ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-13OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 170

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, כ"ו באדר התשע"ח (13 במרץ 2018), שעה 14:00

כנס לציון היום הלאומי למדע לשנת 2018

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

יעל כהן-פארן

סאלח סעד

יפעת שאשא ביטון

מוזמנים: שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס

ליעד מודריק - מנחה

יגאל דור - מנהל אגף מצוינות בחינוך הטכנולוגי, משרד החינוך

פרופ' נילי כהן - נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

כריסטיאן יורגן - הנספח המדעי של שגרירות גרמניה בישראל

מיכאלה גורן מונטי - יושבת ראש קרן גורן מונטי פררי

מארק גלאגר - ממלא מקום שגריר האיחוד האירופי בישראל

פרופ' רון מילוא - יושב ראש ועדת המקצוע מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, מכון ויצמן

פרופ' חנוך גוטפרויד - יושב ראש חבר השופטים

מיה הלוי - מנהלת מוזיאון המדע

רוני בן חיים - מוזיאון המדע

לידיה בן דוד - מוזיאון המדע

רומן - מוזיאון המדע

נעמה כהן - מוזיאון המדע

טל בר לב - מוזיאון המדע

שיר שגיא - נציגת המדענים הצעירים

יערה שטיינר - מדריכה מדיה וארט

אבישי אלה - מוזמן/ת

קארין לוי - מוזמן/ת

אביב אזולי - מוזמן/ת

תלמידים משתתפי התחרות ובני משפחותיהם

אייל לב ארי

ענת לוי

הדס לוי, חבר תרגומים

כנס לציון היום הלאומי למדע לשנת 2018

אנחנו מקבלים בברכה את יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת אורי מקלב, המארח אותנו בכנס לציון היום הלאומי למדע ואת שר המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת אופיר אקוניס.

כבוד יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, חבר הכנסת אורי מקלב, שר המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת אופיר אקונס, פרופסור נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעית, מר מארק גאלגר ממלא מקום שגריר האיחוד האירופי בישראל, מר כריסטיאן יורגן, הנספח המדעי בשגרירות גרמניה בישראל, גברת מיכאלה גורן מונטי מאיטליה, שעומדת בראש הקרן המשפחתית, קרן גורן מונטי פררי, התורמת לתחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל, מר אייל דור, מפקח מנהל תכנית עתודה מדעית טכנולוגית במנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. גברת מיה הלוי, מנהלת מוזיאון המדע על שם בלומפילד בירושלים, חברי כנסת, מדענים ראשיים, חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תלמידים, מורים, מנהלים והורים, אורחים נכבדים, ברוכים הבאים ליום הלאומי למדע.

אני מתכבדת להזמין את יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה לפתוח את אירועי טקס היום הלאומי למדע ה-17 במדינת ישראל. ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת שמה לה למטרה להעלות את מעמד המדע והטכנולוגיה במדינה בסדר יום הלאומי בחינוך, בתקציבים, בתקשורת ובקרב הציבור כולו. במסגרת זו יזמה הוועדה את היום הלאומי למדע שנערך בכל שנה לציון יום הולדתו של אלברט איינשטיין.

חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה.

מכובדיי, שר המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת אופיר אקוניס, אני ראיתי וגם שמתי לב כשנכנסנו אז ראו בעצם איזה שלמות לקואליציה, מעודד. כולנו לא יודעים מה יהיה בעוד כמה שעות אבל אני חושב שבאמת האירוע הזה יכול להיות גם סיבה, צריך להגיד לראש הממשלה, שר בכיר בממשלתו, חבר מפלגתו, מעניק פרסים יוקרתיים באירוע כזה חשוב. אנחנו רוצים שהמסורת הזאת תמשך במתכונת הזו ואני חושב שהיא מתכונת מנצחת אז זה יכול להיות גם סיבה להמשך הקואליציה. אבל נחשוב על זה, נדבר על זה אחר כך בהמשך.

נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופסור נילי כהן, הנספח המדעי של שגרירות גרמניה בישראל, מר כריסטיאן יורגן , סגן שגריר האיחוד האירופאי בישראל מר מרק גלאגר ויושבת ראש קרן גורן מונטי פררי, הגברת מיכאלה גורן מונטי, יושב ראש ועד מנהל מוזיאון המדע מר שלמה ינאי, מנהלת מוזיאון המדע גברת מאיה לוין ויושב ראש חבר השופטים פרופסור חנוך גוטפרויד.

כשאני גם לא אשכח בסוף אז אני מקדים ברשותכם בהתחלה, מנהלת הוועדה גברת ענת לוי, איילת וכל צוות הלשכה, צוות הלשכה שלי, אלון דגן ממחלקת האירועים של הכנסת. ובעיקר אתם, תלמידים, משתתפי התחרות ובני משפחותיהם.

אני אולי באמת אפתח ואגיד לכם בשקיפות שהאירוע האחרון עד לפני חצי יממה עמד בסימן שאלה. המליאה הייתה אמורה בשעה זו כבר להתכנס והייתה מחשבה ורצון וניסיון, מבחינתי אפילו ניסיון לדחות את האירוע הזה. אז כמובן שמהסיבות שלכם היו סיבות מספקות כדי לעמוד על כך ולפעול בכל הכוח שהאירוע הזה באמת יתקיים ולו רק בגלל ההכנות, ההשקעה והאכזבה.

אבל לא רק זה, זה האירוע המרכזי בשבוע, שבוע המדע שהכנסת מציינת עם מספר אירועים חשובים, ישיבה חגיגית של ועדת המדע והטכנולוגיה, היו לנו כמה דיונים חשובים, תערוכות, דיון במליאת הכנסת. אבל אני רוצה להגיד לכם, יש עוד סיבה ערכית מיוחדת. האירוע הוא אירוע שלכם אבל אנחנו גם רואים את זה כשיא האירוע של ועדת המדע והטכנולוגיה בהיבט אחד, בהיבט מרכזי מאוד בפעילות השוטפת של ועדת המדע והטכנולוגיה.

ואני רוצה גם לציין את שיתוף הפעולה שיש לנו עם משרד המדע והטכנולוגיה, זה עוד אחת מהפעילות המשותפת, ואני חושב שהיא ראויה לציון, ומי שמכיר ועדות, זה בעצם ועדות מפקחות מול משרד שהוא קובע מדיניות וגם פועל. זה שיתוף מיוחד שרק מעצים את העשייה ואת האירועים. התוצאות ידועות. אנחנו לא רוצים לסכם את הקדנציה אבל אנחנו במשך כמה שנים עושים פעולות חשובות מאוד ואנחנו רואים את הפעילות הזאת גם כחלק ודאי שמוזיאון המדע מוביל, המשרדים ששותפים וכל מי שתומך.

אבל אנחנו רואים את זה כחלק מרכזי בגלל שאנחנו בועדת המדע לא עוסקים רק במדע העכשוי, אנחנו גם מאוד מאוד פועלים במדע העתידי. מדע עתידי כחלק מכך שזה החלק ההון האנושי, לקחת צעירים, מדע - - - ומחקר לא מתחיל ואי אפשר לעשות את זה באופן מיידי, זה דברים שצריך להשקיע בהם, לראות ולהכין ולהקים פלטפורמה, לעשות מסגרות מתאימות, מאתגרות, לחשוף את הילדים אפילו, אנחנו קוראים לזה מפעילות בגן הילדים וכן בהמשך. וכשאנחנו רוצים להראות מה החשיבות של הפעילות שלנו אנחנו רואים את היום הזה, את האירוע הזה, שבו נערים, בסופו של דבר נערים מגיעים להישגים עכשווים אבל גם עם מבט עתידי.

והשמחה הזאת והיכולות האלה הן לא רק שמחה שלכם, מי שזכה ומי שההשתתף והגיע לשלב הזה, אלא זה דוגמה לאן אפשר להגיע, איך אפשר להגיע ואיזה יכולות יש לנו ומה זה מחייב אותנו. אני אומר לכם את זה כאן בשקיפות אמיתית ובאמת אמיתית שאנחנו מזכירים את זה. אני מזכיר את זה בהרבה אירועים. בוועדה עצמה פעמים רבות אני מביא את הדוגמה של האירוע הזה.

ולכן אנחנו רואים באירוע הזה חשיבות מיוחדת, חשיבות שאנחנו רואים בזה פעילות מחייבת לכל מי שעושה ומי שרוצה שאנחנו נצליח במדע העתידי לראות את הדוגמה הזאת, איך אפשר להגיע, לאיזה הישגים אפשר להגיע, הישגים לא רק מחקריים ופיתוחיים אלא גם יישומיים. כחלק מהעבר והדברים שהגיעו לשלב וגם דברים שלא הגיעו לשלב הגמר, חברות, חברות מסחריות לחלוטין ראו את זה כאחד מהדברים שהן, כפיתוחים שיכולים לעניין אותם כלכלית ולא רק מסחרית. וזה, באמת לשמחתנו וזה חלק משלנו.

ואני אומר לכם עוד משהו, אני לא יודע אם במובן האישי, אבל כתוב אצלנו בחז"ל שהנותן מתנה לחברו צריך להודיעו. מי שנותן למישהו מתנה, צריך להגיד לו שהוא נתן מתנה ולא להשאיר רק, לא לפי שמתן צדקה בסדר אבל נותן מתנה לידיעה. ואני חבר כנסת חרדי ממפלגה חרדית שעומד בראש ועדת המדע והטכנולוגיה. אני חושב שאין סתירה בין מדע לאמונה, הפוך, לא רק שאין סתירה, לא מעט הגיעו מהמדע לאמונה.

אבל אני בסך הכל עומד כאן כחבר כנסת פוליטיקאי ויש לנו הרבה דגשים שמישהו שהוא פוליטיקאי רוצה לשים דגש לעצמו או במישור הפוליטי או במישור הרעיוני או במישור המעשי, יש נושאים רבים בין אם זה בתרבות, בין אם זה בחינוך, בין אם זה בריאות, רווחה, שחבר הכנסת רוצה לשים דגש בפעילות שלו והכנסת מעמידה לכל חבר כנסת יום אחד בשנה, פעם אחת בשנה שהוא יכול לקבל, הכנסת מעמידה לרשותו את האולם הזה ועוד משהו מסביב שהוא יכול לפעול בו בדברים החשובים שלו. אני שנה שלישית לוקח את היום הזה שניתן לי ושם את הדגש באירוע הזה. בגלל החשיבות הגדולה שאני רואה בו.

ודבר אחד לסיום אני רוצה להגיד לכם, בסופו של דבר ניתן את התוצאות אבל אנחנו רואים את כל מי שהגיע לשלב הגמר וכל מי שנעשה ומי שכמעט הצליח להגיע גם לשלב הגמר כחלק ממאמץ ומהתמדה ומיכולת שצריך לתת לכם בהערכה גדולה לכם ולבני משפחותיכם וגם לשמש כדוגמה לאחרים.

