד, אז לא.

שניהם עובדים.

אחד רוצה לעבוד חלקית.

לא לעבוד וגם לקבל נקודות זיכוי? זה מדע שעוד לא מצאתי.

רועי, אתה טועה. דיברנו על זה.

אחד עובד חלקית ולא מתאמץ להגדיל הכנסה. זה נוגד את מדיניות החוק.

מחמש לא נוגד שום דבר. אנחנו דיברנו בדיון על כך ששני בני הזוג עובדים אלא שהאישה על פי רוב – לא תמיד – לא מקבלת את נקודות הזיכוי. ביקשנו שהבעל שגם הוא עובד, שהוא יקבל את נקודות הזיכוי. נקודת הזיכוי היא לתא המשפחתי.

במקום לתמרץ יציאה לעבודה - - -

היא עובדת ומקבלת 5,000 שקלים או 6,000 שקלים ויש לה שלושה ילדים.

היא עובדת יותר קשה ממני.

אז אתה אומר לה שהיא תרוויח פחות כי אנחנו מרוויחים בתא המשפחתי. היא תישאר בבית.

יש לה המון נקודות זיכוי בגלל הילדים.

רועי, טוב שיש יום האישה כדי שתוכל להגיד את זה ביום האישה.

נכון, כי זה להגיד לאישה תישארי ותרוויחי פחות ותעבירי לבעלך את נקודות הזיכוי.

לא אומרים לה. רק אם היא רוצה. בוודאי שאם היא עובדת, הכול יהיה עליה.

אבל אם זה אפשרי, התא המשפחתי יקבל החלטה שהגבר ילך לעבוד והאישה תרוויח פחות.

אתה מעדיף שהם לא יקבלו בכלל את הכסף.

המטרה היא לא רק הכסף. המטרה היא לעודד את שני בני הזוג לצאת לעבוד.ה

תאמרו לי מתי סיימתם את הוויכוח כדי שנוכל להמשיך.

אני לא יודע מאיפה הבאת את זה. זה הפוך מהמציאות.

מספיק עם הוויכוח.

אנחנו דיברנו בישיבה על כך שאחד מבני הזוג לא מגיע לרף המס בעניין הזה שהוא מקבל על זה נקודות זיכוי. אני רוצה לומר לכם שעל הנושא הזה דיברנו בדיון הקודם. אני לא מכיר בן אדם אחד במדינת ישראל שהוא לא ילך לעבוד או שיעבוד פחות בגלל שנקודת הזיכוי שלו תוכל לעבור לבן הזוג או לבת הזוג. אין מציאות כזאת. זאת מציאות חולנית. אם מישהו חושב שאני מתכוון כאן לחרדים, הוא פשוט טועה טעות מוחלטת. ממש מוחלטת.

לא זו הכוונה.

כל מי שיכול לעבוד ורוצה לעבוד, עובד את מלוא השעות שהוא יכול.

הנקודה לא תשנה לו.

אנחנו מדברים על התא המשפחתי, על נושא אידיאולוגי. אני חושב שזאת טובת החברה שאם התא המשפחתי יכול לקבל נקודת זיכוי, שיקבל נקודת זיכוי. באה רשות המסים ומשרד האוצר וחולקים על זה. באמת הם חולקים על כך כי זה עולה כסף. זאת האמת. היה כאן פרופסור מרגליות והרצה בעניין הזה. זה פשוט לחלוטין. כל בר דעת מבין.

אם לא מסכימים לעניין הזה, יש לנו הצעה.

אנחנו מציעים ששר האוצר יקים ועדה ציבורית ויבחן את הנושא הזה. בשנים האחרונות הנושא של נקודות זיכוי מאוד השתנה בחקיקה, הוא גדל, הוספו הרבה נקודות לאישה, לגבר, ביחס לילדים בגיל כזה ובגיל אחר.

אני אקריא את ההצעה שאנחנו מציעים. ההצעה היא למנות ועדה ציבורית שתבחן את התכליות של נקודות הזיכוי, את האופן שבו צריך לתת אותן ותוציא דיווח והוועדה תוכל לדון בדיווח הזה בעוד תקופה ולקבל החלטה.

ועדה ציבורית לבחינת מתן נקודות זיכוי.

