ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2018-05-13OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 718
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ט באדר התשע"ח (06 במרץ 2018), שעה 13:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 06/03/2018
פרק ה' כולו (תקשורת), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018
פרוטוקול
סדר היום
פרק ה' כולו (תקשורת), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018 (מ/1196).
מוזמנים
¶
זיו גלעדי - יועץ משפטי, משרד התקשורת
תמר ארז - רכזת כלכלה ורגולציה, משרד התקשורת
דודי קופל - סגן ליועץ המשפטי במשרד האוצר, משרד האוצר
אסתי פלדמן - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר
רעיה עדני - רכזת תקשורת ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר
מירב ליבנה - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר
שירה גרינברג - סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר
עמרי בן חורין - רפרנט תקשורת ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר
עדי שם טוב - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים
רותם הורוביץ - כלכלנית, רשות ההגבלים העסקיים
ירדן מזרחי - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים
רוני בן פורת - כלכלנית, רשות ההגבלים העסקיים
אילאיל לבנת - יועמ"ש, שידורי רשת
יונתן ביסקי - מנהל פרויקטים, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין
יפעת בן חי שגב - יו"ר, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין
איתמר חרמון - עו"ד, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין
טל איזנפלד - עו"ד, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין
אלינור כלפיזאדה - כלכלנית, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין
מירב שטרוסברג - מנהלת תחום, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין
ניר שויקי - מנכל בפועל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
יוליה שמאלוב ברקוביץ' - יו"ר המועצה, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
גילה ורד - עוזרת ראשית ליועצת המשפטית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
אופיר ביתן - היועץ המשפטי, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
מיכל גרוס - עו"ד ברשות השנייה ויו"ר ועד העובדים, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו
מירב שחר - יועצת רגולציה, שידורי קשת
אבי כאכון - יועץ תקשורת, שידורי קשת
שרית הכט - יועמ"ש, שידורי קשת
טלי גורן - סמנכ"לית, שידורי קשת
אלעד כהן - עו"ד, שידורי קשת
נגה רובינשטיין - עו"ד קשת, רשת, ערוץ 10, שידורי קשת
לי בוטוין - עו"ד, שידורי קשת
נתנאל סימנטוב - נציג בעלים, ערוץ 20
מירי נאור אליאס - יועמ"ש, ערוץ 20
דוד בן בסט - יו"ר ההתאחדות, התאחדות תחנות הרדיו האזוריות
ליאור חריש - יועץ משפטי, התאחדות תחנות הרדיו האזוריות
אורי בסט - יועץ משפטי, ערוץ הספורט
חגית כהן - סמנכ"לית רגולציה וייעוץ משפטי, ישראל 10
איתמר אביטן - מנכ"ל אקט איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים
יריב הורוביץ - יו"ר איגוד הבמאים והתסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים
אסנת טרבלסי - יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, ארגוני יוצרים ומבצעים
רועי אלבה - איגוד הבמאים והתסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים
מיכל רפאלי כדורי - סמנכ"לית רגולציה, ארגוני יוצרים ומבצעים
אלעד וקסלר - מנכ"ל העמותה לקידום יצירה אתיופית, ארגוני יוצרים ומבצעים
אסתר אלמו - מייסדת העמותה לקידום יצירה אתיופית, ארגוני יוצרים ומבצעים
אסף פרסטלניק - חבר הנהלה, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים
טלהון קפלה - עורך תוכן, ערוץ IET - ערוץ ישראלי אתיופי
פאסיל לגסה - מנכ"ל, ערוץ IET - ערוץ ישראלי אתיופי
ליטל סבר - שדלן/ית (גלעדי יחסי ממשל ולובינג) אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (שמות לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע''מ, ערוץ 9)
שושי שטוב - שדלן/ית (גלעדי יחסי ממשל ולובינג) אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (שמות לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע''מ, ערוץ 9)
טל נחום - שדלן/ית (כהן-רימון-כהן) מייצג/ת את yes
רישום פרלמנטרי
¶
סיגל גורדון
פרק ה' כולו (תקשורת), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018, מ/1196
היו"ר איתן כבל
¶
שלום לכולם, גברתי מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, יועצות משפטיות, רשמת פרלמנטרית, דובר, חברים נכבדים. אתי, אפשר ברשותך שנתחיל?
אתי בנדלר
¶
מה שהוחלט, בחלק שיונח לקריאה שנייה ושלישית ייכללו התיקונים שהוועדה אישרה בחוק הרשות השנייה. אני מזכירה, שחלק גדול מהתיקונים שהוצעו בחוק הרשות השנייה לא אושרו. לגבי אלה שכן אושרו, הם יועלו לקריאה שנייה ושלישית.
הוחלט לא לדון בשלב זה ולא לאשר לקריאה שנייה ושלישית את התיקונים בחוק התקשורת בזק ושידורים, וגם לא בחוק הפצת שידורים לציבור באמצעות תחנות שידור אלחוטיות.
הצעת החוק כפי שהונחה על ידי הממשלה כללה גם תיקונים לחוק ערוץ הכנסת וכמובן אנחנו לא נדון בזה. זאת אומרת, הממשלה חוזרת בה מההצעה הזאת. בנוסף לזה, מוצע תיקון עקיף לחוק סיווג ואיסור שידורים מזיקים. זה תיקון שמתחייב מתיקון שהוועדה כן אישרה, זה אחד הנושאים שנשארו היום על סדר היום. צריך לדון בסעיף תחילה. יש את הבקשה של חבר הכנסת אשר בעניין פיצול תדרים. יש סעיף בחוק התקשורת בעניין השקעה בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל. ועכשיו אדוני הסכים להעלות לדיון גם את בקשת בזק, לעשות איזשהו שינוי בסעיף 71י' לחוק התקשורת, זה סעיף שהתקבל במסגרת תיקון 44 בוועדה המשותפת בראשות חבר הכנסת קיש, בנוגע לבעלות צולבת בין קשת לבין ערוץ 24. ויש עוד סיטואציה שתוסבר בהמשך, שהם מבקשים לאשר אחזקה צולבת. אלה בעצם הנושאים שנשארו פתוחים לדיון.
היו"ר איתן כבל
¶
אני רוצה להבהיר שוב למשרד האוצר והתקשורת. למי שעדיין לא הבין אני רוצה לחדד, מנקודת המבט שלי הרפורמה הכי גדולה שהייתי מצפה שתהיה היא הרפורמה בפלטפורמות של הוט, יס, פרטנר וסלקום בחבילות לציבור. אני סירבתי להעלות את העניין להצבעה, למרות שפניתם ואני רוצה להבהיר את זה. כי בחלק מהעיתונים יצא כאילו ועדת הכלכלה מנעה הטבות לציבור. מי שכותב דבר כזה ולא בדק, יכול לדפוק את הראש שלו בכביש משטחיות בהתמודדות עם העניין הזה. למה אני אומר את זה? כי זה בדיוק מה שהוועדה ביקשה שיהיה, ביקשה שתהיה רפורמה אמתית משמעותית, מהפכה בתחום. זה מה שאנחנו רוצים שיהיה.
היו"ר איתן כבל
¶
כשהבנתי שעלול להיות מצב אפילו הרבה יותר גרוע, לא רק שלא תהיה הוזלה אלא שאנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב בעייתי יותר מבחינת התשלום של הצרכן. כשנשאלו כאן הסמנכ"לים של הוט ויס, ביקשתי מהם רק תשובה אחת לשאלה שיאמרו לפרוטוקול: האם לשיטתם הרפורמה תגרום לכך שהם ימכרו חבילות יותר זולות והאזרח ייצא נשכר? הם לא היו מוכנים לומר את זה בצורה ברורה. איך אני יכול להציע לחברי בוועדה להצביע על משהו שמי שאמור לעשות את זה לא יודע לתת תשובה ברורה? זה הסיפור. אנחנו לא נעשה רפורמות רק כדי להעשיר את הפלטפורמות. שנים על גבי שנים הם חגגו ועדיין חוגגים. אם יש מקום שמחייב רפורמה ענקית, מהפכה ענקית, לפחות כמו הסלולר, זה השוק של הטלוויזיה הרב ערוצית. אני אומר וחוזר ואומר, זה הסיפור, לא נעביר רפורמות שהן נגד האזרח בשורה התחתונה. לא מתוך כוונת מכוון חס וחלילה אבל שהתוצאה שלהן עלולה הייתה להגיע למצב שכזה. ואף אחד לא יודע לשכנע אותנו אחרת.
כמי שמלווה את העניין הרבה שנים אני אומר לכם ואומר לאוצר, אינני חולק חלילה על הכוונה שלכם, אתם הבאתם רפורמה שלעניות דעתכם יכולה לשפר. פה, כשאתה כבר נכנס - זה הרצון של הוועדה כאן, שהדברים נטחנים עד דק ואנחנו יודעים איפה הם עומדים - עולות שאלות שלא תמיד עומדות בפנינו כשאנחנו כותבים את הדברים.
לסיכום, אמרנו שאנחנו תובעים ממשרדי האוצר והתקשורת להניח בפנינו – אם הכנסת מתפזרת אז השיחה הזאת אינה רלוונטית, אבל אם הכנסת לא מתפזרת - החובה שאני תובע אותה, בחודש הראשון לשובנו אנחנו רוצים לראות על שולחננו רפורמה שהיא מהפכה ומקיפה במגוון הנושאים, שמכניסה גם את הפלטפורמות שמשדרות על גבי האינטרנט. אנשים ממתינים לזה. זה הסיכום של החלק הזה.
ברשותכם נעבור לנושא הראשון.
אתי בנדלר
¶
נתחיל בנושא ההשקעה בהפקות מקומיות בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל. מדובר בסעיף 6(ו)(2) לחוק התקשורת.
יונתן ביסקי
¶
יונתן ביסקי מהמועצה לשידורי כבלים ולוויין. אנחנו לא מוצאים סיבה לתקן את מה שהוסכם בוועדת קיש. ההסכמות בוועדות קיש היו על דעתנו, היו על דעת חברי הכנסת, היו על דעת המפיקים. המועצה הביעה את דעתה באופן ברור. העמדה שלנו לא השתנתה, התיקון הזה לדעתנו נחוץ לטובת החברה הישראלית כולה, בוודאי לטובת קהילת יוצאי אתיופיה. אנחנו הבהרנו את עמדתנו ואת הנימוקים, אני לא מוצא סיבה לחזור על זה אלא אם יבקש היושב ראש.
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה, מאחר וחבר הכנסת נגוסה לא הגיע, אמתין שחבר הכנסת נגוסה יחזור, הוא ביקש את הדיון, הוא נמצא בישיבה אחרת, נחזור לזה כשהוא יגיע. נעבור לנושא נוסף ברשותך.
לי בוטוין
¶
אנחנו מדברים על נוסח פסקה 3 בסעיף 71י'. נוסח החוק הנוכחי שהועבר בוועדת קיש מגביל כל העברת מניות בקשת, גם פנימית בין בעלי המניות הנוכחיים לבין עצמם, לדוגמה בשינוי מבנה בעלות של בעלים קיימים. ההגבלה עומדת בניגוד למטרת הסעיף שהייתה להכיל את הפטור של סעיף 41 על הבעלים של בעל הרישיון החדש, דהיינו על קשת ולמנוע השתלטות על ערוץ 24 באמצעות רכישה מלמעלה של מניותיה של קשת.
אי לכך, מה שעולה כאן כבקשה זה סעיף קטן שנוסף שמאפשר העברה של אמצעי שליטה למי שטרם תחילתו של החוק החזיק אמצעי שליטה באותו בעל רישיון.
רעיה עדני
¶
קיבלנו ממש בדקות האחרונות עדכון לגבי הסעיף הזה. אנחנו מוכנים לבחון הכול אבל אין לנו עמדה כרגע. לא למדנו את הסעיף, אנחנו לא מכירים אותו ולא נוכל להביע עמדה.
היו"ר איתן כבל
¶
הסכמתי להעלות את הנושא לדיון למרות שהוא הובא בפני – אמרתי דבר אחד, אני לא יכול להביא דיון כל כך משמעותי בעלויות צולבות כשהאוצר עומד - - -
מירב שחר
¶
אדוני, הנושא הוא מאוד משמעותי ולכן דנו בו ארוכות בוועדת קיש. השינוי שאנחנו מתייחסים אליו אינו כל כך משמעותי, פשוט הנוסח שהתקבל בוועדת קיש הוא כזה שלא מאפשר שם שום שינוי של בעלות בתוך קשת על מנת שההסדר הזה עם ערוץ 24 יחול. כלומר, אם מחר יש הזרמת הון של אחד מבעלי המניות, אי אפשר לעשות את זה. זאת אומרת, אי אפשר לעשות את השינוי בקשת. השינוי הזה נעשה ביחד עם משרד התקשורת, משרד המשפטים והרשות השנייה הבוקר. ברגע שהגענו אתם, גם עדכנו את כל מי שנוגע בדבר, אין לו קשר ישיר לחוק ההסדרים אבל פשוט מבקשים לתקן את זה כדי למנוע את העיוות הזה בהמשך.
