ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-18OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 292

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, י"ט באדר התשע"ח (06 במרץ 2018), שעה 12:30

יזמות עסקית ליוצאי אתיופיה בתחום החקלאות

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

ענת אברג'ל - מנהלת תחום מעלו"ת, אגף א' יזמות עסקית, משרד העליה והקליטה

רענן אמויאל - מנהל אגף בכיר תכנון ופיתוח הכפר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

משה אהרוני - סגן מנהלת האגף החקלאי, רשות מקרקעי ישראל

פנטהון סיום - שליח נייד לאתיופיה, הסוכנות היהודית

ח'אלד דגש - ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

אורית צגאי - יו"ר ועדת עליה, לשכת עורכי הדין

יעקב עלמו - נציג, ארגוני עולים מאתיופיה

אורי בן ברוך - נציג, ארגוני עולים מאתיופיה

אורי קבדה - נציג ארגוני עולים מאתיופיה

טגנה שמואל פקד - נציג, ארגוני עולים מאתיופיה

קסה מוקטה - נציג ארגוני עולים מאתיופיה

אליהו גשאו - נציג ארגוני עולים מאתיופיה

קבדה ג'מבר - נציג ארגוני עולים מאתיופיה

קבה עלמו - נציג ארגוני עולים מאתיופיה

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר תרגומים

יזמות עסקית ליוצאי אתיופיה בתחום החקלאות

שלום לכולם. יצאתי בעיצומו של משבר בהעברת חוק. יכול להיות שיקראו לי באמצע. אני רוצה שנתחיל. אני מצטער שחיכיתם. ברוכים הבאים. אנחנו מתחילים את הדיון בנושא שהוועדה רואה בו נושא מאוד חשוב, שהקהילה מתארגנת ועושה יזמות עסקית ליוצאי אתיופיה בתחום החקלאות. למיטב ידיעתי משרד החקלאות תומך בזה ונתן קרקע להתחיל את היזמות הזאת. אנחנו שואלים את משרדי הממשלה איך אפשר לתת עידוד ותמיכה כספית מהמערכת הממשלתית כדי לקדם את היוזמה הזאת.

זו יוזמה מאוד מבורכת, שכידוע לכם רוב קהילת יוצאי אתיופיה עסקה בחקלאות באתיופיה ועכשיו רוצים להמשיך בחקלאות מודרנית כאן בישראל, בשילוב חקלאות מסורתית. היוזמה שאנחנו רואים בעיקר לאנשים שרואים את הדבר הזה כדי לשמר את המסורת וגם לעסוק בעבודת האדמה. זה ממש מבורך, מאוד חשוב.

מטרת הדיון היא לברר איך משרדי הממשלה יכולים לתת יד ולעודד, לא רק במילים אלא גם במעשים מבחינה כספית. נשמע את היוזמים ולאחר מכן את משרדי הממשלה ונראה איך אנחנו יכולים לכוון ולהגיע לכך שכולם יוכלו לעבוד בשיתוף פעולה על מנת לקדם את היוזמה. רשות הדיבור היא לאיש שיוזם, שנים רבות עושה מאמץ ברעיון ובחזון הזה ולאט לאט מתגשם, יעקב עלמו. בבקשה.

תודה רבה. היוזמה מאוד חשובה כפי שחבר הכנסת נגוסה אמר, במשך שנים רצינו לגדל כאן בארץ ובגלל שלא היה שטח חשבנו, תמיד חושבים בקומה רביעית, שביעית, שאין מה לעשות. 99% מהאנשים שהגיעו לארץ חקלאים, כאן בארץ לא התעסקנו בכך. אני רואה שכל מה שהיו עושים באתיופיה, סוגי התבלינים, הטבע המיוחד שכולם רוצים אותו, מגיע מאתיופיה. החקלאים רוצים לגדל אותו כאן בארץ הקדושה שלנו וזו היוזמה שאנחנו רוצים לממש בארץ.

היוזמה שהחלה לפני שנתיים הגיעה היום לוועדה ואני רוצה לברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אני מבקש לקרוא את המכתב שכתבנו.

צהריים טובים ושלום רב. אני רוצה להודות לכל חברי הוועדה שהגיעו לישיבה חשובה זו. תודה לוועדת העליה והקליטה שיזמה את הישיבה, למשרד הקליטה המשרד לפיתוח הכפר, למשרד האוצר, משרד העבודה והרווחה, הסוכנות היהודית, ארגוני העולים, מטה מרכז הטיפוח והיזמות.

חשוב לי לומר את הדברים הבאים: כעולים מאתיופיה אנחנו חולמים שנים לשמור את תרבותנו וכך לטעת שורשים פה בארץ ישראל. אחד הדברים העיקריים בתרבות שלנו הוא החקלאות, עבודת האדמה שקיימנו לפני שעלינו לארץ. לכן התארגנו קבוצה של 40, עברנו הכשרה ויזמות בעסקים וניהול בעזרת מעוף. רשמנו חברה חקלאית אדיסאלם בע"מ, כל חבר הפקיד 10,000 ₪ מכיסו, למרות שרובנו לא סובלים מעודף כסף, כדי שיהיה לנו קצת חמצן בתחילת הדרך.