שר האוצר ימנה ועדה ציבורית לבחינת מתן נקודות הזיכוי לפי פקודה זו, ובכלל זה בחינת תכליות נקודות הזיכוי ואופן מימושן, האפשרויות למתן נקודות זיכוי לתא המשפחתי, והכול בהתבסס, בין היתר, על אופן מתן נקודות הזיכוי והניסיון שנצבר לעניין זה בישראל ובעולם.

המנהל הכללי של משרד האוצר, והוא יהיה יושב הראש.

עובד משרד האוצר.

עובד רשות המסים, לפי המלצת המנהל.

עובד משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ועובד המוסד לביטוח לאומי, לפי המלצת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

איש אקדמיה בעל מומחיות בתחום הנוגע לעבודת הוועדה, לפי המלצת דיקני הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות.

שר האוצר ימנה את הוועדה הציבורית לא יאוחר מיום י"ח בסיוון התשע"ח (1 ביוני 2018).

הוועדה הציבורית תגיש את המלצותיה לשר האוצר לא יאוחר מיום כ"ח באייר התשע"ט (2 ביוני 2019). ועדת הכספים של הכנסת תקיים דיון בהמלצותיה של הוועדה הציבורית.

אני חושבת שאפשר לראות שזה מאוד מאוזן. יש כאן רוב מוחלט לאוצר, לממשלה.

אנחנו מתנגדים לתיקון הזה. זה לא רלוונטי. לממשלה יש מדיניות מס שנקבעת על ידי משרד האוצר. יש לה הרבה מאוד שיקולים. לא לוקחים נושא אחד ומוציאים אותו לוועדה ציבורית שמה שהיא תעשה, זה תנטרל חלק לא מבוטל משיקול הדעת מטעמים מסוימים. זה לא עובד כך. יש מדיניות מס אחת והיא אחודה. כל מה שעושים בתוך המס, משליך על הרבה מאוד דברים. לא מוציאים דבר אחד החוצה ועכשיו עליו עושים ועדות ציבוריות. אם רוצים שלא יהיה כוח למשרד האוצר, אני מציע שנתקן את החוק כך שאין יותר מינהל הכנסות המדינה וכלכלן ראשי, שר האוצר לא יכול לקבל החלטות על מס.

אני מוכן להצביע על זה.

מה אתה מציע?

שלא תהיה ועדה ציבורית. עם כל הכבוד, בנושא הזה העולם בעינינו הוא מאוד פשוט. אנחנו הצענו הצעה. כל חריגה ממנה, דרך אגב, היא שינוי פיסקלי. ועדות ציבוריות בהקשר הזה, אני לא חושב שזה מתאים. מדיניות מס היא משהו שצריך להישאר פרורוגטיבה של משרד האוצר.

לא הבנתי מה הפיסקלי. הרי זה לא עולה כסף.

לא. ועדה ציבורית לא עולה כסף. בלי התיקון הזה, עולה כסף. ועדה ציבורית בעינינו, זה לא מתאים. יש מערכת מס שלמה, למה דווקא על זה? אתה יכול לעשות את זה על כל מערכת המס. הרי לא יעלה על הדעת שדבר כזה יקרה.

גם אתם מקימים ועדות ציבוריות.

נכון. כשהממשלה רוצה להתייעץ. לא בחוק ולא על דבר כזה.

גם בחוק. בגיל פרישה יש ועדה ציבורית בחוק ויש עוד חוקים בהם יש ועדה ציבורית בחוק. זה לא תקדים.

זה נושא מאוד קטן במערכת מאוד גדולה של החלטות. על זה לעשות ועדה ציבורית, זה נראה לי פשוט לא מתאים.

אולי הוועדה תדון בכל מדיניות המס? זה מה שהוא מבקש.

למען הסר ספק, זה לא מה שביקשתי אבל אני מודה לך על הפירוש.

אם הם יסכימו, אני מציע שאנחנו נשנה את זה שזה יהיה על מדיניות המס.

מה המשמעות של הקמת הוועדה והקביעה שהוועדה כאן תדון בהמלצות הוועדה? הוא הרי לא חייב לקבל את המלצות הועדה.

אבל זה יעלה את הנושא.

מקימים ועדה, אבל אתה לא מחויב לקבל את המלצותיה.

אפשר לקבל החלטה שנשנה את שיטת המשטר בישראל. לא עושים את זה דרך שאלת נקודות זיכוי בין גבר לאישה.

למה אתם מתנגדים שאפשר יהיה להעביר את נקודת הזיכוי הזאת לבן הזוג השני אם האישה לא מצליחה לממש?