אסתי פלדמן
¶
משונה בעיני שעושים תיקון בחוק ההסדרים עם כל הגורמים הרלוונטיים מלבד משרד האוצר, כאילו הוא איננו רלוונטי לחוק ההסדרים.
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
¶
מה זאת אומרת? אנחנו מחפשים את שירה מאתמול בערב והיא לא עונה לנו. יש גם הודעות שאני שולחת ואני לא נענית.
היו"ר איתן כבל
¶
בוא נעשה בינינו סדר. אני לא רוצה לקבוע עמדה במובן הזה אם מדובר פה - הפחד הגדול שלי, אני רוצה לשמוע אותך גברתי בעניין הזה, בגלל מצב שהוא הכי טכני, אני לא רוצה שייווצר מצב שאנחנו נתקע את מערכת היחסים. דרך אגב, יכול להיות מצב שזה ייתקע עד אחרי הבחירות, אם בכלל יהיו. אני לא רוצה - - -
היו"ר איתן כבל
¶
אני מבין שלא ביררתם ולא תיאמתם. אני כן יכול לומר, אם אתם יכולים לתאם אתם ואם תשתכנעו – כבר קרו דברים מעולם שביקשתם לצאת ולבדוק דברים. אם תחזרי ותגידי, זה כבד מדי, מסובך מדי, אני לא אעלה להצבעה. אבל אם תחזרי ותגידי, הבנתי שזה לא משהו דרמטי, זה לא יותר מאשר עניין טכני, נדון בזה.
אתי בנדלר
¶
החוק ערב תיקונו האחרון לא אפשר למישהו בעל רישיון או מי שמחזיק בבעל רישיון, להיות בעל או מחזיק בבעל רישיון אחר. המגבלה הזאת לא חלה לגבי מי שהוא היה בעל רישיון לפי חוק הרשות השנייה והחזיק בערוץ ייעודי לפי חוק התקשורת. מאחר והערוצים הייעודים ניתנה להם אפשרות להפוך לבעלי רישיונות זעירים או זעירים ייעודיים לפי חוק הרשות השנייה, ההחלטה של הוועדה הייתה לא לפגוע במצב האחזקות הקיים היום ולאפשר אחזקה צולבת בסיטואציה המוגבלת הזאת. בהתאם לכך, לבעלי המניות בקשת מותר להחזיק גם בערוץ המוסיקה, ערוץ 24.
בשלב מסוים של הדיונים – אני קוראת עכשיו מדבריו של יואב קיש – ב-17 בינואר 2018 אומר יואב קיש כדלקמן: אם אתה רוצה תחרות אתה לא יכול להתנהל כמו בשנות התשעים. אתן לך דוגמה. יש לך היום ערוץ שהוא בהפסדים, לא משנה איזה מהם, בין בעלי המניות יש אחד שאומר, אוקי, אני מאמין בערוץ, אני מוכן להשקיע כסף, ויש לך בעל מניות אחר שאומר, אני כבר לא מוכן להשקיע בערוץ. הדרך היחידה שאותו בעל מניות ישקיע כסף זה אם הוא יתוגמל באחזקה יותר גבוהה והשני ידולל. היום הוא לא יכול לעשות את זה, ייסגר הערוץ ולשיטת דב חנין הצלחנו - זה היה בהקשר לדברים אחרים. עם כל הכבוד, אנחנו ניתן את הגמישות הזאת. ולשאלתך, חברת הכנסת שרן השכל, כשנגיע לזעירים, גם 100% יכול להחזיק זעיר, אין עם זה שום בעיה, נדבר על זה כשנגיע לזעירים, אני לא מדבר על זה עכשיו. אל תשאלי אותי על הזעירים עכשיו, אני מדבר רק על המסחריים.
זאת אומרת, הדעת ניתנה על הסוגיה הזאת ונאמר, שבהמשך כשנדון בערוצים הזעירים נדון גם בנושא הזה. איכשהו הנושא נשכח, נשמט, אינני יודעת.
מה שמוצע כרגע זה לעשות כפי שאת הגדרת את זה, חברת הכנסת ורבין נחמיאס, דילול והגדלה בין אותם בעלי מניות. כלומר, מדובר כאן על הוספה של בעלי מניות אחרים. מסיבה זו, בהתחשב ברוח הדברים אני כתבתי ליושב ראש - העליתי בפניו את הסוגיה הזאת שהובאה בפני רק לפני שעה וחצי - שאני אינני מתנגדת לשינוי. כמובן שניסיתי לוודא לפני כן מה עמדת כל אחד ממשרדי הממשלה. נאמר לי, שזה על דעת משרד המשפטים ומשרד התקשורת, ומשרד האוצר לא הצליח לגבש עמדה בשלב זה כי זה הגיע לידיו מאוחר מדי.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה להעיר הערה. יש הבדל – וזאת הסוגיה ופה אני רוצה לקבל חוות דעת - בהיבט של מי מבין בעלי המניות הוא זה שאחזקותיו יגדלו. כי האם לא יכול להיות, שלבעל מניות מסוים יש מגבלות בתוך השינוי הזה. כלומר, בעל מסוים שפתאום גדל מעבר לשיעור מסוים. אני מבינה את הבעיה שלכם, אני חושבת שחבל שהבאתם את זה היום, היה מוטב אם התהליך הזה היה מתנהל בצורה יותר טובה בלשון המעטה, אבל אני מניחה שיש הבדל בין איזה בעל מניות מדלל ולחילופין איזה בעל מניות מגדיל את אחזקותיו, גם במובנים של הגבלים וגם במובנים של ריכוזיות. לכן אנחנו צריכים את חוות הדעת של כל הגורמים המשפטיים.
מירב שחר
¶
צריך לזכור, שכשישבנו פה לגבי ההסדר הזה של 24 וקשת – שברור שהוא פרטני ומסוים - אז דיברנו על בעלי מניות שקיימים כיום. כלומר, בעלי מניות שקיימים ללא קשר לאחוז האחזקה שלהם. כי הרי קשת מחזיקה ב-24, לא בעלי המניות שלה מחזיקים ב-24. לכן זה לא משנה. אנחנו אומרים, שיש היום מצב של חברה מלמעלה של קשת, שהיא לא יכולה לעשות שום שינויים - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
את אומרת, שבכל מקרה, קשת מלמעלה, ממילא אם יהיו שינויים הם יצטרכו לקבל את "פרה-רולינג" של כל הרגולטורים כדי לעשות את השינוי הזה.
היו"ר איתן כבל
¶
אני חוזר אליכם באוצר, אני לא רוצה לייצר מצב, אנחנו משתדלים לא להיות דווקנים במערכות היחסים בינינו. זה לא מצב שבו משרדי הממשלה עומדים מול איזה – היועצת המשפטית ודאי אמונה עלי בדקה את העניין, אני מציע לכם, צאו אתם ותגבשו עמדה. היועצת המשפטית מציעה הצעה נכונה, אני אצביע על זה, אני אגיש - - -
רעיה עדני
¶
אני מקבלת את ההצעה של היושב ראש, אני אבקש מהיועצת המשפטית של משרד האוצר לצאת החוצה ביחד עם קשת, היא תבחן את הסוגיה, אם אנחנו לא רואים בה בעיה משמעותית, נחזור אליך. אנחנו בכל זאת מבקשים להרים טלפון להגבלים, לוודא שאין להם התנגדות.
היו"ר איתן כבל
¶
לא ביקשתי להימנע מלעשות את הדברים. דרך אגב, אמרתי חד משמעית, שבסוף זה תלוי עמדת כל הגורמים.
היו"ר איתן כבל
¶
שלום לחבר הכנסת נגוסה. אנחנו חוזרים חזרה אל הדיון בעניין הערוץ בשפה האמהרית. ברשותך אבקש שתחזור על הדברים. יש לי בקשה, אני כבר מזהיר, אני אומר את זה גם לך חברי, אתה גם יושב ראש ועדה, אני אאפשר כמובן לכולם לדבר, מבחינת הנושאים זה הנושא שהכי רגיש וצריך לתת עליו את הדעת ואני לא רוצה להוציא חלילה תחת ידינו דברים שלא התכוונו אליהם, מה גם שזה מונח לפתחי. לכן מה שאני מנסה לומר, בואו נעשה את העבודה בשום שכל. ככל שהדברים יישמעו במתינות ולא בווכחנות לשמה, נצליח להגיע לתוצאה ראויה. אני חושב שיש לי את הכיוון שיכול לתת על זה את התשובה מבלי לפגוע במהלך החשוב שאנחנו כיוונו אליו. בבקשה אדוני.
אברהם נגוסה (הליכוד)
¶
אני רוצה להגיד כמה דברים בעקבות מה שנאמר ביום ראשון על ידי נציגי המשרדים, בעיקר נציגת משרד האוצר שאמרה, אנחנו רוצים שכל העניין הזה יישאר בקהילה ולא חברות אחרות שיחלקו את 4.8. נציגת האוצר טענה למשל, שזה הולך לכיס אחד. אז אני הלכתי ובדקתי במשרד התקשורת איך מחלקים את ה-4.8 ואני רוצה לתת לך אדוני היושב ראש וגם לך חברת הכנסת ורבין, איך מחלקים את זה. יש מכרז, מתמודדים במכרז, ב-2015 ו-2016 הכסף חולק בצורה כזאת: ב-2015 עמותת פנא – ערוץ IET – קיבלו 1,240,000 מיליון, וחברה בשם אורלי מלסה הפקות קיבלה 549,378. חברת זד קיבלה 900,000. פרה אדומה הפקות בע"מ קיבלה 1,105,902 מיליון, ודן אדנו אבבה 944,220.
ב-2016 הערוץ קיבל 882,389. חברת אורלי מלסה קיבלה 600,894, חברת זד קיבלה 586,680. אלעד וקסלר קיבלו 900,000 שקל, דן אדנו אבבה קיבלו 936,414, מתנ"ס מעלה אדומים קיבלו 465,223 שקלים וחברת יוני קרן קיבלה 428,400 שקלים.
ולכן, מבחינה עובדתית, זה לא נתון שלנו - - -
אברהם נגוסה (הליכוד)
¶
את טועה ואת גם מטעה. יש פה הטעיה. אני רוצה להגיד לך, בדקתי, זו לא מדיניות של משרד האוצר כי שר האוצר שהיה שר התקשורת הוא זה שקידם את החוק הזה כדי לעזור לקהילה. לכן, אני לא יודע אם את מייצגת את השר, את המשרד או שאת מייצגת את עצמך.
אברהם נגוסה (הליכוד)
¶
משפט אחד לסיכום, אני רוצה שאנשים שיוצרים שיתמודדו ויזכו, לא צריך לסגור את זה. מה היוזמה כאן? לאט לאט לסגור את ה- 4.8 ולתת לכולם, אז בסופו של דבר, בני הקהילה היוצרים יישארו עם כלום.
רעיה עדני
¶
אני רק אחדד את דברי במקרה שלא הובנתי כמו שצריך. אני לא טענתי בשום אופן שהערוץ מפיק את כל הדברים בעצמו ושהוא משתמש בכסף באופן ישיר, אבל כל ההפקות שהקראת כרגע משודרות אך ורק בערוץ האתיופי.
רעיה עדני
¶
רק אסיים את דבריי, זאת כמובן החלטה של חברי הכנסת וזה לפתחכם, אני רק חושבת, שהנהנים העיקריים של 4.8 מיליון שקלים, בסוף מי שמשדר את זה נהנה מההכנסות של הערוץ שתלויות בהפקות שמופקות פה ולכן יש כאן עניין של נהנה יחיד. לא התכוונתי שהערוץ מפיק לעצמו את כל ההפקות.
רעיה עדני
¶
רק לחדד, אני צוות מקצועי במשרד האוצר, תפקידי הוא להביא את העמדה המקצועית, אני לא מה יודעת מה עמדתו הפוליטית של השר.
היו"ר איתן כבל
¶
אין מחלוקת, צודקת גברתי. רעיה, הכול בסדר, אנחנו סומכים את ידינו שאת עושה את עבודתך נאמנה.
היו"ר איתן כבל
¶
העניין ברור, היא הבהירה למה היא התכוונה. אנחנו צריכים עכשיו לטפל בעניין, לא לריב עם השומר.
ברשותכם אני רוצה להדגיש נקודה אחת, הערוץ הזה, לא אני הקמתי אותו, הוא הוקם כדי שהקהילה האתיופית תוכל לצפות בו, בעיקר האנשים המבוגרים, לצערי רובם עדיין מדברים אמהרית ותיגרינית, והם כנראה ילכו לעולמם כשהם דוברים רק אמהרית ותיגרנית. דרך אגב, זה לא פטנט שהעדה רשמה על שמה. אני מכיר את זה בכל עדות ישראל, מהרוסים - סבתא של אשתי אוקראינית כשרה למהדרין, עד היום, 99% מהשפה שלה היא רוסית, היא חיה ברוסיה, ושלא נדבר על סבתא שלי ז"ל.