ברור לנו ב-100% שאם לא יהיה לנו את הגב של הממשלה לא יהיה לנו סיכוי לממש את החלום הזה. רק אם הממשלה תקבל החלטה עקרונית, יש סיכוי שנקבל תקציבים למכסות מים, כל הדבר שדרוש לממש את החזון שלנו.

הצלחנו לקבל שטח חקלאי לתקופה זמנית, בערך 250 דונם, להתחיל לעשות ניסיונות, לעבוד בקטן בתחילה. אני חוזר ומדגיש, אנחנו זקוקים לגב ותמיכה ממשלתית, שוועדת השרים תאשר עקרונות לתמיכה במיזם שלנו ותעניק לנו תכנית תמיכה בסיסית ותקציב ראוי לממש את החזון שלנו. תודה על התמיכה של חברת ועדה זו. תודה על ההקשבה".

תודה רבה. זמננו קצר ולכן אני מבקש מהדוברים לדבר בתמציתיות. תודה מר יעקב עלמו. אני רוצה לברך את משרד החקלאות ומי שעומד בראשו, שר החקלאות, על שראו את הצורך ועזרו למצוא אדמה והנה עכשיו החברה שיוזמת יש לה אדמה. נותרה השאלה איך אנחנו נעזור להם כלכלית. אני אתן את רשות הדיבור למשרד החקלאות. תסביר לנו מה המשמעות.

אולי לדייק, לאיזה אדמה אתם מתכוונים? 250 דונם?

250 דונם ליד לטרון.

אני לא יודע על זה, לא ברור לי גם באיזו מסגרת קיבלתם וממי.

קיבלנו מאנשים טובים, לתקופה.

אולי מהשוק הפרטי? שכרתם את זה ממישהו?

לא שכרנו. יש חוזה משולש שעשינו.

מי נתן לכם את האדמה?

מהישוב מבוא חורון.

זה לא דרך משרד ממשלתי.

ההסתדרות הציונית ביחד עם מבוא חורון הצליחו לאשר לנו את האדמה הזאת.

לי נאמר שזה משרד החקלאות, אבל לא משנה. אם כך אנחנו מכוונים, הברכות יישארו אולי בעתיד אתם תתגייסו. במה אתם יכולים לעזור?

אני מנהל אגף תכנון ופיתוח הכפר. אני לא הגעתי, לפחות אני לא אמור לדבר על כל הנושא הכלכלי והליווי הכלכלי, באתי לפה כמטפל בכל הנושא של הקצאת הקרקע החקלאית. המקרה הזה של ה-250 דונם אני חושב שהוא מקרה נקודתי וצריך לדבר על האפשרויות האחרות כי אני חושב שצריך להסתכל פני עתיד כי אם יש מקרה אחד, זה נותן התחלה לפעילות בנקודה הזאת, אבל אנחנו יודעים שהקהילות נמצאות גם במקומות אחרים בארץ וצריך אולי לנסות ולמצוא פתרונות במקומות האחרים ובעצם אנחנו צריכים להתמודד עם השאלה איך מקצים קרקע חקלאית במדינת ישראל, נושא מאוד מאוד לא פשוט.

אני חושב שהחבר'ה היו אצלנו בישיבה וניסינו להסביר להם את העניין הזה. אני רוצה להדגיש ולשים את הדברים על השולחן, משרד החקלאות עוסק אך ורק בקרקע חקלאית בפעילות חקלאית. ברגע שהמיזם עוסק במסחר או בסוגיות תיירותיות כאלה ואחרות, אנחנו יוצאים מהתמונה, זה לא בבית ספרנו. הדיון בנושא הזה עוסק למשרדי ממשלה אחרים.

למיטב ידיעתי המיזם הזה עוסק רק בחקלאות. הם יבהירו, אבל למיטב ידיעתי זה לא תיירות ולא משהו אחר, הם רוצים לעבוד את האדמה, ולגדל במיוחד טף. לכן הם רוצים לעסוק נטו בחקלאות.

אנחנו בישיבה איתם, אני חושב שהפנינו אותם לעשות סוג של שותפות חוקית עם צד שלישי ולזה הם הלכו וזה מבורך. זה סוג של פתרון אחד. דרך שניה שהיא דרך מורכבת, היא דרך של מיזם חקלאי באמצעות משרד החקלאות, זה רק באזורי הפריפריה, זה לא יכול להיות באזורי המרכז, ואני חייב להדגיש שלא בטוח שהטף כגידול חקלאי יתקבל שם. מה שאפשרי במסגרת הזאת זה פתרונות בעיקר של מטעים באמצעות מינהלת ההשקעות של משרד החקלאות. זו דרך שניה.

דרך שלישית שאני חושב עליה ויכול להיות שמשה חברי ברשות מקרקעי ישראל יתקן אותי או ישלים אותי בעניין הזה, זו דרך של ועדת השכרות ברשות מקרקעי ישראל, לשכור קרקע לטווח קצר יחסית, מה שנקרא קרקע זמנית, ואז מתאפשרת הפעילות החקלאית. זה כאשר מדובר רק על השדה החקלאי. אלה האפשרויות לפי דעתי שעומדות בפנינו.