שני טעמים. טעם אחד, גם פרופסור מרגליות שהיה כאן לא התנגד אליו. בסוף, במערכת המס הנוכחית יש עידוד של תעסוקה. אתה נותן נקודות זיכוי לבן אדם ספציפי, אתה מעודד אותו לצאת לשוק העבודה.

אבל הוא כבר יוצא. הוא עובד אלא שהוא לא מגיע לסף המס. הוא יכול לממש את כל הנקודות האלה.

ברגע שאתה אומר שאותו בן אדם יכול להעביר את נקודת הזיכוי למישהו אחר שיכול ליהנות ממנה - - -

רגע, ואם נתנה את זה במי שעובד? נתנה את זה בזה שהוא עובד, בתנאי שבן הזוג הזה עובד.

על מה אתה מדבר?

אני רוצה שהם יסכימו שאפשר יהיה להסיט את הנקודה לבן הזוג השני אבל בתנאי שהאישה עובדת.

מה השאלה? אמרנו את זה בישיבה הקודמת.

אז מה הבעיה? היא עובדת.

אי אפשר לתת נקודת זיכוי למי שלא עובדת.

אני מבין שהם לא רוצים שאם האישה לא עובדת, היא תוכל לתת את הנקודה אבל היא עובדת. שניהם עובדים.

נקודת הזיכוי מעודדת להגיע לרמת הכנסה מסוימת כדי שתוכל לנצל אותה וליהנות ממנה.

אתה חושב שהעובדת מתנגדת להגיע לרמת הכנסה מסוימת?

כל שעה שהיא עובדת, שווה לא יותר כסף.

היא לא תהיה בבית ולא תגדל את הילדים.

אתה רוצה לעודד לשעות נוספות.

גפני, שהיא לא תהיה בבית ולא תגדל את הילדים. שתעבוד שעות נוספות. שתהיה סוס עבודה. שתעבוד גם בשבת.

יש לנו פערים בשכר ואנחנו רוצים לעודד למצות את כושר התעסוקה בכל המגזרים. זה כלי אפשרי לדבר הזה.

אין שום הגיון במה שאתם אומרים.

רק אם האישה עובדת ונשארת בביתה. היא נשארת שנה בביתה. מה הבעיה להעביר את זה לבעלה?

רוצים שהיא תצא לעבוד. ההעברה הזאת משנה הראשונה לשנה השנייה, זו נקודה עליה הסכמנו. רצתה להישאר בשנה הראשונה, היא רוצה להעביר את זה לשנה השנייה. אין שום בעיה. הסכמנו לזה.

אתם לא מסכימים שהיא תעביר את זה לבן זוגה.

לא מסכימים שתעביר את זה לבן זוגה או בן הזוג לאישה.

רק בגלל ההנחה שהנשים מרוויחות פחות ולכן לאוצר זה יעלה עוד קצת.

זה גם לשני הכיוונים.

אתם רוצים לעודד ילודה במדינת ישראל, כן או לא? זו השאלה.

הצעד הזה נועד לעודד תעסוקה.

שאול, אתה רוצה שנדבר כאן על היום וכל הלילה?

תקריאי בבקשה את החלק השני.

עמוד 5. אני מקריאה גם את ה-0.1. הוא צריך להיכנס בשני סעיפים.

ניוד נקודות הזיכוי בין אפס לאחד.

בפסקה (2) -

בכל מקום, במקום "יקראו" יבוא "יבוא".

בפסקת משנה (א), במקום פסקת משנה (2) יבוא:

"(2) אחרי פסקת משנה (א) יבוא:

"(א1) על אף האמור בפסקת משנה (א), הורה יהיה זכאי לבחור בשנת לידתו של ילדו, אם נקודת זיכוי אחת מתוך נקודות הזיכוי שלהן ההורה זכאי כאמור באותה פסקה, בשנת הלידה, תובא בחשבון בשנת המס שבה נולד הילד או בשנת המס שלאחריה".

דיברנו על האם. למה עברנו להורה?

רשות המסים אמרה שהיא מסכימה. היה על זה דיון.

שני ההורים יכולים לקחת את זה במקום הורה אחד. היום מי שמנצל בעיקר חופשת לידה במדינת ישראל, זאת האישה.

ואם האבא מנצל?

אני אסביר. אישה יכולה לנצל חצי שנה של חופשת לידה. כשיש חצי שנה של חופשת לידה, לכן יכולה להיות אובדן הכנסה משמעותית.