מה שאני מנסה לומר, אני לא רוצה שהדיון יתפתח למקומות אחרים, כל עוד ממשלת ישראל לא קיבלה החלטה אחרת, זה הערוץ. מי שיש לו הסתייגויות, מי שיש לו הפרעות איך הוקם, למה הוקם, מתי הוקם, זה לא הדיון שאני מניח אותו כאן. זה פעם אחת. פעם שנייה, התקבלה כאן החלטה שהיא לא אמורה בעיקרון לבוא על חשבון הערוץ. כלומר, זה שיש יוצאי אתיופיה שהם במאים, עורכים, שרוצים להתקדם ולהביא את מרכולתם לכמה שיותר אזרחים, יבורכו, הרי זה חלק מהעניין.
החוכמה כאן היא למצוא את הדרך לטפל בדברים ולהתייחס לגופו של עניין. אני אנסה לפחות לתת את המענה הזה. אני מבקש לא לעלות לטונים גבוהים ולהתייחס לגופו של עניין.
אסתר אלמו
¶
אני רוצה דבר ראשון להבהיר שאני לא באה לפה לפגוע או להעליב את הערוץ האתיופי, כבודו במקומו מונח, אני מאוד מעריכה את זה שהוא הקים את הערוץ האתיופי, הוא היה האתיופי הראשון שפרץ דרך ואני מאוד מעריכה את זה. אני מדברת על הדור הצעיר שקיים פה. אם מדברים על קהילת יוצאי אתיופיה, אז העליות הגדולות של היוצאים פה הם משנות השמונים, מבצע משה ושנות התשעים. שתי העליות הללו כבר יותר מ-30 שנה. כלומר, הדור שקיים פה בישראל יוצאי אתיופיה, ברובו צעיר, ברובו דובר עברית. הבעיות שלנו בחברה הישראלית הן לא האם אנחנו דוברי אמהרית או לא דוברי אמהרית. הבעיות שלנו זה הגזענות שאנחנו מתמודדים אתה והבעיות הפנים קהילתיות שנמצאות בתוך החברה שלנו. הערוץ האתיופי לא מספק לנו במה עבור התכנים שאנחנו רוצים לעסוק בהם.
חבר הכנסת אברהם נגוסה הבאת נתונים של כל המפיקים שמקבלים תקציבים מהמדינה עבור הפקות בערוץ האתיופי, אני רוצה להבין למה הערוץ האתיופי מרגיש שהוא מתחרה מול היוצרים הצעירים כמוני שמגיעים? למה מסעות סבא ברהנו, תוכנית ילדים שהופקה עבור ילדים, בחרתם לשדר בשתיים וחצי בצהריים ושידור חוזר באחת עשרה בלילה? היחס שאנחנו מקבלים הוא יחס מבזה ויחס משפיל. על זה אף אחד לא מדבר. כל התוכניות שלנו, או שהן מוצגות בשעות בלתי צפיות או שלא מוכנים בכלל לשדר אותן. למה? סרט הדרמה שיצרנו ייסורי וורקו הצעיר, שודר בערוץ שלך ואפילו לא טרחת להודיע לנו, לא יכולנו להודיע לחברים, למישהו מהמבוגרים שייראה את הסדרה.
הערוץ האתיופי אמור היה להיות בית ליוצרים האתיופיים, אבל הדבר האחרון שהוא משמש זה בית ליוצרים האתיופיים. וזה לא יסתיים. אם הוא היה מאפשר ליוצרים אתיופיים לבוא לעבוד אצלו, יוצרים כמוני שלמדו ובאו עם תארים ועם ניסיון, אולי היינו אומרים איזה יופי, נפלא. אבל לא, בשנת 2007 באתי לבקש ממך עבודה, העפתם אותי מכל המדרגות. לא השארתם לי שום ברירה אלא לצאת לדרך עצמאית. לא רק אני, גם עוד יוצרים אחרים.
אסתר אלמו
¶
אני רוצה רגע לצטט אותך, אתה אמרת, שאתה לא רוצה לעשות רפורמה נגד האזרחים. אני לא אזרחית ישראלית? שאר יוצאי אתיופיה הצעירים הם לא אזרחי ישראל? יש פה ציבור קטן של מבוגרים שנהנה מהערוץ הזה ובזה זה נגמר.
היו"ר איתן כבל
¶
אסתי תודה. אני רק רוצה להזכיר לך, שמי שמלווה אתכם, אותך ואת בן הזוג שלך, לאורך כל הדרך, זה אני. אני אפשרתי בפעם הקודמת להעלות את זה לדיון ופתחתי לכם את הדלת כאן. אני רוצה להבהיר לך, וכאן הטעות שלך/שלכם. אני תומך בכל המטרות שאת רוצה, זה בכלל לא הדיון פה. יכול להיות שהוא לא נותן לך - - -
היו"ר איתן כבל
¶
גברתי, את מוכנה בבקשה לתת לי לדבר? עוד מילה אחת ואוציא אותך. אני סבלני וסובלני. אני לא יכול להיות בסדר רק כשאני אומר את הדברים לצד שלך. תקשיבי לי, אנחנו פה לא נגדך. בגלל זה גם העברנו בפעם הקודמת את הסעיף הזה. כל אשר אני מנסה לומר לגברתי, שהיא מנסה במסגרת חוק ההסדרים לפתור את כל הבעיות של היצירה. כל מה שאני מנסה לומר לך, שלא המקום הזה צריך לתת מענה. נתנו לכם את המענה הזה, אני לא מכיר אותו, אין לי מושג מיהו.
יונתן ביסקי
¶
מכתב למשרד המשפטים, מכתב לשלמה פילבר. אפשר להגיד הרבה דברים, אי אפשר להגיד שלא קראנו - - -
היו"ר איתן כבל
¶
יונתן ביסקי, תקשיב לי טוב למה שאני אומר לך. עד שלא מגיע חבר כנסת שהיה פה, איתן כבל יושב כאן יחד עם חברים אחרים, אמרנו, רצנו אחרי הח"כים - - -
אתי בנדלר
¶
לא, הוא לא אמר רצנו אחרי ח"כים. נתנו להם להביא לבד הצעת חוק, הם צריכים לפנות לגורמי הממשלה.
היו"ר איתן כבל
¶
ברור לי. כשהם רוצים הם יודעים לעשות, זאת לא פעם ראשונה וזה לא התחיל מעכשיו. כל מה שאני מנסה להגיד לאסתי אלמו, שאני תומך בכל מה שאת מבקשת ואני אמשיך לתמוך בכל אשר את מבקשת. אני מנסה לעזור לכם בכל מיני מקומות מהתאגיד ועד מקומות אחרים. כל מה שאני מנסה לומר, בהקשר הזה תיקנו את התיקון.
היו"ר איתן כבל
¶
שניה. אינני מתנגד לתיקון, תיקנתי אותו. אני בסך הכול מנסה לייצר מצב שבו יהיה כתוב זה נהנה וזה לא חסר. דהיינו, שאת תוכלי להמשיך לייצר את היצירה שלך והציעה את זה מיכל כדורי בפעם הקודמת. ממה שאני מבין, שאם זה ישודר במקום אחר הוא כבר לא יכול לקבל את הזכות לשדר את זה אצלו.
היו"ר איתן כבל
¶
שנייה. יקירה, אני לא הבורר, אני לא מבקר הפנים של כל אחד מהגופים. אני לא יכול לפתור לך את כל הבעיות בשיחה כזאת.
היו"ר איתן כבל
¶
הבנתי את זה. כל אשר אני מנסה לומר לכם, שהדרך לתת מענה לעניין הזה, כמו שהיא אמרה, שהשידור הראשוני יתבצע. לצערי, בגלל שזה מקום שהוא מאוד צר, זה לא יבוא, אם תבואי למקום אחר ותרצי לשדר את זה יגידו לך, זה כבר היה בערוץ - - -
אסתר אלמו
¶
אני חייבת להפיק הכול בשפה האמהרית. למה אני צריכה את זה? האם הקהילה באמת מדברת בשפה האמהרית?
אברהם נגוסה (הליכוד)
¶
אסתי, אני רוצה שתביני, אנחנו לא נגדך, אנחנו לא נגד יוצרים צעירים. להפך, אנחנו רוצים להגן על היוצרים הצעירים. אתם לא הבנתם מה הולך פה. הם הולכים לקחת את ה-4.8 מיליון שקל מהקהילה ולפזר את זה לאחרים. זאת הנקודה, זאת המלחמה. מחר את לא תזכי להתמודד לקחת את זה. אתם לא הבנתם את הטריק שיש פה. לכן, זה לא נגדך. להפך, אנחנו רוצים להגן על הכסף הזה, שאתם תוכלו להתמודד במכרזים ולנצח בהם. אם יש ערוץ אחר, הוא יכול להתמודד במכרז. כרגע יש ערוץ אחד בנפרד. בחוק כתוב שני ערוצים. מי שרוצה להתמודד במכרז, ינצח במכרז ואז את יכולה ללכת לאותו ערוץ שניצח. אבל כרגע, כשאין עוד ערוצים אחרים ויש רק ערוץ אחד שמשדר לפי החוק לפחות 12 שעות ביום, שישה ימים בשבוע, זה ערוץ אחד.
יונתן ביסקי
¶
זה רק מוכיח שאף אחד לא יודע שהערוץ הזה קיים. אני מודה ליושבת ראש על ההערה שלה כי זה רק מוכיח שאף אחד לא יודע שהערוץ הזה קיים.
אברהם נגוסה (הליכוד)
¶
אסתי, אני רוצה שתביני, פה אין לנו ערוץ ייעודי כמו יוצאי רוסיה, אין לנו ערוץ 9, אין לנו את ערוץ 20, אין לנו ערוץ לדוברי ערבית. מה שנשאר זה זה ועכשיו גם את זה הולכים לקחת. אם יש לך בעיה עם הערוץ בעניין של שידור שעות וכו', אני מציע, תשבו ביחד ותפתרו את העניין הטכני, אם תרצו, אני מוכן לגשר. אבל אם אתם תילחמו, הם ייקחו את הכסף ולא יהיה כסף.
פאסיל לגסה
¶
שמי פאסיל, אני מנהל הערוץ. נציגת האוצר אמרה, אולי הוא אחד הבעלים. אני אחד הבעלים, אני גאה להיות אחד הבעלים של הערוץ האתיופי, אני גאה מאוד לפתוח את הערוץ הזה, שבחוק, הוא היה צריך להיות עם ערוץ 9 כערוץ הייעודי, הוציאו את זה בגלל הנושא הפוליטי והשאירו את הערוץ הרוסי. לכן, בדרך עקיפה פתחנו את הערוץ.
אני אחד הבעלים של הערוץ, בערוץ הזה מועסקים כיום עשרה עובדים. כמו אסתי שהיא במאית צעירה, גם אצלנו יש עורך תוכן, הוא גם הבמאי, הוא הסגן שלי בערוץ, הוא סיים תואר במכללת הדסה. בערוץ יש עשרה אתיופים. מי שדואג היום לצעירים יוצאי אתיופיה זה גלי צה"ל ואנחנו. אנחנו ערוץ פרטי שמחזיקים את עצמנו בקושי, מתמודדים מול הבנקים, אף אחד לא מתייחס אלינו, כולנו מזלזלים בנו. גם המוסדות השונים, כל הזמן זה לקחת, לקחת. הרי הכוונה היא לשדר בעברית. מה זאת אומרת לשדר בעברית? בעברית יש מלא ערוצים נוספים. אם אנחנו מסתכלים על ניתוח העלייה, אחרי 91 עלו 160,000 עולים אנחנו רואים שמעל 80% צופים בזה. הממשלה, יש לה כסף יותר ממני, שתעשה סקר ותבדוק. 80% עדיין לא יודעים קרוא וכתוב וגם לא מדברים עברית. לכן כיתוביות באמהרית זה לא עוזר. אני לא אוהב לעשות כיתוביות באמהרית, אני טוב בזה, אני מקצוען בזה, אני בוגר רדיו, פעם עשיתי עיתון, היום אני מנהל טלוויזיה.
מה שאני אומר, קודם כל בנושא השידורים, ברגע שפותחים את זה לשידורים בעברית, מה שאתם גוררים את זה לשם, יבואו 20-30 חברות הפקה מהברנז'ה, זה מה שמנסים לעשות, שייקחו את זה. אנשים שעבדו אצלי פעם, יש להם היום חברת הפקה והם נהנים מהתמיכות האלה, הם מקבלים כסף. אני בסך הכול אומר, אם השידור הראשון לא ילך אצלנו, קודם כל הערוץ הזה זה שילוב של החברה הישראלית עם יוצאי אתיופיה. אצלנו זה חממה, עשרה עובדים קבועים בכל המשרות שמתפרנסים מהערוץ.
היו"ר איתן כבל
¶
אל"ף, שתהיה חובה שהשידור הראשוני יהיה אצלך. וגם כשאני אומר שידור ראשוני, זה לא אומר שאתה תתקע אותו, תשדר תכנית ילדים כשהילדים ישנים. אני אומר את זה כדי שלא תיפול שגגה בהתייחסות שלנו. קודם כל, שהשידור הראשוני יהיה בזמן סביר, שלא תגיד לה שבעוד שנה היא תצטרך לעשות את השידור כשהיא שכחה בכלל שיש לה תכנית.