נחכה בסבלנות, אתם מתרגשים, גם אנחנו, שיהיה לנו יום טוב ותודה רבה.

תודה רבה ליושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת אורי מקלב. אני מתכבדת להזמין כעת את שר המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת אופיר אקוניס.

תודה רבה, תודה ליעד, שלום לכם ילדים, אתם הגעתם ביום הכי שקט בשנה. לא בחרתם יום יותר טוב מאשר להגיע לבניין הזה שהוא לב לבה הפועם של הדמוקרטיה הישראלית. אני מאוד מאוד מתנצל שאני בשלב מסוים אחזור לעניינים הבוערים אבל לא היה שום ספק, אורי, שאני אגיע לכאן לראות את העתיד של מדינת ישראל, שלא תהיינה שום אי הבנות, אני עומד כאן ואני רואה מפה את העתיד המזהיר שלנו.

לשמחתי נפלה לחלקנו הזכות הגדולה לא רק לחיות במדינת ישראל ערב יום העצמאות ה-70 שלה, שאותו נחגוג ממש בחודש הקרוב, בחודש הבא, אלא לחיות במעצמה של ממש. אנחנו לא נתפסים כמעצמה עולמית - טעות, אנחנו מעצמה בכל קנה מידה בינלאומי. המעצמה הזאת היא לא מעצמה ביטחונית והיא גם לא מעצמה כלכלית, היא מעצמה של מדע, טכנולוגיה וחדשנות. ואנחנו כאן בבית הזה, אתם יודעים שעל פי סדרי השלטון, הממשל בישראל, הממשלה היא הרשות הביצועית אבל הרשות המחוקקת או המפקחת על פעילות הממשלה ואורי יושב ראש ועדת המדע בעצם מפקח עליי. אני מגיע אליו כמה פעמים, אני חושב בשיא של כל הזמן, הפוך, לא כדי שיפקח עליי אלא כדי לדווח לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת מה עושים בכלל במשרד המדע. אתם צעירים מדיי וטוב שכך, אבל המשרד גם הוא צעיר, רק ב-1982 הממשלה החליטה להקים אותו, וזה יפה שהיא החליטה להקים אותו, ושנים ארוכות הוא היה משרד דיי קטן. אבל בשנתיים-שלוש האחרונות אנחנו מעצימים אותו גם מבחינת התקציב שלו, הוא כבר עובר את רף חצי מיליארד השקלים וגם מבחינת היקף הפעולות שלו.

אני מאוד מקווה שנחשפתם, אין לי כל צל של ספק שבאולם הזה יושבים, אדוני היושב ראש, נילי, יושבים אנשים שכבר נחשפו לפעילות שלנו לליל המדענים, ולשבוע החלל, ולמדעניות העתיד, ולסל מדע, ולקייטנות הקיץ של משרד המדע שמיועדות לילדים בבתי הספר היסודיים. אבל כל הפעילויות הללו יש להן מטרה אחת, מטרת העל שהצבתי כשנכנסתי למשרד, וזה הנגשת המדע והטכנולגיה לכל אזרחי ישראל באשר הם ובכל מקום מכל עדה, מכל מעמד, מכל דת.

ואנחנו משקיעים בפעילויות הללו את מירב הכסף של משרד המדע לצד הדבר המסורתי שלשמו הוקם משרד המדע על ידי ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל ב-1982 וזה השקעה במו"פ, במחקר והפיתוח, שבעצם הביאו את מדינת ישראל למעמדה הנוכחי שהוא מעצמת המדע, הטכנולוגיה, הסייבר, הרובוטיקה, החלל, החדשנות.

אני חזרתי ביום שני שעבר מביקור היסטורי בארגנטינה וברזיל. היינו בהודו, בסין, בצפון קוריאה, בארצות הברית ובאירופה, בכל העולם, אתם יודעים מה הם רוצים? מה הם רוצים בכל העולם? את המוחות הישראלים. ומי הם המוחות הישראלים? אתם. אתם העתיד הגדול והמזהיר של המדינה שלנו ואני שמח שהגעתם היום לכנסת.

אני מבין שלא יודעים עוד מי זכה במה או שכבר יודעים? אה, אז המתח גובר, וואו, זה מעניין. אוקיי, טוב, אז נקצר כדי לקצר את המתח. בכל מקרה אני רוצה להגיד לכם שכדי לעודד פעילות כמו שלכם נדרשת עבודה מאוד נמרצת של האקדמיה הישראלית למדעים, של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, של משרד המדע והטכנולוגיה, של ממשלת ישראל, של מדינת ישראל.

וקודם נילי לחשה לי, ואני אמרתי לה כמה היא צודקת, שיתוף הפעולה בין שלושת הגופים הללו, שבאמת הוא בשיא עוצמתו בשלוש השנים האחרונות, כאשר אורי ונילי ואני מכהנים בתפקיד של ראשי המוסדות הללו שהזכרתי, הם פועלים אך ורק לטובת דבר אחד, לנגד עינינו עומד דבר אחד בלבד, זה טובתה של המדינה והעצמה של ישראל כמעצמת מדע וטכנולוגיה.

תראו, אני אסיים, קודם אורי מאוד יפה מה שאמרת, אין ניגוד בין מדע לאמונה, זו אמירה בעיניי באמת פורצת דרך, כמו המדע שלנו. צריך אומץ להגיד את הדבר הזה מהמפלגה שממנה הגעת, ואמרת דבר שאני אזכור עוד הרבה שנים. אני אגיד לך למה אני מתחבר. אתמול נילי ואני הטמנו בספרייה הלאומית בירושלים במשכנה הנוכחי בגבעת רם, עכשיו נבנית אחת חדשה בין משרד האוצר למוזיאון ישראל שאתם ודאי תשתתפו בפתיחתה ב-2022, הטמנו את קפסולת הזמן.

קפסולת הזמן שהטמנו אתמול תפתח בעוד 50 שנה, וברוך השם כולנו נהיה בפתיחה שלה, אתם בוודאי. וביקשו מאזרחי ישראל לבחור מה להטמין, אז כמובן שהוטמן בה דיסק און קי, וייז ועוד המצאות ישראליות אחרות. אבל אני ביקשתי להטמין דבר מדהים שמתחבר בדיוק לאמירה שלך. אני ראיתי לפני כמה שנים במוזיאון ישראל ננו תנ"ך, תנ"ך על צ'יפ בגודל של פרומיל מילימטר, כל התנ"ך על צ'יפ שגודלו פרומיל מילימטר. והוא מוצב סמוך להיכל הספר שיוצאים מהיכל הספר ורואים את המגילות הגנוזות אפשר לעבור בחדר ולראות. וזה מה שאני החלטתי להטמין בקפסולת הזמן שתפתח בעוד 50 שנה בירושלים בירתנו הנצחית.

ואני אמרתי את מה שאני מאוד מאמין בו, וכשאני רואה אתכם אני עוד יותר מאמין בו. אנחנו עם עתיק עם עתיד גדול מאוד. תודה רבה לכם ובהצלחה לכולם.

תודה רבה לשר המדע והטכנולוגיה חבר הכנסת אופיר אקוניס. נודה גם לחברי הכנסת יעל כהן פארן וסאלח סעד, חברי ועדת המדע והטכנולוגיה שמכבדים אותנו אף הם בנוכחותם.

אני מתכבדת להזמין כעת את פרופסור נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, לברך בשמה של האקדמיה.

ראש ועדת המדע של הכנסת, מר אורי מקלב, פרופסור חנוך גוטפרויד, יושב ראש חבר השופטים, חברי כנסת, נכבדים, בעיקר הילדים, המשפחות, שמחה לראות אתכם באופן מיוחד.

אני רוצה לספר לכם קצת על האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ששמחה לחגוג עם כנסת ישראל את היום הלאומי למדע 2018 שחוגגים אותו סמוך או ביום הולדתו של אלברט איינשטיין שהוא ה-14 במארס. האקדמיה נוסדה בחוק של הכנסת בשנת 1961 כשראש הממשלה, דוד בן גוריון, היה שותף לחוק ואחד מתומכיו הגדולים. דוד בן גוריון הבין שהמדע לא רק מקדם את הידע שלנו על העולם אלא גם מקדם את רווחת החברה כולה. וישראל, שעוצמתה הכלכלית, מבוססת בין השאר על מדע וטכנולוגיה היא ביטוי מובהק לכך. חשבו על מובילאיי שנוצר על ידי פרופסור אמנון שעשוע במעבדות האוניברסיטה העברית.

בן גוריון ביקש להגשים את חזונות של ישעיהו כי מציון תצא תורה. הוא הצליח בכך. זוכי פרס נובל, טיורינג, מדליית פילדס, כולם חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מהווים דוגמה ומופת להצלחת המדע הישראלי בעולם כולו. תפקידה של האקדמיה הוא לקדם את המדע, לייעץ לממשלה בענייני מדע והיא עושה זאת בגזרות שונות.

עצה אחת שהאקדמיה מבקשת להבליט היא זו: כדי לקדם את המדע ולזכות בפירות ההצלחה המדעית והטכנולוגית מדינת ישראל חייבת להמשיך ולהשקיע במחקר, בתשתיות, בציוד, בחינוך, השקעה גדולה ומרובה. האקדמיה רואה חשיבות מיוחדת בקידומו של החינוך המדעי בישראל בתחומיו השונים והמגוונים.

האקדמיה גם מבקשת לעודד השתתפותם של תלמידות בתחומים אלה של מדע, רוח וטכנולוגיה. אני רואה כאן מדעניות צעירות משתתפות, זוכות ואני שמחה לשלוח לכן ברכה מיוחדת. השר אקוניס הזכיר קודם את קפסולת הזמן, הוא בחר את התנ"ך בקוביית ננו, ואני בחרתי את הביטוי לתגלית של הריבוזום שאחראית עליו בין השאר פרופסור עדה יונת ממכון ויצמן, זוכת פרס נובל שלנו שבמצויינות המחקרית שלה, בנחישות, מהווה דוגמה ומופת לכל איש מדע בעולם, במיוחד לנשות מדע בעולם, במיוחד לתלמידות תיכון בשלבים שלכן.

האקדמיה בהשתתפותה הפעילה של האקדמיה הצעירה שפרופסור רון מילוא, המרצה האורח, היה חבר בה, היה הראש שלה, שמחה מאוד להיות שותפה בתחרות של מדענים ומפתחים צעירים בישראל שאותה מוביל ומארגן מוזיאון המדע על שם בלומפילד בירושלים. מדינת ישראל חרטה על דגלה את ערכי הרוח, המדע והיצירה. חשוב לטעת ערכים אלה במערכת החינוך החל משלבי החינוך המוקדמים ובכל מהלכם. ביטוי לכך משתקף בתחרות זו וברור שאתם הצעירים, המגלים עניין במחקר ובפיתוח כבר בשנות לימודיכם בבית הספר התיכון, אתם תהוו הגרעין לדור המדענים הבא של המדינה.