אני לא רוצה יותר לשמוע. מספיק. נצביע. אני מצביע נגדך. החברים יצביעו מה שהם רוצים.

מדובר בעוד כמה עשרות מיליונים.

דובר קודם באריכות ודובר בישיבה הקודמת והסכמתם. עכשיו תעשו מה שאתם רוצים. יהיה לכם רוב, תהיה האם. אני אצביע על הורה, כמו שסוכם.

יש עוד תיקונים?

לא.

גפני, לגבי ועדה ציבורית, זה באמת אירוע חריג בחקיקה. אפשר שראש אגף תקציבים יתחייב בפניך שהוא מציג בפני הוועדה את הפרטים שאתה תקבע, את המדיניות, את ההשלכות? אני אומר שזה תקדים להקים ועדה ציבורית.

היושב ראש, מבחינתנו זה נושא חדש.

של מה? של הורה?

של הורה. זה לא היה בהצעה הממשלתית.

בסדר. תלכו לוועדת הכנסת.

אתה אומר את זה בשם השר? לפי התקנון השר צריך לפנות. תבדוק האם השר לא רוצה לנייד את נקודות הזיכוי.

זה חלק מתפיסת העולם של השר. לא של אגף התקציבים.

הנושא הבא, הרחבת מענק עבודה להורים עובדים. מס הכנסה שלילי.

יש כאן הסתייגות של אורלי לוי אבקסיס. אני לא אקריא אותה.

לנקודות זיכוי.

כן.

יש נושא חדש כך שממילא לא מצביעים. צריך להיות כאן מישהו שייצג אותה.

זה נושא חדש? מוגדר כנושא חדש?

אם שואלים אותי מבחינה מקצועית, זה לא נושא חדש.

תיקון חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) – הרחבת מענק עבודה להורים עובדים).

מי מציג את הנושא?

אין מה להציג.

פולקמן, אתה טענת נושא חדש?

לא. האוצר.

האוצר לא יכול לטעון.

אמרתי את זה.

היא אמרה שמדובר על שר. היא שאלה האם השר אומר נושא חדש והם הולכים לבדוק.

גם אם השר אומר, אין לו פרורוגטיבה לבקש נושא חדש. הוא לא חבר כנסת. רק חבר כנסת יכול לבקש נושא חדש.

השר לא חבר כנסת.

מענק עבודה. חברי הוועדה ביקשו להכניס מספר דברים.

תשובה למיקי ומיקי. לפי התקנון יכולה להישמע טענת נושא חדש בידי שר. הוא לא חייב להיות חבר כנסת. אבל לא בידי נציג משרד האוצר ולכן זה ייבדק על ידי השר.

לגבי מענק עבודה. הוועדה ביקשה שלושה תיקונים. התיקון האחד הוא ביחס לאדם שהייתה לו זכאות לקבל את מענק מס ההכנסה והוא נפטר במהלך השנה או בסוף השנה. הבקשה הייתה של חבר הכנסת מיקי לוי, יש לך גם הצעת חוק טרומית שחברי כנסת הצטרפו אליך. הבקשה הייתה שגם לאחר פטירתו יורשיו יהיו זכאים לקבל את מענק העבודה שהוא היה אמור לקבל.

מה שמגיע לו.

עבור אותו חלק יחסי בו הוא חי. זו הבקשה הראשונה.

מה ההתייחסות שלכם לנושא?

הם אישרו את זה בוועדת שרים.

לזה הם מסכימים.

הנושא השני. בהגדרת הכנסה נוספת שהיא קובעת את שאלת הזכאות למס הכנסה שלילי, ביקשו חברי הכנסת – ובראשם חבר הכנסת עודד פורר אבל גם כל יתר החברים – לקבוע שלא יתחשבו בקביעת ההכנסה הנוספת בסכום של עד 70 אחוזים משכר המינימום כשזו הפנסיה של אותו אדם.

אנחנו הבנו שלא ישתנה לו המענק.

כן, נכון. בשאלת הזכאות.

אם הוא מקבל פנסיה.

אם הוא מקבל פנסיה שהשווי שלה הוא עד 70 אחוזים משכר מינימום, לא יישלל לו מענק מס העבודה בשל כך. זו הבקשה השנייה.

מה התשובה?

אמרת שהבקשה ראשונה, אלה קרובי נפטר?