פאסיל לגסה
¶
קודם כל, בבחירת תוכן – זה לא המקום להיכנס לזה אבל אני אגיד - למרות שאני חושב שאנחנו כערוץ אתיופי, כולם דוברי אמהרית - - -
היו"ר איתן כבל
¶
אני רוצה לדבר על העיקרון. היום זה את, מחר זה מישהו אחר. אני רוצה עקרונות, אני לא רוצה עכשיו ויכוח בין שני אנשים. אם מחר לא יתקבלו החלטות, אסתי, והוא לא יעמוד בהם על פי המתחייב בחוק, אני אקח על עצמי לטפל בדברים האלה. אני לא יכול לטפל בעניין שהוא אישי. אני צריך לקבל החלטה, שאם מחר אסתי, קטן עליה העניין, שתבוא האסתי האחרת. אני צריך לייצר פה כללים לא רק אישיים.
פאסיל לגסה
¶
כבוד היושב ראש, אני מקבל את הדברים שלך. אני מוכן להתחייב, אני מוכן גם לשבת לדבר. תראה, אני לא רוצה שיזלזלו בערוץ, אני לא רוצה שיזלזלו בקהילה שלנו. הקהילה שלנו צריכה לקבל תוכן טוב. המועצה לכבלים ולוויין מחלקת את הכסף איך שבא לה. אני לא רוצה להיכנס לזה וזה לא הזמן להיכנס לזה.
פאסיל לגסה
¶
אני לא מדבר על הקריטריונים שאתה מחלק. אני מדבר על התוכן. אסתי, לא צריך להיות ויכוח בינינו. אני מוכן לשבת לדבר. תדעי לך, חוץ ממך, כל חברות ההפקה האחרות דיברו אתי. טוב להן שזה משודר ושזה מחולק בצורה כזאת. לכן אני מציע, יש דברים אחרים שזה לא הזמן לדבר עליהם, שיגיע הזמן נדבר על כל ההתנהלות.
טלהון קפלה
¶
אני עשר שנים בארץ ואני מאוד נעלבתי. במשך עשר שנים רק אני והוא יודעים מה מתנהל בתוך הערוץ. היו תקופות שישנתי בשירותים כי לא היה לי כסף לממן שכר דירה. למדתי את המקצוע, אני בוגר קולנוע וטלוויזיה, יש לי תואר ראשון במדעי החברה והרוח, ואני סטודנט לתואר שני בלימודי דמוקרטיה. אני יכול לעזוב את הערוץ וללכת למקום אחר. אבל מה שהחזיק אותי, יש ערוץ, יש סמל. אם אני אשבר, לא היינו יושבים פה. אם היינו נשברים, הערוץ לא היה קיים. עד עצם היום הזה, גם אחרי עשר שנים, המצב הכלכלי שלי על הפנים. עד כדי כך זה השפיע עלי בתוך הזוגיות שלי: או להישאר בזוגיות או שתבחר בערוץ. הבת שלי בת ארבע וחצי כבר יודעת להגיד, לא מבקשים כסף מאבא כי אין לו. רק אני יכול לספר מה קורה בתוך הערוץ. אני ישנתי בשירותים. לא שאני לא עובד, אני עובד, לא עובד 8-9 שעות אלא עובד 12 שעות. חוזר לבית לפת לחם. אמרתי, יום אחד יהיה בסדר. אני יכול לסבול, אולי הבת שלי או הבת שלך או הבת של יוצאי הקהילה מתישהו יכולים להתגאות במה שהשארתי להם. זאת התפיסה שלי עד עצם היום הזה. אבל לבוא ולהגיד: הערוץ לא שווה? למה? זה מאוד פוגע, נעלבתי. זה לא מגיע לי. במקום להתגאות - - -
טלהון קפלה
¶
המשפחה שלי אומרת לי, הצלת את הזוגיות שלי. אשתי, הייתי הורג אותה, ראיתי את התכנית, האישה הפכה להיות לא רק אחותי, אמרו לי, שיקמת לי את הזוגיות. זאת המשכורת שלי. חינוך – ילדים שאיבדו את הדרך. אני אספר סיפור אישי, לפני שהתחלתי ללמוד קולנוע וטלוויזיה. לפני שהערוץ קם הייתה תכנית שבועית ששודרה בערוץ 2, "דרך העיניים" קראו לה. יום אחד, יום שישי ישבתי בבית, ראיתי כתבה בעיתון מעריב. במקרה ראיתי מישהו שגדל אתי באתיופיה שלומד בטכניון, עשו עליו כתבה. באותו זמן עוד לא ידעתי מה אני רוצה לעשות. הכתבה הזאת שינתה לי את החיים. אמרתי, הילד הזה שגדל אתי, אני חייב לעשות משהו, הייתה לי נקודת מפנה. מאז למדתי, עשיתי תואר ראשון, עוד מעט אני מסיים תואר שני, למרות הקושי. אני יודע שגם אמשיך לדוקטורט.
עם כל התמיכות שאתם מדברים עליהם, משרד האוצר, עצוב לי לשמוע שכל הכסף הולך לכיס אחד. ממש לא. יש חמישה שישה גופים ששמים שם הכסף. אם הכסף היה מגיע, תאמינו לי, הייתי לוקח את הכסף לבית, הבת שלי לא הייתה אומרת, אין כסף. הכסף הזה לא מגיע. גם המעט שמגיע, הוא לא מגיע בזמן. אי אפשר להגיד, התיקון שנעשה טוב לקהילה. מי בדק? מי אמר שזה כן טוב לקהילה?
אני אומר לכם, אני יוצא מהוועדה הזאת עצוב, פגוע.
יונתן ביסקי
¶
אדוני היושב ראש, אמרת, זה נהנה וזה לא חסר. צריך לעשות דבר אחד בשביל שזה נהנה וזה לא חסר. לא לגעת. לא השתנו הנסיבות ממה שהיה בוועדת קיש. הערוץ הזה, אין לי אליו טענות, באמת, זה ערוץ שומר חוק ועושה עבודה טובה, אבל זה ערוץ עם אינטרס מסחרי. יוצאי אתיופיה צריכים לעבור את המשוכה של הכסף לכבלים וללוויין ועל זה את המשוכה של הכסף לצפות בערוץ. התכנים לא נגישים בכלל לציבור הישראלי.
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
¶
אני צריכה לצפות בו? תגיד לי, אתה צוחק עלי? למה אני צריך לצפות בו? אני חייבת להודיע יונתן, אני דוברת אנגלית, עברית, בוכרית ורוסית. אמהרית ותיגרינית אני לא יודעת.
יונתן ביסקי
¶
לא נתנו לי להשלים את המשפט. פעם ראשונה בחיים שלי שאני כילד גר ברמת גן, נולדתי וגדלתי ברמת גן, לא היו אתיופים אצלי בשכונה. בפעם הראשונה בחיים שלי ששמעתי את השפה האמהרית זה היה כאשר שודר המגזין "דרך העיניים שלנו" ביום שבת ב-12 בצהריים בערוץ 2, כי הייתה חובה לשדר את זה.
פאסיל לגסה
¶
זו לא הייתה חובה. אני הפקתי את התוכנית הזאת. משרד הקליטה נתן כסף ואני גייסתי מהג'וינט. זה העניין. זה לא מתקציב המדינה. זה לא מהתקציב של המדינה.
יונתן ביסקי
¶
ד"ר נגוסה חוקק חוק עם הרבה מאוד כוונות טובות, אמר שהוא מפחד שהכסף הזה ייצא מהקהילה וילך לחברות אחרות. אני מזכיר ליושב ראש, שבוועדת קיש דנו בעניין ה-75% יוצאי אתיופיה בהפקה. זה כלל שאני באופן אישי לא אוהב אותו כי זה מחייב אותי לבקש מהם תצהיר שהעובדים הם יוצאי אתיופיה, אני לא חי עם זה בשלום אבל זה הכלל והחליטה הוועדה לא לשנות אותו. כלומר, הכסף הזה יישאר בקהילה. ההפקות, כספי התמיכות הם לא צינור להעביר כספים לאיזשהו ערוץ אחר.
יונתן ביסקי
¶
אני אסביר. כשהיושב ראש מתעקש, שיישאר הכלל של חבר הכנסת נגוסה שזה יהיה רק באמהרית - - -
היו"ר איתן כבל
¶
חברות וחברים, אני חלוק לגמרי. אני לא אמרתי שלא יפיקו את זה, יעבירו את זה לערוץ 2, יעבירו את זה לכל הערוצים האחרים. אני לא חלוק על זה. אני לא התווכחתי עם זה. כל מה שאני אומר כאן, ראשית - אם תבוא ותגיד לי שהפעולות שאתם עושים כאן, ההפקות אינן מתקשרות, מי שרוצה יעביר לו, מי שלא רוצה - - -
יונתן ביסקי
¶
אני לא מבין איך. ד"ר נגוסה יסביר לי איך אני פוגע בציבור? זה שאני רוצה שהחבר'ה המוכשרים יוצאי אתיופיה, דור שלישי בארץ, שמסיימים בתי ספר לתקשורת, שכל הציבור ייראה את ההפקות שלהם. איך אתה משרת את הציבור ד"ר נגוסה? תסביר לי.
יונתן ביסקי
¶
גם אחת עשרה בבוקר אני קונה. גם ארבע בבוקר אני קונה. אבל לא בערוץ שעולה 250 שקלים לחודש, שאף אחד לא רואה אותו.
היו"ר איתן כבל
¶
יונתן, אני מוחה. אני לא רוצה להשתמש בשפה כמוך, אבל אני אגיד לך, בערוץ 9 כל ראש העין צופה.
היו"ר איתן כבל
¶
זה שהמדינה מממנת אותו, זה לא מחייב אותנו עכשיו לצפות בערוץ. נו באמת. התימנים יתחילו בראש העין חובה, נחייב אותם לצפות בערוץ הרוסי. במקום שתעזור לי לסיים את הפרשה הזאת – שאני לא יודע איך נכנסתי אליה בכלל – מה שאני מבקש, קודם כל, אני לא נגד אלה או בעד אלה. כמו שאתה מייצג, ובאים אלעד ואסתי, אני לא חולק עליהם בכלום, לא חוקקתי עבורם את החוק, לא הייתי שותף לו, אפילו לא צפיתי בערוץ מעולם מעבר לשלטוט כזה או אחר כי זה לא מתכתב אתי. הערוץ הזה הוקם לא כדי שכל עם ישראל יצפה בו - - -
יונתן ביסקי
¶
נכון, אני רוצה לשמוע אמהרית בערוץ שנגיש לכולם. אדוני היושב ראש, הוא לא עושה פרומואים להפקות שלו.
היו"ר איתן כבל
¶
יונתן, יש לי בקשה. אני מבקש, מספיק. כשאני אסיים את הדיון הזה, אתם מועצת הכבלים והלוויין, לא אני, מה אתה רוצה ממני, תזמינו אותם, תגידו להם, אתם לא עומדים בסטנדרטים.
היו"ר איתן כבל
¶
התפקיד שלי עכשיו לפעול במסגרת החוק הקיים. מי שרוצה לשנות את החוק, יכול להיות שאני אתמוך, יכול להיות שאני לא אתמוך, אבל אני לא שם. זה לא העניין. לכן אתי, תעזרו לי בעניין הזה.
אתי בנדלר
¶
לא אדוני, אני רוצה להבהיר. אם אתה רוצה להחזיר את הנוסח של החוק כפי שהיה ערב התיקון, אני חייבת להניח את זה. כי בוועדת קיש הסעיף שונה והתקבל כבר בקריאה שנייה ושלישית. אז כן צריך לשנות את ההחלטות של ועדת קיש.
היו"ר איתן כבל
¶
אני לא אמרתי. חברות וחברים, התפקיד שלכם לעזור לי, לא להגיד לי את הבעיות. את מדברת על העניין הטכני. אני מתכוון לכך, שאינני מבקש ואינני מתכוון לפגוע בהחלטות של ועדת קיש. זאת כוונתי. כל אשר אני רוצה שיתווסף, שתהיה חובת שידור ראשוני בשפה האמהרית. זה מתאפשר, כן או לא?
אתי בנדלר
¶
החוק הקיים אדוני, זה החוק כפי שתוקן אחרי שהתקבל בקריאה שנייה ושלישית, החוק שגובש בוועדת קיש.
אתי בנדלר
¶
אז אתה כן רוצה לשנות את זה, כן רוצה לשנות את ההחלטות. אם אני מבינה נכון, היושב ראש מציע לחזור לנוסח שהיה ערב התיקון בוועדת קיש, אבל להכניס בו תיקון בנוסח הזה כדי לאפשר - - -
היו"ר איתן כבל
¶
אברהם תקשיב, התוספת שהתווספה בוועדת קיש לא אמורה לפגוע בכם. היא נותנת ליוצרים יוצאי אתיופיה עוד מפתח.