האקדמיה הלאומית למדעים שמחה לקחת חלק במפעל חשוב זה. אני מבקשת להביע הערכה עמוקה לכל העוסקים במלאכה: למארח, למשרד המדע, למוזיאון המדע ובעיקר לחבר השופטים בראשות פרופסור חנוך גוטפרויד שתרומתו לחינוך המדעי יוצאת דופן.

אני מבקשת לברך את התלמידים, את התלמידות שלוקחים/לוקחות חלק בתחרות. את המשפחות, המשפחות עומדות מאחורי ההצלחות של הילדים, אני מאחלת לכם הצלחה רבה עתה ובהמשך הדרך. תודה.

תודה רבה לפרופסור כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

אני מתכבדת להזמין את מר גלאגר, ממלא מקום שגריר האיחוד האירופי בישראל, לברך בשמו של השגריר. מר גלאגר ידבר בשפה האנגלית ותרגום דבריו יוקרן על המסך.

(אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי:)

חבר הכנסת אורי מקלב, פרופסור נילי כהן, מיכאלה גורן מונטי, כריסטיאן יורגי, מיה הלוי, תלמידים, מורים והורים. נהדר שוב להיות פה, נכחתי בטקס חלוקת הפרסים הזה בשנים האחרונות. אני מבין שזו אולי לא ההתכנסות החשובה ביותר שמתקיימת בבניין הזה היום, אבל אני בטוח שזאת תהיה זו שמתנהגים בה הכי טוב.

כחלק מהשגרירות האירופית כאן בישראל זה עונג לי להציג שוב את הפרסים עבור הזוכים בתחרות המדענים הצעירים בישראל שילכו לייצג את ישראל בתחרות של האיחוד האירופי, מעבר למדענים, שתתקיים בדבלין בספטמבר. 2018 היא שנה של הרבה חגיגות, מר אקוניס ציין את חגיגות ה-70 המתקרבות, אבל השנה הזאת היא גם השנה ה-30 של תחרות המדענים הצעירים האירופית. מוקדם יותר השנה נכחתי באירוע של הנשיא ריבלין לציון השנה ה-20 של התחרות למדענים ומפתחים צעירים בישראל.

זה מעורר השראה לראות את כל הזוכים לאורך השנים ולראות איך הם הפכו למדענים. אני רוצה לברך את כל מי שלקח חלק בתחרות ומאחר שאמא שלי הייתה מורה למדעים אני רוצה להודות באופן מיוחד לכל המורים שנתנו השראה למדעני העתיד. אולי אני יכול להעיד, אולי לא היה לה אותו אמון שיש למר מקלב, אבל היא הייתה מסכימה איתך שאין שום סתירה בין אמונה ומדע.

אני בטוח שבנסיעתכם לאירלנד תהיו שגרירים טובים לישראל, מדע טוב, כמו היחסים בין האיחוד האירופי וישראל, מבוסס על שיתוף פעולה. האירוע בדבלין הוא חלק מ-EU science program horizon 2020, שבה ישראל משתתפת יותר מ-20 שנה. האיגוד הזה הוא אחד מהדברים הכי מוערכים ביחסים בין האיחוד האירופי וישראל. מאז שישראל החלה להשתתף בתחרויות האלה 27 ישראלים זכו ב-17 פרסים ואני מקווה שבשנה הזו נראה גם זוכים ישראלים. התחרות תהיה קשה, אירלנד פועלת במרץ כדי לציין את חגיגות ה-30 ונראה מעל 100 פרוייקטים מ-40 מדינות המשתתפות.

אני חושב שמגיעה תודה מיוחדת למוזיאון המדע בלומפילד, על העבודה המדהימה שהם עושים בכל שנה בארגון התחרות והכנת התלמידים לתחרות באירופה. אני מאחל לכולכם המשך הצלחה בלימודיכם ובכל דרך שתבחרו לעצמכם. תודה רבה.

תודה רבה. אני מתכבדת להזמין כעת את מר כריסטיאן יורגן, הנספח המדעי בשגרירות גרמניה בישראל. גם מר יורגן ידבר בשפה האנגלית ותרגום דבריו יוקרן על המסך.

(אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי:)

יושב ראש ועדת המדע של הכנסת, דירקטור הלוי, פרופסור כהן, פרופסור גויטפרוינד, השגריר גלאגר, אורחים מכובדים. זה כבוד הוא לי להיות כאן וכמייצג של השגרירות הגרמנית בישראל אני מאוד גאה להשתתף בטקס הזה. כבכל שנה הפרסים יכללו פרס מיוחד של המשרד לחינוך ומחקר בגרמניה שינתן לשלושה מהזוכים. הפרס המיוחד כולל טיול לגרמניה וארבעה שבועות של הזדמנות למחקר במחנה הבינלאומי למחקר מדעי של אוניברסיטת גוטינגר XLAB.

אתם יכולים לראות, האוניברסיטה ממוקמת ממש במרכז אירופה ובמרכז גרמניה. כאן אתם יכולים לראות את העיר ואת המרכז, את המרכז של האוניברסיטה בפינה הימנית. כך אתם יכולים לקבל מושג על מה מדובר. זה ה- - - של האוניברסיטה. ההיסטוריה של האוניברסיטה מתחילה ב-1737, וכמו אוניברסיטאות גרמניות אחרות והמדע הגרמני בכללי, היא חייבת הרבה למדענים היהודים שלה כמו זוכי פרס נובל ג'יימס פראנק ומקס פון. כתוצאה מהפעילות של הנאצים המדענים האלה וחמישית מהפקולטה הוצאו ממשרדיהם ונשלחו לגלות ב-1933. אנחנו מאוד שמחים לראות עד כמה טובים היחסים המדעיים היום ושהרבה מדענים ישראלים צעירים רואים את גרמניה כאחת המדינות העדיפות עליהם. אנחנו חייבים את זה למאמציהם של הרבה פוליטיקאים ומדענים בשני הצדדים. רק לציין את מקים מדינת ישראל, דוד בן גוריון. אנחנו רוצים שיגיעו מדענים צעירים ישראלים נוספים ושיבלו זמן בעבודה באוניברסיטאות ובמעבדות שלנו.

גרמניה היום היא בחזית של קידום שיתוף פעולה מדעי בינלאומי. ה-XLAB שמשמעותה experimental labs היא חלק מהשיתוף פעולה הבינלאומי הזה. התפקיד שלה הוא לעזור למדענים צעירים לגשר על הפער בין התיכון לאוניברסיטה.

אז מה תרוויחו משלושה-ארבעה שבועות במעבדות שלנו? תהיה לכם את האפשרות לעשות הרבה ניסיון מעשי בזמן קצר מאוד, תהיה לכם אפשרות להשתמש בציוד הייטק ממעלה ראשונה שמשתמשים בו במעבדות מחקר אמיתיות, לעבוד ביחד עם מדענים נפלאים צעירים מכל העולם וללמוד את הטכניקות הבסיסיות של מחקר בכל השטחים העיקריים כמו פיסיקה, כימיה וביולוגיה.

המעבדות מתאפיינות במקצוענות, בין תחומיות ובינלאומיות. אתם תחוו איך זה לעבוד בתוך מעבדות או באתרי מחקר חיצוניים לימים שלמים, לתכנן ניסויים עם צוותים בינלאומים, איך להוכיח השערה מדעית, איך להתמודד עם ניסוי שכשל. בקצרה, אתם תלמדו איך נראים חיים כמדענים.

מחנה המדע גם יכול לעזור לכם להחליט אם אתם רוצים לעסוק במדע טהור ואיזה תחום מדעי הכי מושך אתכם. זה אכן יהיה ניסיון בינלאומי לעבוד עם תלמידים מוכשרים מכל העולם.

מאז שנוסד ב-1999 יותר מ-190,000 סטודנטים עברו במעבדות ה-XLAB. אנחנו נשאיר לכם זמן מספק להכיר את הסטודנטים האחרים ולהשתתף בפעילויות חברתיות.

אז אנחנו בשמחה מזמינים את הזוכים בפרס המיוחד הזה לקחת את ההזדמנות הזאת לבקר במעבדות בגוטינגר ואנחנו מחכים בציפייה לקבל אתכם בגרמניה. תודה.

תודה רבה לכריסטיאן יורגן.

במהלך התחרות, החל משלב המיונים ועד יום השיפוט שנערך אתמול צילמנו ותיעדנו את הרגעים המיוחדים שעברו המתחרים. בסרטון הקצר שנקרין כעת ניתן לכולכם טעימה מהחוויה יוצאת הדופן שהם חוו.

(הקרנת סרט)

אני מתכבדת להזמין את פרופסור רון מילוא ממכון ויצמן למדע, יושב ראש ועדת המקצוע מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך והיושב ראש היוצא של האקדמיה הצעירה למדעים.

אהלן, איזה כיף עם האנרגיה של הסרט, לעלות ישר אחרי זה, גדול. לפני שאני אתחיל לספר לכם על סודות של הטבע אז נתחיל מאיזשהו סוד קטן שלי. אני אספר לכם מה הולך לקרות עם החוברת הזו שלכם, יקרה איתה אותו דבר שקרה עם החוברת של שנה שעברה. קיבלתי אותה, קראתי על כל הפרוייקטים הממש מעניינים שהיו שם וסימנתי ככה עם אזניים בניירות למעלה את הדברים שהכי סיקרנו אותי ושחשבתי שהכי יסקרנו גם את הבנות שלי והשארתי את זה על השולחן באיזשהו מקום בבית, לא בצורה מכוונת, בצורה מכוונת אבל לא בצורה יותר מדיי ברורה, מתוך רצון לעבוד על חוש הסקרנות של הבנות שלי, הגדולה ביניהם היא עכשיו בת 12.

ואני תמיד מחפש איך לבוא ולנסות להשיג את אותו דבר שאני חושב שעולם המדע עוד לא פיצח בדיוק מאיפה הוא מגיע, איך נוטעים זרעים של סקרנות כמו שאיכשהו ההורים שלי, שנמצאים כאן יחד איתנו היום, הצליחו איכשהו, כנראה, גם לטעת בי. איך לגרום לזה לקרות הלאה. אז זה מה שהולך לקרות עם כל מה שעשיתם, אם זכיתם ואם לא זכיתם וכל הכבוד למה שעשיתם כאן כבר.

ועכשיו אני רוצה לעשות בעצם את אותו דבר שאני רוצה לעשות לבנות שלי אני רוצה גם לעשות לכם וככה לספר לכם קצת על מה יכול לקרות לכם בשלב הבא אחרי שכבר הצלחתם להגיע לשלב הגמר ובעצם עשיתם את כל זה. וגם אם תסעו לחו"ל, לא תסעו לחו"ל, אני בתחרות כשהייתי בגילכם, עוד לא הייתה את התחרות הזאת, הייתי באיזשהי תחרות של מוזיאון מדע, והפרס היה לנסוע למרכזים של נאס"א בארצות הברית והייתה חוויה לא נורמלית.