בקשה שנייה זה הדיסריגרד. זה מה שאמרתי עכשיו. אתה רוצה לדעת מה הבקשה השלישית?

אנחנו זכרנו שתי בקשות.

לבקשה השלישית הסכמתם בל אני בכל זאת רציתי להיות לארג'ית אתכם ולומר אותה כבקשה, ששר האוצר ידווח - בדומה למה שעשינו בנקודות הזיכוי בפעם הקודמת. אתם מביאים כאן הגדלת מענק מס הכנסה שלילי כהוראת שעה. זה מאוד בעייתי. אתם מביאים את זה אך ורק לשנת 2019 וזו מתנה יפה למי שזכאי למענק מס הכנסה שלילי, אבל מבחינת שיטת החקיקה היה נכון שתביאו את זה כהוראת קבע. הסברתם את זה בשיקולים תקציביים והוועדה קיבלה את השיקולים האלה, אבל בדומה למה שעשינו בשנה שעברה ביחס לנקודות זיכוי, הוראת שעה, הוועדה ביקשה שיהיה כאן דיווח 90 ימים לפני הנחת חוק התקציב לשנת הכספים 2020 על תכניותיכם ביחס להפיכת העניין הזה להוראת קבע.

זו הוראה שנמצאת לכם בעמוד 5. ראיתם את הנוסח ואתם מכירים אותו.

אני לא זוכר שהסכמנו לדבר הזה. בכל אופן, לגבי קרובי נפטר כמו שאמרנו בדיון הראשון בוועדה, אנחנו נדון על זה בחיוב. זו גם הייתה עמדתנו לגבי הצעת החוק שעלתה לוועדת שרים לענייני חקיקה והעברנו אותה טרומית. אנחנו כן נסכים להכניס אותה לנוסח החוק.

לגבי הבקשה השנייה. עשינו בדיקה גם מהותית וגם תקציבית. האירוע הזה, העלות התקציבית שלו היא 40 מיליון שקלים. זה לא מתוקצב. אין לנו את התקציב לנושא הזה.

מבחינה מהותית, המנגנון הקיים היום בכוונה בא ואמר מצד אחד אני כן מאפשר הכנסות מסוימות לפנסיה לתת ולא להחשיב אותן, או להחשיב אותן באופן חלקי בתוך המנגנון. זה לא דיסריגרד מלא כמו שמוצע ובטח לא בשיעורים שהוצעו על ידי הוועדה. מכיוון שבסופו של דבר פנסיה היא הכנסה שנובעת מעבודה, אנחנו סבורים שיש לשמור על המנגנון.

לגבי הדיווח לוועדה? הנושא השלישי עליו דיברה שגית. זה היה בוועדה הקודמת והסכמתם. הטענה הייתה, כפי שהיא אמרה, שזאת צריכה להיות הוראת קבע ולא הוראת מעבר.

הסכמתם לזה. היה על זה דיון כאן בוועדה במסגרת מענק מס הכנסה שלילי ואנחנו אמרנו שנכניס הוראה דומה.

במועדים שכתובים כאן, אנחנו לא יודעים.

מה אתם יודעים?

עד 30 ביוני 2019, 90 ימים לפני הנחת חוק תקציב לשנת הכספים 2020. אתם לא יודעים לתת את התשובה?

כשאתה בא ונותן מענק עבודה, הרציונל שלך הוא שאתה בא ואומר לאנשים שאם תעבדו, תקבלו גם מענק. אם אני עכשיו אבוא ואומר בשנת 2019 שדעו לכם, אם עבדתם, יכול להיות שאני הולך להמשיך את התכנית שתקבלו גם על 2019.

על מה אתה משיב עכשיו?

זה לא נכון מה שאתה אומר. אתה כרגע נותן ל-2019 בלבד. כל השאלה היא האם זאת תהיה מתנה.

אתם מבקשים לקיים דיון האם יחול מ-2020.

כן.

זאת לא הוראת קבע. 2019 זה לא רלוונטי.

היום אתם מביאים את זה לשנה. לדעתי סוגיה כזאת לא מביאים לשנה.

נכון.

נכון. דובר על כך שתהיה הוראת קבע.