כרגע יש להם אדמה, קיבלתם את זה בשכירות?

לא בשכירות, אלא לניסיון לעשר שנים. אם אנחנו - - -

אין לו הסכם עם המינהל. זו הנקודה. יצרת שותפות מסוימת.

לא עשינו שותפות.

השכרה?

לא השכרה.

אז מה עשית?

נתנו לנו פשוט - - -

ניסיון לעשר שנים.

אדוני ברשותך - - -

את מלווה את היוזמה?

לא. אבל הייתי שמחה לשמוע בהקשר רחב יותר לגבי יוזמות אחרות של יוצאי אתיופיה. לאו דווקא נקודתית לגבי האנשים שיושיבם כאן. אדוני, יש הרבה שמבקשים מתוך עניין ומתוך הבנה לפתח את התחום של החקלאות, יש גם אנשים שלמדו בארץ אגרונומים יוצאי העדה ואחרים, שאולי אפשר לשמוע מהיושבים כאן איך אפשר לעודד אותם ואת האוכלוסייה באופן כללי גם.

אני מסכים איתך אבל אני רוצה להבהיר, קבענו את הישיבה בנושא הנקודתי. הבקשה הייתה נקודתית ואנחנו נתמקד בכך. אני מסכים למה שאמרת אבל נעשה את זה במושב הבא ונזמין את האנשים שיוכלו לתרום לדיון.

הגעתי כי כנראה חשבתי שזה כללי.

הנושא הוא נקודתי. אני רוצה להבין, לא משנה אם קיבלו את הקרקע בשכירות או בשותפות. יש פה 250 דונם שהם רוצים לעשות ניסיון לעשר שנים, אם הדבר יצליח, כפי שאתה אומר, צריך לעבוד במקביל.

בדיוק, לא נחכה עשר שנים שזה יצליח.

בוודאי. אנחנו נעבוד במקביל על העניין הזה וגם על הרעיון שהועלה. משרד הכלכלה נמצא פה?

לא. הם אמרו שהם לא נוגעים לנושא.

חבל. משרד הכלכלה דווקא, וועדת השרים בראשות ראש הממשלה שנתנה תקציב לעידוד יזמות לעסקים קטנים ושר הכלכלה עשה כנס בקרית אונו שהייתי בו, הוא הכריז שהקציב 10 מיליון שקלים לקהילה, לעידוד יזמות וסיוע. לכן התכוונתי שמשרד הכלכלה יגיעו לדיון ויתנו לנו אינפורמציה.

הסוגיה של היזמות מבורכת, צריך לכוון עם משרד הכלכלה שהתמיכה הזאת גם תהיה לסיוע מינהלתי ברמה של ייעוץ כזה או אחר, על מנת שהם יוכלו ללוות, לדוגמה, קבוצות מקרב הקהילה בהכנת חומרים מסמכים או דברים מעין אלה. יכול להיות שזה חלק מהדברים שצריך לדבר עם משרד הכלכלה לטובת העניין. כפי שאמרתי, אנחנו עוסקים רק בנושא החקלאות.

מדובר בחקלאות. רשות מקרקעי ישראל בבקשה.

אני באמת לא מכיר את המידע הנקודתי, אני יכול לדבר באופן כללי. רענן פחות או יותר דיבר על כך, אם אתם רוצים אני אוכל לדבר על האופציות להקצאת קרקע חקלאית, אבל אני רוצה בכל זאת להתייחס נקודתית למקרה הזה שאני לא מכיר אותו, אבל אני ממליץ לוודא שכל ההתקשרות נעשית בצורה חוקית ואין שום בעיה, כי בכל זאת אי אפשר להשכיר קרקע חקלאית. מבוא חורון לא אמור להשכיר קרקעות לאנשים אחרים. יש אופציה של שותפויות. אז אני ממליץ לפני שמתחילים להשקיע ודברים כאלה, לוודא שבאמת אתם נכנסים בצורה מסודרת וחוקית, שלא יהיה אחרי זה מצב שישקיעו ובסוף יתברר שזה לא חוקי ויהיו בעיות. זאת המלצה שתיקח לתשומת ליבך ידידנו, ותוודא שהכל בסדר.

הכל חוקי.

יכול להיות. אני לא בקיא בנתונים.

תסביר לנו בדיוק איך קיבלתם ומי נתן לכם, מה התנאים שקיבלתם.

אני עוזר בחברת אדיסאלם. היינו אצל רענן במשרד והסתובבנו בגלבוע, ירדנו דרומה ועלינו צפונה, שומרון ודרום הר חברון וכולי ולא הצלחנו לקבל קרקע שתהיה ראויה ושתוכל לענות ולהלום את הצרכים שלנו.

לאתר קרקע.

לאתר קרקע כזאת. קיבלנו הצעות לכל מיני .... וזה לא עזר. בסופו של דבר, יעקב לפני למעלה משני עשורים גידל במבוא חורון טף. במצגת שיש לנו אפשר לראות את הטף וכולי.