אבל באמת שמאז כבר הייתי הרבה פעמים בארצות הברית, בואו אני אספר לכם מה יכול לקרות הלאה, אולי זה יעניין אתכם, ולא משנה אם אתם חוקרים בדיוק בתחום הזה או בתחום אחר, אפשר להגיע כמעט לכל שאלה שתחליטו להתעמק בה מספיק לעומק.

אז קודם כל בואו אני אספר לכם מי זה האנשים שאיתם אני עובד ואיתם אני עושה את הדברים ובמדע תמיד זה כזה, אני חושב שזה יותר טוב מכל תכנית ריאליטי, כל פעם עובדים על סיום של עונה אחת ומגיעים שחקנים של העונה הבאה והדברים מתקדמים הלאה. והנה, החבר'ה שנמצאים אצלי במעבדה, זה הקבוצת מחקר במכון ויצמן שאני שותף לה, זה הקבוצה מלפני כמה שנים, אתם יכולים לראות כל אחד, כשאני מספר על זה לכיתות אני בדרך כלל שואל אותם על מי הם רוצים שאני אספר ואני נכנס לזה, אבל הסבירו לי שפה הלוח זמנים צפוף.

אז אני אספר לכם על מה שאנחנו עושים, והכל בתמיכה של האיחוד האירופה, אז תודה לנציגי האיחוד על תמיכתם במחקר שלנו. ומה שאנחנו עושים זה מנסים לבוא ולהבין משהו על המתכון הסודי שצמחים יודעים לעשות ממש טוב. מה הם יודעים לעשות? אתם בטח מכירים את זה, עושים משהו שהוא נראה פשוט אבל בעצם דיי פנטסטי, לוקחים אוויר, לוקחים אנרגיה מהשמש ומזה עושים תכלס את כמעט כל מה שאנחנו צריכים כדי לחיות טוב בחיים. גם את כל האוכל שלנו, גם דלקים, מה שצריך בשביל לעשות פה את החימום ואת המיזוג ואת התאורה.

אבל מה, יש קאץ' קטן בדרך, בשביל לבוא ולעשות את זה משתמשים כמעט בכל המשאבים של הקרקע והמים על פני כדור הארץ. וזה כבר דיי ברוך, כי אתם יודעים, יש יותר ויותר אנשים ויש אתגר מאוד מאוד גדול לכולנו, לא משנה מאיזה תחום אתם, של איך אנחנו יכולים כשיש יותר אנשים לבוא ולהשיג יותר או לייצר יותר עם פחות משאבים כי לא הולך להיות לנו עוד משאבי קרקע ואנחנו לא רוצים לכרות את כל היערות, וגם אם נכרות אותם, זה בפני עצמו לא יפתור את הבעיות.

בבסיס של הפלא הזה עומדת מכונה מולקולרית קטנטנה שנקראת רוביסקו, זה איזשהי מכונה שיודעת לקחת אוויר מצד אחד, לעשות לו כל מיני דברים ובצד השני לבוא ולהשפריץ סוכר שממנו אוכלים, בונים, עושים את כל הדברים. ואז כשחזרתי מארצות הברית הגיעו אלי שני סטודנטים מבריקים למעבדה, אהרן ואלעד, שבאו ואמרו, אנחנו רוצים לראות אם אפשר לבוא ולשבור את שיא המהירות של איך שהדברים האלה עובדים.

המכונה הזאת, למרבה הפלא, אפילו שיותר ממיליארד שנה אבולוציה עבדה עליה, לא עובדת נורא מהר. אנחנו עדיין לא מבינים בדיוק למה, אנחנו חוקרים את זה, ואמרו, בוא ננסה לראות אם אפשר לשבור את המחסום מהירות הזה כדי לעשות יותר עם אותה כמות של משאבים.

אז זה היה החלק הראשון, הרעיון הזה, וכדי לבוא ולנסות להתקדם איתו היינו צריכים לבוא ולמצוא איזשהי חיית מחמד, הם חשבו על כל מיני רעיונות איך לבוא ולעשות את זה, אני לא אספר לכם את כל הפרטים, עשו תחרות, אחד עשה את זה בראש, אחד עשה את זה במחשב, הגענו לאיזשהם הצעות. איך בודקים אותם - הלכנו לדבר הזה, זה חיידק קטן שאנחנו מאוד אוהבים לעבוד איתו במעבדה, קוראים לו אי קולי, ואפשר לבוא ולבדוק בו הרבה רעיונות. בין השאר את הרעיון שהם הגיעו אליו של איך אפשר לבוא ולקחת אוויר וכמו צמחים, לבוא ולהיות מסוגלים לייצר סוכר.

הם באו ואמרו, יש בעיה קטנה, הדיאטה של החיידק הזה היא דומה קצת לדיאטה שלנו, הוא אוהב לבוא ולקחת סוכר ומזה הוא חי. אנחנו רוצים לבוא ובעצם להפוך לו את הדיאטה, לבוא ולראות אם אפשר לבוא ולשנות ולגרום לחיידק הזה לבוא ולקחת ולייצר סוכר. וזה כבר שאלה מעניינת, האם אפשר לשנות דיאטה בצורה כל כך דרמטית במעבדה.

זה הדליק את הבחור הזה, ניב אנטונובסקי, שבדיוק הגיע למאסטר במעבדה, והוא הכוכב הגדול, אם תרצו, שנכנס עכשיו לעונה השנייה של המעבדה שלי. הוא אמר, אין שום סיכוי שזה הולך לעבוד ואני מוכן להקדיש שנה מהחיים שלי כדי לבוא ולהראות שהרעיון הזה של אהרן ואלעד, שעכשיו כבר בתור תיאורטיקנים חושבים קדימה על הפרוייקטים הבאים, הם בתיאוריה הגיעו לאיזשהי דרך לעשות את זה. אני רוצה להראות שאי אפשר לבוא ולעשות את זה. הוא בא ואמר משפט שאהבתי, הוא בא ואמר שבתיאוריה אין הבדל בין תיאוריה לבין מעשה אבל בתכלס יש.

בשביל לבוא ולעשות את זה הוא היה צריך לצרף עוד אנשים, ראיתם שהוא היה קצת מדוכא בהתחלה, הוא ככה לבד נגד כולם. הוא חיבר, מצא עוד שני חבר'ה, את ליאור שבדיוק סיים מאסטר והתחיל דוקטורט במכון ויצמן ואת שירה עמרם, שבאה והצטרפה אלינו והם אמרו ביחד בוא נעשה פרוייקט של שינוי באמת קיצוני בדיאטה של החיידק לראות אם הוא יכול לבוא ולהתחיל לייצר סוכר מהאוויר. וזו הייתה הנבחרת, ליאור מומחה לבוא ולהדביק ולעשות כזה קופי פייסט בתוך ד.נ.א של חיידקים, שירה נהפכה להיות המומחית באיך לעשות אבולוציה כמו שאני אספר לכם קצת ויצאנו לדרך.

היה צריך לבוא ולעשות הרבה דברים, אני לא אכנס לכל הפרטים, יש לי איזשהי שרשרת שלמה של איך שקורה מטבוליזם, כמו בכל דיאטה, היינו צריכים לבוא ולשנות את הדיאטה של החיידק, באנו ומחקנו לו כל מיני גנים, הכנסנו לו כל מיני דברים חדשים שבדרך כלל עובדים רק בצמחים וזה יהיה הבסיס כדי לבוא ולעשות את זה. וזה היה נראה כמו תכנית נהדרת שעבדה לנו ממש יפה בתיאוריה.

התחלנו לעשות את הניסויים וזה היה כישלון גמור. ניסינו לבוא ולעשות את זה בבוקר, ניסינו לעשות את זה בערב, בתחילת חודש, כשהירח מלא, כשהירח ריק, כשהירח כחול, שום דבר לא עובד. עכשיו זה כבר אחרי שהוצאנו הרבה כסף של המשלם מיסים האירופאי, אחרי שהחבר'ה כבר, ניב כבר היה עמוק אחרי המאסטר, החליט שהוא מוכן גם להקדיש את הדוקטורט שלו כדי להמשיך לעבוד על זה הלאה.

הבנו שאין ברירה, חייבים למצוא איזשהו פתרון. בעצם נתנו לחיידק את כל מה שהוא צריך כדי לעשות את זה אבל משום מה הוא עדיין לא היה סגור, משהו במוטיבציה לא היה מספיק. חשבנו מה יכול לבוא ולעזור לנו הלאה. ואז אמרנו, הכלי הכי חזק שקיים לביולוגיה זה האבולוציה, אותו דבר שהביא אותנו להיות מי שאנחנו היום, האם אנחנו יכולים לרתום את האבולוציה כדי לשכנע את החיידק הזה לעשות מה שצריך כדי שניב יוכל לגמור, במקרה הזה עכשיו דוקטורט, בצורה מכובדת.

באנו ויצרנו בעצם איזשהי מערכת שבה אנחנו נותנים את כל המוטיבציה לחיידק כדי לבוא ולעשות את העניין הזה של לקבע פחמן. מה זה אומר? אמרנו, בוא ניקח מערכת ניסויית שבה נשים את החיידקים עם ממש ממש מעט סוכר, שרק יאפשר להם טיפה לחיות, נשים אותם בתוך מכשיר כזה עם מלא אנרגיה, מלא פחמן דו חמצני, אוויר, נותנים לו את כל מה שהוא רוצה. זה גם קצת סוג של מכונת עינויים בשביל החיידק כי הוא נורא נורא רעב, אבל נותנים לו את הגן עדן לידו שאם הוא רק יוכל לבוא ולעשות את הקיבוע פחמן הוא יוכל לגדול, להעמיד מלא מלא צאצאים. בדיוק מה שהאבולוציה טובה בלבוא ולעשות.

והשאיפה היא שאחרי כמה חודשים הוא באמת יוכל לבוא ולעשות את מה שאנחנו רוצים. מה אתם אומרים זה הצליח? אני הייתי ממש סקפטי. אבל אחרי כמה חודשים קיבלנו תוצאה שהפתיעה את כולנו, ראינו שבעצם מתחילה להיות לנו גדילה גדולה של חיידקים והיינו צריכים לבוא ולראות האם זה באמת מה שאנחנו חושבים. אני הייתי סקפטי כי היו לי כל מיני רעיונות איך החיידק כמו האבולוציה הרבה פעמים יודעים לעבוד עלינו. אנחנו מתכננים לעשות דבר אחד אבל האבולוציה יודעת למצוא פתרון אחר.