היו"ר איתן כבל
¶
שנייה. מה הטענה של הערוץ, כמו הטענה של אסתי וחבריה, הם אומרים, אנחנו מוצאים את עצמנו נדפקים גם מפה וגם מפה. דהיינו, אני בערוץ בשפה האמהרית, יש את הבעיות שלא נפרט. מצד שני, אף אחד לא רוצה לקנות אותי בערוצים הפתוחים השונים. מה אמרנו? אמרנו את הדבר הבא, אני רוצה לייצר איזון. כולם מדברים כל כך גבוה שהם לא מקשיבים לדברים.
ההחלטה שהתקבלה בוועדת קיש היא נכונה. היא נכונה גם לך מחר, כשאתה מחר לא בתוך הערוץ האתיופי. אבל מצד שני, אני לא רוצה לייצר פגיעה שהמשמעות שלה ריסוק הערוץ האתיופי. זה שהוא ערוץ פרטי, הוא בא כצורך. אגיד לך את הדבר, גם אם יש ביניכם ויכוחים, אסור שזה יהיה המקום שבו אנחנו נותנים את ידינו לריסוק של ערוץ כזה. אם הוא לא פועל על פי דין, אם הוא לא עושה את הדברים - - -
היו"ר איתן כבל
¶
לא אמרתי שאתה אמרת. אני אומר, שאם יסתבר יום אחד, שהוא לא פועל על פי הכללים והוא לא עושה את עבודתו נאמנה, אני הראשון שאקום ואצעק זאת. כל מה שאני מנסה לומר, שמעבר לכל אשר נאמר בוועדת קיש, זאת הייתה ההצעה של מיכל כדי למנוע מצב שבו הוא בעצם יתייתר. הלוואי, הלוואי והלוואי שערוץ 2: 12, 13, 11 ו-14, בעזרת השם שייפתחו את הדלתות שלהם למפיקים בשפה האמהרית. יש שם בעיות הרבה יותר גדולות מאשר רק שפה. אנחנו לא נתעסק בהם כחברה, אסתי אני מבינה למה אני מתכוון כי ניסיתי יחד אתה להילחם בתופעות כאלה.
מה שאני מנסה לומר, שיתווסף מעבר לכל אשר נאמר, שחובת השידור הראשוני, על פי כל הכללים שקבענו, תהיה באותו ערוץ. הלוואי והייתי יכול לבוא ולומר, שהשידור בשפה האמהרית מונע את הצפייה. הרי מה שאנחנו רוצים, שלא רק אתיופים ייצפו ב"גטו". אנחנו ועוד איך רוצים שאחרים ייצפו בזה בערוצים הפתוחים. שם זה כבר אמות מידה אחרות לגמרי, שאנחנו יודעים שהם הרבה מעבר לעניין עצמו. זה מה שאני מבקש בשלב הזה קודם כל.
יונתן ביסקי
¶
אני לא מתנגד להצעה של היושב ראש, בתנאי אחד, שרק תתווסף מגבלה של זמן, שנגיד: 30 יום מהרגע שהוא מקבל את הקלטת, אחר כך זכות הראשונים שלו פוקעת.
היו"ר איתן כבל
¶
חברים, אני רוצה לראות אותך שאתה מפיק ואתה מגיע – אני כן רוצה לייצר חובת שידור תוך פרק זמן, אבל לבוא ויש לו לוח משדרים, ברור לי שצריך, אני גם לא רוצה לייצר מצב שהוא מתחמק מזה ואני גם לא רוצה שהוא ישדר אותו בשעה, הוא הלך הביתה לישון והשאיר את זה על גלגל השידורים. גם זה לא. אני מבין את זה. אבל יחד עם זאת, אני לא יכול לקבל החלטות שאינן מקצועיות. הוא מוציא לוח שידורים ואומרים לו, סליחה, יש לנו משהו חדש.
פאסיל לגסה
¶
תראו חבר'ה, בנושא של לוח השידורים זה מה שמראה עדין את הנושא של הפטרוניות, מנסים לנהל אותנו. לא היו עושים את זה לערוץ 1 - - -
אתי בנדלר
¶
מחייבים אותה לשדר אצלו. מחייבים את המפיקים לשדר בערוץ הזה. עכשיו, אם הערוץ לא ישדר בתוך זמן סביר מסיום ההפקה - - -
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
¶
יש לי הצעה, לפני שהם מתחילים הם צריכים לדבר עם הערוץ, להגיד להם, אנחנו מתחילים להפיק, תכניסו אותנו - - -
אתי בנדלר
¶
סליחה, זה לא כך, אפשר לקבוע את זה בתוך חודשיים, אבל אם היא רוצה שזה יהיה ביום העצמאות, היא לא תמסור בראש השנה את הקלטת, היא תחכה חודשיים לפני יום העצמאות.
אלעד וקסלר
¶
הסרט האחרון שלנו ישב תשעה חודשים לפני שהוא שודר, אז אם היה את החוק הזה, לא היינו יכולים להשאיר אותו שלושה חודשים. עכשיו, למה שידור ראשוני? אנחנו לא רוצים לפגוע בערוץ, אנחנו חושבים שזה ערוץ חשוב, אנחנו רוצים לקדם את הצופים שלו, אז שיוכלו לשדר את זה, למה שידור ראשוני?
היו"ר איתן כבל
¶
אני רוצה לענות לך מר וקסלר. פה אני לא מסכים אתך. תסלח לי, אני לא פותר עוול ביצירת עוול. זאת החובה שלכם. לא אמרתי לך שנה, לא אמרתי לך חצי שנה, אמרתי בסך הכול שלושה חודשים. הלוואי שבפרק הזמן הזה תצליח לגרום לך שערוצים מסחריים ייפתחו בפניך. אלעד, שאחר כך לא תמצא את עצמך במקומות אחרים. תקשיב לי. שלא ייווצר המצב, אתה יודע, החיים בנויים כך ואני משתדל לא להיכנס לוויכוחים של אנשים מקומיים. אני משתדל לא להיכנס לוויכוחים, גם בפוליטיקה, של אנשים מקומיים. הם רבים, רבים, אתה קובע עמדה, אתה חוזר אחרי תקופה, הם כבר זוג יונים כי השתנו הנסיבות ואתה יוצא הפראייר אצל זה והפראייר אצל זה. מה שאני מנסה לומר, אתם בסוף יותר ממני, אתם חלק מהקהילה.
אני חושב שבין חודשיים לשלושה חודשים זה זמן סביר לחלוטין. אני אומר לך, אנחנו פה בכנסת מנסים למצוא את האיזונים, האיזון בין הקהילה לבין הרצון של חלק מהקהילה להתפתח ולצאת החוצה. שבעזרת השם, שיום אחד לא נידרש לערוץ, הערוץ לא מקדש את עצמו. בסוף כל הרצון הוא, שאנשים כמוכם גם יצאו החוצה. מה לעשות, בסוף המבוגרים ילכו ויתמעטו – ושיאריכו ימים – זה לא משנה מאיזה עדה, עד שבסוף אתם תצטרכו לקבל את ההחלטות שלכם אם אתם בכלל בעלי עניין להחזיק מקום שכזה. זאת האמת וצריך להגיד אותה כמו שהיא.
אלעד וקסלר
¶
אנחנו מבקשים, שאם אתם עושים את השינוי הזה או את התוספת הזאת, שייקבע, שאם תוך חודשיים שלושה הערוץ לא שידר, אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים.
אלעד וקסלר
¶
אנחנו חושבים שצריך לחייב או את איגוד השידור או את הרשויות השונות, שעה בשבוע שכל מה שהמדינה מימנה, אם המדינה מימנה אז גם שישדרו את זה, שגם אנשים שאינם ממוצא אתיופי יוכלו לראות.
היו"ר איתן כבל
¶
לא אמרתי שאתה מערבב. אתה כן מערבב בעניין אחר. אל"ף זה לא המקום, זאת האכסניה יכולה להיות, זה לא המקום, זאת האכסניה, זה שני דברים שונים לחלוטין.
אתי בנדלר
¶
לא הבנתי את ההצעה הקודמת. קודם כל, אין בתוך חודשיים עד שלושה, אלא אם מדברים על כך אז מדובר בתוך שלושה חודשים כי אולי הוא ישדר את זה בתוך חודש, אז חבל להגביל דווקא בתוך חודשיים.
אתי בנדלר
¶
אם הוא לא שידר עד תום שלושת החודשים, מה ייקרה אז? הוא איבד את הזכות לשדר או את הזכות לשידור ראשוני?
היו"ר איתן כבל
¶
זה לא משנה, זה לא פה. אלעד, אני צריך להגיש הצעת חוק. מה אתה חושב, שאני אומר תכניסו את זה - - -
אלעד וקסלר
¶
בוא נעשה את זה. לא אמרתי שלא. הנה אברהם, הוא בקואליציה, יותר חזק ממני, תגיש הצעה, אני אתמוך.
היו"ר איתן כבל
¶
שאומר את הדבר הבא: תאגיד השידור הציבורי יהיה חייב לייצר את אותה קונסטלציה שמחייבת להכניס גם רצועה של - - -
אברהם נגוסה (הליכוד)
¶
אדוני היושב ראש, אני חושב, שנכון שהמועצה תחלק את כספי התמיכה לצורך הפקות מקומיות שישודרו - - -
אתי בנדלר
¶
קודם כל, בסעיף 6ו2 יש חמישה סעיפים קטנים. בסעיף קטן (א), הנוסח המקורי היה: לשם עידוד הפקות מקומיות בשפות האמהרית והתיגרינית בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, בסעיף זה הקהילה. ולצורך סיוע בהשתלבותם ובהסתגלותם של חברי הקהילה בחברה ייקבע תקציב שנתי בסך 4.8 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב. בסעיף זה ייקבעו כספי התמיכה. במסגרת התיקון, המילים בשפות האמהרית והתיגרינית נמחקו.
היו"ר איתן כבל
¶
היא לא יכולה לענות לך לפני שהיא מדברת. אדוני, בבקשה, אתם לא מכבדים אותנו. יש פה ויכוח שאני צריך למצוא את עצמי באמצע משפט - - -
אתי בנדלר
¶
אני מזכירה, שהנוסח אחרי התיקון הוא: לשם עידוד הפקות מקומיות בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל ולצורך סיוע בהשתלבותם והסתגלותם של חברי הקהילה בחברה ייקבע התקציב הזה.
סעיף קטן (ב) בא ואומר מה עושים עם הכסף הזה. ואז אני מציעה שהנוסח יהיה כדלקמן: המועצה תחלק את כספי התמיכה לצורך מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה האמהרית או התיגרינית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שתכניות שמומנו כאמור, ישודרו בשידור ראשוני כאמור בתוך שלושה חודשים ממועד מסירת ההפקה האמורה לשם שידורו בערוץ כאמור. לא שודרה תכנית שהופקה כאמור בתוך שלושה חודשים, לא תהיה לערוץ כאמור זכות לשדר את התכנית בשידור ראשוני. ואז יש בהמשך: לעניין זה לא ייראו בחשבון שידורים בשפה אחרת המלווים בכתוביות בשפה האמהרית או התיגרינית.
דהיינו, התוצאה של התיקון כאמור תהיה, שההפקות לשם עידוד קהילת יוצאי אתיופיה יכולות להיות או באמהרית או בתיגרינית או בשפה אחרת, לא מתייחסים לשפה. אבל הם יהיו חייבות להיות משודרות בשידור ראשוני - - -
פאסיל לגסה
¶
אבל הפקות באמהרית ובתיגרינית, זה צריך להופיע. בשביל זה הכסף ממומן. אנשים צריכים לשמוע באמהרית ובתיגרינית.
אתי בנדלר
¶
השאלה היא, אם יוצרים מבני הקהילה ייצרו בשפה העברית אבל ההפקה שם מיועדת אך ורק לקהילת יוצאי אתיופיה, בשפה העברית, האם לא תוכלו לשדר את זה?
פאסיל לגסה
¶
זה לא עניין שאנחנו לא יכולים, אבל זה שינוי החוק. החוק בא ואומר, יש קהילה גדולה, את מנטרלת.
אסתר אלמו
¶
איזה קרן קולנוע? אתה יודע כמה פעמים הגעתי עם הסרטים שלי לקרן הקולנוע? מה קיבלתי? אפס. למה אתה שולח אותי לקרנות אחרות אם יש לי בית?
אברהם נגוסה (הליכוד)
¶
אני רוצה להסביר. תראו, אנחנו ממש משנים את החוק ולא ממלאים את כוונת המחוקק. אני מדבר על סעיף (א), ברגע שאנחנו מוציאים את השפות אמהרית ותיגרית, אין לזה רלוונטיות, המועצה יכולה לחלק - - -
אברהם נגוסה (הליכוד)
¶
תסלחו לי. המועצה יכולה לחלק גם לדוברי רוסית. אני לא יודע מה אתם מרוויחים בזה שמוציאים את היעד שמדבר פה החוק. מה הנזק אם האמהרית והתיגרית יישארו? בלי זה לא שווה כלום.
אברהם נגוסה (הליכוד)
¶
תן לי, אני רוצה להבין. גם מי שיכול להתמודד במכרז, לקבל את התמיכה, זה אחד הקריטריונים, הדוקומנט או הסרט? כל מה שהוא מכין צריך להיות בשפה אמהרית ותיגרית, נקודה. כוונת המחוקק פה לא לתת פתרון לדוברי עברית. הצעירים שמדברים עברית יכולים לשמוע כמו כל אזרח ישראלי.