אולי תציג לנו.

אני לא בקיא, טף זה שיח?

זה סוג של דגן. זה לא עץ.

זה לעשיית עוגות, סוג של קמח.

להכין אינג'רה.

אפשר להכין מזה גם יופי של פיתה.

התמונה הזאת היא דווקא מהגידול בקיבוץ לביא שיש ניסיון מאוד רציני לגדל בארץ. יש תחרות היום לגדל את הטף בארץ בצורה איכותית ומקצועית ושיהלום את הצרכים של החברה הישראלית. הביקוש שלו בכל העולם מאוד גבוה, הוא מזון בריא עשיר בברזל.

קצת על חברת אדיסאלם. יעקב הוא הוגה הרעיון של החברה, הוא למעלה מעשרים שנה, הוא התחיל לגדל את הטף במבוא חורון והתגלגל עם רצון לקבל אדמה ולא הצליח ולפני שנתיים הוא הגה את הרעיון. כאן אפשר לראות מה הצלחנו לעשות במהלך השנתיים. כנס יסוד החברה ברחובות, אתם רואים את יעקב, ואורי והגיעו הרבה אנשים ויסדנו חברה. מיד עם סיום הכנס, לא סתם הקמנו חברה אלא באמת הלכנו לקורס יזמות חקלאית, בדגש על חקלאות. גם אברהם נגוסה ביקר שם.

אני הייתי בכנס. הייתי עם שר החקלאות.

זה טקס חלוקת תעודות של הקורס, השר הגיע בעצמו ובירך את הקבוצה בצורה רצינית ועניינית. איפה אנחנו עומדים לגבי הקרקע? הקרקע היא בעצם שייכת להסתדרות הציונית. הלכנו לאיבוד עם כל המגוון הרחב של האחראים על הקרקע במדינת ישראל. משרד החקלאות, רשות מקרקעי ישראל, ההסתדרות הציונית הסוכנות היהודית והקרן הקיימת וכולי. הצלחנו להגיע להסכם בין מבוא חורון להסתדרות הציונית וקיבלנו את השטח לעשר שנים בלי שכירות, בלי שום דבר, שבניסיון הזה אנחנו מחויבים לעשות משהו מאוד אקטיבי. דווקא הקרקע מתאימה לנו, מקום פוטנציאלי להצלחה במה שאנחנו חולמים ורוצים לעשות. אני יודע שתיכף רענן יכעס עלי שכאילו זה תיירותי - - -

אני אמרתי את הדגש, אתם תעשו מה שאתם רוצים.

במקרה הזה, במקום הזה אנחנו מוצאים לנכון גם לעסוק בנושא של תיירות כי זה בדיוק בצומת לטרון, מנזר השתקנים.

אני מצטרף לקריאה של משה, תבדקו את עצמכם לפני שאתם עושים השקעות. אני לא פיקוח ואני לא משטרה.

יש לנו עורך דין מלווה. רשמתי את זה.

אני רק רוצה שחלילה לא תיפלו.

ההסכם הוא בין ההסתדרות הציונית לקיבוץ מבוא חורון. לכן אתם צריכים ללכת צמוד לחוק וצריך יועצים משפטיים, כדי שלא ליפול.

חלילה שלא יפלו. זה הדבר האחרון שאנחנו רוצים. אגב, אני רוצה להעיר לגבי תיירות, רענן הרחיב לגבי הקצאת קרקע חקלאית בלבד. אני רוצה לתת לכם דגש, יש תקנת פטורים של מיזם תיירותי. תקנת הפטור 2541. רשות מקרקעי ישראל עובדת על בסיס תקנות פטור. היא לא יכולה סתם להקצות לאנשים. יש תקנת פטור שאומרת מיזם תיירותי ייחודי שזה יכול להיות, אבל זה צריכים לעבוד מול משרד התיירות שיקבל המלצה, ואחרי זה יש ועדה משותפת של רשות מקרקעי ישראל ומשרד התיירות. אני לא מכיר כל כך מה התנאים להיכנס למיזם הזה, אבל זה יכול להיות כיוון לא רע.

החלק התיירותי זה יותר מרכז מבקרים, זה שולי.

זה בשלב הבא, לא השלב הראשון. אז בואו לא נפתח את זה. זן ישיבה ראשונה שאנחנו מקיימים בנושא לכן אנחנו עכשיו לומדים את כל הכיוונים. בפעם הבאה נזמין גם את משרד התיירות, ואת כל הגורמים הרלבנטיים ואז נרחיב את הנושא. כעת בואו נתמקד בנקודה הזאת, אנחנו יודעים מאיפה האדמה ובאיזה תנאים הם קיבלו. הם לא יכולים להתחיל בכוחות עצמם וצריכים עזרה. אנחנו מדברים על חקלאות בלבד כרגע ולא תיירות שאולי תבוא אחר כך. בדיון הבא נדבר על תיירות ופרויקטים נוספים.

