ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2018-04-10OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 591
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום חמישי, כ"א באדר התשע"ח (08 במרץ 2018), שעה 11:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 08/03/2018
אתר ההטמנה והמיחזור ברקת
פרוטוקול
סדר היום
אתר ההטמנה והמיחזור ברקת
מוזמנים
¶
נטע עשהאל - מחוז מרכז, המשרד להגנת הסביבה
אילי אטיאס - מחוז מרכז, המשרד להגנת הסביבה
אורי טל - אגף פסולת, המשרד להגנת הסביבה
דניאל הופמן - אגף פסולת, המשרד להגנת הסביבה
שפרה פרנקל - מנהלת תחום תכנון, מחוז רמלה, מינהל התכנון
עידית סודרי - מרכזת רשויות מקומיות, משרד הפנים
מנחם יחזקאל - משרד הכלכלה
שלמה שמעוני - מחלקת קידום עסקאות, רשות מקרקעי ישראל
ישי לוי - רשות מקרקעי ישראל
צבי דוד - מנהל מטמנת ברקת, פארק מיחזור ברקת
ד"ר שמואל ברנר - יועץ איכות סביבה, מטמנת ברקת, פארק מיחזור ברקת
יגדל אך - מנכ"ל מטמנת ברקת, פארק מיחזור ברקת
צבי הרפז - מנהל תפעול מטמנת ברקת, פארק מחזור ברקת
ד"ר ציפי איסיר - עורכת דין, בעלת משרד עורכי דין, מייצגת את מפעלי אתר ברקת
אסף רוזנבלום - עורך דין, מנהל מחלקה משפטית, אדם טבע ודין
חגי אדרי - ראש אגף בנייה, התאחדות התעשיינים
בצלאל כהן - עורך דין, ארגון הקבלנים והבונים בישראל, השרון
מאיר דוגה - קבלן, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל
ניסים חלימה - מנכ"ל חלפת בע"מ
אברהם חלימה - מוביל, חברת חלפת בע"מ
רחמים רחמים - מוביל, קבלן לפינוי פסולת
שרגא קירשנבאום - מוביל, קבלן מורשה לפינוי פסולת בניין
יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את גלובל גרין גרופ
כפיר יהודה כהן - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את גלובל גרין גרופ
היו"ר יואב קיש
¶
לפני חצי שנה. אתר ההטמנה והמחזור ברקת. אני רוצה לפתוח את דברי ולהגיד שקיבלנו את התייחסות מועצת שוהם, נכון? הם לא פה מן הסתם, הם אמרו לנו שהם לא יגיעו. הם טוענים שדין הדברים שיש להם בין המפעיל של האתר ורישוי עסקים שלו נמצא בהליך משפטי, אפילו לאחר - - -
היו"ר יואב קיש
¶
כתבי אישום בעניין ולכן אני יכול להגיד שני דברים. ראשית שגם אנחנו לא נוכל להיכנס ספציפית לנושא הזה של רישוי עסקים שלהם מול המועצה, זה לא יהיה הדיון וזו לא מטרתו. מצד שני, מה שאני כן מבקש ובעיקר גם ממשרדי הממשלה להתייחס, זה איך הם רואים את פתרון ההטמנה והמחזור בסיטואציה כזו, שרישוי העסקים של אתר ברקת בסימן שאלה.
לירון אדלר
¶
כרגע לאתר אין רישיון עסק. הייתה עתירה על זה שלא ניתן רישיון עסק ואני מבינה שהיא נדחתה. אנחנו מבינים שיש הליכים של כתבי אישום, גם מצד המשרד להגנת הסביבה אולי. בכל אופן, כל הנושא הזה, בגלל שמתנהלים לגביו הליכים משפטיים, אנחנו לא נוכל להיכנס לנושא ש - - -
היו"ר יואב קיש
¶
כן, הייתה אפשרות לבטל את הדיון, אני בכל זאת בחרתי לדון בנושא, בגלל שלתפיסתי, כשאני מסתכל על זה מבחינת כלל אזרחי ישראל והגנת הסביבה, המצב הוא בעייתי וחייבים להבין לאן הולכים מפה. וגם אם בסוף האתר וההפעלה שלו תיסגר, מה שיכול לקרות, אז מה קורה בסיטואציה הזו. אז זו הכוונה של הדיון ואני מבקש להתחיל דווקא עם המשרד להגנת הסביבה, שיגיד לנו איך הם רואים, מה הם רואים ומה כוונת המשרד בעניין.
אורי טל
¶
בוקר טוב. שמי אורי טל, אני מהמשרד להגנת הסביבה ואני מכרז את הטיפול בפסולת הבנייה בראייה הארצית במשרד הראשי בירושלים.
לשאלתך אדוני, כאשר אנחנו מסתכלים על פתרונות הקצה לטיפול בפסולת הבנייה אנחנו מסתכלים על שני פתרונות מרכזיים. אחד זה אתרי ההטמנה כמו הסוגיה הנוכחית שנמצאת בפניך, ושניים זה מתקני המחזור של פסולת הבנייה. כאשר המדיניות של המשרד מובילה בשנים האחרונות לכיוון מתקני המחזור של פסולת הבנייה במדינת ישראל מהסיבה הפשוטה.
אורי טל
¶
זה מה שאני רוצה להגיד. מהסיבה הפשוטה שאת מרבית פסולת הבנייה ניתן למחזר, כאשר אני מדבר על כך שכ-80% מפסולת הבנייה ניתן למחזר באמצעות אמצעים יחסית פשוטים וגם בשטחים שהם הרבה יותר קטנים משטחי ההטמנה, כאשר אנחנו מדברים על מטמנות. זה פעם אחת. פעם שנייה - - -
אורי טל
¶
אי אפשר בלי מטמנות במדינת ישראל. כמובן עם השנים, ככל שנתקדם בהליכי המחזור, אז כמובן אותם 20% יצטמצמו גם כלפי מטה. למשל אם נשלוף את העץ, אם נשלוף את הנייר, את הקרטון, אנחנו עדיין נצטמצם למטה, אבל עדיין נזדקק למטמנות במדינת ישראל. האם באותה פרישה כמו היום? זאת שאלה שאנחנו נשאל אותה בהמשך.