אמרנו, איך נוכל בסוף לבוא ולדעת אם זה אמיתי או לא. אתם יודעים, מדענים, מה שהם עושים, ברגע שהם מקבלים איזה תוצאה הם ישר רצים לספר לחבר'ה, על זה אנחנו נמדדים. אנחנו רוצים לבוא ולהעביר את הידע הלאה. אבל בתור מדענים אנחנו ממש מפחדים שנספר משהו לחבר'ה ויסתבר שהוא לא נכון. איך בדקנו את זה? באנו ולקחנו אוויר שאנחנו רוצים לצבוע אותו באיזשהו צבע כדי לראות אם באמת האוויר זה מה שבונה את החיידקים.

יש דרך לעשות את זה, אפשר את הפחמן לבוא ולצבוע אותו במקום שיהיה פחמן רגיל, פחמן 12, לבוא ולסמן אותו עם צבע אחר של פחמן 13. עשינו את זה וגילינו שבעצם החיידק, כל המסה שלו, כל הגוף שלו, עכשיו נבנה מהאוויר, כמו צמחים. עכשיו, אחרי כל השנים, זה כבר היה משהו כמו חמש שנים אחרי שניב אמר שהוא מוכן להקדיש שנה כדי להראות שזה שטויות. עכשיו הוא באמת היה יכול לבוא ולחגוג, את הדברים האלה הוא יכול היה ללכת ולרוץ ולספר בעולם.

היום הוא ממשיך לבוא ולספר על זה בהמשך הפוסט דוקטורט שהוא עושה בניו יורק וזה בעצם הייתה ההצלחה הגדולה. הוא לא עשה גם את זה כבר לבד, הצטרפו אליו לאורך הדרך להרפתקה הזו עוד אנשים וביחד הצלחנו לבוא ומצד אחד להתחבר לאמירה הזו שהאבולוציה היא יותר חכמה ממך אבל גם במעבדה שלי ראינו שאנחנו יכולים ללמוד כל מיני לקחים מהאבולוציה.

שיעור אחד שאולי רלוונטי, אם לא לוועדת המדע והטכנולוגיה לוועדת כספים, למדנו מהאבולוציה איך לבוא ולאזן הכנסות והוצאות. מסתבר שהבעיה שזה לא עבד לנו קשורה לרמה המולקולרית של איך החיידק שהוא לוקח את האוויר ומכניס אותו פנימה הוא מייד הולך ומייצר איתו סוכר, זה כמו איזה חשבון בנק, שיש לך איזשהי כמות של ריבית שנכנסת מדיי חודש, אבל אם אתה מוציא יותר מדיי כסף עם הכספומט, מבזבז יותר מדיי כסף, אתה תבוא ותאבד את הקרן, לא תהיה לך ריבית, לא ייצא שום דבר.

ראינו שבעצם כל המוטציות שקרו בכמה חודשים האלה שבאו והיו בתוך המכונה הזאת ועברו אבולוציה, אנחנו יכולים לראות כל שינוי ושינוי שחל שם, ולראות שהכל קשור לאיך החיידק מחליט לבזבז את הפחמן שלו וכל מיני תובנות לגבי זה.

זה ככה בקצרה מה שרציתי לספר לכם. כל זה מוביל אותנו לחלק ממאמץ עולמי, אם תרצו, מרוץ שליחים עולמי, שקורה במאה ה-21, שלפי דעתי הוא האתגר הכי גדול, לא משנה מה יוחלט היום לגבי הממשלה הבאה או לגבי הכנסת הבאה, אתגר שאני מקווה שיהיה לכם זרעים של להיות שותפים בו, ואני אגיד שזה אתגר שהוא רלוונטי גם למדעי הרוח וגם למדעי החברה, אנחנו צריכים למצוא דרך לייצר יותר עם פחות, עם כמות אנשים שקיימת שרוצה לחיות טוב כמו שאנחנו חיים ובשביל זה אנחנו צריכים למצוא הרבה דרכים בעבודה שלנו במכון ויצמן איך לבוא ולייצר דלקים ירוקים, יותר מזון, איך אפשר לבוא ולעשות את זה. ובדרך אתם גם יכולים להיות שותפים להרפתקה כמו שמישהו אמר בסרטון נורא יפה על איך הכיף הגדול זה לא מה שאתם זוכים אלא ההרפתקאות שקורות בדרך והחברים שמכירים.

אז זה החברים במעבדה נכון ללא מזמן ששותפים לזה, כולל כל מיני חבר'ה שהגיעו מארצות הברית ומאירופה כדי לבוא ולהיות חלק מהמבצע הזה. ושירה שהתחילה מלעשות אבולוציה, באמת מלהעביר את החיידקים שלנו מבחנה, מבחנה, כשעוד הייתה בתואר ראשון בפקולטה לחקלאות לידינו, הגיעה, עשתה מאסטר ובחתונה שלה יחד עם כל העובדים והעובדות החדשים במעבדה חגגה עם כולנו. נקווה שגם אתם תחגגו את זה שנכנסתם לחוברת הזאת ושזה יעשה לכם חשק לעשות עוד מחקר תמיד בעתיד. תודה רבה.

תודה רבה לפרופסור רון מילוא ונודה גם לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד של הכנסת שהצטרפה אלינו.

עתה נעבור לחלקו השני של האירוע שאני בטוחה שכולכם מחכים לו, לטקס הענקת הפרסים לזוכים בתחרות המדענים והמפתחים הצעירים לישראל הנערך זו השנה ה-21. את התחרות מנהל מוזיאון המדע על שם בלומפילד ירושלים והיא חלק מתכניות האיחוד האירופי לעידוד הקשר ושיתוף הפעולה בין מדענים צעירים באירופה וחלק מתחרות אינטל אייסף העולמית הנערכת בארצות הברית.

האקדמיה הלאומית למדעים בראשות הפרופסור נילי כהן שותפה לתחרות. ארבעה משופטי התחרות השנה הם חברים באקדמיה הצעירה למדעים. מנהל התקשוב, הטכנולוגיה ומערכות המידע במשרד החינוך שותף אף הוא לתחרות ותומך בה מיומה הראשון. תודה מיוחדת למשרד החינוך על התמיכה המתמשכת הזו והחל מהשנה שעברה תומכת בתחרות גם קרן משפחת גורן מונטי פררי מאיטליה באמצעות הקרן לירושלים, תודה רבה.

אבל לפני שנעבור לטקס הענקת הפרסים יש לי עונג מיוחד וכבוד להזמין את נציגת המדענים הצעירים, שיר שגיא, לומר את דבר. וזה עונג מיוחד, אני הופתעתי לגלות את השם שלה כשקיבלתי את רשימת הדוברים מכוון ששיר עושה אצלי במעבדה פרוייקט, היא הצטרפה למעבדה שלי באוניברסיטת תל אביב בתחילת השנה, פרוייקט שבו היא מנסה להבין את הבסיס המוחי של עיבוד מודע ולא מודע. אז שיר, שמחה גדולה, בבקשה.

שלום רב, וכמו שליעד אמרה, אני שיר, אני בת 16 מבית יצחק ותלמידת כיתה י"ב בקריית החינוך על שם דוד בן גוריון בעמק חפר. את עבודת המחקר שלי אני ביצעתי במסגרת תכנית אלפא במכון ויצמן בנושא השפעה של גורמים מרחביים על הייצוג המוחי של הסביבה. כאן זה המקום להודות לד"ר נימרבאום סלנט, ראש תכנית אלפא במכון ויצמן, לד"ר יניב זיו ראש המעבדה, לד"ר אלון רובין שהנחה אותי בעבודה.

לכל אחת ואחד מאתנו יש את האנשים שבזכותם הם פה, ולכן בשם כולנו אני רוצה להודות לכל המנחים ולכל הרכזים שאפשרו לנו לעשות צעדים ראשוניים בעולם המדע והטכנולוגיה. ולמשפחות שתמכו בנו לאורך כל הדרך.

עבודת הגמר היוותה עבורי, ואני בטוחה שאני ממש לא היחידה שמרגישה כך, הזדמנות ייחודית להחשף לעולם חדש ולהתנסות במחקר מדעי בליווי חוקרים מהשורה הראשונה, חוויה שהייתה מיוחדת ומצמיחה. כבר ביום המיונים הראשון נחשפנו לכמה מהאספקטים המוצלחים של התחרות. התלמידים המגוונים שלוקחים בה חלק, ההזדמנות להציג את המחקר או הפיתוח הטכנולוגי שעבדנו עליו לפני מומחים וליווי צמוד שכל אחת ואחד מאתנו מקבלים.

בין הודעת המעבר לשלב הגמר לבין שלושת הימים המשמעותיים האלו קיבלנו ליווי צמוד הן מטעם התחרות והן מטעם מנחה שצוות לכל אחד מאתנו שעזר לנו בכתיבת התקציר, הכנת הפוסטר והתכוננות להצגת הפרוייקט או העבודה. ויטלי לרנר, המנחה שלי מטעם התחרות, תודה לך ותודה לכל המנחים שנרתמו להכין אותנו בצורה הטובה ביותר.

כשהגעתי לירושלים ביום ראשון לאחר לילה עם מעט שינה, מצויידת בבגדים רשמיים והרבה חששות, לא ידעתי למה לצפות. אחרי שהגעתי וראיתי את העמדה שלי עם פוסטר, חולצה ותג שם, הבנתי שזה באמת קורה. כלומר, נלחצתי אפילו יותר. עם זאת, במהרה נרגעתי לאחר שיחה והיכרות עם האנשים המדהימים ומפגש עם חבריי לתחרות. אני מתרגשת לעמוד כאן בפניכם ולסכם שלושה ימים שעברו ברגע ועם זאת היו משמעותיים כמו חודש שלם. שלושה ימים בהם רכשתי חברים חדשים מכל הארץ, שלושה ימים של חוויות חדשות והתנסויות מרגשות.

התחרות הייתה יציאה מהשגרה וטעימה מהחוויות הנוספות שעיסוק במדע יכול לזמן לנו בין אם הן אינטלקטואליות או חברתיות. אני מאמינה שזהו צעד ראשון עבור רבים מאתנו במסע שבתקווה נמשיך עוד שנים רבות.

לפני שאני מסיימת רצינו לומר תודה, תודה לצוות השופטים בראשותו של פרופסור חנוך גוטפרויד והמנהל האקדמי, פרופסור גדי גלזר. תודה למוזיאון המדע על שם בלומפילד בירושלים ולרוני בן חיים וקרין לוי שמנהלות את התחרות ולצוות המוזיאון שהיה האמא ואבא שלנו בשלושה הימים האלה, גוני ורומן שדאגו לכל מחסורנו. תודה לתומכים, משרד החינוך וקרן גורן מונטי פררי באמצעות הקרן לירושלים, האקדמיה הלאומית למדעים, חברת אינטל וכל מי ששותף לדרך, תכניות אלפא וקדם עתידים.

ולכל החברים שרכשתי פה, שבלעדיהם זה לא היה אותו הדבר, אני מקווה שנשמור על קשר משמעותי. אז שיהיה לכולנו בהצלחה.