דבר אחד שרציתי להוסיף למה שיעקב אמר. מהם היעדים שלנו, 270 דונם, בעצם על הפרק עכשיו אנחנו עומדים לפני גידור השטח, חיבור חשמל מים, עיבוד שטחים, בעצם להוציא פרוגרמה מסודרת של מהם החלקים שאנחנו מייעדים אותם לגידולי שדה ומהם החלקים שאנחנו מרכזים בגידולי חקלאות כמו פרות, צאן ומחסנים וכולי. זה החלק שאנחנו עומדים כאן בפניו. כפי שיעקב אמר מקודם, החברה התאחדה, הקמנו חברה חוקית עם ליווי של עורך דין וליווי עסקי. אספנו מכל חברי הקבוצה כ-400,000 שקל, הערכה משוערת מבחינה עסקית, אנחנו מדברים על בין 3-5 מיליוני שקלים, אני לא מדייק, אבל הייתי חייב להגיד את זה כדי שיהיה ברור מה אנחנו מבקשים מהוועדה או מוועדת השרים שדיברתם עליה מקודם.

תודה. אורי תקצר כי אני רוצה לשמוע ממשרד הקליטה וממשרדים אחרים בנושא.

אני אקצר. אני מברך על היוזמה לישיבה בוועדה בנושא החקלאות. אני סגן של יעקב. ברגע ששמעתי את היוזמה של יעקב הצטרפתי להקים חקלאות, להיות יזמים זה באמת עדיפות ראשונה. לא משהו קיים אלא משהו שהבאנו, אותנטי. הדברים שאנחנו מגדלים אולי גם החברה הישראלית תצטרף ותעתיק את המודל. הגענו עד עכשיו וזה בירוקרטיה ואם חברי הכנסת או הממשלה לא יעזרו לנו, תמיד נישאר בחלל. צריך לדחוף אותנו ולראות אותנו בעמדת המפתח להניף את הדגל.

אני זוכר פעם שסיימתי קורס והלכתי להתקבל לעבודה שאלו אותי אם יש ניסיון. אמרתי אם לא תקבלו אותי איך יהיה לי ניסיון. בכל חברה שאנחנו הולכים, זה חוקי? זה חוקי? החוקי הזה זה לא תורה מסיני. אפשר לעשות הקלה ולעזור לנו להשתלב. הקפנו את המדינה מהפריפריה עד לעבר הקו הירוק ומצאנו את המקום שהוא מתאים. אני מבקש מכולם להתגייס ולעזור לנו להגשים את החלום.

תודה אורי. העניין החוקי הוא חשוב וזה בשבילכם כדי שלא תפלו בהתחלה. הכל מתנהל כאן על פי החוק ומי שהולך בניגוד לחוק נופל. לכן הם מייעצים לכם מנסיונם וגם אני אומר לכם שצריך להקפיד וללכת לפי החוק. כל מה שאנחנו מדברים פה הוא איך אפשר לעזור לכם במסגרת החוק. אנחנו יודעים מה הסכום שהם צריכים כדי להתחיל ביזמות, בין 3 ל-5 מיליון שקל. אני לא מבטיח שום דבר, אני רק מדגיש את מה שדיברת עליו.

אנחנו צריכים להזמין את כל המשרדים הרלבנטיים, גם את משרד המשפטים. האם יש אפשרות לקבלת פטור מחובת מכרזים ואם כך איך עושים את זה במסגרת החוק. בכל זה נדון בפגישה ועכשיו אנחנו לומדים את הנושא.

אנחנו רוצים לשמוע מנציגת משרד הקליטה. העולים מתארגנים ביוזמה מבורכת ומה משרד הקליטה יכול לבוא ולתת להם?

אני מנהלת תחום אגף יזמות עסקית במשרד הקליטה. ראשית כפי שהבנתי מכם, באמת לברך על היוזמה שהיא יוזמה מבורכת. ניכר כי צריך פה את משרד הכלכלה מכמה סיבות. קודם כל אני אזכיר שאנחנו מטפלים אך ורק בעולים שהגיעו עד 15 שנים. כפי שהבנתי מכם מי שמלווה אתכם זה מעוף, משרד הקליטה. אם מעוף מלווה אתכם סביר להניח שאתם מעבר ל-15 שנים בארץ, אז זה כאילו לא בקטגוריה שלנו. מה שאני כן יכולה לבוא ולהגיד, מהניסיון שלנו בסביבות 2014 וב-2016 היה ניסיון של גידול טף על ידי כמה יזמים, ולא הייתה כדאיות כלכלית. לכן אני מאוד מקווה שבסדר הגודל של בין 3-5 מיליון שקל יש כדאיות כלכלית, אני מניחה שיועצים כבר ליוו אתכם בתחום. היום מייבאים את הטף, בהשוואה ליבוא אם אתם תגדלו, אנחנו לא פה. מה שכן אני אומרת, אני חושבת שהמקום הזה הוא אך ורק במשרד הכלכלה, כי אם אתם באים ואומרים, גם אם יהיו מתחת ל-15 שנים בזכאות, כפי שאתם יודעים אנחנו יכולים לסייע עד 125,000 שקל הלוואה וכן יכולים לתרום את כל המעטפת של הייעוץ העסקי, הליווי, המודל, את כל הפסיליטי הזה אנחנו כן בהחלט יכולים לסייע. אבל התנאי הוא קודם כל שהעולים יהיו אך ורק עד 15 שנים בארץ.