רק לסבר מספרים, אדוני. במדינת ישראל יש לנו היום 33 פתרונות קצה לטיפול בפסולת בניין. בראייה מרחבית גיאוגרפית, גם בפרישה גיאוגרפית, אנחנו מדברים היום על טווחי שירות לתושבי מדינת ישראל, על 30 קילומטרים לערך לכל תושב, בכל רשות מקומית מסוימת, למעט באזורים מרכזים. יש שני אזורים מרכזיים במדינת ישראל ששם גם אנחנו צריכים לקדם פתרונות, ששם טווחי השירות כבר עולים ל-50 ק"מ וזה לא 30 ק"מ.
אורי טל
¶
מרכז הערבה וצפון רמת הגולן – אלה שני המקומות שטווח השירות לפתרון הקצה עומד היום על בערך 50 ק"מ.
אורי טל
¶
יפה, אז במרחב של אתר ברקת, וכשאני מדבר איתך על מרחב אתר ברקת זה מרחב של צפון מחוז, או מרכז צפון מחוז מרכז, כולל תל אביב, שגם משתמשים באתר ברקת הנוכחי. במרחב הזה יש לנו מטמנה אחת קיימת, שנקראת כוח קלנסווה, שהיא צפויה להיות עד - - -
אורי טל
¶
בוודאי, רישיון, היתר כנדרש והיא צפויה למצות את עצמה ולסיים את התהליך של האתר עצמו כנראה עד סוף שנת 2018, תחילת שנת 2019.
אורי טל
¶
מה שרציתי להוסיף אדוני, כמו ששאלת, באזור ברקת יש גם את קלנסווה ויש גם פתרונות מחזור שאסור להתעלם מהם, שהם גם קולטים פסולת בנייה. וגם לשאלתך, אדוני, גם הם יקלטו את הכמות שאתר ברקת היה אמור לקלוט.
אורי טל
¶
סדרי גודל בהערכה שלנו מדברים על נפח זמין באתר ברקת כ-150,000 קו"ב. זו ההערכה שלנו בתא הנוכחי.
אורי טל
¶
דרך אגב אדוני, אתר קלנסווה זה לא שאלה של נפח דווקא ושנים, אלא שאלה של היתר בנייה, כי הם קיבלו היתר בנייה מתוקף בזמן ולכן זאת השאלה בקלנסווה.
היו"ר יואב קיש
¶
רגע, רגע, לא להתפרץ. יש פה דיון. אתם תדברו בזמנכם, אל תדאגו. אני עדיין מדבר עם נציג משרד הגנת הסביבה. בבקשה.
אורי טל
¶
אז כמו שאמרתי לך, אדוני, אז יש לנו את קלנסווה ויש גם פתרונות מחזור במרחב ואסור לשכוח גם מטמנה מרכזית שקיימת במרחב - - -
היו"ר יואב קיש
¶
זאת אומרת, אני רק רוצה רגע להבין, שורה תחתונה אם מה שאתה אומר לי, שלתפיסתך גם אם בסוף ברקת ייסגר ולא יהיה שינוי או הוספה של אתר נוסף-. ברקת עובד כרגע או לא?
היו"ר יואב קיש
¶
בסדר, בניגוד לרישיון עובד. אבל אני שואל אם ברגע שברקת יפסיק לעבוד מסיבה שכנראה יכולה לקרות, אז אתה לא רואה שום בעיה שתיווצר לנו עם השלכות פסולת בניין בכל מיני מקומות באזור שמסביב לברקת.
אורי טל
¶
לא, אני לא אומר לך. אדוני, קודם כל יש כבר קיום בעיות של השלכת פסולת ברשות הרבים. האם תהיה משמעות של סגירה, או - - -
אורי טל
¶
הפסקת פעילות אתר ברקת – כן או לא, על עוצמה של ההשלכות האלה או הקטנה של זה, קשה לי לענות לך מסיבה אחת, כי יש עדיין השלכות ברשות הרבים.
היו"ר יואב קיש
¶
לא, ברור שיגדלו, מה זה? זה ברור. לא משנה איפה אתה סוגר אתר, יהיו יותר השלכות. זה ברור.
אורי טל
¶
אבל הצפי שלנו במיוחד שגם יש את המתקנים, קלנסווה ועוד שני מתקני מחזור ואתר נען, שהוא גם מטמנה, שגם קולטת פסולת בניין ורק לפני כמה ימים ערכנו את כמויות פסולת הבנייה במדינת ישראל שנקלטו בפתרונות הקצה בשנת 2017. אנחנו רואים למשל עלייה בכמויות של הפסולת שנקלטות באותם אתרים, וכאשר לקחנו בחשבון גם שאתר ברקת ייסגר מה שנקרא, ולצערנו דרך אגב בית המשפט החליט את מה שהחליט ולא ניכנס לסוגיה המשפטית בעניין הזה.
עמדת המשרד המסורתית שנים רבות, הייתה שאתר ברקת חשוב למדינת ישראל, אבל כאשר - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אתם אישרתם לברקת? כי אני אתן לך דוגמא. יש לנו את זה היום בחיפה והיה לנו חקיקה בנושא פה בוועדה. קראו לזה חוק הנימבי, לא יודע, חוק חיפה כימיקלים, כל אחד עם השם שהוא אוהב, שבא ואמר שלפעמים ראש רשות מקומית לא מסתכל באינטרס ארצי ואז במקום הזה הממשלה ביקשה להעביר את רישוי העסקים. החוק הזה עדיין לא עבר קריאה שנייה ושלישית. הוועדה סיימה את ההכנה שלו ומצד שני עם הרבה ביקורת של תושבי חיפה ומפרץ חיפה, אי אפשר להתעלם מזה.