תודה רבה לשיר. וכעת לטקס הענקת הפרסים לזוכים אני מתכבדת להזמין לשולחן הנשיאות את יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה חבר הכנסת אורי מקלב, את גברת מיכאלה גורן מונטי, נציגת הקרן המשפחתית גורן מונטי פררי שתורמת לתחרות, את נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופסור נילי כהן, את נציג מנהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע במשרד החינוך, מר יגאל דור, את נציג האיחוד האירופי בישראל מר מארק גלאגר, את הנספח המדעי בשגרירות גרמניה בישראל מר כריסטיאן יורגן.

את טקס הענקת הפרסים לזוכים ינחה פרופסור חנוך גוטפרויד, יושב ראש חבר השופטים של התחרות. פרופסור גוטפרויד, בבקשה.

שלום לכולכם. היות והמתח גובר אני אחסוך זמן ולא אציין בשמם את אף אחד מן האנשים המכובדים שיושבים כאן כי בחלק הזה המכובדים הם אלה שיושבים כאן באמצע מהשורה השלישית ועד השורה השמינית, 57 התלמידים והתלמידות שיושבים כאן שהגישו 40 עבודות מחקר לתחרות השנה, הם גם הזוכים בתחרות המדענים הצעירים 2018. ואני לא הראשון שאומר את זה אבל אני גם אגיד לכם מדוע. מפני שלתחרות הזאת הוגשו 232 עבודות מחקר ביניהן עבודות טובות מאוד, ביניהן כאלה שאפילו משתוות ברמתן לעבודות שבסופו של דבר נכנסו לגמר.

צוות האנשים שעסק במיון העבודות והיה צריך להחליט איזה בסופו של דבר תגענה לכאן התמודד עם משימה מאוד קשה. 26 השופטים ששפטו את 40 העבודות אתמול התמודדו עם משימה קשה עוד יותר. כל שנה אני אומר שזהו היום המרתק ביותר בשנה בשבילי, זהו גם היום הקשה ביותר בשנה בשבילי מפני שבסופו של דבר אנחנו צריכים להחליט מבין העבודות האלה למי נעניק ציונים לשבח ולמי נעניק פרס ראשון, פרס שני, פרס שלישי וכך הלאה.

והמשימה היא קשה וכל שנה אני אומר אפילו פעמיים כל שנה, בבוקר ואחרי הצהריים, שיש הרבה מתחרים באולימפיאדה אבל בסופו של דבר בפודיום יש שם שלוש מדרגות. אנחנו יותר נדיבים מאנשי האולימפיאדה כי אנחנו את הפרסים, הראשון, שני, שלישי, מחלקים בין יותר מאחד, אנחנו נותנים ציונים לשבח. ובכל זאת, בין 40 העבודות ששפטנו אתמול יש מגוון שמכסה את כל התחומים של החקר ושל הדעת.

יש שם עבודות במדעי הרוח וחברה, יש עבודות במדעי החיים ורפואה, יש עבודות בחקר הסביבה, במדעים מדוייקים, יש השנה מספר ניכר של עבודות בטכנולוגיה וביניהם מספר ניכר שוב של עבודות בהנדסה רפואית. בשיפוט העבודות האלה אנחנו נעזרים במהנדסים, מדענים וחוקרים מחברת אינטל. ההשוואה בין תחומים שונים היא גם כן קשה. בסופו של דבר אנחנו מגיעים להחלטה אחרי דיונים של יום משמונה בבוקר עד החשכה.

ואני אספר לכם היום מה בסופו של דבר הצוות הזה החליט שמורכב מחוקרים בכל התחומים אחרי התלבטויות רבות. בסופו של דבר אנחנו מחפשים, אתם אומרים שאולי קשה לדרוש מה שאנחנו מבקשים מתלמידים בגיל הזה ובשלב הזה של החיים, אנחנו מחפשים בכל תחום עבודה שעומדת במתודולוגיה המיוחדת לתחום והיא מיוחדת לכל דבר. אנחנו מחפשים עבודה עצמאית, אנחנו מחפשים קורטוב של חדשנות ומקוריות, אנחנו מחפשים כתיבה בוגרת ומאוד מוקפדת. אנחנו מחפשים גם הצגה בעל פה שמעידה על הבנה מאוד רחבה של התחום. ואנחנו מוצאים כאלה והרבה מאוד מן העבודות שאנחנו ציינו הן עבודות ברמה של עבודות מוסמך באוניברסיטה כבר. כך שבאמת יש במה להתברך.

מה שאני אעשה עכשיו, אני אלמד אתכם קצת מדע, אני אתחיל בעבודות בציונים לשבח. אנחנו החלטנו לציין לשבח שמונה עבודות. אנחנו אחר כך נחלק פרסים, פרס שלישי, פרס שני, פרס ראשון וכך הלאה. על כל אחת מן העבודות האלה אני אתן לכם הרצאה. כך שיש לנו מדע. מה שאני אעשה כך. ברגע שהשם יושמע אז התלמידה או התלמיד ואם זה שניים או שלושה לעבודה יתחילו לטייל אל הבמה ויעמדו פעם כאן עד שאני אסיים כדי לחסוך זמן ואז ניתן תעודות ואז נלחץ ידיים ונעבור הלאה.

אז אני מתחיל ואתם גם תתרשמו מהשונות העצומה של הנושאים, השיטות והדברים שהיום מרכיבים את תחום הידע האנושי.

העבודה הראשונה היא דווקא במדעי הרוח. בתקופה שבין המאה השישית והשלישית לפני הספירה, בהיסטוריה של צין, שהיא תקופת 100 האסכולות, המצטיין בשיח מדיני ופילוסופי שבמרכזו מושג הדאו. אבישי אלה, תלמיד התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בירושלים, זכה בצל"ש על עבודתו "דאו בתקופת המלחמות הלוחמות, התועלת שבחוסר התועלת". ומושג הדאו פירושו הדרך המוסרית ואבישי תיאר בעבודתו את הקשרים בין המרכיבים השונים של דאו, העבודה כתובה ברמה גבוהה, יש בה דיון מעמיק וחדשנות מירבית במרכיבים המטאפיסיים, הלשוניים והמיסטיים, הפוליטיים של התקופה.

המערכת הקרדיו וסקולרית שלנו חשופה לכל מיני סיכונים ואחת מהן היא הצטברות שומנים באזורים שונים בעורק. אביב אזולאי ומיכל לוי מבית ספר הרב תחומי למצויינות ומנהיגות חברתית נהריה ובית הספר הרב תחומי עמל רבין למדעים ואמנויות והן מתכנית קדם עתידים. העבודה שלהן "טיפול מכאני לשומן רגיש בפוטנציאל קרע" ובכן אותן הצטברויות שומן שמכוסות בשכבות דקות של תאים יכולות לגרום לקרע, יכולות להתפרץ לתוך העוקר, יכולות ליצור קרישים שיכולים להגיע ללב ולגרום להתקף לב ואפילו למוות. ויש טיפול תרופתי, לא הכי יעיל, והם מציעים טיפול מכאני, הם מציעים טיפול שלמעשה דומה להשתלה של איזשהו קטטר לתוך העורק, שאיבת השומן והעבודה, ההצעה שלהם, מתוארת בעבודה מדעית סולידית שכתובה מאוד יפה. על הרעיון ועל תיאור שלו ועל המחקר שהם עשו כדי לבסס אותו החלטנו לתת להם צל"ש.

ואני עובר לציון לשבח השלישי ואתם יודעים שיש לנו ככל שאנחנו מתבגרים, לא רק לנשים, גם לגברים, תופעה של בריחת סידן, מה שנקרא אוסטאופורוזיס. אילון גולדברג ואביגיל גיל מאורט גרינברג קרית טבעון, זכו בצל"ש על עבודתם, פתרון חדשני לטיפול ומניעת אוסטאופורוזיס. וכמובן, האוסטואופורוזיס מה הוא גורם, הוא גורם לירידת מסת העצם, לסיכון גבוה לשרירים והטיפול התרופתי הקיים אינו יעיל ביותר והם מציעים טיפול חדשני המבוסס על אפקט פיזיקלי שנקרא האפקט הפיזו אלקטרי. האפקט הפיזו אלקטרי אומר שאם אתם לוחצים חומרים מסוימים, יש גבישים כאלה, גם בעצם זה קורה, אם אתם לוחצים נוצר זרם חשמלי כתוצאה מהלחץ. זרם חשמלי מגרה תאים שמעודדים הווצרות מסת עצם וזה עוזר למנוע את גריעת המסה. והם מציעים לשים למשל על זרוע איזשהו שרוול שילחץ בצורה מדודה, מבוקרת, על העצם וכך לעזור למנוע את האוסטאופורוזיס. הרעיון הוא מעניין, חדשני, הם גם בנו את ההתקן הזה ואני מקווה שיצליחו לעשות מזה גם איזשהו מוצר פעם.

הצל"ש השלישי, ואנחנו עוברים מנושא לנושא, אתם שמעתם על תופעת הורטיגו, פחד גבהים. בין תופעות הורטיגו אחת השכיחות היא אותה תופעת ורטיגו שבה מקבלים התקפים פתאומיים של סחרור חריף. מי שהציע פתרון מעניין לזה, אולי חדשני, מאוד מועיל, הם אלון דולב, גל רינות ועודד שמואלי מבית הספר בית חינוך על שם רבין תל מונד. ומה הבעיה? ברגע שזה קורה צריך להביא רופא או צריך להביא פיזיותראפיסט שידריך את המטופל בכל מיני תנועות ונדנודי צוואר כדי לצאת ממצב הסחרור. מחכים לרופא לפעמים הרבה זמן, בינתיים יכולים לקרות דברים קשים, בכל מקרה האיש או האישה לא יכולים לתפקד. מה שהם מציעים זה להשתמש במערכת בטכנולוגיה קיימת של מציאות מדומה שמחברת לטלפון הנייד והיא מדריכה את האיש שלוקה בתסמונת הזאת באותם תמרוני ראש הדרושים וזה מאפשר את הטיפול בכל זמן, בכל מקום, ומתברר שהוא גם טיפול מדוייק יותר. ועל זה מגיע להם באמת ציון לשבח.

אומרים שהמתמטיקה היא מלכת המדעים וגם שפחתם בגלל השימושים הרבים שבה. מאוד קשה בגיל הזה לעשות משהו מקורי במתמטיקה. אנחנו התרשמנו מעבודה מסויימת שדנה בקומבינטוריקה של גופי מתמטיים שנקראים פיאונים קמורים שהדפנות שלהם הם משולשים וזהו ענף עמוק ומפותח של הקומבינטוריקה. חלק ניכר מן התוצאות שלו התקבלו במשך כמה עשורים על ידי מתמטיקאים ישראלים בולטים. אליעזר פיקר מאורט גבעת רם על שם יוסף חרמץ בירושלים כתב עבודה על משפט החסם התחתון עבור פיאונים סימפליציאלים. אלה הם אותם הגופים שתיארתי קודם. היקף העבודה מאוד מרשים, התלמיד מגלה בקיאות והבנה בהרבה מאוד צדדים של הקומבינטוריקה ואינטואיציה גיאומטרית רב מימדית מעולה. יש בעבודה ניתוח בעיות פתוחות והצגת שאלות חדשות, יש בו פרק מקורי ומעניין המעיד על יכולת גבוהה של חשיבה עצמית ועל כך אנחנו מעניקים לו ציון לשבח.