טוב. זה כבר לא יהיה רלבנטי. אני ידעתי שתגידו את זה.

אני לא מבינה למה משרד הכלכלה לא פה. זה ממש הנישה שלהם.

בסדר, משרד הכלכלה כנראה שלא הבינו בדיוק במה העניין.

אבל כפי שאתה יודע יש חלוקה בין משרד הקליטה למשרד הכלכלה ומעל 15 שנה זה שייך להם.

אני יודע אבל אולי בקרב היוזמים יש עולים חדשים שהם פחות מ-15 שנה.

זה 40 אנשים. אפשר לבודד, נגיד לתמוך באחד שהולך עכשיו לגדל 2,000 ראש כבש, לעזור לו בסכום?

אז כך, על פי הנהלים זה אמור להיות לתעודת זהות מול המיזם. פה יש התאגדות של 40 חבר'ה, אז אולי את זה צריך להביא לוועדת ערעורים. יש פתרונות, כמו שאתה אומר לא כל דבר הוא תורה מסיני, אפשר לבוא ולבחון את הנושא לגופו. לא היה לי עוד מקרה כזה. יש לנו שותפים של שניים, שלושה שותפים בעסקים זה בסדר. אבל 40 חבר'ה בהתאגדות? יכול להיות. מי יודע? תמיד יש פעם ראשונה, אני מוכנה לבדוק את זה.

כמו תכניות אחרות, כמובן שאם יש עולים חדשים שמשתתפים בתכניות האלה פחות מ-15 שנים משרד הקליטה משתתף, מעבר לזה משרד הכלכלה משתתף או משרדים אחרים. אנחנו נפתור את העניין הזה, אבל בהנחה שיהיו עולים חדשים לפי ההגדרה, אתם תצטרפו. זה מה שאני רוצה. אני לא מבקש שתעשו דברים בניגוד לנהלים. תודה. הסוכנות היהודית, איך אתם רואים את זה ואיפה אתם יכולים לתרום?

אין לי שמץ של מושג מה אנחנו יכולים לתרום, אני רק יכול לבוא ולאמר שהיוזמה הזאת בעיני היא יוזמה מבורכת, חבל שהיוזמה הזאת לא הייתה לפני 20 שנים ואני אומר לכם שאם כל המשרדים הרלבנטיים יתגייסו יש לזה פוטנציאל גדול ואני מברך את היוזמים ומאחל בהצלחה.

אמרתי בהתחלה, כולם יברכו במילים יוזמה כזאת, אמרתי לא רק מילים. ברכות במילים זה טוב, זה עידוד אבל מעשית בכסף, האם הסוכנות היהודית יכולה לעזור או בגיוס בקרב העם היהודי או שיש לכם תקציב כדי לעודד את היזמות הזאת. אתם לא מוגבלים כמו משרד הקליטה ל-15 שנה. אני לא מצפה עכשיו שתתן לי תשובה, אבל אני רוצה שהסוכנות תבדוק את הדברים האלה ותבואו לפגישה הבאה עם הצעה.

קודם כל אם בקשה כזאת אני מוכן להעביר אותה הלאה ונבוא לפגישה הבאה עם תשובות אבל אני חוזר ואומר אני חושב שכל הגורמים הרלבנטיים הם אלה שלא נמצאים פה, גם משרד הכלכלה. לדעתי זה פספוס.

אמרנו וידענו שזה דיון ראשון, כעת הדברים ברורים ואנחנו יודעים את מי להזמין וגם להתעקש על כך שיגיעו לכאן. נקיים את הדיון בתחילת המושב הבאה. גם ממשרד החקלאות אנחנו מבקשים יותר, לאור מה ששמעת עכשיו לגבי האדמה, והשלב הראשון. נכון שהם לא פוסלים שתהיה בעתיד תיירות אבל זה השלב הראשון, המטרה היא לעשות ניסיון לגדל טף. השאלה האם יש לכם קרן או תקציב של יזמות בתחום החקלאות שאיתה אתם יכולים לעזור?

משרד החקלאות פועל בתמיכות בחקלאות על בסיס מינהלת ההשקעות בחקלאות. מינהלת ההשקעות כל שנה אמורה להוציא חוברת תמיכות שבה סוגי הגידולים והתמיכות נעשים. ככל הידוע לי התמיכות זה באזורי הפריפריה לחקלאות וגם לסוגים מסוימים, לא לכל הפעילויות החקלאיות. כל שנה יש רשימה מסודרת בעניין הזה.

מה סדר גודל התקציב?

אני לא יודע מה סדר הגודל של התקציב. אני יודע שזה סדר גודל של עד 20% מההשקעה, באזורי הפריפריה.

אני יודע שזה לא פריפריה, אבל האם לא נראה לך, מדובר כאן בעולים במצב מיוחד, האם יש אפשרות לראות את זה כמצב חריג ולתת להם את האפשרות?

אתה שואל את הבנאדם את הלא נכון כי אני לא אמור לתת תשובה לעניין הזה, אבל אם אתה שואל אותי אישית, אני בהחלט מסכים.