אברהם נגוסה (הליכוד)
¶
אסתי, את יורה, לא ברגל, בראש. אתם לא הבנתם את הטריק פה. הם מוציאים את האמהרית ותיגרית, אחר כך ה-4.8 מיליון יחולקו לכולם. אין לך דרך לעקוב אחרי זה ולעשות את זה, זה כבר בחוק. את יורה בראש, לא ברגל.
אסתר אלמו
¶
יש את החוק הזה ואני מחויבת על פי חברת ההפקה, שהבמאים, היוצרים, המפיקים, יהיו יוצאי אתיופיה. אני בתור בחורה צעירה שגרה בישראל, לא חושבת שהבעיות שלי בחברה קשורות לשפה. הן קשורות לגזענות, הן קשורות לנושאים שלא מועלים בערוצים האחרים, בנושאים שאקוטיים לחברה הישראלית. אם אתם תעקבו ברשתות החברתיות במה עוסקת הקהילה האתיופית הצעירה, זה בהשתלבות בחברה הישראלית. אם אנחנו נשארים המפיקים, הבמאים והיוצרים - - -
יונתן ביסקי
¶
ד"ר נגוסה הקריא ובצדק את הסעיף בחוק, שמטרת התמיכות היא קידום קהילת יוצאי אתיופיה בישראל ושילובם בחברה הישראלית. אני לא מצליח להבין איך אפשר לשלב בחברה הישראלית כשמפיקים בשפה שהישראלים לא מבינים? זה כל כך בסיסי.
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
¶
אני רוצה לנצל את הכובע שלי, כמי שייסדה את הערוץ הראשון בשפה הרוסית, ערוץ 9. אני רוצה להגיד לכם, קודם כל על מה שאסתי דיברה כאן, זה כאילו עובר כאן מתחת.
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
¶
רגע, אני אגיד לך למה אני מתכוונת. אנחנו כאילו שומעים אותה, אבל צריך לפעול בנושא.
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
¶
הכוונה שלי, שהתוצאה שצריך לעזור לה, זה לא קשור כרגע לערוץ האתיופי שהולך להיסגר או לא. הנקודות שאסתי מעלה הן נקודות מאוד חשובות וכואבות. להגיד לך את האמת, כמי שיושבת פה אני בכלל לא חושבת שהמקום שלה בערוץ האתיופי הוא לאנשים מבוגרים. אני חושבת שצריך למצוא פתרון לאנשים כמוה, צעירים אתיופיים שרוצים להשתלב בחברה הישראלית, לראות מה אנחנו עושים כדי לשדר את השידורים שלהם בקשת, רשת, בערוץ 12, 13 ו-10. כמו שאמרתי קודם, הם יכולים לכעוס עלי אבל זה הפתרון שלה. מדובר בשתי בעיות שונות לחלוטין.
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
¶
הבעיה שלהם זה להשאיר את הערוץ הזה, ההשתלבות שלהם בחברה הישראלית זה לדעת שהערוצים - - -
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
¶
סליחה, בלי ציניות. זה נושא מאוד כואב הנושא שהיא דיברה עליו ואני אומרת לך, שהיא נוגעת ללבי מאוד. זה נושא שאנחנו צריכים לפתור ובשביל זה יש תאגיד, יש ערוץ 12, 13, 14, כולם צריכים לתת להם כתף, חד משמעית.
מה שקורה אתם, זו אוכלוסייה דוברת תיגרינית ואמהרית, שמה לעשות, הם לא יכולים לצפות בערוץ 12, 13, 14, אבל אי אפשר לסגור אותם כי כל הצעת החוק כרגע - - -
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
¶
אם מוציאים את הנושא של השפה, זה פשוט להוציא את העוקץ מהערוץ הזה והערוץ הזה צריך להתקיים ולהישאר. כל הכבוד שיש פה גוף פרטי שהחליט להקים ערוץ כזה. מה שאני אומרת לך אסתי, אנחנו צריכים לעזור לך פה, גם בכנסת, גם הרשות השנייה, גם בתאגיד, גם מועצת הכבלים והלוויין, איך אנשים מוכשרים כמוך - נקרע לי הלב שבמאה העשרים ואחת את מדברת על גזענות.
היו"ר איתן כבל
¶
יוליה, תודה. אני רוצה לסיים את החלק הזה, אני רוצה לומר לכם את דעתי. אם הייתי יודע מה הסיפור הזה, לא הייתי נכנסתי אליו, במחילה. אני נמצא בתוך סיטואציה שאני קורע את עצמי לכאן ולכאן ואני צריך לתת בתוך עניינים שאני שואל את עצמי למה אני צריך לקבל את ההחלטה הזאת?
דבר שני, אני רוצה לומר את עמדתי, איך אני רואה אותה בהקשר הזה. הערוץ הזה הוקם בראש וראשונה למען אנשים דוברי השפה יוכלו לצפות בו. אם אנחנו מאפשרים לכולם את הפנטזיה הזאת, שכולם יתחילו לשדר שלא בשפה, אתי, אני צריך להחליט, אני חלוק עלייך. מותר לך להגיד - - -
אתי בנדלר
¶
תחליט. אני רק אומרת, שהערוץ חייב לשדר על פי החוק ואף אחד לא מציע לשנות את החוק, לפחות 12 שעות שידור בשפה התיגרית או האמהרית.
היו"ר איתן כבל
¶
העניין הוא אחר. אתה לא יכול להושיט לו יד ובצד השני לקחת לו אותה. זה כמו ערוץ הלא, כי אם מחר יהיו דיונים כל היום בעברית, מישהו יסתכל בהלא. גם אצלכם במגזר הערבי, יש עדיין אנשים שערבית היא שפתם היחידה, אתה יודע את זה.
היו"ר איתן כבל
¶
לא, זה לא שני דברים שונים, את טועה. כי בסוף בסוף הערוץ הזה לא קם לתת את הפתרונות לכל בעיות הקהילה. גם הוא יכול להיות נדבך. אני אתכם, ללכת אתכם לרשות השנייה, את כל הנאום שנתנה יוליה שמאלוב ברקוביץ', ונראה אותה, שנאמה את הנאום כיושב ראש - - -
יונתן ביסקי
¶
לפרוטוקול, אני מוכן לוותר על 4.8 מיליון תקציב המועצה בשנה כדי שזה יעבור לרשות השנייה להפקות באמהרית או לתאגיד, העיקר שזה יהיה פתוח לכלל הציבור הישראלי בחינם.
היו"ר איתן כבל
¶
אין לי שום בעיה עם זה, תביא את זה הרשות כהצעה לממשלה, למה יש לי סיבה להתנגד לזה? אתה לא יכול להגיד דבר כזה ככה כלאחר יד.
כדי שננסה לתייב את הדברים, מי שעושה סרט ורוצה שהוא יהיה דובר עברית, למה אי אפשר לעשות דיבוב?
היו"ר איתן כבל
¶
תסלח לי, אם עושים דיבוב, זה לא מי יודע מה, סיימנו, הרי ברוסיה ראית איך הם עושים את זה. למה שלא יהיה דיבוב ושלום עלייך נפשיץ
פאסיל לגסה
¶
אני יכול להגיד. יש הרבה אנשים שלא יודעים מה מתרחש. חלק גדול מהתכניות שאנחנו מקבלים הן מדובבות. אסתי הגישה תכנית בערוץ, היא הפיקה את זה, היא לא יודעת אמהרית, היא מדברת עברית - - -
פאסיל לגסה
¶
מה שאני אומר, אנחנו מקבלים דיבוב. הבעיה היא, שאנחנו לא מקבלים כיתוביות. רוב האוכלוסייה שלא יודעת אמהרית, גם לא יודעת לקרוא ולכתוב.
אסתר אלמו
¶
אני רוצה להגיד משהו. למשל תכנית הילדים שעשינו: מסעות סבא ברהנו, שמיועדת לקהל הילדים, אין ילדים שהם דוברי השפה האמהרית, אנחנו בדקנו את זה לעומק. או-קי, אם יש 50 ילדים או עולים חדשים שעלו אתמול מאתיופיה, להם נעשה את התכנית המיוחדת. אבל ילדי ישראל והבן שלי שגדל בו, אני רוצה לדבר על הזהות האתיופית שלו.
היו"ר איתן כבל
¶
חברות וחברים, אני מבקש, אני לא יכול לקבוע את כל מדיניות העדה על פי השיח הזה. עם כל הכבוד, זה נראה לי גדול עלי ומוגזם. לכן אני רוצה להציע את ההצעה הזאת, כל מה שיובא, יובא מדובב.
אסתר אלמו
¶
אבל הדיבוב עולה המון כסף, התקציבים גם ככה קטנים. בכמה כסף מדובר כשאנחנו מקבלים הפקה? זה גרושים. בערוץ 2 וכל הערוצים האחרים בכלל לא עובדים עם תקציבים כאלה. אתם מראש מבזים אותנו, למה, כי אם אני אתיופית אני לא אמורה לעשות דברים איכותיים?
היו"ר איתן כבל
¶
אסתי די, מספיק עם זה. מי הגיע לזה? אני התייחסתי לאיכות ההפקה שלך? בסך הכול אני מנסה למצוא פתרון לעניין.
אסתר אלמו
¶
הפתרון הזה הוא לא פתרון הגיוני. אם גם ככה אני מקבלת תקציב שהוא מבזה בשביל לעשות הפקה ואני עובדת אלף ואחת שעות בשביל לעשות את ההפקה ואתה גם אומר לי תוציאי מהתקציב הזה גם דיבוב.
פאסיל לגסה
¶
אני מפיק. התקציבים שישנם פה שהם לא תקציבים מעטים, הם תקציבים טובים מאוד, אני אומר לכם, אני מפיק - - -
היו"ר איתן כבל
¶
אדוני, אף אחד לפה לא חי לבד. זה שאסתי הגיעה לפה, גם אם אני תומך בה, תסלח לי, יושבים פה אנשים וגם אנשים שהוזמנו ולא הגיעו, הרי ברור לך שאם היו מגיעים לפה זה לא היה עובר. גם אם הייתי לבדי נשכב פה על הגדר. את יודעת את זה.
היו"ר איתן כבל
¶
אני מנסה לייצר פה איזשהו מנגנון של צדק. אני חי פה. כי אם חבר הכנסת קיש היה פה, אני מודיע לך, הוא לא היה ממצמץ בעינו הימנית. די, באמת. אז ניצלנו את המצב, לא מתוך כוונה חס וחלילה, אלא מתוך ראייה אמתית של העניין.
יונתן ביסקי
¶
יש לי הצעה. בתוך שלושה חודשים האלה של השידור הראשוני, הערוץ יוכל לדובב על חשבונו את ההפקות ולשדר אותן לא בשפה שהן הופקו, יוכלו להיות משודרות באמהרית ואחר כך בערוצים, התייחסות של ערוצים שמוכנים לשדר את ההפקות האלה בשפת ההפקה. כלומר, בשלושת החודשים האלה הוא יוכל לדובב ולשדר את זה מדובב, לא כמו המקורי. אחר כך זה יחזור לשפת המקור, אם וכאשר ישודר בערוץ אחר.
פאסיל לגסה
¶
זה תלוי. באמהרית יש הרבה מתרגמים טובים, יש מדובבים טובים, אני מדובב. זה עולה אותו הדבר כמו שעולה בשפה העברית.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
סליחה חברים, יש לי בקשה, אני רוצה התייעצות סיעתית. אי אפשר ככה. איתן, בוא נקבל החלטה פה. אנחנו לא יכולים להתחיל להיכנס לכמה עולה שעת דיבוב, עם כל הכבוד. אנחנו צריכים לראות מה אנחנו עושים. יכול להיות אברהם שאנחנו צריכים רגע לצאת יחד עם חבר הכנסת כבל ועיסאווי ולהחליט מה אנחנו עושים. להמשיך עם זה כמו שזה, בעיני זה רע מאוד.
היו"ר איתן כבל
¶
חברות וחברים, אני עושה פשרה מפא"יניקית. אני משאיר את התיקון כמו שהוא, אני משאיר את העניין של חובת שידור הראשונה על פי מה שגברתי היועצת המשפטית הקריאה. לגבי השפה, אתם תתחלקו בהוצאה של הדיבוב.
היו"ר איתן כבל
¶
פאסיל, אתה מוכן להקשיב לי? תקשיב. עכשיו אתם תקשיבו לי. מי שרוצה אחר כך יביא את זה לסיעה שלו, יביא הסתייגות, יעלה אותה במליאה, נדחה את זה. אני מביא את ההצעה כפי שאני חושב שהיא הצעה הגונה והוגנת בנסיבות האלה.
אתי בנדלר
¶
השידור חייב להיות בערוץ שמשדר לפחות 12 שעות בשפה - אם שפת התכנית אינה אמהרית או תיגרינית, הדיבוב יתחלק ביניהם.