מצד שני, הממשלה כל הזמן טענה שיש לו חשיבות לאומית למפעל מסוים ולכן "ההתעללות" שהממשלה רואה לפעמים של רשות מקומית בבעל עסק, שמה שנקרא יש לו חשיבות לאומית, אבל אף אחד לא רוצה אותו אצלו. אז השאלה, אני מנסה להבין אם תופעה כזו יכולה לקרות גם לגבי אתרי ההטמנה והמחזור.
היו"ר יואב קיש
¶
לא, לא, אבל השאלה שלי היא שכשאתה בא לרישוי עסקים, אז חוץ מהמועצה, בסוף כל המשרדים צריכים לתת אישור.
היו"ר יואב קיש
¶
שנייה, אתם רוצים לדבר? אז תרשמו. נרשמתם? מי שרוצה, נא לרשום את שמו על פתק ולהעביר את זה למנהלת הוועדה. אדם טבע ודין, אני רוצה לשמוע מה דעתך.
אסף רוזנבלום
¶
תודה אדוני יושב הראש. אני חושב, אנחנו חושבים שהמקרה הזה של אתר ברקת הוא רק סימפטום לכשל מערכתי מתמשך שיש בכל הטיפול בפסולת בניין בישראל כבר מזה 15 שנה. בשנת 2003 הייתה החלטת ממשלה שנועדה לטפל בבעיה הזאת של השלכה פיראטית של פסולת בניין ולקדם את המחזור של פסולת בניין, אבל השנים עוברות ושום דבר לא קורה.
אסף רוזנבלום
¶
מינורית במשמעות שלה ביחס להצעת החוק המקורית שהייתה אמורה להיות, שאותה קידם - - - במשך שנים ופתאום באופן פתאומי התנגד לה. הצעת החוק הזאת, אפילו אם היא חיובית, היא לא תפתור את הבעיה.
אסף רוזנבלום
¶
מה שאני מנסה להגיד, קודם כל חשוב להבין שיש כאן נטייה להטיל את כל האחריות על משרד הגנת הסביבה בעניין הזה. צריך להבין, יש חוק שמירת הניקיון שאומר שמי שאחראית על קביעת האתרים, כל רשות צריכה לקבוע אתר שיהיה אתר לפינוי פסולת בניין. זאת אומרת יש פה אחריות של הרשות המקומית ומה שחשוב ואני חושב שאדוני גם אמר את זה, שיהיה רצף של פעילות.
אני לא רוצה להיכנס פה לעניין של ברקת מול שוהם, זה לא העניין, אבל יש שם שטח, בחלק הצפוני של האתר, שאמור להיות מוכשר להחליף בעצם את הפעילות באתר שכבר ממוצה. אני שומע את זה כבר אני לא יודע כמה זמן, עוד מהדיון הקודם פה בוועדה ואיפה המכרז? איפה רשות מקרקעי ישראל? למה זה לא מתקדם? זאת אומרת זה הפתרון שאמור לתת את המענה המרחבי ולכן כאן אני חושב שצריך לשים את הדגש.
ציפי איסיר
¶
קודם כל באמת היה הליך משפטי שנוגע למחלוקת לגבי רישוי עסקים, כי הסמכות להוציא רישיון עסק היא באמת של הרשות המקומית; ובעצם זה מקרה קלאסי של קונפליקט בין האינטרס המקומי לבין האינטרס הלאומי. המשרד להגנת הסביבה לאורך כל השנים אמר את דברו. זה אתר מאד חשוב, זה אתר חיוני. יש לו אישור כאתר חיוני עד שנת 2019. זה אתר חשוב מאד לפתרונות של פסולת הבניין בישראל.
ההליך המשפטי - - -
ציפי איסיר
¶
יפה. לפני כמה ימים, נכון. הוא פסק דין שמוגש עליו ערעור בימים אלה. זה פסק דין שאיננו חלוט ובכוונתנו להמשיך את המאבק המשפטי.
היו"ר יואב קיש
¶
טוב, פה כותבים, אני אומר לך, הוגשו כתבי אישום. אני לא יודע מי צודק, אבל ברגע שיש פה איזה הליך משפטי אני נזהר ולכן אני מבין שאתם טוענים שהמקרה הוא מאד דומה למקרה שבשילה - - -
היו"ר יואב קיש
¶
הממשלה פעלה לחוקק את מה שנקרא חוק הנימבי. החוק הזה עוד לא עבר קריאה שנייה ושלישית, אבל לתפיסתכם זה מאד דומה.
היו"ר יואב קיש
¶
אני לא הולך לתת לעוד נציג של ברקת לדבר בדיוק מהסיבה שאמרתי, אלא אני רוצה לשמוע דווקא אחרות וזה בשביל - - -
היו"ר יואב קיש
¶
לא, לא. אני לא נכנס לדיון המקצועי, אני לא נכנס לוויכוח ביניכם לבין המועצה. אני מסתכל על זה בתפיסה של מה יקרה אם ואיך מסתדרים בסיטואציה הזאת. כן.
ציפי איסיר
¶
אנחנו רוצים לבקש מהמשרד להגנת הסביבה באמת לא לעשות מהלכים חד צדדים ולא לשנות את המצב לרעה, כשזה מנוגד לאינטרס הלאומי ומנוגד לעמדתם שלהם. לא לעשות כל שינוי, להשאיר את המצב - - -
ציפי איסיר
¶
למשל רשימת האתרים המורשים לפינוי פסולת בניין, לא לשנות אותה עד שלא ימוצה ההליך המשפטי עד תום.