אני בודק אם ניתן לפנות. אני לא מצפה היום.

מינהלת ההשקעות בחקלאות זה חוק, אלה לא החלטות מינהלתיות בתוך משרד החקלאות. החוק קבע איפה שדה הפעולה של המשרד ובו אנחנו פועלים. נכון, בתוך השדה הזה יש לנו אפשרות לקבוע איזה פעילויות חקלאיות יתאפשרו ואיזה פעילויות חקלאיות לא יתאפשרו, אבל מרחב הפעולה הגיאוגרפי נקבע לפי דעתי בחוק.

לי יש מחשבה. פרויקט כזה אפשר להגדיר כפיילוט בין מספר משרדים, משרד הרווחה, אנחנו, ונניח צריך משרד הכלכלה להרים את הפרויקט הזה. אגב, יש תכנית חומש ליוצאי אתיופיה במשרד הכלכלה, שם יש המון כסף, אפשר להגדיר את זה ואז אם החבר'ה פה לדוגמה אומרים 20% מההשקעה, בחוק חובת המכרזים יש תקנה שאפשר לבוא ולשים כסף או שווה כסף. אז רשות מקומית או כל מיני כאלה.

שאלה שאני שואלת, בהשקעה כזאת גבוהה מי היועץ שנתן להם להיכנס לזה, אני לא יודעת. על סמך מה הם השכיבו שם כסף בזמן שהם עוד לא תפרו את כל הפרויקט הזה. זה לא ברור לי. לדעתי יש פה גם - - -

אני אמנם לא יוזם, הבנתי אותך. לפי מה שאני מבין את היוזם שאני מכיר אותו, פה זה לא עניין עסקי, לא עניין של להרוויח כסף. במציאות של היום מגיע לפה טף בכמויות רבות, הקהילה קונה. בעיקר הדור המבוגר אוכל אינג'רה כי זה בריא והם רגילים לזה והרופאים אפילו ממליצים על כך.

אנחנו מכירים את התחום של הטף.

לכן רוצים פה ליצור משהו - - -

זה ברור. אני שמה בצד ופותחת לכם חלון ואומרת שגובה של השקעה כזאת גדולה של כל אחד עם 10,000 שקל, לא ברור לי איך נכנסתם, לפני הוועדה הזאת. אבל אני רוצה כן לסייע כאחת שכן יוזמת הרבה פרויקטים בנושא יזמות עסקית בקרב עולים וביניהם גם יוצאי העדה, אני באה ואומרת שאיזה שהוא משרד צריך להרים את הדגל הזה ולתפור עוד משרדים. זה יקח מספר ישיבות, לפעמים זה לוקח גם למעלה משנה, בכדי לבוא ולהביא גם את מי שאחראי על המים – אפשר להביא כסף או שווה כסף, זה היינו הך – בשביל להביא את ההשקעה שאתם מבקשים אותה. זה מהצד, כשאני שומעת. זה המקום.

זה מערכתי. המשרדים הרלבנטיים כל אחד ישתתף, וזה מה שאנחנו רוצים ליצור. אנחנו רואים את זה כמשהו סמלי שחשוב מאוד לעודד. גם הדור הצעיר שהלך ולמד חקלאות כפי שהיא אמרה, אנחנו רוצים שיהיה מקום של פיילוט כדי לנסות את זה ואז יהיה פיזור בפריפריה, כפי שאמרת. אבל זה המקום עכשיו, 250 דונם, זה פיילוט שמנסים ולאחר מכן ללכת לכיוונים רחבים יותר.

משהו קצר. רק לתת לך מענה. אנחנו באמת מלווים באנשי מקצוע הטובים ביותר ושותפים לנו הרבה מאוד אנשים טובים באמצע הדרך שנמצאים ועוזרים. אפילו לעשות את הפרוגרמה של השטח, זה הון תועפות של כסף וגם לשם אנחנו מגייסים, יש אנשים שעוזרים, אנחנו לא באים על חלל ריק. דבר שני, כן אנחנו רוצים להרוויח כסף. כן, מותר לנו לבוא ולהגיד בפעם הראשונה בכל תולדות הקהילה שלנו, אנחנו רוצים להיות עשירים, אנחנו רוצים להרוויח כסף והמקום הזה הוא פוטנציאל לעשות כסף ואפשר לעשות כסף ומי שישקיע בנו הוא רק ירוויח. הדבר הנוסף, ליעקב יש מפעל. אנחנו לא מדברים על גידול הטף, זהו אולי אחד מהדברים אבל גם תבלינים ותוצרים שיעקב כרגע מפרנס שלוש משפחות עם הרבה עובדים וכולי. יש דרישה מאוד גבוהה לתפוקה.

בואו נרחיב על כך בדיון הבא. הזמן שלנו קצר.

מבחינתי זו איזו שהיא יריית פתיחה, שאנחנו רוצים את כל הגופים. אנחנו בסך הכל רוצים לגדול ולהיות חלק ממשהו שהוא הרבה יותר גדול וחלום שאנחנו רוצים להגשים אותו ואנחנו נעשה אותו גם עם השקעה.