היו"ר איתן כבל
¶
תן לי רק להבהיר נקודה נוספת. אני אומר את זה בעיקר לך יונתן. אם אנחנו מוחקים את חובת השפה, שלא ייווצר מצב שמחר יכולים לבוא אנשים דוברי רוסית או דוברי שפות - - -
יונתן ביסקי
¶
אני עונה ליושב ראש. אני מזכיר ליושב ראש, היה על זה דיון בוועדת קיש, וזה לא התקבל. הכלל ש-75% מעובדי ההפקה הם יוצאי אתיופיה - נשאר. אני לא מכיר הרבה אתיופים שהם דוברי רוסית.
פאסיל לגסה
¶
קודם כל, לעניין החלוקה, אני רוצה שיימצא תקציב מהמועצה, שיקציבו סכום כסף על דיבוב. יש להם תקציב, אני לא רוצה לשלם על זה.
פאסיל לגסה
¶
אני לא מתווכח, שהוא יטפל בזה. דבר שני, בנושא של 75% - זה לא תופס. כיום יש חברות שזכו, הן לא חברות אתיופיות, נכון, יש להם עובדים אתיופיים, אבל זו לא המטרה כי 100 אתיופים יעבדו על דיבוב, מה זה משנה? זה חברות גדולות. אני יכול למנות לך את החברות שאישרתם להן.
אברהם נגוסה (הליכוד)
¶
אני לא מסתכל על אסתי וגלעד ולא מסתכל על פאסיל ועל טלהון, אני מסתכל על כל הקהילה. במצב הזה שמשנים את החוק, מוחקים את השפה האמהרית והתיגרית, זה פוגע בקהילה ופוגע בכוונת המחוקק והחוק. לכן אני מתנגד לכל שינוי.
אני מסכים שהשידור הראשון יהיה בערוץ ואחר כך ישדרו בתחנות אחרות. אבל מחוק בכל סעיף של החוק, כמו שנמחק פה, גם בסעיף א', גם בסעיף ה' בסוף אני רואה שנמחק, אני מתנגד לזה כי בלי השפה האמהרית והתיגרית, אין משמעות לכך שזה מיועד לקהילה.
אסתר אלמו
¶
חבר הכנסת נגוסה, אני מסכימה אתך שאסור לפגוע בשפה, אבל זאת לא טעות שנעשתה עכשיו, מהרגע שעלינו לארץ השפה שלנו נמחקה. זו לא אשמתנו או אשמתו של מישהו שהשפה האמהרית לא קיימת בחברה הישראלית. בתור נציג הקהילה האתיופית אתה אמור לראות גם את העולים של שנת 84, שנות התשעים ולא רק את האחרונים שהגיעו עכשיו לארץ.
היו"ר איתן כבל
¶
אסתי, די. מה שאני רוצה לומר בעניין הזה הוא דבר פשוט, אני משאיר את כל הדברים כמו שהם, הדבר היחיד שאני מוכן לחייב אותו – מותר לך להגיש הסתייגות בעניין - שחובת השידור תהיה בשפה האמהרית ותיגרית.
היו"ר איתן כבל
¶
חברות וחברים, אני הולך להציע הצעה. הדבר היחיד שאני רוצה לגעת בו זה הדבר הנכון ואני לא יכול להיכנס לחצרות הפרטיים של המאבקים. אני אומר, שהשידור יהיה חייב להיות שידור בשפה האמהרית או התיגרית. והפקות שלא יהיו בשפה כנ"ל, ידובבו.
אתי בנדלר
¶
אני רוצה לקרוא את הסיכום, אם הבנתי אותו. בסעיף 6ו, בסעיף קטן (א) לא יהיה שינוי לעומת מה שהתקבל בוועדת קיש. לזה אתה מגיש הסתייגות.
אתי בנדלר
¶
אחרי המילים: שישה ימים בשבוע, יבוא: ובלבד שתכנית שהופקה במימון כאמור תשודר בשידור הראשוני בתוך שלושה חודשים ממועד מסירת התכנית לשם שידורה בערוץ כאמור. לא שודרה התכנית בתוך שלושה חודשים כאמור, יחולקו כספי התמיכה אף אם התוכנית שודרה בשידור ראשוני בערוץ אחר.
אתי בנדלר
¶
בנוסף, אם התכנית אינה בשפה האמהרית או התיגרינית, תלווה התכנית בדיבוב לאחת משפות אלה והוצאות הדיבוב יחולו בחלקים שווים בין מפיק התכנית לבין הערוץ.
בסעיף קטן (ה) חוזרים לנוסח המקורי, שזה אומר, להוסיף את המילים בשפה האמהרית או התיגרנית. משאירים את הנוסח שהתקבל בוועדת קיש. כלומר, לא יחול שינוי.
היו"ר איתן כבל
¶
אני רק מודיע לך וקסלר, שאני הפסדתי, אם עדיין לא הבנת ואם אתה לא מכיר את יחסי הכוחות בבית הזה. ניסיתי פה להילחם ולהילחם ולהילחם, למצוא את דרך הפשרה כדי שזה לא יגיע למליאה. אתה עדיין לא מבין את הכללים פה. כל מה שניסיתם במשך שעתיים בכוחותיי הדלים, לנסות למצוא פתרון, אבל כשכל אחד רוצה הכול אליו, זה מה שקורה.
אברהם נגוסה (הליכוד)
¶
מבחינתי, אני מתנגד לכל שינוי, אפילו מילה, אני מתנגד לשנות את החוק. אני מתנגד.
היו"ר איתן כבל
¶
מי בעד התיקון שהצעתי, מי נגד, נא להצביע.
הצבעה
בעד – 2
נגד – 1
נמנעים – אין
התיקון התקבל.
היו"ר איתן כבל
¶
התיקון אושר. יש הסתייגות. וכל השאר, שרפתי שעתיים בניסיון ובכוחותיי הדלים כדי לעזור לכם.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אין פה בוועדת כלכלה אדם אחד שיוצא וכל תאוותו בידו, לא קיים פה אדוני.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
רגע, יש לי הצעה לסדר. אני רוצה שנבין, כי הערבוביה של רפורמת קיש לבין הרפורמה הזאת - אני לא יכולה להתנצל על כאב הראש שיש לך כרגע – אני רוצה להבין בנושא הדיון, בגלל שיש לנו בלגן עם רפורמת קיש אל מול הרפורמה פה, כשבתוך הדבר הזה הכשרנו חלק מהערוצים הייעודים ובעצם הפכנו אותם לערוצים פרסומיים וזעירים. אתמול היה לנו דיון בנושא שידורי החדשות ואני רוצה רגע שנעשה סדר. אנחנו אמרנו אתמול למשרד האוצר, שהרפורמה בנושא קיצור מהדורות החדשות, זמני החדשות וכו', אנחנו לא נוגעים בעניין הזה, לא משנים מהקיים, מכל הסיבות שהעלינו אתמול. אבל בעצם רפורמת קיש לא כפופה להגדרות בנושא החדשות. זאת אומרת, שהערוצים המסחריים החדשים - ואני לא נוגעת כרגע בשום ערוץ ספציפי – בעצם אין עליהם שום רגולציה שנוגעת לחדשות. הם יכולים לשדר חדשות אבל אין להם לא אורך, לא זמני שידור. אני חושבת שהעניין הזה חייב להיות מוסדר היום באיזה שהיא צורה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
לא. הוא מתעסק בנושא מהימנות החדשות, הוא לא עוסק בשעות השידור ואורך המהדורה. אני מכירה את החוק גברתי.
היו"ר איתן כבל
¶
אם מישהו חושב, מצדי אגיע בעניין הזה עד בג"ץ, אני אומר את זה בצורה מפורשת, כיוון שאני נלחמתי פה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אתה ואני הצבענו לבד במליאה, מכל הסיעה שלנו, לבד, וזה כדי שערוץ 20 ישרוד. אז בבקשה. איתן, אני והקואליציה.
היו"ר איתן כבל
¶
יתרה מכך, אני רוצה להזכיר, שאתמול כאשר התקיים הדיון, אני שאלתי, העליתי את העניין, האם יש השפעה של התיקון המסוים הזה? המשמעות היא, שגם בערוצים המסחריים – משום מה זה חמק לי להתמודד עם העניין הזה. אני רוצה לדעת גברתי איך אפשר לטפל בזה?
אתי בנדלר
¶
אדוני, יש כאן שתי בעיות כרגע. אנחנו הגדרנו את הנושאים שעל סדר היום היום והנושא הזה לא כלול בסדר היום.
אתי בנדלר
¶
זה דבר אחד. דבר שני, אפשר להתמודד עם הנושא הזה בשתי דרכים אבל שתיהן מחייבות רביזיות, סוג של רביזיה. או שדנים בסעיף הדן באישור משך החדשות או זמני החדשות בערוצים המסחריים הקיימים. דבר שהוחלט לא לדון בנושא הזה. בכל מקרה צריך לדון בזה, לכלול את זה בסדר היום ולדון בזה. או לדון בנושא של הגבלת משך החדשות בערוצים המסחריים החדשים. אבל זה מחייב - - -
אתי בנדלר
¶
בדיוק. שם הייתה הסכמה, שמה שהוסכם בוועדת קיש, לא נוגעים פה. עכשיו יש פה שאלה פוליטית שאתם תחליטו ביניכם.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
זאת בכלל לא שאלה פוליטית, זאת שאלה עניינית של שוויון, של מניעת אפליה.
אתי בנדלר
¶
מה שאומר, אם אתם רוצים לתת לזה פתרון זה או אחר, הוועדה לא תוכל לסיים היום את דיוניה בהצעת החוק.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
למען הסר ספק, כדי לסגור את ההצעה לסדר, כי מנהגי הוא לא להפריע לעבודת הוועדה גם אם אני מעלה דברים שאולי היה צריך להעלות אותם אפילו אתמול. מה שאני מציעה בעת הזאת, אני חושבת שזה עניין מאוד חשוב, הוא אפילו קריטי במונחים של אפליה. מה שאני מציעה, שאנחנו את סדר היום שיש לנו, נשלים. אני חושבת שצריך להביא פתרון לעניין הזה.
אתי בנדלר
¶
אני רק רוצה להזכיר, שאני הצעתי אתמול, כשדנו בסעיף של סמכות הרשות השנייה בקשר לשידורי חדשות של הערוצים, הצעתי לא לגעת בסמכות - - -
היו"ר איתן כבל
¶
לא מתכוון לפתוח את הנושא לדיון. אני מבין שיש בעיה. אני רוצה להזכיר לחברתי מערוץ 10. מבחינתי זה לא דרך לחזור כדי לפתוח את הנושא לדיון. יש כאן בעיה שצריך לתת עליה את הדעת. זה שני דברים שונים. יש כאן בעיה שצריך למצוא את הדרך לתת לה את הסגירה בחוק אבל זה לא בצורך לפתוח את הדיון הקודם.
בואו נתקדם בחקיקה שלנו. ברשותכם, האם אפשר לגמור בדקה את העניין הקודם של ערוץ 24?
נעמה דניאל
¶
מדובר בסעיף 71י רבתי, שעוסק בהוראות על מי שהיה בעל רישיון ומשדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי. בתקופת המעבר אנחנו עוסקים בפסקה 2ד. ב-2ד נאמר, אם מתקיים בו ובמחזיק בו אחד התנאים המנויים בפסקאות 1-3 בסעיף 41ב(2) - שאלה סעיפי הבעלות הצולבת - לא יחולו לגביהם הישגים בפסקאות האמורות לפי העניין בנוגע לאחזקה שהייתה קיימת ערב יום התחילה ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:
1. ב-75% לפחות מכלל השידורים מתקיים הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון שמשדר הערוץ הייעודי
2. הוא אינו משדר שידורי או חדשות ותכניות בענייני היום.
3. כאן מוצע התיקון: לא הועברו לאחר אמצעי שליטה בבעל הרישיון או בתאגיד כמחזיק במישרין או בעקיפין באמצעי שליטה בו אלא אם כן – וכאן מוצע להוסיף – מתקיים אחד מאלה:
א. כתוצאה מכך...
מוצע להוסיף סעיף קטן (ב): אמצעי השליטה בתאגיד כאמור - שלהבנתנו זה המחזיק – הועברו למי שעובר לתחילתו של תיקון 44 החזיק במישרין או בעקיפין אמצעי שליטה באותו תאגיד, שהוא כאמור המחזיק.
היו"ר איתן כבל
¶
או-קיי, מוסכם העניין הזה. תודה. משרד האוצר תודה רבה לכם. ראיתם, הלכתי לקראתכם, לא המשכתי עד שלא קיבלתי את האו-קי שלכם.
היו"ר איתן כבל
¶
הסעיף שהוקרא אושר, תודה.