אתה מכניס אותו לתהליך. דרך אגב, תמיד אתה יכול לעשות את התהליך הזה. אתה אומר לבן אדם, תקשיב, אני מייצר לך אינסנטיב עכשיו כדי לצאת לעבודה, לא לשנה אלא בכלל בחיים. אם זאת הוראת שעה לשעה, דבר שלא עושים אבל לא משנה, הוא אומר לך שלפני השנה הבאה, כשיבוא שר האוצר לוועדה או מישהו מטעמו ויסביר לה מה הוא רוצה לעשות בשנת 2020, לדעתי כמו שאתה תייצר יותר יציבות, כך אתה מייצר גם לאנשים יותר אינסנטיב להמשיך. הרי זה תומך. זה בהיגיון.

אני מסכים אתך במאה אחוזים על אותו הגיון. אם אני מגיע באמצע 2019, כי רק אז אני יודע פחות או יותר מה התחזיות שלי, או סוף 2019, הבן אדם כבר קיבל את ההחלטה על 2019. המענק ב-2019 הוא על 2018. אתה הודעת לו שמי שעבד ב-2018 הולך לקבל מענק מוגדל. מתי הוא מקבל את זה תקציבית? ב-2019.

עכשיו אני אלך לשיטתך. הוא עובד ב-2019. הוא משוכנע שהוא נמצא במענק. הוא אומר שהוא מקבל ב-2019 עבור 2018.

כשהוא מגיע ל-2019, הוא באי ודאות.

הוא ממשיך לעבוד.

הוא אומר לך שהוא באי ודאות.

הוא לא יודע את סכום המענק שלו.

הוא ממשיך לעבוד. הוא לקח בחשבון שיש לו מענק כי אחרת אולי לא משתלם לו לעבוד. פתאום נגיד באמצע 2019 אומרים לו, סליחה, ב-2020, אתה לא מקבל ל-2019 וסתם עבדת. כשאתה מוציא מישהו מתל אביב לירושלים, אתה לא עוצר אותו באמצע הדרך כי הוא לא יודע מה קורה.

אתה חושב שהוא יעזוב את העבודה?

לא.

אתה אומר לו בסוף 2019 שיכול להיות שאני ממשיך את זה ב-2020.

משהו בשיטה לא בסדר. אנחנו רוצים לתמוך בבן אדם שיצא לעבודה עכשיו. לא אמרנו לו ב-2018 שיצא בתחילת השנה ואם תעבוד עד סוף השנה, תקבל. זה שכבר עבד, מקבל.

לא. זה שהולך לעבוד עכשיו. השנה.

כידוע לך, התחלנו את השנה. אנחנו כבר בשליש של השנה. ההוא אפילו עוד לא יודע. כשדאתה נכנס בתהליכים מהסוג הזה, אלה תהליכים מקרו ארוכי טווח.

זה לא משהו מיידי.

אני מציע לך להגיד שזה התהליך שמדינת ישראל הולכת אליו. זה תהליך שאנחנו הולכים אליו. עזוב, אל תגביל אותו בזמן. אתה תמיד יכול לעצור אותו. אתה יכול לבוא ולומר שבשנת 2019 אתה תשלם. דרך אגב, אתה יכול לתת את זה גם מראש ולא רטרואקטיבית. אתה יכול לומר לו שבסוף השנה הוא מקבל. לכן אני אומר שאתה צריך לקחת חשיפה. מדובר באנשים שעובדים. ברגע שהוא התחיל לעבוד, אתה לא יכול עכשיו לעצור לו את זה.

אני אקריא את הנוסח בעמוד 5:

שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת עד יום 30 ביוני 2019 או עד 90 ימים לפני הנחת חוק התקציב לשנת הכספים 2020, לפי המוקדם, על מספר הזכאים למענק לפי הוראות חוק מענק עבודה כנוסחן בסעיף 7 לחוק זה – כלומר, על המענק המוגדל – ועל האופן שבו מושגות תכליות המענק הניתן לפי החוק האמור, בין היתר לשם בחינת קביעת הוראת השעה כהוראה קבועה.

זה כתוב מאוד רך.

אגב, עשינו דבר דומה לגבי נקודות הזיכוי היו הוראת שעה וזה היה מהלך שהחליטו להפוך אותו להוראת קבע. אותו הדבר כאן וזאת הוראה כאילו מרוככת יותר כיוון שהבנתי את הקושי וניסחתי את זה מרוכך.

היה סעיף הרבה יותר קשיח.

יש כוונה לעשות את זה הוראת קבע בכפוף לבדיקה. זה לא מחייב.

זאת בחינה.

אנחנו עוברים לנושא של רשות שדות התעופה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:20.