אולי מה שאני אגיד עכשיו גם ידבר אישית להרבה מכם מפני שמתברר שהרבה מאוד אנשים באוכלוסייה הבוגרת סובלים מנדודי שינה. ויש כ-15% מהאוכלוסייה בישראל אפילו סובלים מנדודי שינה חריפים מאוד, תסמונת שנקראת אינסומניה. הטיפול הקיים בכדורים הוא ממכר. התלמידים יובל בזק, עומר נולמן ושיר נראון מבית הספר בית חינוך על שם רבין תל מונד הציעו מערכת ביתית לניטור וטיפול באינסומניה. שלושתם יסעו לתחרות אינטל, אייסף בפיטסבורג במאי בפנסילבניה. הם הציעו מערכת ביתית לניטור וטיפול באינסומניה שמבוססת על אפקט, על טכנולוגיה קיימת שנקראת איזשהי טכנולוגיה בינוראלית שמשמיעה במיטת הישן או המתמודד עם חוסר שינה לשתי אוזניים של הצלילים בתדירויות שונות, המוח מתרגם את זה לאיזשהו צירוף של שני הצלילים האלה שמשפיע על קצב פעילות המוח ומאפשר שינה ערבה ומתוקה. ועל כך אנחנו מעניקים לשלושתם את התעודה על צל"ש.

ושוב תופעה שנוגעת לאוכלוסייה רבה – קרוב ל-10% מן הנשים בתקופת הפוריות סובלות באופן חמור מתסמינים רגשיים ופיזיולוגיים בימים שקודמים לקבלת הווסת. התופעה הזאת באנגלית נקראת Premenstrual Dysphoric Disorder. התלמידה שחרית פידלר ממדרשיית הרטמן לבנות בירושלים מתכנית אלפא כתבה עבודה שאני תיכף אתאר אותה, רק אומר לכם ששחרית תיסע למחנה מחקר בגרמניה. מה ששחרית עשתה, מטרת העבודה, היא להבין את הקשר בין התופעה ההורמונלית, מינית הזאת ובין פעילות המוח והיא בעזרת סריקות של punctual MRI בשלבים שונים של המחזור החודשי חקרה כישורים תפקודיים בין אזורים שונים במוח. היא עשתה מחקר סטטיסטי מאוד מרשים, מאוד מקפיד, בהשוואה בין קבוצות שונות והעבודה שלה כתובה באופן מאוד בשל והחלטנו להעניק לה ציון לשבח על כך.

והעבודה האחרונה שהחלטנו לציין לשבח קשורה לאחד הכלים הדיאגנוסטיים החשובים, הלא פולשניים ברפואה וזה MRI התעודה המגנטית הגרעינית. כרמל הרפז מבית ספר אורט בנימינה ומתכנית אלפא כתבה עבודה, השם קצת קשה להבנה, מיד אסביר לכם מה מסתתר מאחרי השם, "שחזור עוצמת הגרדיאנטים המגנטיים ב-MRI על ידי ניתוח גלי קול". גם כרמל תסע למחנה המדעי בגרמניה. ובכן, הצילום MRI נותן לנו תמונה מאוד חדה של האזורים הנסרקים. החדות הזאת של התמונה תלויה בכיול מאוד מדוייק של עבודת המכשיר. והכיול הזה איננו עמיד בפני כל מיני הפרעות חיצוניות, הוא משתנה ומתקלקל עם הזמן, הוא מתקלקל עם כל מיני זעזועים מכניים וכל הזמן צריך לכייל מחדש. מה שעשתה כרמל, היא הציעה שיטה איך לכייל אותו בעזרת אותם צלילים אקוסטיים שנפלטים מן הסלילים האלקטרומגנטיים שמקיפים את האזור שבו יושב הנבדק והם יוצרים את השדה המגנטי ההכרחי לעשות את התהודה אבל הם גם מפיקים גלי קול. ובשימוש בהם, שימוש מתוחכם ואלגוריתם מתוחכם שהיא פיתחה וכתבה היא הציעה איך לכייל אותו וכל מי שדיבר איתה התרשם. הנושא הוא מאוד מורכב, מאוד קשה, זו טכנולוגיה מורכבת, אני לא מדבר כבר על הפיזיקה שהיא בעייתית, אבל הטכנולוגיה מאוד מורכבת. אנחנו התרשמנו שהיא מאוד מבינה מה היא עושה.

כל אחד מהצל"שים גם יקבל תעודה של 500 ₪ לרכישת ספרים.

עכשיו אני עובר לחלוקת הפרסים. ויש לנו פרס אחד מיוחד והוא פרס שניתן על עבודה יצירתית לזכרו של נעם כנפו. ומשפחת כנפו נמצאת איפשהו באולם ואני מבקש אותם להעניק את הפרס כאשר אני אכריז. אריאל כנפו הוא גם, כבר שנים רבות, אחד השופטים בתחרות. העבודה שבחרנו היא באמת עבודה יצירתית. היא נוגעת לאיזשהו אפקט פסיכולינגוויסטי אפשר לומר, שנקרא בעברית הטרמה, באנגלית priming, והוא אומר שאם אנחנו חשופים לאיזשהו גירוי מסוים, לאיזשהו אירוע, זה נותן איזשהי התניה איך אנחנו נגיב מיד אחר כך. והתלמיד יהל כספי, תלמיד התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בירושלים כתב על כך עבודה. ומה שהוא עשה את הדבר הבא: הוא השמיע ל-35 נבדקים, השמיע להם משפטים במבנים מיוחדים, מבנה פעיל, מבנה סביל ועוד מבנה. ההשערה היא ש-priming ייעשה על ידי משפט, מבנה משפט נכון אבל נדיר. סביל הוא נדיר. אחרי זה נותנים לאנשים האלה לתאר תמונה. ומתברר שבתיאור התמונה הם משתמשים יותר מן הרגיל, יותר מתנאים אחרים, במשפטים במבנה סביל ולא במבנים אחרים. יהל עשה מזה עבודת מחקר מאוד יסודית, השופטת שהיא מומחית לבלשנות חשבה שזאת עבודה מצטיינת במיוחד בכל הקריטריונים של מחקר מדעי וגם הראה שהתופעה הזאת של הטרמה פסיכולינגוויסטית היא תופעה הרבה יותר רחבה וישנם גורמים נוספים מאשר משפט כזה, תכנים של התמונה ודברים אחרים. ואנחנו באמת התרשמנו שמדובר פה בעבודה יצירתית יוצאת דופן.

הפרס הוא 3000 ₪ ללימודים אקדמיים בארץ. ויהל, אתה תסע למחנה לתלמידים מצטיינים בשוויצריה.

אתם יודעים שלאחרונה מדברים הרבה על תאי לחץ, על תא לחץ. תא לחץ איזשהו כלי, שיטה, לשיפור קוגניטבי בתהליכי הזדקנות, לטיפול בשלבים ראשוניים של מחלת אלצהיימר. השהייה בתא לחץ אמורה לשפר את זה, באיכילוב יש תא לחץ וכו'. דנה בן טל, תלמידת כפר הנוער מאיר שפיה מתכנית אלפא זכתה בפרס שלישי, אחד משלושת הפרסים, על עבודתה על יעילות מוגברת של מנגנוני תיקון נזקי ד.נ.א באצטרוציטים שנחשפו לחמצן בריכוז גבוה. עכשיו אגיד לכם מה זה. קודם כל אגיד לכם שדנה תייצג את ישראל בתחרות האיחוד האירופי בדבלין. אבל אני מזהיר אותך, דנה, את כבר שמעת כמה התחרות היא תחרותית באמת שם. מה שדנה עשתה, היא בדקה מערכת מודל של תרביות של אסטרוציטים שזה חלק מן התאים במערכת העצבים, היא בדקה אם שהייה של תרביות תאים כאלה בריכוזי חמצן שונים, יותר נמוכים, יותר גבוהים, הדמייה של תא לחץ כזה, משפרת תיקון של נזקי ד.נ.א אשר משקפים ירידה בפונקצייה של תאים, והתשובה היא חיובית. וזאת עבודה מאוד יסודית. ועל כך היא קיבלה אחד משלושת הפרסים השלישיים שאנחנו מעניקים היום.

ועכשיו אנחנו עוברים לעוד פרס שלישי. יש לנו עבודה בביולוגיה מולקולרית, עבודה על תאי גזע פלוריפוטנטיים שפירושו כאלה שיכולים להתמיין לתאים שונים. ולב סיטון, שכבר עומד פה על הבמה, מאורט גבעצת רם בירושלים כתב על זה את העבודה והוא ייצג את ישראל בתחרות אינטל אייסף בפיטסבורג, פנסילבניה. בתאים האלה ישנם שני כרומוזמי x, זאת אומרת כרומוזומים נקביים שאחד מהם בדרך כלל עובר השתקה, הגנים שעליו לא פעילים. ובשיטות של ביואינפורמטיקה ניתן לזהות איזה גנים המצויים על הכרומוזומים פעילים. מה שלב הצליח לעשות בעבודה שלו הוא לעקוב אחרי השתנות מצב ההשתקה של הגנים האלה. ממצאיו המפתיעים מראים השתנות של מידת ההשתקה לאורך זמן, התרבית, וכן מראים שלעתים ההשתקה היא חלקית. ממצאים אלה יכולים להוסיף הבנה לפוטנציאל של תאי גזע שהם כל כך חשובים בביולוגיה המולקולרית המודרנית ברפואה המודרנית.

עכשיו אני עובר לעוד פרס שלישי, הוא דן שוב בחולים, הפעם בחולים משותקים כמו למשל חולי ניוון שרירים או ALS. האנשים האלה מתקשרים על ידי הקלדת מילים ומשפטים. והיום בשיטה הקיימת הם מקלידים אות אחרי אות וזה לוקח הרבה מאוד זמן. הם מחוברים למכשיר EEG והחולים מסתכלים על מסך עם אותיות, מתרכזים באות מסוימת אותה הם רוצים להקליד, הממשק מסיק מהבהוב האותיות בטבלה המוצגת איזה אות החולה רוצה להקליד ומקליד אותה. מיכאל קינן מבית הספר התורני על שם הימל פארד בירושלים מתכנית אלפא כתב עבודה שבה הוא מחליף את השיטה הזאת של הקלדת אות אות בהקלדת מילה מילה. עכשיו זה לא דבר כל כך פשוט כי יש הרבה יותר מילים אז פה יש איזשהי עבודה של חיזוי מילים, של חיזוי מילים סטטיסטי, של תדירות מילים בשפה, של תחביר של משפטים. האלגוריתם שהוא כתב הוא מאוד מתוחכם והוא מראה שהקלדה של שני משפטים רצופים בשיטה שהוא מציע, הזמן שזה לוקח קטן בפקטור של שתיים. וזה הרבה מאוד. תחשבו, מ-20 דקות של להקליד שני משפטים ל-10 דקות של להקליד שני משפטים, זה הישג גדול. מיכאל אתה רוצה לנסוע לגרמניה?