אני רוצה להזכיר את הדבר הבא. חבר הכנסת יעקב אשר העלה כאן שתי נקודות בדיונים הקודמים. האחת לא מצריכה תיקון בחקיקה או תיקונים כאלה ואחרים, היא נוגעת לעניין התדרים שמנסים לבדוק אם הטענה של מר רוזן, מנכ"ל רדיו קול חי, אם זה מתאפשר להגביר - - -
חבר הכנסת יעקב אשר העלה נקודה נוספת והיא הנקודה של עידן פלוס, שיתאפשר לשדר את שידורי הרדיו - - -
היו"ר איתן כבל
¶
ברור לי, אבל זה לא העניין. זו לא הבעיה בעניין הזה. השאלה שעומדת לפתחנו וכאן היא זאת שעמדה, האם מתאפשר על פס של עידן פלוס, ששידורי הרדיו הנוספים שלהם, הלא נוספים, ולא רק שלהם - - -
היו"ר איתן כבל
¶
זה ברור. לנו לפני יומיים נאמר לנו, סביר להניח שאין בעיה שהפס הוא מספיק רחב כדי להכיל בתוכו אינספור תדרים. כך אמרו אנשי המקצוע. ברדיו זו לא הבעיה להכיל אותם. ואז באתי לזיו אתמול, נאמר, הבעיה כבר לא הייתה העניין הטכני אלא העניין התקציבי.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
לפני שהם עונים אני רוצה להרחיב. אני גם למדתי את העניין הזה כדי לראות אם יש לכך השלכה. אני מבין שיש 16 תחנות אזוריות, מתוכן חמש משדרות דרך עידן פלוס. כלומר, אין פה ביקוש מטורף. יש 16 תחנות רדיו אזוריות, בשידור הרגיל שלהן, הבסיסי שלהן, בעידן פלוס משתמשים רק חמש בלבד. כלומר, אין התנפלות על הפס המסכן הזה. בגלל הבעיה הקודמת שדיברנו עליה, עם אזורי הכיסוי שיש להם – כי מישהו אצלכם במשרד נרדם כשקרא לרדיו האזורי הזה רדיו אזורי, שהוא בעצם רדיו סקטוריאלי, שהציבור הדתי הזה גר בכל רחבי הארץ ולכן יש לו בעיות עם התדר ואני מקווה שזה ייפתר בדרך הנכונה והמקצועית.
באנו לבקש רק דבר אחד, לשנות בסעיף הזה ולתת את האפשרות לזכיין שקיבל את האישור של הרשות השנייה לתדר נוסף, שאת התדר הנוסף, את המוסיקה החסידית הזאת שהם רוצים, יוכל לשדר את זה כי היום לפי החוק זה לא שייך. הם משלמים על זה כ-70,000-80,000 שקלים בשנה, איזה עלויות כספיות יכולות להיות?
עדי קופלביץ
¶
זה נכון שרוחב הפס שנדרש לשידור הרדיו שהוא רק אודיו הוא נמוך משמעותית מרוחב פס שנדרש לשידור וידאו, אבל הוא דורש רוחב פס והקיבולת הכללית בעידן פלוס היא גם כן מוגבלת. חבר הכנסת אשר אומר, הם משלמים על זה. זה נכון שאם יחייבו אותם הם ישלמו על זה אבל זה כבר לא יהיה לבחירה של המפעיל אם וכאשר הוא יהיה מפעיל פרטי. זאת אומרת, אם יהיה רצון כזה, יוכלו לבוא ולהציע למפעיל הפרטי, תן לנו חלק מרוחב הפס ולשלם על זה והוא יעשה את השיקולים שלו אם הוא צריך להכניס ערוץ נוסף או לא.
עדי קופלביץ
¶
אני אסביר. אם חמש תחנות הרדיו – אתה אומר כרגע שהן חמש אבל הן גם יכולות להגיע להיות 16 – יבקשו את רוחב הפס הנדרש - - -
עדי קופלביץ
¶
בעקבות חוק ההסדרים האחרון, יש שם החלטה בחוק להפריט את מערך עידן פלוס, להעביר את זה לידי גורם מפעיל פרטי. הרעיון הוא, שהוא יוכל לבוא, מעבר לחובות שלו בחוק, לנצל את רוחב הפס של הקיבולת של עדין פלוס ולשדר את שידוריו באופן שבו ימצא לנכון. כל פגיעה ברוחב הפס שתהיה לו, שתהיה לו פנויה לעשות את השיקולים העסקיים שלו, כנראה שתפגע ביכולת למכרז את המערך. אז אנחנו רוצים להשאיר את הבחירה הזאת בידיו.
המשמעות היא לא משמעות מינימאלית כמו שמוצג כאן, כי כשמדברים על 16 תחנות, גם כשמדברים על חמש תחנות, המשמעות היא כנראה ערוץ אחד פחות שאפשר יהיה לשדר.
עדי קופלביץ
¶
אם אתה לוקח רוחב פס של עשירית ערוץ, אתה לא יכול להעביר 0.9 ערוץ, או שאתה מעביר ערוץ או שאתה לא מעביר ערוץ.
היו"ר איתן כבל
¶
אני רוצה לשאול שאלה. אני רוצה להציע הצעה. אני לא יודע מתי ייצא המכרז, זה בע"ה ייצא בשונה מהרשות השנייה.
היו"ר איתן כבל
¶
תפילתם של עוברי דרך איננה מתקבלת, אבל זה דיון אחר.
אני רוצה לבדוק את האפשרות: אם אין כאן בעיה יוצאת דופן שעלולה למוטט - - -
היו"ר איתן כבל
¶
אדוני מוכן שלא לדחוף אותי מאחורה? תן לי לדבר. מה שאני מנסה לומר לך, שיתאפשר להם לעלות, בהפרטה זה ממילא משחק חדש.
עדי קופלביץ
¶
כבוד היושב ראש, זה בדיוק העניין, שבהפרטה זה לא בהכרח יהיה משחק חדש כי אם אנחנו עכשיו נקבע - - -
זיו גלעדי
¶
אנחנו מציעים שזה יתוקן בסעיף 7ב' לחוק הפצת שידורים. אני אומר את רוח הדברים, סעיף 7ב' אומר: על אף הוראות סעיף קטן (א), שידרו תאגיד השידור הישראלי, גלי צה"ל - - -
רעיה עדני
¶
סליחה, אני מצטערת, אנחנו רוצים לבדוק את זה בממשלה כי אין כאן נציגי המשרדים הרלוונטיים, אנחנו בודקים ונחזור אליכם. נשמח אם אפשר לעבור לנושא הבא ואז נחזור לנושא הזה. סליחה, אני מתנצלת. אנחנו נבחן את זה כרגע, לקחתי לי חירות שלא ברור שהיא קיימת.
נעמה דניאל
¶
אני. בהצעת החוק הממשלתית התבקש תיקון עקיף שכרגע חלקו מיותר, אני אקריא אותו: בחוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס"א-2001, בסעיף 4 - - -
נעמה דניאל
¶
אנחנו בסעיף 18 להצעת החוק: תיקון חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים. להבנתנו, מה שרלוונטי זה פסקה (2) (א) וצריך לעשות שם תיקון. (2) (א) אומר: בסעיף קטן (ב), בפסקה (2), במקום 5(ב)(10) יבוא 5(ב)(4). להבנתי צריך להיות 5(ב)(5). הסעיף הזה בעצם עוסק באחראים לביצוע הסימון לפי חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים והוא מפנה לחוק הרשות השנייה לסעיף 5 שתוקן בתיקון 44. פשוט לעשות שם את ההתאמה.
פסקה 1 התייתרה בעיניכם?
אסתי פלדמן
¶
למה לא צריך? תחילתו של חוק ההסדרים היא ב-1.1.2019. אנחנו רוצים להקדים את זה רק לפרק הזה.
היו"ר איתן כבל
¶
אנחנו מצביעים על מועד התחילה, ביום פרסומו ברשומות. מי בעד ירים את ידו.
הצבעה
בעד התיקון – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה התקבלה.
זיו גלעדי
¶
אנחנו מציעים לתקן את סעיף 7ב' לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012. אני מתחיל להקריא את הסעיף ואני אומר איפה מגיעה התוספת.
סעיף (ב) אומר: על אף הוראות סעיף קטן (א), שידרו תאגיד השידור הישראלי או גלי צה"ל שידורי רדיו במסגרת ערוץ רדיו נוסף – כאן אנחנו רוצים להוסיף: או בעל זיכיון לשידורי רדיו במסגרת תוכן שידור נוסף לפי סעיף 72ו' לחוק הרשות השנייה, יפיץ הגורם המפעיל גם את שידור ערוץ הרדיו הנוסף אם ביקשו זאת תאגיד השידור הישראלי או גלי צה"ל או בעל הזיכיון לשידורי רדיו, בכפוף לקיבולת הפנויה להפצת השידורים כאמור.
היו"ר איתן כבל
¶
יפה. תודה. מדובר בהוראת שעה. מי בעד ירים את ידו.
הצבעה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
הסעיף התקבל.
אתי בנדלר
¶
הוראת שעה במובן זה שהיא חלה רק על הגורם המפעיל שאיננו גורם פרטי. רק במובן זה. זה לא שזה תוקף לתקופה שאנחנו נקצוב אותה מראש.
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
¶
שני דברים. האחד, עד כה לא קיבלנו את הסעיף המרוכך של 48 שביטלת, אז אולי אבקש מחבר כנסת שיעשה רביזיה לסעיף הזה כי האוצר היה צריך להביא משהו אחר. אני מדברת על שידורי הרשות שאמרת, אני מוחק אבל תביאו לנו - - -
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
¶
אני מבקשת להעלות נושא נוסף. אנחנו מדברים הרבה על רגולציה אבל לצערי הרב יש נקודה אחת שחשוב מאוד להעביר אותה בחוק. יש נושא של קיזוזי ערוצים. במקרה הזה זה לא קשור לערוץ 10 הי הם עמדו בכל החובות, קשת ורשת, שעשו הרבה מעבר למה שדרשו ב-50 מיליון. אנחנו מבקשים לקזז להם את זה מול מה שהם חייבים. לצערי הרב, צריך לתקן סעיף קטן בחוק כדי לאפשר להשאיר את הסמכות בידי הרשות על מנת שנוכל לעשות את זה. זה דבר אחד.
הנושא הנוסף הוא נושא הערבויות של הערוצים.
היו"ר איתן כבל
¶
יקירה, אני רוצה לתקן אותך. קודם כל היוצרים מתנגדים, אני לא אעשה פעולה שעושה לי פה אש בשדה קוצים. זה לא על סדר יומנו, אני לא יכול לעשות את זה מעבר למה שהקראנו על סדר היום. יוליה, אני לא מעלה את זה.
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
¶
אדוני היושב ראש, מדובר על ערבויות שהן לא ערבויות הגיוניות. מדובר על דה-רגולציה, צריך לתקן את זה.
אילאיל לבנת
¶
אדוני, אני יודעת שהרכבת כבר עזבה את התחנה, אני לא מדברת על הקיזוזים, שזה נושא חשוב בפני עצמו, ברור לי שכנראה זה לא הזמן להביא אותו. בנושא הערבויות, לא קשור ליוצרים, לא קשור למועצת הכבלים והלוויין. רוב הערבויות שלנו מקורן בכללים. יש שתי ערבויות בלבד שמקורן מהעבר, מקורן בחקיקה. בערבויות האלה אנחנו חלוקים עם הרשות השנייה על הפרשנות המשפטית. אנו טוענים, בידי הרשות המשפטית הסמכות לקחת ולהחליט מהו גובה הערבויות הללו. אומרים לנו ברשות השנייה, שהם מפרשים את החוק בצורה שמרנית. הם אומרים, לא, מבחינתנו, גובה הערבויות שמקורן בחוק, אומנם המספר לא נקבע בחקיקה - - -
רעיה עדני
¶
אנחנו לא מכירים את הנושא. תחום הערבויות בסמכות הרשות השנייה, אני לא בדקתי מה גובה הערבויות, אני לא אחראית על הפרשנות שלך.
רעיה עדני
¶
שוב, אני לא מכירה את הנושא לעומק, על פניו ערבויות צריכות להיות תלויות באופן רוחבי במידת הסיכון של הגוף. זאת סמכות של הרשות השנייה לדון במידת הסיכון. אני לא מכירה את הנושא באופן ספציפי לגבי הערבויות האלה, אני חושבת שצריך לבחון את זה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
מה שאנחנו רוצים בעצם, מה שניסתה לומר אילאיל, מאחר ויש איזה מחלוקת בפרשנות, אם מתוך הוועדה ייצא, שהפרשנות אומרת שהסמכות היא בידי הרשות השנייה, אין לנו שום בעיה, אנחנו נוכל לעזור ולהוציא את האנומליה הזאת, השאלה, איך אפשר לעשות את זה?
יונתן ביסקי
¶
יש גם ערבויות של הוט ויס במועצת הכבלים והלוויין, אני מבקש לא לגעת בנושאי רוחב שיכולים להשפיע גם עליהם, מבלי לדון אתנו מראש.
היו"ר איתן כבל
¶
אני לא יכול לקבל על עצמי החלטה שאני לא מכיר אותה. אני רוצה לעזור לכם. אם יונתן לא היה אומר כלום, הייתי מוכן להעביר ולהגיד, אגיש רביזיה לאחר מכן.
היו"ר איתן כבל
¶
תודה רבה. אני מתנצל, גם אם אני רוצה לעזור ובאמת רציתי לעזור, אם זה לא היה מצריך ממני לפתוח את הדיון מחדש הייתי עושה את זה באהבה ובשמחה. אני לא יכול לעשות את זה, תודה רבה, אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:44.