משרד הקליטה מממן חצי שנה עם מעסיקים עולים חדשים. כך שיש לך אפשרות לקבל סיוע, אם הם עולים חדשים, ממשרד הקליטה. לדעתי זה 75% מהשכר.

זה דיון ראשון ואנחנו בכיוון טוב. לדיון הבא נזמין את כל הגופים הרלבנטיים כולל מרכזת ביצוע של התכנית הממשלתית על ידי ועדת השרים בראשות ראש הממשלה. הם צריכים לבוא כי בתכנית הממשלתית שהתקבלה בה החלטה בתחום הזה על ידי הממשלה, לעודד בני קהילת יוצאי אתיופיה ליזמות עסקית, כלומר יזמות ועסקים קטנים. כאן יש דוגמה של יזמות שהקהילה בעצמה יוזמת ויש תקציב לכך. אני אומר את זה במלוא האחריות שיש תקציב, התקציב נמצא במשרד הכלכלה ומשרד הכלכלה כבר הכריז והזמין את בני הקהילה לבוא ולהגיש בקשות.

אתם צריכים לפנות למשרד הכלכלה ובדיון הבא הם לא יוכלו לומר שלא פנו אליהם. אתם צריכים עכשיו עם היועצים הכלכליים או המשפטיים שיש לכם לשבת להכין בקשה ולהגישה למשרד הכלכלה. אם אתם רוצים כתובת מדויקת של האחראי במשרד הכלכלה נברר ונגיד לכם.

אני רוצה לשמוע בעיצור מרשות מקרקע ישראל אתה רואה את הדבר הזה ושומע את היוזמה, האם יש אפשרות להתגייס ולעזור להם בנושא?

כסף אנחנו לא נותנים.

לא. קרקע לחקלאות.

אמרתי, האופציות להקצאת קרקע חקלאית כפי שרענן אמר הן שתיים: יכולה להיות הקצאה לקרקע לטווח ארוך, שזה דרך תקנה 25.5(א)(1) דרך ועדת קרקעות וצריכים לאתר קרקע ואז באים לוועדה, אם הוועדה מסכימה ואז מינהלת - - - ממליצה וזה רק באזורי פריפריה. זו אופציה אחת. אופציה שניה זו הקצאת קרקע לזמן קצר. זה לתקופות של שלוש שנים, ששם אי אפשר בכלל להשקיע בקרקע, מלבד הגידולים החקלאיים. לא מבנים, לא כלום. אופציה שלישית שאני מזהה זה המיזם התיירותי עם החקלאות, וזה צריכים לתפור את זה עם משרד החקלאות. אלו האופציות שיש.

בסדר. אלה שלושת האופציות. אורי רצית להגיד משהו?

אני רוצה לברך את הוועדה שהתכנסה בראשותך, כל האנשים ראו את זה, זה מאוד חשוב, ראו שהשתתפתם כמובן ביחד עם החברים שלנו, ויעקב. אני פונה לנציג משרד החקלאות ואומר לו שבכל מקום יש לנו רצון לעשות, אפילו אם תגיד שיש מקום בפריפריה, אנחנו נוכל להתגייס. אני מבקש שתבדוק את הנושא הזה, אנחנו נוכל להצטרף. מצאנו ממש מקום מרכזי וראוי, רק לניסיון. אנחנו רוצים בכל מרכזי הקליטה ברחבי הארץ, אנחנו רוצים לגייס לא רק חקלאים, כל מי שמעוניין בנושא, אנחנו מעוניינים גם לצרף את החברה הישראלית לקבל הדרכה ולהדריך. תודה ר בה.

תודה רבה לכם. אנחנו נסכם את הדיון. קודם כל אני מאוד מברך על היוזמה, היזמות העסקית ליוצאי אתיופיה בתחום החקלאות. זהו מודל לחיקוי שיכול לעודד את הדור הצעיר שלמד פה, שיזמו דברים כאלה. לכך ועדת השרים הקצתה תקציב ואנחנו צריכים לנצל את זה. לכן אני מברך על היוזמה וההתארגנות, יישר כח.

אני מברך את המשרדים שהגיעו וגילו נכונות לעזור במסגרת החוק הקיים. יש פה הזדמנות לחזק את היוזמים.

אנחנו נקיים דיון במושב הבא ונזמין את משרד החקלאות כמובן, רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות, ההסתדרות הציונית, הקרן הקיימת ומשרד הכלכלה כמובן, משרד האוצר, משרד המשפטים.

יש משרד גיל 50+ אפשר גם אותם לגייס.

המשרד לשוויון חברתי.

גם משרד הרווחה יכול להיכנס.

המשרד לשוויון חברתי, משרד הרווחה, נזמן אותם. טלל ממשרד ראש הממשלה שמתכלל את כל התכניות המיוחדות ליוצאי אתיופיה. הדיון יתקיים במושב הבא ובינתיים אני מציע שתפנו למשרד הכלכלה עם הסכום שציינתם על מנת לקבל סיוע לעידוד היזמות. תודה לכל המשתתפים.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.