ציפי איסיר
¶
כרגע שאלת רישיון העסק נמצאת במחלוקת משפטית ואת יודעת שאם יעבור חוק הנימבי, הרי בסופו של יום - - -
היו"ר יואב קיש
¶
בסדר, אוקיי, תודה רבה. שמענו בקצרה. אני אומר עוד פעם, אני עמדתי מול שיקול לבטל את הדיון וזה היה הכי פשוט בשביל לא להיכנס למלכוד הזה. בחרתי להשאיר אותו כי אני חושב שזה חשוב לדבר על הבעיה בכל סיטואציה שתסתיים, איך שלא תסתיים בהליך המשפטי. יש לזה השלכות ולכן אנחנו עשינו את זה בקצרה עם נציגי אתר ברקת ואנחנו נמשיך הלאה.
צביקה דוד, התאחדות בוני הארץ. אני מקריא לפי הרשימה.
צבי דוד
¶
אני רוצה דווקא לחזק את דברי אורי בנושא של הכמויות שהוא ציין, שבעצם 80% חומרים ממוחזרים, 80% חומרים מינראליים שממחזרים אותם ו-20% הולכים למטמנה. אבל גם את ה-80% האלה שממוחזרים, בעצם אין להם שוק. ואולי זאת הזדמנות לעלות בחזרה את מה שעלה כבר פעמים רבות בוועדה הזאת בזמן יושבי הראש הקודמים, שהמדינה לא עושה שימוש בחומרים הממוחזרים. אז אולי זאת הזדמנות לקרוא באמת שהמדינה תתחיל לעשות שימוש בחומרים ממוחזרים, כדי שיום אחד יהיה אפשר - - -
צבי דוד
¶
הם ממוחזרים והמדינה כצרכן, משרד התחבורה, משרד הבינוי והשיכון, משרד הביטחון, לא עושים בזה שימוש. הייתה כבר עתירה לבג"ץ בנושא הזה, שחברות ממשלתיות לא עושות שימוש. החלטת הממשלה משנת 2003 לא חלה על חברות ממשלתיות. משרדי הממשלה לא עושים שימוש בחומרים ממוחזרים וכדאי אולי לקרוא מה הוועדה - - -
חגי אדרי
¶
תלוי כמה טוב זה יהיה. בגלל שאתם לא רוצים להיכנס פה לעניינים של המטמנה עצמה, אני אגע בעניין המחזור עצמו. בסוף צריך להבין, יש פה מטמנה שהיא מרכזית באזור המרכז. אנחנו מדברים על 30% אם לא יותר מההטמנה, או המחזור שעובר למרכז של פסולת בניין, שמגיע למטמנת ברקת. נלך לא רחוק משם - - -
חגי אדרי
¶
בסופו של דבר מה שצריך להגיע להטמנה יגיע להטמנה ויגיע לאחד מהשלושה האלה. אם נלך לא רחוק משם נראה את יער חורה שמלא בפסולת שמטמינים בשטח. אני לא יודע מי, הולכים ובודקים את זה שם. סביר להניח שאם ברקת ייסגר, הפסולת הזאת תגדל.
אילי אטיאס
¶
אנחנו שולחים התרעות, צווים לרשויות, תלוי באיזה שלב זה נמצא. חלק מהרשויות כן משתפות פעולה ומפנות את הפסולת.
היו"ר יואב קיש
¶
בסדר, אבל בסוף יש אחריות של הרשות המקומית. אני יכול להגיד לך שאם הרשות המקומית בשוהם הייתה מתחילה לקבל קנסות של פסולת שזרוקה מסביבה, אולי היא כן הייתה חושבת לתת, אולי לא לברקת, כי הם לא טובים, אבל אולי למישהו אחר כן הייתה נותנת רישיון עסקים להטמין פסולת, כי היה לה אינטרס. אבל ברגע שאין לה אינטרס? היא דרך אגב נחשבת רשות שכן משתפת פעולה, לא משתפת פעולה עם פינוי?
אילי אטיאס
¶
אני חייבת לציין במעמד זה שבמחוז מרכז ישנן תחנות מעבר אם זה בראש העין ואם בחפץ חיים ואם זה בראשון לציון ואם זה בכפר בראע. בסמוך לצריפין יש תחנת מעבר. אני בטוחה ששכחתי - - -
לירון אדלר
¶
אני אומרת ממה שנאמר פה, גם הפתרונות, זאת אומרת קלנסווה אמור למצות את עצמו עוד מעט. זה גם פתרונות שהם מתקרבים לקצה. השאלה האם יש קידום ארוך טווח למצוא עוד, להקים עוד אתרים באזור הזה.
אורי טל
¶
חשוב לי לציין כאן וחשוב להבין שמהותם של אתרי ההטמנה על פי המדיניות של המשרד, זה לקלוט את שאריות הטיפול של מפעלי המחזור. נכון שהמספר מדבר על 20% וזה במגמת ירידה, אבל חשוב להבין דבר נוסף, שאותן מטמנות לרוב לא משרתות את הציבור הרחב. הן משרתות את מפעלי המחזור שמפנים את שאריות המיון שלהם.
אורי טל
¶
שנייה, רבותי. חשוב להבין שבסוף על פי המדיניות שלנו, אותן מטמנות הן לא חייבות להיות בטווח השירות של 30 קילומטרים ממקומות האישור.
אורי טל
¶
ודרך אגב, 30 קילומטרים יחסית לעולם, זה עוד טווח שירות מאד מאד מה שנקרא קרוב למקומות ייצור הפסולת.
חגי אדרי
¶
אנחנו מדברים בסוף על מטמנה שעובדת בצורה מסודרת, עומדת בכל הכללים. המשרד להגנת הסביבה עד היום כן נתן לה רישיון עסק ומה שקורה היום זה ששיש רשות מקומית ש - - -
חגי אדרי
¶
אוקיי, אז אני אדלג על הנושא של הרשות המקומית, אבל כן חשוב להגיד שבסוף הרשות מקדמת את האינטרס שלה על חשבון הציבור.
חגי אדרי
¶
ואנחנו חייבים לשמור פה על רציפות. אם אנחנו מדברים על זה שרשות מקרקעי ישראל פועלת ומקדמת ומתי שהוא בקרוב סביר להניח תשווק את הקרקע הקרובה שם, אנחנו לא מדברים, אני מניח, לא על חמש שנים. שנה-שניים, שייתנו רציפות לעבודה.