כל תלמיד שזכה בפרס שלישי יקבל 5000 ₪ ללימודים אקדמיים בארץ.

ואני עובר עכשיו לנושא קצת שונה, בפרס השני, גם פרס שני החלטנו להעניק לשלוש עבודות. וישנה עבודה מקורית במיוחד מצאנו שהיא עבודה במדעי הרוח שבה התלמידה נעמי ברונר חקרה את השינויים בתפיסה של האישה מן האוריינט באנגליה במאה ה-17 וה-19. כלומר, לפני הזמן האימפריאלי של אנגליה ובזמן האימפריאלי של אנגליה. נעמי היא מהתיכון הישראלי למדעים ואמנות בירושלים. ומה היא עשתה, איך היא עשתה את זה? היא צירפה פה מחקר ספרותי עם מחקר של שינוי תפיסות היסטוריות. המחקר הספרותי שהיא עשתה הוא בדיקה של הביטויים וההתחייסות למלכה קליאופטרה ביצירות ספרותיות קנוניות באנגליה במאה ה-17 ובמאה ה-19 והסיקה מזה מסקנות מעניינות שתומכות ונתמכות על ידי התפתחויות היסטוריות. ואנחנו, השופטים שבאמת מתמצאים בדברים האלה, התרשמו מאוד מאיכות הכתיבה, מרמת ההצגה. נעמי, את רוצה לנסוע לדבלין?

עכשיו אני עובר לנושא מאוד חשוב בטכנולוגיה ואנחנו בחיי היום יום כמעט בכל מה שאנחנו עושים אנחנו תלויים בכל מיני התקנים זעירים, התקנים אלקטרוניים זעירים ובכל התקן כזה ישנו מעגל של רכיבים חשמליים וביניהם ישנם מוליכים חשמליים ואת המעגלים האלה עד עכשיו עשו בשיטות דיי יקרות של ליטוגרפיה. ובזמן האחרון, בשנים האחרונות עברו לשיטות הדפסה והדפסה בעזרת דיו כסף. וכסף זה סיפור יקר. וישנה עכשיו מגמה ואתגר להחליף את זה בדיו נחושת. מיד אסביר לכם מה הבעיה אבל קודם אני רוצה את הלל שוחט מהתיכון שליד האוניברסיטה מתכנית אלפא, והוא השתלב בקבוצה במעבדה באוניברסיטה העברית שעובדת על פיתוח דיו מבוסס נחושת להדפסת אלקטרוניקה ויש שם קושי לא קטן מפני שהדיו מורכב מננו חלקיקים של נחושת והם מומסים באיזשהו קומפלקס ומדפיסים בדרך כלל את הקומפלקס הזה אבל בין החלקיקים אז אין מגע, הם לא נוגעים, אז זה לא מוליך. אז יש כל מיני שיטות עיבוד איך אחרי שזה מודפס מנתבים את הדבר המיותר ולוחצים קצת. מה שהלל עושה ותרם בזה גם עבודה מקורית זה לעשות את העיבוד הזה ולהבטיח שיהיה מגע בין חלקיקי הנחושת עוד לפני ההדפסה. והדבר הוא אתגר טכנולוגי למרות שהוא עובד בקבוצה במעבדה כל מי שדיבר איתו וכל מי שבחן אותו התרשם שהייתה לו תרומה עצמאית משלו לעבודה המשותפת והוא יהיה שותף למאמר העומד להתפרסם. העבודה שהוא הגיש לתחרות כתובה ברמה של עבודת מוסמך. הלל, אתה תסע לפיטסבורג, פנסילבניה.

טוב, אנחנו חוזרים לד.נ.א. הד.נ.א הוא הקוד של החיים שלנו אבל הוא איננו עמיד בפני הסביבה והנזקים שנגרמים לו, חלקם אנחנו גורמים לו על ידי עישון, על ידי חשיפה לקרינה אולטרא סגולה וכו' קיימים והם כמובן מזיקים לפעילות התאים. דבורה רבקה שכטמן מאולפנת בני עקיבא אורות מודיעין מכבים רעות זכתה בפרס שני על עבודתה "בקרה על סינתיזת ד.נ.א דרך נזקים בתאים הומניים". היא עשתה עבודה מעבדתית מאוד מעמיקה ומרשימה על מנגנוני התיקון של נזקים אלה. יש בעבודה שלה הרבה מאוד עבודה מעבדתית בשיטות שונות. העבודה הכתובה, השופטים שמבינים בזה, וזה לא אני, אומרים שהיא שקולה לעבודת מוסמך. ובכן, פיטסבורג, את רוצה לנסוע לפיטסבורג?

כל תלמיד שזכה בפרס שני יקבל 7500 ₪ ללימודים אקדמיים בארץ.

את הפרס הראשון אנחנו חילקנו לשתי עבודות שהן באמת עבודות מיוחדות. אני לא אגיד עוד פעם שכל אחת מהן שקולה לעבודת מאסטר. עבודה אחת היא צירוף מאוד מעניין של פיסיקה וארכיאולוגיה וגיאולוגיה. אחד האתרים הארכיאולוגים בארץ הידועים החשובים הוא תל מגידו. לפני שאני מספר, איתי עדן, בוא הנה. איתי הוא תלמיד תיכון שליד האוניברסיטה בירושלים, הוא מתכנית אלפא. שם העבודה נקרא "תיאור פליאומגנטי של קיר לבני בוץ בתל מגידו". עכשיו אסביר לכם מה זה. ובכן, בתל מגידו יש קיר מלבני בוץ והקיר הזה פעם נשרף. בבוץ, בחומרים שונים, ישנם מגנטים מיקרוסקופיים והם לא מסודרים. אבל כשהחומר מתחמם ליותר מ-600 מעלות אז כל המגנטים מסתדרים כמו חיילים במסדר. חומר כזה נקרא חומר פארא מגנטי. כשאחרי זה זה מתקרר אז זה נשאר ואנחנו יודעים מהו הכיוון. הם מסתדרים לפי השדה המגנטי של כדור הארץ כמו מחט מצפן. אבל השדה המגנטי של כדור הארץ, בעוצמתו ובכיוונו, כל הזמן משתנה. ואנחנו מכירים את ההיסטוריה הזאת. אז הולכים ומודדים את הכיוון של המומנטים המגנטיים האלה בקיר במגידו שהסתדרו כי פעם הייתה שריפה ויודעים את ההיסטוריה של השדה המגנטי של כדור הארץ ומזה אפשר לעשות את התאריך, לדעת מתי הייתה השריפה. איתי עשה עבודה מאוד מאוד יסודית, הוא מדד הרבה מאוד, הוא עשה עבודת שדה. התחום הזה, נקרא, דרך אגב, פליאומגנטיזם. והוא הגיע למסקנה שהקיר הזה שהשריפה התרחשה ב-835 לפני הספירה והתאריך הזה בדיוק מתאים עם הכיבוש של תל מגידו בידי חזאל מלך ארם. אז יש לנו פה סגירה של כל מיני דברים ואני כבר אמרתי שהעבודה כתובה ברמה מאוד מאוד גבוהה. איתי, דבלין, אירלנד, אתה תיסע.

עוד פרס ראשון ואני כבר אמרתי לכם שהמתמטיקה היא מלכת המדעים ומלכת המתמטיקה זה תורת המספרים. וזהו תחום של מתמטיקה שבאמת מעורר דמיון ומהווה אתגר במשך דורות. בתורת המספרים ישנם מספרים מיוחדים שהם המספרים הראשוניים שלא מתחלקים לשום מספר. וישנה בעיה, שאלה קלאסית, איך, איזה מספרים אפשר לתאר בעזרת כל מיני תבניות, ישנה בעיה קלאסית כזאת שיש לה היסטוריה של כמה מאות, שנכתבו עליה ספרים, שיש בה הרבה מאוד הוכחות בתחומים שונים של המתמטיקה. אוהד אבנרי, תלמיד תיכון שמעון בן צבי גבעתיים, זכה בפרס ראשון על עבודתו "פתרון אלמנטרי למספרים ראשוניים מהצורה שאפשר לכתוב אותם כ-ny2+x2 והדברים האלה פתורים לכל n. אבל הוא הציע שיטות, הוא הציע בעבודה שלו אפילו הוכחות חדשות שנסמכות על מונחים ממתימטיקה שלכאורה רחוקים מהעניין הזה. כתב עבודה נהדרת, כך אמרו לנו שופטים מתמטיקאים שמכירים את זה היטב. הסקירה ההיסטורית היא ממצה וכוללת שיטות קלאסיות מאירות עיניים. הפרק על המתודולוגיה כתוב היטב, מדגיש אכן את השיטות והרעיונות שמאחריהם. לפרטי ההוכחות הוא מפנה למראי מקום בספרות שהם מדוייקים ומפורטים ובמיוחד הפרק שנקרא תוצאות בעבודה שלו כולל עבודה מקורית של התלמיד. הוא הוסיף דיון מסכם הכתוב היטב. מדובר בעבודה ברמה של עבודת מוסמך. עצם העובדה שהתלמיד כבר הרצה על עבודתו בסמינר בתורת המספרים באוניברסיטת תל אביב מדברת בעד עצמה. אוהד, אתה תיסע גם כן לפיטסבורג, פנסילבניה.

כל תלמיד שזכה בפרס ראשון יקבל 10,000 ₪ ללימודים אקדמיים בארץ.

עכשיו אני אסיים במשהו על כולם. במוצאי שבת כשכל העבודות כבר היו מוצגות ביקר במוזיאון נשיא האוניברסיטה העברית, פרופסור אשר כהן. ואמרתי לו, אם באת הנה כמו מאמן קבוצת כדורגל שהולך למשחקים כדי לראות איזה שחקן לרכוש לקבוצה שלו אז יש לי עצה, קח את כולם כי כולם נהדרים. תודה רבה.

תודה רבה, אנא השארו במקומותיכם. אני מזמינה את התלמידים הזוכים בפרסים ואת היושבים ליד שולחן הנשיאות להצטרף אל העומדים כאן לצדי לצילום קבוצתי משותף יחד עם שר המדע והטכנולוגיה חבר הכנסת אופיר אקוניס.

(מצטלמים)

תודה רבה, תם ונשלם, אנא השארו במקומותיכם עד צאתם של המכובדים.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00.