בצלאל כהן
¶
כן. אז מה שאני אומר זה דבר כזה: אחד, אין לנו חלופה. זה לא שאומרים שלהטמין 20%, שסך הכל ההטמנה היא 20%, אז זה נראה אם מסתכלים על זה מלמעלה, כאילו זה רק - - -
בצלאל כהן
¶
אז ה-20% האלה זה מאד משמעותי והמשמעות של זה אחד, זה שזה עלול לעצור לנו פרויקטים. אנחנו לא יכולים. אין לנו אפשרות להטמין את זה במקום אחר וגם קלנסווה זה לא באמת אתר - - -
בצלאל כהן
¶
אני לא יודע להגיד לך בצורה מדויקת. יש פה קבלנים שיגידו לך כמה הם משלמים וכמה יוצא מהכיס שלהם.
בצלאל כהן
¶
לא. בסוף מי שמשלם זה הציבור ואם הם מתכוונים לסגור, אז צריך שתהיה חלופה נוספת וכרגע אין חלופה. זהו.
ניסים חלימה
¶
נכון, אנחנו בעצם החוליה המקשרת בין תחנות מעבר או מטמנות, לבין אותם יצרני פסולת בהגדרת החוק, זה נקרא יצרן פסולת לקבלנים.
ניסים חלימה
¶
יצרן פסולת, בין אם זה יזם, בין אם זה הקבלן המבצע. בכל מקרה אנחנו החוליה המקשרת. אנחנו מרגישים את השטח טוב מאד. האחריות לפינוי פסולת כחוק מוטלת על הקבלנים, על המובילים. אני יכול להגיד בוודאות מוחלטת שברקת הוא אתר מאד מאד חיוני לתפקוד הראוי והנכון בשוק פינוי הפסולת.
היו"ר יואב קיש
¶
רגע, יש לי שאלה. מעניין אותי בהמשך למה שדיברנו קודם. עכשיו יצרן פסולת מגיע אליך, אומר תפנה לי מכולה, אתה אומר המחיר של המכולה זה 500 שקלים – אני לא יודע אם פגעתי.
היו"ר יואב קיש
¶
רגע, רגע, תזרום איתי. עכשיו אתה נוסע לאחד מאתרי תחנות המעבר. מתחנות המעבר לוקח את זה, אומר תשמע, אני יכול להסתדר עם 80% מזה, זה עולה לך 200 שקלים ועל הטמנה אני לוקח לך עוד 100 שקלים על זה. מה שאתה אומר עכשיו שלך, בגלל שלא יהיה פתרון אחר במקום ברקת, הוא יגיד לך במקום 300 שקלים זה יעלה לך 400 שקלים.
ניסים חלימה
¶
קודם כל ברור, אלה כללי התחרות. ברגע שאתה מוריד שחקן ושחקן משמעותי, המחירים יעלו. אין פה בכלל משחק. אני רואה את זה יום יום. אבל אנחנו לא מדברים פה על מחירים ולא על כלכלה, אני מדבר על החיוניות של המפעל הזה, הוא חשוב מאד. שאר האתרים שהועלו כאן, מניסיון, הם אינם רלבנטיים. זאת אומרת כשנהג יוצא מתל אביב הוא לא ייסע לקלנסווה. צירי התנועה הם לא משוכללים.
ניסים חלימה
¶
אז אדוני, בוא נדבר על מילת הקסם "תחנות מעבר". תחנות מעבר בשטחן הן מאד מאד קטנות ולכן הקיבולת שלהן, אני זה שרואה את המשאיות עומדות בתור.
ניסים חלימה
¶
אדוני יושב הראש, אני מבקש לומר, יש מילות קסם – תחנות מעבר. יש לך תחנת מעבר על גבול תל אביב חולון, ליד משרד הרישוי חולון. היא נקראת הר הנגב, אם אני לא טועה.
ניסים חלימה
¶
יפה. התחנה הזו בשנה האחרונה לא עובדת סדיר. מה זה לא עובדת סדיר – ימי שני וחמישי ולפעמים באופן אקראי, מבלי להודיע גם בימי שלישי היא נסגרת.
אורי טל
¶
אדוני, אני עונה לסוגיה שהעלה החבר הזה. כמו שאמרנו כאן שיש סוגיה בין רשות מקומית, במקרה הזה בין שוהם לבין ברקת בבית המשפט, גם במובילי הר הנגב יש סוגיה בין עיריית תל אביב, שהיא בעלת הבית של התחנה הזאת, למול הקבלן המפעיל שנקרא מובילי הר הנגב.
אורי טל
¶
לאור מחלוקת תפעולית שקיימת בין מובילי הר הנגב כקבלן מפעיל למול עיריית תל אביב במהלך המכרז, הוחלט לאור זה שמובילי הר הנגב לא עומדים בלשון המכרז, לצאת למכרז חדש שם, שיאפשר שירות יותר טוב. האם המשרד להגנת הסביבה נכנס לסוגיה המכרזית בין א' ל-ב'? ממש לא.
ניסים חלימה
¶
אני לא רוצה לנקוב בשמות כי יש פה נוכחים שאני לא רוצה לפגוע, מבחינתי זה כאילו לפגוע בהם. אבל יש תחנות שלא עובדות סדיר ומה זה לא עובדות סדיר, אדוני? מבחינתי כמוביל, כדי לפנות מכולה זה צריך לקחת לכל היותר שעה עד שעה ורבע .יש מצבים אבסורדיים שזמן ההמתנה בכניסה לתחנת המעבר הוא שעה. זאת אומרת הנהג שלי מגיע והוא מדווח למנהל העבודה - יש 10 משאיות לפני. כל משאית, בשביל שהיא תיכנס למשקל ועד שהתעודה תצא וכן הלאה והכיסוי והברזנט ירד, לוקח כ-5 דקות. זאת אומרת 50 דקות במינימום.
זאת אומרת יכול נהג לצאת מתל אביב, להגיע תוך חצי שעה לתחנת מעבר וימתין 50 דקות איפה? במשקל, בכניסה למשקל. לכן כל תחנות המעבר, עוד פעם, בפועל, בשטח, לא במספרים, לא בקלסרים, לא בדו"חות האקסל, לא - - -
ניסים חלימה
¶
נכון. אני מחייב את היזם או את יצרן הפסולת, אני מחייב אותו. אני יכול רק להגיד, לידע כללי אדוני, כ-63% מהמחיר שאני גובה עובר למטמנות. בין 55% ל-63% מהמחזור של חברת הובלה שעובדת כחוק ולא שופכת בפרדסים, הולך לתחנות מעבר. זאת אומרת אנחנו משהו כמו צינור של כסף. אין פה רווח.
היכן אני רואה את זה באופן בולט? אני רוכב בשעות הפנאי באופני שטח. אני גר בראשון לציון, אני מסתובב המון באזור של שוהם ובין שמן. לפני מספר חודשים מטמנת ברקת הייתה סגורה ובמקום שאני מכיר בעל פה, שטח פתוח של שוהם, שיש שם שלט ממש ממש יפה שרואים שהשמש עדיין לא צרבה אותו. זאת אומרת שלט ממש חדש שיצא מהמפעל וכתב – כאן אסור לשפוך פסולת. שלושה שלטים, ממש מחזה סוריאליסטי. ובין השלטים ערימות פסולת.
ניסים חלימה
¶
מאחר שאני כבר 12 שנים בתחום הפסולת, אדוני, אני יודע לזהות בת כמה הערימה הזאת, בת כמה ימים. לפי אם הנייר הצהיב, הפלסטיק של הגומי יבש, אז אני יודע אם זה כבר נצרב כמה שנים בשטח - כן או לא. החבילות האלה היו טריות, טריות, כאילו מישהו שפך אותן יום לפני שרכבתי שם. רכבתי שם ביום שישי וזה כשתחנת ברקת הייתה סגורה.
אני אומר שוב פעם, ברגע שהתחנה הזאת נסגרת, כל המטמנות, כל תחנות המעבר, פשוט קורסות. הן לא מתפקדות. אני יכול לתת לך דוגמא - - -
היו"ר יואב קיש
¶
רגע, כמה אחוז מברקת – תענו לי רגע, ברקת – מגיע ישר עם משאיות של אשפה וכמה הוא אחוז שמגיע מתחנות המעבר להטמנה?
יגדל אך
¶
אז קודם כל שלום, שמי יגדל. אני מנהל את אתר ברקת. ראשית אני רוצה להודות על שזימנת את הישיבה ואפשרת את הדיון הזה. רק לפני שאני עונה לך על השאלה, אני רוצה להגיד משהו ברקע. צריך להבין, הפרויקט הוא למעשה פרויקט של שיקום של מחצבה נטושה. משם זה התחיל, זה מכרז שהוציאה המועצה האזורית חבל מודיעין והשטח עבר במסגרת של הסדר גבולות מחבל מודיעין לשוהם ואנחנו נדוניה שהם קיבלו.
ברגע שהם הקימו את אזור התעשייה שצמוד אלינו, הם החליטו לחסל את הפעילות. זאת אומרת כבר בשנת 2011 השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, פנה לראש המועצה וביקש ממנו לשקול מחדש את ה - - -
יגדל אך
¶
בוא, עם כל הכבוד, המועצה הזאת שמחזיקה בסמכויות הרישוי, נוצר פה מצב, עכשיו אני שומע על כתבי אישום. תשמע, אנחנו לא ראינו את הדברים האלה. הם הופכים אותנו פה לעבריינים בעל כורחנו. לא יכול להיות מצב שאנחנו, חברה פרטית, נצטרך להתמודד עם סיטואציה כזאת.
היו"ר יואב קיש
¶
יגדל, תשמע, אני לא יודע מה הסיטואציה בינך לבין המועצה. אני מבין שזה בהליכים משפטיים, אני לא יכול להיכנס לזה. אני מבין גם את התסכול שלכם, אבל ככה זה עובד בכנסת.
היו"ר יואב קיש
¶
אם רישוי העסקים היה עובר – ואני אומר לך שהוא לא עבר והוא אפילו פוצל מחוק ההסדרים ואני לא יודע אם הוא יעבור או לא יעבור, כי זה לא כזה נושא פשוט. אבל יכול להיות שכנראה מה שאתה מחדד לי זה אולי שכן יש לו חשיבות, כמו שבאמת דיברנו עליו פה בוועדה מול כל ההתנגדות שהייתה, אבל אני לא אכנס עכשיו לשפוט במקרה שלכם האם זה נופל או לא נופל בקטגוריה.
יגדל אך
¶
אבל ההליך המשפטי מתנהל בדיוק מהסיבה הזאת. הם משתמשים בסמכויות שלהם בשביל לחסל את הפעילות ופוגעים בכל הציבור.
היו"ר יואב קיש
¶
אוקיי, טוב. אני רוצה לשאול אותך שאלה שהיא חשובה לי להבין. כמה מהפעילות שלכם באחוזים זה ממשאיות שבאות כבר בשטח אליך ומשתמשות בך לצורך העניין כתחנת מעבר, וכמה זה פסולת שמגיעה מתחנת מעבר.
ניסים חלימה
¶
אני רק מבקש לסיים. עוד פעם, לגבי תחנות המעבר, מה שנקרא נקודות הקצה, הר הנגב שעליה דיברנו, היא למעשה נסגרת בחודש הבא.
ניסים חלימה
¶
אני מבקש להיכנס לקלנסווה, למובילים עצמם, אני כמוביל, להגיע לקלנסווה, אין לזה שום כדאיות כלכלית. אין שם כדאיות תפעולית, כי אני לא יכול לתת שירות טוב לקבלן. זאת אומרת אם דניה סיבוס, אלקטרה, אשטרום, כל החברות הגדולות שאנחנו עובדים איתן, אם אני אצטרך לקחת את הפסולת הזאת בעל כורחי לקלנסווה וטווח השירות, זאת אומרת - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אז בבקשה לא להפריע. הדובר האחרון שרשום לי פה זה שרגא קירשנבאום, בבקשה. מברקת אני לא מעלה דוברים.
שרגא קירשנבאום
¶
אני קבלן לפינוי פסולת. מטמין במטמנת ברקת מאות טונות בחודש. אני אומר את הדברים האלה מדם ליבי. מה שקורה, מבלי לפגוע באף אחד, ברגע שאתר ברקת ייסגר, כל אזור המרכז, שבו כרגע מירב הבנייה - - -
שרגא קירשנבאום
¶
כן. מה שאמרת זה קוריוז, אני אומר אשתי מכסף עושה זבל, אני מזבל עושה כסף. אבל מה שאני אומר הוא דבר כזה, במידה והאתר ייסגר – ושאלת מקודם מה קורה עם הפסולת שנמצאת במרחב, בשטחים הפתוחים, אז זה פשוט פסל סביבתי. כל זמן שזה יישאר אף אחד לא יפנה את זה על חשבונו. מעבר לזה, האתר ייסגר, אין לנו איפה לזרוק. אם אנחנו נצטרך לנסוע לאתרים רחוקים, זה שוב עלות גבוהה. אף אחד לא ישלם את זה ואתם תראו את כל גוש דן ייהפך פשוט למטמנה.
אני עכשיו לא נכנס במלחמה בין אתר ברקת לבין הגופים האחראים. זה שניים רבים, השלישי חוטף. רוצים לסגור, שיסגרו, אבל במקביל שלפני כן יפתחו לנו מטמנה, לא תחנת מעבר, שתוכל לקלוט את הכמות האדירה של פסולת. זה לא - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אז לא, תודה. לפני שאני מסכם אני רוצה לפנות בשאלות למשרד. דרך אגב, יש לנו פה מישהו ממינהל התכנון?
שפרה פרנקל
¶
כן. קוראים לי שפרה פרנקל ואני ממינהל התכנון, מחוז המרכז. הוועדה המחוזית כבר בשנת 2005, יחד עם המשרד להגנת הסביבה, הכינה תכנית אב לפסולת יבשה והתכנית הזאת בעצם איתרה אתרים פוטנציאליים שאפשר להכין בהם תכניות לאתרי הטמנה.
לנו עכשיו לקראת תוקף יש תכנית לאתר הטמנה ברתמים. לקראת תוקף יש - - -
ישי לוי
¶
שלום אדוני, שמי ישי לוי, מנהל תחום המחצבות ופרויקטים מיוחדים ברשות מקרקעין. באמת כמו שנאמר פה, יש את מה שנקרא הבור הצפוני. הבור הצפוני זה אמנם מגרש לתעשייה, אבל יש לו הוראות שיקום כאלה שיכולות לאפשר קליטה של פסולת. אנחנו עבדנו - - -
ישי לוי
¶
קליטה והטמנה של פסולת. אנחנו עבדנו על חוברת מכרז בכדי לשווק את זה. אנחנו נשווק את זה ל-49 שנים, כמו שאנחנו משקווים בעצם אתר תעשייה.
ישי לוי
¶
תראה, אנחנו בסוף מוציאים מכרז והזוכה צריך לפעול מול הגורמים הרלבנטיים בשביל לקבל את ההיתרים. צריך לזכור, כמו שאני אומר, זה שטח שהוא מיועד לתעשייה, אבל הוא דורש איזה שהוא שיקום. השיקום יכול להיעשות על ידי הטמנה של פסולת מבוקרת, בכדי שניתן יהיה בסופו של דבר להשתמש בו ולממש את הפוטנציאל של תעשייה.
אני רק אעדכן לגבי המצב העובדתי לגבי המכרז הזה. המכרז הזה הוא יחסית מוכן. אנחנו נדרשים להשלים עוד כמה נתונים בעבודה שלנו מול המשרד להגנת הסביבה - - -
ישי לוי
¶
לא. אנחנו נדרשים להשלים עוד כמה נתונים של הוראות תפעול שנקבל ממשרד הגנת הסביבה. אני העברתי להם רק אתמול את המזכר.
ישי לוי
¶
את זה אני לא יודע להגיד לאדוני. אני מתאר לעצמי שזה תהליך של כמה חודשים ואולי המשרד להגנת הסביבה יודע - - -
היו"ר יואב קיש
¶
טוב, אני מבין. אני אומר ככה, קודם כל אני מציע לך לפנות כבר עכשיו עם המכרז לעיריית שוהם ולהגיד להם אני מבקש לדעת האם יש לכם הערות, כי זה יהיה הטיפשות של העולם שהם יגידו בסוף שמה שאתה עושה זה לא מתאים להם, אני לא יודע מאיזו סיבה ואז כל המהלך שמתבצע פה, כאילו ללכת למהלך שהוא מסתדר. אתה לא חייב. אני לא אמרתי שהמכרז של רמ"י צריך לקבל אישור ועדה מקומית או מועצה או עירייה. לא. אבל אתה רואה מה קורה פה וזה יהיה חלם לא לעשות את זה. או אמירה שהיא ברמת ההמלצה.
אורי טל
¶
אדוני, אולי אני רק יכול להבהיר פה, כי אולי המידע חסר לחברי מרמ"י. המועצה המקומית שוהם הייתה מעורבת בקידום המכרז הזה. אף נתנו הערות לאופן - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אז אני מציע שהוא יעשה את עבודתו ויבחן היטב מה הסטאטוס היום, אולי הוא השתנה, אני לא יודע. מתי הגעת לזה? כמה זמן אתה בתפקיד?
היו"ר יואב קיש
¶
אז זהו, אז אם זה חודשים ספורים מילא, יכול להיות. אבל אני מציע לבדוק אם לא השתנתה המדיניות של מועצת שוהם בחודשים הספורים האלה ולוודא כשאתה יוצא למכרז, שהמכרז לפחות מתפיסתה האורבאנית – נקרא לזה – של עיריית שוהם, אין להם התנגדות וזה מהלך שצריך לעשות בכל מקרה.
דבר שני שאני רוצה להגיד ובזאת אנחנו נסכם את הדיון, אני חושב שיש שני נושאים על הפרק. ראשית לגבי כל נושא ההטמנה ואתרי ההטמנה הנוספים ואתרי נקודות המחזור, איך אתם קוראים לזה?
היו"ר יואב קיש
¶
תחנות מעבר. אני מבקש לקבל ממשרד הגנת הסביבה דו"ח מסודר על כל נקודות המעבר בארץ, פיזור קרקעי שלהן, סטאטוס שלהן, ימי פעילות שלהן. אף אחת מהן לא מטמינות, לכן הן נקראות נקודות מעבר. ולהבין ולראות איפה יש בעיות, כי הבנתי שאולי דווקא מחוץ למרכז הבעיות יותר גדולות, אבל אני רוצה לקבל, יחד כמובן עם מיפוי של אתרי ההטמנה, שגם שם אפשר ללכת.
זה מהלך שיאפשר לנו רגע אחד לבחון האם יש בעיה בנקודות ולשמוע התייחסויות. גם מהציבור אני מבקש שיפנו וישלחו, איפה אתם חושבים שיש בעיות כדי שאנחנו נוכל להשוות ולראות כי זה מתח שעלה פה, ואת זה אני אומר לכם – המשרד להגנת הסביבה. יכול להיות שכל האמת, הצדק והשכל נמצאים אצלכם, אבל יש גם הרבה אמת, שכל וצדק בשטח. לפעמים אני אפילו חושב ששם יש יותר. אני מציע לכם כן לנסות לשמוע את ההערות שנאמרו פה וכן לבחון לעומק את המצב בשטח ולוודא שאתם מכירים את כל המורכבות והבעייתיות של הדבר הזה.
אנחנו ניתן לכם חודש להכין את הדו"ח הזה. המידע הזה צריך להיות אצלכם, נראה לי שזה מספיק זמן.
היו"ר יואב קיש
¶
נושא שני זה נושא ההיערכות של משרד הגנת הסביבה לסיום פעילות של אתר ברקת. כפי שזה נראה כרגע, עקב ההליכים המשפטים, אני לא יודע להגיד לאיזו ודאות הולכים, להמשך פעילות שלו עם רישיון עסקים או לסיום פעילות. אני לא יודע ואנחנו גם השתדלנו – לפחות ככל שיכולנו – לא לגעת בשאלה הזו בדיון פה, אבל אין ספק שקיים סיכום מסוים ולכן אנחנו צריכים להיערך לאלטרנטיבות. ואם המכרז וכל הסיפור הזה הוא סדר גודל של שנה וחצי - שנתיים עד שנוכל לראות שם פעילות, אני חושב שצריך לחשוב האם ניתן לייצר סיטואציה, אולי בהסכמה, שתאפשר לברקת לפחות את הזמן הזה, כי אין פתרון אחר.
על זה לא שמעתי שיש משהו בטווח זמן הקיים וזה דווקא בדיאלוג שאולי המשרד להגנת הסביבה, יחד עם שוהם, אולי יחד עם ברקת, למרות שיש פה כל מיני הליכים ובעיות, אני מציע דווקא למשרד להגנת הסביבה לנסות לייצר משהו בלוחות זמנים שאולי יאפשרו קודם כל את טובת הציבור, שזה הדבר הכי חשוב. כי אני מאד לא הייתי רוצה שמטיילי אופניים יגלו ערימות לכל אורך היערות שבאזור, ויש לא מעט מקומות יפים שחבל שייפגעו, אפילו שעיריית שוהם עושה עבודה טובה בעניין.
לכן אני חושב שזה מהלך שאני מבקש שתנסו לבדוק, כי אני מקווה מאד שכל הבעיה הזו היא בעיה של שנה וחצי – שנתיים, ואז יהיה לנו אתר צפוני עובד, מוסכם על שוהם, אבל לפרק הזמן הנוכחי אני כן מנסה למצוא פתרון. אני חושב שחשוב שתהיו מעורבים.
לפני שנסכם רצית להגיד. בבקשה.
אורי טל
¶
כן, בדיוק, היית לארג' ותודה על כך. חשוב להבהיר אדוני שהשלכות פסולת היו לפני אתר ברקת ולצערי נמשכות - - -
אורי טל
¶
נכון, בדיוק. אנחנו יותר מנשמח, כי בסוף זה יגיע למשכן היקר הזה בשביל לקדם את החוק החשוב למדינת ישראל.
אורי טל
¶
וחשוב להבין עוד דבר נוסף, אדוני, אנחנו השקענו, אנחנו – המדינה השקיעה 84 מיליון שקלים להקים 17 פתרונות נוספים לטיפול בפסולת בנייה במרחב הישראלי כמובן, ואני יכול לומר לך אדוני, במרחב של מחוז מכרז אנחנו מדברים על 4 פתרונות נוספים מכספי המשרד, חדשים לחלוטין, שיוקמו על מנת למחזר את פסולת הבנייה של מרחב מחוז מרכז.
אברהם חלימה
¶
אברהם חלימה. ההערה שלי מכוונת למחלקת התכנון. כשאתם מדברים על תחנות מעבר, יש לתת הדגש לגודל הפיזי של התחנה.
אברהם חלימה
¶
סליחה, ברשותך, תן לי בבקשה. לתת הדגש לגודל וגם לנושא הזה של ההגעה למקום מבחינת התשתיות של הכבישים, מעברים וחניות. זה מאד חשוב.